ביהדות זה לא רק להאמין כי כולם מאמינים ולא יכול להיות שהם טועים.

ביהדות אפשר להאמין בכל הדרגות וגם לשאול שאלות מעמיקות שיכולות להפוך הכל מהשורש,

 ואחרי הכל לגלות שהכל אמת.

ולא חסרים סיפורי תשובה בסגנון:

חקרתי את כל הדתות וכולן הובילו לתנ"ך. חקרתי את התנ"ך והיהדות מכל הצדדים ולא מצאתי סדק. אז ראיתי שגיליתי את האמת וחזרתי בתשובה..

אבל מה רע בהוכחה הזו? היא נראית קבילה.

משהו לא מסתדר. לי.

כי יש גם מספר זהה של מוסלמים, סו- וואט?

אז יש עוד הוכחות שהיהדות לא נכונה.

אולי אדייק: איזה טעם לוגי מסביר למה אנחנו לא הולכים לפי הסטטיסטיקה המוחצת?

אם חצי עולם נוצרי זו ראיה לנצרות,

אז חצי עולם מוסלמי זו ראיה לאיסלאם.

מה עכשיו?

מזכיר את הסיפור עם הרב החלמאי של ה"גם את צודקת"...

תכל'ס - מה שלא תאמר - ישארו לך איזה ארבע מליארד חבר'ה שמבלבלים ת'מח.

מה שאורמ שהראיה הזו לא מחזיקה מים.

אז זה היה נכון אבל בגלל שכל כך הרבה אומרים דבר אחד וכל כך הרבה אומרים דבר שני, אי אפשר להכריע לכאן או לכאן.

אני אומר שהקושיה כעת אינה רלוונטית.

אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון. זה לא המצב הנתון.

במצב הנתון - היות שממילא כארבעה מליון איש לפחות טועים, אין באמת נפק"מ אם זה 4 או 7...

"אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון"

אפשר לומר את זה גם אם כל העולם מחזיק בדעה מסויימת, לא?

אולי.

יש לפניך דעה מסויימת שכל העולם מחזיק בה ואתה מעוניין להתדיין עליה?

מדומני שרוב העולם מחזיק בדעה הזו.

והתלבטתי אם להמתין או לכתוב ישירות את ההבדל בין דעה על דרך החיוב לדעה על דרך השלילה, החלטתי להמתין.

ובכן, דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה, אבל אם יש עשרה אנשים, שהחליטו על עשר אמיתות שונות, וכל אחד מכח הנחתו דחה את האפשרות האחד עשר, אין לזה שום משקל מיוחד.

הנוצרי מאמין בנצרות שהיא אמת, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור באיסלאם, בבודהיזם, וגם ביהדות,

המוסלמי מאמין באיסלאם, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור בבודהיזם, בנצרות, וגם ביהדות..

והיות שעל הנחתו של כל אחד מהם - חצי עולם חולק, אנחנו חוזרים שוב לטיעון המקורי...

וכן הלאה.

פשוט מאוד.

אם נרצה לתמצת:

כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...

בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.

"דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה"

הדעה שכולם מחזיקים בה היא שהיהדות לא נכונה, דבר זה הוחלט אצל כולם כאמת.

אגב אם אתייג בהודעת ההמשך אנשים, הם ישמחו על כך או שזה סתם חופר? מה הנוהג?

חלק הוספתי קודם בעריכה, אולי לא ראית.

הסיבה ההגיונית לקבל דעה שמוסכמת אצל כולם - היא כי נאמר "טוב, כל העולם כולו לא טועה", וזה יהיה רלוונטי - רק כשכל העולם מסכים על דעה אחת מוגדרת.

אבל אם לכל העולם יש עשרות דעות שונות. ומחמת כן הם לא מקבלים דעה אחרת, אין כאן שום ראיה לצדק שבאי קבלת הדעה האחרת, כי הרי אי קבלתה נובע מסיבה שורשית, שעליה - חצי עולם חולק.

