איך הוא מדבר, איך הוא מתנהג.

במיוחד בסיטואציות פחות רגילות אבל סתם בשגרה, יש דברים שאי אפשר לזייף...

לא חושבת שרוב האנשים יכולים לשחק עד כדי כך טוב לאורך זמן..

התלהבות מדברים חיצוניים ממש יכולה להפריע לראות את מה שנשארים איתו בסופו של דבר 

ולכן כדאי לבדוק את התכונות היסודיות של האדם מול אחרים בעבר ובהווה פחות מאשר היחס אלי , כי היחס אלי נגוע באינטרסים מובהקים.

כי אנשים נמאס להשאר במצב של קשר של הצגה מתישהו מתחילים להפתח ולשפוך כל מה שיש בלב. אחרת זה לא כיף..

לפי דבריך זה משהו עם בטחון עצמי נמוך (שחושב 'שאין לו מה להציע') ודבר זה קולטים ממש מהר בדר"כ.. לא?

לרצות אדם אחר שחי איתך זה יכול להיות הדבר הכי מאמלל שאדם יכול לעשות לעצמו.

וגם מי שלא עומד בו בדר"כ מהר מאוד הקשר יפול

אני מכיר אנשים עם פוטנציאל שלא ממשים אותו.

זה בדרך כלל לא מעניין אותו 

ירצה מי שתרצה אותו.

מישהו עם סולם ערכים כזה או אחר הוא ירצה גם מישהי שבראש שלו.

מודעות זה אכן דבר חשוב לעבוד עליו

לא בונים על שינויים של אחד הצדדים בקשר.

לא בונים על דעת זה שהיא/אתה תשתנו בשביל בקשר.

בניין אישיות זה מורכב מכדי לעשות תנאי על זה.

זה לא מדע מדוייק.

אני בא מראש ככה כשאני ניגש לנושא הכללי.

שוב, כשבאים להיפגש עם אדם- ולא משנה באיזו מסגרת- באים להיפגש עם אדם צדיק ב100%, עד שלא יתברר אחרת. אלו הכללים של לדון לכף זכות כפי שכותבים הראשונים.

החלק האובייקטיבי שייך כשרוצים לדעת מראש מה עדיף לעשות, לא כשנפגשים בתכל'ס עם אדם כזה או אחר. והוא חשוב מאוד כדי להיות מודעים

לרצות אותם תוך העלמת מידע והדגשת צדדים מאוד מסויימים וכו' מתוך תקווה שדברים יסתדרו אח"כ..

יש לפעמים שרשורים שרואים שיש תמיכה גורפת בעלמת מידע וכו' מתוך מחשבה שיש דברים שכדאי לא לספר כי רוב העולם הוא כזה וכו'..

לעתים זה מוצדק ולעתים לא, הדברים האלה תלויים לגמרי באדם שמולו עומדים. בגדול אני תומכת בחשיפת יתר מידע מאשר הפוך

אבל לפעמים יש הדרכה של רבנים אפילו וכו'

הנושא הזה באמת מורכב

השאלה איפה שמים את הגבול מתי זה מותר/נכון ומתי לא. 

אישיות היא דבר מורכב ולכן יש משמעות רבה לסדר הצגת המידע על הדמות ואם מציגים דברים אחד אחרי השני מתוך שיקול דעת אז קל יותר להבין את המכלול של האישיות ולקחת כל דבר בפורפורציות.

זה שונה ממה שדיברנו כאן - 'לשחק אותה'. שזה מחוסר מודעות ולא מתוך רצון לגלות אותם בזמן המתאים.

המוחלטת

כי כשאתה נותן עדיפות לדבר מסויים, מקדים נושא א לפני נושא ב וכו'

בוחר מה להעלים ומה לא-

אתה בונה סיפור

שאתה רוצה למכור אותו בתקווה שהצד השני יקנה..

מורכב.

זה אומר שגם שם יש את המשחק הזה באיזשהו אופן.

זה נשמע נורא אבל מה שאני מנסה לומר הוא שזה בסה"כ אנושי..

ולכן צריך להשתדל לא לשפוט אנשים, בטח שלא מהר מדי.

לכל אחד יש את הסיפור שלו. ובסופו של דבר כל בנאדם שאת מכירה את תופס אותו בתור סיפור.

לבנאדם יש את הזכות שהיא החובה להציג את הסיפור שלו כפי שהוא תופס אותו תוך כדי התחשבות בזולת.

ברור שצריך חלק מהדברים להקדים וחלק מהדברים לאחר. זה כמו שלא נחשפים על ההתחלה אלא מחכים ואז חושפים את הצדדים היותר פנימיים.

לא חייב אפילו שזה יעשה בזדון ובמטרה לכבוש

הרגש פועל את פעולתו ומזה מושפעים המעשים וההתנהגויות..

גם כשהוא מרגיש בחסד עליון אהבה זה לא אומר שכדאי לאבד את הראש.

כנות ושקיפות זה אלף בית של קשר.

ברור. הלוואי שכולם יבינו את זה

ופחות יתנו מקום למשחק של לכבוש ולהכבש...שהדברים יבואו מתוך הבנה שמוכרחה להיות הדדיות שמבוססת על אמת.

ואחרי כל זה, אני חושבת שבסה"כ  זה אנושי לאבד את הראש ולפעול מתוך זה בצורה לא חכמה לטווח הארוך, זה לא נובע מרוע..

בין חשיפה ו/או הסתרה בין אם מוצדקת או לא 

לבין יכולת לשחק משחק ממושך בדפוסי אישיות ותכונות אופי 

ואפילו לדעת ר' מאיר שחושש למיעוט לא חוששים.

כמה הוא מתקמצן עלייך בדייטים

מה הוא מזמין לשתות (בירה או תה)

ואיך הוא מתייחס לאיחור שלך ב8 דקות

תשימי לב אם נעים לך להיות בחברתו או לא.

עקרונית זאת התשובה הנכונה, כי לא אמור לעניין אותך אם הוא "בעל חסד", אלא אם הוא טוב לך.

בדיוק כמו שלך יש שתיים שלש מידות לא מושלמות. אז כל השאלה היא אם טוב לכם ביחד, ואם כל אחד מסוגל לסבול את המידות הרעות של השני. ולכן את צריכה דווקא לברר מה המידות הרעות שלו ואיך להתמודד איתן.

ובקשר למה שאת התכוונת לשאול - אם הוא אדם שנעים להיות בחברתו, ואיך לברר מראש, ולדעת על הרבה סיטוציות בלי לעבור איתו הכל - את יכולה לשאול אנשים אחרים אם נעים להם להיות בחברתו. תשתדלי למצוא אנשים שהיתה לו סיבה לכעוס עליהם או לצאת מגדרו.

יש שתי תפיסות של שדכנות. תפיסת "ערך" ותפיסת "התאמה".

תפיסת "ערך" עומדת בבסיסה של השדכנות המסורתית ולדוגמה החרדית: לכל בחור יש מחיר שוק, לכל בחורה יש ערך. רוצה בחור שלומד בישיבה זאת? תבטיחי דירה של חמישה חדרים ועוד יחידת דיור להשכרה. רוצה בחורה שיודעת גם לנגן? תראה שאתה חברמן ויודע לארגן את פורים לכל החברים. בעולם המסורתי-העתיק זה הרבה יותר גלוי - עבור כל בחורה יש מספר גמלים שאתה צריך לשלם, אתה צריך להוכיח שאתה ראוי, מדובר בעסקה כלכלית בין החתן לאבי הכלה. עד בנותיו של ר' ינאי וארגז הדינרים שהן מתקדשות בו.

תפיסת התאמה עומדת בבסיס של היכרויות ספונטניות, לדוגמה העולם החילוני. כל אחד יכול להתאים לכל אחת ובלבד שיהיה להם טוב. אם הוא אדם שעובד לפי זמנים מדויקים, נמצא לו מישהי שזה טוב לה או לפחות נסבל, ואם לה יש פתיל קצר, נמצא מישהו שזה בסדר בשבילו.

באופן עקרוני, לרוב הציבור שלנו (וגם אצל חרדים. באופן כללי, תמיד היתה שאיפה לזה) מתאימה הרבה יותר הדרך השניה, אבל נשארו רשמים מהדרך הראשונה.

התביעה "אני רוצה בחור עם מידות טובות" להבנתי מבוססת על התפיסה הראשונה. זאת פשוט עוד קטגוריה שבה יכול הבחור להעלות את הערך שלו. ואז השאלה היא פשוט מה המחיר של כל מידה, ואיך מזהים, ואיך מוודאים שהבחור לא משקר, ולא מרמה ולא מציג.

ובעיני זה חסר משמעות - כי מה שחשוב באמת זה שיהיה לך טוב איתו ולו יהיה טוב איתך. כמובן סביב סולם ערכים דומה, אבל שבמסגרת הזאת יהיה לכם טוב ומתאים. שהוא מסוגל לסבול את המידות הרעות שלך בדיוק כמו שאת מסוגלת לסבול את המידות הרעות שלו.

וזה החלק הראשון של התשובה שלי.

ובכל זאת, יש דברים שהם לא רק "מידות" אלא מסוגלות לחיי משפחה. ובתחום הזה, צריך להיות ממש טיפש (או טיפשה) כדי ליפול למלכודת כזאת (לא הכוונה שמי שנופל למלכדות הוא טיפש,הכוונה שלהתעלם מזה ולהגיד "זה טוב לי" זה בדרך כלל טיפשות). להתחתן עם מישהו שהוא בלתי נסבל, שמאמלל את הקרובים אליו, ועוד דברים שבאמת אינני מכיר.

וכאן, לא צריך הרבה הצגות כדי להסתיר את זה. פשוט הבחור לא בנוי לזה (או הבחורה). הם עלולים להיות מצויינים בדייטים וגרועים בהתנהלות יום-יומית.

אז מה עושים?

קודם כל, נדיר שיהיה כזה פער. בדרך כלל מי שהוא אסון לזוגיות, יהיה חלק מזה שיהיה אפשר לשים לב בדייטים.

דבר שני, לשאול אנשים שחיים בסביבה שלו. הם ראו אותו בהרבה סיטואציות, שלא תגיעי אליהן בדייט, והם יוכלו לאשר.

ודבר שלישי, תפילות, כי יכול להיות שאף אחד לא יודע ולא ידע. כמובן יש את כוסו כיסו וכעסו, וזה באמת טוב, אבל צריך גם לדעת להבין את הנתונים האלה. תפילות, זהירות, אינטואיציה, וללכת לאט ובטוח. לא לאט מדי, אבל מספיק לאט כדי לבנות אמון.

האם הוא מדבר בעיקר על הצלחות שלו וכמה הוא תותח, או שהוא מדבר באופן כללי רק על עצמו.

או שאולי הוא מדבר על נקודות מבט של אחרים.

האם הוא מקשיב לך, האם יש לו נטייה לשפוט ולהחליט שהוא מבין ויודע, 

או שהוא שואל ותנעיין ומפרגן, ומתייחס יפה למלצרית (במסעדה שתפתח רק אחרי שמשרד הבריאות יאשר בהתאם למצב הקורונה )

לא בטוח שכל אחד מתלהב באותה הדרך, או לכה"פ בדרך של 'עינים בורקות'..

כלומר לא אצל כל אחד הרגש הוא חזק ובאותה מידה. בכל אופן לא ממליץ לסמוך על זה. זה יכול להרוס הרבה קשרים עם אנשים טובים באמת, אפילו כאלה שמחוברים מאוד לתורה

יש הרבה מאוד גברים שהם די שכליים ולא בטוח שזה יתבטא אצלם בצורה כזאת

לא באים למבחן, לא לשחמט מחשבות הצגות ומעשים. 

באים לפגוש נשמה, אישיות שלמה עם דברים מתוקנים ודברים שעוד צריכים תיקון.

אם כיף ונעים וזורם ביחד- זה המפתח להתקדמות. אם יש מידות רעות את תקלטי וגם לא תהיה זרימה כנראה. אין שום צורך "לחפש" ו"לזהות". זה הורס את כל הטבעיות שגם ככה קשה לפתח בדייט מעושה אם מישהו שמעולם לא פגשת. תנסי לחשוב שאולי גם את מתחת לזכוכית מגדלת של הצד השני? כיף להיות בסיטאוציה כזאת? אפשר בכלל להתקדם ככה לאנשהו? איפה אמון בסיסי?

פשטות. טבעיות. זרימה. חיים. 

זה מה שחשוב.

החיים זה לא שאלון אישיות שמסמנים V וX. 

אם יהיו מידות מקולקלות את תשימי לזה כבר לב לבד. (מה גם שכולנו צריכים לעבוד על המידות כל הזמן, לא ככה?)

לבוא בראש פתוח ולב פתוח להכיר מישהו, בלי לתת תחושה שבוחנים ושופטים אותו. לא שיפוטי- הנה כבר מידה אחת טובה...

רק שפה מפרטים ומדברים על זה..

ולא צריך להגזים עם ה"בואו וזרמו"

בכל זאת זאת ה"החלטה" שרצוי לעשות רק פעם אחת בחיים.

גם ככה אנחנו אם נרצה או לא נרצה, באופן טבעי לצערנו בוחנים ושיפוטיים, כאלה אנחנו, בני אדם...

הדבר האחרון שצריך זה לחפש עצות אקטיביות איך לחדד את המיקרוסקופ שלנו...

ושאני אומר "זרמו" אני לא מתכוון "תשתחררו כבר מהכבדות שלכם, שימו מכנסי אלאדין כתומים, ותהנו טיפה מהחיים".

אני מתכוון שהדבר שיכול מאוד מאוד לתרום לקשר להצליח הוא זרימה בקשר ולא קרח,

ושמבחני סיטואציות כאלה ואחרים, או טיפים מלומדים למיניהם איך לזהות מהדייט הראשון או מהבירורים

***(שמעתם מישהו פעם אומר על חבר שלו בבירורים שיש לו מידות רעות, או שהוא מדליק את האור כשהוא חוזר לחדר מאוחר בלילה בישיבה?)***

רק מעצימים את הקרח הזה ולוקחים את הקשר צעד אחורה.

ברגע שנשברים המחיצות- גם מגלים באמת אם יש מידות טובות או לא, זה קורה לבד. 

בואו להכיר בן אדם, תשאירו את הטבלאות בבית.

הפורום קיים למטרת חפירות ודיוקים..

למרות שיש תחושה שהחפירות מצמצמות הן לפעמים דווקא מרחיבות ופותחות..

אם נאמץ את השורה האחרונה שלך לא יהיה הצדקה לקיום הפורום.

ומה אני חושב שיכול לעזור..

ובעצם- זה נראה לי דווקא כן מצדיק את הפורום- לעזור אחד לשני..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.