תחיית המתים.אש מאנשים קרים.
זה היה נורא כיף אם היו מתים עוד פעםצלי אש
ממ..אפשר להתאבד..סתם.לא יודעת.באמת שאלה מעניינת..בקטנה
אבל אז יותר לא תהיה תחיית המתים עוד פ'ם...??אש מאנשים קרים.
כפי שאמר הרמב"ם -עוזיה
"ובלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים"צלי אש
מה לעשות שזה עולה?!אש מאנשים קרים.
תחיית המתים זה באמת עסק לא מובן.דינה ברזילי
זה לא מעניין, זה מתסכל...אש מאנשים קרים.
למה מתסכל אחותי?בקטנה
זה מעניין כי זה לוט בערפל.דינה ברזילי
[בטל סמיילי בוכה]דינה ברזילי
זה מעניין, אבל דווקא לכן זה מתסכל..אש מאנשים קרים.
לכן אני לא מרבה לחשוב על זה... (=דינה ברזילי
הרמב"ם כותב גםשלומי20104
הבטחתי מקורות מדויקיםשלומי20104
הרמב"ן חולק על הרמב"םחסיד של הרבי
אם אני לא טועה יש עוד שחולקיםשלומי20104
אם הכל היה ברוראורושקוש
לא נראלי שלה' יש עניין של לעשות דברים שווים...אש מאנשים קרים.
כן. הובטח. הוכח.אח..
הסבר? הוכחה?אש מאנשים קרים.
ספר ישעיה , פרק יא' >אח..
ישעיהו יא
יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא-יְקַנֵּא אֶת-יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא-יָצֹר אֶת-אֶפְרָיִם. יד וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם. טו וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם-מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל-הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים. טז וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אם לא אמרו שיהיה טובאורושקוש
כולנו נחיה לעד בגוףבן ציון גגולה

חמודיבן ציון גגולה

יש לנו תנ"ך שונה...??אח..
הזו לבין כפירה - לא כ"כ רחוקה. "השמר לך...".]
בשורות טובות!

ו...הרמב"ם מפורש , א"א להסביר אחרת - אין גוףאח..
[הלכות תשובה פרק ח']
ג [ב] העולם הבא--אין בו גוף וגווייה, אלא נפשות הצדיקים בלבד, בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גווייות, אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני האדם צריכין להן בעולם הזה. ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן. כך אמרו חכמים הראשונים, העולם הבא--אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה.
ד הרי נתברר לך שאין שם גוף, לפי שאין שם אכילה ושתייה. וזה שאמרו צדיקים יושבין, על דרך החידה--כלומר נפשות הצדיקים מצויין שם, בלא עמל ולא יגע. וכן זה שאמרו עטרותיהם בראשיהם--כלומר דעה שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא, מצויה עימהן, והיא העטרה שלהן, כעניין שאמר שלמה "בעטרה, שעיטרה לו אימו" (שיר השירים ג,יא). והרי הוא אומר "ושמחת עולם, על ראשם" (ישעיהו לה,י; ישעיהו נא,יא), ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש; כך עטרה שאמרו חכמים כאן, היא הדעה.
עוד יותר מפורש.
ממש "צר לי עליך אחי" - תתרחק מדרך זו.
זה קרוב לכפירה. תיזהר.
בשורות טובות!
יא יא יא....אש מאנשים קרים.
*אלוהים..אש מאנשים קרים.
הוא יטען וטוען שמשה רבינו לא מת -אח..
א. רמב"ם הקדמה למסכת סנהדרין פרק חלק , פרק עשירי.
ג. יעקב מת. ו...עין מהרש"א במקום מה הכוונה "לא מת".
אח אתה ענקבן ציון גגולה

תשאל את הרב שלך אח יקרבן ציון גגולה
מה המחלוקת...?!אח..
אחרים ישפוטו. בכבוד.
כבודו יסביר לי מה הכונהשלומי20104
ניסיתי לעבוד על מישו?אח..
לא , לא ניסית , אבל כל הכבוד על המקוריותבן ציון גגולה
טוב הסבר הלכתי שהרבי חיבן ציון גגולה
הרבי חי
הרבי בספרו "דבר מלכות" פרשת "בא" סעיף יג מסביר שחידוש של דורנו זה בדור התשיעי (מהבעל שם טוב אחריו המגיד ממשטריטש ואז נשיאי חב"ד) הוא שאין הסתלקות של הנשמה אצל נשיא הדור כיוון שאנו הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה , כעת השאלה היא מהו דור?
