גם לי היתה תקופה ארוכה עד שהתחלתי לצאת. אז לא הייתי לחוץ, אבל למפרע אני חושב שבאמת לא היתה לי ההזדמנות.

אני חיכיתי כמה שנים עד שהתחלתי ליזום. יכול להיות שלא תצטרך, אבל אני מציע לך לא לחכות.

תהיה ממודע לזה שאתה טוב, אבל תדע שזה לא אומר שאנשים יציעו לך. בתגובה אחרת פה מישהו פירט סיבות סבירות לזה. תבדוק אם הן נכונות -כולן או חלקן. אם אתה רואה שאין התקדמות, תפעל.

בהצלחה!

בשהיל מה צריך הצעות?

המטרה שלך היא להתחתן או לקבל מלא הצעות ולהרגיש מבוקש?

בשביל להתחתן לא צריך הצעות בכלל

צריך רק להתפלל המון המון מכל הלב וזהו

ואני אומרת את זה מניסיון, אף פעם לא היה לי מלא הצעות וכל פעם שהרגשתי שאני חייבת לקדם את העניין של החתונה התפללתי והציעו לי מישהו ונפגשנו, נכון שלא התחתנו אבל זה מקרב למטרה

בהצלחה, תהיה חזק

אבל מי שמרגיש צורך בהשתדלות שיעשה השתדלות

אני לא יודעת, ברגע שאני עושה השתדלות זה מרגיש לי כאילו העול של מציאת זיווג על הכתפיים שלי וזה גדול עלי לכן אני נותנת את השרביט לאלוקים

אני אוהבת כל מה שעובד. 

דרך הפעולה שלה לא מתאימה לפותח השרשור, לכן לכתוב אותה כתשובה לבעייה שעלתה פה, לא נותן מענה לפותח. 

בס"ד

כי זה נותן לי להיות תלויה באחרים כדי לקבל תחושה של ערך עצמי. בעיני כאשר מחכים להצעות מרגישים פחות עירניים. צריך לפתוח את העיניים ולראות איזה חבר טוב שאתה אוהב את הוייב שלו, להיות איתו בקשר . לשאול אותו את מי יש לו להציע..  להיות יוזם של קשר של מפגשים עם חברים, ולראות את הסוג של האנשים שאתה מתחבר אליהם. וככה להבין יותר איזו אישה תהיה לך חברה טובה. להיות אמיתי עם עצמי ולראות את השדר שלי לעולם. ולראות אם אני יכול להיות יותר פתוח יותר אנושי יותר מתעניין יותר אכפתי. הרבה אנשים מחפשים את קרבתך מבני מינך? בקיצור לעבוד קשה ולא להיות פאסיבי. זה כל כך נפלא למצוא את בת הזוג שווה להתאמץ

לא בטוח שאתה היחיד שלא מקבל וכולם מסביבך מקבלים הצעות, פשוט יש עוד הרבה מה לשפר בתחום בציבור שלנו

מבין לליבך, שכן גם אני לא זוכה לקבל הצעות כלל ונאלץ להסתמך על אתרי היכרויות שכבודם במקומם מונח אך זוהי דרך פחות נוחה להכיר את החצי השני. למען האמת אני די השלמתי עם המצב שבו נגזר עלי להישאר רווק(מבלי חלילה לייאש אותך).

סלח לי אבל תגובתך צרבה לי מאוד, איך אתה אומר שאתה משלים עם זה שתישאר רווק?? האם אתה אלוהים החדש?? שלום עליך. רק הקב"ה יודע מה יהיה, ואתה בתור אדם אפילו מחוייב לאמר - איני יודע מה יהיה.  כיצד אתה יכול לקבוע בפסימיות שחורה את עתידך אם אתה לא אלוהים בקיצור. פשוט כפירה במהות האין סופית של הקב"ה. כותב לך בתור רווק בן 28. אל תתייאש, ובמיוחד - אל תעיז לייאש אחרים. זה לא אמיתי ולא מוסרי.

על תגובתך לתגובתי, שצרמה לי גם כן, והאם הייתי צריך לכתוב אחרת. הייתה בי תחושה שלצעוק אותה הייתי צריך, ואנסה לתת לה מילים:  הייאוש/חוסר האמונה הוא אם כל חטאת, (במידה מסוימת המעכב של העולם מהגאולה), וכן - במתכונתו ההרסנית - הוא מבטא כפירה. ואנא אל תוציא את דברי מהקשרם - לא אמרתי שאסור להביע כאב, להפך.. אני הראשון שיאמר זאת ועושה זאת כל יום ויום, לפעמים בצורה בוטה אפילו כלפי ריבוש"ע. להביע כאב ולתהות (גם בקול רם!) איה מקום כבודך.. תאמין לי שאני שואל איה.. מחפש בנרות לפעמים, ולצערי רבות מדי הפעמים שאני פשוט לא מוצא. אז כאב הוא לחם חוקי, האמן לי.  

אבל ייאוש.. זה כבר סיפור אחר. זה מן עזיבה של החוקים, משהו כבר מעבר לגבולות הגזרה. אמירה שנגמרו האפשרויות היא לא אמירה יהודית (אא"כ בנסיבות מאוד מאוד מיוחדות וגם אז). ועל אמירות מסוג זה - יש צורך להיות חריף. בנוסף לא שמר את ייאושו לעצמו או לסביבתו האינטימית הראויה אלא הוציא אותה מול אדם (ועולם) המבקש עזרה לאותו נושא בדיוק. לא רואה כאן דבר מלבד חוסר אחריות.

אם התכוון לדבר אחר - יתקן ויבאר דבריו, למען נבין כולנו.

ולגבי גילי - חושב שזה כן משנה, שכן אם הייתי בן עשרים, היה זה לא ראוי להטיף לרווק שככה"נ עבר הרבה יותר ממני, לעומת 28 שמן הסתם הספקתי לחוות ג"כ מן הייאוש וכו. 

ו

לזו הייתה כוונתי בתגובה. חבל שאנשים בימים אלו של תשובה משתמשים בביטויים פוגעניים. אני בכל אופן לא אתייחס לתגובה ובטח שלא אשיב לו בשפה שבה השתמש. שנה טובה לכולם ובתפילה שכל אחד ימצא את זיווגו.

לא חייבים הרבה הצעות,

צריך לקוות ולהתפלל להצעה אחת שתהיה הנכונה..

אם אין לך בכלל - תיזום. 

ואם הבעיה היא שבאיזשהו מקום זה פוגע לך באגו,

אז קודם כל להבין שככה זה, זה לא העניין אם אתה יותר מוצלח או פחות מוצלח.

אולי יש אנשים שיותר קל בדימיון להדביק ביניהם על פי הכרות,

ויש אנשים שקשה לדעת מה הם באמת ומי יכול להתאים להם.

יכול להיות שאתה כזה ופשוט לא מודע לזה.

אולי תתן יותר פרטים... מה אתה מחפש וכו ומי יודע לאן יוליך הקול שלך... כמו שנאמר שלח לחמך על פני המים 

זה עלול להישמע מעט קשה, אבל אני חושב שהבעיה היא פנימית. כמו שאתה מעיד על עצמך שהנ"ל אלו הם מחשבותיך, כלומר שאתה מאמין שמה שצריך לאפשר לך לקבל הצעות זה המצב הכלכלי בבית (הדבר הראשון שהזכרת!) נימוסים (ואוסיף -חיצוניים) תפקיד בצבא ויכולת טובה בלימודים, ובקיצור - כל המעלות שציינת - הם מעלות חיצוניות בלבד. לא הזכרת שום סממן פנימי אמיתי של מעלה נפשית אמיתית שקנית במהלך חייך - מידה טובה, שאיפה גבוהה כלשהי (לימוד תורה, עשיית טוב בעולם בצורה שאתה רואה לנכון וכו). לכן אני ממליץ לך קודם ללמוד ואח"כ גם לעבוד על מידת הענווה שלך, ללמוד להביט פנימה אל עצמך וממילא אל אנשים סביבך.. מובטח אתה שפתאום תמצא בך ובהם מעלות שלא ראית כלל במבט ראשוני (וארוך..) שטחי. פתאום ייראו לך הרבה יותר מדהימים, ואז תבין מדוע הם גם 'שוחים' בהצעות. זו בסוף כל המהות של הנישואין - להביט פנימה אל האדם שאיתו אנו חיים ולהעמיק אל הטוב הפנימי שבו. כל עוד אתה מעוכב בזה, אתה בעצם לא מוכן לנישואים והצעות לא בהכרח יבואו. אז צלול פנימה אל עצמך ממש, ותראה בע"ה שהצעות יתחילו להגיע כמבול.

אשמח לסייע לך.

יעל 0502660215

ומאמנת ומלווה ליווי פלאפוני עד החתונה

ושיהיה בשעה טובה

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.

באשה

לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי

בכל מקרה חיבוק גדול

זה קשה ממש

בשורות טובות במהרה ב"ה!

רק למקרא תגובה זו, הייתי שולח (ת) לך את זיווגך מייד עכשיו, לו הייתי הקב"ה!

אני יכולה ממש לראות בעיני את החיוך שלו למקרא תגובתך....

בקרוב בקרוב בקרוב, ממש!

בדיוק פספסתי אותך במרכזית

מזל טוב!!!!!!!

זכו להקים בית נאמן בישראל ולקבל יחד משיח!!!

כן ירבו הודעות כאלו כאן!!!!

כיף לשמוע!!

לא מכירה את האולמות, אבל המון הצלחה בארגונים והכל!

הם מאוד רחוקים אחד מהשני..

אחלה בית שאן שבעולם, זכית ;)

שתזכו לבניין עדי עד בשמחה, באהבה ובטוב גלוי ב"ה 🙏🎉✨