הקול היהודי מציף את מה שאני טוען כבר הרבה זמן...אריאל יוסף

"יש צורך גם להציב תמרור אזהרה:

עלייה להר הבית, ללא הקפדה על דקדוקי ההלכה,

ובלי לקבל את מרותה של סמכות רבנית מוסמכת,

יצא שכרה בהפסדה, וכך גם הפיכתו של המאמץ לעלות להר

מעניין דתי של דרישת המקדש לעניין לאומי.  

 

נתוני השנה האחרונה מלמדים דווקא על האטה בגידול בעליית יהודים,

ויתכן אף שמראים ירידה מסוימת לעומת השנה שעברה.

יתכן ועובדה זו יכולה ללמד על הנזק לנושא הר הבית

שגורמות גישות בלתי אחראיות שאינן נשמעות לסמכות תורנית מובהקת.

 

פריצת גבולות הלכתיים בעלייה להר הבית,

ובפרט שיתוף פעולה ועידוד של יהודים לעלות שלא בטהרה,

מחזקת את הדעות ההלכתיות האוסרות לעלות להר הבית, מתוך חשש זה עצמו,

וכן נותנת חיזוק לארגונים כגון "מורא מקדש" הפועל כנגד עלייה להר הבית

בניגוד לעמדת הרבנות הראשית לישראל.

 

את העיסוק בנושא הר הבית, דווקא בגלל שהוא כל כך חשוב,

צריכים להוביל תלמידי חכמים ויראי שמים.

כאלו שמול עיניהם מאמר חז"ל "לא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה עליו".

 

אסור להפוך את היוצרות ולהפוך את הכלי למטרה.

העלייה להר איננה המטרה, אלא כלי לדרישת המקדש,

וזו צריכה להיות דרישה פנימית, רוחנית, כזו שלא ייאמר עליה 'מי ביקש זאת מידיכם רמוס חצרי'".

 

מקור:

Redirect Notice

הלוגיקה פשוטהק"ש
רב גדול וחשוב באמת, חולק על רבותיו זקני הדור הקודם, עוד בחייהם ומתיר ומעודד עליה להר בתנאים מסויימים. כששואלים אותו על כך (עוד בחיי רבו), הוא עונה שסומך על גדול פלוני.

דא עקא - אותו גדול פלוני התיר הרבה פחות. כשנשאל האם אינו חושש להתיר - השיב שהוא נותן גדר ברור, שאין מה לטעות בו. העובדה שתולים בו היתרים, הרבה מעבר למה שהתיר (לא רק בפרטים, אלא גם בעקרונות הפסיקה) מראה שהחשש שהוא חשב שפתר, אכן היה נכון.

ממילא אם גדול פלוני מתיר יותר ממה שהגדול שהוא נתלה בו אומר, אז רבנים חשובים אחרים מתירים עוד יותר ומתפרסמות תמונות שלהם במקומות שגם הגדול הקודם וגם הנוכחי לא התירו.

ואז באה עולה. היא בעצמה רבנית ואמנם גדול פלוני אוסר עליית נשים מכל וכל, אבל שמעה שיש רבנים שמתירים. ובכלל הרי הרבנים גם אסרו לעלות, אז אם כבר...

ואז מגיע ח"כ (לשעבר ב"ה) ומחליט על דעת עצמו שמתוקף תפקידו, הוא נכנס גם למקומות שאף תלמיד חכם לא התיר.

ובנתיים נוצרת אוירה וכל החבר'ה עולים. (ומי שמע על הלכות חציצה וגדרי מקוואות כשרים,) ומתדלקים את העליה, עם מאמרים, גם באתר הזה, שבזים לסמכותה של הרבנות הראשית וגדולי הדור הקודם שכל הרבנים היום הם תלמידיהם.

וגם הגדר מגדולי הראשונים שרווקות באיסור כרת נפרץ.

ובעלון של תנועת נוער דתית חשובה מתפרסם ראיון עם רב שאומר שצריך להקפיד על טבילה ומולו ראיון עם מדריכה, שלא מתאים לה, אז היא עולה בלי לטבול. ושתי הדעות מוצגות כשוות, כי הרי צריך לעלות להר הבית, גם אם הרבנים אוסרים.

ואז גם סטודנטים עמי הארץ עולים ומי יגיג להם משהו, כי את הסמכות הרבנית בעניין הר הבית - מסמסו הרבנים בעצמם.
החילוק ברור: לא כל אחד יכול לפסוק בכל דבר.אריאל יוסף

ולכן אותם "רבותיו זקני הדור הקודם" לא טענו עוד בחייהם שאינו רשאי להביע דעה בנושא,

בניגוד למקרים ידועים אחרים בהם הבהירו שהחולקים עליהם אינם ברי הכי כלל להורות בנושא הנידון.

לא נכון. מרן הגר"א שפירא זצ"ל קרא למעודדי העליה לחזור בהםק"ש
וגם אמר לסובביו, שהוא מתפלא איך הרב ליאור, שבכל נושא דן איתו - בזה נמנע.

ואגב, אין לי טענה כלפי מי ששמוע לרבותיו ועולה, כל עוד אין לו טענות אלי - שאני שומע לרבותי , שבד"כ הם גם רבותיו של רבותיו.

הטענה שלי היתה רק על השימוש במושג 'סמכות רבנית', בנושא, ע"י אלו שמסמסו אותה.
לא הבנת: הוא סבר אחרת, אבל לא טען שהרב ליאור לא ראוי להורותאריאל יוסף

בדברים הללו, בניגוד למקרים אחרים בהם הוא בהחלט הבהיר שיש לשמור על ההיררכיה הרבנית,

והרבנים שאינם במקום גבוה דיו בהיררכיה אינם רשאים להורות בהם.

הוא לא רק סבר אחרתק"ש
כל מי שהכיר את מרן הרב שפירא זצ"ל ודרכו, יודע שבד"כ הוא הביע ביקורת באופן ציבורי, רק ברמזי רמזים. כך היה בעצרות יום ירושלים שנה אחרי שנה.

בעצרת יום ירושלים האחרונה בחייו - הוא אמר מול הקהל העצום ומול כלי התקשורת, שהוא קורא לרבנים שהורו היתר לחזור בהם. אמירה כזאת מפורשת ופומבית היתה נדירה ביותר אצלו.
אתה מכניס לפה שלו דברים שהוא לא אמר.אריאל יוסף

הוא לא קרא להם לחזור בהם.

הביע את דעתו והתפלא איך אומרים אחרת.

לא יותר.

 

הייתי שם ושמעתי, ויש לי גם תמלול של הדברים.

על הפליאה הוא הוסיף את הביטוי: " וכשם שקיבלו שכר על הדרישהק"ש
יקבלו שכר על הפרישה".
צריך להיות מאוד עקשן כדי להבין אחרת מלקרוא להם לפרוש מהפסק.

ושוב, במשך כל השנים, כשהוא דיבר על כל מיני נושאים שהפריעו לו, הוא דיבר ברמזי רמזים ודאי באירוע הזה. כאן הוא דיבר בפרוש על פסק של רבנים.
ובכל זאת, כשפנו אליו רבני "אל הר המור" אחרי האירועאריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך י' בסיון תשע"ט 21:22

ושאלו אם לחדול, השיב שדבריו לא נועדו למנוע מרבנים אחרים

להורות כפי הבנתם (כמובן, אלו הראויים להורות בכגון דא),

והם רשאים להמשיך לסמוך על פסיקת הרב ליאור בנושא.

 

אני יודע זאת מכלי ראשון.

אין החי מכחיש את החיק"ש
באוזני שמעתי כמה פעמים דברים אחרים.
הרעיון נכון ואני מסכים עם רובו אבלנחשון מהרחברון
יש כמה נקודות שהם שיקריות ולא מוכוונות באופן משווע

הראשונה, התעלמות מוחלטת שלך מהרב ישראל אריאל, ת''ח חשוב בפני עצמו ומהבקיאים ביותר שיש בהלכות המקדש.
הוא סובר שלנשים מותר להכנס להר הבית.
הוא סובר שגם למקומות שיהודה גליק ועוד אחרים נכנסו.
הוא סובר שהאווירה הזו שליחות גם במחיר 'יעלו הטומאה היא עדיפה.
עכשיו, להבהאה רבותי חולקים עליו נחרצות. וגם אני לא מצליח להבין אותו. אבל לטעון שמתחיל במשהו שאיננו קיים זה פשוט לא נכון.


דבר שני אין שום איסור כרת באילת רווקות. אפילו לא דאורייתא מחלוקת אחרונים האם יש תקנת הריבש או שהריבש הסביר מדוע לא תיקנו להם טבילה.
@אריאל יוסף הביא כאן בעבר מאמר מעניין בנושא. לא בא לקבוע מה ההלכה אבל איסור כרת? השתגעת?

סמכותה של הרבנות הראשית. כשרה הראשי לישראל יקיים את כל ההחלטות של הרבנות הראשית (הלל בברכה בתוך התפילה ביום העצמאות. למשל, יאכל כשרות רבנות מהדרין ובכללי יתייחסו לרבנות כאל מוסד פסיקה ולא ג'ובים ותארים) וכשגדולי הממלכתיים יפסיקו לשלוח את בנותיהם לשירות הלאומי שבהחלטת הרבנות הראשית הוא כמו צבא - אז תדבר איתי על הסמכות של הרבנות הראשית

לא דברתי על כרתק"ש
דברתי על זה, שכל עולה להר הבית, בכל תנאי שהוא, שובר את הסמכויות של הגדולים ממנו ואת מושגי הסמכות הרבנית, באחד הנושאים שעד לפני שנים לא מרובות היה בקונסנזוס חד משמעי. אותו אחד שעולה בלי שום סמכות - לא שונה ממנו.
לא נכון. מצטט אותך...נחשון מהרחברון
וגם הגדר מגדולי הראשונים שרווקות באיסור כרת נפרץ

מעט שנים לפני תחילת הקונצנזוב שאתה מדבר עליו היה קונצנזוס הפוך. שאל את הרב עמאר מה הרב שלו עשה.
אז הוא שינה את דעתו הוא התחיל לשבור סמכות רבנית.

אז נכון, מה שכתבתי זה דמגוגיה בגרוש. אבל בדיוק כפי שאתה כתבת. לפני 250 שנה ואפילו פחות לא היה אפשרי ליהודים לעלות. הקונצנזוס הזה הוכח לא פעם מעולם לא התרחש.
עלו יהודים ת''חים לאורך השנים.
לא הבנת לאיזה כרת התכוונתי...ק"ש
יש גדר מהראשונים ומובא בפשטות בבית יוסף ובאחרונים, שרווקות לא טובלות, כיון שאיסור פנויה קל לאנשים ואיסור נידה - בכרת. לכרת הזה התייחסתי.

ואין להקשות מערב יום כיפור (שאף לזה יש שהתנגדו) ששם זו טבילה בלי ספירת נקיים ובלי חפיפה.
אתה יודע איך קוראים לזה?נחשון מהרחברון
דמגוגיה.
אז די. אם אין קשר בין עליה של נשים אלו להר הבית לכרת אין עניין להזכיר זאת.
אגב, אם הם יאכלו חמץ בפסח זה גם כרת...
כשאין מה לענות לעניין, משתמשים במילים מפוצצות!ק"ש
מה דמגוגיה?!
גדולי הדורות הרו שפנויות לא יטהרו. סביב העליה להר הבית הסמכות הרבנית (גם של הרב ליאור, שבומכות עליו נגד דעתו) נפרצה גם בעניין הזה.
נכון ומה הקשר בין זה לבין כרת?נחשון מהרחברון
הרב ישראל אריאל הינו דמות רבנית ת''ח גדול והוא מתיר לפנויות לעלות. חשבת על זה שרווקות שעולות סומכות עליו ולא על הרב ליאור? אתה מניח הנחות ויותר על גביהם קושיות.

יצא לי לשמוע כמה וכמה רווקות שעולות אף אחת לא נסמכה על הרב ליאור אלא על הרב ישראל אריאל והרב אלבויים.
הגדר הוא שרצו שפנויות ישארו במצבק"ש
שיש בביאה עלייהן כרת. לזה התייחסתי מההודעה הראשונה.

שמעתי מיותר מאחת שמנפנפות ב'הרב ליאור מתיר' למרות שהוא אוסר להן מכל וכל.

העדפתי לא לענות על שאלתך על פלוני ואלמוני, כי איני רוצה להכשל בביזוי תלמידי חכמים. אבל אתה מאלץ אותי.

הרב ישראל אריאל הוא תלמיד חכם גדול, לא פעם אני הוגה בספריו ובמאמריו, אבל הוא לא אחד מגדולי הדור (מרן הגר"א שפירא תמיד אמר, שרק מי שחתם על פסקי עגונות יורה בהלכות ציבור).

כאשר הרב אריאל שליט"א, פורץ את הגדרים שקבעו, אפילו מיעוט הגדולים שהתירו עליה, ועוד מתבטא כלפי הגדולים שאוסרים פרומיל מעבר למה שהוא התיר בביטויים קשים (לא רק בדיונים רבניים פנימיים, אלא גם בראיונות שמתפרסמים בציבור הרחב!) -זו בדיוק התופעה של פריצת הסמכות הרבנית עליה דובר בהודעה הפותחת. מ.ש.ל.
וע"ע רבנים שהתירו להשתתף בגירוש, וד"ל ואכמ"ל.אריאל יוסף


ואם הגענו עד כאן, אני חושב שגם זו תוצאה בלתי נמנעת>>אריאל יוסף
לא יודע איך עובד הגדולומטר שלךנחשון מהרחברון
הרב ישראל אריאל בקיא עצום.
החידוש של רב אברום לגבי הלכות ציבור הוא מחודש ולא מחייב את כל הפוסקים.
כבר היו על זה בפורומים השונים דיונים ארוכים.
לא מחודש בכלל. אפילו מובן מאליו.אריאל יוסף

החידוש הוא שהתרגלנו שכל ת"ח יכול להורות בכל דבר.

הביטוי "גדולומטר" הוא דמגוגיה שמנסה להצדיק את המצב העקום הזה.

תמהני איך עבד ה"גדולומטר" שהיה לחכמים

שלפיו קבעו שבירושלים השוו קטן וגדול ולכן בא החורבן.

אולי אם מישהו היה תורם לאנשי בית שני "גדולומטר" המקדש עוד היה קיים.

ההשוואה המופרכת הזו בין ת"ח שאינם שווים זל"ז מביאה חורבן. לא בונה מקדש.

 

מ"מ, כבר הבאתי כאן ראיות רבות בעניין זה.

אביא שוב עכ"פ את דברי הפת"ש

(אה"ע סי' י"ז ס"ק ק"מ, ויו"ד סי' צ"ט סק"ה
בשם שו"ת צמח צדק (הקדמון) סי' מ'):


"דחכם מורה הוראה בעינן כרב נחמן ורב שילא בדורם,

שכדאי המה לסמוך על הוראתם וכו',

אבל זה לא שאל אלא ללמדן היודע ספר

אבל לא נהירין ליה שבילי דהוראה

אע"פ שהוא מוסמך מה זו סמיכה

הכל יודעין שאין דינים כאלו מסורין לכל

כשאר דיני איסור והיתר בשר בחלב ונטל"פ".

אני לא משווה. אבל החידושנחשון מהרחברון
שיש לך את אחד התלמידים חכמים הכי בקיאים בענייני המקדש. שהקדיש לכך את רוב חייו ת''ח גדול שבגיל 30 כבר היה רב מועצה אזורית ורב עיר.

ואתה בא ואומר שאין לו סמכות להורות בעניין? במחילה אין קשר בין זה לבין מה שהבאת מהפת''ש.

בפרט שאין כאן במחלוקת זו (של כניסת נשים להר הבית) שום עניין הלכתי (כמו בעגונה) אלא דרך בהנהגת ציבור. האם דבר זה יהיה למכשול הלאה.
הרב ליאור לא חושב שמירה או נשואה שעולות להר עוברות על איסור. בטח לא על איסור חמור כעגונה. אז בבקשה, אל תערבב מין בשאינו מינו
מדובר כאן בהכרעה במחלוקות ראשונים שאין לנו בהן מסורת פסיקהאריאל יוסף

לא מדובר בסוגיות של או"ה שכל רב מוסמך יכול להכריע בהן.

 

אחרי שהגר"ש גורן והגר"ד ליאור קבעו שאסור לרווקות לטבול עבור עלייה להר הבית

(והם אינם "חשודים" ככאלו שהר הבית אינו חשוב להם וכדו'),

תמהני איך יכול הרב אריאל להתיר זאת.

 

לגבי עליית נשואות - הנהגת ציבור היא שאלה חמורה הרבה יותר מהתרת עגונה בכמה וכמה פנים.

הניסיון להציג זאת כדבר בעל ערך נמוך יותר מופרך מיסודו.

קודם כל יש לנו מסורתנחשון מהרחברון
מאד ברורה. עוד מימי המקדש רווקות נטהרו לקדשים.
המחלוקת היא כשאין קדשים ככה שאין מחלוקת ראשונים.

הנהגת הציבור בדבר שאינו נוגע לאיסור הוא אכן יותר קל מאיסור עגונה... וגם אם תכתוב שזה מופרך -זה לא יהפוך לכזה.
יש לנו גם מסורת שבימי המקדש אכלו קטניות בפסח...אריאל יוסף

והנהגת ציבור היא אכן דבר חמור יותר מאיסור עגונה (עליית נשים לתורה או גיוסן לצה"ל כמשל).

אני לא חושב שהנושאים שהזכרתנחשון מהרחברון
הם יותר חמורים מעגינות
חשוב כחפצך.אריאל יוסף

ממליץ לך לפנות לרבותיך ולברר מה משמעות ההכרעה בסוגיות ציבורית ומי ראוי להורות בהן.

לך לרבותיך ותשאלנחשון מהרחברון
יש בידי למנוע הכרעה לא ראויה אחת מתוך שתיים. הראשונה להתיר עגונה כשהיא באמת אסורה השניה להתיר עליית נשים לתורה. מה עדיף למנוע בהנחה שאני יכול למנוע רק אחד מהשניים.

אני מניח שגם רבותיך יגידו למנוע את העגונה...
אתה שוב משתמש בדמגוגיה.אריאל יוסף

יש הבדל בין הכרעה מקומית להכרעה ציבורית.

 

ובניגוד אליך, כנראה, אני בררתי עם רבותיי את הנושא הזה.

לך לרבותיך ותשאלאריאל יוסף

אם הייתה מגיעה לפניך הכרעה:
רווקה מסורתית מוכנה לטבול (לא בשביל הר הבית...) -

האם היית משכנע אותה לטבול, או אומר "רווקות לא טובלות"?

מה הקשר. זה הדמגוגיהנחשון מהרחברון
אתה מערבב בין מי שמתעלם מאיסור ורוצה שתקל לו את האיסור שאז כבר חזל קבעו הלעיטהו לרשע...
לבין מי שלא רוצה לעשות שום איסור.
בדברי הריב"ש בנושא לא כתוב "הלעיטהו לרשע"אריאל יוסף

הנימוקים שלו אחרים.

 

הוא דוגמה מעולה להכרעה ציבורית.

כי שם לא שאלו מה ששאלתנחשון מהרחברון
הריבש נשאל מדוע *לא תיקנו* שגם פנויה *תטבול*

לא האם פנויה שחושקת בחבר שלה צריכה לטבול או לא.

זה נידון בעקידת יצחק ושם התשובה היתה הלעיטהו.
איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו?אריאל יוסף


של מי? של הריבש?נחשון מהרחברון
כי אין סיבה שיטבלו אז אם אין כאן שום עניין לטבול אז כל חשש קטן מביא אותי להגיד עדיף שלא. אבל אם יש עניין כזה - אז לא כל חשש קטן מביא אותי להגיד את תטבלו.
מדובר כאן בספר הלכה שיש לו השלכה להרבה מאוד אנשים פרטיים.אריאל יוסף

יש כאן רבים שייכשלו באיסורי כרת.

מה הריב"ש מורה להם?

 

מתירים אשת איש או עליית נשים לתורה?

הריבש בשום מקום לא התירנחשון מהרחברון
לטבול כדי לחטוא.
לא אמרתי את זה והוא לא דיבר על זה
מי שרוצה לחטוא - חוטא. ולא עוזרים לו שיהיה חטא קל יותר.

מה הקשר בין המציאות שהריבש דיבר עליה 'איו שום סיבה לטבול לבין המציאות היום? לא הבנתי בכלל מה אתה שואל. הריבש לא הורה במצב הזה בכלל
נראה שאתה לא עוקב אחרי השרשור...אריאל יוסף

שאלתי שאלה פשוטה:

 

הצעת לי לפנות לרבותיי בשאלה אם מוטב להתיר אשת איש או עליית נשים לתורה.

 

שני הדברים אסורים: אחד בכרת והשני ממנהג.

 

הצעתי לך לפנות לרבותיך השאלה אם מוטב להתיר נידה או להתיר לרווקה לטבול.

 

שני הדברים אסורים: אחד בכרת והשני מתקנת הראשונים.

 

מה היית מורה ומה הסברה לחלק?

עניתינחשון מהרחברון
בהמשך השירשור.
ההבדל הוא בין נידה שרוצה לחטוא לבין עגונה שהבי''ד מנסים להתיר אותה באמת ולא חושבים שיש כאן חטא.

במקרה של במידה זה הלעיטהו לרשע במקרה של המכונה יש כאן שגגת בי''ד שחובה למנוע.
אבל זה לא מה ששאלת...אריאל יוסף

שאלת מה עדיף להתיר בהנחה שאיני יכול למנוע את שני הדברים.

 

לך לרבותיך ותשאל - הר הבית


אדם יעבור על איסור כלשהו - אחד מהשניים.

 

מה עדיף?

 

את הסיפור של "שגגת בית דין" הכנסת עכשיו.

הכרעה לא ראויהנחשון מהרחברון
זה לא מיזיד. זה הכרעה שלדעתל לא ראויה.
לשיטתך -אריאל יוסף

יש בידי למנוע הכרעה לא ראויה אחת מתוך שתיים. הראשונה להתיר עגונה כשהיא באמת אסורה השניה להתיר עליית נשים לתורה. מה עדיף למנוע בהנחה שאני יכול למנוע רק אחד מהשניים?

 

אני מניח שתכריע שמוטב שיעברו על איסור עגונה.

הלעיטהו לרשע, לא?

עגונה היא לא הרשענחשון מהרחברון
וגם מי שהריבש דיבר עליו לא היו רשעים.
זה לא שהם באו ואמרו אנחנו רוצות לטבול כדי לחטוא.

לכן לא אמר הלעיטהו. מי שכן התעסק עם זה היה העקידת יצחק והוא כן אמר הלעיטהו.
שוב -אריאל יוסף

יש בידי למנוע הכרעה לא ראויה אחת מתוך שתיים:

הראשונה להתיר לשכב עם נידה כשהיא באמת אסורה

השניה להתיר לרווקה לטבול.

מה עדיף למנוע בהנחה שאני יכול למנוע רק אחד מהשניים?
 

במה זה שונה מהשאלה שלך - 

 

יש בידי למנוע הכרעה לא ראויה אחת מתוך שתיים:

הראשונה להתיר עגונה כשהיא באמת אסורה

השניה להתיר עליית נשים לתורה.

מה עדיף למנוע בהנחה שאני יכול למנוע רק אחד מהשניים?

זה שונה כינחשון מהרחברון
בשאלה שלך יש כאן צד אחד שרוצה לחטוא. ושם לא מתירים לו כלום. בגלל הלעיטהו והעקידת יצחק ולא קשור לריבש.

בשאלה שלי בשתי האופנים יש מישהו שרוצה לעשות את רצון ה'.
אחד אם הוא יעבור על רצון ה' יהיה כאן אשת איש והשני יהיה משהו שמעיקר הדין מותר וחזל אסרו (או שלא, גם עליית נשים לתורה וגם טבילת רווקות)
מה יהיה חמור יותר? ברור שמה שיצא ממנו מכשול חמור יותר - הוא צריך אחריות יותר כבידה.

אשת איש חמור יותר מעליית נשים לתורה... וגם מטבילת רווקות להר הבית.
אתה מדבר על אפשרות של איסור קל מול איסור חמור.אריאל יוסף

אם היו רוצים לעשות את רצון ה' - לא היו מתירים אשת איש ולא דבר שחז"ל אסרו.

 

לא מבין את החילוק שלך.

 

מדובר באיסור נידה מול אשת איש ועליית נשים לתורה מול טבילת רווקות.

 

איפה החילוק?

אף אחד לא 'רוצה' להתירנחשון מהרחברון
אשת איש. הוא רוצה לעשות כדין. אין פה מזיד. אלא מה שלדעתו הוא טועה ויתיר את האסור.

לעומת מי שרוצה לעבור על איסור ורק רוצה ש'יקלו' את האיסור מדאו' לדרבנן.
אבל זה לא מה שהצעת לשאול.אריאל יוסף

שאלת מה עדיף להתיר בהנחה שאיני יכול למנוע את שני הדברים.

 

לך לרבותיך ותשאל - הר הבית


אדם יעבור על איסור כלשהו - אחד מהשניים.

 

מה עדיף?

זה בדיוק מה שהצעתינחשון מהרחברון
קרא שוב את ההודעות שלי בשירשור
קראתי הכל ועניתי לך.אריאל יוסף

אני שואל אותך מה עדיף למנוע במקום שא"א למנוע את שני הדברים.

 

אתה עונה "הלעיטהו".

 

אישה נשואה שרוצה לעלות לתורה ורוצה להיות מותרת לעולם ללא גט.

איזה מהאיסורים תמנע ממנה לעבור?

אם היא חושבת ששניהםנחשון מהרחברון
איסור ולא אכפת לה אז את החמור.
אם היא חושבת שמותר לעלות לתורה ויותר להיות מופקרת אמני את ההםקרות.
אם היא חושבת שמותר לרווקות לטבולאריאל יוסף

ויותר להיות מופקרת - מה תמנע?

 

(הלשון אצלך לא ברורה. נראה שאתה כותב מפל'. ניסיתי לנסח את השאלה בהתאם)

לא רואהנחשון מהרחברון
מה כתוב כבר. ..
כשאהיה עם מחשב אשתדל לקרוא ולענות...
מחדדנחשון מהרחברון
במקרה שאני שאלתי עגונה מול עליית נשים לתורה בשתי המצבים עומדים אנשים יר''ש שרוצים לעשות את רצון ה' אך (לדעתך) טועים. אתה יכול למנוע טעות אחת.

אתה לעומת זאת משליך ממקרה של מי שמחפשת לחטוא ולספק את יצריה (ששם גם אני חושב שאסור להתיר לה) לבין איסור קל שלא ברור האם תקף והאם נאמר גם במצב כזה (טבילת רווקות להר הבית)
אנשים שרוצים לעשות את רצון ה' לא יתירו עגונהאריאל יוסף

שאינה מותרת ולא יתירו לנשים לעלות לתורה...

הם לא יודעים שהם לא מותרתנחשון מהרחברון
הם חושבים שהיא מותרת! זה מה שאני מנסה להסביר בכמה הודעות טובות.

*אתה* יודע שהיא אסורה. הם חושבים שהיא מותרת. אתה יכול למנוע או עליית נשים לתורה (נשים שחושבות 'זה מותר וזה רצון ה') או למנוע מבי''ד להתיר עגונה (כי הם חושבים שהיא מותרת אבל אתה יודע שבעלה חי)

זה כל מה שביקשתי שתשאל.
אתה לא משווה וגם בימי בית שני לא השוואריאל יוסף

רק טענו שמי שבקיא בסוגיה ולמד אותה היטב במשך זמן יכול להורות בה נגד דעתו של מי שבקי בכל התורה כולה...

סברא מעניינת מקורות יש?נחשון מהרחברון
העיקרון ברור. תמיד יש צידוקים להרוס את ההיררכיהאריאל יוסף

ולתת לכל אחד לומר מה שהוא רוצה. הם רק מתחלפים.

היו דברים מעולם. למשל: בזמן הגירוש מגוש קטיף.

אז היו תירוצים אחרים.

יש מקור לסברה שלך -אריאל יוסףאחרונה
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך ט"ו בסיון תשע"ט 17:36
 

@נחשון מהצפון - ושל @בתוך בני ישראל שיש "גדול בדורו בעניין הזה"

או "הכי בקיא בו שעוסק בו כל חייו"

שביכולתו להורות בו נגד דעת כל גדולי הפוסקים?

בפעם העשירית: עסקתי בנושא השרשור!ק"ש
אני כשלעצמי, ודאי שלא אגיד לאף תלמיד חכם במה לעסוק.

התיחסתי למציאות שיש גדר שקבעו רוב ככמעט כל גדולי האחרונים ובאים מעטים מהם ופורצים אותו.
והגדול מבין המתירים קבע גדר (אומנם יותר מצומצם) ובאים אחריו ופורצים אותו.
וגם כאן יש קונסנזוס בין המתירים על גדרים (מצומצמים מהקודם) מסוימים וגם את זה בא יחיד (או כמה יחידים, אף שהם ת"ח) ופורצים -
מרסקת את מושג הסמכות הרבנית.
ודברי מרן הגר"א שפירא אינם חידושק"ש
הם פשוטים במקומות רבים בראשונים ואחרונים. חלקם הובאו בהסכמתו ל'ויעמידה ליעקב לחוק' של ר' פר' אליאב שוחטמן
גם אם אינו גדול הדור, בעניין זה הוא גדול בדורו.בתוך בני ישראל
זה המאמר המדובר>>>אריאל יוסף
מקפיץ לכאןאריאל יוסף

המשך של - 

 

לא רואה - הר הבית

 

אם היא חושבת שמותר לרווקות לטבול ויותר להיות מופקרת - מה תמנע?

 

(הלשון אצלך לא ברורה. נראה שאתה כותב מפל'. ניסיתי לנסח את השאלה בהתאם)

ומותר לא ויותרנחשון מהרחברון
מה שעניתי היה כזה.

אני לא אשתף פעולה עם מי שמחפש לחטוא. אם היא חושבת שאסור לעלות לתורה ואסור לה להיות מופקרת אני לא אמנע כלום. (אמנע -הכוונה ע''י להתיר לה חלק מהאיזור או להגיד על אסור מותר. למנוע עם כוח של בי''ד למשל אמנע את האיסור החמור. )

אם היא חושבת ששתי האפשרויות הם היתר אני אמנע את החמור (אשת איש)

אם היא חושבת שאחד מהם איסור ולמרות הכל היא רוצה והשני היתר - אמנע אותה מלעבור על האיסור שהיא חושבת שהוא היתר.

מדגיש כשאני מדבר על 'אמנע' לא הכוונה ללכת ולהפריע לה אלא כשהיא באה לרב ומבקשת היתר. היא באה ושואלת מה עדיף שאחלל שבת או שאלך בלי כיסוי ראש? אני אגיד לה שתיהם אסורים.
כלומר, אם היא חושבת שנידה אסורה אבל היא רוצהאריאל יוסף

והיא חושבת שמותר לרווקות לטבול - מה תעשה?

 

ומה תעשה במקרה ההפוך?

אז אם אני חושב שטבילת רווקות אסורהנחשון מהרחברון
(אני לא בטוח בכך לעניין הר הבית)
אז אמנע ממנה את הטבילה.

שוב מדגיש וחוזר.
המניעה שאני היא כשבאים לשאול האם מותר או אסור. והיא אומרת אני יודעת שאסור ולא אכפת לי תמצא לי קולא שיהיה איסור יותר קל. או שתגיד לי שמותר לטבול. (כשהיא חושבת שמותר) אז אמנע ממנה (ע''י אמירה) לטבול ולא אעזור לה לעשות איסור קל יותר במקום חמור יותר.
ואז היא תיכשל באיסור החמור...אריאל יוסף


אגב - "למנוע עם כוח של בי''ד למשל אמנע את האיסור החמור"אריאל יוסף

ומה הריב"ש חשב?

מדוע "בי"ד" *לא תיקנו* שגם פנויה *תטבול* כדי למנוע את האיסור החמור?

התכוונתי כוח של בי''ד שכופה על המצוותנחשון מהרחברון
לא תקנות שמתקנים
דוגמא למאמר המנתץ את הסמכות הרבניתק"ש
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/399948


התגובה:
https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/19100
עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי
ניקים משועממים בגיזרת ההר והבית-ימח שם עראפת
ברגעים אלה אני מוכר דגלי בית המקדש ביציאה מהר הבית, מוזמנים לבוא לקנות ולפטפט
אפשר להגיע/לקנות מעוד סיבותשלג דאשתקד
לא רק בגלל שמשועממים.
אמת ויציב, ברוך אומר ועושהימח שם עראפתאחרונה
אבל כוונתי למשועממים הייתה למטרת פיטפוט
מה אומרים על הקמת מערכת תחבורה להר הביתנ א

מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?

יש לכם רעיונות כיצד כדאי שזה יפעל? אשמח שתעלו כאןנ א
מערכת תחבורה להווה או לעתיד?קעלעברימבאר
לעתיד, כשייבנה בית המקדש בעזרת ה'נ א
בטח יהיו טכנולוגיות מתקדמות יותר מימינו,קעלעברימבאר

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

וואי, אתה נוגע שאלה שמאוד הטרידה אותישלג דאשתקד

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה שביתקעלעברימבאר
המקדש יבנה? אולי ההנדסה הגנטית תיצור סוסים מעופפים שנטוס עליהם ויהיו חסכוניים יותר ממכונית?
לא זה מה שהטריד את מנוחתישלג דאשתקדאחרונה
יותר הסתפקתי מה יהיה יותר מגניב/מרשים
צריך לקחת בחשבון ענייני טומאה וטהרההסטורי
אולי איזה גלאי טמאים, שלא יתן להם להכנס לקרונות שמיועדים לטהורים🙄😏🫣
או ספסלים פשוטים מעץ, בלי שום בית קיבול.הסטורי
אני חושב שצריך יהיה מתחם של טבולי יוםים התכלת

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

כתבתי על זה ספר שלםrrinaa

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

 

 

 

 

איך מערכת התחבורה תראה?נ א

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

בהנחה שיהיו אוטובוסים ולאקעלעברימבאר
מכוניות מעופפות מבוססות ai
רכבותshindov
לדעתכם, יהיה צריך מערך הסעות כמו למירון בל"ג בעומרנ א

או אפילו יותר מזה?

 

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?

האם הכהן שהניף את 2 הלחם סמוךקעלעברימבאר
למקום המזבח המשוער, חייב כרת, או שטומאה הותרה כשכל הציבור טמאים גם לשתי הלחם?


האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט? 

אני רואה שהשרשור די ישןניב שטרן

אבל רק עכשיו ראיתי אותו...

בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.

גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.

שיר וקליפ לירושלים והר הביתElad Mukades

אולי יעניין אותך