אל תדון בנגזרות, אלא בהנחות יסוד שמחמתם הן הגיעו.

האם אתה מוצא הנחת יסוד שכל העולם מסכים עליה?

ושוב:

אם נרצה לתמצת:

כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...

בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.

לגבי התיוגים, אינלי מושג.

בעצם אתה אומר (וזה נשמע הגיוני, ואכן שכנעת אותי בדבריך) שסטטיסטית, צריך להביא בחשבון רק את הקבוצה שאומרת דבר X בגלל טעם Y, אבל אם כל קבוצה מחזיקה בדעתה בגלל טעם שונה, אין מקום להכליל את כולם בסטטיסטיקה, כיוון שהם לבטח סותרים אחד את השני.

אז מה הטעם שבו מחזקים הכי הרבה אנשים? (האינטגרל, אם תעדיף)

ולא הבנתי את השאלה בסוף.

אז הטעם של הנוצרים, לדוגמא, הוא X ושל המוסלמים הוא Y.

אז לפי כמות האנשים שמאמינים לטעם הזה, צריך לקבוע מה נכון.

כיוון שכל אחד מהטעמים הוא שטות והבל בעיני 4 מליארד איש, לא ממש מטריד אותי אם זה 4 או 7.

שמפריכים דעה מסויימת, הדעה הזו לא מוכרחת מבחינה סטטיסטית ובגלל שיש הרבה ב2 הצדדים, יש סברא לומר שאף אחת מהן לא נכונה.

הבנתי אותך נכון?

אני אומר שאיני מוצא שום הכרח הגיוני להאמין במשהו בגלל שלושה מליארד מאמינים, אם באותה מידה יש שלושה מליארד מכחישים.

בעצם, זה לא רק נסיבתי, אלא עקרוני, עצם המציאות הזו מראה לך שלא תמיד ריבוי מורה על אמת. לעולם.

שלי לא נכון... 

וגם לא הבנתי את הדבר העקרוני.

לא קריטי. קרא את המשפט שלי - זה מה שאני אומר. 

העניין העקרוני לא קריטי כעת (ואין לי כח לעסוק בו)

זו שכתבתי בתגובה. לכן הצעתי שתאמר על איזה חלק בתגובה את חולק.

איפה ההוא שאמר שאני לא אשתכנע ושאין מה לדבר?

סתם צוחק...

סתם הייתה לי בדיחה מעפנה.

"אדם גדול הוא אדם היודע להודות במעפנות בדיחתו"

(מדחיק, פה, פה)

זה באמת טיעון טוב לנצרות

וגם לאסלאם

וליהדות יש טיעון טוב משל עצמה

(ששתי הדתות הגדולות מתבססות עליה)

ומן הסתם להרבה דתות אחרת יש טיעונים טובים..

מה קורה כשיש שתי תאוריות מדעיות טובות ומתחרות?

לכל אחת יש הוכחות טובות לעצמה

וכל מדען נוטה יותר לאחת או לאחרת

כבר דיברנו על זה באישי, אבל נעתיק שוב

כמעט ובכלל לא - צעירים מעל עשרים

להאמין ליהדות.

שזה בערך 2.3 מיליארד אנשים.

ומוסלמים יש 1.6 מיליארד,

אחריהם ההינדואיזם עם מיליארד

ובודהיזם חצי מיליארד אנשים.

(יש עוד דתות אבל כל אלה ביחד מרכיבות כ75% מאוכלוסיית העולם)

יהודים בהערכות הכי נדיבות יש קצת פחות מ-15 מיליון.

כמות היא ממש לא טיעון, ו"תסתום את הפה, אתה חושב שאתה חכם יותר מכולנו" זה עוד יותר לא טיעון.

כלומר ההגיון העומד מאחורי ההוכחה הוא: סטטיסית, למה שאתה תהיה יותר חכם מ-2.3 מיליארד אנשים?

גם לי ההוכחה הזו הפריעה, לכן ניסיתי למצוא משהו שיאושש את ההפרעה. כמו שאמרתי, משהו לא מסתדר לי.

ידענו שלא, אז סטטיסטית היה סביר שזה לא נכון.

מה שלא נכון פה.

אולי זה יצליח להסביר את עצמי.

אם מישהו שואל, זה מופנה לכולם.

השאלה.

נגיד שיש מליארד נוצרים. מה הסיכוי שאני חכם יותר מכולם?

- קטן מאוד. אם כן, הרי שהנצרות נכונה.

כדי להבהיר, תפרכי אחד או יותר מהמהלכים שעשיתי.

לא הבנת... - צעירים מעל עשרים

קיימתי את חלקי, או עשיתי משהו שגרם לך לחשוב כך.

זה שכולם לא חושבים, ומה שכולם עושים הם גם עושים זה לא הוכחה לכך שהדרך נכונה! וגם ונניח הם כן חשבו זה לא אומר כלום- מי אמר לך שהבחירה שלהם לא הושפעה מעוד גורמים? מי אמר לך שהם הלכו עם האמת שלהם עד הסוף?- המחשבה שלהם לא מקטינה את המחשבה שלך, ולא גורמת לה להיות לא נכונה, אתה בעצמך צריך להגיע לתשובה ולא לסמוך על אחרים!(- כמו שהרבה שנים חשבו שהעולם שטוח עד שקם משהו כנגד הזרם ואמר - לא נכון! העולם עגול!- למה הוא חושב את עצמו לחכם גדול? כי הוא לא מתייחס לחברה אלא לאמת שלו- הוא רצה בעצמו להגיע לתשובה- ומצה שכל העולם טועה!!)

שכן

ראה: הבעיה היא

אבל זה לא עונה על השאלה. למה ההוכחה הזו לא טובה?

ראי:הבעיה היא ש-א. זה כן. ב. זו חלק מההוכחה של מלא יהודים. - צעירים מעל עשרים

נתת דוגמאות בהן הרבה אנשים טעו, אבל לא הסברת למה אנחנו לא צריכים ללכת לפי הסטטיסטיקה במקרה שאנחנו לא יודעים מה האמת. למה אם הרבה טעו אז זה אומר שעכשיו הקצת צודקים?

הרבה מאמינים שהעולם עגול, זה אומר שזה לא נכון?

חשוב לי גם את זה הייתי צריכה לבדוק!, אני לא יכולה להפקיר את אמונתי וכל מהות חיי בהבנה של אדם אחר, אני צריכה בעצמי לבדוק ולחפש!! (וכך גם ביהדות!- לשאול ולברר)

היום ראיתי ערימה של צואה, היה ברור לי שזבוב יגיע מתישהו ואכן הוא הגיע.

רק מה לא ברור? למה הזבוב היה כל כך מרוצה מעצמו על זה.

איך תסביר שרוב ההורים של האנשים שנמצאים בדת מסוימת, נמצאים גם הם באותה דת?

התשובה היא: הנאה פסיכולוגית. יש כל מיני הנאות בכך שהדת "שלך" צודקת, והן רבות ומגוונות, אם תרצה אוכל להדגים.

בבית דתי.

אבל זה בכל אופן די ברור שיש הנאה בלהישאר בדת שלך.

אפשר להתגאות שכולם טועים ואנחנו צודקים, לא רוצים לדעת שכל החיים שחיו בוזבזו, שלווה כשאתה יודע שיש עולם הבא אחרי שמתים. ועוד ועוד.

לא הבנתי למה אתה מביט מן הצד, אבל זה משנה.

האם אתה מסכים שהגיוני שבן של בודהיסטי יישאר כזה?

רוב האנשים ברוב הדתות נמצאים בדת שהוריהם נמצאים בה. כולל היהדות. כנראה שיש דברים שגורמים להם להישאר והדברים האלו הם לא "גילוי האמת", אחרת היו אנשים אחרים עוברים לדת שלהם באותה כמות שיש להם.

הסיבה שדתות הן דבר משפחתי היא בגלל שיש הנאה כלשהיא להישאר בדת של הוריך.

אבל הדיון ההוא על היהודים באמת לא היה לגמרי קשור לדיון המקורי. ברור שהאמונה שיש לי לא נובעת מהיותם הרבה.

הנה: יכול 

סלח לי על תרגום שמך.

לא הבנתי למה "לופ"?

אגב, על אילו הנחות פילוסופיות אתה מדבר, זכרוני מטעיני. האם אתה מסכים עם אותן הנחות? זה נשמע שלא...?

 זה נשמע כמו סתם הנחות מפגרות...

אל תעליב את הפילוסופים...

יש הרבה יותר הוכחות ליהדות.

סטטיסטית, מה הסיכוי שרוב ההוכחות טועות וההוכחה הזו צודקת?

חח סתם.

תשאל את גלילאו גלליי מה הסיכוי שכולם טועים חוץ ממנו.

ולא רק אותו.

לואי פסטר, בארי מרשל... וכו וכו

להגיד שהם הרוב, אז סטטיסטית הם הצודקים, זאת לא הוכחה.

סטטיסטית, כל השאר טועים. כי הוא בטוח בסטטיסטיקה גבוהה הרבה יותר שהוא צודק, (יש לו הסבר הגיוני למה כולם חשבו X והוא חשב Y)

ת'אמת

אני לא מבין איך לא רצת לטבול לנצרות עד עכשיו

אולי משהו רגשי...

כל הדבר הזה גורם לי לחשוב, שכח את ההיגיון שלך שכח את עצמך, אתה צריך להיות כמו כולם.

אבל אצלי ה"כולם" זה עמ"י אז א"א לומר כך.

יש כל כך הרבה דברים שמתבססים על דורות קודמים, על אי ידיעה, למעשה.

נגיד זה שאסור לאמורא לחלוק על תנא וכו'. למה? עד כמה שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, זה בגלל שהדור הקודם ידע יותר, היה חכם יותר, היה בסיטואציה שאפשרה לו יותר הגיון מאשר לך.

"כמעט תמיד, משהו שלא נראה לי - זה כי לא הצלחתי ללמוד מספיק."

זו בדיוק ההוכחה הסטטיסטית עליה דברתי וזה בדיוק מה שעומד מאחורי האיסור לחלוק על הדור הקודם.

הנוצרים כ"כ נחשבים בעיניך שאתה תופס מהם מודל לחיקוי?

אבל גם רוב היהודים לא.

לכולם יש אינטרסים בבחירה בדת. אני לא יכול להתבסס עליהם כי אני לא יודע אם דעת הרוב נקבעה בגלל שכלם\דעתם או שאלו האינטרסים המדברים מגרונם, לכן, אני לא יכול לסמוך על אחרים בלי להבין את הטעם האובייקטיבי.

עזוב אינטרסים.

אם מישהו אומר לך טענה כלשהי בחן אותה בצורה עניינית וזהו

זה הכי יעיל

אני מתעסק עם השאלה האם יש מניעים לאנשים ללכת בדרך מסוימת.

למה היא נכונה.

אח"כ נוכל לדון עליה בצורה עניינית

אבל אם דנים בה, אפשר למצוא את המקור ולהפריך אותו (או לאושש אותו).

מציע לך לשמוע דברים חכמים במקום זאת

כמו שראית בתחילת השרשור, אפשר לדמיין מקרה שאדם תמים כמוני ייפול להוכחות לא נכונות.

תקשיב לאנשים ברצינות רק אחרי שהם יודעים להסביר מה שהם רוצים לומר.

אין שום סיבה שתפול בפח הזה

בטח כשמי שאומר לך אותו אומר א זה בצורה נכונה.

פשוט תתעסק בסברות בעיקר ולא בטענות

אין סיבה להיות חשדן, פשוט ענייני

מה שאתה קורא להם טענות.

טענה - אמירה על המציאות.

הסבר - הצדקה לכך שטענה מסויימת נכונה

תמיד תקבל טענה רק אחרי שבחנת את ההסבר.

אין סיבה להיות חשדן כלל אלא רק לשמוע את ההסברים ולשקול אותם לפי דעתך

לדוגמא:

טענה - הנצרות צודקת

הסבר - הרבה אנשים נמצאים בה וחושבים שהיא נכונה, אז יש סיכויים גדולים יותר שהיא נכונה.

(הפרכנו את זה, אבל אפשר לעבור על זה לקבל את זה אם זה מנוסח באופן הנכון)

פשוט אחרי כל משפט תשאל את השאלה 'למה?'

ככה אין סיבה להשבה באופן בלתי מושכל לאיזו טענה כלשהי

(אבל אני חושש שאחרי זמן לא רב אמצא את עצמי מועף מכל המדרגות )

לא הבנתי.

שתתפס לטענה מסויימת בצורהלא עניינית?

שאינם רלוונטים אליך,

כי מכל דבר אתה חושש.

היא אמיתית

אני ממש לא מבין אותך

אבל במחשבה שנייה כדאי ליצור סינון בסיסי מה הגיוני שיהיה שטויות ומה לא.

הרי עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להיתייחס לטענה אחרת.

לכן ישנו סינון ראשוני אינטואטיבי

 עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להתייחס לטענה אחרת.

אפשר להתייחס לשתיהן.

לכן כדאי לערוך סינון כלשהו

אבל במקרים שמובאת לפני רק טענה אחת, גם אם במבט ראשון אני חושב שהיא לא נכונה, האם יהיה נכון ל"עיין" בה יותר?

זה עניין של אינטואיציה. בדר"כ מקור אמין לטענה זאת עילה טובה לעיין בה

אוי זה נראה מוזר. התכוונתי שאני מבין.

להגדיר את זה.

אמרו לי פעם, פעמיים, ביום, במשך כל החיים, את ההוכחה הזו ליהדות:

איך יכול להיות שדורות של יהודים האמינו ביהדות כשהייתה הוכחה כלל לאומית לנכונותה (מעמד הר סיני). זה לא היה אדם אחד שכל הטיפשים נוהים אחריו. זה היה מעמד לאומי! לא יכול להיות שבן אדם המציא את זה! הרי היהודים הראשונים היו תוהים, מה קרה לכל העם שהיה במעמד הר סיני, כי הם לא טיפשים. ואי אפשר היה להאכיל אותם בכל מיני שטויות.

מש"ל.

ומשהו פה הפריע לי ולא הייתי יכול לשים עליו את האצבע.

חוץ מזה שלא, אני לא נלחם בכם. אני מבקש עזרה כדי להבין משהו.

מה גם שעד כמה שזכור לי אתה לא הפרכת את ההוכחה.

ואם אני לא טועה גם ק"ש בתוכם.

אם אני הבנתי אותו נכון הוא דיבר על שאלות אחרות שלי.

נוק אאוט זו נקבה?

הקטע הזה..

כנראה שבתת מודע היו לי סטיגמות ואתה גילית אותם.

איך זה הפריע לתשובה?

לא חשבתי שהנחתי הנחות על מחשבותיכם. לפחות לא הנחות שמשפיעות על הדיון.

מה הפלא שיש מלא אימוג'ים! כל אחד חושב שצריך אימוג'י לכל הבעה שעולה לו לראש.

האיכות נמוכה...

בעצם אולי לא הבנתי אותך נכון.

את מתכוונת זו הסיבה שיש הרבה אנשים בנצרות, כי כך הם נולדו?

עם זה אני מסכים לגמרי! איפה היית? סתם...

באמת זה מה שאמרנו בסוף. או ליתר דיוק @someone אמר.

מסכים. יש מלא דברים דפוקים שם. ניסיתי להבין מה בדיוק המקום של הסטטיסטיקה. ועזרו לי בזה.

אם כי שמעתי כמה פעמים מפי דתיים, נראה לי שאפילו בפורום פה את המשפט "במקום בו נגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה. זה פשוט נורא ואיום."

לא שכל כך הבנתי מה הוא אומר, אבל כל אחד יכול לפרש אותו איך שבא.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל