אבל השאלה היא פשוטה - 

האם אתה מאמין שסיפור המבול הוא היסטוריה - ואם כן למה?

מדבריך נראה, וכך אני מבין, שהתשובה שלך היא נגזרת מההנחה ש -

 הנחה 1 - -  "כל סיפורי התנ"ך הם היסטוריה" 

הנחה  2 - -  "סיפור המבול הוא סיפור מהתנ"ך"

מסקנה - -   "סיפור המבול הוא היסטוריה"

אם תרצה לענות, אשמח לשמוע את תשובתך לגבי הביסוס להנחת יסוד שלך - "כל סיפורי התנ"ך הם היסטוריה" - למה לדעתך זה כך?

תודה.

החלטת שיש איזו הגדרה- "היסטוריה", וצריך לענות על הגדרה זו כדי לחשוב שמשהו התרחש במציאות. ומכאן כל הפלפול. תשאל בפשטות האם אנו מאמינים בתנ"ך ואם כן, האם פשט הדברים תואם למציאות או שזה רק אליגוריות.

נ.ב.  "היסטוריה" עצמה אינה אמת מוכחת אלא סיפור שמסופר על ידי מישהו (או כמה כאלה) בעלי תפיסת עולם סובייקטיבית. אם כבר צריך לשאול האם ההיסטוריה אמיתית כמו התנ"ך (שהביסוס שלו הוא יותר אובייקטיבי).

למה לא הצגתי אלטרנטיבה לשאלה?

האם סיפור המבול הוא מסר היסטורי או  מסר תאולוגי        

?

גם סיפור היסטורי יכול להיות מסר תיאולוגי, ויתירה מכך, כאדם מאמין בהשגחת הבורא אני סבור שלכל מאורע, היסטורי או עכשווי, יש מסר תיאולוגי. כמובן שהאירועים שנבחרו על ידי הבורא להכתב בתורה באים להעביר מסר מרכזי לכלל האנושות לאורך הדורות (לדוגמא, המדרש מספר שקודם המבול, בימי אנוש, שליש מהעולם הוצף מים. התורה לא כתבה על מאורע זה למרות שהוא היה לכאורה גדול וחשוב. הדבר מראה שהתורה איננה ספר סיפורים גרידא, אלא, כשמה "תורה- הוראה", באה ללמד את האדם. אך עדיין אין סיבה לומר שהסיפורים אותם היא כן בחרה לספר לא התרחשו במציאות).

אין סיבה לומר שהסיפורים אותם היא כן בחרה לספר לא התרחשו במציאות.

תודה!

א. כפי כתבת, אין סיבה לומר שלא (וגם אם על פי תאוריה מדעית זה לא מסתדר, אין בכך הוכחה, בגלל שהמדע תלוי בגורם האנושי המוגבל שמנסה למצוא תאוריה שמסבירה את ההתרחשויות אבל זה לא אומר שההסבר נכון).

ב. ההגיון אומר שבורא עולם ישתמש באירועים שבאמת קרו כדי ללמד ולהמחיש את העקרונות והרעיונות שהוא רוצה. בייחוד שהוא מנהיג ושולט על כל מה שנעשה, כך שהוא לא מוגבל על ידי שהוא בוחר באירועים שבאמת קרו. 

מה אתה מציע?

"הסבתא של כבודו בוודאי צדקת היתה ומקום שמור לה בגן עדן אך עם האמונה שלה אי אפשר לבנות את עם ישראל". (הרב קוק לרדב"ז)

אין מה לעשות, נולדת לדור שצריך ללמוד אמונה.

כי אני לא חושב שיש מעלה ב להיות פתי

האם יש רק סוג אחד של אמת - אמת היסטורית?

 (מה עם

              אמת מוסרית?

              אמת משפטית?

              אמת מדעית?

             אמת מטפיזית?   

             אמת תאולוגית?     )

כל מה שסותר צריך להתאים את עצמו לתורה

(אגב, תיאורית הדינזוארים תואמת לפרשתנו, הן בהשחתת המידות והן בגיל העצמות שיכול להשתנות בגלל לחץ וחום מים של המבול כפי שמתואר בפרשה)

בעיה רצינית שככה זה כאב

אי אפשר לדעת אם תנאים השתנו בגלל סיבות אלו או אחרות בשנים שעברו מבריאת העולם.

התורה היא אמת כל השאר לאו דווקא.

לחשוב אחרת - זה גובל בכפירה

שבבדיקת פחמן 14, אפשר לדעת, וסיבות כאלו או אחרות לא משפיעות. (מוזמן לבדוק)

התורה היא אמת - אבל לפחות במובן של המבול - היא אמת תאולוגית ומוסרית, לא אמת היסטורית. היא כתב מחאה נגד המיתוסים התאוגונים הקדומים שמושתתים על סיפור מבול. 

למה?

גיל העולם ומציאת מאובנים

שאלה המדענים מביאים ראיה לגילו המופלג של העולם ממציאת מאובנים.

תשובה א. לאור התנאים הבלתי נודעים אשר שררו בתקופה "הפרה-היסטורית", תנאי לחץ אטמוספרי, טמפרטורות, רדיו-אקטיביות, קטליזטורים בלתי ידועים...

זאת אומרת תנאים שונים לחלוטין, מאלו הידועים בתהליכי הטבע הקצובים של היום - אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שדינוזאורים היו קיימים לפני 5722 שנה ונתאבנו במהפכות טבע אדירות במשך מספר שנים, ולא במשך מיליוני שנים.

שכן אין בידינו אמצעי מדידה מתקבלים על הדעת, או קני מדה לחישובים באותם תנאים בלתי ידועים.

ב. גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם, הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר לקבוע זאת בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות או שלדים (מסבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם, או יהלומים, ללא שום תהליך התפתחותי.

ומה שנוגע לשאלה אם נכון הדבר כבסעיף ב' דלעיל, לשם מה היה הקב"ה צריך לברוא מאובנים בכלל? התשובה פשוטה היא: אין אנו יכולים לדעת את הסיבה מדוע העדיף הקב"ה אופן כזה של בריאה על פני אופן אחר, ובכל תיאוריה של בריאה שנקבל, תמיד תישאר שאלה זו ללא מענה. השאלה - "למה לברוא מאובן"? אין לה יותר ערך מאשר השאלה "למה לברוא אטום"?

(ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. תרגום מאנגלית

א. תארוך על ידי בדיקת פחמן 14 מדויקת עד לטווחים של כ50,000 שנה אחורה. והיא מדויקת. ולגבי השינויים באטמוספירה יש שיטת כיול של איבחון כל שיטות המדידה השונות -  ודרכה אפשר להגיע לטווחים מאוד מדויקים של פחות מ1000 שנה של טעות. 

ב.  אם לפי מה שנאמר במכתב בגלל שזה לא וודאי זה לא נכון - ואתה מחפש וודאות של 100% - אז אתה לא תמצא. אבל סביר מאוד להניח שכך הם פני הדברים. לחפש וודאות של 100% בתהליך של צבירת ידע זו טעות - כי אין דבר כזה.

 סביר להניח שהייתה אבולוציה, ולא בריאה של מאובנים. - אם אתה מסתמך על התיאור המקראי, אתה חייב לקבל אותו עד הסוף. ובתיאור המקראי לא כתוב בשום שלב שנבראו המאובנים. 

בתיאור המקראי לא מפורט לפרטי פרטים מה נברא ומה לא

(סתם דוגמא, אין נברא מרובע מששת ימי בראשית, לא כתוב במקרא אבל  חז"ל למדו את זה..)

אורייתא ישראל וקוב"ה כולא חד, 

כפירה במה?

בכולם

היא יכולה להיות הכל, היא יכולה להתפרש לכל פירוש שתביא. הכל קביל. אז היא לא מקבלת אחוזים כי אם לא מפרשים על פי הפשט, והכל תלוי פרשנות (שלא כתובה בפשט) אפשר לפרש איך שרוצים, הכל קביל. 

בתיאור המקראי לא מפורט לפרטי פרטים שמדובר ב24 שעות כל יום. 

בכולם? לא הבנתי.

מי שפירש את התורה ישב ולמד ומתוך פירש

חלק מהפירושים היו אף ברוח הקודש.

פרשנות כמו שלך מובילה לכפירה בידיעת ואחדות ה'

אבל לא איכפת לי שנישאר חלוקים  

להוכחות תסתכל בספר הסטוריה תנ"כית של הרב זמיר כהן. 
והשאלה הקודמת זה האם היה בריאת העולם, והשאלה אח"כ זה האם כל הסיפור של אברהם אבינו היה...
נראה לי שהשאלות היחידות שאפשר לשאול על התנ"ך זה מה אנחנו צריכים ללמוד מהמעשה המסופר.

זו באמת שאלה קשה (הרבה יותר מאשר על הבריאה, לדעתי, מכמה סיבות שונות).

מבחינתי העיקרון הוא שכל דבר בתורה מובן כפשוטו אלא אם:

א. הפשט מורה שמדובר במשל או לשון מליצה.

ב. יש קושי הגיוני שמאלץ להבין אותו שלא כפשוטו, ובלבד שהוצאה מהפשט לא יוצרת גם היא קושי כזה בעצמה.

באמינות של פשט סיפור המבול יש כמה קשיים, ובכל זאת הוא מאוד גבולי ביחס לעיקרון הנ''ל.

בין כך או כך, אני לא רואה בקשיים האלו איום ממשי, שכן ישנה האפשרות לפרש שלא כפשוטו (גם אם פחות ברווח מאשר לגבי מעשה בראשית).

א. כאן לדעתי הבמה לא מתאימה לדיונים ארוכים, גם קשה לדעת כמה אפשר לסמוך על רצינות כל כותב למינהו

ב. ובכל זאת כמה נקודות:

1. אני מאמין בתורה כאמת רוחנית אבסולוטית, שאבסולוטית זה כולל שהיא שולטת גם בגשמיות. ע"ע סעיף 3.

2. ההיסטוריה הממשית מתוך ההיסטוריה הנלמדת היום - מתחילה בערך מזמן הרומאים. ההיסטוריה שלפני הרומאים בנויה בעיקר על השערות שמורכבות באופן לא יציב על ארכיאולוגיה קרקעית וארכיאולוגיה טקסטולוגית (ארכיאולוגיה טקסטולוגית= חפירות בנוסח הטקסטים העתיקים, חפירות המעלות חרס בידי החוקרים בעיני המתבונן הנבון) 

מה שאומר שאף אחד לא יודע מה היה מבחינה היסטורית בעבר.

3. לפי העולם ואפשרויותיו הפיזיות הידועים לנו כיום רוב הניסים המוזכרים בתורה ובתנ"ך הם אפשריים מבחינה פיזית, מלבד ניסים מעטים, שהריכוז כנראה הגדול שלהם הוא הניסים מוזכרים בפרשיות בראשית ונח (למשל סיפור הנחש המדבר או חיים של 969 שנים-חיי מתושלח). מאחר וזה רק שתי פרשיות בודדות, שבעיקרן באות רק להקדים ולתת רקע לשאר התורה, שעיקרה הוא סיפורו של עם ישראל - אז הסיפורים הקצרים שמופיעים בפרשיות בראשית ונח ( +מעטים אחרים שמופיעים בהמשך התנ"ך, כמו האתון המדברת) לא צריכים להטריד אותנו. זה בעיקר בא לתת רקע. ספר מדע חייב לתת רקע בצורה מדעית, ספר שרובו רעיונות תיאולוגיים ומוסריים - יכול לתת רקע שעיקרו משלים ומטאפורות (כמו סיפור הנחש המדבר), ואין בזה שום דבר לא סביר.

(מלבד זאת, ייתכן שזה אירע בדרך חלקית מסויימת, שלאחר דורות רבים פשוט נשכחה הצורה המקורית שבה סופר הסיפור, שאילו שמענו את הגירסה המקורית של הסיפור אולי זה היה נשמע הרבה יותר מובן.)

בס"ד

ראה פה תמונה יותר מורכבת:

המבול - לדעת להאמין

תודה על זה.

רק אגיב משהו קטן, מה שהוא כותב במסקנה הסופית לאחר הצגת הדעות - על כך שהיה מבול היסטורי קטן שהוא בעצם מתואר כחוויה הסובייקטיבית שנחוותה כמבול על כל היקום -

הבעיה היא שהפרשנות הזו מנוגדת לפסוקים אובייקטיבים מפורשים -

 וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה. 

1. על פי פשט הסיפור המקראי החוויה היחידה הסובייקטיבית היא של "אך נח ואשר אתו בתיבה" - לדעתו - התורה סיפרה חוויה סובייקטיבית של מי?

2. גם אם נאמר שזה היה היסטוריה כמו שהוא טוען - למה התורה מספרת את החוויה הסובייקטיבית של אנשים על מבול גדול בתקופה מסוימת? 

3. בנוסף הפרשנות שלו יכולה להתקבל רק אם נאמר שמי שכתב את סיפור המבול זה אדם, כלומר "מחבר מקראי". משום שחוויות סובייקטיביות יכולות להשתמר כך כאשר מדובר גם במקבל סובייקטיבי. אם נאמר שזה פרי התגלות -  לא סביר שאלוהים יתאר תחושה סובייקטיבית של אנשים בזמן מסוים. (בלי קשר לשאלה הראשונה - חוויה של מי). אין לי שום בעיה עם הטענה שסיפור המבול הוא יצירה אנושית, פשוט לא כולם יסכימו עם זה.

לדעתי המבול הוא סיפור שכל כולו הוא מסר תאולוגי, נגד מסרים פוליתאיסטים סותרים במזרח הקדום. והוא קשור בקשר גורדי לפרשת בריאת האדם, שגם היא לא סיפור היסטורי מדעי, אלא מסר תאולוגי נגד המזרח הקדום.

אני ארחיב בהמשך על המסר.

תודה!

כי התורה מספרת שזה מה שקרה. 

דבר שני, לא רואה בעיה בלהגיד שזו המציאות-

לגבי כמות המים:  חוץ מזה שכל הקרחונים נמסו- כי זה היה מים רותחים, הקב"ה הביא מים מכוכבי לכת (כך כתוב בגמרא ולכן היה מספיק מים) 

לגבי כמות החיות בתיבה: זה נס!  אין בזה שום מניעה בשביל הקב"ה

לגבי זה שעוד עמים סיפרו על זה:  מה הבעיה? זה בעצמו הוכחה למבול! וודאי שאסון בקנה מידה עולמי יסופר בכל העולם.

דבר אחרון, משה רבינו סיפר את זה עוד לפני שקיבלו את התורה.. בזמן הזה בני ישראל עוד לא האמינו בו. 

והוא בא וסיפר להם בדיוק מה ההיסטוריה של העולם, מה קרה למי, ומאיזה אדם התחיל כל עם שקיים בימיהם (בשבילם זה היה לא מזמן ולא קשה להפריך את העניין)

באמת היה חסר לו להתחיל לספר להם משלים ואגדות שלא היו ולא נבראו?  היו שולחים אותו בבוז חזרה למקום שממנו בא

הרמב"ן כותב בפירושו לפרשה שזה שכל החיות נכנסו לתיבה זה היה נס! 

אם בשבילך זה תירוץ מגוחך, בשביל הרמב"ן (ועוד מפרשים) כנראה שלא...

לכן, למרות שאני לא מבין גדול במה שכתבת על חוקי הפיסיקה, מצטער. 

אבל אם חכמים אמרו את זה כנראה שזה מה שהיה!   אז אתה יודע מה, נזרום ונגיד שגם זה היה נס- בלי חוקי הפיזיקה.

כי כמו שכתבתי לך:  נס, זה לא תירוץ ולא ג'וקר. 

מה שכתבתי לגבי משה רבינו זה כתוב בכוזרי. 

אגב, כדאי להעיר - צעירים מעל עשרים

חכמים לא סתם ניסו למצוא תירוצים לכל דבר,

הם ידעו שזה היה, ומה שנשאר להם זה רק לפרש איך זה היה...

והאפשרות שזה לא היה לא הייתה קיימת בשבילם, אז גם בשבילנו היא לא קיימת!

בטח ובטח שלא מוחקים סיפור בגלל שלהגיד נס זה פחות הגיוני (לדעתך)

מכיר את האגדתות, אבל פה זה אחרת, כי בנוסף למה שכתבתי - שכולם אומרים שזה אכן היה במציאות,

אם זה היה משל, אין צורך לפרש משל בעוד משל.. זה כבר באמת מצחיק אחי.

נכון הם האמינו גם בגלל האותות והמופתים,

אבל ברור שהיו להם הרבה סיבות לא להאמין כי בזמנם היו גם כישופים. ועם כל הכבוד למסורת עדיין הם חששו שמה זה לא הוא, והכוזרי כותב שזה היה חלק מעניין שיאמינו בו.

איך אתה מפרש את דברי, דוחף לי מילים שלא אמרתי ועוד מעז לטעון שזו הגישה שלי.

אולי הניסוח שלי לא טוב וזה גורם לכך להשמע שאני דוחף לך דברים לפה.

יש לפניך סיפור מהתורה שלדעתך ניתן לפרש בשני דרכים - או שזה נס, או שהוא לא קרה.

מפרשי התורה כתבו שהיה נס ויכולת לכתוב את זה, אבל אתה בחרת לומר שהוא לא בהכרח קרה.  

אם זאת הבחירה שלך, לכן כתבתי לך שכנראה בשבילך טענת "נס" היא מגוחכת.   תקן אותי במה טעיתי...

דבר שני,

אתה אומר שאם יש מקרה כזה, יש שני טענות שהן הכי נוחות - "ג'וקר" כהגדרתך.

מהשימוש במילה "נוח" הבנתי שלדעתך לא יודעים מה קרה אז צריך לבחור איזה תירוץ שיהיה הכי טוב.

ועל זה אמרתי לך:  שחכמים לא ממציאים תירוצים הם פירשו את מה שהם קיבלו במסורת, או אפילו יתכן שהם קיבלו אותם משמים (שהרי לא מעט תנאים דיברו עם אליהו הנביא והוא גילה להם מה למדו בשמים)

וגם בזה תקן אותי אם אני טועה..

ועוד, בהתחשב בכך שהמפרשים כבר כתבו שהיה נס.   

אם כי אני חולק, ולמיטב הבנתי הכלל הזה לא נאמר כשמדובר בסיפורי התורה..

בכל אופן, סליחה אם כתבתי בצורה לא יפה בתגובות הקודמות

ישר כוח!

שים לב, לפני שנוצר עם ישראל, סיפור המבול היה. 

סיפור המבול נוצר תתקעד דורות לפני התורה. 

ולא..... הוא לא היה סיפור על אדם ששרד מבול עולמי. זה סיפור על "אנליל" ראש הפנתיאון (ראש האלים) המוסופוטמי, שגוזר מבול על האדם. 

ש"משל" זה לא סתם סיפור טיפשי, אלא זה כמו הספר "הנסיך הקטן", וכמו עוד ספרים רבים, חוות החיות, 1984, גוליבר שנכתב במקור למטרות דומות, ועוד הרבה. זה פשוט סגנון ספרותי, שכדי להבין את ה"נמשל" צריך להכיר את העולם שבו חי מחבר המשל. ואז המשמעות של המשל נהיית כל כך חיה וכל כך משמעותית, שכל קושיה עליה אינה אלא צחוק על השואל ומקשה הקושיות.

אמנם אחרי הכל אני מאמין בתורה כפשוטה, ומאמין שהעיקר והבסיס הוא כפי שכתוב, גם אם לפעמים צריך פרשנות או פירוט כדי לברר את הכוונה המדוייקת של הדברים

ובוודאי מה שנכתב בתורה זה יותר עמוק ומדויק מהנסיך הקטן או חוות החיות.

אלא הסברתי את הכוונה מאחורי המילה הסתמית "משל"

המסר של התורה על סיפור המבול

ע"ע ספר המהפך של הרב זמיר כהן

למשל-איך הגיעו מאובני דגים לאוורסט

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור