ביהדות זה לא רק להאמין כי כולם מאמינים ולא יכול להיות שהם טועים.

ביהדות אפשר להאמין בכל הדרגות וגם לשאול שאלות מעמיקות שיכולות להפוך הכל מהשורש,

 ואחרי הכל לגלות שהכל אמת.

ולא חסרים סיפורי תשובה בסגנון:

חקרתי את כל הדתות וכולן הובילו לתנ"ך. חקרתי את התנ"ך והיהדות מכל הצדדים ולא מצאתי סדק. אז ראיתי שגיליתי את האמת וחזרתי בתשובה..

אבל מה רע בהוכחה הזו? היא נראית קבילה.

משהו לא מסתדר. לי.

כי יש גם מספר זהה של מוסלמים, סו- וואט?

אז יש עוד הוכחות שהיהדות לא נכונה.

אולי אדייק: איזה טעם לוגי מסביר למה אנחנו לא הולכים לפי הסטטיסטיקה המוחצת?

אם חצי עולם נוצרי זו ראיה לנצרות,

אז חצי עולם מוסלמי זו ראיה לאיסלאם.

מה עכשיו?

מזכיר את הסיפור עם הרב החלמאי של ה"גם את צודקת"...

תכל'ס - מה שלא תאמר - ישארו לך איזה ארבע מליארד חבר'ה שמבלבלים ת'מח.

מה שאורמ שהראיה הזו לא מחזיקה מים.

אז זה היה נכון אבל בגלל שכל כך הרבה אומרים דבר אחד וכל כך הרבה אומרים דבר שני, אי אפשר להכריע לכאן או לכאן.

אני אומר שהקושיה כעת אינה רלוונטית.

אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון. זה לא המצב הנתון.

במצב הנתון - היות שממילא כארבעה מליון איש לפחות טועים, אין באמת נפק"מ אם זה 4 או 7...

"אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון"

אפשר לומר את זה גם אם כל העולם מחזיק בדעה מסויימת, לא?

אולי.

יש לפניך דעה מסויימת שכל העולם מחזיק בה ואתה מעוניין להתדיין עליה?

מדומני שרוב העולם מחזיק בדעה הזו.

והתלבטתי אם להמתין או לכתוב ישירות את ההבדל בין דעה על דרך החיוב לדעה על דרך השלילה, החלטתי להמתין.

ובכן, דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה, אבל אם יש עשרה אנשים, שהחליטו על עשר אמיתות שונות, וכל אחד מכח הנחתו דחה את האפשרות האחד עשר, אין לזה שום משקל מיוחד.

הנוצרי מאמין בנצרות שהיא אמת, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור באיסלאם, בבודהיזם, וגם ביהדות,

המוסלמי מאמין באיסלאם, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור בבודהיזם, בנצרות, וגם ביהדות..

והיות שעל הנחתו של כל אחד מהם - חצי עולם חולק, אנחנו חוזרים שוב לטיעון המקורי...

וכן הלאה.

פשוט מאוד.

אם נרצה לתמצת:

כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...

בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.

"דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה"

הדעה שכולם מחזיקים בה היא שהיהדות לא נכונה, דבר זה הוחלט אצל כולם כאמת.

אגב אם אתייג בהודעת ההמשך אנשים, הם ישמחו על כך או שזה סתם חופר? מה הנוהג?

חלק הוספתי קודם בעריכה, אולי לא ראית.

הסיבה ההגיונית לקבל דעה שמוסכמת אצל כולם - היא כי נאמר "טוב, כל העולם כולו לא טועה", וזה יהיה רלוונטי - רק כשכל העולם מסכים על דעה אחת מוגדרת.

אבל אם לכל העולם יש עשרות דעות שונות. ומחמת כן הם לא מקבלים דעה אחרת, אין כאן שום ראיה לצדק שבאי קבלת הדעה האחרת, כי הרי אי קבלתה נובע מסיבה שורשית, שעליה - חצי עולם חולק.

אל תדון בנגזרות, אלא בהנחות יסוד שמחמתם הן הגיעו.

האם אתה מוצא הנחת יסוד שכל העולם מסכים עליה?

ושוב:

אם נרצה לתמצת:

כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...

בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.

לגבי התיוגים, אינלי מושג.

בעצם אתה אומר (וזה נשמע הגיוני, ואכן שכנעת אותי בדבריך) שסטטיסטית, צריך להביא בחשבון רק את הקבוצה שאומרת דבר X בגלל טעם Y, אבל אם כל קבוצה מחזיקה בדעתה בגלל טעם שונה, אין מקום להכליל את כולם בסטטיסטיקה, כיוון שהם לבטח סותרים אחד את השני.

אז מה הטעם שבו מחזקים הכי הרבה אנשים? (האינטגרל, אם תעדיף)

ולא הבנתי את השאלה בסוף.

אז הטעם של הנוצרים, לדוגמא, הוא X ושל המוסלמים הוא Y.

אז לפי כמות האנשים שמאמינים לטעם הזה, צריך לקבוע מה נכון.

כיוון שכל אחד מהטעמים הוא שטות והבל בעיני 4 מליארד איש, לא ממש מטריד אותי אם זה 4 או 7.

שמפריכים דעה מסויימת, הדעה הזו לא מוכרחת מבחינה סטטיסטית ובגלל שיש הרבה ב2 הצדדים, יש סברא לומר שאף אחת מהן לא נכונה.

הבנתי אותך נכון?

אני אומר שאיני מוצא שום הכרח הגיוני להאמין במשהו בגלל שלושה מליארד מאמינים, אם באותה מידה יש שלושה מליארד מכחישים.

בעצם, זה לא רק נסיבתי, אלא עקרוני, עצם המציאות הזו מראה לך שלא תמיד ריבוי מורה על אמת. לעולם.

שלי לא נכון... 

וגם לא הבנתי את הדבר העקרוני.

לא קריטי. קרא את המשפט שלי - זה מה שאני אומר. 

העניין העקרוני לא קריטי כעת (ואין לי כח לעסוק בו)

זו שכתבתי בתגובה. לכן הצעתי שתאמר על איזה חלק בתגובה את חולק.

איפה ההוא שאמר שאני לא אשתכנע ושאין מה לדבר?

סתם צוחק...

סתם הייתה לי בדיחה מעפנה.

"אדם גדול הוא אדם היודע להודות במעפנות בדיחתו"

(מדחיק, פה, פה)

זה באמת טיעון טוב לנצרות

וגם לאסלאם

וליהדות יש טיעון טוב משל עצמה

(ששתי הדתות הגדולות מתבססות עליה)

ומן הסתם להרבה דתות אחרת יש טיעונים טובים..

מה קורה כשיש שתי תאוריות מדעיות טובות ומתחרות?

לכל אחת יש הוכחות טובות לעצמה

וכל מדען נוטה יותר לאחת או לאחרת

כבר דיברנו על זה באישי, אבל נעתיק שוב

כמעט ובכלל לא - צעירים מעל עשרים

להאמין ליהדות.

שזה בערך 2.3 מיליארד אנשים.

ומוסלמים יש 1.6 מיליארד,

אחריהם ההינדואיזם עם מיליארד

ובודהיזם חצי מיליארד אנשים.

(יש עוד דתות אבל כל אלה ביחד מרכיבות כ75% מאוכלוסיית העולם)

יהודים בהערכות הכי נדיבות יש קצת פחות מ-15 מיליון.

כמות היא ממש לא טיעון, ו"תסתום את הפה, אתה חושב שאתה חכם יותר מכולנו" זה עוד יותר לא טיעון.

כלומר ההגיון העומד מאחורי ההוכחה הוא: סטטיסית, למה שאתה תהיה יותר חכם מ-2.3 מיליארד אנשים?

גם לי ההוכחה הזו הפריעה, לכן ניסיתי למצוא משהו שיאושש את ההפרעה. כמו שאמרתי, משהו לא מסתדר לי.

ידענו שלא, אז סטטיסטית היה סביר שזה לא נכון.

מה שלא נכון פה.

אולי זה יצליח להסביר את עצמי.

אם מישהו שואל, זה מופנה לכולם.

השאלה.

נגיד שיש מליארד נוצרים. מה הסיכוי שאני חכם יותר מכולם?

- קטן מאוד. אם כן, הרי שהנצרות נכונה.

כדי להבהיר, תפרכי אחד או יותר מהמהלכים שעשיתי.

לא הבנת... - צעירים מעל עשרים

קיימתי את חלקי, או עשיתי משהו שגרם לך לחשוב כך.

זה שכולם לא חושבים, ומה שכולם עושים הם גם עושים זה לא הוכחה לכך שהדרך נכונה! וגם ונניח הם כן חשבו זה לא אומר כלום- מי אמר לך שהבחירה שלהם לא הושפעה מעוד גורמים? מי אמר לך שהם הלכו עם האמת שלהם עד הסוף?- המחשבה שלהם לא מקטינה את המחשבה שלך, ולא גורמת לה להיות לא נכונה, אתה בעצמך צריך להגיע לתשובה ולא לסמוך על אחרים!(- כמו שהרבה שנים חשבו שהעולם שטוח עד שקם משהו כנגד הזרם ואמר - לא נכון! העולם עגול!- למה הוא חושב את עצמו לחכם גדול? כי הוא לא מתייחס לחברה אלא לאמת שלו- הוא רצה בעצמו להגיע לתשובה- ומצה שכל העולם טועה!!)

שכן

ראה: הבעיה היא

אבל זה לא עונה על השאלה. למה ההוכחה הזו לא טובה?

ראי:הבעיה היא ש-א. זה כן. ב. זו חלק מההוכחה של מלא יהודים. - צעירים מעל עשרים

נתת דוגמאות בהן הרבה אנשים טעו, אבל לא הסברת למה אנחנו לא צריכים ללכת לפי הסטטיסטיקה במקרה שאנחנו לא יודעים מה האמת. למה אם הרבה טעו אז זה אומר שעכשיו הקצת צודקים?

הרבה מאמינים שהעולם עגול, זה אומר שזה לא נכון?

חשוב לי גם את זה הייתי צריכה לבדוק!, אני לא יכולה להפקיר את אמונתי וכל מהות חיי בהבנה של אדם אחר, אני צריכה בעצמי לבדוק ולחפש!! (וכך גם ביהדות!- לשאול ולברר)

היום ראיתי ערימה של צואה, היה ברור לי שזבוב יגיע מתישהו ואכן הוא הגיע.

רק מה לא ברור? למה הזבוב היה כל כך מרוצה מעצמו על זה.

איך תסביר שרוב ההורים של האנשים שנמצאים בדת מסוימת, נמצאים גם הם באותה דת?

התשובה היא: הנאה פסיכולוגית. יש כל מיני הנאות בכך שהדת "שלך" צודקת, והן רבות ומגוונות, אם תרצה אוכל להדגים.

בבית דתי.

אבל זה בכל אופן די ברור שיש הנאה בלהישאר בדת שלך.

אפשר להתגאות שכולם טועים ואנחנו צודקים, לא רוצים לדעת שכל החיים שחיו בוזבזו, שלווה כשאתה יודע שיש עולם הבא אחרי שמתים. ועוד ועוד.

לא הבנתי למה אתה מביט מן הצד, אבל זה משנה.

האם אתה מסכים שהגיוני שבן של בודהיסטי יישאר כזה?

רוב האנשים ברוב הדתות נמצאים בדת שהוריהם נמצאים בה. כולל היהדות. כנראה שיש דברים שגורמים להם להישאר והדברים האלו הם לא "גילוי האמת", אחרת היו אנשים אחרים עוברים לדת שלהם באותה כמות שיש להם.

הסיבה שדתות הן דבר משפחתי היא בגלל שיש הנאה כלשהיא להישאר בדת של הוריך.

