@פה לקצת@רחפת.. @זוהרת בטורקיז@חיהל'ה @פסידונית @שמן פשתן @נפש חיה.@צריך עיון
@מבקש אמונה@איוושה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ@דובשניה@ע מ@אור אש@סתם 1... @חסדי הים
שכויעך ל@ארץ השוקולד על הפינה של אתמול
ועל פי הפקודה שקיבלתי מ@שריקה לכתוב על 'קניין סודר', אתייחס כבר גם לשאר הקניינים:
קרקעות נקנות בכסף, או בשטר (לגבי עיינו כאן - אחדד קצת את המושג.>>> - צעירים מעל עשרים) או בחזקה, דהיינו מעשה המורה בעלות על הקרקע, כגון שבנה לה גדר או פרץ פתח בגדר.
מטלטלין אינם נקנים בדרכים הנ"ל, אלא בקניין משיכה או הגבהה, דהיינו הגבהת החפץ (קניין משיכה רלוונטי בעיקר בקניין בהמות).
ישנו גם 'קניין חליפין', דהיינו שע"י שעושים קניין בחפץ מסויים באחת הדרכים הנ"ל, החפץ שהקונה נותן תמורתו למוכר נקנה לו אוטומטית ע"י קניין החפץ השני.
לדוגמה:
ראובן ושמעון רוצים להחליף עטים. ברגע ששמעון מגביה את עטו של ראובן על מנת לקנותו, העט של שמעון עובר לבעלותו של ראובן אע"פ שלא עשו בו שום מעשה.
וכאן אנחנו מגיעים לקניין סודר, שהוא בעצם סוג של קניין חליפין, אלא שהוא מהווה יותר אקט סימלי מאשר קניין חליפין ממש.
לדוגמה: ראובן רוצה לתת במתנה לשמעון חפץ שאינו נמצא כרגע לידם. כיצד יקנה לו אותו?
ראובן מגביה סודר (או כל חפץ אחר) של שמעון, וכאילו קונה אותו, ופעולה סימלית זו מקנה את החפץ של ראובן לשמעון, כביכול תמורת הסודר.
זהו הקניין שמוזכר במגילת רות ד,ז: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל.
יום נעים לכולם
)
)
יש לך זיכרון צילומי לניקים …