חצי מקום אתה לא יכול לתת לה.

אבל עכשיו אף אחד לא יתן לה אפילו מקום אחד...

אולי גם אם הבית היהודי או האיחוד הלאומי היו רצים ריצה עקרה שכזו כשאין להם שום סקר שהם עוברים היו מקבלים את אותה תוצאה.

אתה לא יכול לדעת.

אני אישית לא הצבעתי אליהם בפעם הקודמת (וכמובן גם הפעם) רק בגלל שחששתי שלא יעברו. איך אפשר לדעת כמה אנשים כמוני יש וכמה אנשים יש שלהיפך - שהצביעו דווקא בגלל שרצו לעזור להם?

השאלה היתה כמה עוצמה שווה. לא האם "עוצמה יהודית" מתנהגת בחכמה או בטיפשות...

מעולם, כנראה, לא הצביע להם.

זה גם לא משנה. השאלה היא אם יש יסוד לדרישה שלהם ל-2 מקומות ראליים.

התשובה היא שאין, ולכן עליהם להסתפק באחד.

כפה"נ, להבא גם אחד לא יתנו להם.

ועל מה את מתבססת במספרים שלך?

הגיוני שאם לנתניהו היו חסרים 2 היה לו קל ביותר מאשר כשחסרים לו שלושה.

ואת לא צריכה להאמין לאף אחד

תכנסי לתוצאות בוועדת הבחירות

קמצא ובר קמצא

הסטורי מייצג מצוין את העמדה של קמצא.

יש גם ישובים שהגיעו ל 85%

עוצמה יהודית לא שווה כלום.

כשהיא רצה במשותף היא לא עוזרת. (בלי נביחות ! הרבה אנשים פשוט לא יצביעו לרשימה שמשלבת את עוצמה יהודית)

כשהיא רצה בנפרד היא נכשלת.

מפלגת אפס.

איש ''עוצמה יהודית'' יצחק וסרלאוף סיפר הבוקר (שישי) כי המפלגה החליטה לפרוש יממה לפני הבחירות לכנסת, אולם הרב דב ליאור דרש כי ירוצו עד הסוף, בכל מחיר.

בסופו של דבר קיבלה המפלגה 19,354 קולות בלבד, שהושלכו לפח והחלישו את כוחו של המחנה הלאומי בכנסת ה-23.

וסרלאוף סיפר, ''יומיים לפני הבחירות במוצאי שבת הגיעה הצעה מעניינת מהליכוד בתמורה לפרישה. מאי גולן הייתה אמורה לפרוש מהסיעה ולהפוך לסיעה עצמאית מטעם עוצמה יהודית''.

המשא ומתן התנהל במגדל יוקרה בתל אביב, ''בעיקר בדקו היבטים משפטיים. הכל היה נראה סגור. עד שהתקבל הטלפון מבלפור. ראש הממשלה החליט שיותר משתלם ללכת לנו על הראש והורה לאנשיו לרדת מהעניין''.

יום למחרת התקשר אל וסרלאוף דמות בכירה ממפלגת יהדות התורה. ''הוא שמע מה הציעו הליכוד וניסה להציע משהו דומה עם פינדרוס. אמרתי לו שזו אופציה מעניינת. השיחה לא התארכה והוא ביקש לעשות שיעורי בית. כעבור שעה חזר אליי ואמר שפינדרוס כבר בפנים ממילא ושהחרד"לים יצביעו להם ויכניסו אותו והם לא רואים איפה הם מרוויחים מהסיפור''.

בשלב הזה פנתה ''עוצמה יהודית'' אל הליכוד, וביקשה שראש הממשלה ייענה לאחד מהדרישות שהציבה. ''ראש הממשלה סרב והתבצר בעמדתו. כנראה גמר אומר ללכת לנו על הראש'', טען וסרלאוף.

יום לפני הבחירות החליטו ראשי ''עוצמה יהודית'' לפרוש בשל העובדה שאין למפלגה סיכוי לעבור את אחוז החסימה אך הרב דב ליאור דרש להגיע למטה המפלגה בירושלים. ''התכנסנו ההנהלה בחדר סגור ושם הסברנו לרב את דעתנו. הרב, יהודי הנושק לגיל תשעים, גדול הדור, הסביר לנו מדוע אסור לנו לפרוש למרות הכל. ופסק: רצים עד הסוף. הרב היה נחרץ בדעתו''.

לדבריו, ''אם היינו מפלגה כמו ימינה אז היינו רואים את הפסק כבגדר המלצה בלבד. אך אצלנו, מילה זו מילה ודעת תורה זו דעת תורה. אין הנחות ואין משחקים. הוראת הרב ירדה במהירות למטה השטח שהקפיא לבינתיים את כל ההתארגנות ליום הבחירות. תוך שעה עשרות רכבים היו עמוסים בציוד והחלו את דרכם למוקדי החלוקה ברחבי הארץ. ממשיכים חבר'ה, רצים עד הסוף''.

וסרלאוף הוסיף: ''הצביעו לנו עשרים אלף איש שלא היו מצביעים לאף אחד אחר. ועוד רבבות שהיו מצביעים לנו אלמלא אחוז החסימה. אני שלם עם עצמי. בעיקר שקיבלתי את פסק מו"ר הרב ליאור ללא עוררין וללא סייג''

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/429512

שחצנות טיפוסית של בן גביר ושות'.

אני יכול לומר לך בבטחון מלא שהדברים הללו שקר וכזב.

מפני כבודו של הרב אסתפק בזה.

לתשומת ליבך: בסרטון אחרי ה"החלטה" של הרב,

מיכאל בן ארי אומר מפורש שדעתו היתה לרוץ עד הסוף.

כן, לא כולם שם רצו לפרוש. הוא גם שכנע בכך את הרב.

עוד אפנה את תשומת ליבך, שבצהרי אותו יום, כשלשיטתם "כבר החליטו לפרוש",

חתם מיכאל בן ארי מול המצלמות בכתב ידו על נייר: "אנחנו לא פורשים".

תעשה עם הסרטונים הללו מה שאתה רוצה.

https://www.facebook.com/100036704072791/videos/199968351236633/?t=608

ערוץ כנסת on Twitter: "מיכאל בן ארי סיפר ל@YuvalKarni ו@moriakor ב"המזנון" על המו"מ שהתנהל בלילה האחרון בין עוצמה יהודית לליכוד, ונכשל: "היה שם איזשהו סוג של הסכם שחשבנו שזה הולך לקראת חתימה. זה פוצץ כי בליכוד החליטו שהם נותנים לנו אפשרות נהדרת: תקפצו מהגג" @Likud_Party @itamarbengvir… https://t.co/7vv5l6Lnhy"

לא למותר לציין שראש לשכת הרב בעצמו חבר מזכירות בעוצמה.

אמרתי לו אישית שמוטב היה לפרוש (אחרי שנודעו התוצאות).

ענה לי שהרוב במפלגה **לא** חשבו ככה.

משום מה, כשמרזל רץ בלי שום סיכוי בתשס"ו,

הרב ליאור תמך ברשימת טב שכללה את אורלב.

(אגב - מרזל קיבל אז יותר מאשר הפעם...).

תחשוב לבד אם בגיל 80 הרב "גילה" שהמפד"ל "פשרנית" ובעצם הרב כהנא ותלמידיו צדקו כל השנים,

ואילו תמיכת הרב ליאור **ורבותיו** במפד"ל/תקומה לגלגוליהן (כולל עם בני בגין וליברמן!) התבררה כטעות למפרע,

או שאולי יש כאן משהו אחר...

תחשוב גם אם התשובה שלך מכבדת את הרב ליאור, @רונן בלוך

הוא לא היחיד שרצה זאת.

מ"מ, לא הבנת מה התרחש בגיזרת הרב ליאור. לא נורא.

דוגמה מהעבר הלא רחוק: אברהם פורז ויתר על מקום ראשון במפלגת "שינוי" לטובת טומי לפיד שהזניק אותה ל-15 מנדטים. 

היום בעולם המערבי שישראל משתייכת אליו תרבותית וכלכלית, גובר ביקוש למפלגות הימין הרדיקלי. אלא מה, בן גביר לא רוצה ללמוד מהצלחות של אחרים או מטעויות של עצמו. במקום לבנות רשימה אטרקטיבית ולנהל קמפיין סוחף, הוא מתפרש על שלושה אנשים שאף אחד לא מכיר פלוס אדווה ביטון (שאף היא לא בדיוק איזשהו סלב שכולם רוצים לראות בכנסת). 

גם הקמפיינים של "עוצמה" נראים חובבניים למדי. מה זה "אלף מחבלים הרוגים ואף שיערה של חייל צה"ל לא תיפול"? מה זה "50 טילים לעזה על כל טיל שלהם"? זה ילדותי, פופוליסטי ובעיקר לא משכנע. לא פלא שבסיבוב השלישי רק הגרעין הקשה (והלא מתוחכם) שמר על נאמנותו לבן גביר.

עבור איש ימין מצוי בן גביר הוא נער מגודל שמסוגל לעשות ננה בננה לשמאל, אך לא יותר מזה. אריה אלדד הוא לא, וגם לא יורם שפטל.

מה זה "בן גביר. מילה זו מילה"? האם הציבור הרחב הכיר והתרשם את שאר חברי הרשימה? כדי שמפלגה חדשה תיכנס לכנסת ותשפיע, חבריה צריכים להיות מפורסמים בקנה מידה ארצי (ע"ע מפלגת ד"ש). המתכון "בן גביר, יצחק עם שם משפחה מסובך, אדווה ביטון ועוד איזה מישהו" לעולם לא יעבוד.

אלא בן גביר הצעקן ושלושה-ארבעה אנשים זוטרים שאין מאחוריהם עשייה פוליטית או ציבורית משמעותית.

שוב, חסידי "עוצמה" צריכים להפנים שני חוקים:

1. למפלגה חדשה יש סיכוי לצלוח את אחוז החסימה הנוכחי אך ורק אם המנהיג שלה מילא תפקיד מפתח (שר האוצר לשעבר כחלון עם "כולנו", הרמטכ"ל לשעבר רפול עם "צומת" וכו'), או שהמנהיג שלה הוא סלב-על (יאיר לפיד עם "יש עתיד", אנשי ד"ש). 

2. בבחירות בוחרים ביצועיסטים ולא אידיאולוגים שאמינותם ועמידותם בתנאי לחץ מעולם לא נבדקה. או קיי, מחר גם אני מקים מפלגה ומבטיח להיות נאמן לארץ ישראל, לתורת ישראל ולעם ישראל - למה שלא תצביע לי? במה אני פחות טוב מבן גביר?

1. למפלגה קיימת מצביעים בגלל עצם קיומה, על סמך הרקורד שלה וגם מתוך הרגל.

2. מפלגה שכף רגלה לא דרכה בכנסת, צריכה מאוד להתאמץ כדי לעבור את אחוז החסימה. בן גביר רוצה לצעוק ולא להתאמץ. לכל היותר, הוא מוכן לשנורר אצל המפלגות הקיימות מקום ברשימה, בלוק טכני וכיוצא באלה.

3. אותם מצביעי "עוצמה" שיצביעו לה גם כשהם יודעים בוודאות שהמפלגה לא תעבור, הם מטומטמים בהגדרה. הצבעה היא לא סקר "עד כמה אתה מוסרי, בחר מ-1 עד 10", אלא בחירת נציגים שישבו בגוף מחוקק ויעצבו את עתיד המדינה. 

מי שמעדיף את בן גביר שמעולם לא היה ח"כ, אך מבטיח עולם ומלואו, על פני חברי כנסת קיימים, על היתרונות והחסרונות שלהם, לא מבינים את מטרת ההגעה שלהם אל הקלפי.

4. לפי המודעות האחרונות, עם השו"ת של הרב ליאור לגבי כן להצביע או לא להצביע, לי אישית יש תחושה שאנשי "עוצמה" פשוט תחמנו את הרב והציגו בפניו מצג שווא. כמו כן, במאמר מוסגר, רב הוא לא קמפיינר, ויש נושאים שהוא לא מבין עד הסוף. ע"ע "היה לא תהיה" בתקופת גוש קטיף. 

שלא ירוץ בכלל. תאר לעצמך אופה שמבטיח לספק לחם לכל המדינה ובפועל פעם אחר פעם לא מצליח להתפיח בצק ולהדליק תנור. במקום לעשות אחורה פנה וללמוד את רזי המקצוע מחדש, האיש מתחנן בפני בעלים של מאפייה מוצלחת יותר שיכניסו אותו למועצות המנהלים. למה? "כי יש לי כך וכך ידידים שהיו רוצים לראות את השם שלי מתנוסס על העטיפה".

למה לעקם את כללי ההצבעה ולהקים איחודים מזויפים ובלוקים טכניים על מנת להיענות למשחקי אגו של פוליטיקאי כושל?

אתה צודק, אנחנו מדינה חופשית, ואתה רשאי לזרוק את הקול שלך לאיזה פח שתרצה: ל"עוצמה" של בן גביר, למפלגה של לריסה טרימבובלר או ל"צומת" של אורן חזן. רק שאת מחיר ההימור המסוכן הזה סופג מחנה הימין כולו.

הם אלו שמייחסים לו את השטויות שהם עושים

ואת מהלכיהם ההרסניים וחסרי האחריות.

הם המטומטמים כאן וגם החצופים.

ובאמת שמוטב שאעצור כאן מפני כבוד ת"ח.

רק תחשוב על הלוגיקה הזו:

אתה לא חייב להאמין לי... - אקטואליה וחדשות

ולהתלונן שבגלל זה מתייחסים אליו בחוצפה.

מתוך הפייס' והטוויטר שלו - אחד לפני הדיון ואחד אחריו.

מכיוון שאני "קצת" יודע מה קרה שם - - אקטואליה וחדשות

אתה מוזמן לצפות בהם וגם להראות אותם לרב אריאל.

תחשוב לבד איך מיכאל חותם שלא פורשים,

כשבעצם החליטו שכן וכמה שעות אח"כ הרב ליאור שינה את ההחלטה.

תראה בעצמך גם שמיכאל אומר למצלמה שדעתו היתה שלא לפרוש.

הם שורפי האסמים, שבגלל כבוד ואגו, ואידאולוגיה של רגשי נחיתות מעווות, הסכימו לקחת סיכון בזריקה לפח של 84 אלף קולות.

נקוה שיעשו תשובה, וה' הטוב יכפר

אבל כרגיל, לתומכי עוצמה אין טענות ענייניות.

רק הטחת האשמות בכל העולם.

טענות מופרכות אחת לאחת. מצטער. - אקטואליה וחדשות

אגב, אתה מגוחך. קרא את המשפט האחרון שלך. - אקטואליה וחדשות

הוא לא מצליח לעשות כלום עם הכוח הזה.

מדהים איך הוא הרס בשנה אחת את מה שמיכאל וברוך בנו במשך 15 שנה.

מיכאל היה כבר ח"כ, להזכירך. הם ירדו מאוד מאז.

שרפו בשנה האחרונה את כל הקשרים שלהם.

אף אחד לא ירצה לרוץ איתם יותר. אפילו לא ינהלו איתם מו"מ.

ורבים רבים מחברי שהחליטו לא להצביע להם הפעם, רק בגלל שהיה ברור לחלוטין שהם לא עוברים, וחששו מעליית ממשלת שמאל. הצבענו בסוף ג (וחלק ליכוד)

בפעם הבאה, מן הסתם נצביע לעוצמה שוב.

אלא אם כן למישהו יכנס שכל סוף סוף ויעשו איחוד אמיתי

שבו איש ציבור שלא נכנס לכנסת שלוש פעמים ברצף, לפתע צבר כוח והופה, קיבל 4 מנדטים במכה.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2