אבל הדיון ההוא על היהודים באמת לא היה לגמרי קשור לדיון המקורי. ברור שהאמונה שיש לי לא נובעת מהיותם הרבה.

הנה: יכול 

סלח לי על תרגום שמך.

לא הבנתי למה "לופ"?

אגב, על אילו הנחות פילוסופיות אתה מדבר, זכרוני מטעיני. האם אתה מסכים עם אותן הנחות? זה נשמע שלא...?

 זה נשמע כמו סתם הנחות מפגרות...

אל תעליב את הפילוסופים...

יש הרבה יותר הוכחות ליהדות.

סטטיסטית, מה הסיכוי שרוב ההוכחות טועות וההוכחה הזו צודקת?

חח סתם.

תשאל את גלילאו גלליי מה הסיכוי שכולם טועים חוץ ממנו.

ולא רק אותו.

לואי פסטר, בארי מרשל... וכו וכו

להגיד שהם הרוב, אז סטטיסטית הם הצודקים, זאת לא הוכחה.

סטטיסטית, כל השאר טועים. כי הוא בטוח בסטטיסטיקה גבוהה הרבה יותר שהוא צודק, (יש לו הסבר הגיוני למה כולם חשבו X והוא חשב Y)

ת'אמת

אני לא מבין איך לא רצת לטבול לנצרות עד עכשיו

אולי משהו רגשי...

כל הדבר הזה גורם לי לחשוב, שכח את ההיגיון שלך שכח את עצמך, אתה צריך להיות כמו כולם.

אבל אצלי ה"כולם" זה עמ"י אז א"א לומר כך.

יש כל כך הרבה דברים שמתבססים על דורות קודמים, על אי ידיעה, למעשה.

נגיד זה שאסור לאמורא לחלוק על תנא וכו'. למה? עד כמה שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, זה בגלל שהדור הקודם ידע יותר, היה חכם יותר, היה בסיטואציה שאפשרה לו יותר הגיון מאשר לך.

"כמעט תמיד, משהו שלא נראה לי - זה כי לא הצלחתי ללמוד מספיק."

זו בדיוק ההוכחה הסטטיסטית עליה דברתי וזה בדיוק מה שעומד מאחורי האיסור לחלוק על הדור הקודם.

הנוצרים כ"כ נחשבים בעיניך שאתה תופס מהם מודל לחיקוי?

אבל גם רוב היהודים לא.

לכולם יש אינטרסים בבחירה בדת. אני לא יכול להתבסס עליהם כי אני לא יודע אם דעת הרוב נקבעה בגלל שכלם\דעתם או שאלו האינטרסים המדברים מגרונם, לכן, אני לא יכול לסמוך על אחרים בלי להבין את הטעם האובייקטיבי.

עזוב אינטרסים.

אם מישהו אומר לך טענה כלשהי בחן אותה בצורה עניינית וזהו

זה הכי יעיל

אני מתעסק עם השאלה האם יש מניעים לאנשים ללכת בדרך מסוימת.

למה היא נכונה.

אח"כ נוכל לדון עליה בצורה עניינית

אבל אם דנים בה, אפשר למצוא את המקור ולהפריך אותו (או לאושש אותו).

מציע לך לשמוע דברים חכמים במקום זאת

כמו שראית בתחילת השרשור, אפשר לדמיין מקרה שאדם תמים כמוני ייפול להוכחות לא נכונות.

תקשיב לאנשים ברצינות רק אחרי שהם יודעים להסביר מה שהם רוצים לומר.

אין שום סיבה שתפול בפח הזה

בטח כשמי שאומר לך אותו אומר א זה בצורה נכונה.

פשוט תתעסק בסברות בעיקר ולא בטענות

אין סיבה להיות חשדן, פשוט ענייני

מה שאתה קורא להם טענות.

טענה - אמירה על המציאות.

הסבר - הצדקה לכך שטענה מסויימת נכונה

תמיד תקבל טענה רק אחרי שבחנת את ההסבר.

אין סיבה להיות חשדן כלל אלא רק לשמוע את ההסברים ולשקול אותם לפי דעתך

לדוגמא:

טענה - הנצרות צודקת

הסבר - הרבה אנשים נמצאים בה וחושבים שהיא נכונה, אז יש סיכויים גדולים יותר שהיא נכונה.

(הפרכנו את זה, אבל אפשר לעבור על זה לקבל את זה אם זה מנוסח באופן הנכון)

פשוט אחרי כל משפט תשאל את השאלה 'למה?'

ככה אין סיבה להשבה באופן בלתי מושכל לאיזו טענה כלשהי

(אבל אני חושש שאחרי זמן לא רב אמצא את עצמי מועף מכל המדרגות )

לא הבנתי.

שתתפס לטענה מסויימת בצורהלא עניינית?

שאינם רלוונטים אליך,

כי מכל דבר אתה חושש.

היא אמיתית

אני ממש לא מבין אותך

אבל במחשבה שנייה כדאי ליצור סינון בסיסי מה הגיוני שיהיה שטויות ומה לא.

הרי עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להיתייחס לטענה אחרת.

לכן ישנו סינון ראשוני אינטואטיבי

 עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להתייחס לטענה אחרת.

אפשר להתייחס לשתיהן.

לכן כדאי לערוך סינון כלשהו

אבל במקרים שמובאת לפני רק טענה אחת, גם אם במבט ראשון אני חושב שהיא לא נכונה, האם יהיה נכון ל"עיין" בה יותר?

זה עניין של אינטואיציה. בדר"כ מקור אמין לטענה זאת עילה טובה לעיין בה

אוי זה נראה מוזר. התכוונתי שאני מבין.

להגדיר את זה.

אמרו לי פעם, פעמיים, ביום, במשך כל החיים, את ההוכחה הזו ליהדות:

איך יכול להיות שדורות של יהודים האמינו ביהדות כשהייתה הוכחה כלל לאומית לנכונותה (מעמד הר סיני). זה לא היה אדם אחד שכל הטיפשים נוהים אחריו. זה היה מעמד לאומי! לא יכול להיות שבן אדם המציא את זה! הרי היהודים הראשונים היו תוהים, מה קרה לכל העם שהיה במעמד הר סיני, כי הם לא טיפשים. ואי אפשר היה להאכיל אותם בכל מיני שטויות.

מש"ל.

ומשהו פה הפריע לי ולא הייתי יכול לשים עליו את האצבע.

חוץ מזה שלא, אני לא נלחם בכם. אני מבקש עזרה כדי להבין משהו.

מה גם שעד כמה שזכור לי אתה לא הפרכת את ההוכחה.

ואם אני לא טועה גם ק"ש בתוכם.

אם אני הבנתי אותו נכון הוא דיבר על שאלות אחרות שלי.

נוק אאוט זו נקבה?

הקטע הזה..

כנראה שבתת מודע היו לי סטיגמות ואתה גילית אותם.

איך זה הפריע לתשובה?

לא חשבתי שהנחתי הנחות על מחשבותיכם. לפחות לא הנחות שמשפיעות על הדיון.

מה הפלא שיש מלא אימוג'ים! כל אחד חושב שצריך אימוג'י לכל הבעה שעולה לו לראש.

האיכות נמוכה...

בעצם אולי לא הבנתי אותך נכון.

את מתכוונת זו הסיבה שיש הרבה אנשים בנצרות, כי כך הם נולדו?

עם זה אני מסכים לגמרי! איפה היית? סתם...

באמת זה מה שאמרנו בסוף. או ליתר דיוק @someone אמר.

מסכים. יש מלא דברים דפוקים שם. ניסיתי להבין מה בדיוק המקום של הסטטיסטיקה. ועזרו לי בזה.

אם כי שמעתי כמה פעמים מפי דתיים, נראה לי שאפילו בפורום פה את המשפט "במקום בו נגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה. זה פשוט נורא ואיום."

לא שכל כך הבנתי מה הוא אומר, אבל כל אחד יכול לפרש אותו איך שבא.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה