אם נוצרי שואל את הוריו הנוצריים, למה להיות נוצרי? איזה ביסוס הגיוני יש לזה?
והם יענו לו: אתה יודע כמה נוצרים יש? מאות אלפים! (הקרצתי, אני לא יודע כמה), אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם?
והנה: הוכחה פשוטה לנצרות.
אם נוצרי שואל את הוריו הנוצריים, למה להיות נוצרי? איזה ביסוס הגיוני יש לזה?
והם יענו לו: אתה יודע כמה נוצרים יש? מאות אלפים! (הקרצתי, אני לא יודע כמה), אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם?
והנה: הוכחה פשוטה לנצרות.
ביהדות זה לא רק להאמין כי כולם מאמינים ולא יכול להיות שהם טועים.
ביהדות אפשר להאמין בכל הדרגות וגם לשאול שאלות מעמיקות שיכולות להפוך הכל מהשורש,
ואחרי הכל לגלות שהכל אמת.
ולא חסרים סיפורי תשובה בסגנון:
חקרתי את כל הדתות וכולן הובילו לתנ"ך. חקרתי את התנ"ך והיהדות מכל הצדדים ולא מצאתי סדק. אז ראיתי שגיליתי את האמת וחזרתי בתשובה..
אבל מה רע בהוכחה הזו? היא נראית קבילה.
משהו לא מסתדר. לי.
כי יש גם מספר זהה של מוסלמים, סו- וואט?
אז יש עוד הוכחות שהיהדות לא נכונה.
אולי אדייק: איזה טעם לוגי מסביר למה אנחנו לא הולכים לפי הסטטיסטיקה המוחצת?
אם חצי עולם נוצרי זו ראיה לנצרות,
אז חצי עולם מוסלמי זו ראיה לאיסלאם.
מה עכשיו?

מזכיר את הסיפור עם הרב החלמאי של ה"גם את צודקת"...
תכל'ס - מה שלא תאמר - ישארו לך איזה ארבע מליארד חבר'ה שמבלבלים ת'מח.
מה שאורמ שהראיה הזו לא מחזיקה מים.
אז זה היה נכון אבל בגלל שכל כך הרבה אומרים דבר אחד וכל כך הרבה אומרים דבר שני, אי אפשר להכריע לכאן או לכאן.
אני אומר שהקושיה כעת אינה רלוונטית.
אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון. זה לא המצב הנתון.
במצב הנתון - היות שממילא כארבעה מליון איש לפחות טועים, אין באמת נפק"מ אם זה 4 או 7...
"אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון"
אפשר לומר את זה גם אם כל העולם מחזיק בדעה מסויימת, לא?
אולי.
יש לפניך דעה מסויימת שכל העולם מחזיק בה ואתה מעוניין להתדיין עליה?
מדומני שרוב העולם מחזיק בדעה הזו.
והתלבטתי אם להמתין או לכתוב ישירות את ההבדל בין דעה על דרך החיוב לדעה על דרך השלילה, החלטתי להמתין.
ובכן, דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה, אבל אם יש עשרה אנשים, שהחליטו על עשר אמיתות שונות, וכל אחד מכח הנחתו דחה את האפשרות האחד עשר, אין לזה שום משקל מיוחד.
הנוצרי מאמין בנצרות שהיא אמת, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור באיסלאם, בבודהיזם, וגם ביהדות,
המוסלמי מאמין באיסלאם, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור בבודהיזם, בנצרות, וגם ביהדות..
והיות שעל הנחתו של כל אחד מהם - חצי עולם חולק, אנחנו חוזרים שוב לטיעון המקורי...
וכן הלאה.
פשוט מאוד.
אם נרצה לתמצת:
כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...
בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.
"דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה"
הדעה שכולם מחזיקים בה היא שהיהדות לא נכונה, דבר זה הוחלט אצל כולם כאמת.
אגב אם אתייג בהודעת ההמשך אנשים, הם ישמחו על כך או שזה סתם חופר? מה הנוהג?
חלק הוספתי קודם בעריכה, אולי לא ראית.
הסיבה ההגיונית לקבל דעה שמוסכמת אצל כולם - היא כי נאמר "טוב, כל העולם כולו לא טועה", וזה יהיה רלוונטי - רק כשכל העולם מסכים על דעה אחת מוגדרת.
אבל אם לכל העולם יש עשרות דעות שונות. ומחמת כן הם לא מקבלים דעה אחרת, אין כאן שום ראיה לצדק שבאי קבלת הדעה האחרת, כי הרי אי קבלתה נובע מסיבה שורשית, שעליה - חצי עולם חולק.
אל תדון בנגזרות, אלא בהנחות יסוד שמחמתם הן הגיעו.
האם אתה מוצא הנחת יסוד שכל העולם מסכים עליה?
ושוב:
אם נרצה לתמצת:
כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...
בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.
לגבי התיוגים, אינלי מושג.
בעצם אתה אומר (וזה נשמע הגיוני, ואכן שכנעת אותי בדבריך) שסטטיסטית, צריך להביא בחשבון רק את הקבוצה שאומרת דבר X בגלל טעם Y, אבל אם כל קבוצה מחזיקה בדעתה בגלל טעם שונה, אין מקום להכליל את כולם בסטטיסטיקה, כיוון שהם לבטח סותרים אחד את השני.
אז מה הטעם שבו מחזקים הכי הרבה אנשים? (האינטגרל, אם תעדיף)
ולא הבנתי את השאלה בסוף.
אז הטעם של הנוצרים, לדוגמא, הוא X ושל המוסלמים הוא Y.
אז לפי כמות האנשים שמאמינים לטעם הזה, צריך לקבוע מה נכון.
כיוון שכל אחד מהטעמים הוא שטות והבל בעיני 4 מליארד איש, לא ממש מטריד אותי אם זה 4 או 7.
שמפריכים דעה מסויימת, הדעה הזו לא מוכרחת מבחינה סטטיסטית ובגלל שיש הרבה ב2 הצדדים, יש סברא לומר שאף אחת מהן לא נכונה.
הבנתי אותך נכון?
אני אומר שאיני מוצא שום הכרח הגיוני להאמין במשהו בגלל שלושה מליארד מאמינים, אם באותה מידה יש שלושה מליארד מכחישים.
בעצם, זה לא רק נסיבתי, אלא עקרוני, עצם המציאות הזו מראה לך שלא תמיד ריבוי מורה על אמת. לעולם.
שלי לא נכון...
וגם לא הבנתי את הדבר העקרוני.
לא קריטי. קרא את המשפט שלי - זה מה שאני אומר.
העניין העקרוני לא קריטי כעת (ואין לי כח לעסוק בו)
זו שכתבתי בתגובה. לכן הצעתי שתאמר על איזה חלק בתגובה את חולק.
איפה ההוא שאמר שאני לא אשתכנע ושאין מה לדבר?
סתם צוחק...
שמח לשמוע.הָיוֹ הָיָה
סתם הייתה לי בדיחה מעפנה.
"אדם גדול הוא אדם היודע להודות במעפנות בדיחתו"
(מדחיק, פה, פה)
זה באמת טיעון טוב לנצרות
וגם לאסלאם
וליהדות יש טיעון טוב משל עצמה
(ששתי הדתות הגדולות מתבססות עליה)
ומן הסתם להרבה דתות אחרת יש טיעונים טובים..
מה קורה כשיש שתי תאוריות מדעיות טובות ומתחרות?
לכל אחת יש הוכחות טובות לעצמה
וכל מדען נוטה יותר לאחת או לאחרת
להאמין ליהדות.
שזה בערך 2.3 מיליארד אנשים.
ומוסלמים יש 1.6 מיליארד,
אחריהם ההינדואיזם עם מיליארד
ובודהיזם חצי מיליארד אנשים.
(יש עוד דתות אבל כל אלה ביחד מרכיבות כ75% מאוכלוסיית העולם)
יהודים בהערכות הכי נדיבות יש קצת פחות מ-15 מיליון.
כמות היא ממש לא טיעון, ו"תסתום את הפה, אתה חושב שאתה חכם יותר מכולנו" זה עוד יותר לא טיעון.
