למה לא כתוב בשום מקום את האיסור באשה גלוית ראש? או ההפך, את החובה לכסות הראש? למה לומדים זאת מכורח נסיבות סיפור אישה סוטה?
יש מקרה דומה של איסור שלא נכתב בפירוש, קשור לשרשור שפתחתי לבנים בלבד ומישהו סיפר לי בפרטי שזה בגלל שיש בו אונס כדרך הטבע. ואפילו במקרה הזה יש לשון ציווי ורק ההסבר ממה להישמר הוא רמוז בלבד (כתוב ונשמרת מכל רע, לשון ציווי)
מה הסיבה שכיסוי ראש לא נכתב בפירוש?
אולי זה קור לגמרא במסכת סוכה דף כא: "אמר רב מנין שפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד שנאמת ועלהו לא יבול" כלומר גם מדברים שנאמרים בדרך אגב לומדים
שרק הבאתי מקור של הלכה ועוד עניין מתוך ספר כלשהו שיצא לי לקרוא בעניין, גמרות ופלפולים זה כבר לא התחום שלי.
רגע, אבל רק שאראה אם הבנתי את השאלה, אתה כותב בעצם שחוץ מהסיפור של אישה סוטה לא מצאת מקור אחר שכותב שאישה צריכה לכסות את הראש? אתה מחפש מקור שכותב שזה איסור פשוט?
שחובה לכסות את הראש. או שאסור לגלות את הראש. או הסבר למה אין (כמו אונס כדרך הטבע במקרה של השרשור לבנים בלבד)
כמה פסוקים בתורה מסכמים את כל הנושאים בחלק אורח חיים של השו"ע?
כמה פסוקים בתורה מסכמים את חלק אבן העזר?
ואם זה לא חריג, למה יש הסבר על האיסור לבנים?
כשיש להם עוד הרבה דינים שנחשבים לדיני דאורייתא שלא מפורטים בתורה.
[יש חריגים, שיחסית מפורטים, וחריגים שגם העיקרון רק רמוז]
כיסוי ראש הוא חלק מענייני צניעות הלבוש כך שעליו אין כ"כ שאלה, אפשר לשאול על צניעות הלבוש בכללי, שגם לא מופיעה [אך יש בישעיהו תוכחה על מעין זה].
אפשר אולי להסביר מעין מה שכתב בתגובה הזו - אולי כי התורה לא ניתנה לאנשים נייטרלים אלא לאנשים שכבר נהגו - בית המדרש
ולהוסיף עין ה שסבירים [איני זוכר את המקור] לגבי האיסור להכות שמופיע רק בהקשר של המקרה החריג של הוספה על מכות של חייב מלקות, ומשם לומדים למציאות הרגילה, שבעיקרון הייתה אמורה להיות מובנת. [וכן חובות של בעל לאשתו - שאר כסות ועונה נאמרו ביחס למקרה חריג של יעוד אמה עבריה]
גם לפי הרמב"ם יש מצוות דאורייתא גמורות שהם 'פירוש מקובל' ולא מופיעות במפורש. [גם בלי להיכנס לשאלה מה המעמד המדויק של הנלמד ע"י החכמים ביג המידות].
מאידך, גם אם מצוות שנלמדו מיג מידות הם דאורייתא, ברוב המצוות כמדומני עדיין הכלל הבסיסי מופיע במפורש בתורה.
במקרה של כיסוי הראש, גם לפי הכלל של הרמב"ם זה צריך להיחשב דאורייתא, כיוון שהוא כותב "אם פרשו הם בעצמם ואמרו שזה גוף תורה או שזה מדאוריתא הרי זה ראוי למנותו" וכאן זה מפורש בגמרא שזה דאורייתא. [ואעפ"כ, זה לה כמצווה בפני עצמה, כנראה מסיבות שקשורות לשורשים אחרים.]
הציווי הוא על צניעות, ויש אינספור כאלה. הסיפור של סוטה נותן את הגדר
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה 
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
