בס"ד
- 5 שבועות לבחירות -
לכאורה אף אחד לא היה אמור להיות מופתע מההחלטה של מנדלבליט בשבוע שעבר בנוגע לתיקי נתניהו. כבר חודשים שעיני כולם נשואים למשרד ברחוב צלאח א-דין ומחכים בקוצר רוח לאיש שהחלטתו עלולה לקבוע את גורלו של נתניהו. לכולם היה ברור שזה יקרה לפני הבחירות, השאלה הייתה רק אם זה יהיה עוד לפני סגירת הרשימות או שמא יותר קרוב לתאריך היציאה לקלפיות. אבל נדמה שאם כל זה, נרשמה הפתעה בציבור מכתב החשדות שפרסם היועמ"ש.
צריך לומר את האמת. 57 העמודים שמרכבים את כתב החשדות מפורטים מאוד וניכר עליהם באופן ברור שנעשתה עליהם עבודה רצינית. נדמה שבדרך הזאת מנדלבליט ניסה לרצות את שני הצדיים. מצד אחד כתב החשדות המפורט מסביר לציבור את העיכוב בהגשתו. בכל זאת, להגיע למסמך שכזה, לוקח לא מעט זמן של הכנות. מצד שני, מדובר בכתב חשדות מאוד מרוכך לעומת המלצות המשטרה. כזכור, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום בגין שוחד כנגד נתניהו בכל שלושת התיקים. לעומת זאת, על פי היועץ, נתניהו צריך לעמוד לדין באשמת שוחד רק בתיק 4,000, ובשני התיקים האחרים באשמת מרמה והפרת אמונים בלבד, וכל זה כמובן בכפוף לשימוע.
לכן, בסופו של דבר, נתניהו יכול להיות מרוצה מכתב החשדות. סביר להניח שאחרי השימוע, שייערך מספר חודשים לאחר הבחירות, מצבו אף יהיה טוב יותר. אם נסתכל על התיק החלש בין שלושת התיקים, תיק 2,000, נראה שההחלטה של מנדלבליט מאוד משונה ויש סיכוי לא קטן שלאחר השימוע, התיק ייסגר לחלוטין נגד ראש הממשלה וכתב האישום יישאר אך ורק נגד מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
על פי הדיווחים, בתוך משרד המשפטים הייתה התלבטות מה צריך לעשות עם תיק 2,000. מנדלבליט טען, כך על פי הדיווחים, כי צריך לסגור את התיק כבר עכשיו. לעומת זאת, בכירים במשרד המשפטים ובראשם פרקליט המדינה, שי ניצן, חשבו שגם התיק הזה הוא שוחד. לכן הפשרה של מנדלבליט הייתה לכתוב בכתב החשדות מרמה והפרת אמונים, ועכשיו רק נותר לגלות האם החשדות מספיק חזקות בשביל שבאמת יהיה ניתן להעמיד את ראש הממשלה לדין בגין התיק הזה.
גם בנוגע לתיק 4,000 יש לא מעט שמעריכים שלאחר השימוע יורד סעיף האישום משוחד להפרת אמונים בלבד. כמובן שאסור לזלזל בהפרת אמונים שהרי מדובר בעבירה שעליה גם כן יושבים בכלא לא מעט שנים, אבל מבחינה משפטית מדובר בעבירה הרבה יותר קלה ובית המשפט יכול להתחשב בנסיבות שמדובר בראש הממשלה ובהחלפת שלטון, והוא ימצא לנכון להקל על נתניהו.
אבל לא רק מכתב החשדות יכול נתניהו להיות מרוצה. שוב פעם יש לו את היכולת לקרוא לציבור ולהגיד להם שהפעם הוא באמת בצרה גדולה ולכן הם חייבים להצביע לו. זה בדיוק מה שנתניהו רוצה, וזאת הסיבה שהוא בחר להקדים את הבחירות כך שזה יצא סמוך להחלטת היועמ"ש. כעת הוא רק משחק את המשחק.
ונחזור רגע שוב לפרקליט המדינה, שי ניצן. לצד החלטת היועמ"ש, החליט ניצן לפרסם את חוות דעתו האישית שלו בנוגע לתיקי נתניהו: שוחד כנגד רה"מ נתניהו בכל שלושת התיקים. מדובר במהלך אבוסורדי של פרקליט המדינה, שספק אם היה לו תקדים. אם למרות כל הזמן שחלף, עדיין יש מחלוקות בתוך המערכת המשפטית, אז שיואילו לשבת ולפתור אותה ביניהם, ולא להגיש שתי המלצות שונות.
בינתיים גם זה רק משחק לטובתו של נתניהו שיכול להגיד שבפרקליטות ממהרים לצאת עם ההחלטה לפני הבחירות, וכמובן לשיטתו של נתניהו, ולהפיל את הימין, בזמן שבכלל אין עדיין הסכמה על ההחלטה בנושא.
גור אריה
אם יש משהו שהיה רוצה להחזיר ביום סגירת הרשימות את הגלגל מספר שעות אחורנית זה יו"ר ש"ס אריה דרעי. אומנם האיחוד בין גנץ ללפיד תמיד עמד על הפרק, אבל משום מה דרעי הבין את הבעיה בכך רק שהיה כבר מאוחר מידי ויהדות התורה כבר הייתה אחרי שהיא הגישה את רשימתה.
לאורך כל אותו השבוע חיכו ביהדות התורה לטלפון מדרעי. לאורך כל הזמן הזה הם הציבו לו אולטימטום עד יום רביעי שרק יבקש להצטרף אליהם, לא יותר מזה. מעבר לכך כבר הכל היה מוכן. על פי הפרסומים השונים היה אפילו הסכם חתום בין שתי המפלגות למקרה של איחוד. אבל הטלפון לא הגיע. בכל אותו הזמן אמר דרעי בציניות בראיונות לתקשורת שלפי מה שהוא רואה, יהדות התורה עוברת בכל הסקרים ולכן אין שום צורך להתאחד איתם.
ביהדות התורה באמת עמדו במילה שלהם. בד"כ הם מחכים לדקה האחרונה על מנת להגיש את הרשימה שלהם לכנסת. הפעם הם הקדימו ליום רביעי בשעות הצהריים. אם בש"ס לא רוצים את האיחוד איתם, שיביא לכך ששום קול חרדי לא ילך לפח, אז מבחינת יהדות התורה לא צריך. לזכותם יאמר שעד הרגע האחרון הם עוד ניסו להביא לאיחוד של כל המפלגות החרדיות, אך ללא הצלחה.
כאמור, כמה שעות לאחר מכן, בבוקרו של יום חמישי, הבין דרעי את הטעות שלו. דרעי הבין, כמו כולם, שנתניהו יעשה הכל על מנת לשאוב את הקולות ממפלגות הלוויין הימניות במלחמה שיש מול גנץ ולפיד מצד אחד, ובמלחמה המשפטית מהצד השני. אבל אז זה כבר היה מאוחר מידי.
זאת הסיבה שדרעי הלך על האסטרטגיה אותה אנו רואים בפרסומים השונים. במודעות שלו, הפונות גם לציבור הכללי, הוא כותב "ביבי צריך אריה חזק". בסופו של דבר לנתניהו יהיה הכי קל לשתות את הקולות מהמצביעים המסורתיים של ש"ס, שאם הם יראו שנתניהו בסכנה הם יעדיפו לחזק אותו מאשר את המפלגה החרדית. לכן כל הקמפיין של ש"ס מבוסס על כך שנתניהו חייב את דרעי לצידו בממשלה מכיוון שדרעי יהיה הכי נאמן לו. המסר שדרעי מנסה להעביר בכך זה שמי שבמצביע ש"ס בעצם מצביע לנתניהו ולכן אין צורך להצביע לליכוד.
על פי הסקרים האחרונים נראה שהקמפיין הזה לא עושה את שלו. ש"ס עדיין לא מתרוממת בסקרים, ומכיוון שמדובר בקמפיין לציבור הכללי, הם אפילו לא יכולים להשתמש בתירוץ שמכוני הסקרים לא יודעים לסקור את המגזר החרדי. נכון, עדיין קשה להעריך שש"ס באמת תמחק מהמפה הפוליטית, למרות הסקרים זה עדיין נשמע תרחיש הזוי. אבל אם פעם הישג לש"ס היה נחשב ל-12 מנדטים ומעלה, היום הישג יחשב מעבר של אחוז החסימה ולהצליח לשרוד גם את המערכה הזאת.
