שלישי מוניציפלי - מלחמות החרדיםמרדכי
עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 18:48

בס"ד

 

- 5 שבועות לבחירות המקומיות - 

 

הבחירות בערים החרדיות תמיד היו סוערות יותר מכל מקום אחר. המאבק הפנימי בין שלושת החלקים שמרכיבים את הציבור החרדי, מובלים לדילים ומאבקים עתיקים שממשיכים ממערכת בחירות למערכת בחירות. למעשה, בעוד הבחירות המקומיות נכנסו לחיינו רק בחודשים האחרונים, במגזר החרדי העיסוק בבחירות האלה נערך כבר למעלה משנה. בכל כלי התקשורת החרדים יש כבר זמן רב מאוד תכניות, טורים או מדורים שבועיים שכל מטרתם היא לסקר את מערכת הבחירות במעוזים החרדים ובערים השונות בהם מפגות חרדיות מתמודדות על מקום במועצת העיר.

 

בטור הבא ננסה לגעת בקצרה בחלק מהערים החרדיות ולנסות להבין מה קורה שבהם. רק לפני כן כדאי לציין שהטור הזה היה אומר להראות אחרת לחלוטין כשהוא נכתב לראשונה לפני כשבוע, אלא שאז הגיע ההסכם בין הליטאים (דגל התורה) לש"ס ושינה את כל התמונה מקצה לקצה. המקום הבולט הוא כמובן התמיכה של שתי המפלגות במשה ליאון בבחירות בירושלים, אבל למעשה ההשפעה של ההסכם הזה היא רחבה הרבה יותר. ולמה אני כותב את זה? ללמדנו איזה עוד שינויים גדולים יכולים להיות במערכת הבחירות הזאת במשך השבועות הספורים שנותרו עד כ"א חשוון, וששום דבר עדיין אינו סגור.    

 

<<<>>> 

אז כמובן נתחיל, בקצרה, להבין מה קרה בשבוע האחרון בירושלים.

בעשרת ימי תשובה החלו הדיווחים על כך שהמגיעים בין אגודת ישראל לבין דגל התורה מתקדמים לקראת תמיכתם של דגל ביוסי דייטש. אלא שבערב יום הכיפורים החלו להישמע דיווחים אחרים לאחר שראו את משה ליאון יוצא מביתו של הרב קנייבסקי וכן שהוא קיבל את ברכת דרכו של הרב שלום כהן. במוצאי יום הכיפורים העובדה כבר הייתה מוגמרת, את הצום של יום הכיפורים שברו אנשי אגודת ישראל עם הידיעה שמאחורי גבם נרקם דיל בין דגל התורה לבין ש"ס שהדבר החמור מבחינתם זאת התמיכה של שתי הסיעות במשה ליאון.

 

אם בהתחלה עוד היו דיבורים על כך שלדייטש לא נשאר בררה אלא לפרוש והתמיכה של החסידים תעבור לשר זאב אלקין, אז נכון לעכשיו הדברים עומדים בכך שדייטש ממשיך במסע הבחירות שלו. התקווה של דייטש היא שבסופו של דבר הוא יצליח לשכנע את הציבור החרדי להתאחד סביבו ולא לתמוך בליאון לראשות העיר. הערכה נוספת היא שבמידה והציבור החרדי לא יתאחד, ברגע האחרון יסגר הסכם בין דייטש לאלקין על תמיכה של אגו"י באלקין לראשות העיר תמורת תפקיד סגן בעירייה.

 

כעת נותר להעריך שעד הרגע האחרון אנחנו נראה עוד שינויים לא מעטים בכל הקשור לבחירות בירושלים, ובהם נעסוק בלנ"ד בהרחבה בטור האחרון שלפני יום הבחירות.

 

<<<>>> 

נמשיך עם העיר בית שמש.

עד לפני כעשר שנים העיר בית שמש הייתה עיר שמורכבת משלל האוכלוסיות הקיימות במדינת ישראל. יש בה הכל – עולים מאתיופיה, מברית המועצות, אמריקאים שהגיעו ישר מארה"ב, מזרחיים, מרוקאים, אשכנזים וכן חרדים שרצו לברוח מהקיצונים של ירושלים. באותם השנים, ראש העיר דאז, דניאל ועקנין (ליכוד) הקים ברמת בית שמש קריה חרדית על מנת למשוך גם את האוכלוסייה הזאת לעיר. מהר מאוד הבינו החרדים את הפוטנציאל הענק שיש בעיר בשל הקרבה שלה לירושלים והאוכלוסייה החרדית בעיר גדלה ושינתה את פני העיר.

 

לפני כעשור המהפכה הושלמה לאחר שראש העיר הוותיק נוצח על ידו של נציג ש"ס, משה אבוטבול. בהתחלה לא היה קל לשכנע את אבוטבול ואת ראשי ש"ס בכלל, ללכת על המהלך הזה, אף אחד לא חשב אז שלמעומד חרדי יש סיכוי אך לאחר שהמהלך זכה לברכת הדרך מהרב עובדיה זצ"ל בש"ס נכנסו למערכה בכל הכוח כך שלבסוף אבוטבול זכה כבר בסיבוב הראשון עם 52.31%. חמש שנים לאחר מכן שוב התמודד וזכה בניצחון גדול על מועמד הדתי לאומי, אלי כהן, אלא . בבחירות האחרונות זכה שוב אבוטבול לקדנציה נוספת, אלא שהאחרון פנה ליועמ"ש בטענה לזיוף הבחירות מצדיו של אבוטבול והיועמ"ש פסק על בחירות חוזרות העיר שגם בהן ניצח אבוטבול.

 

<<<>>> 

הדברים שנכתבו עד כה נכונים גם לעיר אלעד.

כמו בית שמש, גם לאלעד יש מיקום טוב, סמוך ונראה לבני ברק, וגם היא עבר שינוי מקצה לקצה בשנים האחרונות. מי שהוביל את השינוי באלעד והפך אותה לעיר משגשגת ופורחת, הוא ראש העיר שנבחר בבחירות הקודמות, ישראל פורש, בנו של ח"כ מאיר פורוש (שלומי אמונים – אגודת ישראל). ואכן, אם יעשו סקר בין כלל תושבי אלעד (ועד כה לא נעשה סקר שכזה), הם ישמחו מאוד שפורוש ימשיך לקדנציה נוספת, אבל בפניו של ראש העיר עומדת בעיה אחת וקשה – בשנת תשע"ד נחתם דיל בין שלומי אמונים לדגל התורה שבו נקבע שאחרי קדנציה אחת מפנה ראש העיר את מקומו לנציג מטעם דגל התורה.

 

הסיפור מסתבך עוד יותר שלאנשי דגל התורה לא היה בכלל מועמד להציג לראשות העיר, אבל בכל זאת הם התעקשו להביא מועמד מטעמם לעיר וביום חמישי האחרון, שעה לפני שמשרד הפנים סגר את האפשרות לשנות כתובת בשביל הבחירות .העביר חבר מועצת העיר ירושלים, יצחק פינדרוס, ונהיה המועמד מטעמם של דגל לראשות העיר אלעד. אבל עד המעבר, הציבור הליטאי נחלק לשניים. חלק מהציבור הליטאי בעיר סובר שצריך לייבא מועמד מחוץ לעיר על מנת שההסכם יכובד. לעומתם חלק אחר מהציבור הליטאי סובר שההיגיון הבריא הוא לתת לפורוש קדנציה נוספת ובתמורה דגל יקבלו עשר שנים של שליטה בעיר. ש"ס, ניסו כל העת להיכנס גם הם לסבב של ראשות העיר כשהם טוענים שרוב הציבור בעיר הוא ספרדי, אבל גם במקרה הזה ההסכם בין דגל לש"ס משפיע וש"ס יתמכו במועמד של דגל. בינתיים, בעוד משה גפני ומאיר פורוש רבים ביניהם בפומבי על הדיל והאם הוא הופר או לא, פורוש הצעיר כבר התחיל את קמפיין הבחירות שלו וכנראה גם הוא בדרך לקדנציה נוספת בשל אהדת הציבור בעיר כלפיו.

 

<<<>>> 

עיר שכבר מזמן שכחה מהם בחירות לראשות העיר ואולי הפעם תזכה לקבל תזכורת, היא כמובן העיר החרדית המרכזית - בני ברק.

 

שם כבר שנים יש סדר ברור מי ראש העיר ומאיזו סיעה הוא מגיע. פעם אלו אגודת ישראל ופעם אלו דגל התורה כשהפעם תורם של האחרונים לקבל את תפקיד ראש העיר, לאחר כהונתו של ראש העיר המכהן, חנוך זייבט. לאחרונה נשמעים לא מעט קולות שלא אוהבים את העובדה שראש העיר עושה מה שבראש שלו, כי הוא יודע שאין לו בחירות על הראש. לא מעט טענות נרשמו נגד זייבט שחונה את רכבו היכן שהוא רוצה ועושה דברים נוספים כרצונו. מי שמנסה לנצל את ההזדמנות הוא אדם בשם ירחמיאל שניידר שמתמודד גם הוא לראשות העיר מול המועד של דגל התורה, אברהם רובינשטיין, אך כמובן שאין לו שום סיכוי לזכות.

 

עיר נוספת שלא יודעת מה זה בחירות, גם לא למועצת העיר, היא מודיעין עלית, שם ראש העיר, יעקב גוטרמן המכהן בתפקיד כבר 18 שנים, צפוי לקבל קדנציה נוספת לאחר שקיבל את ברכתו של הרב קנייבסקי.

 

<<<>>> 

סיפורים ודרמות יש גם ביתר הערים החרדיות כמו ביתר עלית, טלזסטון ועמנואל. אבל את זה אולי נשאיר לעוד חמש שנים לקראת הבחירות הבאות. מה שבטוח, גם אז יהיה שם סוער, וגם אז ידברו כולם על דילים שנרקמו בבחירות האלו או אולי אפילו בבחירות הקודמות ואולי הם אלו שישפיעו על זהות ראש העיר.

 

ואיפה דעתם של תושבי העיר? הם כנראה ימשיכו לקבל ראש עיר ע"פ דילים שסוגרים עבורם עסקנים ופוליטיקאים, ובנייתם הם עצמם לא יקבלו לבחור בעצמם מי יהיה האדם שיעמוד בראשות העיר שלהם.

 

לטור הקודם


כבר מזמן הרבה יותר משלושה חלקים!הסטורי
בציבור הספרדי זה מאוד בולט. בחיי הרב עובדיה באמת לרוב המוחלט היתה נציגות אחת - ש"ס. גם אז היו חריגים, כמו הרב יהודה עדס, שכתלמיד מובהק של הרב שך היה חבר מועצה ב'דגל' והרב יעקב יוסף שמרד בש"ס. אבל, סה"כ הרוב המוחלט הלכו עם ש"ס. היום כולם יודעים שהציבור הזה מפולג לשניים, מלבד זה שרבים מהמעגלים הרחבים שהתאחדו סביב דמותו של הרב עובדיה, חזרו ל'מפלגות האם' שלהם.

גם בציבור הליטאי זה מאוד בולט - מאז מחלתו של הרב אלישיב, יש שתי הנהגות. בהרבה מהערים הם מצליחים להכניס חברי מועצה משלהם. בירושלים בבחירות הקודמות, הם הריצו מועמד פיקטיבי לראשות העיר. היה ברור שהוא לא יגרד את הסיכוי לזכות, אבל האפשרות להצביע לו, עזרה לברקת בזה שאלו שלעולם לא יצביעו למועמד מחלל שבת, כשיש שומר שבת, לא הצביעו ללאון - ברקת שילם להם היטב במעמד בקואליציה ותקציבי תרבות תורנית, בלי פרופורציה לכסא האחד שלהם במועצה.

גם בציבור החסידי - לכא' אגודת ישראל +פרושים ירושלמים, כבר מזמן אין עמדה אחת. אמנם כרגע נראה שפורוש וליצמן ישרו קו, אבל בשתי המערכות הקודמות, בגלל החשבון האישי של גור ובויאן עם פורוש, רבים שם הצביעו ברקת/נמנעו מלהצביע. מה שהמליך את ברקת גם בקדנציה השניה, כשפורוש בכלל לא היה מועמד!
זה נכוןמרדכי
בס"ד

אבל בסופו של דבר כשמסתכלים על זה פוליטית, זאת בערך החלוקה הנכונה. נכון שיש גם את 'יחד' אצל הספרדים ואת החרדים החדשים או הפלג הליטאי מצד שני, אבל הם אחד מהם לא רץ לראשות עיר, אלא רק למועצות ושם זה כבר מגוון מאוד.
בעצם אין שום עניין לראש עיר להצליח במצב כזהמשה

מרגע שהוא נבחר, ימיו פשוט ספורים עד לדיל הפוליטי הבא.

 

אני תוהה כמה קשר יש בין זה לבין זה שמדובר בעסקנים שלרוב אין להם מקצוע אמיתי (גם אם הם מוצלחים בתפקיד שלהם) והם תלויים בפוליטיקה לפרנסתם.

הרבה מהמלחמות הפנים חרדיות היו על זההסטורי
הרבה פעמים גם מראש, החשבון אינו מי נכון כאן. אלא חלוקת הטרף בחשבון כללי בארץ.

לפני שתי קדנציות בביתר היה ראש עיר מוצלח, כך שרבים וטובים הסכימו לוותר על ההסכם ולהשאירו. אלא שפורוש חשש שזה יהיה תקדים (היו בביתר בחירות מיוחדות כמה חודשים לפני שאר הארץ), וגם בירושלים ישאירו את לפוליאנסקי, שהיה נחשב ר"ע מוצלח ולא יאפשרו לו להתמודד.
מלחמת העולם שהוא עשה בביתר הצליחה - אבל הוא שילם בזה שהפר את הוראת האדמו"ר מבויאן ובנוסף לחשבון הפתוח שהיה לגור איתו - הוא הפסיד לברקת. כאשר אם לפוליאנסקי היה מתמודד, סביר שהיה מנצח. בפעל הציבור החרדי רק הפסיד מהמלחמות הפנימיות האלו.

(אמנם לא ברור בדיעבד כמה לפוליאנסקי היה יכול להמשיך אחרי התפוצצות פרשת הולי לנד. אבל זה כבר חכמה שאחר מעשה)

בבית שמש קיבלו שכל (או שלכה"פ מה שלא עושה השכל עושה ה'אויב' המשותף) ודגל מוכנים להגדיר את אבוטבול כנציגם.
צריך לחלק את זה בין ראשי העיר השוניםמרדכי
בס"ד

לדוגמה אי אפשר להשוות את ישראל פורוש והעשייה המטורפת שלו למען אלעד (פיתוח העיר וחתימת הסכם גג ועוד) או את משה אבוטבול בבית שמש לבין חנוך זייבט בבני ברק.

ההבדל אולי בכך שבבני ברק יש פחות סיכוי לשנות את הדילים מאשר באלעד ובבית שמש ולכן ראש העיר כן חושב להפר דילים ובגלל זה הוא משקיע לקדנציה נוספת (כפי שאנחנו באמת רואים) ואולי בגלל שהעיר באמת חשובה להם (שזאת גם אופציה ששוכחים ממנה לפעמים).

לגבי הרקע שממנו מגיעים ראשי הערים אז אתה צודק בגדול. לחלקם בהחלט אין מקצוע ללכת אליו (אלא אם הם ממשיכים לכנסת כמו יעקב אשר או מיכאל מלכיאל) ביום שאחרי ולכן קדנציה נוספת כל כך חשובה לבם.
הפשרה באלעד: פינדרוס ראש העיר, פורוש הסגןמרדכי
בס"ד

בהסכם בין אגודת ישראל לבין דגל התורה נקבע שיצחק פינדורס הוא זה שיתמודד לראשות העיר וישראל פורוש יהיה הסגן, ממלא המקום, ומחזיק תיק התכנון ובניה בעיר (לחצי קדנציה, שבחצי השני יחזיק בתיק נציג ש"ס).

בכל מקרה, פורוש הגיש גם הוא רשימה עצמאית לראשות העיר במידה וההסכם בינו לבין דגל לא יצליח בסופו של דבר במהלך החודש הנותר עד הבחירות. כמו כ, מי שנשאר מחוץ התמונה זאת מפלגת ש"ס, למרות שדרעי הכריז שהוא ילחם על אלעד בכל מחיר, במיוחד לאור העובדה שרוב תושביה הם ספרדים.

ולמקומות נוספים:
קריית יערים מצטרפת למודיעין עלית וגם שם לא יתקיימו כלל בחירות - לא למועצה ולא לראשות.

בטלזסטון ההסכם בין אגו"י לדגל הוא רוטציה ע"י התפטרות של רה"י ויציאה לבחירות חדשות שבו יבחר הנציג השני.

בירושלים רצים למועצת העיר רשימות של: אגודת ישראל, דגל, ש"ס, הפלג ורשימת 'מאוחדים' של אריה קינג שנתמכת על ידי 'יחד'. התפלגות חסרת תקדים במגזר החרדים, שעלולה להשפיע בעתיד גם על המערכת הארצית.
אז בעצם ראש העיר המוצלח נשאר בסביבה רק בתפקיד סגן?משה


כן, אלא אם ההסכם לא יצליח ואז הוא יתמודד בעצמומרדכי
בעצם הוא ממלא ניירות כאילו הוא מתמודד בעצמו, בתור איום?משה


כן. להתחרט תמיד אפשר, להטרף כבר לאמרדכי
עדכון: המו"מ באלעד נכשל, פורוש ממשיך בריצה לראשות העירמרדכי
בס"ד

אני חושב שכאן יבחן האם באמת התחיל שינוי בציבור החרדי, והוא ילך עם מה שטוב לו, או שהוא ימשיך להיות מובל על ידי המפלגות החרדיות.
והנה דוגמה לכך דווקא מירושלים -מרדכי
בס"ד

ע"פ סקר אתר וואלה שמתפרסם היום, רוב הציבור החרדי (תושבי ירושלים, כמובן) תומך בדייטש לראשות העיר, למרות ההחלטה של דגל וש"ס ללכ עם ליאון -
רק אצייןזה רק אני
שהבחירות הקודמות בבית שמש הסתיימו בתוצאה צמודה מאוד. פער של כ700 קולות לטובת המועמד החרדי משה אבוטבול.
למעשה אלמלא התושבים שלא הצביעו לאלי כהן בשל תקרית עליזה בלוך-נפתלי בנט ואילו שחלק מחבורתו של מאיר בלעיש לא היה לחרדים רוב.
משמעות הדבר שים יקום בבחירות הללו מועמד חרדי נוסף, אפילו אחד של 3-4 אלף קולות הדבר עשוי להכריע את הכף לטובתה של עליזה בלוך.
מעומד חדש כבר לא יכול לקוםמרדכי
כרגע יש 3זה רק אני
השאלה היא עד כמה רציני המועמד השלישי (מלאכי כי טוב)
הוא מועמד מטעם הפלג, זה ישפיע רק עליהםמרדכי
בס"ד

והם בכל מקרה לא היו מצביעים למפלגה שדגל התורה היא חלק ממנה. ואני לא חושב שיהיה משהו שלא מהפלג, שכידוע אחראי לא מעט למהומות בעיר מצביע להם.

אגב בית שמש, בעת הגשת הרשימות הייתה שם טעות קטנה שכמעט הובילה למשבר גדול.
דרעי חשב שאם אבוטבול ירוץ ברשימה נפרדת מש"ס ורק יקבל מהם תמיכה, אז התמיכה הכללית שלו תעלה. וכך הם עשו. אבוטובול הקים רשימה בשם' דרך השמש' במקביל לרשימת ש"ס. אלא רגע אחרי הגשת הרשימות של שניהם התבררה שנפלה טעות בהגשת הרשימה של אבוטבול והיא נםסלה ע"י משרד הפנים. מכיוון שגם בש"ס כבר הגישו אז הדרך של אבוטבול לראשות העיר כמעט והגיע למבוי סתום.

באותו הזמן ישבו בחדר סמוך נציגי דגל ואגו"י ודנו במו"מ על ריצה משותפת. כשראו את אבוטבול עם פנים נפולות ושמעו את הסיבה, הם אמרו שהם יבדקו מה הם יכולים לעשות. לבסוף, כשהם הגיעו להסכמות בינהם, הם הגישו את הרשימה ושמו את אבוטבול בראשה כמועמד לראשות העיר.

אז אולי לא נכון לומר שהכל זה מלחמות החרדים?
לא כ"כ הבנתיזה רק אני
"אז אולי לא נכון לומר שהכל זה מלחמות החרדים?"

לדעתי הדבר שיקבע האם אבוטבול ינצח או שבלוך תנצח זה רק מלחמות פנים חרדיות משום שמספרית הכוח של אבוטבול גדול בהרבה. (ההערכה היא שבאיזור ה60-40% ).

הקרב בבחירות הוא בין אבוטבול לשאננות או בין אבוטבול למועמד חרדי רציני ( קרב שלא נראה כאילו יתקיים).

הסיפור שקרה לאבוטבול הוא כזה :
בכדי לחזק את הכוח החרדי בערייה הייתה הצעה שאבוטבול ייגש עם רשימה משלו, רשימה שאין שום כוונה שתקבל מספיק קולות בכדי להכנס למועצה כך שאבוטבול ייכנס למועצה מתוקף תפקידו כראש העיר ואילו ש"ס תוכל להכניס חבר נוסף (כך שיהיו במועצה 22 איש).

אך עקב תקלה טכנית (החתימות של רשימת "דרך השמש" נחתמו במקום הלא נכון בדף) הרשימה של אבוטבול לא יכלה להכנס ואבוטבול לא לחזור לשס משום שהיא כבר הגישה את הרשימה שלה (כפי שציינת).

הפתרון לכך נמצא כשאבוטבול יכהן כמספר 1 הרשימה המשותפת של הכוח החרדי-אשכנזי בבית שמש.

אותי יעניין לראות כיצד יתפקד אבוטבול כשייבחר (וכנראה שייבחר)- מצד אחד הוא איש של שס אך מצד שני הוא נמצא ברשימה אחרת.
אסביר -מרדכי

בס"ד

 

אם אבוטבול נתמך על ידי ש"ס ורץ באמצעות יהדות התורה - אז לפי זה הוא נתמך ע"י הסיעות החרדיות בעיר (אם מוציאים כמובן את הפלג, שכפי שהסברתי הם כוח יחסית קטן בעיר שגם כך לא היה מצביע לאבוטובול והוא גם לא סוחף אחריו שום כוח חרדי אחר). מה שאומר שיש פה אחדות של הסיעות החרדיות סביב מועמדותו של אבוטבול ואין עליו קרב כמו שיש לדוגמה בירושלים ואלעד.

אבוטבול (ר' מויש'ה) משנים נתמך ע"י האשכנזיםהסטורי
ויותר מחוייב להם ממה שמחוייב לש"ס. לכן הם גם מערכת אחרי מערכת מוותרים על זכותם לשלוח מועמד משלהם לרה"ע.
התפתחות משמעותית באלעדאניוהוא
דרמה באלעד: נספחה מועמדות פינדרוס לראשות העיר
דרמה באלעד: נספחה מועמדות פינדרוס לראשות העיר
זה פשוט מטורף!!!מרדכי
זה לא נגמר, זה על בסיס טכני הפסילהנחשון מהרחברון
והם יערערו. יש להם הסכם חתום עם פרוש כך שיש סיכוי לערעור לעבור גם אם לא גבוה
דווקא פורוש יצא פה בסדרמרדכי
בס"ד

הוא רצה ברורות מלכתחילה. מה גם שזאת בכלל לא עתירה שלו או מטעמו (העותר אפילו לא חרדי).

אני מקווה שאם הדיון בבג"צ יגמר בצורה דומה אז שנראה את פורוש קורא לדגל וש"ס וסוגר איתם הסכם מכובד על תיקים מכובדים.
"כולם ביחד עם ייצחק פינדרוס ראש העיר הבא" מרדכי
בג"צ: פינדרוס לא יוכל להתמודד באלעדמרדכי
שס ודגל מאיימים שיביאו מועמד אחר.אניוהוא
יש להם בכלל אפשרות עכשיו או שמאוחר מידי?
לענ"ד לא אבל לךתדע איזה פרצות פוליטיקאים מוצאיםנחשון מהרחברון


מבחינתם, עכשיו הכל כשרמרדכי
בס"ד

תראה את זה לדוגמה -
‏דובר שר הפנים (ושס) משגר הודעה לתקשורת הכוללת עצומה שתדרוש משר הפנים עצמו לדחות את הבחירות בעיר אלעד. מעניין מה יעשה שר הפנים...
הנגבי קבע: הבחירות באלעד התקיימו במועדןמרדכי
בס"ד

הערכות: ש"ס ודגל יחזרו שוב לבג"צ.
הם לא נחים לרגע.
לגמרימרדכיאחרונה

בס"ד

 

אחת הבדיחות שנעשו בעקבות זה, וזה פשוט מדויק

פעם אמר לי מישהו: "אין פוליטיקה, כמו הפוליטיקה של החרדים"הסטורי
תגידו, זה אמיתי???....סיעתא דשמייא1

...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?". 

לא. הדבר האמיתי היחיד כאן, זה שמישהו הדליף את זההסטורי
וכל התקשורת בארץ ובעולם (שוב) קונה את הלוקש, כאילו לא היו כאן כבר כמה וכמה הצגות כאלו בשנים האחרונות, שהיו כיסוי לתיאום מוחלט בין השנים.

בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.

טראמפ החדש פקה פקהאיתן גיל

האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.

סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.

הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.

בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה. 

האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ. 

למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.

בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.

ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז. 

 

האמת, אין לי כח לחפש בכרטיס שלך, את האקסטזההסטורי
נגד טראמפ לפני שנה ויום/שבוע/שבועיים - כשרביד, לפיד ואתה חגגתם על טראמפ שמתעלל בנתניהו וקניתם את התרגיל שהם ביחד עשו על כל העולם, כשבנתיים מתארגנים להשמדת הגרעין האירני...
חפש, חפש... אני עקביאיתן גילאחרונה

דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.

הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.

נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים. 

אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון. 

אזהרת ברק רבידמשה
או שכן או שלא, מה שבטוח זה חסר משמעותנקדימון

כי:

א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה

ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.

ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.

ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?

ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו. 

אובמה עשה דברים גרועים יותר, ולשכת ביידןקעלעברימבאר

קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב

שלושים שנה של "הערת שוליים"מרדכי
בס"ד

"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.


גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.


הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.


גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.


כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.


אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.


שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.


העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.


ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.


אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.

הוא כבר לא לוחם פוליטי בימינו, אלא סמל (גם בעיניקעלעברימבאר

תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה

אז אניח זאת כאן -אריאל יוסף
דוגמה מעולה לדברים שכתבתימרדכי
בס"ד

גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.


זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.

נתניהו- גוליבר בארץ הגמדים.איתן גיל

לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.   

במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.

משוחזר לאחר שנמחקאיתן גיל

בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות. 

גם שמעון פרס זכרונו לברכה היה כזה.סיעתא דשמייא1אחרונה
הבופור💪👑פתית שלג

בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏

אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנהפשוט אני..
שזאת תהיה המלחמה האחרונה 
במלחמה הבאה יילחמו עם רובוטים...קעלעברימבאר

מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק

במלחמת העולם השנייה, העורף חטף הרבה הרבה יותרפשוט אני..
ממה שהיום חוטפים...

ע''ע הבליץ על לונדון

חחח אבל לא העירו אותו כל לילה באמצע הלילה, בגללקעלעברימבאר

טיל אחד למדינה שלימה

כולנו מקוויםשפוי

שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.

הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל

הם בחזיתoo

כמו שהעוטף היו הרבה שנים

מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול 

לגמרישפוי

זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי

והמתנחלים ביו"ש כל הזמן הם בחזיתhamedinai
בלעדיהם, כל מרכז הארץ היה עוטף יו"ש. 
יו"ש זו חזית שונהפתית שלגאחרונה
​הודעה בדבר שימוש חופשי בתוכןhamedinai
​הודעה בדבר שימוש חופשי בתוכן:

הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.


​שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.

פנייה ל"אידיוטים שימושיים" וגם למקבלי שלמוניםhamedinai

כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.

 

הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.

 

**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.

 

**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.

 

תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא ‎#לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!

ביבי האפס הרשערועישםטוב

מזימת הפיגוע בהופעות של טיילור סוויפט בווינה: המחבל נשלח ל-15 שנות מאסר

באוסטריה על תכנון של פיגוע שלא יצא לפועל הוא קיבל 15 שנות מאסר,

וכאן על פיגועים שיצאו לפועל מקבלים לפעמים פחות משנה.

וכל זה אחרי 20 שנים שביבי בשלטון ולא שינה כזה דבר פשוט ואלמנטרי.

אתה כזה ביביסטהסטורי
שאתה מאמין שכל הרעות החולות כאן, תרבות שלטונית ומשפטית שלמה - תלויה אך ורק בביבי אחד.
אתה טועה ומטעה וקצת צודקשפויאחרונה

כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)

אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על  הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.

 

יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.

הרבה רואים במלחמה זו מלחמת התשהhamedinai
במיוחד בלבנון.

למרות שיד צה"ל על העליונה, זו מלחמת התשה, ובכל זאת אסור לנו להיבהל ולהפסיק.


אחרי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת התשה קשה פי כמה במשך 3 שנים, אבל אז התעייפנו והסכמנו על הפסקת אש, וזה היה אסון, כי אחרי 3 שנים פרצה מלחמת יום כיפור.


היה עדיף 10 שנים מלחמת התשה מאשר מלחמת יום כיפור.


גם עכשיו זה נכון, ופי כמה.

תודה לסמוטריץ' שפתר את ההתלבטותחיובי

כרגיל לפני בחירות שוב מתלבטים, סמוטריץ? בן גביר?

ואחרי הקדנציה הזו באמת יש להתלבט, כי לכל אחד מהם יש הרבה 'קבלות'

אם הכיוון של סמוטריץ זה להתחנף לשמאל ולבנט, ולהצטרף ל'נאורים' שלא נכנעים לחרדים

אז כבר ברור למי אצביע..

למה הם נמנעו בחוק המעונות?

כי חוק המעונות פשוט לא כלכלי למדינה?לומדת כעת

ועלול להעמיק את הבור התקציבי?

זו לא דוגמא להתחנפות לשמאל.

באופן אישי בכלל לא חושבת שסמוטריץ מתחנף לשמאל...

להציל את המדינה זה להתחנף לשמאל?פשוט אני..

זה אינטרס של השמאל שחרדים ייצאו לעבוד?

זה אינטרס של השמאל שחרדים יתגייסו?

זה אינטרס של השמאל שהמדינה לא תשלם מיליארדים על מימון מעונות כאשר האבא לא עובד?


אלה *בדיוק*, אבל ממש *בדיוק*, הערכים של הימין.

אבל השמאל יודע שהחרדים לא ייתגייסו, כלקעלעברימבאר

הקמפיין של השמאל עכשיו נגד החרדים זה רק כדי לפרק את גוש הימין-חרדים. במיוחד מתוך ידיעה שהרבה מהמילואימניקים שקורסים הם דתיים וכך ניתן לפתות אותם להצביע לגוש שמאל-בנט.
 

לא מן הנמנע שהשמאל בהזדמנות הראשונה ייקח את החרדים אליו לגוש

לא סבירסודית

הם אומרים במפורש שיקחו את הערבים, לצערנו זה או ביבי ושות או ממשלת שינוי.

הם משתמשים בחרדים, זה כן, לפרק את הממשלה, משבים את היועמשית. אבל אחרי הבחירות הם יתנו להם אצבע משולשת. גם אם יש הסכמים חתומים. איפה החרדים יתבעו אותם, בבג"ץ?

משסים*סודית
אתה יכול להסכים או לא להסכים עם ההסבר שלהםהסטורי

אבל למה להניח שההסבר הוא רצון להתחנף למישהו?


באותה מידה אני יכול לטעון שנתניהו והליכוד, שהצביעו בעד החוק למרות שהוא נוגד את האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו - עשו את זה "כדי להתחנף לחרדים".

אני לא טוען ככה. אני מקבל שבמכלול השיקולים נתניהו מעדיף קואליציה עם החרדים, על פני השיטה הכלכלית שלו. אבל שים לב לרמת הטיעון.

נתניהו לא עשה את זה בשביל שלמות הקואליציהפשוט אני..
אלא כדי שלא תוקם ועדת חקירה
לא מדוייקהסטורי
כלומר, זה אכן היה האיום שגפני שלף אתמול, כדי שנתניהו יזיע להשיג רוב. אבל, כל המהלך התחיל הרבה קודם.
אני חייב להגידפשוט אני..

שהאיום הזה מדגיש כמה פוליטיקה היא דבר משחית.


אתה חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית?

אז תצביע בעד, זה פיקוח נפש, בלי שום קשר למימון מעונות.


אתה חושב שלא צריך לעשות ועדת חקירה?

אז תצביע נגד, בלי שום קשר למימון מעונות ובלי איומים.


ממש מזעזע בעייני.


יש מקומות שבהם בוודאי שייך להתנות הצבעה בהצבעה אחרת, למשל אם חבר כנסת חרדי היה אומר ''אני אצביע בעד תקציב לליגת העל בכדורגל רק אם אתם תצביעו בעד תקציב להופעות תרבות לציבור החרדי'', זה דבר מובן והגיוני.


אבל להתנות ועדת חקירה, נושא מהותי וקריטי לטוב ולרע, בנושא שאין לו שום קשר? ריקבון מוסרי 

אכןנפשי תערוג

והאמת שאני לא בטוח שהפוליטקה משחיתה

לדעתי כדי להצליח בפוליטקה צריך להיות מושחת מראש. אחרת לא שורדים במקום הזה. 

צריך להיות ערמומי ומחוספס, לא מושחתקעלעברימבאראחרונה
הסיפור מאוד פשוטמרדכי

בס"ד


או כמו שכתב היועץ האסטרטגי  ישכר זלמנוביץ:

הוויכוח בין אתמול הוא ויכוח סרק - בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.


הציונות הדתית מרוויחה מצג של מאבק נגד חוק הגיוס ואולי תחזיר מצביעים הביתה. החרדים משדרים שהם עומדים מול לחצים כבדים גם מול שותפים טבעיים


ובסוף? שניהם יתיישבו יחד בממשלה הבאה, כי לשניהם אין באמת אופציה טובה יותר.

יישבו יחד באופוזיציה הבאהפשוט אני..
גם זה נכוןהסטורי

והאמת שאני טענתי ככה גם על ההכרזות על 'פירוק הגוש' -

ממילא יוצאים לבחירות. דגל מרוויחים ב'מאבק נחוש נגד הגיוס', את הקולות הצפים בינהם לבין העדה והורדת הלחץ של הפלג והמפלגות הציוניות בזה ש'לא נכנענו לחרדים, עד שהם פירקו את הגוש' - מרוויחות הורדת לחץ מצד בנט/אייזנקוט/ליברמן.


אבל כשאני רואה את הממאמצים של נתניהו להעביר בכל זאת את חוק הגיוס, למרות שהוא ישלם עליו מחיר אלקטורלי - אני תוהה אם טעיתי והוא באמת חושש שהגט של ג' אמיתי.

אולי יעניין אותך