כלומר ההגיון העומד מאחורי ההוכחה הוא: סטטיסית, למה שאתה תהיה יותר חכם מ-2.3 מיליארד אנשים?
גם לי ההוכחה הזו הפריעה, לכן ניסיתי למצוא משהו שיאושש את ההפרעה. כמו שאמרתי, משהו לא מסתדר לי.
ידענו שלא, אז סטטיסטית היה סביר שזה לא נכון.
מה שלא נכון פה.
מדחיקאולי זה יצליח להסביר את עצמי.
אם מישהו שואל, זה מופנה לכולם.
השאלה.
נגיד שיש מליארד נוצרים. מה הסיכוי שאני חכם יותר מכולם?
- קטן מאוד. אם כן, הרי שהנצרות נכונה.
כדי להבהיר, תפרכי אחד או יותר מהמהלכים שעשיתי.
קיימתי את חלקי, או עשיתי משהו שגרם לך לחשוב כך.
זה שכולם לא חושבים, ומה שכולם עושים הם גם עושים זה לא הוכחה לכך שהדרך נכונה! וגם ונניח הם כן חשבו זה לא אומר כלום- מי אמר לך שהבחירה שלהם לא הושפעה מעוד גורמים? מי אמר לך שהם הלכו עם האמת שלהם עד הסוף?- המחשבה שלהם לא מקטינה את המחשבה שלך, ולא גורמת לה להיות לא נכונה, אתה בעצמך צריך להגיע לתשובה ולא לסמוך על אחרים!(- כמו שהרבה שנים חשבו שהעולם שטוח עד שקם משהו כנגד הזרם ואמר - לא נכון! העולם עגול!- למה הוא חושב את עצמו לחכם גדול? כי הוא לא מתייחס לחברה אלא לאמת שלו- הוא רצה בעצמו להגיע לתשובה- ומצה שכל העולם טועה!!)
שכן
אבל זה לא עונה על השאלה. למה ההוכחה הזו לא טובה?
ראי:הבעיה היא ש-א. זה כן. ב. זו חלק מההוכחה של מלא יהודים. - צעירים מעל עשרים
נתת דוגמאות בהן הרבה אנשים טעו, אבל לא הסברת למה אנחנו לא צריכים ללכת לפי הסטטיסטיקה במקרה שאנחנו לא יודעים מה האמת. למה אם הרבה טעו אז זה אומר שעכשיו הקצת צודקים?
הרבה מאמינים שהעולם עגול, זה אומר שזה לא נכון?
חשוב לי גם את זה הייתי צריכה לבדוק!, אני לא יכולה להפקיר את אמונתי וכל מהות חיי בהבנה של אדם אחר, אני צריכה בעצמי לבדוק ולחפש!! (וכך גם ביהדות!- לשאול ולברר)
היום ראיתי ערימה של צואה, היה ברור לי שזבוב יגיע מתישהו ואכן הוא הגיע.
רק מה לא ברור? למה הזבוב היה כל כך מרוצה מעצמו על זה.
איך תסביר שרוב ההורים של האנשים שנמצאים בדת מסוימת, נמצאים גם הם באותה דת?
התשובה היא: הנאה פסיכולוגית. יש כל מיני הנאות בכך שהדת "שלך" צודקת, והן רבות ומגוונות, אם תרצה אוכל להדגים.
בבית דתי.
אבל זה בכל אופן די ברור שיש הנאה בלהישאר בדת שלך.
אפשר להתגאות שכולם טועים ואנחנו צודקים, לא רוצים לדעת שכל החיים שחיו בוזבזו, שלווה כשאתה יודע שיש עולם הבא אחרי שמתים. ועוד ועוד.
לא הבנתי למה אתה מביט מן הצד, אבל זה משנה.
האם אתה מסכים שהגיוני שבן של בודהיסטי יישאר כזה?
רוב האנשים ברוב הדתות נמצאים בדת שהוריהם נמצאים בה. כולל היהדות. כנראה שיש דברים שגורמים להם להישאר והדברים האלו הם לא "גילוי האמת", אחרת היו אנשים אחרים עוברים לדת שלהם באותה כמות שיש להם.
הסיבה שדתות הן דבר משפחתי היא בגלל שיש הנאה כלשהיא להישאר בדת של הוריך.
אבל הדיון ההוא על היהודים באמת לא היה לגמרי קשור לדיון המקורי. ברור שהאמונה שיש לי לא נובעת מהיותם הרבה.
לא הבנתי למה "לופ"?
אגב, על אילו הנחות פילוסופיות אתה מדבר, זכרוני מטעיני. האם אתה מסכים עם אותן הנחות? זה נשמע שלא...?
זה נשמע כמו סתם הנחות מפגרות...
אל תעליב את הפילוסופים...
יש הרבה יותר הוכחות ליהדות.
סטטיסטית, מה הסיכוי שרוב ההוכחות טועות וההוכחה הזו צודקת?
חח סתם.
תשאל את גלילאו גלליי מה הסיכוי שכולם טועים חוץ ממנו.
ולא רק אותו.
לואי פסטר, בארי מרשל... וכו וכו
להגיד שהם הרוב, אז סטטיסטית הם הצודקים, זאת לא הוכחה.
סטטיסטית, כל השאר טועים. כי הוא בטוח בסטטיסטיקה גבוהה הרבה יותר שהוא צודק, (יש לו הסבר הגיוני למה כולם חשבו X והוא חשב Y)
אני לא מבין איך לא רצת לטבול לנצרות עד עכשיו
אולי משהו רגשי...
כל הדבר הזה גורם לי לחשוב, שכח את ההיגיון שלך שכח את עצמך, אתה צריך להיות כמו כולם.
אבל אצלי ה"כולם" זה עמ"י אז א"א לומר כך.
יש כל כך הרבה דברים שמתבססים על דורות קודמים, על אי ידיעה, למעשה.
נגיד זה שאסור לאמורא לחלוק על תנא וכו'. למה? עד כמה שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, זה בגלל שהדור הקודם ידע יותר, היה חכם יותר, היה בסיטואציה שאפשרה לו יותר הגיון מאשר לך.
"כמעט תמיד, משהו שלא נראה לי - זה כי לא הצלחתי ללמוד מספיק."
זו בדיוק ההוכחה הסטטיסטית עליה דברתי וזה בדיוק מה שעומד מאחורי האיסור לחלוק על הדור הקודם.
הנוצרים כ"כ נחשבים בעיניך שאתה תופס מהם מודל לחיקוי?
אבל גם רוב היהודים לא.
לכולם יש אינטרסים בבחירה בדת. אני לא יכול להתבסס עליהם כי אני לא יודע אם דעת הרוב נקבעה בגלל שכלם\דעתם או שאלו האינטרסים המדברים מגרונם, לכן, אני לא יכול לסמוך על אחרים בלי להבין את הטעם האובייקטיבי.
עזוב אינטרסים.
אם מישהו אומר לך טענה כלשהי בחן אותה בצורה עניינית וזהו
זה הכי יעיל
אני מתעסק עם השאלה האם יש מניעים לאנשים ללכת בדרך מסוימת.
למה היא נכונה.
אח"כ נוכל לדון עליה בצורה עניינית
אבל אם דנים בה, אפשר למצוא את המקור ולהפריך אותו (או לאושש אותו).
מציע לך לשמוע דברים חכמים במקום זאת
כמו שראית בתחילת השרשור, אפשר לדמיין מקרה שאדם תמים כמוני ייפול להוכחות לא נכונות.
תקשיב לאנשים ברצינות רק אחרי שהם יודעים להסביר מה שהם רוצים לומר.
אין שום סיבה שתפול בפח הזה
בטח כשמי שאומר לך אותו אומר א זה בצורה נכונה.
פשוט תתעסק בסברות בעיקר ולא בטענות
אין סיבה להיות חשדן, פשוט ענייני
מה שאתה קורא להם טענות.
טענה - אמירה על המציאות.
הסבר - הצדקה לכך שטענה מסויימת נכונה
תמיד תקבל טענה רק אחרי שבחנת את ההסבר.
אין סיבה להיות חשדן כלל אלא רק לשמוע את ההסברים ולשקול אותם לפי דעתך
לדוגמא:
טענה - הנצרות צודקת
הסבר - הרבה אנשים נמצאים בה וחושבים שהיא נכונה, אז יש סיכויים גדולים יותר שהיא נכונה.
(הפרכנו את זה, אבל אפשר לעבור על זה לקבל את זה אם זה מנוסח באופן הנכון)
פשוט אחרי כל משפט תשאל את השאלה 'למה?'
ככה אין סיבה להשבה באופן בלתי מושכל לאיזו טענה כלשהי
(אבל אני חושש שאחרי זמן לא רב אמצא את עצמי מועף מכל המדרגות
)
לא הבנתי.
שתתפס לטענה מסויימת בצורהלא עניינית?
שאינם רלוונטים אליך,
כי מכל דבר אתה חושש.
היא אמיתית
אני ממש לא מבין אותך
אבל במחשבה שנייה כדאי ליצור סינון בסיסי מה הגיוני שיהיה שטויות ומה לא.
הרי עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להיתייחס לטענה אחרת.
לכן ישנו סינון ראשוני אינטואטיבי
עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להתייחס לטענה אחרת.
אפשר להתייחס לשתיהן.
לכן כדאי לערוך סינון כלשהו
אבל במקרים שמובאת לפני רק טענה אחת, גם אם במבט ראשון אני חושב שהיא לא נכונה, האם יהיה נכון ל"עיין" בה יותר?
זה עניין של אינטואיציה. בדר"כ מקור אמין לטענה זאת עילה טובה לעיין בה
אוי זה נראה מוזר. התכוונתי שאני מבין.
להגדיר את זה.
אמרו לי פעם, פעמיים, ביום, במשך כל החיים, את ההוכחה הזו ליהדות:
איך יכול להיות שדורות של יהודים האמינו ביהדות כשהייתה הוכחה כלל לאומית לנכונותה (מעמד הר סיני). זה לא היה אדם אחד שכל הטיפשים נוהים אחריו. זה היה מעמד לאומי! לא יכול להיות שבן אדם המציא את זה! הרי היהודים הראשונים היו תוהים, מה קרה לכל העם שהיה במעמד הר סיני, כי הם לא טיפשים. ואי אפשר היה להאכיל אותם בכל מיני שטויות.
מש"ל.
ומשהו פה הפריע לי ולא הייתי יכול לשים עליו את האצבע.
חוץ מזה שלא, אני לא נלחם בכם. אני מבקש עזרה כדי להבין משהו.
מה גם שעד כמה שזכור לי אתה לא הפרכת את ההוכחה.
ואם אני לא טועה גם ק"ש בתוכם.
אם אני הבנתי אותו נכון הוא דיבר על שאלות אחרות שלי.
נוק אאוט זו נקבה?
הקטע הזה..
כנראה שבתת מודע היו לי סטיגמות ואתה גילית אותם.
איך זה הפריע לתשובה?
טיפות של אורלא חשבתי שהנחתי הנחות על מחשבותיכם. לפחות לא הנחות שמשפיעות על הדיון.
טיפות של אור
מדחיקמה הפלא שיש מלא אימוג'ים! כל אחד חושב שצריך אימוג'י לכל הבעה שעולה לו לראש.
האיכות נמוכה...
מסכים. יש מלא דברים דפוקים שם. ניסיתי להבין מה בדיוק המקום של הסטטיסטיקה. ועזרו לי בזה.
אם כי שמעתי כמה פעמים מפי דתיים, נראה לי שאפילו בפורום פה את המשפט "במקום בו נגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה. זה פשוט נורא ואיום."
לא שכל כך הבנתי מה הוא אומר, אבל כל אחד יכול לפרש אותו איך שבא.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
יהיה בארון הספרים בבית המדרש שלו?
אתה חושב?
זה במקרה שאין ספרים של הרב קוק, הרב ישראלי, הרב גורן, הרב חיים דוד הלוי, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב נחום רבינוביץ', הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב אברהם שפירא ועוד?
יתכן
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך