החיבור שלך לא רלוונטי. 

זה היקש שאתה עשית.

היא רק אמרה שזה פמיניסטי.

שהם יותר אגרסיבייים ודומיננטיים וצריכים את התורה שתעדן אותם. 

מלחמתה של תורה היא סוג של תחליף למלחמות פיזיות ממשיות וזה נועד בין היתר לפרוק את הכוחות והאגרסיות האלה, שמצויים באופן יותר מובהק אצל גברים, בדרך טובה שבסופו של דבר מביאה לידי שלום ולא מעוררת עוד מדנים. 

״אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה״ (בבלי קידושין ל ע״ב). 

אבל העיון בתורה בעמל כן רלוונטי יותר לבנים. 

 ״פתאום מעמידים את כל התורה על דבר אחד ושולי לחלוטין״   

איפה העמדתי את כל התורה על אותה נקודה ? טענתי שזה יותר רלוונטי לבנים והבאתי טעם אחד לכך. 

על סמך מה אתה קובע שזה עניין שולי לחלוטין ? 

אפילו שלמעשה אני כנראה אוחז בגישה קרובה אלייך, עדיין הניסיון שלך ליצור דמוניזציה לגישה הנגדית שיש לה מקורות שצריך לתת להם את הכבוד, על ידי הצמדת תוויות כגון שוביניזם, זה מה שמבחיל כאן. 

את רוצה ללמוד תורה תלמדי, לא רוצה אל תלמדי. אני אישית חושב שזה דבר ראוי ומבורך כאשר זה נעשה שלא על מנת לקנטר. אבל הניסיון שלך לדחוף מושגים מאוסים כמו שוביניזם ופמיניזם מעורר אנטגוניזם. מקומם של אלה בתחום מדעי המרמור. 

אתה מכיר אותה? בגלל שהיא עשתה סיום ברור שהיא לא לומדת מוסר ואמונה? אפילו מבית ספר כבר לומדים המון, ואם היא מספיק רצינית בשביל לעשות סיום בבת המצווה שלה קשה לי להאמין שהיא לא משקיעה בלימוד באופן כללי.

למה אי אפשר להשקיע *גם* בלימוד מוסר ואמונה ו*גם* בלימוד גמרא? למה זה חייב לבוא על חשבון? ולמה כשגבר לומד את זה זה לא בא על חשבון?

(בחיי, אתה מוציא את הפמיניסטית שלא חשבתי שקיימת בי)

ותפילה כוללת אמירת פרשת התמיד. וגם חייבות ללמוד את הדינים שלהן, כהכשר מצווה ולא כמצווה עצמאית.

אומר באחד התירוצים שהם יכולות ללמוד מעצמם.

בסבב החדש של הדף היומי, עם בעלי (האברך ). אני חושבת שהיום יותר ויותר נשים לומדות (גם) גמרא מתוך מניע של רצון ה', ואתה עוד תקוע בגל שפתח את התנועה הזאת שאכן היה מתריס ודווקאי. דברים השתנו. בכל מקרה, אצלי זה חלום ישן כי מאז ומתמיד הצלחתי לקבל יותר מלימוד תורה שכלי ומעמיק ופחות מלימוד רוחני נשמתי. וכדי לוודא מול עצמי עד הסוף שזה בא ממקום נכון עוד לא סיפרתי כמעט לאף אחד סביבי על הלימוד הזה, כדי שזה לא יהפוך למשהו לנפנף בו אלא משהו שביני לבין עצמי.

אני ממש לא באה לטעון שכל אחת (ואחד) חייבת ללמוד גמרא ואחרת היא לא תוכל להיות עובדת ה' שלמה או משהו כזה. אבל אני כן רוצה להוסיף משהו שאתה כגבר שלמד גמרא מגיל צעיר כנראה לא תבין: מאז שהתחלתי ללמוד גמרא - ועוד רק בבקיאות, לא בעיון - המקום שלי מול התורה ומול עבודת ה' פשוט עלה כמה רמות. ואנחנו מדברים על תקופה קצרה, כן? כי בסוף בכל לימוד שאדם לומד הוא נוגע בסוגיות מהגמרא, ופתאום ללמוד את כל הדבר השלם הזה ולהבין את ההקשר והמבנה והתפיסה שלו זה פשוט קומה שונה לגמרי של תורה וגם של אמונה. יש לי בנוסף קבוצת לימוד שאני מכינה פעם בשבוע בפרקי אבות, ומבחינתי היא השתדרגה ממש מאז שהתחלתי ללמוד דף יומי. אצלכם זה כל כך מובנה שאני לא חושבת שאתם מבינים איזה פער משמעותי קיים בלימוד של מי שלא לומד גמרא.