פורשים בשיא
47 מפלגות נרשמו בוועדת הבחירות שהן מעוניינות לרוץ לכנסת. מדובר במספר שיא של מפלגות, עד כדי כך שבוועדת הבחירות הזמינו כוורת חדשה עם מספר תאים יותר גדול על מנת שיהיה מקום לכל הפתקים של כל המפלגות. שתיים מתוך המפלגות כבר הבינו שריבוי המפלגות לא מתיר להם שום סיכוי והם החליטו לפרוש - אח"י ישראלי של עדינה בר שלום, ומפלגת ביחד של יום טוב סמיה.
האמת היא ששתי המפלגות לא חשבו להתמודד לבד. הן הוקמו במטרה שתהיה מפלגה גדולה שתרצה לקלוט אותם בצורה כזאת או אחרת. בר שלום, ביתו של הרב עובדיה, הייתה לדוגמה במו"מ מתקדם עם בני גנץ להיכנס ולהיות חלק מהמפלגה שלו. סמיה, לעומת זאת, רצה להיות חלק מאיחוד גדול של מפלגות השמאל שלא יצא על הפרק. יכול להיות שאם הוא לא היה מסתכסך עם אבי גבאי הוא היה היום חלק ממפלגת העבודה, אבל הסכסוך בין השניים מנע גם את זה.
כעת, אחרי שהגשת הרשימות הסתיימה ושתי המפלגות הבינו שהציבור לא איתם, הם הבינו שעליהם לפרוש עכשיו מאשר להתבזות בקלפי. כמוהם יש לא מעט מפלגות שגם להן אין שום סיכוי ממשי. אם זאת מפלגת 'צומת' של אורן חזן ואם זאת מפלגת 'יחד' של אלי ישי, וזה מבלי לדבר בכלל על המפלגות שרצות סתם כי זה מעניין.
אגב, עוד מפלגה שהבינה את זה עוד לפני סגירת הרשימות היא מפלגת עלה ירוק. כבר כמה מערכות בחירות שהם מנסים להיכנס לכנסת וללא הצלחה. הפעם, הבינו במפלגה שמפלגת זהות לוקחת להם גם את מעט הקולות שכבר יש להם ולכן הן אפילו לא הגישו את הרשימה שלהם אל הכנסת.
ועוד שתי הערות לסיום.
1. אתמול החליט יו"ר וועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, לאסור מעתה והלאה לשדר בשידור חי נאומים של ראשי מפלגות, אלא רק אחרי 10 דקות. ההחלטה, שנועדה לשמור על חוק תעמולת הבחירות, נראית כל כך לא מציאותית ורלוונטית למציאות של ימינו שבו שידור כזה יכול להתנהל חופשי באתרי האינטרנט השונים.
בהקשר הזה אעתיק את דבריו של אריה ארליך, סגן עורך העיתון החרדי 'משפחה' ומגיש תוכנית שבועית בכאן רשת ב': "החלטת השופט מלצר לשדר בערוצי הטלוויזיה את נאומי הבחירות בדיליי, היא מכה לא לפוליטיקאים אלא לערוצי הטלוויזיה. בעידן הרשתות החברתיות השליטה על צינורות המידע כבר אינה בידיו של אף עורך או מגיש טלוויזיה".
2. בשלושה הימים האחרונים עוסקות כותרות העיתונים השונים בשאלה האם החרדים יסכימו להצטרך לממשלה בראשות בני גנץ או לא. כל הדיון הזה מיותר. אף מפלגה חרדית לא תחבור לממשלה שיאיר לפיד יהיה ראש הממשלה בחציה השני של הקדנציה. יותר מזה, אף מפלגה חרדית לא תשב עם מפלגה שיאיר לפיד חלק ממנה. חבל על כל הדיו שמתבזבז על הדיון בנושא. זה פשוט לא יקרה.