הרבי במאמרו באתי לגני מסביר שאנחנו הדור השביעי(הרבי הוא הנשיא השביעי של חב"ד) ובזמן הרבי היו עדיין שלוחים של הרבי החמישי אז אם נגיד שפירוש של דור הוא 30 שנה או 50 שנה אז אנחנו בדור החמישי אך הרבי מבאר שאנו בדור השביעי כלומר הדור הולך לפי נשיא הדור ואם הרבי הסתלק אז אנחנו בדור השמיני , וכן אסור להרהר על דברי נביא (הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י הלכה ה) כי כל דבר שהרבי אומר בשיחות הדא"ח(דברי אלוקים חיים) הוא דברי השכינה מתוך גרונו ממש כמו אצל משה רבנו (דבר מלכות פרשת "יתרו" סעיפים ו-ח וכן הערה 96 שמשה שבדורנו - מנחם שמו(סנהדרין צח,ב) ) וכן ראינו במסכת תענית דף ה עמוד ב ש"שיעקב אבינו לא מת" ואמרו שם ש"מקרא אני דורש" כלומר למרות מה שראו האמינו לדברי הנביא וכן במעמד הר סיני שבט לוי האמין שמשה חי למרות שהראה להם יצר הרע את דמות משה מתה ושבט לוי (שלא כמו אלו שעשו את עגל הזהב) נשאר נאמן להלכה שישנה מציאות בראייה מן ההלכה אז "מקרא אני דורש" ואין להרהר אחרי דברי הנביא ואם יש עוד ביאורים נביא בהמשך בהתאם לתגובות 
-יעקב אבינו לא מת (מסכת תענית דף ה עמוד ב)
והשאלה היא האם לקשר את המדרש על יעקב אבינו לא מת עם הרבי הוא דבר נכון שהרי יעקב אבינו הוא נשמה כללית של כל עם ישראל
וכן מצורף סרטון של הרבי המבאר בשיחה משנת כף מנחם אב תשל"א המבאר את הפשט של יעקב אבינו לא מת
ליד הסרטון רשום בטעות זי"ע נא לפנות לאתר כדי שיתקנו שליט"א http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/796341
תשובה - כל נשיא דור שהוא צדיק יסוד עולם הוא נשמה כללית של עם ישראל ובדורנו הרבי מיליובאווטיש שליט"א וכן רשום בספר "קהילות יעקב"(לבעהמ"ס "מלוא הרועים") שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו ולכן כמו שרואים את יעקב אבינו נקבר הוא לא מת יש מהראשונים שחולקים על כך אך דעת רש"י וכן פירוש הריף ל"עין יעקב" של מסכת תענית וכן באלשיך פרשת "ויחי" וכן ב"אור החיים" בפרשת "ויחי" (נ,א) וכן ביאור אגדות המהרש"א וכן לעיין בספר "ליקוטי מקורות" של הרב שלמה זלמן מאיעסקי .
הרמב"ם כותב בהקדמה למשנה במסכת סנהדרין פרק 'חלק' ש"מלך המשיח ימות ובנו ובן בנו ימלוך תחתיו וכו'", אלא שזה כמובן לא מה שנפסק להלכה!!! לעומת זאת, מה שכתוב בהלכות מלכים ברמב"ם פרק י"א הלכה ד' זה המקור ההלכתי היחיד בנושא גדרי המשיח, סדר פעולותיו וכו', וממילא בהיותו פוסק יחיד בעניין- זה גם מה שנפסק להלכה! משא"כ כאמור מ"ש הרמב"ם בהקדמת המשנה, שחשוב להדגיש בנוסף שבעניין זה נותר הרמב"ם כמעט בדעת יחיד, בעוד שכל שאר גדולי ישראל בכל הדורות, וביניהם כמובן אדמו"רי חב"ד, הולכים דווקא לשיטת הרמב"ן, שמדבר על נצחיות חייו של מלך המשיח, במקרה של מעמד הר סיני לאחר שראו את דמות משה רבנו מתה היו שתי קבוצות : אחת שאמרה - משה רבנו היה אדם גדול אבל מה שאמר שיחזור כנראה לא הבנו את דבריו אבל מה שראינו במציאות וודאי קרה, לעומתם היו שבט לוי שאמרו - משה רבנו וודאי דובר אמת שהוא נביא אלוקים ומה שראינו דרוש עיון - "מקרא אני דורש" (דבר מלכות פרשת "בא"סעיף יג ) וכן שנשמת הרבי אינה חיה בגוף אחר כי אנחנו דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה (אותה שיחה בפרשת "בא") ובוודאי שאינו מולך על העולם מהקבר שכן אין גניזה בנשיא הדור אלא הוא מעל האדמה כמו אבן השתייה בהר הבית בירושלים (“דבר מלכות" פרשת "שופטים" סעיף יב) ובגוף גשמי כמו אליהו הנביא
וכן לבקשת האח היקר - השיחה שבה הרבי אומר שהוא נביאבן ציון גגולה
באתר
יש מאגר של נתונים ובו שיחות של הנשיאים של חב"ד לדורותיהם .
