ראשית כל, ההתקפה הנפשעת על בית השופט סולברג ראויה לכל גנאי, ולמיצוי הדין עם הפורעים.
זריקת נעל על שופטת הסתיימה בשלוש שנים בכלא, והשחתת רכוש פרטי מקל וחומר.
ומצד שני, השופט סולברג נטל על עצמו את תפקיד כלב התקיפה של סמוטריץ', והציונות הדתית, במקום לדבוק בעמדות וגישות מאוזנות כיאה לשופט בשר ודם.
סולברג משום מה העמיד את עצמו במקום שאפילו ה"צדיקים הגמורים" יצחק עמית וברק ארז נזהרים מלהתקרב אליו.
מצופה היה ממנו להוביל קו שגורס שלא מעשי ולא ניתן לגייס מגזר שלם באמצעות פלוגות מג"ב ומעצרים המוניים.
והיה ממשיך: קיים חשש עמוק שדחיפת הציבור החרדי לקצה של הקצה תוביל לפיצוץ חברתי חסר תקדים ולמלחמת אזרחים ברחובות, עקובה מדם.
סולברג מסיבותיו הפוליטיות, ועולמו הפנימי המופקר, לא ניתב את הצדדים לעבר פתרון יצירתי שמתבקש וזועק לשמיים, והרי ברור לכל בר בי רב, שמדובר בפוליטיקה נטו, וביתר שאת בשל העובדה, שהמגזר הערבי מוחרג מהויכוח הציבורי, ולא מנותב לחיל רפואה ו/או קטיף תפוזים...
סולברג בהחלטותיו החצופות והשערורייתיות, והזדוניות, והציניות, יורק בפרצוף של כולנו, ושם ללעג את המורכבות הסוציולוגית של החברה הישראלית.
סולברג שבא מאזור החיוג של סמוטריץ' כופר בהנחת היסוד הכי טבעית שמאפיינת חברה בריאה ו... "דמוקרטית" חחחחחחה.
כי הפתרון לסוגית הגיוס צריך להגיע בדרך של הדברות, והסכמות פוליטיות, ובתהליך הדרגתי, ולא דרך התנגשות חזיתית של מערכת החוק בקיר בטון חברתי.
אם סמוטריץ' אכן ימצא את עצמו בסוף יום הבחירות מחוץ לכנסת, כפי שצופים רבים וטובים, את החשבון הוא ידע לאן לשלוח.
)