כרגע נראה ששלמה פילבר צדק: לא הרבה יותר מ -15K.
אבל אני עומד בהערכתי: עוצמה שווה כמנדט-מנדט וחצי.
למעלה ממחצית ממצביעיה לא מצביעים לה כשהיא לא עוברת.
כשיש לה סקרים שהיא עוברת, גם מצביעים ממפלגות אחרות
מוכנים להצביע לה כדי לעזור לה לעבור.
היא לא שווה חצי מנדט וגם לא שני מנדטים.
לכן היה מוצדק לתת לה מנדט אחד,
ולא היה שום יסוד לדרישה הסחטנית לתת לה שניים.
חצי מקום אתה לא יכול לתת לה.
אבל עכשיו אף אחד לא יתן לה אפילו מקום אחד...
אולי גם אם הבית היהודי או האיחוד הלאומי היו רצים ריצה עקרה שכזו כשאין להם שום סקר שהם עוברים היו מקבלים את אותה תוצאה.
אתה לא יכול לדעת.
אני אישית לא הצבעתי אליהם בפעם הקודמת (וכמובן גם הפעם) רק בגלל שחששתי שלא יעברו. איך אפשר לדעת כמה אנשים כמוני יש וכמה אנשים יש שלהיפך - שהצביעו דווקא בגלל שרצו לעזור להם?
השאלה היתה כמה עוצמה שווה. לא האם "עוצמה יהודית" מתנהגת בחכמה או בטיפשות...
מעולם, כנראה, לא הצביע להם.
זה גם לא משנה. השאלה היא אם יש יסוד לדרישה שלהם ל-2 מקומות ראליים.
התשובה היא שאין, ולכן עליהם להסתפק באחד.
כפה"נ, להבא גם אחד לא יתנו להם.
ועל מה את מתבססת במספרים שלך?
הגיוני שאם לנתניהו היו חסרים 2 היה לו קל ביותר מאשר כשחסרים לו שלושה.
ואת לא צריכה להאמין לאף אחד
תכנסי לתוצאות בוועדת הבחירות
קמצא ובר קמצא
הסטורי מייצג מצוין את העמדה של קמצא.
יש גם ישובים שהגיעו ל 85%
עוצמה יהודית לא שווה כלום.
כשהיא רצה במשותף היא לא עוזרת. (בלי נביחות ! הרבה אנשים פשוט לא יצביעו לרשימה שמשלבת את עוצמה יהודית)
כשהיא רצה בנפרד היא נכשלת.
מפלגת אפס.
איש ''עוצמה יהודית'' יצחק וסרלאוף סיפר הבוקר (שישי) כי המפלגה החליטה לפרוש יממה לפני הבחירות לכנסת, אולם הרב דב ליאור דרש כי ירוצו עד הסוף, בכל מחיר.
בסופו של דבר קיבלה המפלגה 19,354 קולות בלבד, שהושלכו לפח והחלישו את כוחו של המחנה הלאומי בכנסת ה-23.
וסרלאוף סיפר, ''יומיים לפני הבחירות במוצאי שבת הגיעה הצעה מעניינת מהליכוד בתמורה לפרישה. מאי גולן הייתה אמורה לפרוש מהסיעה ולהפוך לסיעה עצמאית מטעם עוצמה יהודית''.
המשא ומתן התנהל במגדל יוקרה בתל אביב, ''בעיקר בדקו היבטים משפטיים. הכל היה נראה סגור. עד שהתקבל הטלפון מבלפור. ראש הממשלה החליט שיותר משתלם ללכת לנו על הראש והורה לאנשיו לרדת מהעניין''.
יום למחרת התקשר אל וסרלאוף דמות בכירה ממפלגת יהדות התורה. ''הוא שמע מה הציעו הליכוד וניסה להציע משהו דומה עם פינדרוס. אמרתי לו שזו אופציה מעניינת. השיחה לא התארכה והוא ביקש לעשות שיעורי בית. כעבור שעה חזר אליי ואמר שפינדרוס כבר בפנים ממילא ושהחרד"לים יצביעו להם ויכניסו אותו והם לא רואים איפה הם מרוויחים מהסיפור''.
בשלב הזה פנתה ''עוצמה יהודית'' אל הליכוד, וביקשה שראש הממשלה ייענה לאחד מהדרישות שהציבה. ''ראש הממשלה סרב והתבצר בעמדתו. כנראה גמר אומר ללכת לנו על הראש'', טען וסרלאוף.
יום לפני הבחירות החליטו ראשי ''עוצמה יהודית'' לפרוש בשל העובדה שאין למפלגה סיכוי לעבור את אחוז החסימה אך הרב דב ליאור דרש להגיע למטה המפלגה בירושלים. ''התכנסנו ההנהלה בחדר סגור ושם הסברנו לרב את דעתנו. הרב, יהודי הנושק לגיל תשעים, גדול הדור, הסביר לנו מדוע אסור לנו לפרוש למרות הכל. ופסק: רצים עד הסוף. הרב היה נחרץ בדעתו''.
לדבריו, ''אם היינו מפלגה כמו ימינה אז היינו רואים את הפסק כבגדר המלצה בלבד. אך אצלנו, מילה זו מילה ודעת תורה זו דעת תורה. אין הנחות ואין משחקים. הוראת הרב ירדה במהירות למטה השטח שהקפיא לבינתיים את כל ההתארגנות ליום הבחירות. תוך שעה עשרות רכבים היו עמוסים בציוד והחלו את דרכם למוקדי החלוקה ברחבי הארץ. ממשיכים חבר'ה, רצים עד הסוף''.
וסרלאוף הוסיף: ''הצביעו לנו עשרים אלף איש שלא היו מצביעים לאף אחד אחר. ועוד רבבות שהיו מצביעים לנו אלמלא אחוז החסימה. אני שלם עם עצמי. בעיקר שקיבלתי את פסק מו"ר הרב ליאור ללא עוררין וללא סייג''
שחצנות טיפוסית של בן גביר ושות'.
אני יכול לומר לך בבטחון מלא שהדברים הללו שקר וכזב.
מפני כבודו של הרב אסתפק בזה.
לתשומת ליבך: בסרטון אחרי ה"החלטה" של הרב,
מיכאל בן ארי אומר מפורש שדעתו היתה לרוץ עד הסוף.
כן, לא כולם שם רצו לפרוש. הוא גם שכנע בכך את הרב.
עוד אפנה את תשומת ליבך, שבצהרי אותו יום, כשלשיטתם "כבר החליטו לפרוש",
חתם מיכאל בן ארי מול המצלמות בכתב ידו על נייר: "אנחנו לא פורשים".
תעשה עם הסרטונים הללו מה שאתה רוצה.
https://www.facebook.com/100036704072791/videos/199968351236633/?t=608
לא למותר לציין שראש לשכת הרב בעצמו חבר מזכירות בעוצמה.
אמרתי לו אישית שמוטב היה לפרוש (אחרי שנודעו התוצאות).
ענה לי שהרוב במפלגה **לא** חשבו ככה.
משום מה, כשמרזל רץ בלי שום סיכוי בתשס"ו,
הרב ליאור תמך ברשימת טב שכללה את אורלב.
(אגב - מרזל קיבל אז יותר מאשר הפעם...).
תחשוב לבד אם בגיל 80 הרב "גילה" שהמפד"ל "פשרנית" ובעצם הרב כהנא ותלמידיו צדקו כל השנים,
ואילו תמיכת הרב ליאור **ורבותיו** במפד"ל/תקומה לגלגוליהן (כולל עם בני בגין וליברמן!) התבררה כטעות למפרע,
או שאולי יש כאן משהו אחר...
תחשוב גם אם התשובה שלך מכבדת את הרב ליאור, @רונן בלוך
הוא לא היחיד שרצה זאת.
מ"מ, לא הבנת מה התרחש בגיזרת הרב ליאור. לא נורא.
דוגמה מהעבר הלא רחוק: אברהם פורז ויתר על מקום ראשון במפלגת "שינוי" לטובת טומי לפיד שהזניק אותה ל-15 מנדטים.
היום בעולם המערבי שישראל משתייכת אליו תרבותית וכלכלית, גובר ביקוש למפלגות הימין הרדיקלי. אלא מה, בן גביר לא רוצה ללמוד מהצלחות של אחרים או מטעויות של עצמו. במקום לבנות רשימה אטרקטיבית ולנהל קמפיין סוחף, הוא מתפרש על שלושה אנשים שאף אחד לא מכיר פלוס אדווה ביטון (שאף היא לא בדיוק איזשהו סלב שכולם רוצים לראות בכנסת).
גם הקמפיינים של "עוצמה" נראים חובבניים למדי. מה זה "אלף מחבלים הרוגים ואף שיערה של חייל צה"ל לא תיפול"? מה זה "50 טילים לעזה על כל טיל שלהם"? זה ילדותי, פופוליסטי ובעיקר לא משכנע. לא פלא שבסיבוב השלישי רק הגרעין הקשה (והלא מתוחכם) שמר על נאמנותו לבן גביר.
עבור איש ימין מצוי בן גביר הוא נער מגודל שמסוגל לעשות ננה בננה לשמאל, אך לא יותר מזה. אריה אלדד הוא לא, וגם לא יורם שפטל.
מה זה "בן גביר. מילה זו מילה"? האם הציבור הרחב הכיר והתרשם את שאר חברי הרשימה? כדי שמפלגה חדשה תיכנס לכנסת ותשפיע, חבריה צריכים להיות מפורסמים בקנה מידה ארצי (ע"ע מפלגת ד"ש). המתכון "בן גביר, יצחק עם שם משפחה מסובך, אדווה ביטון ועוד איזה מישהו" לעולם לא יעבוד.
אלא בן גביר הצעקן ושלושה-ארבעה אנשים זוטרים שאין מאחוריהם עשייה פוליטית או ציבורית משמעותית.
שוב, חסידי "עוצמה" צריכים להפנים שני חוקים:
1. למפלגה חדשה יש סיכוי לצלוח את אחוז החסימה הנוכחי אך ורק אם המנהיג שלה מילא תפקיד מפתח (שר האוצר לשעבר כחלון עם "כולנו", הרמטכ"ל לשעבר רפול עם "צומת" וכו'), או שהמנהיג שלה הוא סלב-על (יאיר לפיד עם "יש עתיד", אנשי ד"ש).
2. בבחירות בוחרים ביצועיסטים ולא אידיאולוגים שאמינותם ועמידותם בתנאי לחץ מעולם לא נבדקה. או קיי, מחר גם אני מקים מפלגה ומבטיח להיות נאמן לארץ ישראל, לתורת ישראל ולעם ישראל - למה שלא תצביע לי? במה אני פחות טוב מבן גביר?
1. למפלגה קיימת מצביעים בגלל עצם קיומה, על סמך הרקורד שלה וגם מתוך הרגל.
2. מפלגה שכף רגלה לא דרכה בכנסת, צריכה מאוד להתאמץ כדי לעבור את אחוז החסימה. בן גביר רוצה לצעוק ולא להתאמץ. לכל היותר, הוא מוכן לשנורר אצל המפלגות הקיימות מקום ברשימה, בלוק טכני וכיוצא באלה.
3. אותם מצביעי "עוצמה" שיצביעו לה גם כשהם יודעים בוודאות שהמפלגה לא תעבור, הם מטומטמים בהגדרה. הצבעה היא לא סקר "עד כמה אתה מוסרי, בחר מ-1 עד 10", אלא בחירת נציגים שישבו בגוף מחוקק ויעצבו את עתיד המדינה.
מי שמעדיף את בן גביר שמעולם לא היה ח"כ, אך מבטיח עולם ומלואו, על פני חברי כנסת קיימים, על היתרונות והחסרונות שלהם, לא מבינים את מטרת ההגעה שלהם אל הקלפי.
4. לפי המודעות האחרונות, עם השו"ת של הרב ליאור לגבי כן להצביע או לא להצביע, לי אישית יש תחושה שאנשי "עוצמה" פשוט תחמנו את הרב והציגו בפניו מצג שווא. כמו כן, במאמר מוסגר, רב הוא לא קמפיינר, ויש נושאים שהוא לא מבין עד הסוף. ע"ע "היה לא תהיה" בתקופת גוש קטיף.
שלא ירוץ בכלל. תאר לעצמך אופה שמבטיח לספק לחם לכל המדינה ובפועל פעם אחר פעם לא מצליח להתפיח בצק ולהדליק תנור. במקום לעשות אחורה פנה וללמוד את רזי המקצוע מחדש, האיש מתחנן בפני בעלים של מאפייה מוצלחת יותר שיכניסו אותו למועצות המנהלים. למה? "כי יש לי כך וכך ידידים שהיו רוצים לראות את השם שלי מתנוסס על העטיפה".
למה לעקם את כללי ההצבעה ולהקים איחודים מזויפים ובלוקים טכניים על מנת להיענות למשחקי אגו של פוליטיקאי כושל?
אתה צודק, אנחנו מדינה חופשית, ואתה רשאי לזרוק את הקול שלך לאיזה פח שתרצה: ל"עוצמה" של בן גביר, למפלגה של לריסה טרימבובלר או ל"צומת" של אורן חזן. רק שאת מחיר ההימור המסוכן הזה סופג מחנה הימין כולו.
הם אלו שמייחסים לו את השטויות שהם עושים
ואת מהלכיהם ההרסניים וחסרי האחריות.
הם המטומטמים כאן וגם החצופים.
ובאמת שמוטב שאעצור כאן מפני כבוד ת"ח.
ולהתלונן שבגלל זה מתייחסים אליו בחוצפה.
מתוך הפייס' והטוויטר שלו - אחד לפני הדיון ואחד אחריו.
מכיוון שאני "קצת" יודע מה קרה שם - - אקטואליה וחדשות
אתה מוזמן לצפות בהם וגם להראות אותם לרב אריאל.
תחשוב לבד איך מיכאל חותם שלא פורשים,
כשבעצם החליטו שכן וכמה שעות אח"כ הרב ליאור שינה את ההחלטה.
תראה בעצמך גם שמיכאל אומר למצלמה שדעתו היתה שלא לפרוש.
הם שורפי האסמים, שבגלל כבוד ואגו, ואידאולוגיה של רגשי נחיתות מעווות, הסכימו לקחת סיכון בזריקה לפח של 84 אלף קולות.
נקוה שיעשו תשובה, וה' הטוב יכפר
אבל כרגיל, לתומכי עוצמה אין טענות ענייניות.
רק הטחת האשמות בכל העולם.
טענות מופרכות אחת לאחת. מצטער. - אקטואליה וחדשות
הוא לא מצליח לעשות כלום עם הכוח הזה.
מדהים איך הוא הרס בשנה אחת את מה שמיכאל וברוך בנו במשך 15 שנה.
מיכאל היה כבר ח"כ, להזכירך. הם ירדו מאוד מאז.
שרפו בשנה האחרונה את כל הקשרים שלהם.
אף אחד לא ירצה לרוץ איתם יותר. אפילו לא ינהלו איתם מו"מ.
ורבים רבים מחברי שהחליטו לא להצביע להם הפעם, רק בגלל שהיה ברור לחלוטין שהם לא עוברים, וחששו מעליית ממשלת שמאל. הצבענו בסוף ג (וחלק ליכוד)
בפעם הבאה, מן הסתם נצביע לעוצמה שוב.
אלא אם כן למישהו יכנס שכל סוף סוף ויעשו איחוד אמיתי
שבו איש ציבור שלא נכנס לכנסת שלוש פעמים ברצף, לפתע צבר כוח והופה, קיבל 4 מנדטים במכה.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
מעליל עלילות דם.
בלנ"ד, עד שלא תתנצל על הדהוד העלילה כאן, לא נניח לך:
… כנראה שהגלות יש יותר אהבת ישראל.
אתם בארץ ישראל משחזרים את ימי סוף תקופת בית שני. גם שם היתה שנאת חינם לא רק בין יהודים ליהודים גם בין יהודים לגויים בארץ ישראל. רבי יוחנן בין זכאי ראה את הנולד.
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