כדי לראות השיחות של הנשיא ה7 הרבי מיליובאוויטש צריך להכנס לאתר שנקרא
אוצר770 לבחור בקטוגיה של – אוצר הרבי ולאחר מכאן לבחור בקטגוריה של – התוועדויות
ושם להכנס לשיחות שרשומות להלן.
נבואה-תשנא ז' באלול פרשת "שופטים" כרך ד עמ 190-205
עמ'197- סעיף ט,מצד שמאל למטה -התחלת ההסבר כיצד יש נבואה בזמננו עד עמוד 199
עמ' 201- סעיף יא,נשיא הדור הוא שופט ויועץ ונביא הדור ויש לפרסם זאת לכל אנשי הדור
שעליהם לקבל על עצמם את הוראותיו והוראות כל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב
ועד לרבי , וכן הנביא הוא על פי ההלכה – אדם שאמר דברים העתידים להיות בעולם וכן עמ' 202 נביא העיד לו נביא ונמשך ע"י תלמידיו (הרמב"ם ספר המדע -הלכות יסודי התורה פרקים ז-י)
*הערה – שופט הדור הכוונה מלך המשיח (נביאים – הנביא ישעיה פרק ב פסוק ד – המפרשים פירשו ושפט זה מלך המשיח והם :מצודת דוד, מלבי"ם,מהר"י,אבן עזרא,רד"ק וכו...
עמ 202 – הנבואה שתיכף ומיד משיח בא – הרבי מתגלה כמלך המשיח בנבואה ומכריז על ביאתו
עמ' 202 מצד שמאל למטה וכן ההמשך ב203 מצד ימין למעלה – הרבי מסביר שרואים נבואות(ניב שפתיים) לאחרונה אצל נביא הדור .
עמ'203 – מצד ימין באמצע – הרבי מסביר שהעולם מוכן לגאולה ולכן אין להסס להסביר זאת לעולם שמא המסר לא יתקבל אצל האנשים כדבר הגיוני.
עמ' 204 סעיף יב – צד שמאל שורה 7 , הרבי מסביר שאין מציאות של גניזה(קבורה) בנשיא הדור כמו אבן השתייה בהר הבית שלעולם מעל הקרקע
השיחה עצמה :
שיחת פרשת "שופטים" – נבואה התגלות המשיח והמצאותו לעד מעל הקרקע
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=190&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=191&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=192&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=193&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=194&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=195&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=196&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=197&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=198&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=199&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=200&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=201&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=202&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=203&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=204&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=205&ilSC=40&nBookId=111&cPartLetter=B
ולכן פוסקים הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח ונביא הדורבן ציון גגולה
ל-בן ציון גגולהאורושקוש
לאורוקוש היקרה והצדיקהבן ציון גגולה
http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=282
ואותה לימד את חסידיו בשיחה מפורשת כיצד העם צריך לקבל את מלכותו:
פרשת "תולדות" ליל ה אדר"ח סעיף יא ד"ה ועפ"ז
" ועפ"ז מובן שעיקר החידוש דביאת משיח הוא בהתגלות מציאותו (,,מצאתי דוד עבדי") כי כל פרטי העניינים שלאח"ז (התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו לגאול את ישראל , וכל העניינים דימות משיח)
באים כתוצאה מהסתעפות מהתגלות מציאותו , וכלולים בה , כשם שמולד הלבנה כולל התגלות אורה באופן של הוספה מרגע לרגע עד למילוי ושלימות הלבנה".
-וזהו הביאור לעיל בהבדל בין אורו של משיח (ביאתו) לבין אווירו של משיח (פעולותיו) וכן הביאור לקמן בסעיף יב ד"ה ההפטרה " ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה, ,,יחי אדוני המלך דוד לעולם" נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה , ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא ,,מבית דוד ומזרע שלמה" שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח .
בזכות נשים צדקניותבן ציון גגולה
ובמיוחד שהמאורעות שקוראים היום הם לפי המקורות
בן ציון גגולה
דברי חז"ל וגדולי ישראל על אופן בואו של משיח
*הערה מקדימה: הגמרא (מסכת שבת) מסבירה שעם ישראל חטא בחטא העגל, למרות שזה היה זמן קצר לאחר מתן תורה, מכיוון שהשטן שכנע אותם שמשה מת ואף הראה להם כפשוטו שמשה מת. אשליה אופטית. מסביר האר"י הקדוש, שאנשי הדור האחרון לגלות,(דור עקבא דמשיחא) הם גלגול של אנשי דור המדבר וכדי לתקן את חטא העגל, יצטרכו הנשמות בדור האחרון לעמוד באותו הניסיון, שבו כשלו במדבר ...
1. רש"י- " שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה" ( רש"י על דניאל יב, יב)
2. מדרש רבה- " ר' ברכיה בשם ר' לוי אומר כגואל הראשון כך גואל האחרון מה ראשון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם " (במדבר רבה פרשה יא ב , רות רבה פרשה ה ו , וכן פסיקתא רבתי, פרשה טו, וכן פסיקתא דרב כהנא ה, ח)
3. ילקוט שמעוני - "שנטלטלה מלכותו לשעה כגואל ראשון כך גואל אחרון נכסה וחזר ונגלה"
(ילקוט שמעוני רות, פרק ב, תרג)
4. שיר השירים רבה- "דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה...יהודה ברבי אמר לקירסין כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן " (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
5. החתם סופר- "וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חודשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו, יהיה נעלם אחר ההתגלות כדאיתא במדרש"(החתם סופר, פרשת שמות, ד"ה למה זה שלחתני)
*וכן רש"י בדניאל בפסוק לפני אחרון בספר כותב כי ההתכסות תהיה ל45 שנה וכן יש דעות אחרות על זמן ההתכסות ואין לנו אלא דברי הרמב"ם שהם - אין אנו יודעים איך יקרו הדברים עד שיקרו
6. השפת אמת- "דמילתא דפשיטא היא דביאת בן דויד לחוד וגאולה לחוד,שהרי משה רבינו עליו השלום בא למצרים קודם הגאולה וכמו כן יוכל להיות נגלה ונכסה כו', כך גואל אחרון כו'"
( השפת אמת על הש"ס, מסכת ראש השנה י"א)
7. פסיקתא רבתי- " והנה מלכך יבוא לך זה שנקרא מלך [מלך המשיח], שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקדוש ברוך הוא מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אף על פי שדברי תורה חביבים עליכם, לא יפה שחכיתם לתורתי, ולא חכיתם למלכותי" (פסיקתא רבתי פל"ה)
8. רבינו בחיי- " בגאולתנו זאת העתידה בהיגלות הגואל האחרון... ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה... שכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם" (רבינו בחיי, פרוש התורה שמות ד ט)
9.מדרש פרקי היכלות- " ובאותה שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר זה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: עכשיו תראו את האור שלו... וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים"( מדרש פרקי היכלות רבתי, פל"ה ו)
10. פסיקתא רבתי- " בדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה ויתנגדו לו"
11. רמב"ן- הרמב"ן אומר שבתחילה יתגלה המשיח רק "לעדת המיחלים לו" .
( ראה באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
12. רבי נחמן מברסלב- "בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול ויאמרו: זהו משיח? ... שהולך עם כובע כזה...? " (פעולת הצדיק לרבי נחמן מברסלב, אות תתל"ה בשם מגילת סתרים)
13. רמב"ן-" ואמר הכתוב במשיח, כאשר שממו עליך רבים וכו', ר"ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך..." (באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
14. האר"י הקדוש- "משיח יתגלה ויכירוהו מקצת בני האדם, אך לא יכירוהו שאר האנשים עדיין ואח"כ יגנז המשיח בגוף ונפש... ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו ויתקבצו אליו כל בני ישראל."( האר"י קדוש, שער הגלגולים, פרק יג)
"וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין הוא חיה"
(מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
לאורשקוששלומי20104
חס ושלוםבן ציון גגולה
ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבהבן ציון גגולה

ומאיפה לך שאתה נמצא משה רבנו וסיעתואורושקוש
בן ציון גגולה--אש מאנשים קרים.
לא הבנתי - מה הבעיה עם העתק הדבק
בן ציון גגולה
http://video.google.com/videoplay?docid=466073827975996759&hl=iw
הרב יונה מצגר בניו יורק בכנס של חב"ד המפרסם את המשיח לעולם
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605
לאורוקוש הצדיקהבן ציון גגולה

לא להאמין לשמועותבן ציון גגולה
תחיית המתים זו לא מאטפורה [= דימוי] -אח..
[ובהרחבה , באגרת "תחיית המתים" של הרמב"ם.]
העיקר האחרון מי"ג העקרים שניסח רמב"ם, הוא להאמין שתהיה תחייה למתים, בעת שיעלה רצון לפני הבורא.
תחיית המתים אינה מפורשת במקרא, ורק רמזים לה מצויים:
'ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל' (ש"ב ב' ו');
'יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל' (ישעיה כו" י"מ);
'כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת' (תהלים ט"ו י');
'ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם, ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין' (דניאל י"ב י-ג).
אמר בעל הספר: אבל תחיית המתים אשר הודיענו ה' שתהיה בעולם הבא לגמול, הנה זה ממה שאומתנו מסכמת עליו, ויסוד הסכמתם לפי העניין שנזכר לעיל במאמרים הראשונים.
לפי שהמטרה מכל הנבראים הוא האדם, וסבת רוממותו2 משמעתו לדבר ה', ופריה החיים הנצחיים בעולם הגמול. ולפני כן מה שראה להפריד בין רוחו וגופו עד עת השלמת הנפשות עד שיקבץ את כולם כמו שביארתי. ולא ידוע לנו שום יהודי החולק על אמונה זו, ולא שתקשה על דעתו היאך יחיה ה' את המתים, מפני שכבר נתברר לו שהוא ברא יש מן האין, ולא יתכן שיקשה עליו להחזיר יש מדברים שנתפרדו או נתפרקו3.
ואומר, שתחיית המתים המפורסמת והנודעת באומתנו המוסכם עליה מכלל כתותנו, אשר רב זיכרה בתפלות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות, עניינה שוב זאת הנפש לגוף אחרי הפרידה זה. מה שלא נשמע באומה מחלוקת עליו, ואין בו פירוש כלל, ואין מותר להאמין באיש מאנשי הדת שהוא מאמין חלוף זה....
סוף דבר, בא הספור הנבואי, אם פעם אחת אם פעמים רבות, וזכרוהו חכמי ישראל הקדומים והחדשים פעמים אין להם מספר, והתפרסם באומתנו והסכימו עליו, שנפש האדם תשוב לגוף, וזהו העניין הנרצה בתחיית המתים, ואם לא יזכרהו חכם או מחבר.
...אמנם תחיית המתים הוא אחד מהמופתים, ומבואר מאוד, שענינו מובן ואין שם אלא להאמין בו לבד, כמו שבאתנו ההגדה האמיתית. והוא עניין יוצא חוץ לטבע המציאות, ואין ראיה עליו מצד העיון. ואמנם ינהג מנהג הנפלאות כולם ויקובל אין שם זולת זה.
רבי יוסף אלבו, מאמר העיקרים א,כג
האמונות שראוי להאמינן כל בעל תורת משה, שהן נמשכות לשלושה עיקרים שהנחנו, אף על פי שאינן שורשים אליהם הן שש:...
והחמישית היא אמונת תחיית המתים. וזאת התחייה -
יש מרבותינו שאומרים שאינה אלא לצדיקים גמורים בלבד, ואחר שאינה מדרגת שכר מיועד לכלל האנשים, כי אי אפשר לכל האנשים להיות צדיקים גמורים, יהיה הכופר בה ככופר באחד מן הנסים הגדולים הנעשים לצדיקים הנכנסים תחת היכולת, ויהיה ענף מסתעף מן העיקר הראשון.
ואם התחייה היא כוללת כדעת קצת החכמים, יהיה הכופר בה כופר בחלק מן השכר והעונש המיועד לכלל האנשים או לכלל האומה, ויהיה ענף מסתעף מן העיקר השלישי.
אבל אינה עיקר ולא שורש, לא לתורה אלוהית בכלל ולא לתורת משה בפרט, לפי שכבר יצויר מציאותם זולתה. כי אחר שהמאמין יודה בשכר והעונש בכלל, הן גופי ובעולם הזה, או רוחני בעולם הבא - אין הכופר בה כופר בשורש ולא בעיקר מתורת משה.
ואולם היא אמונה מקובלת באומה - יחויב להאמינה כל בעל תורת משה רבנו, כמו שיתבאר במאמר הרביעי (בפ' כ"ט ול' ול"א) בעזרת השם.
ואמנם החיים כלם צריך שימותו ויחזרו לעפר לפחות שעה אחת קודם תחית המתים, ואחר כן ישובו ויחיו, אותם הראויים לקום בתחיה.
והנה בתחיה יקומו צדיקים ורשעים, והרשעים שחטאו ולא נשלם בהם העונש הראוי, יענשו אז כראוי להם. ואמנם אחרי התחיה יהיה יום הדין הגדול, שידין הבורא ית' את כלם, וישפוט הראויים לישאר לנצחיות והראויים ליאבד. הראויים ליאבד יענשו לפי מה שראוי להם ולבסוף יאבדו לגמרי, והראויים לישאר ישארו, במדרגה שתגיע להם כפי המשפט, בעולם שיחודש.
בשורות טובות.
ישנן סברות רבות בנוגע לתהליך עצמו של תחיית המתיםאנונימי (פותח)
הרמב"ם למשל שאמר: הנפש תחזור לגוף, התכוון לכלי המכונה "גוף" שנמצא מתחת לכסא הכבוד וממנו יורדות נשמות לעולם.
האר"י הקדוש דיבר על נשמות שבאו לעולם והתעברו בגוף של זכר, ובגלגול אחר אותן נשמות התעברו בגוף של נקבה, נשאלת השאלה, אותה נשמה שהייתה גם זכר וגם נקבה, בתחית המתים מה יעלה בגורלה? האם היא תשוב לגוף הזיכרי או הנקבי שלה בעולם הזה?
יש עוד המון שאלות לוגיות שאין עליהן תשובה המתעוררות מתוך המושג "תחיית המתים", לכן ראו במושג הזה מעין מטאפורה למצב רוחני המרמז על סופו של העולם ותיקונו, כשם שאדם בא לעולם כדי לתקן, כך גם בבריאת העולם נטמע תיקון עם אחרית.
העלית פה נושא רחב מאוד ומעניין מאוד, יש עוד הרבה מה לומר בו.
הרמב"ם גם אמר - "לא נדע איך יהיה עד שיהיה&quoאח..
עיין הקדמה לפרק חלק בסנהדרין , כמה הרמב"ם תוקץ את האלה שמפרשים את אגדות חז"ל כפשוטן.
ו...אם כאן , הוא אומר שזה בגוף - זה בגוף. כי אם זה היה ברוח , אז הוא היה כותב ברוח , בלי
הרבה להתחשבן... [ז"א לרשום משל שנבין נמשל. הרמב"ם כותב ישר את המסקנא. את המציאות.]
הדברים כפשוטתם.
[ו - להרחבה , תקרא חלק מאגרת תחיית המתים של הרמב"ם.]

הרמב"ם היה פילוסוף, אין לקחת את דבריו בפשטותם.אנונימי (פותח)
זו תחיית המת. זו מטאפורה לאחריתו ותיקונו של העולם שמכיל כרגע את החידלון.
שבת שלום ומבורך!
אחי , כנס >>>>אח..
ברור שיש בדברים הרמב"ם עומק , אבל עומק בפשט , ולא עומק בדרש...
ואמנם מי שזכר שאנחנו אמרנו בתחיית המתים שבמקרא שהוא משל, הוא שקר מפורסם ודבר סרה גמור מאומרו. והנה חיבורינו כבר נתפרסמו, ויקראו ויראו אנה אמרנו זה. אלא אם כן אמרנוהו במה שאמרוהו חכמי ישאל במתי יחזקאל, שחכמי התלמוד חולקין בו, וכל דבר שיש בו מחלוקת ולא יביא מעשה אפשר להכריע בו אחד משני המאמרים על חברו.
וכבר זכרנו זה בפירוש המשנה פעמים. וכן יראה לנו מן המאמרים ההם, שאלו האנשים אשר ישובו נפשותם לגופות ההם, יאכלו וישתו וישגלו ויולידו וימותו אחרי חיים ארוכים מאוד כחיים הנמצאים בימות המשיח. ואמנם החיים שאין מוות אחריהם, הוא חיי העה"ב, אחר שאין גוף בהם. שאנחנו נאמין, והוא האמת אצל כל בן דעת, שהעה"ב נפשות מבלי גופות כמלאכים. וביאור זה, שהגוף אמנם הוא כלל כלים לפעולות הנפש, כבר התבאר זה במופת. וכל מה שבגוף יחלק על שלשה חלקים:
- כלים שבהם יושלם המזון, כפה והאסטומכא וכבד ובני מעיים ובכלל כל מה שבבטן התחתון.
- וכלים שבהם תהיה ההולדה, והם כלי המשגל והולדת הזרע והולדת העובר.
- וכלים שבהם תיקון עניני הגוף, עד שימציא לעצמו כל מה שיצטרך אליו, כעיניים ושאר החושים והעורקים והעצבים והמיתרים אשר בהם ישלמו התנועות כולם, ולולי אלו לא היה אפשר לבעל חי להתנועע אל מזונו ולבקשו ולברוח ממה שהוא כנגדו ומאבד אותו ומפסיד מזגו.
וכאשר לא יושלם מזון האדם רק במלאכות שיעשם ובהזמנות רבות, יצטרך בהם למחשבה והשתכלות, נמצא לו הכוח השכלי לזכור בו המלאכות, ונמצאו לו ג"כ כלים טבעיים יעשה בהם המלאכות ההם, רצוני לומר הידיים והרגלים, כי הרגלים אינם כלים אלא להליכה לבד. ופרטי זה הכלל נודעים אצל אנשי זאת החכמה.
הנה התבאר, שהגוף כולו צורך מציאותו מפני תכלית אחת והוא קבלת המזון להתמדת הגוף והולדת הדומה להתמדת מין הגוף ההוא. וכשתהיה התכלית ההוא מסולקת בלתי צריך אליה, רצה לומר בעולם הבא, וזה שכבר בארו לנו החכמים ז"ל שאין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, א"כ הוא באור בהעדר הגוף. שהוא יתברך לא ימציא דבר לבטלה כלל, ולא יעשה דבר אלא מפני דבר, וחלילה לו וחס שיהיו פעולותיו המתוקנות כפעולת עובדי הצלמים: "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריחון". כן השם יתעלה אצל אלו יברא גופות, כלומר איברים, לא לעשות בהם מה שנבראו בעבורו כלל, ולא לשום סבה.
ואולי בני העולם הבא אצל אלו האנשים אינם בעלי איברים, אמנם הם גופות על כל פנים. ואולי הם כדוריים מקשיים, או עמודים, או מעוקבים. אין אלו הדברים אלא שחוק, "מי יתן החרש יחרישון ותהי להם לחכמה".
והסיבה בזה כולו מה שביארנוהו, בהיות ההמון אין מציאות אצלם אלא לגוף או מה שימצא בגוף, ומה שאינו גוף ולא כוח בגוף אינו נמצא כלל, וכל אשר ירצו לחזק מציאות עניין אחד יוסיפו בו הגשמות, רוצה לומר יעבו עצם גשמו. וכבר זכרנו מזה כלל רב בביאור ב"מורה הנבוכים". ומי שירצה לחשוב לנו זה הדעת למום יעשה רצונו, ואם ירצה לשום אותו טעות ושגגה, יאמר, ואנחנו לא נקפיד בזה. שאנחנו נבחר, כמו שבארנו ב"מורה הנבוכים", שיימשך אחרינו בעל שכל על אמונת האמת, ואפילו אחד. ואם רחקו ממנו אלפים סכלים להאמינם בבטל.
שבת שלום!
הגוף הוא חסר משמעות, הרוח היא החשובהאנונימי (פותח)
מטרת העולם הזה אחרי החטא היא לחזור למצב של לפני החטא. לפני שהאדם הראשון התלבש בגשמיות, "חדש ימינו כקדם" לפני שהקב"ה תפר בגדי עור לאדם הראשון, חזרה למצב שהאדם הראשון היה במצב אבסוליטי רוח, כשם שהקב"ה הוא רוח ממשית וקיימת. גם העפר שממנו נוצר האדם הראשון היה בבחינת רוח, עפר רוחני. לא קל להבין את זה בהשגה השכלית, זוהי מציאות רוחנית גבוהה אחרת ושונה ממה שאנחנו מכירים ויכולים להכיל בשכל האנושי.
אנחנו עוסקים כאן בעינייני רוח. תנסה לחשוב על המשמעות הרוחנית המסתתרת מאחורי הדברים ולא על הגשמי, כי הגשמי חסר חשיבות ביחס לתיקון הן של האדם והן של העולם כולו.
בגאולה תתגלה חשיבות הגוףבן ציון גגולה

לא נדע עד שיהיה נאמר על עולם הבא לא תחית המתים.שלומי20104
איפה הרמב"ם כותב זאת?שלומי20104
שלומי, הפרשנויות הקיימות בנושא הן לא חד משמעיותאנונימי (פותח)
סוד אחרית הימים הכולל את בואו של המשיח בתחילת התהליך ותחיית המתים בסופו של התהליך הוא סוד חתום ונעול. לכן כל החומרים הקיימים היום הם השערות ותו לא. ראה את הסברות והמחלוקות השונות שיש בין הפרשנים. לא ניתן לקבוע חד משמעית איך יראה הסוף. את התסריט הסופי מחזיק הקב"ה והוא יתן אותו למשיח ואך ורק למשיח שיבוא אילינו במהרה, אמן סלה!
הנסתרות לה' אלוקינו
אי אפשר אבל לסלף את הרמב"םשלומי20104
סליחה על הבוטות אבל הרגיז אותי שהכנסת ברמב"ם היפך דבריו.
שבת שלום
שלומי, זו הבעייה לך שאתה מסוגל לחשוב לבדאנונימי (פותח)
דרך ארץ קדמה לתורה!
צא מהבועה שאתה חי בא, גם העולם התורני מתפתח. תתחיל לחשוב לבד, אל תפחד לא תגיע לגיהנום בגלל זה, אבל כן תגיע לגיהנום אם תמשיך להוציא שם רע לאנשים בפרהסיה.
שבת שלום!
יהודה 63 היקר המשיח כבר באבן ציון גגולה

בן ציון, מותר גם לחשוב לבד. לא צריך לפחד.אנונימי (פותח)
כמו חוכמה בינה ודעת שהטמיע הקב"ה בכל אחד מאיתנו.
עם כל הכבוד, אני מחפש לעבוד את ה' ולדעת אותו גם בכוחות עצמי ולא רק בעזרת המפרשים.
יש לי המון כבוד למפרשים, אך יחד עם זה אני עובד את ה' ולא את האדם שיכול לטעות,
אצל הקב"ה אין פיספוסים, אין טעויות. אצל בני אדם יש טעויות. גם הרמב"ם טעה בעיניין פרשני כלשהו, דבר שעורר מהומה אצל יהודי ספרד במאה ה-13, בעקבות אותה מהומה שרפו את ספריו של הרמב"ם, לאחר פטירתו של הרמב"ם הבן שלו תיקן את דבריו ובא ציון גואל.
מכאן אנחנו למדים שאין לסמוך אך ורק על דעת האדם, יחד עם זאת אין לזלזל בדברי החכמים.
גם בלימוד ובתובנות הנגזרות מהלימוד ניתן לפנות בתפילה לקב"ה שיסייע בידינו להבין את הנאמר לשם שמים.
כמו שנאמר בתהלים: "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים".
אגב, לא ירדתי לסוף דעתך עם המשוואה המתמטית שהצגת בסוף התגובה שלך (63 פעמים יהודה?!).
שבת שלום!

שבוע יהודה צדיק
בן ציון גגולה
מה לא מובן ברמב"ם?אח..
ו - כתב במפורש לאפוקי דעות כמו שלך!
אני חותם לך שאני מתיר את כל המצוות שבעולם.
ו - לא כפשוטו...?
אחי -אח..
"כפשיט יפוצץ סלע". לא חלילה לזלזל , אבל ב"רתחא דאורייתא".
[שגם זה לעניות דעתי לא היה כאן.]
איך היא מסתדרת עם דברי הרמב"ם.
אח, מחול לך (כפול 3) (-:} בוא נחזור לתורה הקדושהאנונימי (פותח)
ואמר רבי יוסי: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", שנאמר: "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי". לא תימא לא באנו לעולם. אלא כאילו (משל) לא באנו לעולם. (סוף ציטוט).
מלכתחילה אין בכוונת הקב"ה להלביש חומר ברוח בעולם הזה, אלא העולם הבא התלבש בחומר והפך לעולם הזה לאחר החטא שנצטמצם הרוח במעשה החטא.
המטרה הקשורה לסוגייה שהועלתה כאן קשורה לחזרה ("חדש ימינו כקדם") למטרתו העיקרית של הקב"ה בבריאת העולם עוד לפני החטא.
זה נגזר מתוך הדברים של רבי יוסי שהבאתי מהמקורות.
תפילה לה': ה' יסיר מחלוקות ומדנים בין עם ישראל, אמן סלה!

העולם הבא -אח..
להתלבט...
תחיית המתים - בגוף!
[עולם הבא - בלי גוף. ו...עיין בשרשור ז או אחר שהרמב"ם כותב במפורש שעולם הבא זה בלי גוף...]
אח,יש מחלוקת בינינו על ההגדרה של המושג "גוף".אנונימי (פותח)
האם לדעתך ניתן להתייחס לדבריו של הרמב"ם אך ורק על דרך הפשט (חומר) או שמא ניתן גם לשייך לדברים את הפרד"ס (רוח) כולו? (ראה את דבריו העמוקים של רבי יוסי שהבאתי מהגמרא).
להזכירך, התייחסות פשטנית לדברים היא התייחסות של כת הקראים שאינה מאמינה בפירושי הפרד"ס המתייחסים לתכני התנ"ך.
תסכים איתי שישנה בעייה עם הגישה הפשטנית שאתה מנסה להציג כאן.
מה דעתך על הגישה בלבד? זאת כדי שנוכל להתקדם ולא נהיה שנינו בבחינת "ככלב השב על קיאו".
ברמב"ם בפירוש א-י-ן פרד"ס. יש פשט עמוק. אבל פאח..
רגילה יוכלו להבין.
זה לא משל. לא. לא. לא. זו טעות לחשוב שזה משל. [משל = לקחת את המילה "גוף" ולפרשה כדבר אחר...]
אם הוא כתב ככה , אזי לעניות דעתי - אין אפשר לפרש אחרת.
הגישה של הרמב"ם היא פילוסופית גרידאאנונימי (פותח)
מה עוד שלגישה הלימודית-תורנית יש נגזרות המשתייכות וידועות גם לרמב"ם, הרמב"ם לא התעלם מדבריו של רבי יוסי בדרך שבה הוא פירש את דבריו, מן הסתם הוא נעזר בדבריו של רבי יוסי מהגמרא שהם דברים מוקדמים יותר מדבריו של הרמב"ם ועל פניו מנוגדים לחלוטין לפשט שאתה מנסה לשייך לדבריו של הרמב"ם.
אני מציע לך (כדי שנוכל להתקדם) לקרוא שוב את כל תגובותיי בדיון הזה ולנסות להבין את דבריי מלכתחילה, יש קשר ורצף לוגי בין הדברים.
תעשה זאת ותגיד לי מה דעתך.
אני מבקש סליחה אם נכנסתי מדי חזקשלומי20104אחרונה
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה
שמואל ב יב יג
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
לא פשוט בכללדוס91אחרונה
תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..
חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..
אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא
מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה
לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125
הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?
אולי קל לישי לא מפחד
כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.
כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.
בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.
הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.
ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.
הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".
אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.
מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד