מה הנקודה...?אוי טאטע!

סתם שאלה שמהרהר בה טיפה לאחרונה

האם זה מצב טבעי שיהודי יר"ש שבסך הכל מקפיד על ההלכה ומשתדל לעשות רצון קונו

ובכל זאת בכל מה שקשור לאהבת ד' ודבקות זה סינית בשבילו...? אולי בשיעור קיט (ביחד עם ללמוד אורות הקודש) כשהוא יהיה איזה צדיק

למה זה לא דבר שפשוט קיים אצלנו באופן טבעי?! בייניש שיושב ולומד כל היום תורה, מחבק את המלך בלבושיו! ולא מרגיש שזה מקשר אותו ל-ד', איך?

איך זה שיש כל כך הרבה דוסים, שכל העבודת ד' שלהם היא רק סוג של חובה ודבר חשוב? כל המצוות שקיימו לא עשו להם כלום?

למה הרבה ילדים שגדלו כדוסים פתאום שמתבגרים מתרחקים מזה כי הם לא מתחברים?

 

ואם זה באמת לא טבעי, אז מה הסיבה(או הסיבות) שגורמות לזה? ומה עושים עם זה? מה צריך לשנות במסלול?

 

לא הצלחתי להסביר בדיוק מה מפריע וקשה לי(הדוגמאות לא מנוסחות משהו), בכל זאת השעה... מקווה שתבינו...

 

וכתבתי בעיקר על בנים כי זה מה שאני פוגש, אבל זה גם על בנות

ואו.. שאלה כואבת.לב אוהב

האמת שזה אחד מהדברים שלא ברורים לי בכלל בכלל

איך אחד יכול לבכות מתפילה, ויש לו מלא רגשי קודש ודביקות וכיסופים

ושני ילמד מלא תורה אבל היא מנותקת ממנו.

 

לדעתי צריך להתפלל לזכות לרגשי דביקות וחיבור לקב"ה...

 

וממה שראיתי לבנות יותר קל להתחבר לזה, אולי כי הן מחוברות יותר לרגש שלהן.

 

אבל זה כואב מה אני אגיד...

 

אגב כתבתי על זה פעם בפורום נראה לי,

שיש גבול דק מאוד

בין להיות דבק בה'

לבין להיות מרוחק ומנותק

 

כלומר, בקלות מאוד אפשר להיות מנותק. בקלות.

להיות דבק, זה כבר עבודה בפני עצמה.

 

כשאתה בדבקות אתה לא מבין איך אפשר לחיות בלי זה 

וכשאתה בניתוק אתה לא מבין מה הקשר של דביקות לחיים שלך בכלל.

 

יש יותר דברים שיכולים למנוע מרגשי קודש לפעום בלב של מישהו

אפילו אם אדם ילמד תורה...

מאשר דברים שיכולים לגרום לדבקות.

 

כמה דברים ששמתי לב שגורמים לניתוק:

התחברות לסביבה לא טובה, קריאה/שמיעה של דברי כפירה, מוזיקה מסוימת, שעובר על אדם הרבה ימים או תקופה בלי שפרק אצל הקב"ה כל מה שהצטבר אצלו, חוסר התקשרות לאדם קדוש וצדיק, שכל מוגבר שמנותק מאמונת חכמים ועוד.... 

 

 

זה חלקאוי טאטע!
מהשאלה
למה זה עבודה בפני עצמה? למה צריך להתפלל על זה במיוחד?

אולי בעצם זה שאלה אחרת...
האם בעצם הוא דבק וזה רק עניין של רגש שהאדם לא מרגיש מה קורה לו בפנים
או שבאמת האדם לא דבק ואז גם חיבור לרגש לא עוזר
השאלה בסוף.. מענייןלב אוהב

אממ לדעתי דבקות זה משהו שאמורים להרגיש עם הגוף, נפש, רוח... מה שתרצה 

 

ולא לכולם זה ממש עבודה, יש כאלה שזה יותר בא להם בקלות מסיבות שונות...

 

והגיוני שצריך לעבוד על זה, כי זאת חוויה רוחנית, קצת כמו מתנה כזאת שצריך קצת לעמול עליה.

 

לכן כל ההגדרות האלהחיות צבעונית
צריכות להיות מאד מדויקות ולא מה שכל אחד מרגיש /חושב כי אז באמת נהיה בלבול.
רוצה להוסיף, וכמענה לפותח השרשורמחייכת =)

שהרבה פעמים השיח שלהם היה בענייני הלכות, לימוד תורה ומוסר, ולא היה שיח של אהבת ה' אלינו, דבקות בבורא, קשר ישיר עם הקב"ה שמלווה אותנו וחפץ בנו וכו'.. וכל מה שקשור לדיבור הזה ולחוויה הזאת. 

ואז ברור לי שזה יישאר בפן החיצוני. כשמה שאתה רואה מסביבך זה תפילות חיצוניות, בלי רגש של דבקות וחיבור, כשהלימוד הוא בפן השכלי ולא גם הרגשי של הדברים, אז החוויה לא עוברת אליך והעבודת השם נשארת במימד שכלי ומנותק.

ככה אני חושבת בכל אופן..

 

ואי ממש!!! דייקתלב אוהב


עייף כרגע מכדי לענותsomeone
רק שים לב שיש פה יותר משאלה אחת, אם אתה רוצה תשובה אחת שתענה לך על מה שאתה רוצה כדאי להיות יותר ממוקד. למשל שאלת איך יתכן עבודה מיראה בלי אהבה, בסוף שאלת למה ילדים מתרחקים, על פניו אלו שני דברים שונים, כדאי יותר לחדד את השאלה...
כתבתי שגם אניאוי טאטע!
שגם אני עייף ולא ניסחתי טוב

שתי השאלות שהבאת נובעות מתוך השאלה הראשונה, למה זה לא טבעי?
שום דבר לא טבעי, גם לא יראהsomeone
ועוד יותר אהבה. למה אנחנו פה אם לא לעבוד? אם אהבת ה' הייתה טבעית, לא היתה בחירה כמו עכשיו,זכורני שאיתא בתקנת השבים של ר צדוק שבניגוד ליראה שתחילת הפעולה היא מלמטה, דהיינו ממנו ובסוף בא מלעילא שמשפיע עלינו יראה נעלה יותר, אהבה זה הפוך, שה' קודם צריך להשפיע על האדם ורק אז הוא יוכל לעבוד מאהבה, ורק אחרי שעובדים הרבה ביראה זוכים שה' משפיע עלינו אהבה.
לא אמרתיאוי טאטע!

שלא צריך לעבוד

לשקוד על התורה ולקיים מצוות זה בהחלט עבודה

 

וזה ממש לא סותר בחירה, עובדה שיש אנשים שיש להם אהבת ד' ובכל זאת יכולים לחטוא

 

וגם אם נקבל את התקנת השבין, שזה לא טבעי(ויש מקום לדיון..) עדיין זה דבר שאמור לקרות כתוצאה

אדם שמקפיד על ההלכה ומקיים מצוות לפחות יראה תתאה יש לו, אז למה ד' לא משפיע לו אהבת ד'?

אני חושבתהפי
שאין פה צורך להגיד למה ה' לא מביא לי..
צריך לקלף הרבה קליפות על מנת להגיע לאמונה .
ואולי ממנו הוא מצפה לעבוד על האמונה שלו?
כי הוא מצפה ממנו יותר?
אולי?

זה לשיטתואוי טאטע!

ר, צדוק בעצם..

שאדם לא יכול לעבוד על אהבת ד' כי זה מתנה מלמעלה

רגעהפי
אז אנחנו לא מדברים על אמונה?
איזה רובד?אוי טאטע!

יש אמונה לדעת ש-ד' קיים

ויש אמונה של לחיות שכל מה ש-ד' עושה לטובה

 

בכל אופן, כעיקרון לא, לא מדובר על זה, חלק מאהבת ד' יכול להיות הרובד השני של אמונה שכתבתי

מן הסתם השני אוקיהפי
שלוםמבשר שלום
אני רואה שהעלת כמה נק'- אבל אם הבנתי נכון- בעצם אתה שואל איך ה"לומדים" יכולים גם לא להיות "צדיקים".

אני קצת לא הבנתי איך החלטת מה הגדר של "אהבת ה' ודבקות", אני אשמח שתענה.

בכל זאת, אני חושב שלכל אדם יש צד שכלי וצד רגשי- הצד של לימוד תורה,פלפול וכו' הוא הצד השכלי, ותפילה, עונג שבת וכו' זה הצד הרגשי.

בסוף כולם רוצים לעשות רצון ה', וודאי לנו שרצון ה' זה שמירת ההלכה, כתוב בגמ' בשבת קלח: דבר ה' זה הלכה.
לכן ממנה אין לזוז.

עוד מצווה חשובה מאין כמוה היא מצוות תלמוד תורה, מהמשנה בפאה א,א שתלמוד תורה כנגד כולם; אם לא בריתי יומם ולילה וכו' שכתוב בגמ' בנדרים דף לב. דאמר רבי אליעזר גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ע"כ, אני חושב ששער ד' בספר נפש החיים מייצג מאוד נק' זו.

כיוון שהמצווה הזו, שזמנה הוא בכל רגע רגע (אתה רוצה להעיר לפי האו"ש הראשון על הלכות ת"ת שמדובר בציווי שמשתנה בין כל אחד, בסדר) היא המצווה המייצגת את הצד השכלי, ודאי מי שמנסה לדבוק בקיום מצווה זו- מושפע מהנק' הזו, ומקטין את כוחות הרגש (זה גורם למחיקה או צמצום של מנהגים ו"מעשי צדקות"- מקווה, שירים וכו' בטענת "ביטול תורה").

אני עוצר פה לעת עתה, אני צריך לחשוב איך להתנסח להמשך.
אם יש הערות אשמח לשמוע.
זה לא השאלהאוי טאטע!

זה חלק ממנה

יש לנו נשמה, אנחנו נותנים לה את המזון שלה לומדים תורה ומקיימים מצוות

אז למה היא לא מופיעה? למה קדושת התורה והמצוות לא מקרבות אותנו ל-ד'

 

אהבה ודבקות זה לא מושגים רוחניים, זה מושגים גם בעולם הזה

כמו שאדם אוהב אנשים ויכול לדבוק בהם (ורות דבקה בה, ודבק באשתו)

אז המושגים האלה כלפי ד', מה יש להסביר

 

וזה ממש לא רק שכל ורגש

אנשים מאוד רגשיים שאין להם, ואנשים מאוד שכליים כביכול, שבאהבת ד' אתה רואה אותם משתפכים

ויש דבר כזה גם אהבה יותר שכלית, זה לא סותר

כי אין כנות בקשר..הפי
אין.. אם לאדם יושב משהו על הלב והוא לא מספר את זה לה' לפני שהוא לומד תורה ..
אז איזה לימוד תורה זה יהיה?

אם האדם מרגיש שהוא יבש .. ושחסר לו משהו עכשיו הוא כואב מסיבה מסוימת , שווה לבדוק בגלל מה...

לפני שנגשים לעשות את המצוות אפשר להקדיש 2 דק ללב.
אז לא הבנתימבשר שלום
אני אשמח שתגדיר את המושגים דבקות ואהבת ה' ותתן דוגמאות- לא בסגנון של הרב'ה הזה צדיק, והצדיק הזה כך..
אהבה ודבקותאוי טאטע!
זה מושגים טבעיים...
אתה אוהב את המשפחה שלך בעזרת ד' בקרוב את אשתך
אהבה: רצון להתקרב ולהרגיש קירבה, רצון לשמח ולעשות טוב ונחת רוח למי שאוהבים
דבקות: כמו פיזית שאתה מדביק שני דברים, הם הופכים להיות מחוברים, אז להיות מחובר ל-ד'
דוגמאות... להפוך ליותר טוב(במובן שהטבע שלך מתעדן ומתעלה) (דבקות במידות, מה הוא רחום וכו')
להרגיש את הקדושה במעשי המצוות
לאהוב כל יהודי כמו ש-ד' אוהב אותו
לעשות רצונו תמיד וששום דבר לא יוכל להפריד איך דעתך ממנו
(המסילת ישרים בפרק יט מדבר על זה ומסביר)
כל הדברים האלה אם אתה מחובר ל-ד' הם יבואו ממילא
אממארצ'יבלד

במורה בחלק ג', יש 20 פרקים גדולים שעניינם הסברה רציונאלית של טעמי המצוות מתוך גישה תועלתנית,

גישה שהמצוות מחנכות את האדם לדעות אמיתיות ולדחיית דעות פסולות (עקירת עבודה זרה) ולמידות טובות ולכיבוש היצרים, לארגון חברתי מדיני משוכלל וליחסי אנוש הוגנים- מצוות למענו ולטובתו של האדם.


אבל, רוח הדברים משתנה בפנ"א.

ולשונו "דע, כי כל מעשה העבודות הללו, כקריאת התורה והתפלה ועשיית שאר המצוות, אין תכלית כוונתן אלא שתוכשר להתעסק במצוותיו ית' ולהפנות מעסקי העולם, וכאילו התעסקת בו ית' ובטלת מכל דבר זולתו"
המצוות המעשיות, הן תחילה אמצעי לחנך את האדם ולהביא אותו לאמונה, אולם כשהוא מגיע לאמונה- האמונה הפילוסופית של הכרת ה'- הוא מגלה שאמונה זו, אין לה בפועל ביטוי אחר מאשר עבודת ה' בקיום אותן מצוות עצמן.

התקרבות לה' היא קיום המצות..
 

השאלה שלך כואבת לי כ"כ הרבה וכ"כ הרבה זמן...אני הנני כאינני


לדעתי זהחיות צבעונית
כשלא מתעסקים בפנימיות. כמה שזה יהיה דברים שבקדושה זה עדיין מסביב והנקודה הפנימית נשארת בלי מנותקת
את יודעתאוי טאטע!

שמצוות אהבת ד' הייתה גם לפני שגילו את הזוהר ולימוד הפנימיות, כן?

זה ודאי מוסיף להרבה אנשים, אבל לא הייתי אומר שזה *ה*נקודה שמפריעה

וודאיחיות צבעונית
זה שדבר מופיע בזמן מסויים לא אומר שלא היה קיים קודם.
מה בדיוקאוי טאטע!
היית אומרת למישהו בתקופת התנ"ך והגמרא?
ברור שזה היה קיים
אבל זה היה אצל יחידי סגולה בדור, והמון מגדולי ישראל לא האמינו בזה
אבל אנחנו לא בתקופה הזאתחיות צבעונית
חוץ מזה שזה התהליך, ירידה בכלים ועלייה באורות.
זה לא הענייןאוי טאטע!
העניין הוא שמצוות אהבת ד' לא יכולה להיות תלויה בזה, כי היא קיימת תמיד
וש המון דורות שזה לא היה אפשרי...

ומאיפה זה הירידה בכלים והעלייה באורות?
בפשטות הייתי אומר הפוך
מצוות אהבת ה'חיות צבעונית
תלויה בהתעוררות של הנקודה הפנימית. ברור שזה תקף בכל זמן. מסכימה שלא בכל דור האפשרות היתה באותו היקף כמו אצלנו

מהקדמה לספר הזוהר-
"ב' אלפים תהו, ב' אלפים תורה, וב' אלפים ימות המשיח" (סנהדרין צז ע"א). כי ב ב' אלפים הראשונים, שהם בחינת ראש וחב"ד, היו האורות מועטים מאד, והיו נחשבים לבחינת ראש בלי גוף, שאין בו אלא אורות דנפש. כי יש ערך הפוך בין כלים לאורות, כי בכלים, הכלל הוא, שהכלים הראשונים נגדלים בכל פרצוף מתחילה, ובאורות הוא להיפך, שאורות התחתונים מתלבשים בפרצוף מתחילה.

ונמצא כל עוד שאין בכלים רק העליונים לבד, דהיינו כלים דחב"ד, יורדים שם להתלבש רק אורות דנפש, שהם האורות התחתונים ביותר. וז"ש על ב' אלפים ראשונים שהם בבחינת תהו. ובב' אלפים השניים של העולם, שהם בחינת חג"ת דכלים, ירד ונתלבש אור הרוח בעולם, שהוא סוד תורה. ועל כן אמרו על ב' אלפים האמצעים, שהם תורה. וב' אלפים האחרונים הם נהי"מ דכלים. ועל כן מתלבש בעולם בזמן ההוא אור דנשמה, שהוא האור היותר גדול. ועל כן הם ימות המשיח.

גם הדרך הוא בכל פרצוף פרטי, שבכלים דחב"ד חג"ת עד החזה שלו, האורות מכוסים, ואינם מתחילים להאיר חסדים המגולים, שפירושו, התגלות הארת חכמה עליונה, אלא מחזה ולמטה, דהיינו בנהי"מ שלו. והוא הסבה, שמטרם התחילו להתגלות הכלים דנהי"מ בפרצוף העולם, שהם ב' אלפים האחרונים, היתה חכמת הזוהר בכלל וחכמת הקבלה בפרט, מכוסה מן העולם.
וואוואוי טאטע!
עמוק לי מידי כרגע
צריך זמן לשבת על זה רציני
זה התרגום של בעל הסולם?

בכל אופן לא חושב שאפשר לומר שזה רק זה
גם אצל ליטאים יש אהבת ד' וגם פעם היה
ובלי קשר התורה אמורה לפעול עלינו גם אם זה לא פנימיות
אז ברור לי שזה מוסיף אבל ללא חושב שזה הנקודה

למרות שאולי מעניין באמת לחשוב על המשל של האבן היקרה של המלך שטוחנים אותה לרפא את הבן החולה
מה בעצם המחלה שלנו?
מה אנחנו פחות מדורות קודמים?
שאולי בגלל זה פעם לא היו חייבים את זה היום כן
זו ההקדמה של בעל הסולםsomeone
אהאוי טאטע!
אז אין איזה מישהו שמסביר את זה טיפה יותר מובן?
אין צורךsomeone
לדיון הזה מספיק שנגיד, כיון שהייתה ירידת הדורות כיום צריך את החכמה הפנימית. זו להבנתי דעת מרן הרב @חיות צבעונית
*הרבנית, מסתבר.someone
במה מתבטאתאוי טאטע!
הירידת הדורות?
ולמה זה קשור ללימוד התורה?
כשאומרים ירידת הדורותsomeone
הכוונה לקרבה בין ה' לאדם כדאיתא בכמה מקומות בש"ס, "מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא..." ברכות כ. עיין שם. וע"ש שאף על גב שדורות האחרונים יותר היו בקיאים בתורה אע"פ כן לא היו נענים ע"ש.
וכמו שאומרים "רחוק מהעין רחוק מהלב" לכן היום האהבה היא הרבה יותר קשה להשגה, ולכן היום כן צריך את החכמה הפנימית בניגוד לפעם.
הגמרא שםאוי טאטע!
מסבירה שזה בגלל שהיו מוסרים עצמם על קדושת ד'
*הרבנית, מסתברsomeone
מודה, לא יצא לי להיתקל הרבה בבנות עם בקיאות כזאת בקבלה. חבדניקי"ת?
חח לאחיות צבעונית
אם כבר אשלגיסטית
לא בדיוקחיות צבעונית
הוא מסביר שיש תהליך הפוך בהתאמה של גילוי הכלים והאורות.
ובגלל שעכשיו הכלים הם הקטנים ביותר יש גילוי של האורות הגדולים ביותר. קטונתי ממש אבל לדעתי הוא מדבר על זה שזה בעצם סוף הגילוי לפני ביאת משיח.
שמעתי פעם שזאת גלות אדום. שהתפקיד שלנו הוא לגלות את יעקב מתוך ידי עשיו.

מעניין שגלות ולגלות זה אותן אותיות.
נכון מאודsomeone
הבנתי אותו מצוין, ירידה של הכלים מתבאטת בירידת הדורות. כתבתי שאיני מסביר אלא רק מוציא מה שחשוב לענייננו.
והכל זה בכוונה לא במקרהsomeone
הכלים הקטנים, חייבים את האורות הגדולים. שזה בדיוק מה שאמרתי
לדעתי אםחיות צבעונית
תקרא כתבים של הרב אשלג תמצא כמה תשובות.
מה שמאפשר לנו להידבק בבורא זה החלק אלוק שבנו שזאת הנקודה הכי פנימית שלנו. בלי לעורר את זה ולנסות להבין ולגעת בזה איך אפשר יהיה להגיע לדבקות?
לעורר ולגעת כןאוי טאטע!
למה חייב להבין?
ולמה הנגלה לא מספיק בשביל לעורר את הנשמה?
שכתוב שהתורה היא מזון לנשמה זה לא כתוב דווקא על הנסתר
תכלית האדםחיות צבעונית
הוא לא 'ללמוד תורה'. כמשבצת לסימון וי
בגין לאשתמודע ליה.
זה כמו שכבות, אם הלימוד עוצר בשכבה מסויימת הוא חסר
בטח כשהשכבה הזאת היא השורש.
ברור שלאאוי טאטע!
אם כי ר' חיים חולק
אבל מאיפה החילוק הזה של השכבות?
למה יש אנשים שנגלה כן מספיק להם וחלק לא?
אדם לא יכול להיות מושלםהפי
אצל כל אדם הדברים האלה מפותחים באופן שונה.
אדם שלומד תורה ומצליח לא בהכרח שיש לו אמונה באותה סדר גודל.
וזה בסדר , צריך לפתח את האמונה אי אפשר פשוט להתבאס שאין אלא לרכוש אותה כמו לימוד רק הרבה יותר כנה ועמוק.
איך לומדים את זה?
מילדים, לדעתי אמונה זה כנות ותמימות ..
כמו שילד קטן דורש שאבא שלו יהיה איתו ואת הקשר בניהם
ככה אנחנו צריכים!

בכל דבר להכניס את ה'
הכנתי עוגיות עם ילד קטן ואמרתי לו אני אנצח אותך.. (בכמות של העוגיות , מפה לשם הוא היה פתאום עצוב כזה ואז חייך , ואז שאלתי אותו , מה גרם לך לחייך ?
והוא אמר לי אני החלטתי שאבקש עזרה מה'.
שתבין אנחנו מכינים עוגיות והוא חושב על ה".
זה אמונה !!!!
היום יום ! כל שניהה.. דברים אפילו לא קשורים
ולדרוש את הקשר הזה בניכם.
כל מה שאת כותבת סבבהאוי טאטע!

אבל לקרוא בתניא איך בשעה שאדם לומד תורה הוא מחבק את המלך

וכל הקדושה העצומה של הלימוד תורה

וכל זה לא משפיע כלום?!

"הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירן למוטב"

 

ברור שאפשר לעבוד על זה בנפרד

השאלה היא למה זה לא טבעי? למה צריך לקלף כ"כ הרב קליפות בשביל זה?

לא הבנתי מה הקשרהפי
לזה : "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירן למוטב"

לפי מה שכתוב כאן זה שהם יכולים לעזוב אותי אבל לא את התורה .
וההסבר לזה : שאדם יעסוק בתורה במילא יתקרב לה' מהאור שלה והיא תנחה אותו לחיים מתוקנים..

אז מה הקשר למה שכתבת בהתחלה
זה ההוכחה שליאוי טאטע!
מתואר מצב שעוזבים את ד', אז זה אומר שאין להם כ"כ אמונה
ובכל זאת, התורה אמורה לגרום לאדם להתקרב ל-ד'
אוקי ו?הפי
לא הבנתי מה הקשר
בכל במקרה בנוגע לשאלה שלך
זה די סותר את המשפט כי אם ביינשים לומדים תורה אז גם אם אין להם אמונה לפי המשפט הזה הם יתקרבו לחיים מתוקנים ולה' ע"י התעסקות בתורה.

אני רוצה להביא נקודת מבט אחרת.. הצעה
שבאים ללמוד תורה , צריך לבוא עם אנרגיות לא לבוא ממש של יבש..
יש משהו שאתה לא מבין? תשאל תתעקש.. ולאו דווקא ממקום אינטלקטואלי ..
פשוט ממקום שבאמת רוצה את קרבת ה".

יש גישה כזאת של בואו נלמד תורה כדי להיות תלמדי חכמים .. נרכוש חוכמה .
מה עם בואו נהיה תלמדי חכמים על מנת לקיים את התכלית של העולם הזה? וכך נעזור לאנשים לראות את התכלית של העולם .. נקרב אותם .
נעשה הכל כדי לראות להם שהתורה מתוקה
לא הבנתאוי טאטע!
זה בדיוק השאלה שלי
למה המשפט הזה לא נכון ולא מתקיים אצלנו

או שאני לא הבנתי אותך...
אה אז תעדכן מה התשובה מענייןהפי
בכל אופן הצגת פה עוד תהייה/שאלה שנתתי תשובה ..
מה לעשות כדי שזה לא יקרה + למה אנשים מתרחקים , כלומר מה לא נכון ?

הצעה
שבאים ללמוד תורה , צריך לבוא עם אנרגיות לא לבוא ממש של יבש..
יש משהו שאתה לא מבין? תשאל תתעקש.. ולאו דווקא ממקום אינטלקטואלי ..
פשוט ממקום שבאמת רוצה את קרבת ה".

יש גישה כזאת של בואו נלמד תורה כדי להיות תלמדי חכמים .. נרכוש חוכמה .
מה עם בואו נהיה תלמדי חכמים על מנת לקיים את התכלית של העולם הזה? וכך נעזור לאנשים לראות את התכלית של העולם .. נקרב אותם .
נעשה הכל כדי לראות להם שהתורה מתוקה
מבקש סליחה מראשאוי טאטע!

מכל האנשים שאולי כתבתי ואכתוב להם בצורה קצת תוקפת\צינית\לא מספיק מכבדת

 

זה נושא חם ורגיש אצלי... ריתחא דאורייתא...

אולי זה כי לא ניגשים ללימוד נכון..בורדו
אנחנו מוצפים בכל כך הרבה מסרים סותרים שלא אצל כולם המטרה המרכזית של החיים ברורה כ"כ...
כל כך הרבה הסחות דעת שאוטמות לנו את הלב, חינוך תרבותי מוטעה ולחץ סביבתי...
לימוד התורה שלא בא עם הכוונה נכונה מראש (עם תודעה מתאימה) לא תמיד יגרום לדברים לחלחל לנו ללב במיוחד אם כבר רגילים לעשות את זה...
כך נעלמת לנו התמימות בעבודת השם.

בקיצור, אם יהודי היה אכן ירא שמיים לימוד התורה יעשה לו משהו... הבעיה היא כשלומדים תורה עם ירא''ש נמוכה מדי, אין מה לעשות...
א. זה תשובהאוי טאטע!
קצת יומרנית לומר על כ"כ הרבה אנשים שאתה לא מכיר ולא יכול לדעת עליהם כלום
ב. מה תענה למה שכתבתי פה?
זה ההוכחה שלי - צעירים מעל עשרים
לא כי התורה כן עושה להם משהו, אבל היא יכלה לעשות הרבה יותרבורדו
לרמת הדבקות אי אפשר להגיע בלי היר"ש
לענ"ד
*ואני בת
סליחה...אוי טאטע!
אתה בעצם שואל איך זה שיש אנשים עם אופי שונה משלך?ultracrepidam

השאלה שלך נוגעת לא רק לעבודת ה' אלא לכל תחום שבו יש כמה מישורים. איך יכול להיות אמא אוהבת אבל מזניחה, ואמא קרה אבל דואגת...

 

בקיצור, לכל אדם יש נפש שונה, והנפש הזאת גורמת לו לראות דברים אחרת (קצת באופן טבעי וקצת השפעה של חינוך).

יש אדם שיגיד לך שכל הדבקות הזאת זה סתם עצת היצר והקב"ה רוצה שנעבוד אותו בלי רגש בכלל.

 

בקיצור, הנפש האנושית היא כל כך מורכבת שאנחנו אפילו לא יכולים להבין אותה לא אצל עצמנו ולא אצל אחרים, וזה בא לידי ביטוי גם בעבודת ה' שאצל כל אחד בא לידי ביטוי באופנים שונים, וגם בלימוד תורה שאצל כל אחד בא לידי ביטוי באופנים שונים

זה לא השאלהאוי טאטע!
עניתי קצת פה
זה לא השאלה - צעירים מעל עשרים

גם לאנשים שכליים יש אהבה, היא פשוט מסוג שונה
ומי שאומר שצריך לעבוד בלי רגש ודבקות טועה כי יש מצוות אהבת ד', ודבקות אולי זה לא מצווה אבל בספר דברים מוזכרת המון כחלק מהדרישה בעבודת ד', מה לעשות? והתורה נצחית ושייכת לכולם גם לאנשים שכליים וקרים
אבל יכול להיות שהם כןultracrepidam

ורק לך זה נראה שהם לא אוהבים את ה' כי אתה לא מפרש את זה כאהבה

גם הם לאאוי טאטע!
אני מדבר איתם...

ועל דבקות אין בכלל מה לדבר
נו, אז הם השקיעו בעבודת ה' בכיוונים מסוימיםultracrepidam

ולא בכיוונים אחרים. 

 

אז יש להם מה ללמוד ממך ואולי גם לך מה ללמוד מהם. וכך שניכם תרוויחו

זה לא עניין שלאוי טאטע!
האשמה שלהם
ולא חושב שזה משהו נפרד שצריך להשקיע בו
אני שואל למה לימוד התורה וקיום המצוות שכבר עושים לא מביא לאהבת ד'?
ולמה שכן יביא?ultracrepidam

כי זה הטבע של הנפש האנושית? אם זאת הסיבה, כנראה בנפש שלהם זה עובד אחרת

זה מה שמענייןאוי טאטע!
אותי למה בנפש שלהם זה שונה?
ומה הדרך שלהם להגיע לשם?
תקשיבו זה לא עניין של אנשים זה עניין של תופעהבורדו
אין בעיה. תסבירי מה התופעה ולמה זה לא תלוי אופיultracrepidam

חוץ מזה שהשרשור הזה שיפוטי מדי וזה מעצבן. מה אכפת לכם מה אנשים אחרים עושים?

כי זה מעניין לדעת ממה זה נובע כדי שנוכל לתקן את זהבורדו
בעיניי זאת תופעה שבגלל שהחברה שלנו פתוחה מדי זה יוצר בלבול. המקום של התורה לא ברור וממילא כשבראש יש גם דברים אחרים אז למה שאנשים יגיעו לקבלת כל הטוב שטמון בתורה... מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל. מי שאין לו כלי לא יוכל לקבל את כל הגודל של התורה אלא לפי הגודל של הכלי שלו
אולי זה קשור למשהו יותר בסיסי -מישהו איתי
יש סוגים שונים של נפשות, יש כאלה יותר רגשיים ויש יותר שכליים. אצל כולם יש שיתוף של שני הצדדים, אצל חלק זה נורמלי ואצל חלק יש חריגה לאחד הצדדים.

אפשר לראות את זה ביחס לעולם, לחברים, משפחה - יש אנשים אכפתיים, חמים, ויש ציניים וקפואים (ויש מלא באמצע כמובן).

ככה שנראלי שעיקר העבודה היא לא רק מול הקבה ובעניינים רוחניים נטן, אלא במציאת איזון בין החלקים השונים בנפש
שמעתי עכשיו משהו ממש יפהחיות צבעונית
מהרב יעקב ורשבסקי. הוא דיבר בהקשר של ריפוי הנפש וקבלה עצמית, ואמר שיש 2 סוגי ריפוי אחד של קבלה ואחד של הולכה. ברובד הפיזי כמו שהדם זורם אל הלב ומשם אל שאר הגוף וברוחני נתן דוגמא כמו הלולב שמקרבים קודם אל הגוף ואז החוצה.
הוא אומר שגם לתורה יש את שני הענפים האלה שהם קבלה והלכה.
לכן נראה לי שקודם צריך את הפנימיות לפני שיהיה אפשר להוציא את זה החוצה באמת בקיום תורה ומצוות.
למה הפנימיותאוי טאטע!
היא תנועה של קבלה בעינייך?
כי יש שםחיות צבעונית
איזשהו תהליך של ספיגה, במהות.
תרגום לשאלהsomeone
למה הקבלה היא תנועה של קבלה בעינייך? הייתי עושה סמל של קריצה אם הייתי יודע איך...
ולגוף השאלה, ע"פ תורת הרזים, ישנם שני צדדים לתורה, שמאל וימין. "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד" הימין זאת התורה הפנימית, והשמאל זה "נגעים ואהלות" - הלכה. לכן הסוד נקרא "דבר גדול" (אמרו עליו על רבי יוחנן וכו ) כי הגדולה בימין, "לך ה' הגדולה"- ימין "והגבורה"- שמאל. ועניין השמאל - הגבורה עניינה איתערותא דלתתא (לכן גם עבודה מיראה שהיא מצד השמאל, היא באיתערותא דלתתא כמו שכתבתי למעלה) לכן ההלכה היא תורה של הוצאה מעצמנו, מאתערותא דלתתא, אבל הקבלה היא כנגד הימין, איתערותא דלעילא, וגם לכן היא נקרית קבלה, כי אנחנו מקבלים מה שהקב"ה מגלה לנו. לכן גם יש יותר עניין להתקדש לפני לימוד הקבלה. מקוה שהייתי ברור.
תודהsomeone
סוף סוף יש פה אנשים עם קצת רגש לפנימיות... לצערי רוב הציבור שלנו נראה לי אפילו לא ידע למנות 10 ספירות...
דווקא היום יש יותרחיות צבעונית
פעם לא היה בכלל. לאו דווקא פה
ב''ה זה מגיע ונוגע ביותר ויותר אנשים
הלוואי...someone
אם ישמעו אותי מדבר דברים כאלה בישיבה שלי,ישלחו אותי לפסיכיאטר... סתם, אבל ברצינות, זה מן טאבו כזה שלפני שיעור רפ"ח אסור אפילו להציץ לכיוון הזוהר, שלא לדבר על ספרי קבלה... אני מכיר רק בחור אחד חוץ ממני שלומד. וגם כשאני לומד, אני מתגנב בלילה למדור ספרים אסורים בספריה...
ואני לא בהר המור...someone
וואיחיות צבעונית
חשבתי שהיום זה כבר לא ככה.
מבחינה סמנטיתאוי טאטע!
זה ברור
אבל זה כמו ללמוד תורה של ר' נחמן שא בחינת ב בחינת ג ולכן ד
ובפועל לא באמת הבנת פה כלום

זה רק העניין שהצורת לימוד היא קבלה? לפי זה חסידות זה לא אותו דבר? לא לזה נראה לי התכוונה @חיות צבעונית
אני אכתוב קצת אחרתsomeone
(למרות שבפנימיות זה אותו דבר ). לימוד ההלכה (וכשאני כותב הלכה, זה כולל את כל סעיפיה, גם גמרא ומשנה ) זה ללמוד איך אני מתקרב לה', אילו פעולות נחוצות לי לעשות כדי להתקרב אליו. לכן זה יותר יתקשר כתנועה ממך והלאה החוצה.לימוד הפנימיות, על כל סעיפיו, אבל בעיקר קבלה (חסידות זה קבלה במעטפת ). זה, אפשר לומר, איך ה' בא אלי. אבל יותר נכון, לימוד דרכי ה' בעולם, אמנם יוצא מזה נפקא מינות גם למעשה, אבל זה לא העניין. וכיון שלכאורה אין לך שייכות של עשייה בעניין זה, כי זה שאני יודע שעכשיו זה זמן של הנהגת עיגולים, לא אומר לי לעשות משהו אבל אני יודע שכך ה' מנהיג את עולמו עכשיו, זה יותר שייך לקבלה, כי אני כן מושפע מדרכי ה', אבל איני משפיע עליהם.
לרוב כשמדברים על פנימיות, הכוונה לקבלה בצורה כזאת או אחרת, גם אם הלבשת עליה לבושים, כמו החסידות או הרב. אבל אין הכי נמי, קבלה לאו דווקא...
קודםאוי טאטע!

רק לגבי ההלבשות

דווקא הרב וחלק מסוים בחסידות מאוד לקחו את זה ללא קבלה

איך מתקרבים ל-ד'? או איך פועלים עם אל? זה מאוד פרקטי ונותן

 

רק מה שלא הבנתי איך זה משפיע עליך?

כאילו אתה לומד על ההשפעה, אבל למה הלימוד עצמו משפיע?

מחר בעז''הsomeone
בל נשכח את הושענא רבא. לילה טוב!
מועדים לשמחה!!someone
כל מי שיודע קצת קבלה, יודע שהרב מדבר בספרים שלו קבלה. כמעט ואין פסקה שהיא לא קבלה, למעשה, בלי קבלה, כמה שתתעמק ברב הלימוד יהיה שטחי יחסית למי שלומד אותו עם נקודת מבט קבלית (על המשפט האחרון, יש חולקים, אבל לכולי עלמא הרב מדבר קבלה . לשם המחשה עיין בספריו של הרב יוסף אביבי "קבלת הראיה".
לגבי החלק השניsomeone
אני רק הסברתי למה זה תנועה של קבלה, בכל אופן מה שמשתמע ממה ש @חיות צבעונית כתבה בשם הרב ורשבסקי (שאותו איני מכיר ) זה שכמו שגוף האדם צריך גם את הקבלה של הדם ללב וגם את ההוצאה, כך הנפש שלנו צריכה גם את התורה המקבלת וגם את התורה המוציאה, בלי זה הנפש לא בריאה וממילא באות המחלות של חוסר דביקות בה' וכו'.
אפשר גם להסביר, שקשה יותר לאהוב מישהו אם אינך מכיר אותו, הכרת הבורא זו ידיעת דרכיו בעולם, וממילא יותר מתחברים אליו כשמכירים אותו...
לגבי מה שכתבתאוי טאטע!
שאפשר להסביר, יש כמה סוגים של אהבה ולא כולם תלויים בהיכרות (שכמובן תמיד מוסיפה...)
יש אהבה של כי הוא חייך
לכן נזהרתי מלהגיד בלתי אפשריsomeone
אבל זה עדיין מסביר את התופעה...
למה אתה מניחאוי טאטע!
שהאהבה העיקרית היא כזאת של היכרות והבנה?

שמע מביא לואהבת
התורה אמורה להביא ל-ד
למה אתה מניחsomeone
שקבלה אינה חלק מהתורה? התורה מביאה לאהבת ה' אבל כמו שאינו דומה השונה פרק אחד למי שגמר את הש"ס, כך גם אינו דומה מי שאינו עוסק בפנימיות, למי שעוסק...
חוץ מזהsomeone
מה לעשות, שבין בני אדם היכרות היא תנאי כמעט בסיסי לאהבה. לכן עם ה' זה ודאי מרכיב מאוד חשוב...
לא הנחתי שהיא לאאוי טאטע!
וגם לא דומה מי שסיים נזיקין בעיון למי שלא
יש המון חלקים וכולם חשובים
אני רק רוצה לטעון שזה לא בהכרח הכרחי ולכן חוזרת שאלתי בתחילת השרשור
...חיות צבעונית
סליחה שאני מביאה כל פעם את בעל הסולם🤭. הוא פשוט כל כך מדוייק
''וצריך שתדע אמנם, אשר סיבת כל הריחוק הזה, שאנו רחוקים כל כך מהשם יתברך, ומה שאנו עלולים כל כך לעבור על רצונו יתברך, אין כל זה, אלא משום סיבה אחת, שנעשתה למקור, לכל המכאובים והיסורים שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות שאנו נכשלים ובאים בהם חס ושלום. שיחד עם זה מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף, מכל צער ומכל מכאוב, וזוכים תיכף להדבק בו יתברך בכל לב, נפש ומאד.ואומר לך, שהסיבה המקורית ההיא אינה אחרת, אלא "מיעוט ההבנה שלנו בהשגחתו יתברך על בריותיו", שאין אנו מבינים אותו יתברך כראוי.''
לפי שיטתואוי טאטע!
מסכים
ומשער שגם שיטת הרבה בחסידות
שקטונתי מלחלוק עליהם
זה לא מוסכם על כולם אבל
לא התכוונתי ללא פנימיותאוי טאטע!
אלא ללא תנועה של קבלה(ההפך מעשייה כאילו)
אצל הרב ובחלק מהחסידות כל העניין של הבנת הופעת ד' בעולם, זה כדי להתקרב אליו ולדעת איך לפעול עם אל
אז זה לקחת פנימיות אבל להשתמש בה כדי לפעול ולא כדי לקבל

טעיתי בשרשור, זה תגובה לזה
מועדים לשמחה!! - צעירים מעל עשרים
וודאי שלא עוצרים בקבלהחיות צבעונית
זה לקבל על מנת להשפיע עם זה
לא חושבאוי טאטע!
שזה נקרא "לקבל" על מנת להשפיע
כי אין פה כ"כ קבלה, לא סופגים משהו
לומדים ידע על מנת לעשות
זה לא שונה מלימוד נגלה
ללמוד פנימיות זה לאחיות צבעונית
ללמוד בשביל הוספת ידע. יש פה מלא ספיגה של אור
בפנימיות מוסבר שהאור הזה הופך לכלי גדול יותר ואז האור הבא שיכנס יהיה גדול יותר.
לקבל על מנת להשפיע זה להיות צינור. זה להתחבר לנתב המקורי שממנו יוצא השפע ולהזרים את השפע הזה החוצה.
אם פנימיות לא הופכת אותך לצינור, אני לא יודעת מה כן.
אני לא חושב שברב זה נכון...someone
באורות התשובה, יש רק פרק אחד שמוקדש למעשה. ובכל הספרים, הרוב זה הבנת המהלך האלוקי,
בחסידות אתה צודק, לכן כתבתי בעיקר קבלה. גם מה שהביאה מהרב ורשבסקי דיבר על קבלה, המילה פנימיות היתה הוספה שלה
הבנת המהלך האלוקי ו...?אוי טאטע!
להבין שהתשובה לא מתחילה ממך אלא מ"שמש התשובה העליונה" זה משהו מאוד פרקטי בשביל שתבין את התשובה וגודלה וזה שהיא תשיב הכל
זה למטרה פרקטית לעודד ולחזק אותך, ולהבין שעכשיו יש התעוררות בדור לזה ומה ואיך צריך לעשות
זה התיאוריה של המה והאיך לפעול
(וסתם בדרך אגב יש 2 או 3 יג-טו)
ובכל שאר הספרים אותו דבר הבנת המהלך האלוקי היא בשביל שנדע לפעול נכון ולצפות(בשני המובנים)
בקיצור...
זו כבר פרשנות שלך...someone
כי אתה לא חושב שההבנה לשם הבנה היא נחוצה, אז אתה מחפש נפקא מינות, שאולי הם נכונות, אני לא אומר שלא, אבל זה ממש לא אומר שזה מה שהרב רצה לעשות אם הרב היה כותב את הנפקא מינות בעצמו בסוף כל פיסקה, הייתי מסכים איתך...
כך קיבלתי ולמדתיאוי טאטע!
מרבותי תלמידי הרצי"ה

אם אתה חסיד של הרב אביבי, אז אני מבין שיכול להיות שיש לך השגות עליו...

נישאר חלוקים...

ובד"א, כמו שהגמרא לא לומדים רק את הנפק"מ אלא מוציאים מהם את העקרונות שלפיהם נפעל
אותו דבר גם ברב, המציאות משתנה ולכן צריך להבין את העקרונות
וחוץ מזה שהרב דיבר המון גם על הנפק"מ לא ברור לי מאיפה אתה מביא שלא...
בספרים הערוכים (שהוא ביקש להדפיס, כן?) בטח שזה המון נפק"מ
אני חסיד של האמתsomeone
פשוט מאוד, רבותיך תלמידי הרצי"ה (שאולי הם גם רבותי) לא מלמדים הרב קוק בראיה קבלית, מכל מיני סיבות, אחת מהם אולי היא שלא נכון ללמוד כך את הרב.(זו מחלוקת עתיקה ) אז אם את המהלך האלוקי אתה לא באמת מבין על בוריו, לפחות שיישארו לך נפקא מינות...
לא מסכים...אוי טאטע!
תגדיר על בוריו
ברור שההבנה של הרב חסרה בלי המשמעות מתורת הסוד
אבל זה לא אומר שאי אפשר להבין את המהלך האלוקי בלי זה
להבין את המהלך האלוקיחיות צבעונית
בלי ללמוד קבלה? איך??
לא שכל מי שלומד קבלה מבין אותו על בוריו, אבל לפחות הוא מתקרב על ידי לימוד המהות.
פעם שמעתי שמתייחסים לזה כתורת העצם.
יש דרגות.הָיוֹ הָיָה

בוודאי שיש הבנה של המהלך האלקי ללא קבלה, בוודאי ובוודאי.

וברור שהקבלה מוסיפה באיכות הראיה הבהירה של הדברים

השאלה היאחיות צבעונית
מה האיכות הזאת נותנת. אם זה היה רק ידע הייתי מסכימה, אבל זה כמו להגיד להבדיל יש לי מכשיר מסויים ואני אקרא רק חלק מההוראות. רק לקחת בחשבון שיהיו המון פעולות ותכונות שלא אכיר ולא אדע לפעול איתן.(וזאת דוגמה הכי פשטנית שיש)
והתשובה היאהָיוֹ הָיָה

שברור שהקבלה מוסיפה, לא צריך דוגמאות.

וזה לא אומר שתמיד יהיה נכון לרוץ אליה, יש מה לעשות לפני כן.

 

ובכלל, אני מפקפק בשימוש של "לפעול איתן" לא חושב בכלל שמישהו שלמד את כל הסדרה של הרב אביב"י כבר "יידע לפעול, עם הידע הקבלי שלו.

 

אדרבא, אולי דווקא מול מגמות כאלו, צריך למשוך לצד השני, להאט את האינפלציה שנהייתה ביחסיות בין חלקי התורה.

 

רק לפני כמה ימים ציטט @ימ''ל את ר' אברום זצ"ל (ששלט בקבלה בצורה מוחלטת, כמו כל גדולי ירושלים העסיסיים) ש"יש סדר, יש משנה, גמרא, ספרי וספרא ותוספתא, ראשונים ואחרונים, הלכה.. אחרי זה באה הקבלה"..

הדיון היהחיות צבעונית
למה יש אנשים יר''ש שלא טבעיים להם המושגים דבקות ואהבת ה'.
ילמדו משנה, גמרא והלכה וזה יביא אותם לדבקות?

אני חלילה לא חולקת על דברי ר' אברום.
אני חושבת שבתקופה שלנו זה פשוט לא מספיק.
ומעבר לזה, אף פעם לא הבנתי איך אפשר להתייחס לקבלה כנספח של התורה.
שאולי מתישהו כשנהיה בני 60 ניגע בו
אכן.הָיוֹ הָיָה

אבל אין הכרח שהתשובה תהיה דווקא הקבלה.

רבים רבים הגיעו לזה מתוך החסידות, גם בלי להכנס לעומק הקבלי שלה.

רבים - מתוך כתבי הרמח"ל

ורבים - מתוך דברי הרב.

ורבים גם מדברים אחרים,

כל הדברים האלו הם דברים שיש להם עומק ואיכות בקבלה, אך פועלים גם בהסתכלות היותר חיצונית.

 

ואין באמת הבדל בין היום ללפני 15 שנה כשר' אברום אמר את זה.

הוא העמיד עיקרון - יש סדר בתורה.

את שואלת איך זה יועיל לדבקות? אז א' - כדאי ללמוד נפש החיים שער ד'.

ב' - אכן זה לא רק זה לבד - אלא עם לימוד האגדה וההגות כנ"ל.

וג' הרב בתחילת פרק ו' מאורות התורה מסביר איך העיון בענייני הקבלה ואף האגדה - הוא אויר לנשמה, אך לא יוכל להועיל מבלי ההכנה הגדולה והעצומה שע"י הלימוד העיוני בחלק ההלכה והגמרא.

ואיך נאמר, הרב עצמו הוא בהחלט מדריך מנובה ב"איך להגיע לדביקות"

 

ובעצם - דבריו ודברי ר' אברום הם דבר אחד - צריך הכנה ראויה כדי שנוכל ללמוד קבלה,

 

וזהו בדיוק - זה לא בגלל שזה "נספח" לתורה, אלא דווקא בשל תוקף רוממות ומרכזיות החלק הזה - שצריך הרבה הרבה לעמול ולהתכונן אליו.

כמוש בתוך הנגלה עצמו - לוקח הרבה זמן עד שלומדים רוגוצ'ובר או זכר יהוסף, זה בגלל שהם נספחים? לא, אל אבגלל שהם כ"כ מורכבים, ומצריכים הרבה הכנה.

אז איך אתה לומד הרב?someone
זה הרי לא בסדר? והתשובה כמובן היא שרב אברום דיבר על איפה צריך להיות הדגש, איפה עיקר היום? מי אמר שזה שולל ללמוד קבלה לגמרי?
רבים הגיעו לדביקות גם בלי חסידות, רק גמרא.
יש נפשות שיותר מוכשרות לדביקות ויש שפחות, לימוד קבלה הוא תרכיז של דביקות. אם יש כאלה שהספיק להם דברים אחרים, זה כי הם היו מוכשרים יותר לדביקות גם בלי, אבל הדביקות שלהם לא היתה דומה אם היו לומדים קבלה...
הזכרת ליאוי טאטע!
אפילו אם נמצא אנשים גדולים בתורה, ביראה ובחכמה, שאין הענינים של סתרי תורה נוגעים להם, מפני גודל מעלתם, מפני שיש להם רכוש רב להעסיק בו את רוחניותם במכמני התורה והחכמה הגלויים, אל יפול בזה לבו של אדם, שהוא מרגיש בקרבו חוש פנימי, ולחץ של עריגה נשמתית אל ארחות הרזים. כי אפילו אם נחליט שתשוקה זו באה לו מפני מיעוט כשרונו לענינים הגלויים, מה בכך, סוף סוף זאת היא מתת חבלו, וראוי לו לשמח בחלקו, כי קרוב ד' לכל קוראיו באמת ובתמים, ולא ניכר לפניו שוע מפני דל
לא הבנתי.הָיוֹ הָיָה

א' למה אתה מניח שאני לומד את הרב על דרך הקבלה.

ב' מי אמר לך מה אני כבר יודע בנגלה...

 

מי שהכיר את ר' אברום יודע היטב מה הוא התכוון,

 

לימוד קבלה הוא תרכיז של דביקות, אולי. אבל בשביל מי שאין מספיק מים (אין מים אלא) לדלל את התרכיז - אוי אוי אוי...

לא הבנתsomeone
כתבתי איך יכול להיות שאתה לומד הרב הרי לא למדת את כל הרשימה של ר אברום?
וגם אם גמרת הכל, אני בטוח שהתחלת ללמוד הרב לפני...
אבל חייב לעשות אוקימתא בר' אברום, הרי הוא לא התכוון שתגמור ששה סדרים לפני שתתחיל גמרא, או שלא תפתח ראשונים לפני שתסיים את הש''ס נכון? אז חייב להסביר שזה סדר של איפה העיקר, כמו שאמרתי.
מעולם לא היה ברור לי למה לא סומכים על המקובלים מתי טוב ללמוד קבלה. לפי הרמ''ק מספיק שבאותו יום הקדיש בהתחלה זמן ללימוד ש''ס ופוסקים כדי שייחשב ''למלא כירסו''.
....הָיוֹ הָיָה

ר' אברום הוא זה שהדריך במקביל ללמוד את הרב, וביד השניה הדריך לא ללמוד קבלה.

ככה שאין לי שום צורך להעמיד אוקימתא, ר' אברום אמר בדיוק את דעתו.

 

ולמה לא סומכים על המקובלים? סומכים גם סומכים. אבל לא על פי ציטוט אחד שמצאת, אלא על ההדרכה כללית.

ללמוד כתביאוי טאטע!
הרב בלי כל המשמעות הנסתרת
הרב ודאי כתב את דבריו ע"פ ומתוך הקבלה, אבל הוא כתב את כתביו כתרגום "פופלארי ושווה לכל נפש"(מקווה שזוכר את הציטוט נכון)
הוא התכוון שדבריו יהיו ברורים בצורה נגלית
כל החסידות נוצרהחיות צבעונית
כדי להיות מענה שווה לכל נפש.
הרב אשלג לא חידש כלום אלא פירש את הזוהר ואת כתבי הארי כדי שיהיו נגישים לכל נפש.
זה לא סותר.

מסכימה שלא כולם מגיעים לאותם דרגות, גם כנראה לא צריך, מה שכן צריך בעיניי זה לדעת שיש הרבה מעבר והבחירה שלי היא למה אני נחשף.
אם ההבנה חסירהsomeone
גם לא תבין את המהלך על בוריו. זה שהבנת מהלך כלשהו, לא אומר שהבנת הכל, עיוור צבעים לא מבין מה הוא חסר...
זה בכלל לא מוגזםחיות צבעונית
זה מדוייק
את מכירהאוי טאטע!
דברים שהרב קוק עצמו כתב על שיטתו בהפצת קבלה ופנימיות?
זה הגזמה
כןחיות צבעונית
''עמקי הסודות האלוקיים, פשוט שאין להבינם בבירורם בשכל האנושי, אלא על פי הקבלה, מאנשים מופלאים, שהאור האלקי חדר לתוך נשמתם. וכשלומדים את דבריהם, בהכנה הראויה, באה ההשערה הפנימית, ומיישבת את העניינים על הלב. עד שהם דומים למושגים בשכל הטבעי הפשוט. ולעולם צריכים לצרף אל המדע הזה את כח האמת של הקבלה, ואז נעשים הדברים מאירים ושמחים כנתינתן מסיני, לכל חד וחד לפום דרגיה''

''אחינו היקרים, חכמי תורה, וסופרים משפיעים, גם אנו נואלנו וחטאנו. למדנו וחקרנו, פלפלנו וחדשנו, כתבנו וציירנו, אבל שכחנו את האלהים ועזו, לא שמענו לקול נביאי האמת, לקול מעולי חכמי דורות עולמים, לקול הצדיקים והחסידים, חכמי המוסר וחכמי העיון והרזים, שצוחו והכריזו בקולי קולות כי סוף הנהר של התלמוד המעשי לבדו להיות יבש וחרב, אם לא נמשוך לתוכו תמיד מים מני ים, מימא דחוכמתא וקבלה, מים דעת האלהים, מים טוהר האמונה הטהורה הנובעת מנשמתנו פנימה משרשה ממקור החיים.''

''אני כותב רק לעורר לבב תלמידי חכמים לעסוק בעיון בפנימיות התורה וללמוד הזוהר הקדוש, ממש כהתמדת הש''ס ופוסקים.. מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמת הקבלה, עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו"

"תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי התורה בשפה ברורה''

''השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותתברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות''

קרדיט למשה שרון שקיבץ ציטוטים מהמון גדולי ישראל על חשיבות לימוד הקבלה
לא רואה סתירהאוי טאטע!

לתלמידי חכמים ודאי שיש חובה ללמוד ולהתעסק בזה

ולעם צריך דברים שנובעים משם(להמשיך לתוך נהר התלמוד מים מים חכמת הקבלה) לא את תורת הסוד בעצמה בשפתה המקורית

כל מה שהרב קוק עשה זה לתרגם את תורת הסוד לשפה מובנת בשביל להחיות אנשים

 

אין לי את זה בבית, אבל מכתבים בין הרב קוק לרב חרל"פ שהוא מסביר שהוא נגד לנסות להסביר ולהפיץ את תורת הסוד בצורתה כמו שהיא לציבור

וחייב דווקא לתרגם

גם מתרגומיםחיות צבעונית
של זה אנשים מתרחקים
אני לא מייצגאוי טאטע!

את האנשים

ואם הרב קוק זה תרגום לא חושב שמתרחקים מזה, לפחות לא בציבור הדתי לאומי

אני לא חושבתחיות צבעונית
שהכתבים של הרב קוק הם תרגום לקבלה, כמו שאחרי שלומדים פנימיות מבינים שהרב מדבר על קבלה.
ככה הואאוי טאטע!

כותב על על עצמו

אם אפשר להבין את הרעיונות הקבליים שהרב אומר לנו בשפתו אז זה אומר שקלטנו רעיון מתורגם

והרב אומר שזה המטרה

 

זה שאפשר להרויח מהרב גם שיטה בקבלה זה רווח עצום אבל לא העיקר של הרב לפחות בספרים שפירסם

הגיוני שדברים כמו ערפילי טוהר הוא כן יותר פרסם בשביל זה

סטינו מהנושאsomeone
אבל הרווחנו ציטוט מהרב שמראה שסגולת החכמה הפנימית הוא הידיעה ולא לנפקא מינה כזאת או אחרת... "שהכל יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי התורה בשפה ברורה"
מאיפה אתה רואהאוי טאטע!

בציטוט הזה שהעניין הוא לא הנפקא מינות?

כי לעודד ולחזק בן אדם יש גם דרכים אחרות...someone
כתבתי כבראוי טאטע!

שזה לא רק הלעודד ולחזק

אבל כן לגרום לאדם לחיות מתוך הבנה פנימית של המציאות זה מחייה אנשים

וגם הלעודד ולחזק אין מה להשוות בין אלו שעושים זאת מתוך פנימיות ללא, אין מה להשוות בכלל

לדעתי,זה פטתיsomeone
להגיד שישועת ישראל והעולם תלויה בעידוד שהוא קצת יותר טוב מסתם עידוד... בכלל, לא ברור לי למה זה יותר מעודד מלמשל הידיעה שיש שכר ועונש לעולם הבא.
בכל אופן בהקדמת מהרח"ו מפורש שהעניין הוא בעסק התורה הפנימית, אז זה לא רק חסידות, אלא כל המקובלים. ובכללם הרב עד שתוכיח באותות ובמופתים שהרב חולק על מהרח"ו
אני מקווהאוי טאטע!
שאתה לא בכוונה מדמגג
שוב, לחיות מתוך הבנה פנימית זה מחייה, אחד מהביטוים של זה היא מוטיבציה פנימית וחשק ורצון לעבוד את ד'

ובגמרא כתוב שהעניין של החורבן והגלות זה שנאת חינם...
לדמגג זהsomeone
להגיד: זה לא רק מעודד זה גם מחייה. תודה, מכבסת מילים. בכל אופן אין שום סיבה לעשות אוקימתא ברב שאין הכוונה לעצם ההופעה אלא לנפקא מינות, כשרבי חיים ויטאל כותב במפורש שע''י עסק התורה הפנימית תבוא הישועה
אתה יכול פשוטאוי טאטע!
לבקש שאסביר
הכוונה למשל כמו במושג העלאת ניצוצות, שם אדם יודע אותו אז הוא מסוגל לחיות נכון בשילוב של קודש וחול, הוא מבין יודע שלית אתר פנוי מיניה ובכל מקום שהוא נמצא יש לו משמעות ושליחות
הוא לא חי סתם ואין לו זמנים או תחומים מתים
כל זה נפקא מינות וזה בהחלט צורת חיים אחרת שהרבה יותר חיה
טובsomeone
בכל אופן, לא מסכים שבשביל זה הרב כתב את הספרים. במיוחד כי המקובלים בדור האר''י כתבו שהעניין הוא בעסק התורה הפנימית. אבל במחשבה, אפילו אם הרב כתב את זה לנפקא מינות כאלו. לעניין הדיון שלנו, זה לא משנה. כי נפקא מינות כאלו, שעניינם הוא לעודד ולחיות אותך, הם בהחלט תנועה של קבלה
אורות התורה ו הsomeone
יֵשׁ מְגַמָּה אַחַת לַתּוֹרָה, לְעוֹרֵר אֶת הַצַּד הָרוּחָנִי הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בְּמֻשְׂכָּלוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְיִהְיֶה סָר מִשִּׁקּוּעַ בֶּהֱמִי גּוּפָנִי, שֶׁמְּדַלְדֵּל אֶת כֹּחַ עַצְמִיּוּתוֹ. וּמִצַּד הַמְגַמָּה הַשְּׁלִילִית שֶׁל הֲסָרָה מֵרָע כָּל עִנְיְנֵי תוֹרָה שָׁוִים הֵם, אָמְנָם מִצַּד הַהִתְגַּלּוּת הָעַצְמִית שֶׁל הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית, שֶׁמַּרְוָה אֶת הַנְּשָׁמָה, יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין דָּבָר גָּדוֹל לְדָבָר קָטָן.
ואו... ומה הכוונה יש הבדל בין דברלב אוהב

גדול לדבר קטן???

הכוונהsomeone
כמו שכתבתי כאן תרגום לשאלה - צעירים מעל עשרים גדול תורת הסוד קטן הלכה, במקור מובא כמימרא על רבן יוחנן בן זכאי סוכה כח. ''אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא''
ואי... אז מה המסקנה בעצם מזה?לב אוהב

שחייב ללמוד סוד קבלה וזוהר?  

אהה לאsomeone
אם כי זה נכון בלי קשר. המסקנה היא שזה החלק בתורה שיותר מוכשר לפתוח את הלב בעבודת ה'...
טוב, לדעתי חייב ללמוד חסידות בכל אופןלב אוהב

אבל מעניין...

שזה יותר מוכשר לפתוח את הלב בעבודת ה'

כי אני מכירה כאלה שלא מתחברים בכלל גם אם היו קוראים.

ויותר מתחברים להלכה גמרא וכו'

אבל באמת עבודת ה' שלהם היא משהו אחר מאדם חסיד...

 

לצורך הענייןsomeone

אפשר לומר שחסידות גם נחשבת חלק מדבר גדול. אם כי לדעתי, קבלה עדיין יותר מוכשרת. ומי שניגש לקבלה בצורה הנכונה, זה הדבר הכי מעניין ויפה עלי אדמות... והזוהר... אחחח קשה לשיר כמו זוהר.

ואי זוהרר ...לב אוהב

קבלה לא יצא לי לראות.

אבל יודעת שיש לי משיכה לזה.

וחסידות זה שילוב נראה לי... 

חסידות זה כאילו האור של הזוהר והקבלה עם לבוש 

כן, משהו כזה...someone
לא שילוב, יותר הורדה של הדברים לעולם המעשה...
הרב גינזבורג אומרחיות צבעונית
שהקבלה היא החומרה והחסידות היא התוכנה.

פתאום נפל ליsomeone

מתחילת הקורונה לא קראתי את העלון שלו...

הטעות היא שאתה מסתכל על זה בכמות ולא באיכות.הָיוֹ הָיָה

זה החידוש מבית המדרש של הרב (בעקבות חידוש מסויים של החסידות)-

ניתן להכיר את כל המבנה כולו, בלי להחסיר ממנו חלקים בכמות, על ידי עיסוק באגדה ואמונה, בדברים שהם ה"השתלשלות" של הקבלה.

הקבלה מוסיפה בהארת האספקלריא, בהבהרת הראיה והצללתה. - באיכות ההבנה.

 

ודו"ק בזה. 

 

 

 

(לכשתמצי, אתה מדמה את העניין למגרש ענק, שללא הקבלה ממלאים את חציו, ולא נוגעים בחצי השני, והאמת היא שיש לדמות זאת לליטוש זכוכית, גם ללא הקבלה אתה מלטש את כל הזכוכית, לאורכה ורוחבה, רק שמדובר בליטוש פחות צלול.)

גם אםsomeone
במקור הרב כתב את זה בצורה לעיל, המציאות היא שרוב העוסקים ברב בצורה הזאת, הרבה פעמים פשוט לא מבינים את הרב. גם ספרים שקראתי, וגם שיעורים ששמעתי.
בכל אופן זה חלק שולי בויכוח.
זו כבר קביעה אישית, ויומרנית מאוד, שלך.הָיוֹ הָיָה

אני אפילו לא חושב שיש צורך להתאמץ כדי לסתור את דבריך אלו.

וסליחה, אבלsomeone
"מטרה פרקטית לעודד ולחזק אותך" להגיד שזו היתה מטרת הרב, זה סיבון אחד גדול... וממעיט מערך ומעלת הדברים שנכתבו...
סליחהאוי טאטע!
לגרום ליהודי ולדור לחזור בתשובה זה דבר קל בעיניך?
המון נבואות בתנ"ך נאמרו בדיוק למטרה הזו

ולא אמרתי שזה רק זה, אבל כן, זה בהחלט חלק
פנימיות זה קבלהחיות צבעונית
פנימיות התורה
לזה התכוונתי.
כןsomeone
כתבתי את זה אליבא דשיטתו כאן מבחינה סמנטית - צעירים מעל עשרים
אקדים ואומר שלא קארתי את כל השרשורנופת צוף

אבל לדעתי זה מתחיל מאיזה נקודת הנחה של יחס לא נכון בין הקדש והחול-

יש לי את הזמן שאני משחק/אוכל/ישן/בטל/יוצר/עושה/ממש את הכשרונותשלי/עושה כייף/מדבר עם חברים 

ויש את הזמן שאני לומד/ מתפלל/ עושה מצוות.

החיבור האמתי בינהם הוא שגם בזמן שאני עושה את מה שהגוף והנפש שלי צריכים, אני יהיה מחובר לה' וגם בזמן שאני לומד/מתפלל/מקיים מצוות זה יהיה בכל מאויי נפשי ויתבטא בכל הגוף והנפש

ובשביל לעשות את השלום הזה בינהם צריך דבר ראשון להבין שכל הצרכים הפיזיים והנפשיים שלי הם קודש וה' אוהב ורוצה אותם לא פחות ולכן כשאני ממלא אותם אני לא עוזב לרגע את עבודתו יתברך כי הם חלק עיקרי בלתי נפרד ממנו והוא כל כך שמח שאני נותן להם מקום והוא כל כך משתוקק שיהיה לי טוב ואני אתן להם מקום.

 

 

ולכן כשאני שר/מנגן/מטייל/מבשל/מדבר עם חברים או אפילו סתם מתבטל אם אני ממלא עכשיו צורך ממשי נפשי/פיזי זה חלק מעבודת ה', הוא רוצה אתזה

 

ולא רק זה אלא גם האהבה והחיבור שלי אליו גדלים כי אני רואה וחווה בי ובעולם יותר דברים שיכולה להודות עליהם- 

שאחת מהדרכים הכי עמוקים של חיבור זה הכרת תודה.

כך גם שאני אתפלל או אלמד זה יראה אחרת לגמרי כי החיבור שלי אליו שכ"כ אוהב ושמח בי ובמה שאני עושה ונותן לי כ"כ הרבה טוב יהיה הרבה יותר חזק חי ואמתי

 

דבר שני- אני צריך להבין כמה לה' באמת חשוב ואכפת ממנו ורוצה שבאמת יהיה לנו טוב ורוצה את הקרבה

זה גם לא ברור בכלל להרבה אנשים.

 

הרבה אנשים חושבים שבזמן שעושים מה שכייף להם הם מנותקים ממנו וזה ממש חשיבה שגויה.

לדעתי אם יחברו את כל מאוויי החיים אל ה' אוטמטית הקשר יהיה יותר תמידי ויהיה קשה יותר להתנתק.

 

 

מה שיוצא-

 

 

אני יוצא לטבע-אני מודה לו על כל האור, אני חושב עלזה שהוא ברא אותו בשבילי אני מתאהב ברגע

 

אני מנגן- מוכיר תודה על הנגינה, אני שר לו שיר אהבה, הכי רומנטי שיש

 

אני מדבר עם חברים- אני מנכיח אותו, אני מכניס אותו לדיבור

 

כשנכניס אותו לתוך ההוויה הגשמית אוטמטית המרחק היה הרבה פחות.

 

וכך גם הדור הבא- כשהוא יראה ששום הנאה לא מנותקת ממנו אלא ההפך,

כל ההנאות שבעולם בשורש שלהם-זה ההנאה ממנו ומכבודו

הם גם ירצו רק אתזה.

 

כשהם רואים את אבאשלהם הולך לבית כנסת כי כך נצטווה, לסמן וי, מדקלם את תפילת העמידה, מנמנם כשמוציאים את הספר תורה

 ואח"כ מדבר בהתלהבות אש על המשחק כדורגל-הם ירגישו למה אבא שלהם מחובר ומה עושה לו אתזה בחיים (ולא פלא, כי מה הוא חושב? שאותו מענג לשחק כדורגל ולה' מענג כשהוא עושה מה שנצטווה, אבל זה שקר, כי לה' מענג גם שהוא שמח וטוב לו ושהוא ממש את הכישורים שלו ושהוא שמח מהטוב שברא באותה מידה! והחשיבה הזאת גורמת לאיזשו פגם בקשר- הוא לא מבין אותי  האלוקים הזה..)

וכך יבחרו למה להתחבר.

שיראו שהקשר עם אלוקים באמת שווה אתזה, מקיף את כל החיים והכי מענג שיש אז גם אם יאהבו לשחק כדורגל הם יאהבו אתזה בגלל שזה חלק מהצרכים שלהם- כדי להתחבר לה'!

 

 

סיכום: -שיבנו שה' לא נגדך, לא נגד הצרכים שלך, לא נגד הרצונות שלך, הוא בעדך ובעד שיהיה לך הכיי מענג וטוב

כך גם תרצה מהמקום הכי פנימי להדבק בו וברצונו הכי בעולם, כי למה שנתחבר ונדבק בו כשאנחנו מרגישים שהוא לא רוצה אותנו?!

ככה נעבוד אותו באמת ועם הכי הרבה לב.

 

 

 

 

מהמםהפי
מסכימה עם הנאמר
תודה(:נופת צוף


רוצה לוודא קודםאוי טאטע!

שהבנתי אותך נכון

 

יש מציאות כזאת של קשר ל-ד' במנותק מכל החול

אפשר גם לאהוב את ד' וגם לאהוב מוזיקה במנותק ממנו

אם להשתמש בדוגמה שלך יכול להיות אדם שגם מתפלל בחיות ולומד בדבקות

וגם בערב צופה במשחק בשיא הראבאק

 

למה לדעתך הדבר הזה גם לא קיים?

אני חושבתנופת צוף

שאין צד באישיות/ ברצונות/ בכשרונות שמנותק מה'

לכן כל רצון שיש לאדם כשיבין שבעומק זה רצון ה' הוא ידבק בה'

 

 

כל התרבות הזאת בלבלה מאד.

כי הכניסו מלא יצירות וחול בצורה מערבית ולכן ניתקו אותם מהקדש

ולכן לא ברור לאנשים שכשהם ממלאים צורך נפשי/ פיזי זה קדוש וזה חלק מרצונו

 

ולכן אוטמטית כשהם ממלאים את הצרכים והרצונות שלהם במקום שזה יקרב- זה מרחיק

הנה עוד פרט ועוד פרט ועוד פרט שבשביל להנות ממנו אני צריך לשכוח מאלוקים כי הוא לא שמח מזה

ולאט לאט זה משכיח לנו אותו. מאוד קל ומהיר להתחבר לנשמה "כי קרוב אליך הדבר מאוד" ולהזכר בו יתברך, אבל גם מאד קל ומהיר לשכוח.

 

ואו- שההפך, הם לא ממלאים ושקועים בעולם תורני שמנתק אותם מהתענוג, גם ממנו, כי הם לא נותנים מקום לצרכים של הגוף והנפש שלהם.

ובדור שלנו ובכלל, האנושות, הרובד הכי עמוק שלה- זה התענוג, כמו שכתוב בספרים הקדושים

ביחס לפסוק, כי קרוב אליך לא מדבר על רצונו, אלא על יראת ה'.ארצ'יבלד

מפורש בגמרא ברכות,

וחלק מהמפרשים כותבים שזה על המצות.

אבל רצונות לא נמצאים בשמים בכדי שהתורה תאמר, מי יעלה השמימה- רצונות זה פה בארץ

 

זה לא עונה לשאלה..אוי טאטע!

לא שואל על מצב אידאלי

 

 

בפועל מה שכתבתי זה מציאות שקיימת

באמת שאלה כואבת, ואני אענה הכי פשוטארץ ושמים
נראה לי שעצם ההצבה של הנשמה בעולם הזה גורמת לזה שיהיה קשה להיות דבק בה', שיהיה צריך להתאמץ בשביל להרגיש אותו.

זה שלא מרגישים אותו, זה שפתאום בגיל 22 אחרי שירות ומדרשה וכו' ובית דוסי יש לי התרחקות, ולא הרבה רגשות כלפי ה' לצערי-
זה פשוט כי הנשמה נמצאת בעוה''ז, וכל דור לא חסרים דברים שמתאמצים לכבות את רגשי-הקודש.

צריך לעבוד חזק כדי שזה יקרה, ולשמור על לב פתוח (בכללי, אדם יכול לא לתת ללב שלו להרגיש..). וגם אז, זה לא פשוט ולא בטוח.
יש הבדלאוי טאטע!
בין מציאות שיש רגשות קודש ואהבה ל-ד'
אבל יש גם גוף ויצר הרע
ויש בניהם מלחמה ואולי הגוף לרוב מנצח

אני מדבר על מצב שכל המושג הזה מרגיש לא שייך
כאילו לאדם רצון קשר אל ד' מלבד החובה לקיים את מצוותיו

ורק לגבי מה שכתבת בהתחלה, למה קיום תורה ומצוות זה לא מאמץ מספיק בעינייך בשביל להרגיש?
כי יש אנשים שאהבת ה' ודבקות בו מתבטאת בדרך אחרת משלךרק בשמחה.


מה בעצם הטענה שלך?רק בשמחה.


שזה אנשיםאוי טאטע!

שגם אם תשאל אותם הם לא מרגישים קשר ל-ד'

מלבד החובה לקיים

 

ואיך זה הגיוני המציאות הזאת?

מאיפה הגעת לזה? רק כי אופן החשיבה שלהם שונה ממך?רק בשמחה.


"שגם אם תשאל *אותם*"אוי טאטע!


אולי זה ככה בסביבתך,רק בשמחה.

אבל אני מכיר אנשים שפחות מתחברים לחסידות ובעלי אופי יותר שכלתני שעדיין אוהבים את ה' ודבקים בו, פשוט הם עושים את בדרך שונה מהדרך החסידית.

אין בעיהאוי טאטע!
לא עליהם נשאלה השאלה אבל...
למה לא?רק בשמחה.

הפותחת שאלה על אנשים שעמלים בתורה וכו' אבל אין בהם דבקות ואהבת ה', אז התשובה שלדעתי היא נכונה היא שפשוט אותם אנשים חווים את אהבת ה' ואת הדבקות בו בצורה שונה. (באופן יותר שכלתני ופחות ריגשי וחסידי)

⁦⁩אוי טאטע!
אני פתחתי את השרשור...
ואני בן
אופס 🤭רק בשמחה.

לא שמתי לב, אבל הדברים עצמם עדיין נכונים לדעתי.

יש אנשים שהרבה יותר מחוברים לרגש ובדר"כ גם לחסידות ויש אנשים שבאופי שלהם הם יותר שכלתנים, שני סוגי האנשים הללו מגדירים את אהבת ה' ואת הדבקות בו באופן שונה.

לדעתך ההגדרה של אהבת ה' הדבקות בו היא אותה הגדרה אצל כל סוגי האנשים?

אהמ, ציינת נקודה חשובה שיש להדגיש אותה...הָיוֹ הָיָה

היום נהיה סחף אדיר לכיוון החסידות,

זה טוב, זה מבורך, זה נהדר. זה זכות ושמחה גדולה.

[והנה לנו ראיה שהציונות הדתית היא היא הייעוד של כלל ישראל, שהרי מקויימת בה נבואת "לכשיפוצו" והבטחת "לעתיד לבא כולם יהיו" וגו' ]

רק צריך לזכור שיש עולם שלם של עבודת ה' וקרבתו, עולם שלם של פנימיות ועומק התורה - מחוץ לגבולות החסידות. עולם שכדאי וחשוב להכיר אותו ולהשתלם בו.

ואני מדבר בעיקר על תורת הגר"א והרמח"ל, פשוט עולם שלם, שנזנח.

מי שרוצה לראות דוגמה איך מחיים מזה בניין נהדר של פנימיות ועבודה אישית - מוזמן להסתובב קצת בקהילת זילברמן, ששמו את הגר"א והרמח"ל עטרה לראשם, ובנו בהם את עולמם.

אמנם ההגות של הגר"א היא קצת קשה ויותר "למתקדמים" אבל הרמח"ל - הרי זה בסיס! יסוד! ספרות חובה!

קצת צובט בלב לראות אנשים שגרסו את המאור ושמש והקדושת לוי והתניא ובקיאים בספרי החסידות, אבל לא סיימו מעולם "דרך ה'", שלא נדבר על "דעת תבונות", ש-איך נאמר, בקושי יודעים מאיזה צד לפתוח אותו...

ולא, זה לא סותר את תורת החסידות, זה לא במקום, זה לא תחליף, לא באתי חלילה וחלילה להוריד אנשים מלימוד חסידות, אני עצמי מאוד מחובר לחסידות, באתי רק להוסיף - להצביע על עוד תחום חשוב, שמה ראוי ומה כדאי שתתקיים בתחומים אלו הוראת החכם באדם - "מזה ומזה אל תנח ידך, כי שניהם כאחד טובים".

אכן, שנזכהרק בשמחה.


''שזה אנשים''ארץ ושמים
זה אני כרגע בחיים (במידה מסוימת).
ועד לא מזמן הייתי במציאות הראשונה שאתה מתאר, שיש רגשות קודש, ויש גוף, וכמעט לא הייתה מלחמה ביניהם.
ועכשיו אני קרובה למציאות השניה, שזה לא מעניין.
אז אני יכולה להבין את מי שנמצא שם.

תשאל- לָמָה, איך זה קרה.
אין לי מושג.

רק תבין שזה לא משהו שאתה יכול להבין (בעיניי, כן?. אתה נמצא במציאות של רגשי קודש אז לא תבין את מי שלא שם איך זה יכול להיות.
אני חושבת גם שיש פה יותר עליון, משו שה' מוביל בדור הזה (הרב קוק שם שם)
מביןאוי טאטע!
את המקום שלך
אבל זה ממש לא סיבה להשליך כל מיני דברים על אנשים שאת לא מכירה ולא יודעת מה מצבם ומה הם עברו בחיים

רק אגיד, שגם רצון לקשר הוא סוג של קשר,
ולא על מצב כזה אני מדבר
מבינהארץ ושמים

פשוט לא יודעת אם תצליח להגיע לתשובה שתספק אותך.

 

בכל מקרה, שאלה מעניינת שאלת.. וחשובה, אז תודה

אם הבנתי נכון הבעיה לענ"ד היאadvfb

שמתמקדים בטייטלים 

"להיות צדיק"

ולא עוסקים בהקשבה,

הקשבה עצמית לרבדים הנמוכים שקיימים בכל אחד ואחד,

הקשבה לדעות אחרות ודברים שונים שקיימים בעולם.

 

 

תסביר טיפה...אוי טאטע!
מה הקשר של ההקשבה לאהבת ד'?
ואם הבנתי נכון, הבעיה בכותרות זה שהם חיצוניות כאילו לעומת ההקשבה של מה מתאים לי
אסבירadvfb

נתתה שאלה מצויינת.

מה הקשר בין הקשבה לאהבת ה'.

שאלה זאת דורשת הגדרה של שני מושגים והשוואה ביניהם.

 

לפי מה שידוע לי אהבת ה' בדר"כ מדוברת  ביחס לחיבור לדברים טובים כמו מידות, דרך ארץ, חכמה.

הקב"ה עצמו הוא מופשט ואין תפיסה בו.

דרך התורה אנחנו כביכול 'תופסים' בקב"ה ומתחברים למה שהוא רוצה שנתחבר אליו.

 

"הקשבה" זאת לא רק הפניית אוזן לשמוע אלא מעבר לכך. הקשבה נובעת מנטיית נפש פתוחה שחפצה לקבל.

דרך ההקשבה אפשר לקבל את העומק של החיים. הראייה מיוחסת לקבלת הרשמים החיצוניים. ההקשבה עוסקת ב'מאחורי הקלעים'. מה מניע את הדברים שאנחנו רואים מול העיניים. יש לה יתרון בכך על פני הראייה. (פעם שמעתי שיעור מהרב קשיתאל על ההקשבה, השראה גם ממנו)

 

כדי להבין את המציאות כמו שהיא בעומק - צריך להשתמש בהקשבה. בכל דבר שקיים במציאות שאני רוצה לבחון אותו.

אדם צריך למדוד את הדרגה שבה הוא נמצא ע"י הקשבה פנימית.

לא רק דרגה - LEVEL, אלא גם מהיתרונות שלו ומה החולשות שלו.

מה מושך אותו מה לא. מה מעניין אותו. מה תחום שלו בעולם וכולי וכולי

 

אחרי שאדם מודע לעצמו, כשהוא עובר לשלב "מה ה' רוצה ממני" (אהבת ה', עבודת ה' וכולי) הוא עושה את מתוך בריאות.

מתוך התאמה למציאות שבה הוא נמצא. וזה יכול להוביל לסיפוק ושלווה ושמחה בעבודת ה'.

 

הרבה אנשים מרגישים כיום שה'דת' לא מתאימה ל'מציאות'.

התשובה שלי בתור בנאדם 'דתי' היא שהבעיה היא לא ב'מציאות' או ב'דת' אלא בחיבור ביניהם שנוצר ע"י ההקשבה למציאות וההקשבה לדת.

 

 

כןתקוות עולמים

רוב האנשים העבודה שלהם חסרת משמעות, זה פשט מתורת האר"י. ואנחנו באמת רואים אנשים שלומדים תורה, מקיימים מצוות - ועדיין נשארים סתומים , גסים, אלימים.

 

למה? לא יודע, אבל זה מה שרואים בחוש. כנראה שפשוט ככה זה , יש אנשים שנולדו עם פוטנציאל לעבודה רוחנית ויש אנשים שההתפתחות שלהם נעצרת באכילה, שתייה, והתרבות.

 

אוי זה עצוב לחשוב ככהחיות צבעונית
(מתייחסת לחלק האחרון)
יש לי תיאוריה אם כי לא בטוח שתאהב אותה.מדחיק

אהבה היא לא דבר שכלי, וכמו כל דבר כזה, אפשר להגיע אליה רק דרך הרגש.

 

יש אנשים שנולדו עם רגשות שמאפשרים להם לאהוב את ה' אפילו שהם לא מכירים אותו, יודעים עליו משהו, ואפילו שהם לאו דווקא רואים שהוא אוהב אותם. (שזו אגב שאלה "האם ה' אוהב אותנו?" לה' לא אמורים להיות רגשות...)

 

יש אנשים שעברו דברים בחיים שאפשרו להם את האהבה הזו (מעין שטיפת מוח בתת מודע [זה החלק שחשבתי שלא תאהב].)

 

יש אנשים שלא.

 

אתה מודע לעובדהאוי טאטע!
שהרגש שלנו מושפע מהשכל ועובד לפיו, כן?
מה גורם לך לאהוב מאוד איש חסד ענק שבחיים לא פגשת? זה שבשכל אתה יודע שהוא טוב
ואפשר מאוד להבין את ד'
והאמונה היא לא דווקא רגש

אם לך קשה לא אומר שלכולם גם
וזה טענה מאוד שטחית לטעון שכל מי שמצליח במה שאני לא אז הוא שטוף מוח
אני חולק. אפרט:מדחיק

"הרגש שלנו מושפע מהשכל ועובד לפיו" - לא נכון. אולי התכוונת (ועם זה אני מסכים) שבעזרת השכל אפשר לאהוב.

 

אם אתה לא מכיר מישהו ורק יודע שהוא איש חסד ענק - צר לי לבשר, אבל אתה לא אוהב אותו. אתה יכול לחוש כלפיו רגשות (הערכה, סקרנות ועוד), אבל לא לאהוב אותו.

 

אי אפשר להבין את ה'.

 

אמונה היא רגש דווקא אא"כ אתה קורא לה "רצון פנימי" או "טבע האדם" שלדעתי, משמעותם בעיני מי שאומר אותם שווה למשמעות המילה "רגש" בעיני. (אין שום דבר שכלי באמונה.)

 

לתופעה שאתה מתאר אכן אפשר לקרוא - טענה שטחית. אצלנו היא לא קיימת, לא רק בגלל שמה שאמרתי לא התבסס רק על מה שאתה מתאר כ"הצלחה עצמית" (אני מניח שאתה לא יכול להיות בטוח שאני צודק בטענה הזו.), אלא גם בגלל שהבאתי אלטרנטיבה (ה"יש אנשים" הראשון).

 

אם אתה רוצה שאפרט את הסיבות לתיאוריה שלי, כתוב תגובה שאתה רוצה זאת ואף אני אכתוב תגובה עם פירוט\קישור לפירוט.

אוקייאוי טאטע!
אז לא משנה איך תגדיר בדיוק
אפשר לאהוב את ד' בעזרת השכל

אין לי כוח לנסות להסביר, אבל אמונה היא בהחלט טבע שפה המושג לא מקביל לרצון פנימי
כמו שאתה יודע שאתה חי
הנשמה שלך יודעת את בוראה
וכשזוכים להיפגש איתה פעם יש לך נקודת אמונה להתבסס עליה
אם לא הבנת או שקשה לך אל תשאל כי באמת שאין לי כוח להסביר כרגע

ואת החצי השני של ההודעה שלך לא הבנתי...
יש לי תשובה קלאסית שכולם יאהבו:מדחיק

אנחנו לא יודעים.

 

כל נסיון להבין את דרכי ה' נידון לכישלון.

 

יש טעם לשאול (אפילו שברור שלא תקבל תשובה) כי כששואלים מתקרבים לה' (מסתבר שזה גם כשלא מקבלים תשובה).

וואו! לשמוע ממך את המשפט 'אנחנו לא יודעים'?אוא"ר
התרגשתי...
אמרתי שיאהבו אותה... מדחיקאחרונה


לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה