מצוות נטילת ידיים היא תקנת חכמים, ונאמרו בה שני טעמים:
א. משום "סרך תרומה"= הרגל אכילת תרומה, דהיינו כדי שהכוהנים יהיו רגילים ליטול ידיהם לפני אכילת התרומה, שזוהי חובה מן הדין, כדי שלא לטמא את התרומה, תיקנו חכמים שהנטילה תהא נוהַג קבוע בכל ישראל, אף לאכילת חולין (=מאכלים שאינם תרומה).
ב. חז"ל הסמיכו (=מצאו רמז) תקנה זו על הפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים". נטילת הידיים לפני הסעודה גורמת התקדשות לאדם, בבואו לעסוק בתחום הגשמיות, שיעשה זאת מתוך התקדשות הכוונה.
-- אם נשלב את שני הטעמים, נוכל לראות בנטילת ידיים כעין שריד עתיק שנותר מהימים היפים של עם ישראל, בהם יכלו הכוהנים לאכול את תרומתם בטהרה, וחז"ל בתקנתם זו רמזו לכך שגם אכילת החולין של כל אדם יכולה להתעלות ולהיות כעין מדרגת אכילת תרומה וקדשים, אם ייגש לכך מתוך הכנה של התקדשות הכוונה והרצון.
כך אפשר עם מעט מחשבה להפוך מעשה סתמי הנעשה על ידינו (תרתי משמע
) מידי בוקר וערב, למעשה מלא עומק ומשמעות, העשוי להקרין ולהשפיע על האכילה שאחריו, ואף מעבר לכך.
מלשון מה מגיע הביטוי "נטילת ידיים" (חשבתם על זה פעם)?
מלשון הכתוב "וינטלם וינשאם", כלומר הגבהה והרמה. גם בפועל, יש עניין להגביה את הידיים לאחר הנטילה, בשעת הברכה (ויש לכך טעמים ע"פ הפשט וע"פ הסוד ואכמ"ל), וגם מבחינה רוחנית, הנטילה מרוממת ומעלה את הידיים, המבטאות באופן כללי את העשייה החומרית.
מה צריך ליטול? נחלקו בגמרא, וכן הראשונים, האם הנטילה צריכה להיות רק על האצבעות או על כל כף היד.
להלכה נקטו הפוסקים שיש ליטול את כל כף היד, מלבד בשעת הדחק כשאין מספיק מים וכד' אפשר לסמוך על המקילים וליטול רק את האצבעות.
חשוב להדגיש כי לכל השיטות, את החלק שאותו צריך ליטול, צריך שיבואו המים על כולו ממש, ולכן חשוב להקפיד לשים לב בעת הנטילה לסובב את היד כדי שהמים יגיעו לכל הצדדים ולא יישאר אף מקום קטן שלא נרטב ממי הנטילה.
כמה פעמים צריך ליטול? כשנוטלים ברביעית מים (כחצי כוס, ובדר"כ ממילא צריך רביעית ויותר כדי שהיד תרטב), לדעת רוב הפוסקים אפשר ליטול פעם אחת על כל יד. המחמירים כדעת הראב"ד נוטלים פעמיים על כל יד, ועל פי הסוד נוטלים 3 פעמים על כל יד. בשונה מנטילת הבוקר, נטילות אלו אינן לסירוגין.
נטילה מכוס חד פעמית - עדיף שלא, אם אין אפשרות אחרת - מותר.
לכתחילה צריך שכל היד תרטב משפיכה אחת רצופה, ולא ליטול לחצאין, כלומר שכל היד נרטבת רק בצירוף שתי שפיכות. בדיעבד, מאחר שזהו ספק בגמרא וספק דרבנן לקולא, לא חייבים ליטול שוב.
מי שנטל ידיו ונגע בידי מי שלא נטל, אם ידי עדיין רטובות עליו לנגבן וליטול שנית ללא ברכה, ואם היו ידיו יבשות אינו צריך ליטול שנית.
ולסיום, דברי הגמרא: "אמר רב חסדא: אני נטלתי מלוא חופניי מים [=שהיה נוטל ידיים בשפע מים], ונתנו לי משמיים מלוא חופניי טובה".
שבת שלום
מה אתה רוצה לדעת?