שלישי מוניציפלי - הקרב הצמוד בדרך לכיכר ספראמרדכי

בס"ד

 

- 11 שבועות לבחירות המקומיות - 

 

בשנים האחרונות האמון של הציבור בסקרים ירד משמעותית בסקרים, ובצדק. עוד יותר כשמדובר בסקרים שמתפרסמים לקראת הבחירות המקומיות שבהם הרבה יותר קשה לבדוק מה יהיו התוצאות כי מדובר בפחות אנשים שצריך לסקור. אך למרות זאת שווה להקדיש את הפינה השבוע לסקר שפרסם אתמול עמית סגל בחברת החדשות ולשים לב לכמה דברים.

 

לפי הסקר, המועמד החרדי יוסי דייטש צפוי להוביל לעת עתה בסיבוב הראשון עם 23%. צמוד מאחוריו נמצא עופר ברקוביץ עם 22% ומיד אחריהם מוצב אלקין עם 21% אחוזים. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את ליאון עם 11%, רחל עזריה עם 6%, יוסי חבליו עם 4%, מועמד הפלג החרדי-קיצוני חיים אפשטיין עם 3% ואת הרשימה סוגר אבי סלמן עם אחוז אחד בלבד.

 

אלא שבמצב כזה יש סיבוב שני שבו התמונה עומדת להשתנות לחלוטין. במידה וברקוביץ ודייטש יעלו לסיבוב השני מקבל הרקוביץ 39% אחוזי תמיכה, שהם 3 אחוזים יותר ממה שמקבל דייטש. במידה ועולים אלקין ודייטש מקבל אלקין 42% לעומת 31% של דייטש, ואילו אם הוא יתמודד מול ברקוביץ בסיבוב השלישי יזכה אלקים ל41% לעומת 31% של ברקוביץ.

 

עד כאן נתוני הסקר היבשים, אבל כשיש עוד 78 ימים עד הבחירות הכל יכול עוד להשתנות.

נתרכז בהתחלה דווקא ביוסי דייטש שעדיין אפילו לא פתח בקמפיין בחירות, אבל כבר נמצא מוביל את השלישיה הפותחת. עד עכשיו דגל התורה נמנעה מלתמוך בדייטש מכיוון שהם עדיין לא רואים סיכוי לראש עיר חרדי בבירה, ולכן הם לא רוצים לתמוך בו. הסקר הזה, שלראשונה בודק את המצב בירושלים ולא מתאם מועמד כזה או אחר, מראה תוצאה הפוכה לחלוטין, לפחות בנוגע לסיבוב הראשון, אבל גם בנוגע לסיבוב השני ומיד נסביר מדוע.

 

מצד שני יש את דרעי ואת תנועת ש"ס שעדיין נלחמת על משה ליאון למרות הריצה של מועמד חרדי. אלא שהסקר הזה מראה שלליאון אין בכלל סיכוי להעפיל לסיבוב השני, והוא נמצא הרחק מאחורי דייטש, אלקין וברקוביץ. במצב כזה יכול להיות שדרעי יבין שעדיף לו לתמוך במועמד החרדי שיש לו גם יותר סיכוי להיות ראש העיר, מאשר במועמד שאינו חרדי והסיכוי שיגיע לעירייה קטנים עד כמעט אפסיים. מצב כזה של תמיכה ליטאית וספרדית במועמד החסידי, יחד עם עוד 5% שהוא מקבל מהחילונים ומהדתיים לאומיים, יכול לגרום לכך שדייטש יקבל כבר בסיבוב הראשון למעלה מ-40% תמיכה מה שיגרום לכך שלא יהיה סיבוב שני ודייטש יהיה ראש העיר הבא של ירושלים. חשוב לזכור, שדייטש כבר הצהיר בעבר שבמידה ולא יהיה לו תמיכה חרדית כללית גם של ש"ס והליטאים, הוא לא ירוץ לבחירות. הסקר הזה מראה בדיוק מה הסיבה להצהרה הזאת, כי אם לא תהיה לו את התמיכה הזאת והוא רק יעלה לסיבוב השני, אז שם כבר המועמדים האחרים חזקים ממנו. אבל בשביל זה כאמור, הציבור החרדי חייב להתאחד, וזה לא דבר כל כך פשוט (וזה מבלי להזכיר את חיים אפשטיין מהפלג).

 

יש עוד תרחיש שיכול לקרות. במידה והחרדים יתאחדו ולאור תוצאות הסקר, יכול להיות שאלקין יחליט לפרוש מהמרוץ לבחירות. המרוויח העיקרי מפרישה של אלקין (שהסיכוי שתתבצע נמוכים עוד יותר מהסיכוי שהחרדים יתאחדו סביב מועמד אחד) הוא בכלל ברקוביץ שיזכה בקולות של אלקין שבאים מהציבור החילוני והדתי לאומי. במצב כזה יש מי שמעריך לפי הסקר הנוכחי שברקוביץ יזכה כבר בסיבוב הראשון ללמעלה מ40% והוא זה שיגיע לכיסא ראש העיר. כך שגם עם התאחדות של החרדים יש עוד סיכוי קטן ואפסי לכך שראש העיר לא יהיה חרדי.

 

עוד נתון מעניין בהקשר לציבור החרדי הוא שבציבור החרדי יש יותר תמיכה לאלקין מאשר לליאון. מה שככל הנראה אומר שהציבור הספרדי בירושלים לא ממהר לרוץ אחרי ליאון, המועמד של דרעי. אפשר להסביר את זה שחלק מהציבור הספרדי הולך עם המפלגה שבה נמצאת יחד, מפלגת מאוחדים של אריה קינג, שהביעה תמיכה בדייטש. אך גם אם מחשבים את ההסבר הזה עדיין קשה להסביר את הנתונים האלו.

 

משהו נוסף שכדאי לשים לב אליו הם שני המתמודדים המובילים של הסקר – ברקוביץ ודייטש. שניהם ירושלמים וותיקים שכבר שנים משמשים כדמויות ציבוריות בעיר. יכול להיות שזה מה שמבדיל אותם מהאחרים ומציב אותם בראש הרשימה. בניגוד אליהם אלקין נתפס כמי שבא לעיר בשביל ג'וב חדש (הוא גם הצהיר שבמידה ויפסיד הוא לא מתכוון לכהן כחבר מועצת העיר אלא להמשיך בתפקידו בכנסת), וכך גם אמרו על ליאון בבחירות הקודמות ועכשיו קדנציה שלמה הוא ניסה להוכיח שהמעבר שלו לירושלים הוא מוחלט ולא רק לצורך התפקיד.

 

לסיום חשוב לזכור שדבר ראשון עדיין מדובר בסקר, ודבר שני שהכל יכול עוד להשתנות עד הבחירות. כפי שסגל ציין, כבר קרה בעבר שהו החרדים החליטו שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות במי הם יתמכו. עד שלא יהיה ברור במי יתמכו המועצות של הליטאים, החסידים ושל ש"ס – הכל עוד פתוח.

 

(אגב, בסקר שפורסם אתמול בדקו גם את תוצאות העיר ת"א, שם כצפוי מועמדותו של חולדאי יציבה ואחריו בפר ניכר מאוד נמצאת סתיו שפיר)

 

לטור משבוע שעבר

שכחתי לצרף את התמונה הזאת -מרדכי
בס"ד

התפלגות הקולות לפי מגזרים
סקרים ושקריםאיתן גיל

יוסי דייטש שזוכה לחיבוק חם בסקר, הרבה פחות אופטימי בתוך עצמו, כי בניגוד לעמית סגל הוא יודע שהליטאים לא יצביעו לו, וגם לא חסידי גור. לשני האחרונים יש חשבון פתוח עם אנשי פורוש, ויוסי דייטש הוא מאנשי פורוש.

בתוך כך ממחוזות דייטש לוחשים שהם מנסים לסגור דיל עם אחד משלושת המועמדים המובילים, ובכללם משה ליאון, ועכשו מתברר (מהסקר) שסיכויים של דייטש כפולים מאלה של ליאון מה שטורף את הקלפים, ומחייב לחשב מסלול מחדש.

המועמדות של עזריה, חביליו, סלמן, ואפשטיין, היא טקטית לצרכי משא ומתן על סידור עבודה, ולגבי אפשטיין בכל מקרה לא יתמוך במועמד של הליטאים, יהיה אשר יהיה. נטייתם הטבעית של הטרמפיסטים האלה, כולם, היא להיות חלק מהמערך של ברקוביץ מה שמשפר את סיכויו, ומזניק אותו לראש הטבלה.

הרוב הירושלמי הוא חילוני או מסורתי, ושני מגזרים אלה נוטים במובהק להצביע למועמד חילוני. ברקוביץ הוא המועמד הריאלי היחיד שאינו חובש כיפה. 

סיכום הדברים, ההימור שלי שיהיה סיבוב שני בין ברקוביץ למישהו אחר, והמנצח יהיה ברקוביץ, גם אם בסיבוב הראשון הוא יגיע למקום שני. לתוך הקלחת הזאת נכנסות כמובן הפוליטיקה הארצית ומחשבות לגבי הרכב הקואליציה הבאה שתקום מתי שהוא די קרוב אחרי הבחירות המקומיות. מסתמן ששוב נתניהו יקים אותה, ובהפוך על הפוך הוא מעוניין בהכשלת אלקין כדי להתחשבן עם החרדים שעל פניו מושכים אותו להקדמת הבחירות הארציות. 

רק הערה אחת חשובה וקריטיתמרדכיאחרונה
בס"ד

דווקא גור הם אלו שתומכים בדייטש והם אלו שהולכים יחד עם שלומי אמונים למסע השכנוע של השאר (אגב, עורך חדשות עיתון משפחה, אליעזר שולמן, ציין השבוע בטוויטר שלו שבכל 15 השנים מי שקיבל את תמיכתם של ליצמן וחסידות גור - זכה. פרט ששווה לבדוק)
תגידו, זה אמיתי???....סיעתא דשמייא1

...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?". 

לא. הדבר האמיתי היחיד כאן, זה שמישהו הדליף את זההסטורי
וכל התקשורת בארץ ובעולם (שוב) קונה את הלוקש, כאילו לא היו כאן כבר כמה וכמה הצגות כאלו בשנים האחרונות, שהיו כיסוי לתיאום מוחלט בין השנים.

בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.

טראמפ החדש פקה פקהאיתן גילאחרונה

האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.

סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.

הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.

בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה. 

האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ. 

למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.

בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.

ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז. 

 

אזהרת ברק רבידמשה
או שכן או שלא, מה שבטוח זה חסר משמעותנקדימון

כי:

א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה

ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.

ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.

ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?

ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו. 

שלושים שנה של "הערת שוליים"מרדכי
בס"ד

"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.


גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.


הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.


גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.


כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.


אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.


שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.


העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.


ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.


אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.

הוא כבר לא לוחם פוליטי בימינו, אלא סמל (גם בעיניקעלעברימבאר

תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה

אז אניח זאת כאן -אריאל יוסף
דוגמה מעולה לדברים שכתבתימרדכי
בס"ד

גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.


זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.

נתניהו- גוליבר בארץ הגמדים.איתן גיל

לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.   

במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.

משוחזר לאחר שנמחקאיתן גיל

בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות. 

גם שמעון פרס זכרונו לברכה היה כזה.סיעתא דשמייא1אחרונה
הבופור💪👑פתית שלג

בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏

אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנהפשוט אני..
שזאת תהיה המלחמה האחרונה 
במלחמה הבאה יילחמו עם רובוטים...קעלעברימבאר

מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק

במלחמת העולם השנייה, העורף חטף הרבה הרבה יותרפשוט אני..
ממה שהיום חוטפים...

ע''ע הבליץ על לונדון

חחח אבל לא העירו אותו כל לילה באמצע הלילה, בגללקעלעברימבאר

טיל אחד למדינה שלימה

כולנו מקוויםשפוי

שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.

הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל

הם בחזיתoo

כמו שהעוטף היו הרבה שנים

מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול 

לגמרישפוי

זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי

והמתנחלים ביו"ש כל הזמן הם בחזיתhamedinai
בלעדיהם, כל מרכז הארץ היה עוטף יו"ש. 
יו"ש זו חזית שונהפתית שלגאחרונה
​הודעה בדבר שימוש חופשי בתוכןhamedinai
​הודעה בדבר שימוש חופשי בתוכן:

הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.


​שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.

פנייה ל"אידיוטים שימושיים" וגם למקבלי שלמוניםhamedinai

כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.

 

הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.

 

**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.

 

**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.

 

תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא ‎#לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!

ביבי האפס הרשערועישםטוב

מזימת הפיגוע בהופעות של טיילור סוויפט בווינה: המחבל נשלח ל-15 שנות מאסר

באוסטריה על תכנון של פיגוע שלא יצא לפועל הוא קיבל 15 שנות מאסר,

וכאן על פיגועים שיצאו לפועל מקבלים לפעמים פחות משנה.

וכל זה אחרי 20 שנים שביבי בשלטון ולא שינה כזה דבר פשוט ואלמנטרי.

אתה כזה ביביסטהסטורי
שאתה מאמין שכל הרעות החולות כאן, תרבות שלטונית ומשפטית שלמה - תלויה אך ורק בביבי אחד.
אתה טועה ומטעה וקצת צודקשפויאחרונה

כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)

אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על  הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.

 

יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.

הרבה רואים במלחמה זו מלחמת התשהhamedinai
במיוחד בלבנון.

למרות שיד צה"ל על העליונה, זו מלחמת התשה, ובכל זאת אסור לנו להיבהל ולהפסיק.


אחרי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת התשה קשה פי כמה במשך 3 שנים, אבל אז התעייפנו והסכמנו על הפסקת אש, וזה היה אסון, כי אחרי 3 שנים פרצה מלחמת יום כיפור.


היה עדיף 10 שנים מלחמת התשה מאשר מלחמת יום כיפור.


גם עכשיו זה נכון, ופי כמה.

תודה לסמוטריץ' שפתר את ההתלבטותחיובי

כרגיל לפני בחירות שוב מתלבטים, סמוטריץ? בן גביר?

ואחרי הקדנציה הזו באמת יש להתלבט, כי לכל אחד מהם יש הרבה 'קבלות'

אם הכיוון של סמוטריץ זה להתחנף לשמאל ולבנט, ולהצטרף ל'נאורים' שלא נכנעים לחרדים

אז כבר ברור למי אצביע..

למה הם נמנעו בחוק המעונות?

כי חוק המעונות פשוט לא כלכלי למדינה?לומדת כעת

ועלול להעמיק את הבור התקציבי?

זו לא דוגמא להתחנפות לשמאל.

באופן אישי בכלל לא חושבת שסמוטריץ מתחנף לשמאל...

להציל את המדינה זה להתחנף לשמאל?פשוט אני..

זה אינטרס של השמאל שחרדים ייצאו לעבוד?

זה אינטרס של השמאל שחרדים יתגייסו?

זה אינטרס של השמאל שהמדינה לא תשלם מיליארדים על מימון מעונות כאשר האבא לא עובד?


אלה *בדיוק*, אבל ממש *בדיוק*, הערכים של הימין.

אבל השמאל יודע שהחרדים לא ייתגייסו, כלקעלעברימבאר

הקמפיין של השמאל עכשיו נגד החרדים זה רק כדי לפרק את גוש הימין-חרדים. במיוחד מתוך ידיעה שהרבה מהמילואימניקים שקורסים הם דתיים וכך ניתן לפתות אותם להצביע לגוש שמאל-בנט.
 

לא מן הנמנע שהשמאל בהזדמנות הראשונה ייקח את החרדים אליו לגוש

לא סבירסודית

הם אומרים במפורש שיקחו את הערבים, לצערנו זה או ביבי ושות או ממשלת שינוי.

הם משתמשים בחרדים, זה כן, לפרק את הממשלה, משבים את היועמשית. אבל אחרי הבחירות הם יתנו להם אצבע משולשת. גם אם יש הסכמים חתומים. איפה החרדים יתבעו אותם, בבג"ץ?

משסים*סודית
אתה יכול להסכים או לא להסכים עם ההסבר שלהםהסטורי

אבל למה להניח שההסבר הוא רצון להתחנף למישהו?


באותה מידה אני יכול לטעון שנתניהו והליכוד, שהצביעו בעד החוק למרות שהוא נוגד את האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו - עשו את זה "כדי להתחנף לחרדים".

אני לא טוען ככה. אני מקבל שבמכלול השיקולים נתניהו מעדיף קואליציה עם החרדים, על פני השיטה הכלכלית שלו. אבל שים לב לרמת הטיעון.

נתניהו לא עשה את זה בשביל שלמות הקואליציהפשוט אני..
אלא כדי שלא תוקם ועדת חקירה
לא מדוייקהסטורי
כלומר, זה אכן היה האיום שגפני שלף אתמול, כדי שנתניהו יזיע להשיג רוב. אבל, כל המהלך התחיל הרבה קודם.
אני חייב להגידפשוט אני..

שהאיום הזה מדגיש כמה פוליטיקה היא דבר משחית.


אתה חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית?

אז תצביע בעד, זה פיקוח נפש, בלי שום קשר למימון מעונות.


אתה חושב שלא צריך לעשות ועדת חקירה?

אז תצביע נגד, בלי שום קשר למימון מעונות ובלי איומים.


ממש מזעזע בעייני.


יש מקומות שבהם בוודאי שייך להתנות הצבעה בהצבעה אחרת, למשל אם חבר כנסת חרדי היה אומר ''אני אצביע בעד תקציב לליגת העל בכדורגל רק אם אתם תצביעו בעד תקציב להופעות תרבות לציבור החרדי'', זה דבר מובן והגיוני.


אבל להתנות ועדת חקירה, נושא מהותי וקריטי לטוב ולרע, בנושא שאין לו שום קשר? ריקבון מוסרי 

אכןנפשי תערוג

והאמת שאני לא בטוח שהפוליטקה משחיתה

לדעתי כדי להצליח בפוליטקה צריך להיות מושחת מראש. אחרת לא שורדים במקום הזה. 

צריך להיות ערמומי ומחוספס, לא מושחתקעלעברימבאראחרונה
הסיפור מאוד פשוטמרדכי

בס"ד


או כמו שכתב היועץ האסטרטגי  ישכר זלמנוביץ:

הוויכוח בין אתמול הוא ויכוח סרק - בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.


הציונות הדתית מרוויחה מצג של מאבק נגד חוק הגיוס ואולי תחזיר מצביעים הביתה. החרדים משדרים שהם עומדים מול לחצים כבדים גם מול שותפים טבעיים


ובסוף? שניהם יתיישבו יחד בממשלה הבאה, כי לשניהם אין באמת אופציה טובה יותר.

יישבו יחד באופוזיציה הבאהפשוט אני..
גם זה נכוןהסטורי

והאמת שאני טענתי ככה גם על ההכרזות על 'פירוק הגוש' -

ממילא יוצאים לבחירות. דגל מרוויחים ב'מאבק נחוש נגד הגיוס', את הקולות הצפים בינהם לבין העדה והורדת הלחץ של הפלג והמפלגות הציוניות בזה ש'לא נכנענו לחרדים, עד שהם פירקו את הגוש' - מרוויחות הורדת לחץ מצד בנט/אייזנקוט/ליברמן.


אבל כשאני רואה את הממאמצים של נתניהו להעביר בכל זאת את חוק הגיוס, למרות שהוא ישלם עליו מחיר אלקטורלי - אני תוהה אם טעיתי והוא באמת חושש שהגט של ג' אמיתי.

אולי יעניין אותך