זו קצת היתממות...

אבל כן, יותר משמעותי להתייחס לתעוזה של רבנים מזן מאוד מסויים לפסוק כאילו הם רשכבה"ג, וזה בדיוק שורש הבעיה, ולא הטענה הספציפית הכזו או אחרת, כמבואר היטב במכתב.

זכותך לחשוב שהגיל והמעמד לא רלוונטי, אבל גם זכותם לטעון שלפי הרצי"ה והרב שפירא זה כן רלוונטי.

ומעניין, האם גם על כל מיני רופאי אליל תאמר שלא רלוונטי זה שהם חסרי מעמד ליד עולם הרפואה? פתאום בעולם ההלכה, ועוד בנושאים כ"כ רגישים, כל אחד יכול לומר מה שבא לו (מבלי להביא שום מקור הלכתי...) והתייחסות לזה תהיה "לא רלוונטית"? לא השתכנעתי, סורי...

אבל אולי גם על עולם המדע תאמר שהתייחסות לרמת ה"רופא" היא "פסאבדו מדע".... ומעתה כל סטודנט שנה א' יכול לחלוק על פרופסורים ידועי שם

לעניות דעתי, יותר פסאבדו הלכתי זה המאמר של בני לאו, שלא נתמך ולו על מקור אחד (!!!) בספרות התורנית העניפה, *זה* פסאבדו הלכה.. ולא מכתב של פוסקי הלכה שמביאים התייחסות של פוסקי הלכה ....

ואני תוהה לעצמי, האם לא קראת את המילים "ושאינם מזקני תלמידי חכמים שבדור"? או שאולי לדעתך החזון איש לא נכלל אף בכלל זה... (או שאתה חושב שבני לאו כן נכלל בו... )

ולסיום, הרב שטיינר הוא אמנם רשמית "ר"מ בישיבה" אבל הוא מזקני וגדולי רבני הדור, מה שלצערינו אי אפשר לומר על בני לאו. (ז'תומרת, אם יש מישהו שהחזו"א מהווה טענה רלוונטית לגביו, זה הוא, ולא הפוסק המהולל שפסק את הפסק ההוא, בלי שום היסמכות תורנית)

אני לא רואה שם בחותמים שום ר"מ בישיבה כולם ת"ח גדולים.

אלא אם כן אתה מדבר על הרב שטיינר בגלל מה שכתוב שם למטה ואתה פשוט לא מכיר אותו.

אם לא מצאו את הגן אז גם אין הוכחה שזו נטיה טבעית כמו שארגונים תומכים טוענים. 

זה מוזר, כשכל מיני "פסקים" מסוג זה מונפקים לחלל האויר, זה בסדר, אבל כשתלמידי חכמים אמיתיים מגיבים לזה וגודרים פרצות, אז כבר זו התעסקות מיותרת?

נגד להתעסק עם הפויה הזאת כל היום, אממה כשזה עולה לתודעה הציבורית ממאמרים פסאודו הלכתיים, אי אפשר לשתוק...

אלא אם כן התכוונת לבני לאו... 

ו"אי אפשר לשתוק", פירושו שזה מצריך תגובה, והתגובה נועדה לפרסום ולא לשמירה בארכיון, נכון?

עימך הסליחה..

אני שוהה כאן רק בתגובה לסערות שעולות ע"י אחרים... מוזמן לעקוב.

(האמת, שיותר ממה שאני מרוגז על הקביעה שלך, אני משועשע ממנה... היכולת העצומה הזו להכיל כיוון מסויים של דיבורים ולהתגולל על הכיוון שנגדו, היא משעשעת.. "הפכת את זה".... )

תחשוב טוב על ההקשר שפתחתי אותו.

אתה לגמרי משעשע מאיך שאתה מתאר את זה...

כנראה יום אחד ישב לו נשמה כללית

והחליט שבא לו לדבר עם אנשים על נושאים מטונפים...

מה עשה?

הלך הלך הלך

הגיע לנשו"ט,

דפק בדלת "טוק טוק"

בא לכם לדבר על זה?

הידד, 

ניצל נשמ"כ את נשו"ט כפלטפורמה נהדרת

הגיוני, הא? לגמרי....

בני לאו? פיוטרקובסקי? מי שהביא את החומרים שלהם לכאן? הכל טוב.

האשמה נעוצה אך ורק בנשמ"כ ש"משום מה" מדבר על זה בנשו"ט ולא באקו"ח.. מוזר באמת...

מעין "תוהה", פלא שאינך מכיר זאת. או שכל אחד מפרש לפי מה-בראש-שלו....

לעצם הענין, אני מבין שנגמר לך הנשק בארסנל, ושמח שכך.

כעת אתה מוזמן להתייחס לתוכן הדברים.

עכשיו, ידיד יקר, קרא שוב את המכתב בהודעה הפותחת וראה נא אם יש לך דרך בוגרת לתרום לנידון. 

חוץ מלטעון באיוולת שנשמ"כ מחפש מקום לדון בזה ו"משום מה" בחר בנשו"ט, ולא ב"פורום יוצרים" לדוגמה...

ולא ממש משנה מה בדיוק תכתוב, הנקודה היא זו שאתה מאוד מאוד מתאמץ להסיט את הדיון, 

כן חוזר לא חוזר, בהודעה הבאה תמצא עוד משהו צדדי לכתוב...

העיקר הוא אחד, יושב כאן בחורצ'יק שכותב דברים שאין לך עליהם תשובות, אז אתה נהנה להתכתש איתו ישירות, נבון מאוד.

לדיון ענייני,

רק להגיב אישית כל פעם מחדש יש לך כח,

בנאדם מוזר, מה יש לומר,

צריך להציע לאיזה רופא לעשות על התופעה הזו מחקר....

מה נשתנה?

רק עכשיו הוא נזכר שאחיו היה כזה?

או אולי שעכשיו הוא הבין שזה משתלם יותר לומר ככה?

יש לעיין....

יש כמה דברים שיכולים לעזור להבחין. - נשואים טריים

יש כאלו שחולקים, נגיד, שטוענים שאי אפשר לדעת מי גדול ממי, פיוטרקובסקי מהחזון איש או הפוך....

אבל בדרך כלל אנשים יודעים לזהות, ב"ה..

אני לא מבין מה מגוחך בה.

כל אדם ששהה מספר שנים בישיבה (כלשהיא) רואה שבכל הדורות כולם, מהתנאים ועד האחרונים, נהגו כך ממש, שרבנים הוצרכו להכיר את מקומם ולא להתערב בדברים המסורים לגדולים מהם. לעולם תוכל לומר "מאיפה הגדולדורמטר?" מי אמר שרבי יהודא הנשיא גדול מאביי? ואביי מהרמב"ם? והרמב"ם מה"קצות החושן"? אבל מה לעשות, לא ככה עובדת היהדות, יש בה היררכיה, להוותו של הרב מלמד. 

אם מחר הר"מ שלי בישיבה יחליט שאולי צריך להפוך בעצמינו לרפורמים, לא ישתיקו אותו? ישתיקו גם ישתיקו. זה יהיה מגוחך? לא, זה יהיה מעשה יהודי-רבני-אורתודוכסי קלאסי. היהדות מכירה בהיררכיה.  

וכן, הרב מלמד החליט לפרוץ גדר שגדרו כל חכמי ישראל מקיר לקיר במאה וחמישים שנים האחרונות. מה לעשות שהוא לא רואי לאיצטלא זו, ממש כמו שכתב בעל הפוסט ההוא "על אף זכויותיו הרבות בהסברת ההלכה"... סדרה נאה המנגישה את ההלכה, ועדיין הוא לא מגרד את קצה ציפרנם של הקודמים לו.

גם הבחורצ'יק הזה: ענן בן דוד – ויקיפדיה גיחך על ה"גדולדורמטר", אני יכול לשער שאם היה לו יכולות טכניות - הוא גם היה ממציא כזה משחק חביב.  כולנו יודעים מה קרה בסוף.

תמיד יהיו אלו שיחשבו שלצוציק שסיים שיעור ב' יכול לחלוק על הרמב"ם, או שכל אברכון יכול לחלוק על השו"ע, היהדות ידעה יפה לשרוד, והיא תדע זאת גם הלאה. מי שרוצה להתכחש לעקביות של אלפיים שנים של עולם תורה שמכיר בהיררכיה, תערב לו התכחשותו, המציאות תמשיך גם בלעדיו.

כבר עכשיו בציבור הדתי לאומי יש כרסום במעמדו של הרב מלמד, בסופו של דבר - מי שיראה בו סמכות תורנית חשובה יהיו אותם אלו שרואים ברבנים סתיו סמכות תורנית חשובה, לא ניתן לומר שאין כאלו, אבל לא אלו הם שתלמידיהם יהיו עולם התורה של עוד 30 שנה, למעשה כבר היום הם מיעוט בעולם התורה. "הרבה דרכים למקום", והוא רוצה לשמור את תורתו כצורתה, ויודע לעשות זאת, יש לו רזומה מוכח בנושא....

להיטפל לאמירות כאלו או אחרות של הרב יצחק יוסף לא משנה את הדיון, כולם יודעים שהוא לא היחיד, אין זה במקרה שכבר עבר זמן ניכר מאז התפוצצות המכתב, והרב היחיד שיצא להגן על כבודו של הרב מלמד היה תלמידו, אברך צעיר בשם צוריאל חלמיש...

איפה הרב אריאל? איפה הרב ליאור? איפה הרב דרוקמן? איפה אבא שלו, הרב זלמן??

איפה ראשי ישיבות, ר"מים, רבני קהילות, דיינים, של הציונות הדתית? לא מוחים על כבוד התורה?

הם לא שמעו את קריאתו הנלהבת של צוריאל חלמיש ש"כולם צריכים למחות"? למה אף אחד לא נענה לקריאתו?

התקלקלה להם המקלדת? אני מניח שלא...

וכידוע לכולנו, הם לא מסכימים עם הציטוט ההוא שהבאת מהרב יצחק יוסף, כנראה שלא רק מי שמסכים איתו על הציטוט ההוא - מסכים איתו בפרשה העכשווית...

הרב יוסף לא מזלזל ב"ציבור הגדול שהרב מלמד מייצג", הרב יוסף מכבד כבוד גדול את בני התורה ותלמידי החכמים יראי השמים, הרב יוסף רוחש הערצה למרן הרב, לר' אברום שפירא, לרב אליהו, לרב אריאל... מגיע לישיבות שלנו, מוסר שיעורים, מתייחס בכבוד וביקר, מכבד את הדעות, מכיר בגדלות.. זה לא האדמו"ר מסאטמר... אבל על פגיעה בתורה - הוא מחוייב למחות. גם אם זה לא ימצא חן בעיני צוריאל חלמיש. להפוך את זה עכשיו ל"מלחמת חרדים במזרוחניקים" זה עיוות שלא מחזיק מים.

רק תזכורת: הרב מלמד שובר כאן את הכבוד לתלמידי החכמים שהקימו את הציונות הדתית עצמה, החל ממרן הרב קוק זצ"ל, וכלה בגדולים החיים עימנו כיום, עבור ברב חרל"פ, ברצי"ה, ברב שפירא והרב ישראלי, ברב אליהו... וכן, גם הרב סולובייצ'יק והרב ליכטנשטיין והרב רבינוביץ, את כולם הוא החליט למחוק. מגוחך לומר שאם הרב יוסף מוחה על דבר כזה זה זלזול בציונות הדתית. 

איני יודע מה ההיכרות *שלך* עם הרב זלמן. אבל ככל הנראה - אני מכיר אותו ואת עמדותיו יותר טוב מרוב הנמצאים כאן.

יש קריטריונים, האדם יכול להחליט אם הוא מכניס ת'צמו פנימה או לא.

והבאת דוגמה נאה, הרב אליעזר שווה לרב סתיו (בנתיים, הבעיה שהרב סתיו עומד על מקום אחד ואילו הוא כל הזמן ב"התקדמות", אין יכולת לדעת לאן הוא יגיע)

ולא, פישלת בהימור של לגבי מה היכרותי עם הרב זלמן.

על כל פנים, אם נראה לך שזה ששום רב רציני לא יצא להגן עליו מכזה כיסוח, זה רק במקרה, אתה נאיבי לעילא ולעילא מכל ברכתא.

נראה לך הגיוני? הרב הראשי כיסח את הפניני הלכה, ומי שמגן עליו זה אברך מהישיבה שלו ועוד "רב" מהקיבוץ הדתי?

אין לזה סיבה?

נו נו....

כמו שכתבתי, לא לחינם רבני הצה"ד לא מגינים עליו.

הנה מה שקורה עכשיו..

הרב רא"ם הכהן: "פגיעה בתלמיד חכם זו פגיעה בהשראת השכינה. מאוד כואב לי שכך התבטא הרב יוסף" - חדשות כיפה סרוגה

אין שום חידוש בכך שעוד רב משלהם מביע תמיכה. בדיוק כמו שהוא תומך ברב סתיו. וזה מה שאני אומר מהתחלה - הרב מלמד והרב סתיו - היינו הך.

וזה רק ממשיך להוכיח כמה שאני צודק. הדמות הכי בכירה והכי שמרנית מכל המגיבים - זה הרב רא"ם הכהן.. אין מה לומר, בהשוואה לאילעאי עופרן ומאיר נהוראי הוא באמת אולטרא דוס....

ולעומתו - כל החתומים על המכתב שהבאתי...

עצם כך שהוא יוצא להגנת הרב מלמד, זה מה שמוכיח שאני צודק.

מה כבר חשבת לעצמך כשהבאת את זה כ"תשובה" לדברי?

(או שאולי את חושבת שכל חתומי המכתב הם אפסים לידו, ואים שווים כלום כי הרי "הרב רא"ם אמר אחרת"....)

אז נו, הרב רא"ם ונאמני תורה ועבודה מצד אחד, והרב יצחק יוסף וכל החתומים על המכתב מצד שני,

אני מבין שאת ממש לא תופסת את ההבדל, מעניין.

והוא לא רואה זאת כלפי הרבנים החתומים על המכתב. יש גם ציבור גדול הרואה ברב מלמד את הסמכות העליונה.

מבחינך זה לא יכול להיות, הרי יש מדרג והרב סתיו נמצא הרבה מתחת לרבני המכתב. 

לחילופין, אתה מבין שזה יכול להיות - אבל אתה משוכנע שאותו ציבור מורכב מדתיים לייט או סתם אנשים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם.

עצוב לי עליך.

עליך ועל הדירוגים המגוחכים האלה.

אין לי ציפיות שאנשים שהרב סתיו הוא מורם ורבם יהיו מאלו שיחלקו על הרב מלמד.

זה בסך הכל כל מה שאמרתי, הרב מלמד הופך להיות הרב סתיו, בהצלחה לשניהם....

(הייתי רוצה לומר שהאנשים שהרב סתיו הוא רבם הם לא התלמידי חכמים הכי גדולים בדור, בלשון המעטה, אבל זה חסר טעם, כי אתה הרי לא מוכן לקבל את המושג "גדול" ו"קטן" בתלמידי חכמים, בעיניך כולם אותו דבר ואין דבר כזה היררכיה...)

מה שכן, המדרג בהחלט קיים. וכבר אמרת שהוא מגוחך, וכבר הגבתי לך על זה.

אתה יכול לחשוב שכל מי שמחזיק בתעודת "רב" הופך להיות שווה ערך לרמב"ם, בסדר.

אצלי, מה לעשות, רב זו דרגה, רב זה תוכן בעל משמעות. זה לא רק מבחן בהלכה. רב זה לא אינסטלטור או נגר. 

למה? אני מדבר עליה ממש. - נשואים טריים

לגחך אפשר תמיד. - נשואים טריים

רק תתבונן, שהויכוח בינינו אינו על דמות כזו או אחרת, לא על הרב מלמד ולא על הרב סתיו, אלא על המושג של היררכיה. לדעתך, משום מה, הרב שלימד אותי משנה בכיתה ד' הוא שווה ערך לחזון איש, כי בעיניך להבין שיש מדרג זה מגוחך. 

גם לי עצוב..

אבל אתה מבלבל בין היררכיה לבין מגזרים/ציבורים שונים.

במילים אחרות:

במגזר החרדי ספרדי, הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה בטופ של הטופ, אחריו היו הרבנים מזוז וחכם שלום וכו' (אני לא לגמרי שולט בחומר - יכול להיות שאני טועה).

במגזר הליטאי, הרב קנייבסקי נמצא בראש המדרג.

עכשיו תגיד לי, מי מהם נמצא גבוה יותר?

זה בכלל רלוונטי?

אם הרב עובדיה ידע יותר טוב ש"ס ופוסקים, אז הציבור הליטאי הקשיב לו במקום לרב קנייבסקי?

לא, כי לכל אחד יש את הרב שלו, וזה בסדר.

האם יכול להיות שרש"י היה פחות ידען מאשר הרמב"ם, והנהיג פחות קהילות בחייו?

כן.

אז מה?

הרב סתיו הוא מנהיג ציבור של ציבור מסוים (ציבור שאתה מזלזל בו - אך זה מעיד יותר עליך מאשר על הציבור), הוא איש רב זכויות שמפעלו האדיר הצליח לקרב מספר עצום של יהודים לטאטע שבשמים (אבל אולי גם זה לא משנה מבחינתך, כי אותם אנשים אוכלים אבקת חלב נכרי ולכן מה זה משנה שהם הגיעו למניין יום כיפור).

הרב שלימד אותי בכתה ד' בוודאי לא נמצא בדרגה זו מבחינה ציבורית ומנהיגותית, אך מבין האנשים שכן - איני רואה טעם לערוך תחרות.

או לפי גדלות תורנית?

אם הרב שלי בכיתה ד' יהפוך להיות רב קהילה, הוא יוכל לחלוק על החזון איש מתוקף היותו רב קהילה?

הלכה נקבעת לעם ישראל, לא לקהילה מסויימת.

כשיש מחלוקת, לגיטימית. בין אנשים שקרובים זה לזה בהיררכיה, וראויים להתווכח, ואינם כפופים זה לזה.

אזי - קהילה שהולכת לפי אחד מהם - תנהג כמותו.

אבל כשהשניים אינם בכלל ברי פלוגתא, הם לא בליגה אחד של השני, לא רלוונטי ש"זה הרב שלי".

זה שיש רב קהילה שחושב שהוא יכול לחלוק על שו"ע וראשונים ולפסוק לפי סברת כרס (וזה קיים, אני לא ממציא) זה פשע. וזה שהוא רב קהילה לא הופך את זה ללגיטימי.

בא אני אגיד לך משהו, זה נכון שהרב סתיו הוא רב עתיר זכויות. אבל לדעתי לבן גוריון יש יותר זכויות ממנו, אוקיי? וגם לאורי זוהר. ואני לא אומר שהם יכולים לפסוק הלכה נגד גדולי הפוסקים.

למה? פשוט מאוד. כי זכויות לא קשורות ליכולת לפסוק.

על זכויות הרב סתיו יקבל חופת אפיריון בגן עדן וירחץ בנהרות אפרסמון. זה לא רלוונטי למשקל שלו בקביעת הלכה.

עצם זה שאתה מביא את הזכויות כשיקול מראה כמה רב המרחק בינינו בהתייחסות לפסיקת הלכה. לצערי.

אני לא "מזלזל, בציבור של הרב סתיו, ושום דבר כאן לא מעיד עלי. אני אומר נתון עובדתי. וכל אדם שמוכן לקבל את המושג "גדול" ו"קטן" בתלמידי חכמים, אם הוא לא יהיה עיוור או שקרן - יסכים שיש יותר "גדולים" בין המתנגדים לרב סתיו, מאשר בין התומכים בו. אם אתה חושב שזה זלזול בציבור, יערב לך.

אני גם אומר, לדוגמה, שאין הרב רופאים גדולים בציבור החרדי, האם זה אומר שאני מזלזל בהם?

אחזור שוב:

בהיות שמה שבאתי להעביר כאן, זה שהאו וצוהר זה היינו הך.

לא הרווחת כלום ב"להראות לי" שרבני צוהר תומכים בו.

כי זה בדיוק מה שאמרתי. שהוא שייך אליהם.

לא מובן?

ו-נו, אני מבין, בעיניך הרב דב ליאור, הרב יצחק יוסף, הרב אליקים לבנון, הרב יהושע שפירא... כל אלו הם בעיניך ממש כמו רבני צוהר... ממש אין הבדל...

אם זה לא היה גורם לי לבכות, זה היה גורם לי לצחוק.

אני מקווה שאת הפרט המסויים שהרב ליאור גדול יותר מאילעאי עופרן כן הבנת. או שגם את זה לא?

עד שהבנתי שבצורה הזו המורה שלי מכיתה ד' חשב שהוא יכול לחלוק על שולחן ערוך, כי "לא נותנים ציונים בין רבנים"...

כן כן, גם אותי זה מגעיל, אבל אם לא מנקים דברים מגעילים, הם נשארים...

מעדיף להיגעל עכשיו ולנוח שמונים שנה, מאשר לברוח עכשיו ולהיגעל שמונים שנה.

האם גם ממנה נגעלת?

ואני רק- - נשואים טריים

לא אופתע אם לא תגיבי, אבל לא אכחיש שמעניין אותי מה כן תגיבי...

זה לא ש"הרב שלי" חולק על הרב מלמד, אלא שכלללללל גדולי ישראל חולקים על הרב מלמד.

וכן, הרב מלמד בהחלט נמצא כיום במקום של הרב סתיו, גם אם זה מצחיק אותך. אותי, זה מביא לבכי, לא לצחוק.

(דיאלוג עם רפורמים, תמיכה בנישואין אזרחיים, תמיכה בנתינת זכויות מלאות לזוגות להטב"ים, הקלות מפליגות בצניעות, ועוד ועוד...) 

זה נכון שהרב יצחק הוא לא גדול אוהבי הציונות הדתית, אבל הוא בהחלט מכבד את גדוליה, וכעת הוא יוצא נגד הרב מלמד בגלל שהרב מלמד חולק על כל גדולי ישראל, כולל מרן הרב זצ"ל, כולל הרצי"ה, כולל הרב גורן, כולל הרב ישראלי, כולל ר' אברום שפירא, כולל הרב אליהו זצ"ל, כולל וכולל וכולל, הוא החליט שהוא חולק על כווווולם.

ואיך את מסבירה, את זה ששום רב רציני בציונות הדתית לא יצא להגן עליו? זה נראה לך נורמלי שהרב יצחק יוסף ככה מכסח אותו ואין לו הגנה? מה היה עם הרב יצחק היה עושה את זה לרב יעקב שפירא? לרב בנציון אלגאזי? לכל רב אחר, ככה היו שותקים לו?

הרי צוראיל חלמיש כתב דברים ברורים - אם הרב הראשי מכסח רב ציוני דתי חשוב - צריך שייצאו להגן עליו!

איפה ראשי הישיבות?

איפה הדיינים?

איפה רבני ערים?

איפה רבני קהילות?

איפה, איפה כל הציונות הדתית?

נרדמו? הלכו לישון? מנותקים ממה שקורה?

יש לך הסבר הגיוני?

את מדמיינת עוד סיטואציה שכזו שבה הרב אריאל ישתוק? הרב דרוקמן ישתוק?

ריבון העולמים, יש לו אבא! איך הרב זלמן לא מגן על הבן שלו?

ועזבי, לא רק "גדולי הדור"... אין בכלל שום מישהו רציני שמגן עליו, לפחות איזה ראש ישיב'לה קטן, איזה ר"מ.. איזה דיין כלשהוא... אף אחד! אף אחד!

איך זה שאין שום רב מוכר ורציני שמגן עליו? ככה "לעמוד על דם רעך" בלי מצפון? מה קרה להם?

ארגון רבני בית הלל, זה מי שנשאר להגן על הרב מלמד.... לקיים מה שנאמר "גיחי גיחי"....

את לא מבינה מה המסקנות מכך?

וצוריאל חלמיש הוא כן תלמיד שלו. תבררי. ולא ש"הכנסתי אותו" פשוט הוא הסמכות הרבנית הכי בכירה שהגנה על הרב מלמד... למרבה האירוניה....

אין שום השוואה בין המקרה דאז למקרה הנוכחי, משתי סיבות - א' - כן הגנו עליו אז. ב' - את משווה בין סכסוך מול הצבא לאיום של הרב הראשי בנידוי? במקרים כאלו בציבור הדתי יודע להגן על עצמו.

להגיד ש"במקרה" אף אחד לא מגן עליו, זה מגוחך ונאיבי, אני מתקשה להאמין שאת מאמינה לעצמך.

מה שכתבת על דרך הפסיקה שלו, זה שטחי ברמות מחרידות, יש ל"בית יוסף" אריכות גדולה על כללי פסיקה, כל הראשונים והאחרונים עסקו בזה, יש ספרים שלמים בעניין, ומי שכללי הפסיקה שלו מסתכמים ב"דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא" צריך להשלח לכולל האברכים הקרוב למקום מגוריו, שילמדו אותו משהו...

ב"ה, לרמה שטחית כזו הוא לא הגיע, ודרכו הרבה יותר מורכבת מאיך שהצגת אותה.

את "מאמינה" שבנושאים האלו יש רבנים שאומרים כמותו, ואני "יודע" שלא, זה ההבדל בינינו. (חוץ מהרב סתיו, כפי שציינתי.. הוא אכן חושב כמותו....)

הבעיה היסודית היא התעוזה לחלוק על דרך הפסק שקיבלנו בעם ישראל מאות שנים, והביטחון העצמי לחלוק על כל גדולי ישראל. בדיוק זו הנקודה. 

אז נו, את מכירה את אשתו של צוריאל, אז מה? את מוזמנת לשאול אותה מי הרב של בעלה....

בבקשה - אם את חברה שלהם - תשאלי אותם מי הרב שלו. נראה מה תהיה התשובה.

גם אני לא מתרגש מזה שהוא הרב הראשי, אני רק מסביר לך למה זה לא הגיוני שזה עבר בלי תגובה. ואת לא משיבה על זה שום דבר.

(אלא אם כן תגובת רבני בית הלל נקראת תגובה... אמור לי מי חבריך..)

ו-נו, זה מעניין שאשה שמכריזה על עצמה שהרב מלמד הוא הרב שלה, זה אשה שמצהירה בלי שמץת של בושה ש"כל מה שהרבנים יודעים היום זה לצרוח על הקורונה", עוד שלב ב"אמור לי מי חבריך" הפך להיות "אמור לי מי תלמידך".

לא פלא, את תלמידה שלו, ומרשה לעצמך לזלז בכל גדולי ישראל. הוא אשר אמרתי - ואת קלטת את השיטה היטב.... 

הרב מלמד הוא רב שלך, שמענו, גם לרב סתיו יש הרבה תלמידים, כידוע לך בוודאי..

ועדיין, כולנו יודעים מי נמצא בקונצנזוס של עולם התורה ומי לא. על מי שניתן שלער שתלמידיו יהיהו גדולי הדור הבא ועל מי לא...

ההסתכלות שלי היא אכן חד צדדית: אני מסתכל אך ורק על הצד של שמירת התורה. ונאמנות להלכה המסורה. ולא על שום צד אחר. דייקת בדברייך.

היא אמרה שבחלק מן הדברים הוא הרב שלה. נקודה.

קראת את המכתב המלא של הרב יצחק יוסף? תקראי ותחזרי אליי ותאמרי אם זה נוגד את ההלכה או לא.

(וכמו שציינתי כאן כבר, הסיפור של הרפורמים הוא לא הסיפור היחיד שבו הרב מלמד עושה על פי דעתו נגד כל הפוסקים. הוא עשה את זה בהלכות תולעים, צניעות, נישואין אזרחיים, נישואין להט"בים, ועוד.)

לגבי הטענה  של חלמיש - המתנתי שמישהו יעלה את זה כדי להגיב, (שימי לב שאת הראשונה שטוענת את זה, מה שמראה שאצלך יש עוד איזה יחס רציני לסוגיה, אחרים אפילו לא טרחו לראות מה נכתב בנושא, ואוטומטית החליטו שבטח הרב יוסף מבלבל ב'מח, ובכן, סוף סוף מישהו קרא את זה - אענה

ובכן, חלמיש עשה כאן עוול ועיוות את ההיסטוריה.

הפגישה של הרב עובדיה הייתה - שהם רצו לשמוע מה יש לרב הראשי של האורתודוכסיה לומר, והוא הסכים לכך, המצב היה שהוא היה במעמד בעל הסמכות, והם במעמד השומעים. זה דבר שאכן מעולם לא אסרו אותו.

הרב מלמד נפגש ל"דיאלוג וקירוב לבבות", העמיד את עצמו ואת הרבה הרפורמית על אותו מגרש, באותו מעמד, לחפש דרך "לגשר על הפערים".

זה ההבדל, היסודי והמהותי.

ואם צוריאל חלמיש לא רואה את זה - הוא עיוור.

ואם הוא רואה ומתעלם - הוא רמאי.

את זה: לא מוצא את העיוות. - נשואים טריים כנראה לא קראת..

וזה כל כך כל כך קיטשי, שמתוך כל מה שכתבתי, נתפסתם לאם את תלמידה שלו "ממש ממש" או בלי "ממש ממש". ואת הנידון הזה את מעמידה כעיקר הדיון ולכן "עיוותי את מה שכתבת ואין לך מה להמשיך לדון".

מה עם כל השאר? אלקים יודע....

גברת, להודות על האמת זו לא בושה. 

המצאתי שאת מזלזלת ברבנים? קבלי ציטוט:

"לוידעת, היום הרבנים כל מה שהם יודעים זה לצווח שכולנו רוצחים בגלל הקורונה, אז קצת תפסתי מרחק"

מזהה את המקור?

החלטתי שאת תלמידה של הרב מלמד? קבלי עוד ציטוט:

"הרב מלמד היה ועודנו הרב שלי בנושאים מסויימים"

את המקור הזה את אולי כן מזהה?

ולגבי כל השאר, עדיין לא ענית כלום.

כפי שאמרתי - נטפלת לקטע של "כן תלמידה או לא תלמידה" (את וחברתך אודי'ה) וסביב זה הסטת את כל הדיון. 

עיקרי הדברים מעניינים אותך, כנראה, כשלג דאשתקד.

("שורש נשמתך" וכו'... אוקיי, יש אנשים ששורש נשמתם זה הרב סתיו, למה התרגזת כל כך שהשוויתי אותם? לא אמרתי שהרב מלמד זה יאיר לפיד ח"ו, אמרתי שדרכו היא כמו דרך הרב סתיו - לפסוק מסברא נגד כל גדולי ישראל. זה לא אומר חלילה שהוא רשע. אלא רק מעמיד את ההיררכיה הנכונה.. מי ששורש נשמתו הוא לחלוק על כל גדולי ישראל - בהחלט ימצא בית חם, או אצל הרב מלמד, או אצל הרב סתיו. מה הבעיה?)

(להתחמק מדיון לא עושה אותך צודקת, גם אם את מאשימה בזה את בעלך)

לא ירדתי לסוף דעתך....

אני אגיד לך, 

כתבת דברי טעם. באמת.

ואני מאוד מעריך.

אבל-

כל זה היה רלוונטי אם זה היה *אני* שמחליט ככה או אחרת עליו.

אבל אני לא הסיפור.

אני ננס.

הרוכב על כתפי ענק.

כלומר - אני אישית לא שופט בכלל את הרב מלמד.

אני רק ההוא שרואה שאנשים פי אלף ממני (וגם ממנו) הם שופטים..

אז אני אומר - כנראה הצדק איתם...

אוקיי?

זה לא אני בכלל.

זה הם.

והם - בהחלט ראויים לשפוט. לגמרי. מה לעשות....

ואגב, אני לא מרכזניק, בעוונותי הרבים....

ואני לא מנבל על מי ש"לא כמותי" משום צורה.

אני כן מדבר, על מי ש"לא כמו כל גדולי ישראל וענקי הפוסקים".

אני תמה שהיה כאן צד שאני מעמיד את "עצמי" לעשות נו-נו-נו לרב מלמד...

ברור שהוא גדול ממני פי כמה וכמה. פשוט וברור.

הכל הכל הכל זה רק מכח גדולי ישראל, לדורותיהם. רק מכוחם, רק הם וסמכותם.

אני רק זה שמעיז לומר את המציאות: "אם הם אומרים - הם ראויים למה שהם אומרים"..

בשונה מאחרים שלא מוכנים לקבל את עצם ההיררכיה הזו.

שהרב סתיו, שיצא בכל תוקף להגן על חבירו הרב מלמד

טוען עכשיו ש"למכתב הרבנים אין מקום" ו"אסור לעשות מה שעשו"

כלומר - התקדמנו, זה לא רק שהוא עושה אחרת מהם, עכשיו הוא על תקן לחנך אותם..

"הרב ליאור: נו נו נו לך! הרב סתיו אמר שאין מקום למעשים כמו המעשה שלך"....

את הרפורמים צריך לקרב, את הרב ליאור כנראה לא.....

ולתפארת מדינת ישראל.

הרב יצחק שילת מבהיר: לא קראנו לחרם - חדשות כיפה סרוגה

הוי אומר - הנהלת צהר, כדי לתת לגיטימציה לעמדתם, עשו דמוניזציה לדעה שכנגד.

איך אמרנו, לתפארת מדינת ישראל.. 

(ואל תטעו מהכותרת, זה רק בגלל שהערוץ הוא ערוץ של מש' מלמד.... נא לקרוא את דבריו של הרב שילת עצמם...)

כתבתי על זה שרשור פריקה רציני ומחקתי

אסור לזלזל בתלמידי חכמים! אז אני מוחה על דבריך.... אפילו שיודעת שכתבת מכאב... 

ואם כל כך מפריע לך- לך תדבר איתם. ברצינות אני אומרת..

כי הציטוט הזה זה רמת תודעה נפשית ונשמתית!!!!
לא כולם במקום הזה.

קצת מורכב לי להסביר את האמת....

אבל אולי נסכם בזה שהכאב מוצדק,

ובדיוק היום ראיתי את הכתבה של יונתן מול אחד מחברי הכנסת

וקראתי שם תגובות של אנשים

ואנשים עדיין לא מבינים איזה סבל זה להיות הומו דתי ואיזה התמודדות מטורפת

ועדיין מדברים מהמקום של נטו עשית עבירה או לא עשית עבירה

ולא קולטים שזה הרבה הרבה הרבה יותר מורכב וכואב מזה... 

זה כמו שאני אגיד "אני לא שונאת חרדים, רק את הנטיה הזו בנפש שלהם ללכת כמו עיוורים אחרי ההלכה/רב/ או להיות חלק מאיזה שהיא כת"..

הנטיה הזו בנפש שלהם זה משהו מולד ולהגיד שאתה שונא את זה, זה כמו ילד קטן שאומר לילד "אתה מכוער".... 

חוץ מזה שזה לא דומה בכלל לפדופילים שפוגעים באחרים. פה מדובר על זוג שאוהב אחד את השני והם לא פוגעים באף אחד.

תשנא את הנטיה, אבל אל תזלזל בהתמודדות שלהם ובכאב שלהם

ובטח אל תאשים אותם! 

זה לא שאדם קם בבוקר ואומר, "ואי החיים קצת משעממים, בוא נכניס להם קצת צבע ונחליט לשנות את הנטיה שלי. זה בטח יוסיף המון עניין..."

לא זה לא עובד ככה...

בחור שמבין שהוא נמשך לבני מינו זה מטלטל את הנפש שלו, הוא מרגיש שהוא אבוד, שהוא מחוק בעולם, שאולי הוא מוזר, ש... מלא מחשבות שליליות וקשות... 

אז חייב חמלה, חובה חמלה. חובה אמפתיה, חובה רגישות .

אחרת לא רק שהם יעזבו את הדת, אלא גם זה סכנה שהם יעזבו את העולם הזה בהתאבדות!

אז ברור שאין לגיטימיה וברור שהמעשה עצמו מתועב, וברור שמה שקורה היום בעולם החופשי עם כל החשיפה לעניין זה משהו שצריך לצאת נגדו.

אבל וזה אבל ענק-

אל תצאו נגד האנשים, נגד היהודים האלה שמתמודדים עם קושי שאולי אם אתם הייתם צריכים להתמודד איתו, הייתם מעדיפים למות.

שים את עצמך בנעליים שלהם, ואז תדבר. 

הם לא חוטאים, 

התמודדות לא אומרת שבהכרח אתה עושה את המעשה האסור!

לכן יש כאן איזה טעות בתפיסה שמשווים את זה לאדם שמחלל שבת בפרהסיה...!

יש כאן קושי, יש כאן ניסיון, יש כאן כאב והתמודדות. אבל לא חטא.

ילד בן 16 שגילה שהוא נמשך לגברים בעל כורחו ללא רצונו. הוא חוטא??

 זה רק מראה כמה שאתה משנן משפטים של אנשים בלי להבין את גודל הקושי והניסיון בהתמודדות הזאת.

פדופיליה זה בעיה נפשית. זה פגיעה בזולת. 

נטיה של בן אדם זה נטיה אולי בעייתית , אולי זה בעיה גנטית, לא יודעת

אבל זה בטח ובטח שלא פוגע בזולת!

דיי להיות מנותקים בבקשה. דייי

אם אתה היית מתמודד עם הנטיה גם היית משווה את עצמך לפדופיל? 

פדופיל יש לו רצון לפגוע בילד!! הוא סכנה לציבור!!! 

הומו אין לו נטיה לפגוע בבני מינו או במין האנושי

לכן אי אפשר להשוות בכלל! וזה מקומם ההשוואה

נכון שאולי שניהם לא יגיעו למעשה.

אבל באחד המעשה הוא נזק נפשי ופגיעה בזולת

והשני הוא עבירה אבל לא פגיעה נפשית בזולת

בכנות,

תגידי לי מה ההבדל בין לפגוע בילד

לבין לפגוע באלקים.

שה' לא סולח על עבירות של בין אדם לחברו. התיקון לזה מאוד קשה. לפעמים צריכים לבוא בגלגול.

עדיף לחטוא מול אלוקים ולא לפגוע בבני אדם. 

אדם שפגע מינית במישהו, שלא יחשוב שתהיה לו מחילה על כך... לפחות לא בגלגול הזה.

שמי שמודד את העבירה לפי הסיכויים שה' יסלח לו - ה' באמת לא סולח לו...

ככה שעצם ההבדל - סותר את עצמו. ואחרי שמתחשבים בו - מתברר שהוא לא קיים.

זו משנה במסכת יומא, אם את מעוניינת לבדוק.

אבל מבחינה עקרונית אם אתה משווה אז כן, יותר קל לחזור בתשובה מול אלוקים מאשר מול אדם שנפגע מינית שימות העולם הוא לא יסלח לך.

עצם המדד לפי מתי הוא סולח ומתי לא, זה מדד מוטעה. כי לא זה המדד לעבירות!

זה שהוא סולח על ב"א למקום זה כי הוא רחמן.

ובב"א לחבירו הוא כביכול לא יכול "לסלוח במקום הנפגע".

זה כמו שאני אגיד לך "מה ההבדל אם מישהו ירצח את פלוני או את פלמוני?"

ואת תאמרי - לרצוח את פלוני זה יותר הגיוני, כי המשפחה שלו משפחה שסולחת מהר, אבל משפחת פלמוני לא תסלח... את מבינה שזה יהיה חישוב מזעזע, נכון? לא רוצחים. נקודה! לא רוצחים אף אחד!! 

אותו דבר - גם לא פוגעים באף אחד, לא בראובן, לא בשמעון, לא בשכן, ולא באלקים!!

כתוב שהקב"ה מעדיף ששמו ימחה בשביל שלום בית נכון?

הקב"ה מעדיף שנשמור על בין אדם לחברו קודם כל. כשבני ישראל מאוחדים, אפילו שלא עושים רצונו של מקום ה' נותן להם לנצח במלחמות. ירושלים חרבה על שנאת חינם. ה' נפגע הרבה יותר כשפוגעים בבנים שלו מאשר בו עצמו.

לא חכמה להביא ציטוט אחד ולבנות עליו השקפת עולם.

את רוצה שאביא עכשיו חמשה ציטוטים שמוכיחים את ההיפך?

כל הדברים על שנאת חינם לא רלוונטיים כאן. סורי. לא מדובר על שנאת חינם, אלא על להוקיע עוברי עבירה. כפי שמבואר בהלכה. את לא יכולה לסתור את ההלכה על פי איזה רעיון שאת שולפת ממקום אחר בהלכה.

במקרה, רק במקרה, ה' ציווה לסקול באבנים גבר שמקיים זוגיות עם גבר,  הוא התבלבל כשהוא כתב את זה? הוא שכח את "ימחה שמו בשביל שלום בית" ואת המשפטים על שנאת חינם?

אני חושב שהוא לא שכח. ועם זאת הוא בחר לכתוב כך, כנראה שזה מורכב יותר מהחד מימדיות שאת משכנעת בה את עצמך.

בדורו של אחאב היו מנצחים במלחמות כי הם היו מאוחדים. זה אומר לי הכל. זה שיש הלכה, יופי. אף אחד לא מזלזל בהלכה. אבל מי שלומד תורה יכול להבין בקלות שהדבר שהכי חשוב לה' בין שאר הדברים החשובים - זה קודם כל לא לפגוע באף אדם. דרך ארץ קדמה לתורה וגם להלכה. אם אדם חושב שהוא יכול לפגוע מינית במישהו ואחר כך לחזור בתשובה ולהיות כמו רבי שמעון בר יוחאי כל היום לומד תורה - שידע הגיהנום מחכה לו כי כל התורה שלו שווה אפס.

את משתמשת בציטוט אחד, ובונה עליו אל כל עולמך, זה פשוט מגוחך.

המשפט הזה הוא הכי מצחיק: "אבל מי שלומד תורה יכול להבין בקלות שהדבר שהכי חשוב לה' בין שאר הדברים החשובים - זה קודם כל לא לפגוע באף אדם."

תגידי, מי נראה לך שלמד יותר תורה, את או הרב הראשי? את או השולחן ערוך? את או כל פוסקי הדורות?

שנינו יודעים את התשובה, נכון? אז מאיפה המחשבה שלך ללמד אותם? את לא חושבת שזו יוהרא בלי תוכן?

וגברתי, ימצא חן בעיניך או לא, גם אדם שחושב שהוא יכול לפגוע באלקים ולחזור בתשובה התורה שלו שווה אפס והוא יילך לגהינם.

בנאדם שיקיין זוגיות עם גבר - לא רק לגהינם הוא יילך, אם תהיה סנהדרין - יסקלו אותו.

את תוכלי לצרוח עד לב השמים למה סוקלים אותו - אבל זה מה שיעשו.

כן, האלה שלמדו תורה. 

את תצטרכי להתמודד עם זה.

את נראית כמו מישהי שכפופה לתורה, ולכן דווקא את התשובה שלך רציתי לשמוע.

נגרר כאן דיון עם אנשים שלא רואים בעיה כל כך גדולה לפגוע באלקים, ואין לי יאתם שום דבר משותף.

אשמח לשמוע מה התשובה שלך לשאלתי

@לב אוהב

הומו לא רוצה לפגוע בה'!!! זה שיש לו התמודדות זה לא אומר שהוא אדם מתועב! וצריך לזלזל בו או לנדות אותו חס ושלום....

ואם פדופיל יש לו רק נטיה והוא מצליח לשלוט בעצמו או לטפל בזה אז גם בסדר. 

המעשה עצמו בשני המקרים מכוערים/מתועבים

אני לעולם!! לא אגיד שהנטיה של ההומו היא פגיעה בה'! חלילה וחס!!

אני מדבר על מי שנכנע לנטיה, והחליט לחיות כך. שבהחלט - בשני המקרים זה מתועב. כאן זה פגיעה באחר וכאן בה', אין הבדל.

הומו שנכנע לנטיה שלו עובר על עבירה של בין אדם למקום וזהו

פדופיל שנכנע לסטייה שלו עובר על בין אדם למקום ובנוסף פוגע ושורט נפש של ילד!!

אם תיקח את זה מבחינה הלכתית אז יש כאן יותר איסורים. 

ואם נטו מבחינת "העולם" אז פדופיליה זה מעשה שמזעזע את הנפש ונתפס כמשהו חולני בגלל הניצול המיני בילד.

נטיה מינית היא אולי נראית מוזרה ויש כאלה שייגעלו מזה, אבל אין כאן פגיעה נפשית באחר.  

אז ההבדל מסתכם ב"אם זה שני עבירות או אחת"?

מישהו שעשה מעשה פדופילי פעם אחת.

שווה למי שעבר על איסור משכב זכור פעמיים? כי אז זה נהיה תיקו....

שמתדיינים על הנושא הלהטב"י צריך להסתכל עליו משני היבטים

1. יחס התורה כלומר מצד האיסור שבזה.

2. ההתמודדות

אסור (ואני חוזרת- אסור! זה ממש דיני נפשות) לזלזל ביהודי, לפגוע בו, להשפיל אותו, לכנות אותו בשמות וגינויים, לנדות אותו ושלל דברים מזעזעים שראיתי שאנשים מרשים לעצמם לעשות ברגע ששומעים שבן אדם יצא מהארון.

אדם שיצא מהארון לא בהכרח אומר שהוא הולך לעשות את העבירה- (אם כן אז אפשר לצאת נגד המעשה. אבל גם אם אין בזה עניין וזה לא ישפיע עליו, אז למה? מה הטעם?) אלא הוא בסה"כ חושף את ההתמודדות שלו. 

הוא פשוט מתמודד ומחפש פתרון לנטיה שלו. הוא משווע לעזרה. אם לא ניתן להם את התמיכה הנפשית ואהבה וקבלה שהם כל כך זקוקים לה אז מרוב הקושי של להיות נגד טבע העולם והקושי הנורא בזה שהם לא יכולים לממש את התאווה שלהם מינית ורומנטית וכביכול צריכים להתנזר מכך באופן מוחלט (שאם תעלה את זה בדעתך על עצמך אז אולי תשתגע ותרצה להתאבד, כי מי יכול בלי אהבה ועוד בדור שלנו), הם בקלות יכולים ליפול לעבירה ודכאון ושלל תסמינים שליליים... 

עכשיו אם אנחנו מסתכלים נטו על המקום התורני ולוקחים את הפדופיל לעומת ההומו ונתחיל לחשב את העבירות שהם יכולים לעשות במידה והם ממשים את הנטיה שלהם אז לפדופיל יש הרבה יותר עבירות. (אתה מוזמן לחשב לבד)

אבל אם יש עבירות יותר או פחות לא מפחית מהעובדה שפדופיליה ממומשת (לא הנטיה עצמה) זה פגיעה בנפש הילד ובזה אי אפשר להשוות את הנטיה עצמה. 

אני חושבת שהומו היה מאוד נפגע אם הוא היה שומע שמשווים את ההתמודדות שלו להתמודדות של פדופיל נטו כי שניהם זה איסור הלכתי.

להומו אין נטיה לפגוע בזולת ולשרוט או להרוג אותו נפשית.

לפדופיל כן!

ולכן בעיניי זה ממש פוגעני להשוות בינהם.

@יהודה224

שוב, אני מקבל את כל מה שאת אומרת - על הנטיה.

באמת מי שפוגע באדם שיצא מהארון - הוא סתם מגעיל.

הנקודב שאכפת לי ממנה - היא מי שהחליט לחיות ככה.

כי מה לעשות, למרות כל הכאב שבהתמודדות. ובאמת הלב נקרע, אבל "זאת התורה לא תהא מוחלפת"..

וזה הדבר שאני כ"כ רוצה לחדד שוב ושוב:

הנטיה.

והמימוש שלה.

הם שתי סוגיות נפרדות לגמרי!

לגמרי לגמרי.

הרהמורניק שיבזה מי שיש לו את הנטיה - הוא מטורלל.

ו*** |צונזר| שיצדיק את המימוש שלה - הוא גם מטורלל.

באמת אין טעם ב"לספור עבירות", הרעיון ברור, לפגוע באלוקים זה גם פגיעה, נקודה.

עדיין אי אפשר להשוות אותו לפדופיל בגלל מה שכתבתי...

אתה כן יכול להגיד שהוא עובר על איסורי תורה וזה יכול לבאס אותך.

מעבר לזה- בעיה שלו.

זה שתצא בהכרזות שזה תועבה ותתביישו לכם- לא יעזור להם ולא ישנה את הדעה שלהם....

וגם אין עניין לשנות את הדעה הציבורית בעניין.

כי זה לא עכשיו שבגלל שהציבור יעודד או לא יעודד את זה יהיו יותר או פחות הומואים.

כי הומו (לפחות דתי) לא רוצה בזה והוא נלחם בנטיה שלו, ואם לבסוף הוא נכנע כי באמת איך אפשר לחיות לבד (כי לך תחיה עם אישה שאתה לא נמשך אליה מינית וגם אין לך רגשות רומנטיים אלה, ובנוסף איזה אישה תרצה לחיות עם גבר שאין לו אליה משיכה ולא רגשות אהבה...) 

זה לא בגלל עידוד הציבור או לגיטמציה שהציבור נותן לזה...

לא. ממש לא. בגלל מה שכתבת? שהוא פוגע "גם בילד"? מה, לפגוע בה' זה לא מספיק חמור?

לגבי כל שאר המשך דברייך - לא אכנס כעת לדיון.

המקום התורני. פגיעה מינית בילד זה דבר שמזעזע את הנפש.

והומו לא רוצה לפגוע בכוונה בקב"ה, הוא לא מורד בקב"ה. הוא לדעתי אפילו כמעט בגדר אנוס....

יש הרבה אנשים שעוברים על איסורי תורה לא מצד זה שהם רוצים לפגוע חלילה בה' ולמרוד בו. (אולי רק מיעוט)

צריך הרבה רגישות שמדברים על הנושא הזה. כי שוב- מדובר פה ביהודים שלא יכולים לחיות חיים נורמליים כמו כולם בגלל נטיה שקיימת בהם. זה לא נתפס לפעמים גודל הסבל שלהם. 

תחשוב שבלנ"ו כל הזמן יש שרשורי פריקה על כמה כבר אפשר לחיות לבד ומתי המיועד/ת יגיע כבר, ומה שמחזק אותם בלנ"ו זה התקווה שבעז"ה זה יגיע, תהיה גאולה. נצליח להקים בית.

איך ההומו או הלסבית יתעודדו? איך הם יצליחו להקים בית?

מה התקווה שלהם בחיים? מהיכן הם יקבלו את החום והאהבה שהם צריכים? (אהבה רומנטית הכוונה. אהבה של בני זוג... כמו אהבהת איש ואישה)

הרי אהבה של איש ואישה בחיי משפחה זה דבר נשגב ומרומם ונותן כל כך הרבה עוצמות וכח לחיים (במידה והזוגיות תקינה כמובן) ואיך אפשר לחיות בידיעה שלעולם לא יהיה לך את זה?... לא סתם יש כאלה שמעדיפים פשוט להתאבד....

ובכלל לא התחלתי לדבר על העניין של הרהורי עבירה, הרי כתוב שכדי שאדם יינצל מעבירה יתחתן נכון? אז מה ההומו יעשה? איך הוא יצליח לצאת מהלופ הזה? מה הפתרון שלו כדי להינצל מעבירה? 

ולדעתי מי שמסוגל לדבר על הנושא הזה בקרירות בלי להזיל נחלים של דמעות.. אז לא יודעת.. הוא אטום לכאב של האחים שלו... 

שאלות קשות ולא פשוטות בכלל.

לכן כתבתי פה פעם שצריך ממש לעורר את כל עם ישראל להתפלל עליהם שיימצא להם תיקון וישועה ורפואה ולא יצטרכו לחיות במציאות נוראית כזאת.... 

את רוצה לשכנע אותי לוותר על המדד של התורה ולעבור למדד שקבעו בשר ודם?

ונכון, זה קשה מאוד.

את יודעת, יש עוד אנשים שלא יכולים להתחתן, הומו הוא לא היחיד..

אז מה לעשות? זה מה שאמר ה'!

קשה? נכון. קשה.

הלב נקרע? נכון, לגזרים! שותת דם!

אבל אין מה לעשות. התורה נשארת התורה.

בכאב. באמת בכאב.

זה גם מה שהייתי אומר לממזר, לבן גר אדומי, לפצוע דכה ולכרות שפכה.... כואב מאוד.

ואני מאמין בצדקת אלקיי ותורתו, גם כשקשה להבין. גם כשמאוד קשה. גם כשהלב שותת דם.

העניין הוא שאתה לא יכול לחיות חיי אהבה...

אין מציאות כזאת חוץ מהומואים ולסביות... (אלא אם כן תתן לי דוג' אחרת...)

גם נכים יכולים להקים בית ולהרגיש נאהבים ואהובים אבל אולי פשוט בלי להביא ילדים... 

ולגבי השורה הראשונה שלך- לא. לא משכנעת. אני מבינה מה אתה אומר ומסכימה בסה"כ.

ואתה כנראה לא מבין את עומק הבעיה של אין להם פתרון להרהורי העבירה... 

ולא צריך סתם להגיד "טוב מסכנים מה נעשה"

לא, תקום ותפלל עליהם...

ובכלל מרגיש לי שאתה לא באמת מרגיש את הכאב שלהם ואתה סתם מדבר בצורה של "כן בסדר כואב להם אבל שיתמודדו..." 

אתה אם היו אומרים לך שלעולם לא תוכל להתחתן ולהביא ילדים, ולא רק זה אלא שתתאהב עשרות אם לא מאות פעמים אבל לעולם לא תוכל לממש את זה... כלומר גם בדידות וגם סבל...ובנוסף לזה תעבור על מלא איסורי תורה במחשבה.. אז תוסיף לזה בדידות, סבל, וייסורי מצפון. 

היית אומר "טוב נו מה אני יעשה, אתמודד" ? או שהיית קורע את השמיים בתקווה שאולי משהו ישתנה? 

פצוע דכה, כרות שפכה, ממזר, בן גר אדומי, לא חסר דוגמאות.... (אולי קודם לא ראית כי ערכתי, תרענני)

ולכל אלו גם אין פיתרון להרהורי עבירה, מה לעשות?

נו אז זהו. המדד הוא המדד התורני. נקודה.

והמדד התורני יודע שלפגוע בה' זה לא פחות חמור.

(קצת נאיבי שבת תגיד לבן שהוא לא מבין את הבעיה של הרהורים, לא?)

לגבי סיום דברייך. עצוב לי שאת חושבת ככה. ואת טועה, בגדול. את לא משערת לעצמך כמה הדבר הזה כואב לי ותופס את מעייני. (אני חושב שיכול להיות שיש לי כאן עד שיעיד עלי שבאמת כואב לי.. אבל אני מעדיף לא לתייג..)

לא נאיבי בכלל, התכוונתי שאי אפשר לפתור את זה רק ב "טוב זאת התורה שיתמודדו"

זה בדיוק מה שאני מנסה לעורר עליו

שברגע שתהיה יותר מודעות לקושי ולכאב הזה

אז יהיה אפשר ליצור מגוון של קבוצות תמיכה ופתרונות שיקלו מעל הסבל שלהם.

כרגע המצב הוא שהם עדיין מתמודדים עם זה דיי לבד ו/או עם הקהילה שלהם נטו... 

כי בציבור הדתי לצערי עדיין מעט חוששים לפתוח את הנושא הזה לעומקו ולרוחבו ולמצוא להם מענה רגשי ונפשי מחבק ואוהב... (ולא רק מצד אנשים בודדים בחברה או מצד ארגונים בודדים וקטנים) 

ומבקשת סליחה שלא חשבתי שהנושא הזה באמת בליבך... 

יש להם יכולת תיאורטית, היא כמעט שלא פרקטית באמת.

שתוקית ואסופית (-ספק ממזרת)-  דבר שכמעט לא קיים.

נתינה - לא קיים בכלל כבר איזה אלפיים שבע מאות שנה בערך....

שפחה משוחררת - שוב - כמעט לא קורה, במצב תקין אף אדם לא משחרר שפחתו הכנענית.

נשאר גיורת... אין מספיק גיורות לכל המקרים האלו. בפרט שהיו דורות שלא קיבלו גרים כמעט בכלל.

בכל מקרה, העיקרון הוא לא משתנה. גם אם נניח שהומו זה הדוגמה היחידה - לא ישתנה כלום.

תכל'ס - במקרה הזה, גם אם הוא בודד - הא-ל הגדול הגיבור והנורא קבע אכן שלא יתחתנו כלל. מה ניתן לעשות. 

לגבי כל שאר ההודעה שלך - אני מסכים מילה במילה. לחלוטין.

אבל אני אגלה לך סוד:

כדי שזה יועיל - צריך לשמור על פוקוס בטענות. שימי לב מה קרה פה - את ניסית (לפי עדותך) לעורר על הקושי ושצריך לעזור למי שסובל ומתמודד. ועשית את זה בדרך של סלחנות גם למי שנכנע לקושי.

ככה, לא תצליחי לשכנע את הציבור התורני, ובצדק.

לכן שוב - כמו שאמרתי - צריך לעבוד על בידול מוחלט בין הנטיה למימוש שלה.

מי שיש לו את הנטיה - על מקרים כאלו צריך לעשות כל מה שכתוב בהודעה שלך.

מי שמממש אותה - כמה שיכאב הלב - התורה לא משתנה. אין מה לעשות.

שימי לב לזה..

מותר להם להתחתן עם אנשים מסוימים

"לאנשים אלו מותר לשאת גיורת ושפחה משוחררת וכן נתינה וספק ממזרת" (ויקפדיה)

ועל ממזר זכרתי שבאמת מותר לו להתחתן עם ממזרה.. ובכל אופן מותר לו גם שפחה או גיורת.

משמע- יש פיתרון

הומו ולסבית- לא.

הלאה, יש לך דוגמא אחרת?

לחיות כך זה לא רק פגיעה בה', זה גם פגיעה באדם שהוא חי איתו בצורה כזו- הוא גורם גם לאדם השני לעבור עבירה

ובכלל הלגיטמציה וה 'להיות חלק' מקהילת הלהט"ב, בלי להתנהג כך בפועל זה מסייע לדבר עבירה.

וכמו שמוסבר בהרבה מקומות כשאדם חוטא הוא פוגע גם בעולם כולו, 

חי צומח דומם, מדבר, עם ישראל, עליונים ותחתונים.

"נכתב מתוך כעס".

נו, כשהכעס עולה לראש, יש שם משהו שמפנה בשבילו את המקום, ומוצא את דרכו לגרביים.

ומאוד נהניתי מהפסקה האחרונה שלך, חסכת לי כל צורך במאמץ לענות. יצאת מהארון, רפורמי רשמית. אחלה.

בנתיים אני אורתודכס. תהנה לך עם כל המטורללים.

אתה רק כופר בתורה שבעל פה.

סבבה, לא רפורמי, צדוקי.

אני אקשיב להלכה - בשם האל, ובלי כוכביות. זה שאתה רוצה לכפור - בעיה שלך נטו.

משום מה כתבת קודם שכן. ליצן.

זה שאתה טוען שאני חוטא לא מטריד אותי, כי אתה טיפש קטן ונבוב שחושב שיש לו זכות להעביר ביקורת על האמוראים, הראשונים והאחרונים. פשוט טיפש קטן וכופר.

צדוקי מחמד יש בפורום, הידד.

זה ממש לא מטריד אותי.

אתה, והם, תירקבו כבר הרבה שנים ודבר אלוקינו יקום לעולם.

ב"ה, זה לא קרה.

עם ישראל חי, מאמין בתורה, לומד אותה וחי אותה.

עשבים שוטים נפלטים החוצה, וממשיכים לייבב משם עד שהם גוועים.

ואגב, גם כופר יכול לחזור בתשובה

ואם הוא יחזור זה בטח לא יהיה מצד זה שייתקפו אותו ויקללו אותו.... 

נקודה למחשבה. 

לילה טוב

זה כמו שאשווה משיכה של גבר לאישה למשיכה של בוגר לתינוק.

המשיכה שיש לך לאישה זה נורמלי? זה מולד? יופי. אותו דבר אצל הומו - הוא נולד עם המשיכה הזו לגבר אלא שזה ספציפית אסור למימוש לפי ההלכה. לא שזה פוגע באף אחד. ואם לא היתה הלכה שאוסרת לא היה שום דבר רע בזה.

המשיכה של בוגר לתינוק נובע ממקום אחר בנפש של ניצול, אגו, חולי בנפש ועוד אלף ואחד דברים שהופך את העניין בכלל ללא לגיטימי גם בלי הלכה. זה לא מוסרי. בדיוק כמו רצח.

הומו יכול לאהוב באמת. פדופיל רק רוצה לממש את הסטיה שלו.

המוח שלו עדיין לא התפתח ולכן צריך לשמור עליו ולהחליט בשבילו. כמו שאתה מחליט על הילדים שלך בדברים עד שיהיו בוגרים מספיק להחליט בשביל עצמם.

ושוב, שיהיה ברור - אם לא ההלכה אסרה את המעשה עצמו מסיבות רוחניות שקשורות לפירוד וייחוד בעולמות העליונים (דברים שאנחנו לא מבינים בהם בכלל) - לא הייתה שום סיבה בעולם לאסור את הדבר הזה. אם לא מסתכלים על זה בעיניים של תורה - אין שום בעיה עם זה.

זה שאותך זה מגעיל זה כבר בעיה אחרת של טעם וריח שאין על מה להתווכח. בדיוק כמו שאותי מגעיל פיצה עם אננס שאנשים אוהבים. 

הם מחקים את המבוגרים. אבל עושים הרבה טעויות שאחר כך מצטערים עליהם.

כמה ילדים מנסים מין ולא מודעים בכלל לאמצעי מניעה? כמה גומרים בהריון ואחר כך בהפלות? כמה הורסים את החיים שלהם בגלל לחץ חברתי לסמים? אם הם היו מספיק בוגרים הרבה מהטעויות לא היו קורות. וזו עובדה.

פדופיליה זה רע וחסר מצפון אנושי. לא צריך הלכה כדי לדעת שזה אסור.

אני לא מבינה את זה.

אם יש משהו אחד ביהדות שגורם לי להפריך את אמיתות התורה זו העובדה שגבר יכול לשכב עם ילדה בת 10 ולא יהיו לזה השלכות. it blows my mind

אני בוחרת להאמין שאני לא מבינה את מה שהיה ואולי זה לא באמת כמו שאומרים. אבל תאמין לי שזה מכרסם בי.

אתה יוצא מנקודת הנחה שחז"ל הם בני אדם ועושים טעויות. מסכימה. 

אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהתורה היא תורת אמת ולא משתנה ושהקב"ה יודע מה יהיה עד סוף כל הדורות והוא יודע את נפש האדם (והילדים), וברור לי שהקב"ה לא רוצה ששום אדם יפגע ובטח לא ילדים, ובתקופה שבה אלוקים עוד דיבר עם הנביאים ומשה רבנו ולימד אותו את כל התורה כולה כולל כל ההלכות העתידיות להיווצר - אני הייתי מצפה לקצת, אבל קצת יותר בכל מה שקשור למין אצל ילדים.

אתה טוען שפעם זה לא כמו היום. אני טוענת שאין חדש תחת השמש ונפש האדם נשארה אותו דבר בדיוק. זה שהיו נורמות חברתיות שונות זה לא אומר שלא נפגעו מהם.

היהדות מתפארת בכל מה שקשור ביחס שלה לנשים, איך שבעבר נשים היו סמרטוט אבל ביהדות מוקירים את האישה ויש אלף ואחת דוגמאות איך מעמד האישה ביהדות הוא גבוה וחשוב.

אז למה היהדות לא יכולה להתפאר בזה שאצלה אין ניצול ילדים??

אין דבר כזה ילד שמוכן לקיים יחסים בהסכמה. הוא לא בר דעת. 

אם התורה האריכה במילים ונקטה את גיל הבן וגיל הבת לעניין חיוב קיום מצוות, אז למה היא לא ראתה לנכון להאריך עוד קצת במילים כדי למנוע פגיעה בנפש הילד? למה להשאיר את הפירוש לבני אדם? למה משה רבנו לא העביר את המסר בבירור לעניין הזה?

ואם כבר מדברים על זה, אני חייבת לומר שיש עוד משהו שמקומם אותי.

וזה ענייני צניעות בתורה.

היום ההלכה היא כל כך "חשוכה" לעניין צניעות. כביכול.

לדוגמא - כיסוי ראש מלא, אסור שיראה העצם בצוואר של האישה, הרגליים כולן חייבות להיות מכוסות בגרביון, חצאית עד הריצפה, שרוולים עד האצבעות בערך, אסור לדבר עם אישה, אסור להסתכל, אסור לשבת לידה, אסור לנשום בכלל את האוויר שהיא נושמת (בציניות). ואני לא מדברת על גדרי צניעות לפי הציבור הדת"ל.

עם זאת כשאני למדתי תורה כל השנים האלה בבית הספר, בשיעורים ששמעתי וכו', התקבל אצלי ציור אחר לגמרי של איך התורה רואה את העניין.
חוץ מההלכות המפורשות, אני לומדת גם מהסיפורים עצמם ורואה איך הם חיו והרבה פעמים זה נוגד את כל ההלכות ה"יבשות והמחמירות" שיש היום.

לדוגמא - דו שיח של נשים עם גברים בתנ"ך נורמטיבי לחלוטין ואף אחד לא אמר "שיקצה". 

- יהודה שהרשה לעצמו לשכב עם זונה באמצע הדרך, כי למה לא? זכותו. ואין לתורה שום בעיה עם זה (ומכאן שהמציאות שנשים יכולות לשכב עם מי שבא להן גם בלי נישואין כל עוד זה בהסכמתן ולא ראיתי בשום מקום שהתורה האריכה בהשמצת העניין כמו שהרבנים היום לא מפסיקים לבלבל תמוח על נשים לא צנועות. נכון, נאסרה קדשה בישראל אבל זה כדי להגן על כבודה ומעמדה ולא בגלל הגבר או הזרע לבטלה שלו שבכלל לא הוזכר פה. למה יהודה לא הוטרד מזה שהוא הולך לגעת בנידה ולהוציא זרע לבטלה? או יותר גרוע - פוטנציאלית להביא ילד עם זונה מהרחוב (ולדעת שיכול להיות לו ילד אי שם בעולם מסתובב) כי לא נראה לי שהיה אמצעי מניעה נורמלים. שלא נדבר על מחלות מין שהוא יכול היה להידבק בהן. תזכור שהוא לא ידע מי זאת באמת)).

- זה שתלמיד התחבא מתחת למיטה של הרב שלו בזמן שהם שכבו כדי ללמוד איך לעשות את זה - מבחינתי זה כמו לראות פורנו. אם לו היה מותר למה שהיום בן אדם לא יכול לראות פורנו וללמוד איך צריך לעשות דברים? היום ביהדות אצל החרדים בעיקר נושא המין כל כך מביך והכל אסור ועד שלא תתחתן אתה לא אמור לדעת כלום (ומפה נוצרים כל השרשורים על כל הבעלים שלא יודעים למה האישה שלהם לא נהנת או לא רוצה סקס. מעניין שהמשותף לכולם - צעירים שלא למדו כלום כי הם דוסים שחיים בצורה חשוכה עם בורות שלא תאומן בהתאם לגיל שלהם. והתחתנו כי צריך או כי יש להם דחף לקיים יחסים ובסוף הכל מתפוצץ להם בפנים).

רק אתמול פתחו שרשור על מחזור ואפילו הבנות פה אמרו לו שזה מביך אותן שמישהו חושב שהן במחזור. כאילו, למה? מה מביך בזה?!?!?!

בתור אישה אני חושבת שזה אחד הדברים הכי מדהימים שקורה בגוף של אישה - היכולת להביא חיים לעולם. נכון שזה מלווה בדם ובכאב, אבל זה מדהים וזה דבר טבעי ואני לא מבינה איך בשנת 2020 זה עדיין נחשב לדבר מביך ושצריך לא לדבר עליו או לא לחשוב עליו?! אין לי מילים לתאר את האכזבה שלי מהצורה שבה התורה נתפסת היום. אני בטוחה שהקב"ה יושב למעלה ולא צוחק - אלא דופק תיד על המצח ואומר לעצמו "איך לעזאזל הם הגיעו למצב הזה? איפה בתורה שלי אמרתי להם את כל זה?!?!"

- לגבר מותר להתחתן עם כמה נשים. מפה שהתורה מבינה ממש את צורך הגבר למין (הרי זה לא רק בשביל שלאישה יהיה מי שיפרנס אותה, בוא לא נזלזל בנשים אוקיי? אישה יכולה להסתדר לבד ויכלה גם אז בזמנים שלא היה לה איפה לעבוד. בדיוק כמו אלמנות שנשארו אלמנות והסתדרו יופי גם בלי לחזור לבית אביהן).

מבחינת התורה גבר לא צריך להדחיק את נושא המין אלא לממש אותו בצורה המותרת כמובן. אלא שהיום תסתכל איך בציבור החרדי פשוט מדחיקים מהבנים את הנושא. הכל אסור. אם תעשה, תראה, תלמד - מחכה לך גיהנום. אתה תהיה מוחרם מהציבור שלנו. לא לומדים את המסכתות שמדברות בעניין אלא רק כשנשואים כדי שאם תלמד ויהיה לך הרהור יהיה לך איפה לפרוק. נו באמת? גם לקרוא דברים "סקסיים" יכול הביא לזרע לבטלה בדיוק כמו לראות פורנו. אז למה כולם כל כך נגד זה? האם זה באמת באמת אסור כמו שאומרים? תאמת? אני לא חושבת ככה. לדעתי זה שטיפת מוח של רבנים בדורות האחרונים שפורנו זה שיא התועבה ושיא העבירה ואוי מייי גאדדדדד....... עוד אחד מההגזמות בדורות האחרונים שבכלל לדעתי לא נכונות.

- נשים פעם היו שמות נזמים בכל מיני חורים בגוף, היום אם אישה חרדית תעשה עגיל באף או תשים צמיד ברגל, ברגע יעיפו אותה לכל הרוחות. מי החליט שפתאום זה אסור?! פעם זה היה מותר. באיזה שלב באלפי שנים האחרונות קם מישהו שהחליט לצייר ציור אחר של איך אישה צריכה להתלבש? 

- יהושוע בן נון התחתן עם זונה. כן,הזונה הזו ששכבה עם מליון גברים במשך עשורים, זכתה להתחתן עם יהושוע בן נון (ובבקשה תחסוך לי את הדיקלומים על תשובה מאהבה שהופכת הכל לזכויות, אוקיי?). בשורה תחתונה - זה לא כזה דבר חמור כנראה - אם מהנרתיק ה"טמא" שלה יצאו אחר כך גדולי עולם.

וזה רק קצת מהדוגמאות - אם אזכר בעוד אכתוב. אבל נראה לי שהבנת את העניין.

לסיכום, אני לא חושבת שלפי התורה באמת אכפת איך אישה מתלבשת או מה היא רואה, או מה הגבר רואה, ואני חושבת שהיחסים בין איש לאישה (שלא נשואים) הרבה יותר קלילים ורק היום משום מה התקבלו כל כך הרבה הלכות שאולי מחייבות, אבל לא באמת קולעות לכוונת הבורא.

ושוב - זו רק דעתי. אלו הרגשות שצפים לי כשאני לומדת תורה. 

תמיד אפשר לנסות להסביר שפעם היה כך וכך, או שכך היה מקובל, פעם היו עניים, פעם היה לא יודעת מה..... אני חושבת שזה שטויות. פעם היה גם עושר רב. בני ישראל מתוארים לא אחת כשאנשים מאוד עשירים בתקופות שונות. אישה מאז ומתמיד יכלה להסתדר בלי בעל. שקרן מי שאומר אחרת. אין שום חדש תחת השמש. ואף הסבר לא באמת מניח את דעתי.

המסקנה שלי היא שהיום ההלכה שנכתבה ע"י האחרונים לעניין צניעות ממש מוגזמת (ואני לא אומרת חלילה בזלזול, אני ממש מכבדת אותם ומעריכה אותם, אלא שלדעתי במהלך האלפיים שנה האחרונות הדברים הועברו בין פוסקי ההלכה בצורה מוטעית ולכן היום זה נראה שלהלכות אלו התורה כיוונה, אבל זה לא נכון).

ההלכה מתפתחת לפי התרבות שבאותו דור.

אז היום בתרבות העולמית מכנסיים וגופיה זה נחשב בגד של אישה לכל הדעות (חוץ מהיהדות), אז למה לאסור זאת?

פעם גם גויות היו מכסות את השיער, אבל היום התרבות היא לא כזו, אז למה ההלכה לא התקדמה והתירה ללכת ללא כיסוי ראש?

אישה לפי היהדות לא הייתה שיפחה, אלא היה לה מעמד רם ונישא בזוגיות (אני לא מדברת על שפחה שנלקחה בתוספת לגברת הראשית בבית, כמו בלהה וזילפה), אפילו שבתרבות ההיא נשים היו שוות לנעל.

אז למה היהדות לא יכלה להוציא דופן גם את חיי המין של הילדים? להראות שביהדות זה לא כמו בשאר התרבויות? אני מאמינה שה' הוא טוב. ילד שמקיימים איתו יחסים זה לא טוב וזה לא יצא מפי ה'. נקודה. וזה שחור ולבן, אל תנסה לסבן את זה.

זו הסיבה שאין לי שום ייסורי מצפון על כך שאני הולכת ללא כיסוי ראש ועם מכנסיים וחולצות קצרות. 

שאצטרך לחכות עם התשובות האלה עד הגאולה השלמה או עד שאגיע לעולם האמת. אז עד יום ראשון אני יכולה לחכות.. תודה

אם היתה מכונת זמן ונשים מבבל היו רואות איך נשים צדיקות מתלבשות היום,הן היו נראות להן כמעט זוXXXX

ההלכה עצמה לא משתנה,רק לא ניתן להסביר לנשים כיום מהי צניעות לפי כמויות העצומות של בד שנשים עטו על עצמן בעבר,ונשים גם לא הלכו כך פעם בגלל צניעות,אלא כי ככה הלכו

בדיוק כמו שלא תגידי לנשים לכבס בגדים בנהר. כי ככה היה פעם. אין לזה שום קשר להלכה שהשתנתה.

ולכן צריך לראות איך להתאים את האופנה של היום לגדרי ההלכה

ויהודה היה לפני מתן תורה

זה בקטנה

אין לי זמן

ההלכה נפסקה לפי אותו דור, ולא לפי איך שבעתיד יהיה. אם בעבר היה מקובל ללכת בצורה אטומה אז כך ההלכה הייתה. אם היום מקובל שאישה עם מכנסיים וזה כבר מזמן לא לבוש גבר (שאגב פעם לא היו גברים הולכים עם מכנסיים, אולי מתחת לשמלה שלהם כמו הכהונים), אז גם היום ההלכה צריכה להשתנות לפי הדור ולפסוק שמותר.

אלא שההלכה משתנה רק איפה שנראה לפוסקי הדור לנכון והם אלו שבוחרים להשאיר מציאויות של פעם שיהיו נהוגים גם היום למרות שזה לדעתי טעות.

לטעמי זה הרבה פחות צנוע מפעם

וברור שהלכה נפסקת לפי אותו הדור

יש לך ספר צניעות מדורות קודמים? או לחילופין דוגמא מהלכות כאלה? למשל שעל האישה ללכת בצורה אטומה?

אתה פותח בכך שהמגרש שלהם היה התורני ולא המציאותי.

ושלכן היו להם טעויות במדע,

וממשיך מכאן - שלכן טעו גם בפירוש פסוקים בתורה.

האם אני אמור להסיק שפירוש התורה הוא שאלה מציאותית?

ואם ככה - באיזה נושא לא תקבל שחז"ל טעו?

אם ייצא לך שבתפילין יש חמש פרשיות - תשים חמש?

@Lia מתייגת גם אותך

לכפות את עצמך על ילד ולאנוס אותו או לעשות בו מעשים מגונים בגלל שיש לך סטיה כזאת זה אסור ונבזה וחולני גם לפי התורה!!!!

אבל טכנית בהסכמה אין בזה איסור, פשוט זה לא מציאותי ולא יכול לקרות בדור שלנו.

או שיש אבל מישהו אי שם לפני אלף שנה החליט להעלים את זה או לייפות את ההלכה,

כי בסופו של דבר גברים כתבו את ההלכה לאורך כל השנים. הוסיפו ושינו. ומי יודע אם לא כתבו שאסור רק בשביל שיוכלו לממש את התאווה הסרוחה שלהם?

בדיוק מאותה סיבה שהגברים בעולם (בלי קשר ליהדות) הכתיבו בעבר את מעמדה של האישה כנחות. הגברים פעם הם אלה שיצרו איך תראה המציאות באותו דור. הם החליטו שלהתחתן עם כמה נשים זה נצרך - אבל אם אישה תנסה להרים את האף ולרצות גם כמה גברים או סתם לפלרטט עם מישהו - דינה הוצאה להורג.

אז כן, מי אמר שזה לא מחלחל גם לגדולי ישראל בעבר ששינו והחליטו מה היא ההלכה (וכבודם במקומם מונח, לא מזלזלת בהם חלילה, אלא מנסה לתאר מציאות שאולי הייתה)? כי זה ממש מגניב לראות ילדה בת 5 עושה לך נעים, נכון?

לא יצאתי בשאלה ואני מאמינה בתורה. ועם זאת יש לי שאלות ותהיות ואגב לפי התורה זה טוב מאוד לשאול ולהבין, אלא שכיום מי ששואל יותר מידי שאלות כולם תוקפים אותו וכבר מכריזים עליו כיוצא בשאלה.

חוסר הסובלנות לשאלות זה מה שגורם לאנשים לחזור בשאלה.

ברוך ה' אני גדלתי ואני חיה עם ציבור שלא מפחד לשאול שאלות, ואפילו שאלות נוקבות, ועם זאת מאמינים בתורה. לי יש מזל. לאחרים רבים אין. 

כי מהשיחה שלך למעלה עם די שרוט - היה כתוב בערך שחור על גבי לבן שרק בתושב"כ..

את יודעת להגיד לי הבדל עקרוני בינך לבין צדוקים?

לא דחוף לי שתאהב אותי, וזב שתחזור על זה לא יגיד לי כלום.

אני אחזור שוב על השאלה - שמישהו מהפמליה שלכם יגיד לי במה הוא חולק על הצדוקים.

כולי אוזן

@Lia

@די שרוט

אוקיי? אני שאלתי ראשון, אז בכבוד...

בעיניך המאפיין של משמרות המהפכה ונטו"ק זה שהם מסתכלים על הספר ונאמנים לו. וכל מי שעושה ככה הוא כמותם? בשביל לא להיות משמרות המהפכה חייבים לדבריך לבטל חלק ממצוות התורה.

כופר, כבר אמרנו?

חביבי - אם תענה שלא - אתה בעצמך נטו"ק.

ואם שכן - אתה נהיה רפורמי....

מהי דרך האמצע, לעזאזל? לפי דבריך?

ואתה כותב שיש לך דרך אחרת מהאורתודוכסיה. כי אף אתה מודה שהאורתודוכסיה כן רואה בספר מקור סמכות.

(להזכירך, כבר כתבת בעצם שאתה חולק על כל מה שבא אחרי המשנה. כלומר - תלמוד בבלי וירושלמי. מדרשי הלכה מאוחרים, ספרות הגאונים, רמב"ם וטור, ראשונים, שו"ע, אחרונים. וכו'...)

אז ת'יודע מה, עזוב רפורמים. לא מעניין  אותי אם אתה רפורמי או לא. אלא אם אתה אורתודוכס או לא. וכעת הודית שלא.

אז אתה עושה מה שעשו הרפורמים, ממציא לעצמך דרך. לא באמת רלוונטי אם זו אותה דרך של הרפורמים או לא. הבעיה היא בעצם כך שהמצאת דרך אחרת. לא אורתודוכסית.

הסמכות היחידה שיש היא אתה, 

מתוך אותה סמכות אתה בוחר לראות בספר כסמכות, 

אבל ספר לעולם לא יכול למחוק את הסמכות שלך.

הוא יכול לטשטש אותה, להעלים אותה מעיניך, אבל לא למחוק אותה.

ובגלל שאתה לא יכול לאבד אותה,

אתה תבין אותה ותגיע אליה. 

רבנים וספרים הם לא המציאות.  

אתה יכול להקשיב להם כמה שבא לך, אתה יכול להאמין שהם האמת היחידה, אבל לא משנה מה תעשה ומה תטען, מתחת לכל מה שאתה עושה וטוען וחושב, יש משהו שהוא אתה. והוא לא משתנה בגלל טענות, הוא קשוב לאלוהים. כי הוא חלק ממנו.

אתה גם יכול לכפור במה שכתבתי, העניין הוא שאתה לא יכול לכפור בעצמך, אתה יכול רק להסתיר מעצמך את מי שאתה, בשם הדת. ככה שכל מה שתטען, ברגע שאתה מוחק את הנשמה שלך מהסיפור, נשמה שקשובה לרגע הזה, לאלוהים, למציאות, לחיים, ואתה בורח מאחורי ספרים שלא קשובים לרגע הזה, אתה לא טוען נגדי, אתה טוען נגד הנשמה שלך. כי זה שאתה לא קשוב למציאות, זה לא רק כלפי חוץ, זה בעיקר כלפיך. זה שלך מול עצמך.

דת אלוהים תורה מצוות, זה יפה, אבל בלי להקשיב אפילו טיפה לנשמה, זה להרוג את אלוהים שבך, בלי לחשוב, בלי להתבונן, בלי להרגיש, כי זה מה שכתוב וזהו. 

הרבה אנשים לא מקשיבים פנימה כי הם פוחדים מגיהנום, אבל הם לא מבינים שזה שהם לא מקשיבים, הם מביאים את גיהנום לכאן. הפחד מאלוהים שישפוט אותך למעלה אחרי המוות, גורם לך לאבד אותו כשהוא איתך, כאן, בחיים.

זה לא רק הסיפור שלך, זה הסיפור של האורתודוכסיה שאתה מייצג.

וזהו, אין לי יותר מה להוסיף. מקווה שתהנה. 

נימקת כעת על פני חמש פסקאות, מדוע אני צודק בטענתי שאינך אורתודוכס.

אתה רפורמי מודרני, זה הכל.

@Lia, לתשומת ליבך, על דבריו של מי הסתמכת ובשל כך אמרת שאין לך מצפון.

הוא מודה בפה מלא שאינו חלק מהיהדות האורתודוכסית, ושאינו מקבל את התורה כסמכות מחייבת.

האם אני עדיין דפוק, כשאני מסיק מסקנות? 

כי המסקנה שלך שגויה. לפחות לגביי.

אני חושב, שזה לא הוגן שאת תכריזי שאת סומכת על עמדות של מישהו.

והמישהו הזה מכריז על עצמו שהוא לא אורתודוכסי.

וכשאני אעשה את האחד ועוד אחד - תגידי שאני דפוק כי לגבייך המסקנה שלי שגויה...

תחשבי על זה.

(ת'יודעת מה, לא אכפת לי שתמשיכי לחשוב שאני דפוק, העיקר שתשימי לב שאת סומכת על עמדות שלפי מה שאת טוענת נגדי - את לא יכולה לסמוך עליהם.

אם תשני את העמדה הזו - הרי שהגענו למטרה, ולא יהיה אכפת לי שתקראי לי דפוק. העיקר שתשאירי את עמדותייך בגבול באורתודוכסיה. זה מה שדחוף לי ואכפת לי וכואב לי.)

הצדוקים חלקו על המושג תורה שבעל פה.

בדיוק כמוך.

ואל תגיד שבטעויות במציאות אתה אומר להם "רבותי הקדושים, טעיתם",

היות שכפי שהערתי כאן: זה נורא משעשע... - נשואים טריים אתה חולק עליהם בפרשנות לתורה שבכתב, וזה בדיוק מה שעשו הצדוקים.

כל קישור של זה ל"טעות במדע" היא דמגוגיה, בעזרתה אתה מנסה על ידי "נקודת התורפה", כביכול, של ההגנה על חז"ל, לכבוש את כל החזית ולעקר מתוכן את הסמכות שלהם. אין שום קשר בין דיון על משמעות התורה בציווי "אשה בבתוליה" לבין עמדה מדעית.

אתה חולק על חז"ל כי נח לך לפרש את הפסוקים אחרת מהם, בלי שום קשר ל"כן מדע" או "לא מדע".

לצדוקים היה ויכוח עקרוני על סמכות תורה שבעל פה, לא רלוונטי כעת למה.

אתה מקבל את סמכות תושבע"פ או לא?

אל תענה תשובות מתפתלות.

אם ייצא לך שהפרשנות לפסוקי התורה "והיו לטוטפות  בין עיניך" הם שונים מהפרשנות החז"לית, תכפיף ראשך בפניהם או שתאמר ש"בתוך גבולות הגזרה אתה מעביר ביקורת" ותסנן את דעתם?

למה אתה מערבב סנהדרין? 

אני אכן זוכר את הדיון ההוא. הוא לא רלוונטי.

אני שואל אם אתה מקבל את פרשנות חז"ל לתורה. ואם תרשה לעצמך לחלוק עליהם, לדןוגמה, בביאור הפסוק "והיו לטוטםות בין עיניך".

ואתה מתחמק מתשובה ישירה. והולך סחור סחור ומערב דברים שאינם ממין העניין.

לא קשה לנחש למה.

מסקנה ממה שכתבת-

הנקודת מוצא היא שאתה מקבל את פרשנותם.

אבל במקרי הצורך אתה מרשה לעצמך לחלוק עליהם.

הסקתי נכון?

אז פרשנותם לתורה אינה סמכות עליונה בעיניך.

הגענו לנקודה שרציתי להגיע.

(גם הצדוקים, והבייתוסים, והרפורמים, והקראים, קיבלו את מה שהיה מסתבר אף בעיניהם. נקודת ההבדל היא בדיוק בשלב שצריך להתכופף)

מ.ש.ל.

לגבי הרפורמים - אכן, חוזרני בי.

אבל לגבי הצדוקים והקראים - שוב - דברים שהיו מסתברים בעיניהם - גם הם קיבלו. דברים שלא הסתברו בעיניהם - אותם הם לא קיבלו.

נמצא, שהמדד ל"מקבל סמכות חז"ל" שאינו כמותם - הוא מי שמקבל את סמכות חז"ל - גם כשנראה לו אחרת.

זוהי בעצם המשמעות של קבלת סמכות.

אינני מבין איך אדם כותב חמש פעמים שהוא "מקבל"  את סמכותם. ובתוך כדי דיבור קובע שהיכן שלדעתו הם טעו - לא מקבל את הסמכות באותו ענין.

אז במה אתה כן מקבל את הסמכות? במקומות שנראה לך לבד כמותם? נמה כאן "קבלת סמכות"?

מה תאמר על אדם שיאמר על התורה שבכתב - שהוא מקבל את סמכותה, אבל מותיר לעצמו את הזכות לומר במקומות מסויימים שהיא טועה.

האם לפי דעתך אדם זה ייחשב "מקבל את סמכות התושב"כ" או שלא ייחשב ככזה?

איפה הבנת שאני לא מאמינה בתורה שבע"פ?

בסך הכל שפכתי את ליבי לגבי נושאים מסויימים שממש קשים לי להבנה. איך כבר הפכת אותי לצדוקית?

אני לא צריכה לומר לך מה קורה לחושד בכשרים.

סיימתי את הדיון הזה איתך. בעצם בכלל לא התחלתי אותו איתך ולא עם @יהודה224. אז תפסיקו להגיב לי. אני מחכה בסבלנות לתגובה של @די שרוט למרות שאני בכלל לא חושבת שהוא יחדש לי משהו.. אני יודעת הרבה מאוד אפילו שזה לא נראה ככה. וגם אם אני לא הולכת בדרך מסויימת כמו ההלכה לא אומר שאני לא מאמינה בה. זה אומר שקשה לי. לא צריכה אותך שתשב מאחורי מחשב ותגיד לי מי אני ומה אני. תודה ושבוע טוב.

את

כתבת

שאת

לא

מקבלת

את

הפרשנות

של

חז"ל

לתורה

כמחייבת.

היה או לא היה?

כתבת שבגלל הביקורת שלך על חז"ל אין לך מצפון על זה שאת הולכת בלי כסר"ש, ולא בצניעות.

עכשיו, אני לא מקל ראש בניסיון, יש רבות שקשה להן. ולא מצליחות לעמוד בניסיון.

אבל את - את שונה - כי את לא אומרת "קשה לי" אלא "לא מאמינה"!
בתורה שבע"פ כתוב ללבוש כסר"ש. ואת לא מקבלת את זה. לא בגלל קושי, אלא בגלל עמדה עקרונית.

כעת, כשהתעצבנת עלי, את כותבת "זה לא אומר שאני לא מאמינה, אלא שקשה לי", להזכירך. לא זה מה שכתבת קודם. נכון?

כשנכשלים בגלל קושי, לא אומרים "אין לי מצפון, ההלכה משתנה"

היה או לא היה?

(אז עזבי יראת שמים, טיפת הוגנות בדיון אמורה לדרוש ממך עקביות, ולא להאשים אותי ב"דפוק" בגלל מסקנה שהסקתי ממה שכתבת בפירוש. למרות שכעת את סותרת אותה.)

זה הדעה הצדוקית. נקודה.

אם כשאני שואל אותך במה את חולקת על הצדוקים - מה שיש לך לומר זה "אתה דפוק" 

בלי להשיב שום תשובה ממין העניין.

המסקנה המתבקשת היא....

אני לא צריכה להסביר את עצמי לאנשים שרק תוקפים כל היום ומחפשים עם מי לריב.

שמעת על BULLIES? זה אתה.

אם היינו בבית ספר, אתה היית הילד שמציק לכולם.

אני שמח לראות שהגענו לשלב שאין לך תשובות קונקרטיות.

ככה?

אתה מכיר כאלה במציאות?

ניהלת איתם שיח בוגר וענייני?

הנטיה המינית ההפוכה מתבטאת לא רק בפן של המשיכה, אלא גם בפן הרומנטי

כלומר הם לא יכולים להתאהב באישה ולפתח אליה רגשות רומנטיים

אלא רק לגברים....

ידידי, בעיניך זה גנאי שהולכים לפי הספרים שמול העיניים.

בעיניהם לא.

אם אתה רוצה לשנות את התורה לפי ה"הקשבה למציאות" - יש לך המוני קהילות רפורמיות שישמחו לצרף אותך לשורותיהם.

יהודים אורתודוכסיים שומעים את דבר ה'.

זה מה שהם מבינים. כן. 

לגיטימי שתהיה עצבני, זכותך, אבל "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", אתה לא הראשון וכנראה גם לא האחרון שמתעצבן עליה. המה כלו ויחלופו ודבר אלקינו יקום לעולם.

גם אם תאמר עשר פעמים "זה לא נכון" ו"זה רע", התורה לא תהא מוחלפת. יש לנו אלקים זקן, היה לו ניסיון עם כל הטענות האלו, אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט.

ויה"ר שבמהרה תימלא הארץ דעה את ה'.

ולסיום: אני ממש לא בנאדם שמתעלם ממצוקת בעלי הנטיות הללו, אני כואב אותם מאוד, באמת ובתמים. ויש כאן בפורום מישהו שיכול להעיד על זה.

דברים ברורים - של אנשים מאד גדולים ושקולים.

טוב שפרסמו ברבים (אינם צריכים כמובן ל"הסכמתי") - וגם רואים את זהירות הלשון שלהם, "מאחר שפרסם ברבים, לא נותרה בידינו ברירה אלא להעלות את מחאתנו על הכתב"... ולא מאזכרים מפורש את שמו.

איפה מוצאים היום זהירות התנהלות כזו בשוק חילופי הדברים.

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.