Zoom בליל הסדרמישהו כל שהוא
גם לינ.ד.ב
זה רבנים מרוקאיםמבשר שלום
אבל זה הרבה רבנים אחרים שלא פוסקים כך בכל חגמישהו כל שהוא
ולכן הרב פיינשטיין אסר שעון שבת מלבד אור...
גם ככה השמעות מספרות על מסמסים בשבת
לא צריך עוד תקדימים כאלו
מה?מבשר שלום
לא בדקתימישהו כל שהוא
אז חוץ מרב אחד בנתניה שבאמת עושה כך
לא מבין מה נשתנה
לגביו באמת לא יודעמבשר שלום
שיש להם הזדמנות לצאת מהמחנקהסטורי
(פעם אמר לי בכאב חבר מרוקאי, "מה הרב עובדיה רוצה מאיתנו, סבא שלי אמר 'ברוך הוא וברוך שמו' בקידוש, ככה הוא ראה אצל סבא שלו וככה גם משפחת אבוחצירא ראו אצל סביהם עד האביר יעקב")
הדעה בעניין החשמל הוא ודאי לא 'מסורת פסיקה'חידוש
הוא מסורת פסיקה של דורות מספר (לא הרבה אבל מאז שחשמל רווח)ארץ השוקולד
הרב אלישיב התיר חשמל בשנות החמישים וחזר בו.
חוץ מזה שבכלל המציאות כל הזמן משתנהחידוש
מבחינת הטכנולוגיה והאלקטורניקה, כך שצריך להכיר כל מקרה לגופו ולא לעשות העתק הדבק מפסקים שלפני שני דורות
הרב שלוש (הרב של נתניה) נהג כך למעשה בכל השניםארץ השוקולד
ככה שאצלו יש מסורת להתיר כבר 60 שנה לפחות
האמירה שצריך לבדוק כל מקרה לגופו נכונהארץ השוקולד
נכון, לכן הם דנו בשאלה...הסטורי
לא בטוח שנכון, אבל לא צריך להתפס לנקודההסטורי
וחבל שזה קרה, וראוי להחזיר את המסורות ששררו במגוון מקומותארץ השוקולד
אתה צודק שזה אחד הדברים שחבל שהרב עובדיה עשהארץ השוקולד
הוא פשוט מחק את מסורת הפסיקה של חכמי המערב ושל חכמי בגדד ועוד. (הן להחמיר למול חכמי המערב והן להקל למול הבן איש חי)
בעצם הרב עובדיה מחק שושלות ומסורות פסיקה ספרדיות כדי להשליט את השלחן ערוך. (עיינו ערך פסיקה לפי הבן איש חי, החיד"א, חכמי המערב)
בסעיף א הם מתייחסים לזה וכותבים שכאן מדליקים מעיו"טהכל כבר תפוס
מה שקשה על זה, שיש הרי צילום חדש כל הזמן ולכן לאוסרים חשמל ביוט, צריך להיות אסור.
כנראה הם סוברים שכמו שהגדלת או הקטנת הלהבה מותרת לצורך, כך גם שינוי הזרם החשמלי מותר (אם טכנית זה עובד ככה. אני לא יודע).
זה בכלל לא הענייןמישהו כל שהוא
אפשר להתפלפל עד מחר בסוף זה ענין של צביון השבת ואי אפשר שכל מגפה תשנה פה את ההלכה
פתאום אין הלכות נידה מותר לטבול באמבטיה אפשר לראות טלוויזיה בחג מה הדבר הבא?
חח לא הבנתי מה אני אשם. רק דנתי עקרונית בטענה שבסעיף אהכל כבר תפוס
לא אתה אשם הם אשמים...מישהו כל שהוא
אני לא מייצג את דעתם. דנתי רק בטענה שבסעיף אהכל כבר תפוס
מעבר לזה, אני לא רואה צורך בדיונים בעניין. יש גדולי דור והם יחלקו ויאסרו כפי הנראה להם.
ערבבת שני דברים שרחוקים כרחוק מזרח ממערבהסטורי
מבחינת הלכה חשמל ביו"ט זה איסור דרבנן שללא מעט פוסקים (קונסזוס אצל המרוקאים, אבל היו בדורות הקודמים גם משאר העדות) הוא היתר גמור.
נידה ש'טבלה' באמבטיה, היא נידה לכל דבר ועניין ואם ישמשו - היא ובעלה חייבים כרת.
נכון אבל נוצרת אווירה של קורנה אז בא נאסוף קולותמישהו כל שהוא
בכל כבר רוב הרבנים חזרו בהם או אמרו שלא התכוונו או שעשו להם מחטף
לא חושב שזה הסיפור, גם אם בתקשורת משווקים את זה כךהסטורי
נו באמתמישהו כל שהוא
לא מוציאים פסק מותר לאכול חמץ ולכולם ברור שאם יש מישהו חולה ויש לו בעיה לאכול אז הוא יאכל חמץ כנל ביום כיפור
אז אם יש מישהו שלהיות לבד גורם לו סכנה ממשית או צער חריג לחיי
אבל בואו... יש הרבה אנשים שהמשפחה שלהם בחול או שקשה להם לנסוע רחוק שכל חג הם לבד אז כל חג יהיה מותר?
הט"ז התיר חדש בחו"ל בשעת הדחקארץ השוקולד
למרות שחדש בחו"ל לדעת רוב הפוסקים אסור מדאורייתא
אתה ממשיך להתעקש לא להביןהסטורי
אני מאוד מבין את האוסרים, אבל אין שום מקום להשוות לאיסורי כרת, לא לנידה ולא לחמץ. איסורי תורה, צריך שיהיה פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש כדי להתיר. דרבנן במקרים רבים התירו גם במקום חולי ואפילו צער.
או שאיימו עליהם ולכן הם חזרו בהםארץ השוקולד
הנושא של צילום הוכרע מזמן בפרקטיקהמשה
בכל מקום היום יש לך מצלמות אבטחה. אפילו בבתי כנסת.
יש הבדל הלכתי גדול, בין אדם שמצטלם בכוונההסטורי
כשאתה גבאי של בית כנסת שמתקין מצלמהמשה
מהצד של המתקין, לא מהצד של המצלם
אין ממש הבדל.
זה לא משנה. זה שהגבאי רוצה בצילום לא גורם לו לעבור עבירההכל כבר תפוס
לגבי הצילום החדש כל מי שהולך לכותל בשבת עובר במצלמת אבטחהארץ השוקולד
אני חושב שיש בכותל גם מצלמות שמופעלות 24/7 ללא קשר לאבטחה אלא לאתר שמציג את הכותל תמיד , אבל אולי מכבים אותו בשבת.
זה שונההכל כבר תפוס
מקבל את השוניארץ השוקולד
צודקארץ השוקולד
היו גם פוסקים אשכנזים שסברו כךהסטורי
אכן, ההסבר הזה הוא ההסבר הפשוטארץ השוקולד
הבאת קישור לא נכוןהכל כבר תפוס
והנה אפילו הרב סתיו דופק על הסטנדרמישהו כל שהוא
"היום כשעשיתי קניות לפסח ברמי-לוי, חלפתי ליד מוצר שהיה כתוב עליו "לאוכלי קטניות בלבד" (והוא אכן היה כזה). בשנים כתיקונן אני עובר למדף הבא בלי לעצור בכלל, אבל הפעם השתהיתי, ולשנייה אחת התגנבה אל לבי המחשבה: רגע, אנחנו עכשיו בתקופה של מגיפה, אולי השנה זה מותר?
זו הייתה מחשבה בלי שום היגיון. הרי ברוך השם לא חסר שום דבר בחנויות. אבל לרגע היא הייתה שם, מסמנת בתמרור אדום את התחושה שיחד עם בתי-הכנסת הסגורים ההלכה כולה ניצבת עתה בסימן שאלה.
ולכן דווקא בימים אלו חשוב לחזור ולומר:
אסור להשתמש בשידורי-וידאו בשבת.
אסור גם להשתמש בהם בחג.
וזה בכלל לא משנה אם האיסור הוא משום כותב ורושם, משום מוליד או מתקן, או 'רק' משום עובדין דחול וזלזול בכבוד היום.
בכל הסוגיות הללו אפשר לדון ולהתווכח, אבל המסקנה הסופית אחת היא, ואינני חושב שיש רב בישראל שיחלוק עליה: אסור לראות טלוויזיה בשבת, אסור לשוחח בטלפון בשבת ואסור גם להשתמש בשידורים חיים בוידאו.
גם לא בימי קורונה.
מצד שני, וגם על הקביעה הזו אין שום רב שיחלוק, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, ואיסורים שאינם מן התורה אפשר לעשות גם במקרים של חששות רחוקים או לצורך רפואתו של חולה שאין בו סכנה.
ממילא, בכל מקרה של חולי או של קושי גדול העשוי להביא לידי חולי וסכנה חלילה, אפשר להתיר מגוון רחב של פעולות, ששידורי וידאו חיים הם רק דוגמה אחת מתוכן.
וכאן, נדמה לי שהנימה של הדברים היא קריטית, ונדמה לי שנוסח הפסיקה שפרסמו הרבנים החשובים של אגוד חכמי המערב בא"י עשוי להיות מובן באופן שגוי. לאחר שדנו בקצרה ביסודות האפשריים של האיסור, והראו שיש מקום לפקפק בכל אחד מהם, כתבו במסקנתם בגופן מודגש:
"על כן נראה לנו להתיר, תוך הדגשה שזה רק למצב חרום, ורק לצורך ליל הסדר תש"פ ולמי שזקוק לזה".
מדבריהם ניתן להסיק, שקיים היתר גורף בימי הקורונה לעשות שימוש בשידורי וידאו חיים למען המבוגרים השוהים בבידוד.
אולם המפתח להימנעות מטעויות נמצא בשורה הבאה, שלו היה הדבר תלוי בי הייתי מדגיש דווקא אותה:
"וכשם שמתירים בשבת רפואה לחולה שאינו מסוכן, על מנת לרפא אותו ממחלתו, כך זה".
בדיוק כמו כל איסור, לא פחות ולא יותר. אם יש מצב של חולי או של סכנה – מותר, ואם לאו – אסור. וכשמתלבטים – שואלים רב, או רופא (והכי טוב לשאול את שניהם).
נדמה לי שבימים כתיקונם לא היה כלל צורך לומר זאת. אבל בימים אלו חשוב יותר מתמיד לזכור שההלכה, גם אם לפעמים יש בה אתגרים, היא מתנה גדולה, אי של יציבות ושל חום בעולם שחלקים כל כך גדולים ממנו הולכים ומתערערים.
והנה הרב אהרון כהן חוזר בו וגם הרב משהמישהו כל שהוא
אהרון כהן- רב הישוב יקיר
ידידיי,
בשעות האחרונות הופץ ברשתות הלכה לעניין היתר שימוש ב'זום' בליל הסדר.
אבהיר כי כוונתי הייתה למקרי קיצון ביותר, על גבול פיקוח נפש, של אותם בודדים שרגילים לחוג מדי שנה עם משפחתם. בהסתמך על רבים מפוסקי ספרד שהתירו לכתחילה את הדלקת האור ביו"ט, וכפי שסקרתי בספרי עטרת אבות, ועתה מסתמכים על כך לפיקוח נפש בלבד.
עניין זה בורר הלכתית בתוך פורום סגור, במסגרת שאלה הלכתית שרב קהילה קיבל מאדם בקהילתו. ולא היה אמור לצאת כפסק הלכה לכלל הציבור, כדי שלא יהווה מדרון חלקלק. וגם זאת רק לאחר שראיתי את חתימותיהם של תלמידי חכמים מובהקים כמו רבי אליהו אברז'ל ורבי משה אלחרר.
הדברים הוצאו מהקשרם, שנזכרו לעניין מצב פיקוח נפש בלבד, עבור אנשים ספציפיים, והופצו כהיתר לכתחילה. *לכך הנני מסיר את ידי ממכתב זה.*
בברכה,
משה סויסה
חזרו בהם באמת או שחוששים?ארץ השוקולד
הרב שלוש: "צפיתי את הסערה בכוס מים הזו, לא מתרגש" - מקור ראשון
וגם אם חלקם חזרו בהם יש עדיין רבנים גדולים שם שלא חזרו בהם.
ושוב, נראה שזה פשוט מחלוקת בסיסית ביחס לחשמל ביום טוב בה הקלו חכמי המערב
מדובר רק על פיקוח נפש הנובע הבדידות. לא בכל מקרהאניוהוא
אבל לענ'ד לא כל פסק מפרסמים בציבור. וזה פסק שגרם יותר נזק מתועלת..
האמנם התירו רק מחמת פיקוח נפש?ארץ השוקולד
מפנה לראיון עם הרב שלוש
הרב שלוש: "צפיתי את הסערה בכוס מים הזו, לא מתרגש" - מקור ראשון
הרב אברז'ל התכוון למה שכתבתי.אניוהוא
אף אחד לא סופר את הרב שלוש???ארץ השוקולד
או כל הנך רבוותא שהוזכרו כאן
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש
אם אני אענה זה עלול לגרום לחסימה...אניוהוא
יש הבדל בין היתר לצורך אוכל נפש לבין עובדין דחול וזילותא דיו'ט
חוץ מכל הנ'ל. יש דברים שלא מפרסמים ברבים בצורה כזו.
צריך לחשוב על ההשלכות הציבוריות.
תראה בפייסבוק מי רוקד על הפסק הזה
לא יודע איך להגיב לכותרתארץ השוקולד
השלכות ציבוריות זה דבר שצריך לשקול בפלס, יש חסרונות בדיון כזה ויש יתרונות בו. (רק אעיר שחברה מסורתית שלי מהלימודים עוד לפני שיצא הפסק כשדיברנו בזום היא אמרה שאולי היא תשתמש בזום בחיל הסדר, ככה שחלק מאלה שחוגגים היו עושים זאת בכל מקרה)
אני מכיר את השיטה ואת חלק מהמקורות.אניוהוא
אבל חשוב לזכור שרוב מי שהזכרת - בארץ היה מחמיר בזה.
שני דבריםארץ השוקולד
מה עוד שכדי לטעון שרב שינה את דעתו צריך להראות ולא לטעון באוויר כנגד תשובתו, יש לך מקור שהרב יוסף משאש והרב שלום משאש שעלו ארצה החמירו כאן יותר?
2. זה שהם היו מחמירים באופן כללי עדיין מאפשר להקל כאן מפאת הצורך שהוא די גדול. הרי זה צורך שיכול לתת מקום להקל שוב ולכאורה זה מה שקרה אצל חלק מחותמי המכתב. (מציע להמחשת העניין לקרוא את מאמרה של קרני אלדד [לא דתיה ולכן היא לא דנה ברובד ההלכתי, אלא רק רוצה להמחיש את הצורך] במקור ראשון השבוע.)
2.
הרב שלום מאד כותב שהוא מחמיר ורק במקרה מסויים מאד הורה להקלאניוהוא
וזה שהם הקלו בזה דווקא - זה בגלל 'הקל הקל תחילה'.
.הבעיה לי שאתה מפרסם פסק כזה - הוא אוטומטית גורר אחריו הרבה אנשים שאין אצלם פיקוח נפש לעשות גם. והם לא מהעדה שמקלים בחשמל ביו'ט...
אני יודע מכמה חברים רבני קהילות - שפנו אליהם עשרות משפחות האם אפשר לעשות את זה. מתוך אלה שפנו חדש כאלה שהודיעו שהם יעשו גם בלי פיקוח נפש...
הרב שלום התיר להדליק אור בחדר מדרגות כדי שלא יהיהארץ השוקולד
אם זה ספק סכנה, מי נותן להם רשות לצאת מהדירה בחג בכלל.
ולכן נעלים שיטות קיימות כדי שהציבור לא יחשוב שניתן להקל?
מלבד זאת הבאתי פוסקים נוספים שהקלו יותר מהרב שלוםארץ השוקולד
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערבארץ השוקולד
התירו לכתחילה הרבה דברים בחשמל ביום טוב (חלקם הדלקה לפחות וחלקם אף כיבוי)
שו"ת מים חיים (אורח חיים סימן צ) של הרב יוסף משאש (הרב הראשי לתלמסאן [אלג'יר] עד שעלה ואז הרב הראשי לחיפה והסביבה עד שנפטר לפני כ45 שנה)
2. שו"ת חמדה גזונה (כרך ב סימן נד) של הרב דוד שלוש שהיה הרב הראשי של נתניה למשך 63 שנה עד שנפטר לפני כ4 שנים.
חושב שיש לו עוד תשובות בשו"ת שלו בספרים מוקדמים ומאוחרים יותר.
3. שו"ת ומצור דבש (אורח חיים סימן ח and סימן י) של הרב רפאל אהרן בן שמעון (הרב של קהיר לפני כמאה שנה).
לעומתם היו שהתירו רק במקרה הצורך (כגון חשש שלא יפלו במדרגות כי עולים בהם בחושך) כגון בשו"ת שמש ומגן (אורח חיים סימן נח) של הרב שלום משאש (רב במרוקו והרב של ירושלים לאחר שעלה לארץ עד שנפטר לפני כ25 שנה, אחיין של הרב יוסף משאש)
לכן, זה מפתיע אנשים שהם לא מהעדות הללו, אבל אצל יוצאי צפון אפריקה יש הרבה על מה לסמוך בתחום זה.
*נפטר לפני 17 שנה. נלב"ע י' ניסן תשס"ג.אריאל יוסף
מי נפטר אז?ארץ השוקולד
מי שהכי קרוב למספר הזה - הרב שלום משאש.אריאל יוסף
תודה על התיקוןארץ השוקולד
הנה תגובת הרב עמאר שלא חשוד בחוסר "מרוקאיות"אריאל יוסף

אכן, מותר גם שם לחלוקארץ השוקולד
הרב עמאר אוחז בשיטתו ההלכתית של הרב עובדיה ופוסק כמוהו בדכהכל כבר תפוס
לא הבנתי; אם הם מתירים חשמל ביו"ט מה ההוו"א שיאסרו כאן?!אריאל יוסף
הרבנים שחתמו על הפסק *לא* מתירים חשמל ביו"ט מעבר למה שהתירו כאן.
קראת את הראיון עם הרב שלוש במקור ראשון?ארץ השוקולד
שפה זה יותר עובדין דחול (עיין סעיף ב במכתב שלהם)הכל כבר תפוס
זו תגובת "איחוד חכמי המערב" לרב עמאר>>אריאל יוסף

שכוייחארץ השוקולד
אחר המחילה מכבוד תורתו של הרב עמאר, נראה שעשה דבר פסול ביותר שמשתמש בכבוד תורתו כדי להשמיץ תורתם של רבים וכולי תקווה שיגיע למעלת יהודה ויאמר "צדקו ממני"
אחר המחילה מכבודם של ראשי האיגוד -אריאל יוסף
לכתוב על הרב עמאר שמכתבו "כולו הטעיה ורמיה", "דברי בלע" או "שהשמיץ את כל הרבנים יחד" -
זו הוכחה נוספת לטשטוש הקיים אצלם והשוואת קטן וגדול (הניכרת מן החותמים על הפסק) ולחוסר הבנתם שזרתו עבה ממותנם.
לא נתקררה דעתו עד שהטיף מוסר לרב עמאר לחזור בתשובה.
ועוד ביזוי ת"ח הזה מגיע בכסות של "עשה דכבוד תורה"...
לקרו על קבוצת רבנים שאחד מהם רפורמי זה הוצאת שם רעארץ השוקולד
ככה שהרב עמאר גם הוציא שם רע וגם שיקר במצח נחושה במכתבו
מ.ש.ל.אריאל יוסף
הרב י'צ רימוןאניוהוא
שכוייח, הוא כתב דברים יפיםארץ השוקולד
מרבית הרבנים שחתמו על הפסק הזה משכו ידיהם ממנו (8 מתוך 15)אריאל יוסף
זה המכתב המעודכן:
חצי נכון. זה בעיקר בגלל לחץ פוליטימשה
שאפשר להבין אותם, אבל העיקרון (למי שהולך לפי הצד הזה בהלכה) לא משתנה.
ממש לא. אתה מוזמן לבדוק ולגלות שחלקם לא חתמו על פסק גורף.אריאל יוסף
או לא חשבו שהכוונה להכריע למעשה וכהוראה לרבים וכיו"ב.
זה נכון.משה
זה לא משנה את גופה של הלכה לפי הענף הזה. זה משנה רק את שיקולי הפרסום.
בוא נאמר שהעולם הרבני מפחד פחד מוות מכל נושא הסלולר שהאיסור ההלכתי עליו רופף עד לא קיים (אפילו לא סגירת מעגל). זה הטריגר העיקרי לכל הסיפור הזה והוא לא קשור לסיפור של יהודי מרוקו להקל בדבר הזה בעבר.
(אני לא טוען שזה לא לגיטימי, פסול, לא נכון או משהו כזה - רק משקף בצורה מדוייקת)
אתה יודע כמה דברים מתירים בשעת הדחק שלא מתירים בד"כ?!אריאל יוסף
בשעת דחק אפשר להתיר המון ולסמוך על דעות יחידאיות.
אבל לא מוציאים דברים כאלה לציבור.
זה חלק בלתי נפרד מיסודות פסיקת ההלכה (זה בדיוק "גופה של הלכה", כלשונך).
לגבי הסלולר - זו טעות נפוצה שמתעלמת מעמדות הלכתיות משמעותיות.
אי אפשר לקחת עמדה הלכתית אחת נפוצה ולטעון על בסיסה שאיסור הופך להיתר,
אך אכמ"ל.
יותר מורכב מזהמשה
לגבי הסלולר - לא כתבתי שמותר או שנפסק משהו. רק כתבתי שמפחדים לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה.
אין כאן תפוח אדמה לוהט. זו בדיוק הנקודה.אריאל יוסף
וזה אכן הרבה יותר מורכב מהצורה הפשטנית בה ניסית להציג את זה ("זה משנה רק את שיקולי הפרסום"...).
והנה הכרוז הנגדי>>>אריאל יוסף

כלומר לא ניכנס לסוגיה אבל צריך להקשיב לרבנות?ארץ השוקולד
וגם "ברי ושמא, ברי עדיף" כאן הם אומרים שהם לא רוצים להיכנס לסוגיה, לעומת המכתב הקודם שבו רבנים העזו להיכנס לסוגיה ולדון בה.
חלקם כתבו שהם ממש לא חוזרים בהם ולא חשים צורך להבהיר אחרתארץ השוקולד


"חלקם"... ראשי האיגוד שיזמו את המכתב...אריאל יוסף
8 מתוך 15 ביקשו למשוך את ידם. אחד נוסף. מ.ש.ל.
ראשי האיגוד הם תלמידי חכמים ודעתם גם חשובהארץ השוקולד
20200406232145.pdf
א. לא טענתי שלאאריאל יוסף
ב. ראיתי ורציתי להעלות כאן. הקדמתני.
ארץ השוקולד
וזה כבר מגוחךאריאל יוסף
זה מגוחך כי אתה מניח שמבחינתו הוא אוסר חשמל ביום טובארץ השוקולד
כלומר, אילו היית גדל על מסורת הלכתית כזו, זה לא היה מגוחך לך כלל וכלל.
אני מבין שלא קראת את הראיון איתו במקור ראשון. (הפניתי אליו למעלה פה תחת התגובה "חזרו בהם באמת או חוששים")
עיינת בתשובות שהפניתי אליהן מאת חכמי המערב פה?
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש
בחמדה גנוזה התיר להדליק מדיח כלים בחג. למה זום חמור יותר???
לא הבנת.אריאל יוסף
הנקודה היא שהוא אומר **ברדיו** שאם יפנו **בפרטי** - יתיר.
אחרי אמירה כזו פומבית, למה צריך לפנות בפרטי?!
אבל אין סיבה שהוא יאסור באופן גורף לפי דרך רבוארץ השוקולד
לומר ברדיו דבר כזה, זה מגוחך. זה מה שטענתי.אריאל יוסף
אני חושב שזה נועד להיות מחויך ולא מגוחךארץ השוקולד
זה לא נשמע ככה.אריאל יוסף
אז שלא יסתתר מאחורי טענות מופרכות שהוא לא מאמין בהןאריאל יוסף
כמו "לצורך מצווה" "לשעת חרום" "רק לצורך ליל הסדר תש"פ" וכו'.
שיאמר שלדעתו הכל מותר. גם להדליק מדיח כלים.
או שלפחות, אם הוא מסתיר את דעתו האמתית כי הוא מבין מצוין שאף אחד לא יתייחס אליה,
שיקשוט עצמו תחילה, לפני שהוא טוען שהמכתב של הרב עמאר "כולו הטעיה ורמיה".
הוא לא הסתתר, אלא טען כך בשביל רבנים אחרים שהצטרפוארץ השוקולד
הוא אמר זאת כי הצטרפו אליו רבנים אחרים שמתירים רק בגלל הצרכים הללו שמנית.
תלמידי חכמים רבים התירו ולכן ראוי להתייחס, ברגע שהרב עמאר טען שאין רבנים הסוברים כך זה הטעיה ורמייה. (הרי אפילו אני הקטן מצאתי ארבעה פוסקים מכובדים שלכאורה היו מתירים במקרה כזה והעליתי הפניות כאן לעיל:
ראוי לזכור שזה מסתמך על תפיסה של גדולי ארצות המערב - בית המדרש)
מה עוד שהדרך שהוא דיבר על אותם רבנים היא בעייתית
הדרך שאותם רבנים דיברו עליו בעייתית יותר...אריאל יוסף
א. הצהרתם של חלק מהחותמים שלא התכוונו לחתום,
אלא דנו בדברים וכיו"ב - מוכיחה שחתימתם (לפחות של חלקם) נלקחה בהטעיה ורמיה.
ב. גם הטענה כאילו הוא מתיר "בתנאים" היא הטעיה ורמיה;
אחרי הראיון בו הצהיר שיתיר גם להדליק ביו"ט -
בו הוא לא התראיין בשם עצמו, אלא בשם החותמים (כן, גם אם אמר "בפרטי"...) -
זה הרושם שמתקבל כלפי החותמים כולם.
כמדומה שבדיעבד רובם הבינו זאת, ולכן משכו את ידיהם מהפסק.
מימי לא ראיתי מכתב רבנים שכ"כ הרבה רבנים (מספרית ויחסית),
משכו ידיהם ממנו לאחר שכביכול חתמו.
במחילה, למעשה, אין אפילו 10 שחתמו,
כך שהטענה כאילו "ת"ח רבים התירו" פשוט לא נכונה.
ג. תרצה או לא, מדובר בדעה שנדחתה מההלכה,
וברור שכוונתו היתה להחיות אותה מחדש.
הסיפור של הזום בליל הסדר הוא ניצול הזדמנות בהטעיה ורמיה,
כביכול רק בתנאים אלו מותר כשברור שהכוונה היתה לנסות ליצור "סיפוח זוחל" לעמדה הזו.
אני ספרתי כאן שלוש הטעיות ורמיות במכתב הזה.
אינני מסכים, אבל זה כבר נתון לפרשנותארץ השוקולד
ב. חלק התירו בתנאים כמו הרב שלום משאש וחלק התירו לגמרי, אסור להם להתאחד ולהתיר בתנאים?
(לא הלכתית, אבל ראיתי מאמרים של רבנים שמשכו את ידיהם.)
אין 10 על הדף הזה, אבל רבנים רבים במהלך הדורות התירו ומהיכי תיתי שצריך דווקא 10?
אני חושב שצירוף של הרב של קהיר, הרב של חיפה והסביבה, הרב של ירושלים והסביבה, הרב של נתניה ועוד שלא הובאו כאן היא קבוצה מכובדת.
ג. נדחתה מהלכה?
בני ובנות עדת המערב שאני מכיר חושבים שהדעה הזו עדיין בתוקף, ולא הופתעו מהיתר הזום כלל וכלל.
אפשר לומר שיש שאסרו, אבל למחוק שיש שהתירו?!
א. חלק וחלק.אריאל יוסף
למה ברור לך שכולם מאותה סיבה?
ב. הרב משאש לא חתם. גם אחרים שמנית לא חתמו.
מי אמר שצריך דווקא עשר?! כתבת "רבים התירו".
אני מבין שאצלך רבים זה גם 2.
ג. זו בדיוק הטענה:
שיאמרו שזו עמדתם ולא יסתתרו וירמו.
א. לא ברור לי למה הרוב חזרו.ארץ השוקולד
ב. הם לא חתמו, אבל ברור על סמך תשובותיהם שהם התירו.
אם החמדה גנוזה התיר להדליק מדיח כלים ביום טוב, אז פשוט שמותר לפי דרכו.
אם הרב יוסף משאש וה"מצור דבש" התירו להדליק דברים רבים של חשמל ביום טוב, אז סביר שהם גם היו מתירים פה.
אם הרב שלום משאש התיר להדליק אור מחשש שלא יפלו במדרגות ולא אמר שפשוט יישארו בדירה במהלך החג, די פשוט שגם המצב הזה ייחשב כצורך מספיק להציר פה.
לכן, נראה לי ש5 כשהרב שלום משאש מעיר שהמנהג במרוקו היה להתיר חשמל ביום טוב, אז זה רבים.
ג. אבל חלקם במכתב הראשוני הסתמכו על הרב שלום משאש כנראה.
גם לשיטתך, סביר שאחד או שניים מלכתחילה לא חתמו.אריאל יוסף
ראיתי בעבר כרוזים שגרמו ללחץ על החותמים לחזור בהם.
מעולם לא קרה שהרוב הסירו חתימתם.
הגיוני מאוד שהוחתמו כאן רבנים שמלכתחילה לא הסכימו לחתום תוך הטעיה ורמיה. מ.ש.ל.
ב. הם לא הסתתרו מאחורי טענות של הטעיה ורמיה.
אמרו בדיוק את דעתם. זו בדיוק הטענה.
אם מישהו רוצה הרחבה בנושאארץ השוקולדאחרונה
ימין ושמאלתמימלה..?
מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???
הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???
מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??
לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.
כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.
אני שנים רבותאריק מהדרום
הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.
אחלה מסכת.
ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימוןאחרונה
נסעתי היוםפתית שלג
באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה
בלי לתקף😬
לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר
על אותו משקל
האם באמת יש חובה להחזיר להם?
זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)
@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ
תודה!הרמוניה
אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:
קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר
אני:)))))
לא אמרתי כלום
שאלתי ת"חהרמוניה
אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"
בכל מקרה כבר החזרתי חצי.
למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מעניין
פתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה
הבנתי רק בערך
יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי
לא מאמיןהסטורי
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה
אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה
מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות
אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
תראההרמוניה
אני לא הבנתי עד הסוף
בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת
שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון
ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום
אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת
לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד
פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").
מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.
בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).
הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).
כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...
אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...
כן...הרמוניה
אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש
נכוןשלג דאשתקד
ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.
אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...
..הרמוניה
ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...
אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
נכוןפתית שלג
זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון
געוואלדימח שם עראפת
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
געוואלדימח שם עראפת
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד
מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".
ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.
זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעת
פתית שלג
ונכון מאוד
אכןשלג דאשתקד
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!
אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.
הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני
שמע אכיפה מטורפת
כל חמש דקות billeter billeter
גנבתshindov
הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?
זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.
כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר
מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?
הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.
אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.
ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.
למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים
לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם
כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.
לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר
איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.
לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.
לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.
אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם
אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה
"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל"
תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י
עם ישראל לא חוטא סתם.
הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)
כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן.
כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה
רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו"
כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם.
כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל.
אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה?
ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן.
כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים
חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל
??????חתול זמני
לא גדשת את הסאה?
איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
הושעכְּקֶדֶם
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.
למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)
אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני
ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.
אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.
זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."
"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"
"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"
"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."
כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):
"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"
וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,
גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)
"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת: לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."
וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.
אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.
///
בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.
המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?
מלבי"ם:
"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':
יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר
של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם. שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.
ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.
כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה
לא רק אצל החילוניםנפש חיה.
גם כשיש תופעות תוך מגזריות
גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים
יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...
לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...
ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...
מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע
הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.
כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.
כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.
ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני
שאלה חשובה
אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים
אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים
1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל
2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק -
3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים
4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור
האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?
תודה
שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני
[שמבין ענין
הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום
מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.
אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת
מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים
אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות? אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון
לא לפגוע?!
השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני
הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר
אבל כמובן ללא בקרת תולעים
הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש.
האם זה מספיק?
תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני
במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע
מה הדרך לנקות ?
חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?
בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת
צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.
אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...
חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה
אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע
לנגיעות במזון.
יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.
לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.
אנו נעזרים בה.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
(התחיל כתגובה ל- במה חולק רבי יוחנן בן נורי - בית המדרש )
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע
כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.
הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)
בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?
מן הסתם לא חלקו במציאות..
2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?
מצרף את הגמרא:
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי
1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד
2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')
(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור
שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:
'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')
מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור
בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'
רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'
שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר
שאלה בסוף.
תודה על התשובה 🙂
אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?
שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני
מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל
גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.
הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.
איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)
=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח
כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה
לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)
לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.
מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע
לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?
כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?
אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..
בשורות טובות.
אני מתכוון למשהו מעבר לזהנוגע, לא נוגע
אתה מחבר בין שני הדברים- מה שכתבת בסוגריים. מצויין.
אני מתכוון גם לזה וגם לשלב הבא- להגיע למצב שהמבט הוא מלכתחילה אחדותי (עד כמה שניתן).
למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
..אני:)))))
אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.
וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))
שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש
תפילת חנה היא המקורפ.א.
הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:
המקור: תפילת חנה
את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.
והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.
בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.
מניעת בושה לחוטאים
בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.
הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).
להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"
הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).
>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ
התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:
- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.
- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.
יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.