החיבור שלך לא רלוונטי. 

זה היקש שאתה עשית.

היא רק אמרה שזה פמיניסטי.

שהם יותר אגרסיבייים ודומיננטיים וצריכים את התורה שתעדן אותם. 

מלחמתה של תורה היא סוג של תחליף למלחמות פיזיות ממשיות וזה נועד בין היתר לפרוק את הכוחות והאגרסיות האלה, שמצויים באופן יותר מובהק אצל גברים, בדרך טובה שבסופו של דבר מביאה לידי שלום ולא מעוררת עוד מדנים. 

״אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה״ (בבלי קידושין ל ע״ב). 

אבל העיון בתורה בעמל כן רלוונטי יותר לבנים. 

 ״פתאום מעמידים את כל התורה על דבר אחד ושולי לחלוטין״   

איפה העמדתי את כל התורה על אותה נקודה ? טענתי שזה יותר רלוונטי לבנים והבאתי טעם אחד לכך. 

על סמך מה אתה קובע שזה עניין שולי לחלוטין ? 

אפילו שלמעשה אני כנראה אוחז בגישה קרובה אלייך, עדיין הניסיון שלך ליצור דמוניזציה לגישה הנגדית שיש לה מקורות שצריך לתת להם את הכבוד, על ידי הצמדת תוויות כגון שוביניזם, זה מה שמבחיל כאן. 

את רוצה ללמוד תורה תלמדי, לא רוצה אל תלמדי. אני אישית חושב שזה דבר ראוי ומבורך כאשר זה נעשה שלא על מנת לקנטר. אבל הניסיון שלך לדחוף מושגים מאוסים כמו שוביניזם ופמיניזם מעורר אנטגוניזם. מקומם של אלה בתחום מדעי המרמור. 

אתה מכיר אותה? בגלל שהיא עשתה סיום ברור שהיא לא לומדת מוסר ואמונה? אפילו מבית ספר כבר לומדים המון, ואם היא מספיק רצינית בשביל לעשות סיום בבת המצווה שלה קשה לי להאמין שהיא לא משקיעה בלימוד באופן כללי.

למה אי אפשר להשקיע *גם* בלימוד מוסר ואמונה ו*גם* בלימוד גמרא? למה זה חייב לבוא על חשבון? ולמה כשגבר לומד את זה זה לא בא על חשבון?

(בחיי, אתה מוציא את הפמיניסטית שלא חשבתי שקיימת בי)

ותפילה כוללת אמירת פרשת התמיד. וגם חייבות ללמוד את הדינים שלהן, כהכשר מצווה ולא כמצווה עצמאית.

אומר באחד התירוצים שהם יכולות ללמוד מעצמם.

בסבב החדש של הדף היומי, עם בעלי (האברך ). אני חושבת שהיום יותר ויותר נשים לומדות (גם) גמרא מתוך מניע של רצון ה', ואתה עוד תקוע בגל שפתח את התנועה הזאת שאכן היה מתריס ודווקאי. דברים השתנו. בכל מקרה, אצלי זה חלום ישן כי מאז ומתמיד הצלחתי לקבל יותר מלימוד תורה שכלי ומעמיק ופחות מלימוד רוחני נשמתי. וכדי לוודא מול עצמי עד הסוף שזה בא ממקום נכון עוד לא סיפרתי כמעט לאף אחד סביבי על הלימוד הזה, כדי שזה לא יהפוך למשהו לנפנף בו אלא משהו שביני לבין עצמי.

אני ממש לא באה לטעון שכל אחת (ואחד) חייבת ללמוד גמרא ואחרת היא לא תוכל להיות עובדת ה' שלמה או משהו כזה. אבל אני כן רוצה להוסיף משהו שאתה כגבר שלמד גמרא מגיל צעיר כנראה לא תבין: מאז שהתחלתי ללמוד גמרא - ועוד רק בבקיאות, לא בעיון - המקום שלי מול התורה ומול עבודת ה' פשוט עלה כמה רמות. ואנחנו מדברים על תקופה קצרה, כן? כי בסוף בכל לימוד שאדם לומד הוא נוגע בסוגיות מהגמרא, ופתאום ללמוד את כל הדבר השלם הזה ולהבין את ההקשר והמבנה והתפיסה שלו זה פשוט קומה שונה לגמרי של תורה וגם של אמונה. יש לי בנוסף קבוצת לימוד שאני מכינה פעם בשבוע בפרקי אבות, ומבחינתי היא השתדרגה ממש מאז שהתחלתי ללמוד דף יומי. אצלכם זה כל כך מובנה שאני לא חושבת שאתם מבינים איזה פער משמעותי קיים בלימוד של מי שלא לומד גמרא.

ושוב - יש תלמידות חכמים גדולות שאני מעריכה מאוד מאוד שלא למדו גמרא (או לפחות לא ישבו ולמדו על הסדר, בפועל ברור שמי שלומד הרבה תורה יכיר חלקים די נרחבים מהגמרא בסופו של דבר). אני לא מוציאה כאן קריאה נרגשת לכל בת ללמוד גמרא. אבל למי שעבודת השם שלה שכלית יותר, שצריכה את ההקשר והמבט הרחב (ותתפלא - אפשר להיות כזאת ועדיין להיות נשית) בשביל להעמיק את האמונה ואת המעשה - גמרא יכולה להיות אבן יסוד משמעותית.

במצוות אחרות? שתיים? עשר? שלושים? כל עוד לא תראה לי מחקר או סקר רוחב אני מתקשה להשתכנע. כי איכשהו מעט הנשים שאני פגשתי שלמדו גמרא דווקא מקפידות מאוד בכל התחומים ולומדות מתוך אהבת תורה אמיתית. אז מי מעידות על הכלל? העשרים שלי או העשרים שלך?

אני ממש לא האשה היחידה שהדברים האלה נכונים לה, וגם לא אחת ממעטות. הטבעים השתנו בימינו, לטוב ולמוטב. יש בזה הרבה חסרונות וגם הגברים וגם הנשים צריכים למצוא את הדרך לאזן ולהבין את המקום הנכון שלהם בעולם התורה מול עצמם ומול החברה. אבל זה לא הופך את כל השינוי הזה לשלילי.

תודה על האיחולים, שנזכה כולנו.

להגיד ש(א)נשים שעושים פעולות מתוך פסיקת ההלכה של הרבנים שלהם - הפעולות שלהם הם מיותרות זה זלזול.

ממש לא התכוונתי לדמגוגיה. לא אמרתי שהוא צודק. אך תכבד גם מי שלא חושב כמוך ומטרתו לש"ש.

זה לא מיותר, זאת חובה

זה ממש לא מיותר מה שהיא עושה, זה רצון ה', שהיא תקשיב לרב שלה.

הבייסיק כדי לבסס דעה רצינית זה לראות את ה'איפכא מסתברא' לא?

מה שישר בעיני להגיד - "אני מתחבר יותר לשיטה הזאת", "גדולי הרבנים אומרים",

"אני מוצא אמת בשיטה הזאת".

להגיד כלפי גדולי עולם את המושג "הוא טעה", זה לא פשוט בכלל. זה ממש לא עם 'אבצע קלה על ההדק'.

להגיד כלפי מי שמצבע הוראה של גדולי עולם "הוא עושה דברים מיותרים" זה חמור מאוד.

ממילא אם היית רואה את עצמך אחרי שחקרת ודשת בעניין.

לא סתם יש את הצמד מילים "לולא דמסתפינא".

סבבה שתלך אחרי רבותיך ותחשוב שהם צודקים ואחרים טועים. זה ממש מצויין.

וגם זה אחלה להתווכח. אבל לומר בהחלטיות כלפי גדולי עולם דברים זה חוצפה פשוט. לא באופן אישי. אלו דברים חמורים מאין כמותם. ככה בקלות כזאת היית אומר על הרב שלך שהוא טועה? בלי לשמוע בכלל את דבריו לעומק?

כמובן שאני לא הולך לשמוע נוצרי לפני שאני בוחר בדרך יהודית דתית, כי זה עניין של אמון, לא של טענות. יש לי אמון (מסיבות כאלה ואחרות שאפשר לדון עליהם) ביהדות, ממילא אני לא צריך לתת ודין וחשבון לנוצרי.

אבל לא על כל טענה של נוצרי אני אהיה משוכנע שיש לי מה להגיב עליה. וגם לא ממש אכפת לי שאני לא יודע להגיב על כך טענה.

אמון זה מה שנותן לאדם דרך חיים.

אך שבאים ודנים מבחינה שיכלית, צריך להיות ישר. "דע מלפני מי את עומד" (בהשאלה כמובן). ממש כך.

לא רק בפני רבותיך.

התבטלות זה לא באופן סלקטיבי.

מבחינת הערכת הכבוד - בפני כולם בשווה. אין ספק. "הוי זהיר בגחלתן של ת"ח".

זה לא ענייני וזה מזלזל בדעתו. הופך דעתו לקלה, ולא כן הוא.

האם גם על רבך היית אומר כן באותו מצב?

אם היית שומע דעה של רבך ב'קווים כלליים' וזה נראה היה נראה לך טעות, הייתה מתבטא כך?

אם כן תפאדל...

כדאי בהחלט להציע שיח אלטרנטיבי מהשיח שציינת שקיים בדר"כ אצל בחורי ישיבות.

די! תפסיקו להיות פנאטים ולדבר כאילו שכל האמת בכיס שלכם!

מחלוקות על שיטות לימוד או השקפות שונות הם גדולות מכדי שתצטרך הבנה שיטחית כדי לדעת הכרעה בהם, מה נכון ומה לא נכון. כמו פוליטיקה שכל אחד אוהב לומר איזה ח"כ/שר הוא משק והוא 'נאחז בשיפולי גלימתו' של פוליטיקאי אחר שאומר את זה. ברור שכדי להבין מה קורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה (המורכבת) צריך להיות ממש ממש בפנים. אל תהפכו את בית המדש שלנו לדיבור כמו דיבור זול על פוליטיקה.

ישנן סוגיות חינוכיות כבדות משקל שגדולי הרבנים המחנכים בישיבות שלהם מנחילים לתלמידהם. זה מצויין. ככה זה צריך להיות. אבל שהתלמיד הקטן לא יחשוב שבגלל שהוא גדל בבית מדרש מסויים אז הוא מבין בכל הסוגייה הגדולה. זה נראה לי ממש מקטין את הסוגיות השונות שבתי המדרש השונים עוסקים בהם. זה מקטין את כל מי שמאוחרי תפיסות שונות, וזה מקטין את המבקרים שלהם.

ובעיקר, זה סותם את השכל וגורר התמודדות לא כנה עם ה'צד השני'. למה? בגלל מהלך לוגי מאוד פשוט - אם אתה חושב שאתה מבין אותו מספיק באופן שיטחי - אז או שהוא לא רציני, או לפחות האידיאולוגיה שלו לא רצינית. אם מישהו כמוך מצליח להוכיח את טעותו. לא? אני טועה?

בתכל'ס לגבי אופי הדיון בינינו -

כדאי להפריד לגמרי בין כל הטענות הענייניות לבין "ככה הרב שלי אמר".

אם אתה מדבר איתי במישור הראיות - לך עם זה לגמרי, אתה לא צריך להתגאות על גדולים ממך ("הוא טועה", להבין את היחסי כוחות בניכם) בשביל להסביר לי למה אתה צודק. 

ולכן כל העניין שיש קצת מקורות זה לא רלוונטי ע"פ איך שאני תופס.

ולכן השיטה שבעד שנשים ילמדו גמרא אינה פורצת דרך בכלל.

אם אתה רוצה לשמוע את דעתי אתה מוזמן לפנות בפרטי.

בכללי אני לא מבין למה אתה מגיב מניק אנונימי  .

תפלות = דבר עבירה.

זה מראה שהתירוץ שהציעו כאן לא נכון.

איזה תירוץ הציעו כאן?

השולחן ערוך עבירה.

כנראה בגלל שנכנסת באמצע. אתה לא עוקב.

(פשט דברי הרמב"ם, שאע"פ שבעיקרון ת"ת הוא ככל מצוות עשז"ג שנשים יכולות לקיימן ולקבל שכר, חכמים אסרו זאת)

שבט הלוי מסביר שהשכר הוא בלימוד שלא הוציאה אותו לדברי הבאי.

להיות מצוה כשיש חזקה שהיא מוציאה את הדברים לדברי הבאי ואף עושה עבירה.
 

לא יודע איך כתבת את זה בכלל.

במיוחד שהמהרי"ל אומר בפירוש את החילוק בין ללמוד מעצמה לללמד לה.

חכמים ראו שזה חשש סביר אז הם אסרו. אני חושב שאני מאוד ישר עם עצמי, להבדיל מאוקימתות מסויימות שנשמעות בצד השני (לא הכוונה אליך חלילה, אלא לתנעה באופן כללי).

החילוק הזה, שחלק מהאחרונים פסקו אותו (והרבה לא), הוא היתר מאוד מפוקפק בימינו. והראיה היא הנשים שמוציאות ד"ת להבאי אף שלמדו מעצמן (אם בכלל יש מעצמן היום, כשכל בת מולעטת בהטפה פמיניסטית מגיל בית ספר).

מ"מ, שבט הלוי פסק שאסור לאשה לסמוך על עצמה שהיא יראת שמים מספיק.

מצד אחד בודאי שכל לימוד תורה שנעשה לשם שמיים מבורך.

לאף אחד אין 'קורא מחשבות' מה הכוונה שלה ולכן זה נשמע על כל פנים, אירוע משמח.

מצד שני, אע"פ שזה באמת מרשים, לא כדאי לצייר את זה בתור ה'אידיאל הצרוף'.

הלימוד הוא אמצעי לקרבת ה' בסופו שלך דבר. מי שיש לה אמצעי אחר - תבורך.

בכללי לצייר דגם שהוא מאוד ספסיציפי בתור אידיאל צרוף זאת שגיאה חינוכית קשה.

הרבה פוסקים סברו שגם אם זה לשם שמיים זה אסור.

שאתה עושה סקר על פי מה שראית ומגבש מזה החלטה שאתה תופס אותה באופן מוחלט.

תלך ללינדנבאום, נשמת, מגדל עז, הישיבה בראש צורים ואני מאמין שתמצא.

כדי אתה בוחן את הדברים ע"פ התרשמות אישית שלך - משמע אתה סובייקטיבי. הקנה מידה שלך הוא סוייבקטיבי. אם הייתה מראה לי סקרי עומק מקצועיים הייתי מסכים שאתה אובייקטיבי.

נשמת הוציאו ספר בהלכות יולדת או משהו כזה שקיבל בין היתר את הסכמתו של הרב דב ליאור. אם זה מה שאתה מחפש. ארגון בית הלל גם הוציא ספר לגבי סוגיות הלכתיות שחלקן נשים כתבו

בעצמך אמרת - "התרשמתי גם מבנות מקצת מהמדרשות שציינת" (אתה גם לא מכיר את חלק שהזכרתי, אז בכלל)

ברור שרב הבנות בנשמת או במגדל עז לא יגיעו בדר"כ לרמה של בחור ישיבה בגמרא בעיון אבל לשניהם יש בתי מדרש רציניים שיושבים שם יותר משנה שנתיים.

הסיבה שלא יגיעו כי הם לא משקיעות בזה. הם באות לשנה שנתיים וזהו. כמו כל מדרשסטיות מצויה.

מדרשה יש מטרה אחרת מלישיבה. ככה זה בדר"כ.

הצורך בספר הנ"ל הוא שלאורך השנים יש שאלות שלא הגיעו לידי הפוסקים כי הם גברים או שהתביישו לשאול או שאנערף ונשמת הוציאו ספר הלכתי דווקא ע"י כי הם מכירות את המורכבות הנפשית של האישה בעת לידה/הנקה ולכן מבחינת הידע ההלכתי זה יותר עוזר.

אם יש טררם כ"כ גדול סביב זה?

לגבי הספר - לא ראיתי ולא קראתי, אבל אני מוכן להמר על כבודי ולומר שאם יש שם פלפולים ומשא ומתן קלאסי בסגנון של הוכחה מתוך קושית הרמב"ן כדעת החוות דעת נגד הש"ך, או יישוב דברי תורת השלמים על פי חידושו של הסדרי טהרה בדעת הראב"ד, אני צנצנת.

ספר הלכתי בדורינו הוא לא כ"כ אינדיקציה לרמת עומק ורמת ידענות, במיוחד שהספר הזה נכתב על נושאים שהם חלק מחיי היום יום של נשים.

כדי להתרשם די בקריאת חידוש תורה, מאמר, שמיעת שיעור וכיוצ"ב.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני