אברכית אבל של אחת הישיבות הכי רציניות במגזר,לא אגיד את שמה כדי לא להיחשף.

חששתי מהנושא כל זמן הפגישות ותכלס יכולה להגיד שמדברים על ה כ ל!!

וזה לא קשר לכמה בעלי רציני בלימוד התורה שלו, ברור שזה משפיע על הבית ויש לנו לימוד משותף מידי פעם.

אני לא החברותא של בעלי, אלא חברה שלו!

מתוך כך באמת שיש דיבור על כל נושא שרק עולה מפוליטיקה וביולוגיה מולקולרית ועד לחדשות החמות במגזר..

נו? ומה זה אומר ? אמור לתת "תעודת כשרות" ללימוד של כולם ? 
ואם בעלך היה לומד חזק אבל בישיבה שלא "נחשבת" מה אז  ?
"סתם כי הכל סטיגמות , וישיבה לא אומרת כלום על אף אחד....
אבל ישר כחכם !!

לעניין שדיברת עליו?

כל אחד והעיסוק שלו, בין בקודש, בין בחול.. והוא נשאר בנאדם שיש לו תחומי עניין ונושאי שיחה.

גם אברך.

אבל הוא נשאר... בנאדם.

ולכל בנאדם יש תחומי עניין ונושאי שיחה מעבר לעיסוק המרכזי שהוא עוסק בו.

אתה חולק עלי?

אתה רואה סברה משמעותית לצד השני?

אתה לא חושב שזה מסתכם בסטיגמות?

אפשר להסכים עם מילות החזון איש בכל מילה בהבנה יותר מעמיקה לענ"ד. הייתי בטוח שאור החיים הקדוש כותב את זה...

מודה ששיש תפיסה יותר 'חרדית' שאני פחות מושפע ממנה.

שהכל ת'ירה ת'ירה ת'ירה... כל דיבור אחר הוא בגדר ביטול תורה ושיחה בטלה...

אב לא משנה איזה ציטוט תביא מאיזה ספר, בסופו של דבר העובדה שבנאדם יכול להיות גם בעל תחומי עניין ונושאי שיחה אחרים מאשר סדר בוקר בישיבה זאת עובדה אנושית שלא תלויה בשאלה 'מה האידיאל?'

ומתוך כך אולי גם תבין אותי.

אפשר מאוד לראות בתורה כדבר שהוא על אנושי ולכן במידה מסויימת סותר את האנושיות.

ויכול להיות שזה נכון קורה בשלבי ביינים כאלה ואחרים.

אדם ששוקע בתורה (אברך) משלם מחיר לא פשוט.

עצם העובדה הכי פשוטה שהוא לא עובד לפרנסתו.

כמו שאתה רואה שת"ח גדולים עסוקים בתורה ועד כמה היא מחייה אותם ומעניינת אותם.

כך אתה רואה עד ככל שהתורה יותר משפיעה עליהם ככה הם מאוד אנושיים.

תלמיד אחד סיפר לי על ראש ישיבה גדול שאחרי תלמיד חוזר מהפסקה מפסיכומטרי הוא מעביר איתו חוויות על זה.

אם אתה חי בציבור הדתי לאומי בהוויתו אתה גם חי בכל הפתיחות שלו לעולם שמחוץ אליו.

ת"ח שחי בהוויה כזאתי אז הוא כזה.

גם אם ת"ח עסוק בעיקר בלימוד והרבצת תורה הוא יכול להיות עשיר בעוד תחומים וזה לא סותר כהוא זה.

גדולי ישראל לאורך הדורות היו בעלי רקע עשיר בנושאים שונים.

מישהי שלא רוצה לדבר שיחה בטלה תתאים למישהו שגם בדר"כ לא מדבר אותה..

בנויה על הנחת יסוד שזה מתנגש

רק היה חשוב להראות שהיא לא הכרחית בכלל,

גם אם יש צפייה לחיות את התורה שהוא לומד.

לפי דעתי, היא גם לא נכונה.

ההבדל בין עיסוק בקודש לבין עיסוק בחול הוא תהומי, לא בר השוואה בכלל.

מתכנת לדוגמא, שנהנה מעבודתו, יכול לתת ביטוי לעוד תחביבים.

אבל אדם העוסק בתורה מתוך רצון ונהנה מכך, כל תחביב גשמי הוא טפל ליד זה.

אתה תראה אותו פחות מתענין בדברים אחרים. לא מתוך צמצום אלא מתוך הכרה בהנאה גדולה יותר ממה שהתעסקות בתחביבים מציעה. הנאה רוחנית.

לכן השאלה בעיני לגיטימית, אדם שתחומי הענין שלו שונים כ"כ, האם יענין אותו בכלל נושאי השיחה המקובלים. 

יבין שהעיקר זה לא הפלפולי תורה שיש בש"ס. אלא האמונה שעומדת מאחוריהם על ידי העיסוק בהם.

לכן, גם אישה, שאינה חריפה בש"ס ופוסקים, תהיה בעלת שיח תורני עמוק שיש לו שיתוף עם הגבר.

(ומן הסתם גם תרצה להבין קצת בהלכה).

עדיין זה לא סותר את העיסוקים האחרים. 

הסיבה שה' שם אותנו בעולם זה כדי שנעבוד אותו דווקא מתוכו,

לא כדי שנפרוש ונבטל אותו.

תתקל בבעיה הזאת לא רק עם אשתך.

עבד ה' לא אמור להיות מנותק מהעולם. להפך,

ככל שיותר קרובים לד' מחוברים יותר ויתור למהות העולם

(כמו שלמה המלך שהכיר אפילו את שפת החיות)

הדיבור של עבודת ה' לא סותר את העולם, הוא הנשמה של העולם,הוא התכלית

לכן זה אמור להתחבר ולא לסתור

גם את התורה שלומדים מיישמים בעולם גשמי

איך תורה מתקיימת אם לא ביישומה?

(ברור לי שכמו שאני רוצה בעל תלמיד חכם אני רוצה בעל שמקיים מצוות)

אז אני מצפה שהלימוד שלו לא יסתור שיח פתוח וכייפי וזורם

האיש צריך להבין את זה, שהוא לא ידבר עם אשתו ב"לומדס"...

יש שיח ערכי, שהוא בוודאי ברמה יותר - ויש גם השוטף, וההתענינות ההדדית, וכו'.

הרי הוא מקיים מצוות. גם מצוות שאינן "למדנות", כמו להקים סוכה, להכין לשבת..

אז גם זה, לשוחח עם אשתו שיח שמקרב את הלבבות, ולהתענין גם בעולמה, זה גם בבחינת חלק ממצוה של בנין הבית.

בכלל, מי שהוא באמת אברך רציני, הרי שגם השיח שלו על ענייני העולם, פחות שטחי. יותר מענין.. גם יותר מתענין.

רוב הנשים, השיח שלהן עם הבעל לא יהיה בלמדנות על הסוגיא שהוא לומד.

לא שאי אפשר לספר על מה שלומדים, להסביר את הצדדים השונים, זה יכול להיות מענין לחלק מהנשים.

אבל בדרך כלל, מה שהוא קרא, "להתפלפל איתו בלומד'ס", אכן לא יהיה. 

יש באופן טבעי שיח שונה במידה מסוימת בין נשים לגברים - וזה נחמד וטוב ויפה.

הבסיס המשותף, עם מי שמתאימה, רחב בהרבה.

ומי שהיא חורגת מהכלל הזה, וזה טוב לשניהם - למה לא..

בחור טוב באמת, שזה סגנון שמתאים לו, כן ישמח למישהי כזאת. מכיר זוגות שמדברים ביניהם גם בענייני תורה ברמה גבוהה, וכמו שאני מכיר מבחוץ, טוב להם.

המון הצלחה. אל תתני לדעות מחלישות להחליש את הרצונות שלך

זה "מהות, אישיות, זה פנימי ובלתי תלוי בנסיבות"?  ומצד עצמך? לא בגלל אג'נדות למיניהן?

אם כך, זה באמת מעורר התפעלות. איזה יופי.

נקוה שתמצאי מישהו מתאים (עצה: תשתדלי בכל זאת "לתת לו את מקומו", להיות "מוביל".. זה טוב שמורגש "הגוון הנשי", גגם בתוך מציאות כזו..), ושאכן, אם יתמתן - זה יהיה בגלל מציאות נורמלית של אמא שממש עסוקה בילדיה ובביתה, מסיבות טובות..

הצלחה רבה!

אם אנחנו מדברים על מישי שכפי שאמרנו, זה די חריג מ"הכלל המצוי", אז סביר שזה דבר ששייך למכלול אישיותה, ולכן גם תצטרך בחור שאינו בדיוק "הכלל המצוי"..  אין בכך כל רע. רק קצת יותר להתאמץ לחפש.

המשפט האחרון, הרי כתבתי לפני ה"למה לא", גם "אם זה טוב לשניהם"....

ובאמת, אם זה טוב לשניהם - למה לא.. מותר לאשה ללמוד גמרא אם ליבה חפץ בכך - ואם לאיש טוב שאשתו "מדברת איתן בלימוד", אז למה לא.. יגדיל תורה ויאדיר.

אלא שהמציאות אכן היא שלרוב זה לא כך.

לעומת זאת, שיח בחלקים אחרים של התורה, בפרט בצד האמוני והמוסרי, הוא מצוי הרבה יותר, ורצוי. כמובן, גם בזה יש גוונים. זה לא ממש "חברותא" - ולרוב האשה שמחה לקבל מבעלה, והוא נהנה מהפידבקים וההתעניינות, וגם מרעיונות מקוריים תוך כדי..

והשתדלות על משהו שקצת פחות מצוי - דורשת טיפה יותר מאמץ.. זה שווה, אם מדובר בדבר עקרוני וחשוב.

וגם מי ש"ישדכו לה", דהיינו מישהו שזה מה שהוא מעונין, הוא גם קצת פחת מצוי. לא נורא, גם השדכנים יתאמצו טיפה יותר..

ונכון שלא חייב שזה יקח יותר זמן. ממש אי אפשר לדעת מה יזדמן ומתי.

אבל מזדהה עם הבחורה הצדיקה הזאת ....

אולי

אבל כן ללמוד תורה כמו גבר. מאוד הייתי רוצה

כנראה אני מתגעגעת להיותי גבר באחד הגלגולים חח

לא חיפשתי פיתרון חח

(ישר מציעים פיתרון ישר... קרה לי מלא בפורום)

נכון, אפשר ללמוד תורה. אבל לא יכולה, יש לי מחוייבויות קודמות...

לא ניסיתי בחיים ללמוד גמרא, 

אבל לימוד של דברים אחרים כן... 

לא חשבתי שזה משנה אם יש רצון ללימוד גמרא דווקא או בכלל לעצם לימוד שהוא תורה

ובאמת אני לא מכירה...

השאלה איך זה באמת מרגיש עם גמרא.. אף פעם לא חוויתי אז לא יודעת להגיד

צריך ללמוד ארמית קודם ...

לא לגמרי הבנתי מה אתה מתכוון שזה הלימוד הגברי... אבל מהניסיון שלי לימוד תורה נשי מממש לא רק נוגע לחיים שלנו. זה אולי לא התפלספות של גמרא... זה פשוט משהו אחר.. בנות יותר ילמדו נתיבות שלום, עין איה, מדבר שור וכו וכו וכו וגם גמרא. פשוט לא בעיון וכל היום כמו גברים. יותר בנות ילמדו לימוד פשוט יותר (גם, לא כולם).

זה כמו ששמעתי פעם ש- נשים וגברים זה אותו דבר בשכל שלהם. רק שגברים- השכל יותר נוכח וחזק. ונשים- הרגש יותר חזק. זה לא אומר שיש להם פחות שכל. ואתה יכול לראות את זה היום שנשים מגיעות למקומות רחוקים בדיוק כמו גברים... 

בכללי אני חושבת שבגלל שהיום נשים מגיעות כל כך רחוק, ויש נשים שלומדות הרבה שנים (רפואה , טכנולגיה וכו)             

 לא יכולות להיות נשים שישבו הרבה שנים בשביל לחזק את לימוד התורה הנשי?

זה כמו שפעם גיליתי בדייט שאחרי נסיון לדבר איתה על דברים עמוקים, האישיות המיוחדת שלה התגלתה רק כשדיברנו על דברים יומיומיים

לפני כמה וכמה שנים היה טור בנושא הזה, כמדומני זה היה טור של הרב משה שילת בעולם קטן, ואפילו שמרתי עותק, אבל זה היה לפני עשר שנים אולי....

הוא ציטט שם שלימוד גמרא זה עצם היהדות, או משהו בסגנון הזה

אני רואה את ההגדרה שכתבת ולא יודע אם היא לא מצומצמת מדי וסוגרת מדי

זה לא בגלל משהו חיצוני. לא בגלל המאמץ השכלי, לא בגלל ריבוי הפרטים. זה משהו עצמי שקשור לתהליך של "תלמוד" שלא קיים במסגרות האחרות. אולי טיפה במשנה. שילוב של קבלת עול, ידיעת ה', ועבודה. אבל אי אפשר באמת לפרוט את זה

רוב אם לא כל המקומות שנשים לומדות "כמו גברים" זה ממש ממש לא כמו גברים (כמות, היקף, עומק, תוכן, זמן, ידע, הבנה)

אני מחפשת אלוקות ורוחניות

ולרוב בלימוד של משהו יותר מתחברים למקום הזה...

לא תמיד, כמובן, אבל הוא כלי טוב לזה, ואולי את הרוחניות שמשיגים על ידי לימוד קשה להשיג בדרכים אחרות

ולימוד מעמיק "כמו גברים" הוא רמה מאד מסוימת (שאגב גם לא כל הגברים מצליחים)

משתתף בצערך

זה באמת סוג של צער, אז תודה על השיתוף בצער... 

וכן זה נחמד להיות קשור למקור של משהו מאוד עוצמתי כמו התורה, שמחבר אותך ישירות לה' (גם אם לא תמיד זה מורגש, וגם אם לפעמים הלימוד קשה ומתיש...)

ונשמע מעניין הלימוד המעמיק הזה.. למרות שכנראה לא ייצא לי לחוות אותו.. 

אז אני מצפה ממנו להיות רגיל רגיל רגיל

אין לי בעיה לחברותות איתו אני אשמח מאוד

אני אשמח שיעשיר את הבית בתורה

שילמד בבית בקול

שיגיד דברי תורה על השולחן

אבל שיקשיב, יכיל, יהיה רגיש, וכו'

יש אנשים שהלימוד שלהם גורם להם להיות מנותקים קצת ממה שקורה בעולם

אין לי בעיה שלא יידע מה קורה בעולם אבל כן תהיה לי בעיה אם הלימוד יגרום לו לא להיות מודע לעצמו

ויש כאלה, שפשוט לא שמים מקום לעולם הנפש והרגש בחיים שלהם (בלי קשר לאברכות.. )

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…