היה מאוד מרגש. בכיתי.
הלוואי על הבנותת שלי שיוולדו.
החיבור שלך לא רלוונטי.
זה היקש שאתה עשית.
היא רק אמרה שזה פמיניסטי.
שהם יותר אגרסיבייים ודומיננטיים וצריכים את התורה שתעדן אותם.
מלחמתה של תורה היא סוג של תחליף למלחמות פיזיות ממשיות וזה נועד בין היתר לפרוק את הכוחות והאגרסיות האלה, שמצויים באופן יותר מובהק אצל גברים, בדרך טובה שבסופו של דבר מביאה לידי שלום ולא מעוררת עוד מדנים.
״אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה״ (בבלי קידושין ל ע״ב).
אבל העיון בתורה בעמל כן רלוונטי יותר לבנים.
״פתאום מעמידים את כל התורה על דבר אחד ושולי לחלוטין״
איפה העמדתי את כל התורה על אותה נקודה ? טענתי שזה יותר רלוונטי לבנים והבאתי טעם אחד לכך.
על סמך מה אתה קובע שזה עניין שולי לחלוטין ?
אפילו שלמעשה אני כנראה אוחז בגישה קרובה אלייך, עדיין הניסיון שלך ליצור דמוניזציה לגישה הנגדית שיש לה מקורות שצריך לתת להם את הכבוד, על ידי הצמדת תוויות כגון שוביניזם, זה מה שמבחיל כאן.
את רוצה ללמוד תורה תלמדי, לא רוצה אל תלמדי. אני אישית חושב שזה דבר ראוי ומבורך כאשר זה נעשה שלא על מנת לקנטר. אבל הניסיון שלך לדחוף מושגים מאוסים כמו שוביניזם ופמיניזם מעורר אנטגוניזם. מקומם של אלה בתחום מדעי המרמור.
אתה מכיר אותה? בגלל שהיא עשתה סיום ברור שהיא לא לומדת מוסר ואמונה? אפילו מבית ספר כבר לומדים המון, ואם היא מספיק רצינית בשביל לעשות סיום בבת המצווה שלה קשה לי להאמין שהיא לא משקיעה בלימוד באופן כללי.
למה אי אפשר להשקיע *גם* בלימוד מוסר ואמונה ו*גם* בלימוד גמרא? למה זה חייב לבוא על חשבון? ולמה כשגבר לומד את זה זה לא בא על חשבון?
(בחיי, אתה מוציא את הפמיניסטית שלא חשבתי שקיימת בי)
ותפילה כוללת אמירת פרשת התמיד. וגם חייבות ללמוד את הדינים שלהן, כהכשר מצווה ולא כמצווה עצמאית.
אומר באחד התירוצים שהם יכולות ללמוד מעצמם.
בסבב החדש של הדף היומי, עם בעלי (האברך
). אני חושבת שהיום יותר ויותר נשים לומדות (גם) גמרא מתוך מניע של רצון ה', ואתה עוד תקוע בגל שפתח את התנועה הזאת שאכן היה מתריס ודווקאי. דברים השתנו. בכל מקרה, אצלי זה חלום ישן כי מאז ומתמיד הצלחתי לקבל יותר מלימוד תורה שכלי ומעמיק ופחות מלימוד רוחני נשמתי. וכדי לוודא מול עצמי עד הסוף שזה בא ממקום נכון עוד לא סיפרתי כמעט לאף אחד סביבי על הלימוד הזה, כדי שזה לא יהפוך למשהו לנפנף בו אלא משהו שביני לבין עצמי.
אני ממש לא באה לטעון שכל אחת (ואחד) חייבת ללמוד גמרא ואחרת היא לא תוכל להיות עובדת ה' שלמה או משהו כזה. אבל אני כן רוצה להוסיף משהו שאתה כגבר שלמד גמרא מגיל צעיר כנראה לא תבין: מאז שהתחלתי ללמוד גמרא - ועוד רק בבקיאות, לא בעיון - המקום שלי מול התורה ומול עבודת ה' פשוט עלה כמה רמות. ואנחנו מדברים על תקופה קצרה, כן? כי בסוף בכל לימוד שאדם לומד הוא נוגע בסוגיות מהגמרא, ופתאום ללמוד את כל הדבר השלם הזה ולהבין את ההקשר והמבנה והתפיסה שלו זה פשוט קומה שונה לגמרי של תורה וגם של אמונה. יש לי בנוסף קבוצת לימוד שאני מכינה פעם בשבוע בפרקי אבות, ומבחינתי היא השתדרגה ממש מאז שהתחלתי ללמוד דף יומי. אצלכם זה כל כך מובנה שאני לא חושבת שאתם מבינים איזה פער משמעותי קיים בלימוד של מי שלא לומד גמרא.
ושוב - יש תלמידות חכמים גדולות שאני מעריכה מאוד מאוד שלא למדו גמרא (או לפחות לא ישבו ולמדו על הסדר, בפועל ברור שמי שלומד הרבה תורה יכיר חלקים די נרחבים מהגמרא בסופו של דבר). אני לא מוציאה כאן קריאה נרגשת לכל בת ללמוד גמרא. אבל למי שעבודת השם שלה שכלית יותר, שצריכה את ההקשר והמבט הרחב (ותתפלא - אפשר להיות כזאת ועדיין להיות נשית) בשביל להעמיק את האמונה ואת המעשה - גמרא יכולה להיות אבן יסוד משמעותית.
במצוות אחרות? שתיים? עשר? שלושים? כל עוד לא תראה לי מחקר או סקר רוחב אני מתקשה להשתכנע. כי איכשהו מעט הנשים שאני פגשתי שלמדו גמרא דווקא מקפידות מאוד בכל התחומים ולומדות מתוך אהבת תורה אמיתית. אז מי מעידות על הכלל? העשרים שלי או העשרים שלך?
אני ממש לא האשה היחידה שהדברים האלה נכונים לה, וגם לא אחת ממעטות. הטבעים השתנו בימינו, לטוב ולמוטב. יש בזה הרבה חסרונות וגם הגברים וגם הנשים צריכים למצוא את הדרך לאזן ולהבין את המקום הנכון שלהם בעולם התורה מול עצמם ומול החברה. אבל זה לא הופך את כל השינוי הזה לשלילי.
תודה על האיחולים, שנזכה כולנו.
להגיד ש(א)נשים שעושים פעולות מתוך פסיקת ההלכה של הרבנים שלהם - הפעולות שלהם הם מיותרות זה זלזול.
ממש לא התכוונתי לדמגוגיה. לא אמרתי שהוא צודק. אך תכבד גם מי שלא חושב כמוך ומטרתו לש"ש.
זה לא מיותר, זאת חובה
זה ממש לא מיותר מה שהיא עושה, זה רצון ה', שהיא תקשיב לרב שלה.
הבייסיק כדי לבסס דעה רצינית זה לראות את ה'איפכא מסתברא' לא?
מה שישר בעיני להגיד - "אני מתחבר יותר לשיטה הזאת", "גדולי הרבנים אומרים",
"אני מוצא אמת בשיטה הזאת".
להגיד כלפי גדולי עולם את המושג "הוא טעה", זה לא פשוט בכלל. זה ממש לא עם 'אבצע קלה על ההדק'.
להגיד כלפי מי שמצבע הוראה של גדולי עולם "הוא עושה דברים מיותרים" זה חמור מאוד.
ממילא אם היית רואה את עצמך אחרי שחקרת ודשת בעניין.
לא סתם יש את הצמד מילים "לולא דמסתפינא".
סבבה שתלך אחרי רבותיך ותחשוב שהם צודקים ואחרים טועים. זה ממש מצויין.
וגם זה אחלה להתווכח. אבל לומר בהחלטיות כלפי גדולי עולם דברים זה חוצפה פשוט. לא באופן אישי. אלו דברים חמורים מאין כמותם. ככה בקלות כזאת היית אומר על הרב שלך שהוא טועה? בלי לשמוע בכלל את דבריו לעומק?
כמובן שאני לא הולך לשמוע נוצרי לפני שאני בוחר בדרך יהודית דתית, כי זה עניין של אמון, לא של טענות. יש לי אמון (מסיבות כאלה ואחרות שאפשר לדון עליהם) ביהדות, ממילא אני לא צריך לתת ודין וחשבון לנוצרי.
אבל לא על כל טענה של נוצרי אני אהיה משוכנע שיש לי מה להגיב עליה. וגם לא ממש אכפת לי שאני לא יודע להגיב על כך טענה.
אמון זה מה שנותן לאדם דרך חיים.
אך שבאים ודנים מבחינה שיכלית, צריך להיות ישר. "דע מלפני מי את עומד" (בהשאלה כמובן). ממש כך.
לא רק בפני רבותיך.
התבטלות זה לא באופן סלקטיבי.
מבחינת הערכת הכבוד - בפני כולם בשווה. אין ספק. "הוי זהיר בגחלתן של ת"ח".
זה לא ענייני וזה מזלזל בדעתו. הופך דעתו לקלה, ולא כן הוא.
האם גם על רבך היית אומר כן באותו מצב?
אם היית שומע דעה של רבך ב'קווים כלליים' וזה נראה היה נראה לך טעות, הייתה מתבטא כך?
אם כן תפאדל...
כדאי בהחלט להציע שיח אלטרנטיבי מהשיח שציינת שקיים בדר"כ אצל בחורי ישיבות.
די! תפסיקו להיות פנאטים ולדבר כאילו שכל האמת בכיס שלכם!
מחלוקות על שיטות לימוד או השקפות שונות הם גדולות מכדי שתצטרך הבנה שיטחית כדי לדעת הכרעה בהם, מה נכון ומה לא נכון. כמו פוליטיקה שכל אחד אוהב לומר איזה ח"כ/שר הוא משק והוא 'נאחז בשיפולי גלימתו' של פוליטיקאי אחר שאומר את זה. ברור שכדי להבין מה קורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה (המורכבת) צריך להיות ממש ממש בפנים. אל תהפכו את בית המדש שלנו לדיבור כמו דיבור זול על פוליטיקה.
ישנן סוגיות חינוכיות כבדות משקל שגדולי הרבנים המחנכים בישיבות שלהם מנחילים לתלמידהם. זה מצויין. ככה זה צריך להיות. אבל שהתלמיד הקטן לא יחשוב שבגלל שהוא גדל בבית מדרש מסויים אז הוא מבין בכל הסוגייה הגדולה. זה נראה לי ממש מקטין את הסוגיות השונות שבתי המדרש השונים עוסקים בהם. זה מקטין את כל מי שמאוחרי תפיסות שונות, וזה מקטין את המבקרים שלהם.
ובעיקר, זה סותם את השכל וגורר התמודדות לא כנה עם ה'צד השני'. למה? בגלל מהלך לוגי מאוד פשוט - אם אתה חושב שאתה מבין אותו מספיק באופן שיטחי - אז או שהוא לא רציני, או לפחות האידיאולוגיה שלו לא רצינית. אם מישהו כמוך מצליח להוכיח את טעותו. לא? אני טועה?
בתכל'ס לגבי אופי הדיון בינינו -
כדאי להפריד לגמרי בין כל הטענות הענייניות לבין "ככה הרב שלי אמר".
אם אתה מדבר איתי במישור הראיות - לך עם זה לגמרי, אתה לא צריך להתגאות על גדולים ממך ("הוא טועה", להבין את היחסי כוחות בניכם) בשביל להסביר לי למה אתה צודק.
ולכן כל העניין שיש קצת מקורות זה לא רלוונטי ע"פ איך שאני תופס.
ולכן השיטה שבעד שנשים ילמדו גמרא אינה פורצת דרך בכלל.
אם אתה רוצה לשמוע את דעתי אתה מוזמן לפנות בפרטי.
בכללי אני לא מבין למה אתה מגיב מניק אנונימי .
תפלות = דבר עבירה.
זה מראה שהתירוץ שהציעו כאן לא נכון.
איזה תירוץ הציעו כאן?
השולחן ערוך עבירה.
כנראה בגלל שנכנסת באמצע. אתה לא עוקב.
(פשט דברי הרמב"ם, שאע"פ שבעיקרון ת"ת הוא ככל מצוות עשז"ג שנשים יכולות לקיימן ולקבל שכר, חכמים אסרו זאת)
שבט הלוי מסביר שהשכר הוא בלימוד שלא הוציאה אותו לדברי הבאי.
להיות מצוה כשיש חזקה שהיא מוציאה את הדברים לדברי הבאי ואף עושה עבירה.
לא יודע איך כתבת את זה בכלל.
במיוחד שהמהרי"ל אומר בפירוש את החילוק בין ללמוד מעצמה לללמד לה.
חכמים ראו שזה חשש סביר אז הם אסרו. אני חושב שאני מאוד ישר עם עצמי, להבדיל מאוקימתות מסויימות שנשמעות בצד השני (לא הכוונה אליך חלילה, אלא לתנעה באופן כללי).
החילוק הזה, שחלק מהאחרונים פסקו אותו (והרבה לא), הוא היתר מאוד מפוקפק בימינו. והראיה היא הנשים שמוציאות ד"ת להבאי אף שלמדו מעצמן (אם בכלל יש מעצמן היום, כשכל בת מולעטת בהטפה פמיניסטית מגיל בית ספר).
מ"מ, שבט הלוי פסק שאסור לאשה לסמוך על עצמה שהיא יראת שמים מספיק.
מצד אחד בודאי שכל לימוד תורה שנעשה לשם שמיים מבורך.
לאף אחד אין 'קורא מחשבות' מה הכוונה שלה ולכן זה נשמע על כל פנים, אירוע משמח.
מצד שני, אע"פ שזה באמת מרשים, לא כדאי לצייר את זה בתור ה'אידיאל הצרוף'.
הלימוד הוא אמצעי לקרבת ה' בסופו שלך דבר. מי שיש לה אמצעי אחר - תבורך.
בכללי לצייר דגם שהוא מאוד ספסיציפי בתור אידיאל צרוף זאת שגיאה חינוכית קשה.
הרבה פוסקים סברו שגם אם זה לשם שמיים זה אסור.
שאתה עושה סקר על פי מה שראית ומגבש מזה החלטה שאתה תופס אותה באופן מוחלט.
תלך ללינדנבאום, נשמת, מגדל עז, הישיבה בראש צורים ואני מאמין שתמצא.
כדי אתה בוחן את הדברים ע"פ התרשמות אישית שלך - משמע אתה סובייקטיבי. הקנה מידה שלך הוא סוייבקטיבי. אם הייתה מראה לי סקרי עומק מקצועיים הייתי מסכים שאתה אובייקטיבי.
נשמת הוציאו ספר בהלכות יולדת או משהו כזה שקיבל בין היתר את הסכמתו של הרב דב ליאור. אם זה מה שאתה מחפש. ארגון בית הלל גם הוציא ספר לגבי סוגיות הלכתיות שחלקן נשים כתבו
בעצמך אמרת - "התרשמתי גם מבנות מקצת מהמדרשות שציינת" (אתה גם לא מכיר את חלק שהזכרתי, אז בכלל)
ברור שרב הבנות בנשמת או במגדל עז לא יגיעו בדר"כ לרמה של בחור ישיבה בגמרא בעיון אבל לשניהם יש בתי מדרש רציניים שיושבים שם יותר משנה שנתיים.
הסיבה שלא יגיעו כי הם לא משקיעות בזה. הם באות לשנה שנתיים וזהו. כמו כל מדרשסטיות מצויה.
מדרשה יש מטרה אחרת מלישיבה. ככה זה בדר"כ.
הצורך בספר הנ"ל הוא שלאורך השנים יש שאלות שלא הגיעו לידי הפוסקים כי הם גברים או שהתביישו לשאול או שאנערף ונשמת הוציאו ספר הלכתי דווקא ע"י כי הם מכירות את המורכבות הנפשית של האישה בעת לידה/הנקה ולכן מבחינת הידע ההלכתי זה יותר עוזר.
אם יש טררם כ"כ גדול סביב זה?
לגבי הספר - לא ראיתי ולא קראתי, אבל אני מוכן להמר על כבודי ולומר שאם יש שם פלפולים ומשא ומתן קלאסי בסגנון של הוכחה מתוך קושית הרמב"ן כדעת החוות דעת נגד הש"ך, או יישוב דברי תורת השלמים על פי חידושו של הסדרי טהרה בדעת הראב"ד, אני צנצנת.
ספר הלכתי בדורינו הוא לא כ"כ אינדיקציה לרמת עומק ורמת ידענות, במיוחד שהספר הזה נכתב על נושאים שהם חלק מחיי היום יום של נשים.
כדי להתרשם די בקריאת חידוש תורה, מאמר, שמיעת שיעור וכיוצ"ב.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים