Zoom בליל הסדרמישהו כל שהוא
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431019

מה דעתכם?
אמיתי?
נראה לי מוזר ....
גם לינ.ד.ב


זה רבנים מרוקאיםמבשר שלום
הרב משאש(הפוסק המרוקאי)התיר שימוש בחשמל ביום טוב,זה בכל מקרה מותר למרוקאים שהולכים לפיו כמו הרב שלוש (הרב של נתניה)שמתיר בכל יום טוב..
אבל זה הרבה רבנים אחרים שלא פוסקים כך בכל חגמישהו כל שהוא
מכאן הדרך קצרה למדרון חלקלק
ולכן הרב פיינשטיין אסר שעון שבת מלבד אור...
גם ככה השמעות מספרות על מסמסים בשבת
לא צריך עוד תקדימים כאלו
מה?מבשר שלום
איזה רבנים שם לא מרוקאים?
לא בדקתימישהו כל שהוא
האם הרב אייל ורד מרוקאי גם לא את הרב אהרון כהן אבל אין לי ספק שהם לא מדליקים חשמל ביוט
אז חוץ מרב אחד בנתניה שבאמת עושה כך
לא מבין מה נשתנה
לגביו באמת לא יודעמבשר שלום
הרב כהן אני לא מכיר
שיש להם הזדמנות לצאת מהמחנקהסטורי
יש כאן בית מדרש חשוב, עם מסורת פסיקה מגדולי עולם, שבשם כל מיני סברות שקטונתי מלחוות דעה עליהם - נמחק.

(פעם אמר לי בכאב חבר מרוקאי, "מה הרב עובדיה רוצה מאיתנו, סבא שלי אמר 'ברוך הוא וברוך שמו' בקידוש, ככה הוא ראה אצל סבא שלו וככה גם משפחת אבוחצירא ראו אצל סביהם עד האביר יעקב")
הדעה בעניין החשמל הוא ודאי לא 'מסורת פסיקה'חידוש


הוא מסורת פסיקה של דורות מספר (לא הרבה אבל מאז שחשמל רווח)ארץ השוקולד
הרב יוסף משאש התיר לפני שני דורות.
הרב אלישיב התיר חשמל בשנות החמישים וחזר בו.
חוץ מזה שבכלל המציאות כל הזמן משתנהחידוש

מבחינת הטכנולוגיה והאלקטורניקה, כך שצריך להכיר כל מקרה לגופו ולא לעשות העתק הדבק מפסקים שלפני שני דורות

הרב שלוש (הרב של נתניה) נהג כך למעשה בכל השניםארץ השוקולד
והוא נפטר לפני כ5 שנים ובנו עדיין נוהג כך.
ככה שאצלו יש מסורת להתיר כבר 60 שנה לפחות
האמירה שצריך לבדוק כל מקרה לגופו נכונהארץ השוקולד
אבל ידוע שחכמי המערב נהגו להתיר הן את הישנים והן את החדשים ברבים ממוצרי החשמל ביום טוב, ככה שזה לא חדש אצלם. וניתן כבר לטעון שיש פה מסורת, כשם שיש מסורת לא להדליק אור בחג אצלנו.
נכון, לכן הם דנו בשאלה...הסטורי
לא בטוח שנכון, אבל לא צריך להתפס לנקודההסטורי
יש בית מדרש של חכמי מרוקו, ש'נמחק' עם השתלטות שיטות מסויימות על הפסיקה המקובלת אצל הספרדים. אעצור כאן.
וחבל שזה קרה, וראוי להחזיר את המסורות ששררו במגוון מקומותארץ השוקולד
וכעת אצל אשכנזים מנסים לעשות אותו דבר ולמחוק את המסורות שאינם כמשנה ברורה
אתה צודק שזה אחד הדברים שחבל שהרב עובדיה עשהארץ השוקולד
ולדעתי הקטנה לא נכון גם שהוא עשה.
הוא פשוט מחק את מסורת הפסיקה של חכמי המערב ושל חכמי בגדד ועוד. (הן להחמיר למול חכמי המערב והן להקל למול הבן איש חי)
בעצם הרב עובדיה מחק שושלות ומסורות פסיקה ספרדיות כדי להשליט את השלחן ערוך. (עיינו ערך פסיקה לפי הבן איש חי, החיד"א, חכמי המערב)
בסעיף א הם מתייחסים לזה וכותבים שכאן מדליקים מעיו"טהכל כבר תפוס
ולכן לכוע זה אמור להיות מותר.
מה שקשה על זה, שיש הרי צילום חדש כל הזמן ולכן לאוסרים חשמל ביוט, צריך להיות אסור.
כנראה הם סוברים שכמו שהגדלת או הקטנת הלהבה מותרת לצורך, כך גם שינוי הזרם החשמלי מותר (אם טכנית זה עובד ככה. אני לא יודע).
זה בכלל לא הענייןמישהו כל שהוא
זה עניין של כבוד שבת והבנה של הציבור
אפשר להתפלפל עד מחר בסוף זה ענין של צביון השבת ואי אפשר שכל מגפה תשנה פה את ההלכה
פתאום אין הלכות נידה מותר לטבול באמבטיה אפשר לראות טלוויזיה בחג מה הדבר הבא?
חח לא הבנתי מה אני אשם. רק דנתי עקרונית בטענה שבסעיף אהכל כבר תפוס
לא אתה אשם הם אשמים...מישהו כל שהוא
אתה רק מייצג כרגע את דעתם...
אני לא מייצג את דעתם. דנתי רק בטענה שבסעיף אהכל כבר תפוס
ולא בשאר הסעיפים.
מעבר לזה, אני לא רואה צורך בדיונים בעניין. יש גדולי דור והם יחלקו ויאסרו כפי הנראה להם.
ערבבת שני דברים שרחוקים כרחוק מזרח ממערבהסטורי
אני ממש לא מזלזל בעניין של עובדין דחול ולא מבין את ההיתר, אבל אמרנו היום בוידוי הגדול של רבינו ניסים - "את אשר החמרת הקלתי ואשר הקלת החמרתי", כמו שאסור להקל, אסור גם להחמיר.
מבחינת הלכה חשמל ביו"ט זה איסור דרבנן שללא מעט פוסקים (קונסזוס אצל המרוקאים, אבל היו בדורות הקודמים גם משאר העדות) הוא היתר גמור.

נידה ש'טבלה' באמבטיה, היא נידה לכל דבר ועניין ואם ישמשו - היא ובעלה חייבים כרת.
נכון אבל נוצרת אווירה של קורנה אז בא נאסוף קולותמישהו כל שהוא
במקום להגיד יש מגפה זה הזמן לקבל על עצמנו הנהגות של יראת שמים מחפשים איך לעשות חיים קלים

בכל כבר רוב הרבנים חזרו בהם או אמרו שלא התכוונו או שעשו להם מחטף
לא חושב שזה הסיפור, גם אם בתקשורת משווקים את זה כךהסטורי
ושעת הדחק היא שיקול רציני מאוד להקל. כך נהגו פוסקי כל הדורות, במיוחד כשהדברים נוגעים לבריאות הגוף והנפש.
נו באמתמישהו כל שהוא
אף אחד לא ימות מליל הסדר לבד...
לא מוציאים פסק מותר לאכול חמץ ולכולם ברור שאם יש מישהו חולה ויש לו בעיה לאכול אז הוא יאכל חמץ כנל ביום כיפור
אז אם יש מישהו שלהיות לבד גורם לו סכנה ממשית או צער חריג לחיי
אבל בואו... יש הרבה אנשים שהמשפחה שלהם בחול או שקשה להם לנסוע רחוק שכל חג הם לבד אז כל חג יהיה מותר?
הט"ז התיר חדש בחו"ל בשעת הדחקארץ השוקולד
כי צריך בירה... (ולהבנתו בירה זה חיי נפש, והרב עובדיה מביא זאת בקונטרס על היתר מכירה להראות ששעת הדחק הוא דבר רווח יותר ממה שאוהבים לצמצם כיום)
למרות שחדש בחו"ל לדעת רוב הפוסקים אסור מדאורייתא
אתה ממשיך להתעקש לא להביןהסטורי
(לא אומר שזו דעתי) הם סוברים שמעיקר הדין זה מותר וכל השאלה היא מצד זילותא, שהיא שאלה דרבנן, שבכל הדורות הפוסקים הגדירו אותה לפי העניין והצורך.
אני מאוד מבין את האוסרים, אבל אין שום מקום להשוות לאיסורי כרת, לא לנידה ולא לחמץ. איסורי תורה, צריך שיהיה פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש כדי להתיר. דרבנן במקרים רבים התירו גם במקום חולי ואפילו צער.
או שאיימו עליהם ולכן הם חזרו בהםארץ השוקולד
ככה טען הרב שלוש בראיון במקור ראשון.

הנושא של צילום הוכרע מזמן בפרקטיקהמשה

בכל מקום היום יש לך מצלמות אבטחה. אפילו בבתי כנסת.

יש הבדל הלכתי גדול, בין אדם שמצטלם בכוונההסטורי
לבין מצלמה שמוצבת מסיבות אחרות ואדם עובר מולה בלי דעתו.
כשאתה גבאי של בית כנסת שמתקין מצלמהמשה

מהצד של המתקין, לא מהצד של המצלם

 

אין ממש הבדל.

זה לא משנה. זה שהגבאי רוצה בצילום לא גורם לו לעבור עבירההכל כבר תפוס
כשמישהו הולך ומצטלם.
לגבי הצילום החדש כל מי שהולך לכותל בשבת עובר במצלמת אבטחהארץ השוקולד
וממילא נכנס למחלוקת הזו ומתיר. (שלא כדעת הרב קוק שאסר ולכן למי שפוסק כמו הרב זצ"ל אסור לו ללכת לכותל בשבת.)

אני חושב שיש בכותל גם מצלמות שמופעלות 24/7 ללא קשר לאבטחה אלא לאתר שמציג את הכותל תמיד , אבל אולי מכבים אותו בשבת.
זה שונההכל כבר תפוס
בכותל הצילום הוא פסיק רישא (דלא ניחא ליה) ואילו פה הצילום הוא גוף המלאכה
מקבל את השוניארץ השוקולד
אם כי ברור שהבסיס להבדל בפסיקה הוא ביחס לחשמל ביום טוב פשוט, מקום בו חכמי המערב הקלו לעומת שאר העדות (ממה שאני מכיר) החמירו
צודקארץ השוקולד
אני רק מכיר כאלה שחזרו בהם (כגון הרב אלישיב) ואחרים המסתמכים על טעות בהבנת חשמל (הערוך השלחן לדוגמא)
היו גם פוסקים אשכנזים שסברו כךהסטורי
וכך נוהגים (או לפחות נהגו בדור הקודם, לא שמעתי מעולים היום) יראים ושלמים בארה"ב.
אכן, ההסבר הזה הוא ההסבר הפשוטארץ השוקולד
ולכן אין פה היתר כה מרחיק לכת אלא פרסום וטשטוש בין העדות (ברמת העיקרון שניהם טובים) ולכן ההיתר כה היכה גלים
הבאת קישור לא נכוןהכל כבר תפוס
והנה אפילו הרב סתיו דופק על הסטנדרמישהו כל שהוא
הרב אברהם סתיו בתגובה לפסק ההלכה בדבר שימוש בזום בליל הסדר:
"היום כשעשיתי קניות לפסח ברמי-לוי, חלפתי ליד מוצר שהיה כתוב עליו "לאוכלי קטניות בלבד" (והוא אכן היה כזה). בשנים כתיקונן אני עובר למדף הבא בלי לעצור בכלל, אבל הפעם השתהיתי, ולשנייה אחת התגנבה אל לבי המחשבה: רגע, אנחנו עכשיו בתקופה של מגיפה, אולי השנה זה מותר?

זו הייתה מחשבה בלי שום היגיון. הרי ברוך השם לא חסר שום דבר בחנויות. אבל לרגע היא הייתה שם, מסמנת בתמרור אדום את התחושה שיחד עם בתי-הכנסת הסגורים ההלכה כולה ניצבת עתה בסימן שאלה.

ולכן דווקא בימים אלו חשוב לחזור ולומר:
אסור להשתמש בשידורי-וידאו בשבת.
אסור גם להשתמש בהם בחג.
וזה בכלל לא משנה אם האיסור הוא משום כותב ורושם, משום מוליד או מתקן, או 'רק' משום עובדין דחול וזלזול בכבוד היום.
בכל הסוגיות הללו אפשר לדון ולהתווכח, אבל המסקנה הסופית אחת היא, ואינני חושב שיש רב בישראל שיחלוק עליה: אסור לראות טלוויזיה בשבת, אסור לשוחח בטלפון בשבת ואסור גם להשתמש בשידורים חיים בוידאו.
גם לא בימי קורונה.

מצד שני, וגם על הקביעה הזו אין שום רב שיחלוק, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, ואיסורים שאינם מן התורה אפשר לעשות גם במקרים של חששות רחוקים או לצורך רפואתו של חולה שאין בו סכנה.

ממילא, בכל מקרה של חולי או של קושי גדול העשוי להביא לידי חולי וסכנה חלילה, אפשר להתיר מגוון רחב של פעולות, ששידורי וידאו חיים הם רק דוגמה אחת מתוכן.

וכאן, נדמה לי שהנימה של הדברים היא קריטית, ונדמה לי שנוסח הפסיקה שפרסמו הרבנים החשובים של אגוד חכמי המערב בא"י עשוי להיות מובן באופן שגוי. לאחר שדנו בקצרה ביסודות האפשריים של האיסור, והראו שיש מקום לפקפק בכל אחד מהם, כתבו במסקנתם בגופן מודגש:
"על כן נראה לנו להתיר, תוך הדגשה שזה רק למצב חרום, ורק לצורך ליל הסדר תש"פ ולמי שזקוק לזה".

מדבריהם ניתן להסיק, שקיים היתר גורף בימי הקורונה לעשות שימוש בשידורי וידאו חיים למען המבוגרים השוהים בבידוד.
אולם המפתח להימנעות מטעויות נמצא בשורה הבאה, שלו היה הדבר תלוי בי הייתי מדגיש דווקא אותה:
"וכשם שמתירים בשבת רפואה לחולה שאינו מסוכן, על מנת לרפא אותו ממחלתו, כך זה".

בדיוק כמו כל איסור, לא פחות ולא יותר. אם יש מצב של חולי או של סכנה – מותר, ואם לאו – אסור. וכשמתלבטים – שואלים רב, או רופא (והכי טוב לשאול את שניהם).

נדמה לי שבימים כתיקונם לא היה כלל צורך לומר זאת. אבל בימים אלו חשוב יותר מתמיד לזכור שההלכה, גם אם לפעמים יש בה אתגרים, היא מתנה גדולה, אי של יציבות ושל חום בעולם שחלקים כל כך גדולים ממנו הולכים ומתערערים.

והנה הרב אהרון כהן חוזר בו וגם הרב משהמישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך כ"ט באדר תש"פ 09:39
הפסק שפורסם בשם חכמי מערב, פורסם ללא הסכמתי וללא ידיעתי . התקיים שיח רבנים בנושא, אולם אני דחפתי כדי שימשיכו לפנות לגדולי ישראל וכן לתמיכת מכון צומת ולא יצאו בפסק בשלב כזה ולכן אני מסיר ידי ממנו.
אהרון כהן- רב הישוב יקיר
ידידיי,
בשעות האחרונות הופץ ברשתות הלכה לעניין היתר שימוש ב'זום' בליל הסדר.
אבהיר כי כוונתי הייתה למקרי קיצון ביותר, על גבול פיקוח נפש, של אותם בודדים שרגילים לחוג מדי שנה עם משפחתם. בהסתמך על רבים מפוסקי ספרד שהתירו לכתחילה את הדלקת האור ביו"ט, וכפי שסקרתי בספרי עטרת אבות, ועתה מסתמכים על כך לפיקוח נפש בלבד.
עניין זה בורר הלכתית בתוך פורום סגור, במסגרת שאלה הלכתית שרב קהילה קיבל מאדם בקהילתו. ולא היה אמור לצאת כפסק הלכה לכלל הציבור, כדי שלא יהווה מדרון חלקלק. וגם זאת רק לאחר שראיתי את חתימותיהם של תלמידי חכמים מובהקים כמו רבי אליהו אברז'ל ורבי משה אלחרר.
הדברים הוצאו מהקשרם, שנזכרו לעניין מצב פיקוח נפש בלבד, עבור אנשים ספציפיים, והופצו כהיתר לכתחילה. *לכך הנני מסיר את ידי ממכתב זה.*
בברכה,
משה סויסה
חזרו בהם באמת או שחוששים?ארץ השוקולד
עיין ערך דברי הרב שלוש בראיון
הרב שלוש: "צפיתי את הסערה בכוס מים הזו, לא מתרגש" - מקור ראשון

וגם אם חלקם חזרו בהם יש עדיין רבנים גדולים שם שלא חזרו בהם.
ושוב, נראה שזה פשוט מחלוקת בסיסית ביחס לחשמל ביום טוב בה הקלו חכמי המערב
מדובר רק על פיקוח נפש הנובע הבדידות. לא בכל מקרהאניוהוא
ולכן זה לא חידוש גדול...


אבל לענ'ד לא כל פסק מפרסמים בציבור. וזה פסק שגרם יותר נזק מתועלת..
האמנם התירו רק מחמת פיקוח נפש?ארץ השוקולד
ולא מחמת שהם מקלים יותר בחשמל ביום טוב?

מפנה לראיון עם הרב שלוש
הרב שלוש: "צפיתי את הסערה בכוס מים הזו, לא מתרגש" - מקור ראשון
הרב אברז'ל התכוון למה שכתבתי.אניוהוא
ותכלס, אם הוא לא היה חתום על המכתב הזה אך אחד לא היה מסתכל עליו אפילו ...
אף אחד לא סופר את הרב שלוש???ארץ השוקולד
או את הרב בן חמו שהוא הרב של קרית גת מזה כמעט 40 שנה?

או כל הנך רבוותא שהוזכרו כאן
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש
אם אני אענה זה עלול לגרום לחסימה...אניוהוא
לגבי החשמל ופסיקת מרוקו
יש הבדל בין היתר לצורך אוכל נפש לבין עובדין דחול וזילותא דיו'ט

חוץ מכל הנ'ל. יש דברים שלא מפרסמים ברבים בצורה כזו.
צריך לחשוב על ההשלכות הציבוריות.
תראה בפייסבוק מי רוקד על הפסק הזה
לא יודע איך להגיב לכותרתארץ השוקולד
אני מבין שלא פתחת את המקורות שהפניתי אליהם למטה.

השלכות ציבוריות זה דבר שצריך לשקול בפלס, יש חסרונות בדיון כזה ויש יתרונות בו. (רק אעיר שחברה מסורתית שלי מהלימודים עוד לפני שיצא הפסק כשדיברנו בזום היא אמרה שאולי היא תשתמש בזום בחיל הסדר, ככה שחלק מאלה שחוגגים היו עושים זאת בכל מקרה)
אני מכיר את השיטה ואת חלק מהמקורות.אניוהוא
זה לא מפתיע.
אבל חשוב לזכור שרוב מי שהזכרת - בארץ היה מחמיר בזה.
שני דבריםארץ השוקולד
1. אבא של הרב שלוש היה רב העיר נתניה למשך 63 שנה עד שנפטר לפני כ4 שנים, התשובה נכתבה בארץ. על השאר אינני יודע אם שינו את דעתם בארץ, אם כי אני חושב שתשובתו של הרב שלום משאש שהתיר להדליק אור בחדר מדרגות ביום טוב נכתבה בארץ גם.
מה עוד שכדי לטעון שרב שינה את דעתו צריך להראות ולא לטעון באוויר כנגד תשובתו, יש לך מקור שהרב יוסף משאש והרב שלום משאש שעלו ארצה החמירו כאן יותר?

2. זה שהם היו מחמירים באופן כללי עדיין מאפשר להקל כאן מפאת הצורך שהוא די גדול. הרי זה צורך שיכול לתת מקום להקל שוב ולכאורה זה מה שקרה אצל חלק מחותמי המכתב. (מציע להמחשת העניין לקרוא את מאמרה של קרני אלדד [לא דתיה ולכן היא לא דנה ברובד ההלכתי, אלא רק רוצה להמחיש את הצורך] במקור ראשון השבוע.)
2.
הרב שלום מאד כותב שהוא מחמיר ורק במקרה מסויים מאד הורה להקלאניוהוא
חשוב אסביר - במקום פיקוח נפש - כל אחד היה מקל.
וזה שהם הקלו בזה דווקא - זה בגלל 'הקל הקל תחילה'.
.הבעיה לי שאתה מפרסם פסק כזה - הוא אוטומטית גורר אחריו הרבה אנשים שאין אצלם פיקוח נפש לעשות גם. והם לא מהעדה שמקלים בחשמל ביו'ט...
אני יודע מכמה חברים רבני קהילות - שפנו אליהם עשרות משפחות האם אפשר לעשות את זה. מתוך אלה שפנו חדש כאלה שהודיעו שהם יעשו גם בלי פיקוח נפש...
הרב שלום התיר להדליק אור בחדר מדרגות כדי שלא יהיהארץ השוקולד
חשש שיפלו שם.
אם זה ספק סכנה, מי נותן להם רשות לצאת מהדירה בחג בכלל.

ולכן נעלים שיטות קיימות כדי שהציבור לא יחשוב שניתן להקל?
מלבד זאת הבאתי פוסקים נוספים שהקלו יותר מהרב שלוםארץ השוקולד
משאש.
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערבארץ השוקולד
(צפון אפריקה) כגון מספר תשובות בנושא:

התירו לכתחילה הרבה דברים בחשמל ביום טוב (חלקם הדלקה לפחות וחלקם אף כיבוי)
שו"ת מים חיים (אורח חיים סימן צ) של הרב יוסף משאש (הרב הראשי לתלמסאן [אלג'יר] עד שעלה ואז הרב הראשי לחיפה והסביבה עד שנפטר לפני כ45 שנה)
2. שו"ת חמדה גזונה (כרך ב סימן נד) של הרב דוד שלוש שהיה הרב הראשי של נתניה למשך 63 שנה עד שנפטר לפני כ4 שנים.
חושב שיש לו עוד תשובות בשו"ת שלו בספרים מוקדמים ומאוחרים יותר.
3. שו"ת ומצור דבש (אורח חיים סימן ח and סימן י) של הרב רפאל אהרן בן שמעון (הרב של קהיר לפני כמאה שנה).

לעומתם היו שהתירו רק במקרה הצורך (כגון חשש שלא יפלו במדרגות כי עולים בהם בחושך) כגון בשו"ת שמש ומגן (אורח חיים סימן נח) של הרב שלום משאש (רב במרוקו והרב של ירושלים לאחר שעלה לארץ עד שנפטר לפני כ25 שנה, אחיין של הרב יוסף משאש)


לכן, זה מפתיע אנשים שהם לא מהעדות הללו, אבל אצל יוצאי צפון אפריקה יש הרבה על מה לסמוך בתחום זה.
*נפטר לפני 17 שנה. נלב"ע י' ניסן תשס"ג.אריאל יוסף


מי נפטר אז?ארץ השוקולד
תודה על התיקון, אבל יש ארבעה רבנים שם, ככה שהתיקון לא ברור
מי שהכי קרוב למספר הזה - הרב שלום משאש.אריאל יוסף


תודה על התיקוןארץ השוקולד
הנה תגובת הרב עמאר שלא חשוד בחוסר "מרוקאיות"אריאל יוסף

אכן, מותר גם שם לחלוקארץ השוקולד
מפתיע אותי תמיד המחיקה של מי שאני חולק עליו, הרי ידוע שיש רבנים גדולים שהתירו, אז איך הוא לא מאמין?
הרב עמאר אוחז בשיטתו ההלכתית של הרב עובדיה ופוסק כמוהו בדכהכל כבר תפוס
כמו עוד המון רבנים מרוקאים. כך שזה שהוא מרוקאי לא באמת משנה לענייננו. צריך להביא ראיה מרבנים מרוקאים שמתירים חשמל ביוט אבל אוסרים כאן.
לא הבנתי; אם הם מתירים חשמל ביו"ט מה ההוו"א שיאסרו כאן?!אריאל יוסף

הרבנים שחתמו על הפסק *לא* מתירים חשמל ביו"ט מעבר למה שהתירו כאן.

קראת את הראיון עם הרב שלוש במקור ראשון?ארץ השוקולד
שפה זה יותר עובדין דחול (עיין סעיף ב במכתב שלהם)הכל כבר תפוס
וכן במאמר של הרב שלוש שארץ השוקולד הפנה אליו
זו תגובת "איחוד חכמי המערב" לרב עמאר>>אריאל יוסף
שכוייחארץ השוקולד

אחר המחילה מכבוד תורתו של הרב עמאר, נראה שעשה דבר פסול ביותר שמשתמש בכבוד תורתו כדי להשמיץ תורתם של רבים וכולי תקווה שיגיע למעלת יהודה ויאמר "צדקו ממני"

אחר המחילה מכבודם של ראשי האיגוד -אריאל יוסף

לכתוב על הרב עמאר שמכתבו "כולו הטעיה ורמיה", "דברי בלע" או "שהשמיץ את כל הרבנים יחד" -

זו הוכחה נוספת לטשטוש הקיים אצלם והשוואת קטן וגדול (הניכרת מן החותמים על הפסק) ולחוסר הבנתם שזרתו עבה ממותנם.

 

לא נתקררה דעתו עד שהטיף מוסר לרב עמאר לחזור בתשובה.

 

ועוד ביזוי ת"ח הזה מגיע בכסות של "עשה דכבוד תורה"...

לקרו על קבוצת רבנים שאחד מהם רפורמי זה הוצאת שם רעארץ השוקולד
ולומר שלא יתכן שרבנים יתירו דבר שרבנים רבים התירו זה שקר.

ככה שהרב עמאר גם הוציא שם רע וגם שיקר במצח נחושה במכתבו
הרב י'צ רימוןאניוהוא
שכוייח, הוא כתב דברים יפיםארץ השוקולד
מרבית הרבנים שחתמו על הפסק הזה משכו ידיהם ממנו (8 מתוך 15)אריאל יוסף
חצי נכון. זה בעיקר בגלל לחץ פוליטימשה

שאפשר להבין אותם, אבל העיקרון (למי שהולך לפי הצד הזה בהלכה) לא משתנה.

ממש לא. אתה מוזמן לבדוק ולגלות שחלקם לא חתמו על פסק גורף.אריאל יוסף

או לא חשבו שהכוונה להכריע למעשה וכהוראה לרבים וכיו"ב.

זה נכון.משה

זה לא משנה את גופה של הלכה לפי הענף הזה. זה משנה רק את שיקולי הפרסום.

 

בוא נאמר שהעולם הרבני מפחד פחד מוות מכל נושא הסלולר שהאיסור ההלכתי עליו רופף עד לא קיים (אפילו לא סגירת מעגל). זה הטריגר העיקרי לכל הסיפור הזה והוא לא קשור לסיפור של יהודי מרוקו להקל בדבר הזה בעבר.

 

(אני לא טוען שזה לא לגיטימי, פסול, לא נכון או משהו כזה - רק משקף בצורה מדוייקת)

אתה יודע כמה דברים מתירים בשעת הדחק שלא מתירים בד"כ?!אריאל יוסף

בשעת דחק אפשר להתיר המון ולסמוך על דעות יחידאיות.

אבל לא מוציאים דברים כאלה לציבור.

זה חלק בלתי נפרד מיסודות פסיקת ההלכה (זה בדיוק "גופה של הלכה", כלשונך).

 

לגבי הסלולר - זו טעות נפוצה שמתעלמת מעמדות הלכתיות משמעותיות.

אי אפשר לקחת עמדה הלכתית אחת נפוצה ולטעון על בסיסה שאיסור הופך להיתר,

אך אכמ"ל.

יותר מורכב מזהמשה

לגבי הסלולר - לא כתבתי שמותר או שנפסק משהו. רק כתבתי שמפחדים לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה.

אין כאן תפוח אדמה לוהט. זו בדיוק הנקודה.אריאל יוסף

וזה אכן הרבה יותר מורכב מהצורה הפשטנית בה ניסית להציג את זה ("זה משנה רק את שיקולי הפרסום"...).

והנה הכרוז הנגדי>>>אריאל יוסף
כלומר לא ניכנס לסוגיה אבל צריך להקשיב לרבנות?ארץ השוקולד
לא אוהב את מחיקת הדעות.
וגם "ברי ושמא, ברי עדיף" כאן הם אומרים שהם לא רוצים להיכנס לסוגיה, לעומת המכתב הקודם שבו רבנים העזו להיכנס לסוגיה ולדון בה.
חלקם כתבו שהם ממש לא חוזרים בהם ולא חשים צורך להבהיר אחרתארץ השוקולד




"חלקם"... ראשי האיגוד שיזמו את המכתב...אריאל יוסף

8 מתוך 15 ביקשו למשוך את ידם. אחד נוסף. מ.ש.ל.

ראשי האיגוד הם תלמידי חכמים ודעתם גם חשובהארץ השוקולד
אגב, ארץ חמדה הוציאו תשובה בנושא שטרם עברתי עליה
20200406232145.pdf
א. לא טענתי שלאאריאל יוסף

ב. ראיתי ורציתי להעלות כאן. הקדמתני.

ארץ השוקולד
ב. קיבלתי את זה פעמיים היום, ככה שהיה לי קל להקדים
וזה כבר מגוחךאריאל יוסף

https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/732525

 

אומר ברדיו "אם יפנו אלי בפרטי - אתיר"...

זה מגוחך כי אתה מניח שמבחינתו הוא אוסר חשמל ביום טובארץ השוקולד
מקובל אצלו בשם אביו, רבותיו ומסורת חכמי המערב שחשמל ביום טוב הותר. (לא ברור לי מה בדיוק הם אסרו, אבל לא הרבה.)

כלומר, אילו היית גדל על מסורת הלכתית כזו, זה לא היה מגוחך לך כלל וכלל.
אני מבין שלא קראת את הראיון איתו במקור ראשון. (הפניתי אליו למעלה פה תחת התגובה "חזרו בהם באמת או חוששים")

עיינת בתשובות שהפניתי אליהן מאת חכמי המערב פה?
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש
בחמדה גנוזה התיר להדליק מדיח כלים בחג. למה זום חמור יותר???
לא הבנת.אריאל יוסף

הנקודה היא שהוא אומר **ברדיו** שאם יפנו **בפרטי** - יתיר.

אחרי אמירה כזו פומבית, למה צריך לפנות בפרטי?!

אבל אין סיבה שהוא יאסור באופן גורף לפי דרך רבוארץ השוקולד
ברור שהוא אמר זאת בתור מס שפתיים לאלה האוסרים
לומר ברדיו דבר כזה, זה מגוחך. זה מה שטענתי.אריאל יוסף


אני חושב שזה נועד להיות מחויך ולא מגוחךארץ השוקולד
זה לא נשמע ככה.אריאל יוסף


אז שלא יסתתר מאחורי טענות מופרכות שהוא לא מאמין בהןאריאל יוסף

כמו "לצורך מצווה" "לשעת חרום" "רק לצורך ליל הסדר תש"פ" וכו'.

שיאמר שלדעתו הכל מותר. גם להדליק מדיח כלים.

 

או שלפחות, אם הוא מסתיר את דעתו האמתית כי הוא מבין מצוין שאף אחד לא יתייחס אליה,

שיקשוט עצמו תחילה, לפני שהוא טוען שהמכתב של הרב עמאר "כולו הטעיה ורמיה".

הוא לא הסתתר, אלא טען כך בשביל רבנים אחרים שהצטרפוארץ השוקולד

הוא אמר זאת כי הצטרפו אליו רבנים אחרים שמתירים רק בגלל הצרכים הללו שמנית.

 

תלמידי חכמים רבים התירו ולכן ראוי להתייחס, ברגע שהרב עמאר טען שאין רבנים הסוברים כך זה הטעיה ורמייה. (הרי אפילו אני הקטן מצאתי ארבעה פוסקים מכובדים שלכאורה היו מתירים במקרה כזה והעליתי הפניות כאן לעיל:

ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש)

מה עוד שהדרך שהוא דיבר על אותם רבנים היא בעייתית

 

 

הדרך שאותם רבנים דיברו עליו בעייתית יותר...אריאל יוסף

א. הצהרתם של חלק מהחותמים שלא התכוונו לחתום,

אלא דנו בדברים וכיו"ב - מוכיחה שחתימתם (לפחות של חלקם) נלקחה בהטעיה ורמיה.

 

ב. גם הטענה כאילו הוא מתיר "בתנאים" היא הטעיה ורמיה;

אחרי הראיון בו הצהיר שיתיר גם להדליק ביו"ט -

בו הוא לא התראיין בשם עצמו, אלא בשם החותמים (כן, גם אם אמר "בפרטי"...) -

זה הרושם שמתקבל כלפי החותמים כולם.

כמדומה שבדיעבד רובם הבינו זאת, ולכן משכו את ידיהם מהפסק.

 

מימי לא ראיתי מכתב רבנים שכ"כ הרבה רבנים (מספרית ויחסית),

משכו ידיהם ממנו לאחר שכביכול חתמו.

 

במחילה, למעשה, אין אפילו 10 שחתמו,

כך שהטענה כאילו "ת"ח רבים התירו" פשוט לא נכונה.

 

ג. תרצה או לא, מדובר בדעה שנדחתה מההלכה,

וברור שכוונתו היתה להחיות אותה מחדש.

הסיפור של הזום בליל הסדר הוא ניצול הזדמנות בהטעיה ורמיה,

כביכול רק בתנאים אלו מותר כשברור שהכוונה היתה לנסות ליצור "סיפוח זוחל" לעמדה הזו.

 

אני ספרתי כאן שלוש הטעיות ורמיות במכתב הזה.

אינני מסכים, אבל זה כבר נתון לפרשנותארץ השוקולד
א. אתה מניח שהרבנים משכו את ידיהם כי הם חזרו בהם הלכתית ולא כי הם חששו שיזלזלו בהם והם ייפגעו. דבר שאני חושב שקרה.

ב. חלק התירו בתנאים כמו הרב שלום משאש וחלק התירו לגמרי, אסור להם להתאחד ולהתיר בתנאים?

(לא הלכתית, אבל ראיתי מאמרים של רבנים שמשכו את ידיהם.)

אין 10 על הדף הזה, אבל רבנים רבים במהלך הדורות התירו ומהיכי תיתי שצריך דווקא 10?
אני חושב שצירוף של הרב של קהיר, הרב של חיפה והסביבה, הרב של ירושלים והסביבה, הרב של נתניה ועוד שלא הובאו כאן היא קבוצה מכובדת.

ג. נדחתה מהלכה?
בני ובנות עדת המערב שאני מכיר חושבים שהדעה הזו עדיין בתוקף, ולא הופתעו מהיתר הזום כלל וכלל.

אפשר לומר שיש שאסרו, אבל למחוק שיש שהתירו?!
א. חלק וחלק.אריאל יוסף

למה ברור לך שכולם מאותה סיבה?

 

ב. הרב משאש לא חתם. גם אחרים שמנית לא חתמו.

מי אמר שצריך דווקא עשר?! כתבת "רבים התירו". 

אני מבין שאצלך רבים זה גם 2.

 

ג. זו בדיוק הטענה:

שיאמרו שזו עמדתם ולא יסתתרו וירמו.

א. לא ברור לי למה הרוב חזרו.ארץ השוקולד
אבל דווקא בשל כך אני לא מתרגש ממי שחוזר בו.

ב. הם לא חתמו, אבל ברור על סמך תשובותיהם שהם התירו.
אם החמדה גנוזה התיר להדליק מדיח כלים ביום טוב, אז פשוט שמותר לפי דרכו.
אם הרב יוסף משאש וה"מצור דבש" התירו להדליק דברים רבים של חשמל ביום טוב, אז סביר שהם גם היו מתירים פה.
אם הרב שלום משאש התיר להדליק אור מחשש שלא יפלו במדרגות ולא אמר שפשוט יישארו בדירה במהלך החג, די פשוט שגם המצב הזה ייחשב כצורך מספיק להציר פה.
לכן, נראה לי ש5 כשהרב שלום משאש מעיר שהמנהג במרוקו היה להתיר חשמל ביום טוב, אז זה רבים.

ג. אבל חלקם במכתב הראשוני הסתמכו על הרב שלום משאש כנראה.
גם לשיטתך, סביר שאחד או שניים מלכתחילה לא חתמו.אריאל יוסף

ראיתי בעבר כרוזים שגרמו ללחץ על החותמים לחזור בהם.

מעולם לא קרה שהרוב הסירו חתימתם.

הגיוני מאוד שהוחתמו כאן רבנים שמלכתחילה לא הסכימו לחתום תוך הטעיה ורמיה. מ.ש.ל.

 

ב. הם לא הסתתרו מאחורי טענות של הטעיה ורמיה.

אמרו בדיוק את דעתם. זו בדיוק הטענה.

אם מישהו רוצה הרחבה בנושאארץ השוקולדאחרונה


השיעור של הרב אלחרר בנושא
מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
מעדיפה בקובץ שניתן להוריד 
....צאצאאחרונה

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

מכוון שאנו מברכים….סיעתא דשמייא1
…. ברכות התורה כל בוקר מדוע אנו צריכים לברך שוב כשאנחנו עולים לתורה בשבתות , ימי שני, ימי חמישי וכדומה?
לזכרוני הראשון מדאוריתאקעלעברימבאר
ובעליה לתורה מדרבנן
הכל מדרבנן…סיעתא דשמייא1

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

נוסח הברכה תוקן בידי חכמים. אבל החיוב לברךקעלעברימבאר

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

יש סידורים בהם קוראים ציתותים…סיעתא דשמייא1
…. מהתורה לפני ברכות התורה בבוקר. התנאי הוא שלפני הציתות יהיו המילים "שנאמר" "כאמור" .
יש על זה שאגת אריה נפלאחתול זמני

קראתי השתכנעתי

הלכתי לקרואטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 22:42

נחמד מאוד

 

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

שאלה מעניינתטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ' בתמוז תשפ"ו 16:32

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

ולא היו אחרים שטענו על "ספק ברכות להקל"?…סיעתא דשמייא1

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

יש לראשונים כמה הוכחות יפות (שכך נתקן)טיפות של אור

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

 

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

כנראה שכל הברכות שמברכים…סיעתא דשמייא1

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

מה בדיוק הנס בסיפור שופרסם ב"שיחת השבוע"?shaulreznik

""נאסוף יחד לשלשת ציפורים, נערבב אותה עם מעט שלג וניתן לתינוק", הציעה האישה.

אסתר נחרדה. "שאני אתן דבר כזה לתינוק שלי?!".

אך האישה השיבה בתקיפות: "אם לא תעשי זאת – הוא ימות".

באין פתרון אחר קיבלה אסתר את הצעתה של האישה. הם הכינו את התערובת ונתנו אותה לתינוק. חלפו עשרים ודקות ומול עיניהם הנדהמות חל בתינוק שינוי דרמטי.

התינוק התרוקן, והצבע שב ללחייו. שלום הפעוט ניצל".

https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=22484&CategoryID=5140

 

הנס הוא שהאישה הגיעה משום מקום ונעלמה כלעומת שבאה (אליהו הנביא? אתמהה)? הנס הוא שעצה הכה מקורית שלה עזרה? שהתינוק אכל לשלשת והבריא במקום להקיא ולמות מהרעלה?

באופן כללי, הסיפור השבועי בעלון חב"ד תמיד מציגפ.א.
ומביא אירועים שהסתיימו לטובה בדרך של נס ולא משהו טבעי.  
נשמע שהתשובה היא כן לשלושת השאלותנקדימוןאחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
האבלות של בין המיצרים - על הצרות או שמא על החטאים?פינג פונג

זוכר אני כמה פעמים בתשעה באב, שהיה לי נורא קשה להזדהות עם עניין האבלות, וברור לי שזה לא רק אני. הרי יש לנו כיום מדינה חזקה ומשגשגת, ברוך ה'. ותיאורי הזוועות של מגילת איכה והקינות הם עניין של העבר, וקשה להתחבר לכך שהאבלות רלוונטית ואקטואלית. אז נכון, בית מקדשנו טרם נבנה, וחסרות המלכות והנבואה, הסנהדרין והטהרה - אך כל העת מרגיש שמתקדמים קמעא קמעא במסלול הגאולה.


ואז נפל לי האסימון - האבלות שלנו הוא על החטאים -


כמתואר בעזרא:

"וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹקים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃"


בעצם עיקר הצער והאבלות כיום, (ואולי גם בעבר) - הוא לא על צרות הכלל, שמרגיש שהם בעיקר נחלת העבר, (מבלי לשכוח לרגע את אסונות המלחמה, ופיגועים, אך זה לא אותו דבר) אלא על עוונות בית ישראל - על חילולי השבת, הפריצות האיומה, על מליוני ילדים יהודים שמתחנכים לחיים שלא על פי התורה, על אי שמירת טהרת המשפחה, על ההתבוללת הנוראית - (ממש כמו שעזרא התאבל).


ואולי צריך להתאבל עוד יותר דווקא על עוונותם של מי שהתחנכו לשמירת מצוות, דתיים ודתל"שים, עבירות שפחות שייך לגביהם לימוד הזכות הגדול של 'תינוקות שנשבו'.


מאז שעלתה בי תובנה זו - אני מצליח מאד להתחבר לאבלות ולעבודת ה' של בין המיצרים. אני מבין שזה רלוונטי מאד - גם כיום בדור תחיית אומתנו.


אשמח לשמוע אם מישהו מסכים/ חולק עלי - בעיניי זו אמת פשוטה וברורה.


שנזכה להימנות על "הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כׇּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת".



*

נספח - דרשה שלי לרגל יז בתמוז וחטא העגל


עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃


עַל־זֶה - כמו שנאמר -  "אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃"


עַל־אֵ֖לֶּה - כמו שנאמר - וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃"


"עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם"


צום מועיל ורצוי לה'


מקור מספר נפש החיים עליו מתבססת טענתיפינג פונג

נפש החיים שער ב פרק יב


"והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים רחמנא לצלן. אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון רחמנא לצלן. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו. כמו שכתוב (משלי, כג) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי. אמנם אביו לבו מתמרמר מאד על זה וכאשר הרופאים קשרו הנשברים והניחו רטי' ותחבושת מסמנים חריפים. והבן מר צורח על הכאב שלו מהסמנים החריפים האוכלים בשרו.

ועם כי אביו מצטער לצעקתו ורבות אנחותיו עתה. אין ערך כלל הצער של עתה נגד הצער והיגון הראשון שהיה לאביו בעת שנפל ושיבר עצמותיו אשר כמעט נתיאש מחייו אז.


כן ממש על זה האופן. הוא ענין העון רחמנא לצלן. שבעת שהאדם עושהו הוא גורם למעלה צער גדול ועצום לאין ערך. והאדם עצמו אינו מרגיש אז בזה כלל. ולא ידע כי בנפשו הוא. כי הוא נחשב אז כמת חס ושלום כמאמרם ז"ל (בר"פ מי שמתו) רשעים בחייהם קרויים מתים. ויש עוונות שעל ידיהם נפשו נכרתה חס ושלום לגמרי מהתקשרות חבל הקדושה. אבל הוא יתברך שמו אב הרחמן. כביכול בצרתו לו צער. ומרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו שולח לו יסורין אשר המה רטיה ותחבושת למרק עונו ואז האדם מרגיש כאב יסוריו ומצטער. ובזה מתעורר גם כן צער למעלה כנ"ל. אמנם אין ערוך כלל זה הצער נגד הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון חס ושלום. ולכן כשכל תכלית האדם לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו. הוא רק על הצער של מעלה המשתתף עמו בצערו. ושב ומתחרט באמת על עונו שגרם על ידו הצער של מעלה. אז היסורין מסתלקין מעליו ולא עוד אלא שמודדין לו כמדתו וכופלין לו פרנסתו. נגד הב' מיני צער שגרם למעלה ועתה מתחרט על שניהם. זדונות מתהפכין לו לזכיות:"

יפה מאוד. הדברים מפורשים ברמב"ם הלכות תעניתהסטורי

תחילת פרק ה':
 

יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אבותם וגו': 

 

ובמשנ"ב (או"ח ס' תקמ"ט, ס"ק א') אחרי שמצטט דברי הרמב"ם - מוסיף:

 

...ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר.

 ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה:

 

מכיר את הרמב"ם, אך זו לא ראייה גמורה למה שכתבתיפינג פונגאחרונה
אני טענתי שמעבר לאחת המטרות הברורות של תקופה זו - לעורר כל יחיד לתשובה - כמפורש ברמב"ם - האבלות עצמה היא אבלות על חטאי הציבור. על המצב הרוחני הירוד של עם ישראל.
האם אהוד בן גרא שיקרכְּקֶדֶם
כשהוא אמר לעגלון שיש לו דבר השם?
הוא שיקר מפני השלום... כלומר כדי לעשות שלום לעמ"ימתואמת

אבל בפשטות דבר ה' לעגלון היה מותו המיידי...

בכל אופן, אפשר לציין זאת לשבח עגלון, שכיבד את הקב"ה. אולי בזכות זה (לפי חלק מהדעות) יצאה ממנו רות המואבייה...

הוא לא אמר את זה.אריק מהדרום
נכון, הוא אמר "דבר אלוקים".מתואמת
מממ...אריק מהדרום

משום מה היה זכור לי שאמר רק דבר סתר.

עכשיו עיינתי ואת צודקת, אתם צודקים.

מתקפל.

הוא אמר את שניהם, למעשהמתואמת
את "דבר סתר" הוא אמר כשהיו שומרי המלך בחדר.
אגב גם דיבור וגם א-לוקיםפתית שלג

הם כינויים לעשיית דין

נכון, מעניין לשים לב לזה...מתואמת
לא בהכרח,חתול זמני

ייתכן שהמקרא פשוט לא טרח להזכיר את מה שהוא אמר, ואני מניח שזה מה שקרה.

יכול מאוד להיות שהוא נשא נאום או מסר נבואי קצר, אולי האשמה על כך שהוא שעבד את עם ישראל ושה' נוקם ממנו כעת.

בפשטות כן וזה היה מותר ומצווה, בדיוק כמו שהיה מותרהסטורי
ומצווה להרוג אותו.

כמובן, אפשר לדרוש שכוונתו שזה דבר ד' - הריגת עגלון

אולי הוא אמר לו דבר ה' בזמן שדקר אותוקעלעברימבאר

או הכוונה שיש לו ביצוע דבר ה' לעשות

ראיתי בספרים הקדושים ובהםקעלעברימבאר

יהוצפן, שאהוד בכלל לא דקר אותו. זה היה חייזרים. הכל תפירת תיק של השבכ המואבי נגד אהוד

(שכוייח על השירשור)טיפות של אוראחרונה
שובו בנים שובבים חוץ מאחר שידע כחי ומרד ביכְּקֶדֶם
ואני אומר: שאינו צריך לעשות תשובה
ברור שצריך לעשות תשובה, עובדהקעלעברימבאר

שרבי מאיר אומר לו לעשות תשובה

למה אינו צריך לעשות תשובה? הוא מורד בקב"הפתית שלגאחרונה
יישר כחפינג פונגאחרונה

אולי יעניין אותך