ושוב - יש תלמידות חכמים גדולות שאני מעריכה מאוד מאוד שלא למדו גמרא (או לפחות לא ישבו ולמדו על הסדר, בפועל ברור שמי שלומד הרבה תורה יכיר חלקים די נרחבים מהגמרא בסופו של דבר). אני לא מוציאה כאן קריאה נרגשת לכל בת ללמוד גמרא. אבל למי שעבודת השם שלה שכלית יותר, שצריכה את ההקשר והמבט הרחב (ותתפלא - אפשר להיות כזאת ועדיין להיות נשית) בשביל להעמיק את האמונה ואת המעשה - גמרא יכולה להיות אבן יסוד משמעותית.

במצוות אחרות? שתיים? עשר? שלושים? כל עוד לא תראה לי מחקר או סקר רוחב אני מתקשה להשתכנע. כי איכשהו מעט הנשים שאני פגשתי שלמדו גמרא דווקא מקפידות מאוד בכל התחומים ולומדות מתוך אהבת תורה אמיתית. אז מי מעידות על הכלל? העשרים שלי או העשרים שלך?

אני ממש לא האשה היחידה שהדברים האלה נכונים לה, וגם לא אחת ממעטות. הטבעים השתנו בימינו, לטוב ולמוטב. יש בזה הרבה חסרונות וגם הגברים וגם הנשים צריכים למצוא את הדרך לאזן ולהבין את המקום הנכון שלהם בעולם התורה מול עצמם ומול החברה. אבל זה לא הופך את כל השינוי הזה לשלילי.

תודה על האיחולים, שנזכה כולנו.

להגיד ש(א)נשים שעושים פעולות מתוך פסיקת ההלכה של הרבנים שלהם - הפעולות שלהם הם מיותרות זה זלזול.

ממש לא התכוונתי לדמגוגיה. לא אמרתי שהוא צודק. אך תכבד גם מי שלא חושב כמוך ומטרתו לש"ש.

זה לא מיותר, זאת חובה

זה ממש לא מיותר מה שהיא עושה, זה רצון ה', שהיא תקשיב לרב שלה.

הבייסיק כדי לבסס דעה רצינית זה לראות את ה'איפכא מסתברא' לא?

מה שישר בעיני להגיד - "אני מתחבר יותר לשיטה הזאת", "גדולי הרבנים אומרים",

"אני מוצא אמת בשיטה הזאת".

להגיד כלפי גדולי עולם את המושג "הוא טעה", זה לא פשוט בכלל. זה ממש לא עם 'אבצע קלה על ההדק'.

להגיד כלפי מי שמצבע הוראה של גדולי עולם "הוא עושה דברים מיותרים" זה חמור מאוד.

ממילא אם היית רואה את עצמך אחרי שחקרת ודשת בעניין.

לא סתם יש את הצמד מילים "לולא דמסתפינא".

סבבה שתלך אחרי רבותיך ותחשוב שהם צודקים ואחרים טועים. זה ממש מצויין.

וגם זה אחלה להתווכח. אבל לומר בהחלטיות כלפי גדולי עולם דברים זה חוצפה פשוט. לא באופן אישי. אלו דברים חמורים מאין כמותם. ככה בקלות כזאת היית אומר על הרב שלך שהוא טועה? בלי לשמוע בכלל את דבריו לעומק?

כמובן שאני לא הולך לשמוע נוצרי לפני שאני בוחר בדרך יהודית דתית, כי זה עניין של אמון, לא של טענות. יש לי אמון (מסיבות כאלה ואחרות שאפשר לדון עליהם) ביהדות, ממילא אני לא צריך לתת ודין וחשבון לנוצרי.

אבל לא על כל טענה של נוצרי אני אהיה משוכנע שיש לי מה להגיב עליה. וגם לא ממש אכפת לי שאני לא יודע להגיב על כך טענה.

אמון זה מה שנותן לאדם דרך חיים.

אך שבאים ודנים מבחינה שיכלית, צריך להיות ישר. "דע מלפני מי את עומד" (בהשאלה כמובן). ממש כך.

לא רק בפני רבותיך.

התבטלות זה לא באופן סלקטיבי.

מבחינת הערכת הכבוד - בפני כולם בשווה. אין ספק. "הוי זהיר בגחלתן של ת"ח".

זה לא ענייני וזה מזלזל בדעתו. הופך דעתו לקלה, ולא כן הוא.

האם גם על רבך היית אומר כן באותו מצב?

אם היית שומע דעה של רבך ב'קווים כלליים' וזה נראה היה נראה לך טעות, הייתה מתבטא כך?

אם כן תפאדל...

כדאי בהחלט להציע שיח אלטרנטיבי מהשיח שציינת שקיים בדר"כ אצל בחורי ישיבות.

די! תפסיקו להיות פנאטים ולדבר כאילו שכל האמת בכיס שלכם!

מחלוקות על שיטות לימוד או השקפות שונות הם גדולות מכדי שתצטרך הבנה שיטחית כדי לדעת הכרעה בהם, מה נכון ומה לא נכון. כמו פוליטיקה שכל אחד אוהב לומר איזה ח"כ/שר הוא משק והוא 'נאחז בשיפולי גלימתו' של פוליטיקאי אחר שאומר את זה. ברור שכדי להבין מה קורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה (המורכבת) צריך להיות ממש ממש בפנים. אל תהפכו את בית המדש שלנו לדיבור כמו דיבור זול על פוליטיקה.

ישנן סוגיות חינוכיות כבדות משקל שגדולי הרבנים המחנכים בישיבות שלהם מנחילים לתלמידהם. זה מצויין. ככה זה צריך להיות. אבל שהתלמיד הקטן לא יחשוב שבגלל שהוא גדל בבית מדרש מסויים אז הוא מבין בכל הסוגייה הגדולה. זה נראה לי ממש מקטין את הסוגיות השונות שבתי המדרש השונים עוסקים בהם. זה מקטין את כל מי שמאוחרי תפיסות שונות, וזה מקטין את המבקרים שלהם.

ובעיקר, זה סותם את השכל וגורר התמודדות לא כנה עם ה'צד השני'. למה? בגלל מהלך לוגי מאוד פשוט - אם אתה חושב שאתה מבין אותו מספיק באופן שיטחי - אז או שהוא לא רציני, או לפחות האידיאולוגיה שלו לא רצינית. אם מישהו כמוך מצליח להוכיח את טעותו. לא? אני טועה?

בתכל'ס לגבי אופי הדיון בינינו -

כדאי להפריד לגמרי בין כל הטענות הענייניות לבין "ככה הרב שלי אמר".

אם אתה מדבר איתי במישור הראיות - לך עם זה לגמרי, אתה לא צריך להתגאות על גדולים ממך ("הוא טועה", להבין את היחסי כוחות בניכם) בשביל להסביר לי למה אתה צודק. 

ולכן כל העניין שיש קצת מקורות זה לא רלוונטי ע"פ איך שאני תופס.

ולכן השיטה שבעד שנשים ילמדו גמרא אינה פורצת דרך בכלל.

אם אתה רוצה לשמוע את דעתי אתה מוזמן לפנות בפרטי.

בכללי אני לא מבין למה אתה מגיב מניק אנונימי  .

תפלות = דבר עבירה.

זה מראה שהתירוץ שהציעו כאן לא נכון.

איזה תירוץ הציעו כאן?

השולחן ערוך עבירה.

כנראה בגלל שנכנסת באמצע. אתה לא עוקב.

(פשט דברי הרמב"ם, שאע"פ שבעיקרון ת"ת הוא ככל מצוות עשז"ג שנשים יכולות לקיימן ולקבל שכר, חכמים אסרו זאת)

שבט הלוי מסביר שהשכר הוא בלימוד שלא הוציאה אותו לדברי הבאי.

להיות מצוה כשיש חזקה שהיא מוציאה את הדברים לדברי הבאי ואף עושה עבירה.
 

לא יודע איך כתבת את זה בכלל.

במיוחד שהמהרי"ל אומר בפירוש את החילוק בין ללמוד מעצמה לללמד לה.

חכמים ראו שזה חשש סביר אז הם אסרו. אני חושב שאני מאוד ישר עם עצמי, להבדיל מאוקימתות מסויימות שנשמעות בצד השני (לא הכוונה אליך חלילה, אלא לתנעה באופן כללי).

החילוק הזה, שחלק מהאחרונים פסקו אותו (והרבה לא), הוא היתר מאוד מפוקפק בימינו. והראיה היא הנשים שמוציאות ד"ת להבאי אף שלמדו מעצמן (אם בכלל יש מעצמן היום, כשכל בת מולעטת בהטפה פמיניסטית מגיל בית ספר).

מ"מ, שבט הלוי פסק שאסור לאשה לסמוך על עצמה שהיא יראת שמים מספיק.

מצד אחד בודאי שכל לימוד תורה שנעשה לשם שמיים מבורך.

לאף אחד אין 'קורא מחשבות' מה הכוונה שלה ולכן זה נשמע על כל פנים, אירוע משמח.

מצד שני, אע"פ שזה באמת מרשים, לא כדאי לצייר את זה בתור ה'אידיאל הצרוף'.

הלימוד הוא אמצעי לקרבת ה' בסופו שלך דבר. מי שיש לה אמצעי אחר - תבורך.

בכללי לצייר דגם שהוא מאוד ספסיציפי בתור אידיאל צרוף זאת שגיאה חינוכית קשה.

הרבה פוסקים סברו שגם אם זה לשם שמיים זה אסור.

שאתה עושה סקר על פי מה שראית ומגבש מזה החלטה שאתה תופס אותה באופן מוחלט.

תלך ללינדנבאום, נשמת, מגדל עז, הישיבה בראש צורים ואני מאמין שתמצא.

כדי אתה בוחן את הדברים ע"פ התרשמות אישית שלך - משמע אתה סובייקטיבי. הקנה מידה שלך הוא סוייבקטיבי. אם הייתה מראה לי סקרי עומק מקצועיים הייתי מסכים שאתה אובייקטיבי.

נשמת הוציאו ספר בהלכות יולדת או משהו כזה שקיבל בין היתר את הסכמתו של הרב דב ליאור. אם זה מה שאתה מחפש. ארגון בית הלל גם הוציא ספר לגבי סוגיות הלכתיות שחלקן נשים כתבו

בעצמך אמרת - "התרשמתי גם מבנות מקצת מהמדרשות שציינת" (אתה גם לא מכיר את חלק שהזכרתי, אז בכלל)

ברור שרב הבנות בנשמת או במגדל עז לא יגיעו בדר"כ לרמה של בחור ישיבה בגמרא בעיון אבל לשניהם יש בתי מדרש רציניים שיושבים שם יותר משנה שנתיים.

הסיבה שלא יגיעו כי הם לא משקיעות בזה. הם באות לשנה שנתיים וזהו. כמו כל מדרשסטיות מצויה.

מדרשה יש מטרה אחרת מלישיבה. ככה זה בדר"כ.

הצורך בספר הנ"ל הוא שלאורך השנים יש שאלות שלא הגיעו לידי הפוסקים כי הם גברים או שהתביישו לשאול או שאנערף ונשמת הוציאו ספר הלכתי דווקא ע"י כי הם מכירות את המורכבות הנפשית של האישה בעת לידה/הנקה ולכן מבחינת הידע ההלכתי זה יותר עוזר.

אם יש טררם כ"כ גדול סביב זה?

לגבי הספר - לא ראיתי ולא קראתי, אבל אני מוכן להמר על כבודי ולומר שאם יש שם פלפולים ומשא ומתן קלאסי בסגנון של הוכחה מתוך קושית הרמב"ן כדעת החוות דעת נגד הש"ך, או יישוב דברי תורת השלמים על פי חידושו של הסדרי טהרה בדעת הראב"ד, אני צנצנת.

ספר הלכתי בדורינו הוא לא כ"כ אינדיקציה לרמת עומק ורמת ידענות, במיוחד שהספר הזה נכתב על נושאים שהם חלק מחיי היום יום של נשים.

כדי להתרשם די בקריאת חידוש תורה, מאמר, שמיעת שיעור וכיוצ"ב.

דורש יותר מדי השקעה ולכן לא עושה זאת, אולי ראוי אבל אין לי כח.

מה שכן, בקבוקי זכוכית ופלסטיק אני מפריד כי זה קל ועיתונים לרוב למחזור מאותה סיבה שזה קל.

וממחזרים כמעט הכל (כמעט - בקבוקי חלב לא מקפידים למחזר).

את בקבוקי הפלסטיק (30 אג') למחזור אוספים במהלך השבוע, ותורמים -  ביום שישי בבוקר לוקח את השקיות עם הבקבוקים אדם אחד שמחלק את "ישראל היום" בשישי מוקדם בבוקר בבתים.   

לפעמים אני אזרוק קרטון למחזור נייר כי הפח הירוק מלא.

הכל ביחד לאותו פח

אז החלטנו להפריד. אם לא היה קרוב לא היינו טורחים

שם הצמע של פעם, לפחות חצי ממנו.

בס"ד

גם "דוסים" גם שהם משווקים מוצר "נגד האנושות" - לא נשמע טוב!

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין

לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)

לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)

אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך

בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה

וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו

וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה

אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

שיצלצל בסוף זמן סביר שהגדרת לעצמך. להתנתק בכוח, למרות הקושי.

ולהתפלל על זה. גם אני שותפה לבעיה זו. במיוחד בערב מאוחר, ואז

הבוקר למחרת, הופך לפעמים לצהריים....לצערי.

אם כן מומלץ להעלים דחוף מהשורת משימות,

ולהכנס רק דרך הווצאפ ווב שלוקח לו כמה דק להיפתח

לגבי כאן ועוד😂

יש ביוטיוב סרטונים של carrot 

( בשיטת פומודורו, אשלח לך קישור מחר)

שעושים חשק ללמידה.

ואז אפשר לפתוח:

החומר

ואת גימיני יקירתי

וכשאת לא שם את לומדת במקביל לסרטון..

טכניקת פומודורו היא שיטת ניהול זמן המגבירה ריכוז ופרודוקטיביות על ידי חלוקת העבודה למקצבים קבועים: 25 דקות של עבודה ממוקדת (המכונה "פומודורו"), שלאחריהן הפסקה קצרה של 5 דקות. לאחר ארבעה סבבים, נלקחת הפסקה ארוכה יותר. השיטה נועדה למנוע עייפות ולהתגבר על דחיינות. 

מה זה carrot?

אשמח לקישור

אבל גם יוטיוב אין לי כי חסמתי אותו מהסיבות הנ"ל 😅

האמת גם פה חסמתי בעיקרון

ותקופה זה עבד מצויין

אבל מתישהו פתחתי ומאז....

סרטונים של סטודנט חרוץ 

כייפי ללמוד במקביל..

Carrot TD

אבל כשאוהבים חכמה וידע, קל לא לגלוש.

צריך ללמוד להעריך ולאהוב חכמה וחשיבה. להבין שכמו שיש עולם חי מחוץ ללימודים, ככה יש עולם חי בתוך הלימודים. אז המוח יכול להיכנס למצב של גלי בטא גבוהים או גמא, והלימוד עף.

גם אם זה בנושא לא הכי מעניין מצליחים ללמוד לא רע אם יש את התכונה הזו.

אפשר לדוגמא לחשוב על הדברים הגדולים שאיינשטיין הגיע אליהם בזכות הרבה חשיבה ויצירתיות. נכון שהיו לו נתוני פתיחה כמו של כולנו יחד, אבל אפשר דרך זה להתחבר לאהבת החכמה.

תוך כדי שעושים דברים/ נהיגה.

אני לא עוצרת כדי לצפות בסרטון רק מעבירה זמן שבו האוזניים גם ככה פנויות.

מאד קשה לא ליפול לזה.

מה שחשוב זה גבולות ויעדים אישיים.

בהצלחה😀

שלא שמים לינק בכותרת

כי אז אי אפשר ללחוץ עליו