אם נוצרי שואל את הוריו הנוצריים, למה להיות נוצרי? איזה ביסוס הגיוני יש לזה?
והם יענו לו: אתה יודע כמה נוצרים יש? מאות אלפים! (הקרצתי, אני לא יודע כמה), אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם?
והנה: הוכחה פשוטה לנצרות.
אם נוצרי שואל את הוריו הנוצריים, למה להיות נוצרי? איזה ביסוס הגיוני יש לזה?
והם יענו לו: אתה יודע כמה נוצרים יש? מאות אלפים! (הקרצתי, אני לא יודע כמה), אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם?
והנה: הוכחה פשוטה לנצרות.
ביהדות זה לא רק להאמין כי כולם מאמינים ולא יכול להיות שהם טועים.
ביהדות אפשר להאמין בכל הדרגות וגם לשאול שאלות מעמיקות שיכולות להפוך הכל מהשורש,
ואחרי הכל לגלות שהכל אמת.
ולא חסרים סיפורי תשובה בסגנון:
חקרתי את כל הדתות וכולן הובילו לתנ"ך. חקרתי את התנ"ך והיהדות מכל הצדדים ולא מצאתי סדק. אז ראיתי שגיליתי את האמת וחזרתי בתשובה..
אבל מה רע בהוכחה הזו? היא נראית קבילה.
משהו לא מסתדר. לי.
כי יש גם מספר זהה של מוסלמים, סו- וואט?
אז יש עוד הוכחות שהיהדות לא נכונה.
אולי אדייק: איזה טעם לוגי מסביר למה אנחנו לא הולכים לפי הסטטיסטיקה המוחצת?
אם חצי עולם נוצרי זו ראיה לנצרות,
אז חצי עולם מוסלמי זו ראיה לאיסלאם.
מה עכשיו?

מזכיר את הסיפור עם הרב החלמאי של ה"גם את צודקת"...
תכל'ס - מה שלא תאמר - ישארו לך איזה ארבע מליארד חבר'ה שמבלבלים ת'מח.
מה שאורמ שהראיה הזו לא מחזיקה מים.
אז זה היה נכון אבל בגלל שכל כך הרבה אומרים דבר אחד וכל כך הרבה אומרים דבר שני, אי אפשר להכריע לכאן או לכאן.
אני אומר שהקושיה כעת אינה רלוונטית.
אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון. זה לא המצב הנתון.
במצב הנתון - היות שממילא כארבעה מליון איש לפחות טועים, אין באמת נפק"מ אם זה 4 או 7...
"אם כל העולם היה מאמין בדת מסויימת, היינו פותחים על זה דיון"
אפשר לומר את זה גם אם כל העולם מחזיק בדעה מסויימת, לא?
אולי.
יש לפניך דעה מסויימת שכל העולם מחזיק בה ואתה מעוניין להתדיין עליה?
מדומני שרוב העולם מחזיק בדעה הזו.
והתלבטתי אם להמתין או לכתוב ישירות את ההבדל בין דעה על דרך החיוב לדעה על דרך השלילה, החלטתי להמתין.
ובכן, דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה, אבל אם יש עשרה אנשים, שהחליטו על עשר אמיתות שונות, וכל אחד מכח הנחתו דחה את האפשרות האחד עשר, אין לזה שום משקל מיוחד.
הנוצרי מאמין בנצרות שהיא אמת, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור באיסלאם, בבודהיזם, וגם ביהדות,
המוסלמי מאמין באיסלאם, ומחמת זאת הוא מוכרח לכפור בבודהיזם, בנצרות, וגם ביהדות..
והיות שעל הנחתו של כל אחד מהם - חצי עולם חולק, אנחנו חוזרים שוב לטיעון המקורי...
וכן הלאה.
פשוט מאוד.
אם נרצה לתמצת:
כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...
בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.
"דעה שכולם מחזיקים בה, היא דבר שהוחלט אצל כולם שהוא אמת, ואז יש מקום לראות זאת כראיה"
הדעה שכולם מחזיקים בה היא שהיהדות לא נכונה, דבר זה הוחלט אצל כולם כאמת.
אגב אם אתייג בהודעת ההמשך אנשים, הם ישמחו על כך או שזה סתם חופר? מה הנוהג?
חלק הוספתי קודם בעריכה, אולי לא ראית.
הסיבה ההגיונית לקבל דעה שמוסכמת אצל כולם - היא כי נאמר "טוב, כל העולם כולו לא טועה", וזה יהיה רלוונטי - רק כשכל העולם מסכים על דעה אחת מוגדרת.
אבל אם לכל העולם יש עשרות דעות שונות. ומחמת כן הם לא מקבלים דעה אחרת, אין כאן שום ראיה לצדק שבאי קבלת הדעה האחרת, כי הרי אי קבלתה נובע מסיבה שורשית, שעליה - חצי עולם חולק.
אל תדון בנגזרות, אלא בהנחות יסוד שמחמתם הן הגיעו.
האם אתה מוצא הנחת יסוד שכל העולם מסכים עליה?
ושוב:
אם נרצה לתמצת:
כל אחד מאמין שהיהדות אינה אמת - מחמת סיבה שחצי עולם חושב שהיא עצמה שטות...
בעצם אין כאן שום עמדה שכולם מסכימים עליה.
לגבי התיוגים, אינלי מושג.
בעצם אתה אומר (וזה נשמע הגיוני, ואכן שכנעת אותי בדבריך) שסטטיסטית, צריך להביא בחשבון רק את הקבוצה שאומרת דבר X בגלל טעם Y, אבל אם כל קבוצה מחזיקה בדעתה בגלל טעם שונה, אין מקום להכליל את כולם בסטטיסטיקה, כיוון שהם לבטח סותרים אחד את השני.
אז מה הטעם שבו מחזקים הכי הרבה אנשים? (האינטגרל, אם תעדיף)
ולא הבנתי את השאלה בסוף.
אז הטעם של הנוצרים, לדוגמא, הוא X ושל המוסלמים הוא Y.
אז לפי כמות האנשים שמאמינים לטעם הזה, צריך לקבוע מה נכון.
כיוון שכל אחד מהטעמים הוא שטות והבל בעיני 4 מליארד איש, לא ממש מטריד אותי אם זה 4 או 7.
שמפריכים דעה מסויימת, הדעה הזו לא מוכרחת מבחינה סטטיסטית ובגלל שיש הרבה ב2 הצדדים, יש סברא לומר שאף אחת מהן לא נכונה.
הבנתי אותך נכון?
אני אומר שאיני מוצא שום הכרח הגיוני להאמין במשהו בגלל שלושה מליארד מאמינים, אם באותה מידה יש שלושה מליארד מכחישים.
בעצם, זה לא רק נסיבתי, אלא עקרוני, עצם המציאות הזו מראה לך שלא תמיד ריבוי מורה על אמת. לעולם.
שלי לא נכון...
וגם לא הבנתי את הדבר העקרוני.
לא קריטי. קרא את המשפט שלי - זה מה שאני אומר.
העניין העקרוני לא קריטי כעת (ואין לי כח לעסוק בו)
זו שכתבתי בתגובה. לכן הצעתי שתאמר על איזה חלק בתגובה את חולק.
איפה ההוא שאמר שאני לא אשתכנע ושאין מה לדבר?
סתם צוחק...
שמח לשמוע.הָיוֹ הָיָה
סתם הייתה לי בדיחה מעפנה.
"אדם גדול הוא אדם היודע להודות במעפנות בדיחתו"
(מדחיק, פה, פה)
זה באמת טיעון טוב לנצרות
וגם לאסלאם
וליהדות יש טיעון טוב משל עצמה
(ששתי הדתות הגדולות מתבססות עליה)
ומן הסתם להרבה דתות אחרת יש טיעונים טובים..
מה קורה כשיש שתי תאוריות מדעיות טובות ומתחרות?
לכל אחת יש הוכחות טובות לעצמה
וכל מדען נוטה יותר לאחת או לאחרת
להאמין ליהדות.
שזה בערך 2.3 מיליארד אנשים.
ומוסלמים יש 1.6 מיליארד,
אחריהם ההינדואיזם עם מיליארד
ובודהיזם חצי מיליארד אנשים.
(יש עוד דתות אבל כל אלה ביחד מרכיבות כ75% מאוכלוסיית העולם)
יהודים בהערכות הכי נדיבות יש קצת פחות מ-15 מיליון.
כמות היא ממש לא טיעון, ו"תסתום את הפה, אתה חושב שאתה חכם יותר מכולנו" זה עוד יותר לא טיעון.
כלומר ההגיון העומד מאחורי ההוכחה הוא: סטטיסית, למה שאתה תהיה יותר חכם מ-2.3 מיליארד אנשים?
גם לי ההוכחה הזו הפריעה, לכן ניסיתי למצוא משהו שיאושש את ההפרעה. כמו שאמרתי, משהו לא מסתדר לי.
ידענו שלא, אז סטטיסטית היה סביר שזה לא נכון.
מה שלא נכון פה.
מדחיקאולי זה יצליח להסביר את עצמי.
אם מישהו שואל, זה מופנה לכולם.
השאלה.
נגיד שיש מליארד נוצרים. מה הסיכוי שאני חכם יותר מכולם?
- קטן מאוד. אם כן, הרי שהנצרות נכונה.
כדי להבהיר, תפרכי אחד או יותר מהמהלכים שעשיתי.
קיימתי את חלקי, או עשיתי משהו שגרם לך לחשוב כך.
זה שכולם לא חושבים, ומה שכולם עושים הם גם עושים זה לא הוכחה לכך שהדרך נכונה! וגם ונניח הם כן חשבו זה לא אומר כלום- מי אמר לך שהבחירה שלהם לא הושפעה מעוד גורמים? מי אמר לך שהם הלכו עם האמת שלהם עד הסוף?- המחשבה שלהם לא מקטינה את המחשבה שלך, ולא גורמת לה להיות לא נכונה, אתה בעצמך צריך להגיע לתשובה ולא לסמוך על אחרים!(- כמו שהרבה שנים חשבו שהעולם שטוח עד שקם משהו כנגד הזרם ואמר - לא נכון! העולם עגול!- למה הוא חושב את עצמו לחכם גדול? כי הוא לא מתייחס לחברה אלא לאמת שלו- הוא רצה בעצמו להגיע לתשובה- ומצה שכל העולם טועה!!)
שכן
אבל זה לא עונה על השאלה. למה ההוכחה הזו לא טובה?
ראי:הבעיה היא ש-א. זה כן. ב. זו חלק מההוכחה של מלא יהודים. - צעירים מעל עשרים
נתת דוגמאות בהן הרבה אנשים טעו, אבל לא הסברת למה אנחנו לא צריכים ללכת לפי הסטטיסטיקה במקרה שאנחנו לא יודעים מה האמת. למה אם הרבה טעו אז זה אומר שעכשיו הקצת צודקים?
הרבה מאמינים שהעולם עגול, זה אומר שזה לא נכון?
חשוב לי גם את זה הייתי צריכה לבדוק!, אני לא יכולה להפקיר את אמונתי וכל מהות חיי בהבנה של אדם אחר, אני צריכה בעצמי לבדוק ולחפש!! (וכך גם ביהדות!- לשאול ולברר)
היום ראיתי ערימה של צואה, היה ברור לי שזבוב יגיע מתישהו ואכן הוא הגיע.
רק מה לא ברור? למה הזבוב היה כל כך מרוצה מעצמו על זה.
איך תסביר שרוב ההורים של האנשים שנמצאים בדת מסוימת, נמצאים גם הם באותה דת?
התשובה היא: הנאה פסיכולוגית. יש כל מיני הנאות בכך שהדת "שלך" צודקת, והן רבות ומגוונות, אם תרצה אוכל להדגים.
בבית דתי.
אבל זה בכל אופן די ברור שיש הנאה בלהישאר בדת שלך.
אפשר להתגאות שכולם טועים ואנחנו צודקים, לא רוצים לדעת שכל החיים שחיו בוזבזו, שלווה כשאתה יודע שיש עולם הבא אחרי שמתים. ועוד ועוד.
לא הבנתי למה אתה מביט מן הצד, אבל זה משנה.
האם אתה מסכים שהגיוני שבן של בודהיסטי יישאר כזה?
רוב האנשים ברוב הדתות נמצאים בדת שהוריהם נמצאים בה. כולל היהדות. כנראה שיש דברים שגורמים להם להישאר והדברים האלו הם לא "גילוי האמת", אחרת היו אנשים אחרים עוברים לדת שלהם באותה כמות שיש להם.
הסיבה שדתות הן דבר משפחתי היא בגלל שיש הנאה כלשהיא להישאר בדת של הוריך.
אבל הדיון ההוא על היהודים באמת לא היה לגמרי קשור לדיון המקורי. ברור שהאמונה שיש לי לא נובעת מהיותם הרבה.
לא הבנתי למה "לופ"?
אגב, על אילו הנחות פילוסופיות אתה מדבר, זכרוני מטעיני. האם אתה מסכים עם אותן הנחות? זה נשמע שלא...?
זה נשמע כמו סתם הנחות מפגרות...
אל תעליב את הפילוסופים...
יש הרבה יותר הוכחות ליהדות.
סטטיסטית, מה הסיכוי שרוב ההוכחות טועות וההוכחה הזו צודקת?
חח סתם.
תשאל את גלילאו גלליי מה הסיכוי שכולם טועים חוץ ממנו.
ולא רק אותו.
לואי פסטר, בארי מרשל... וכו וכו
להגיד שהם הרוב, אז סטטיסטית הם הצודקים, זאת לא הוכחה.
סטטיסטית, כל השאר טועים. כי הוא בטוח בסטטיסטיקה גבוהה הרבה יותר שהוא צודק, (יש לו הסבר הגיוני למה כולם חשבו X והוא חשב Y)
אני לא מבין איך לא רצת לטבול לנצרות עד עכשיו
אולי משהו רגשי...
כל הדבר הזה גורם לי לחשוב, שכח את ההיגיון שלך שכח את עצמך, אתה צריך להיות כמו כולם.
אבל אצלי ה"כולם" זה עמ"י אז א"א לומר כך.
יש כל כך הרבה דברים שמתבססים על דורות קודמים, על אי ידיעה, למעשה.
נגיד זה שאסור לאמורא לחלוק על תנא וכו'. למה? עד כמה שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, זה בגלל שהדור הקודם ידע יותר, היה חכם יותר, היה בסיטואציה שאפשרה לו יותר הגיון מאשר לך.
"כמעט תמיד, משהו שלא נראה לי - זה כי לא הצלחתי ללמוד מספיק."
זו בדיוק ההוכחה הסטטיסטית עליה דברתי וזה בדיוק מה שעומד מאחורי האיסור לחלוק על הדור הקודם.
הנוצרים כ"כ נחשבים בעיניך שאתה תופס מהם מודל לחיקוי?
אבל גם רוב היהודים לא.
לכולם יש אינטרסים בבחירה בדת. אני לא יכול להתבסס עליהם כי אני לא יודע אם דעת הרוב נקבעה בגלל שכלם\דעתם או שאלו האינטרסים המדברים מגרונם, לכן, אני לא יכול לסמוך על אחרים בלי להבין את הטעם האובייקטיבי.
עזוב אינטרסים.
אם מישהו אומר לך טענה כלשהי בחן אותה בצורה עניינית וזהו
זה הכי יעיל
אני מתעסק עם השאלה האם יש מניעים לאנשים ללכת בדרך מסוימת.
למה היא נכונה.
אח"כ נוכל לדון עליה בצורה עניינית
אבל אם דנים בה, אפשר למצוא את המקור ולהפריך אותו (או לאושש אותו).
מציע לך לשמוע דברים חכמים במקום זאת
כמו שראית בתחילת השרשור, אפשר לדמיין מקרה שאדם תמים כמוני ייפול להוכחות לא נכונות.
תקשיב לאנשים ברצינות רק אחרי שהם יודעים להסביר מה שהם רוצים לומר.
אין שום סיבה שתפול בפח הזה
בטח כשמי שאומר לך אותו אומר א זה בצורה נכונה.
פשוט תתעסק בסברות בעיקר ולא בטענות
אין סיבה להיות חשדן, פשוט ענייני
מה שאתה קורא להם טענות.
טענה - אמירה על המציאות.
הסבר - הצדקה לכך שטענה מסויימת נכונה
תמיד תקבל טענה רק אחרי שבחנת את ההסבר.
אין סיבה להיות חשדן כלל אלא רק לשמוע את ההסברים ולשקול אותם לפי דעתך
לדוגמא:
טענה - הנצרות צודקת
הסבר - הרבה אנשים נמצאים בה וחושבים שהיא נכונה, אז יש סיכויים גדולים יותר שהיא נכונה.
(הפרכנו את זה, אבל אפשר לעבור על זה לקבל את זה אם זה מנוסח באופן הנכון)
פשוט אחרי כל משפט תשאל את השאלה 'למה?'
ככה אין סיבה להשבה באופן בלתי מושכל לאיזו טענה כלשהי
(אבל אני חושש שאחרי זמן לא רב אמצא את עצמי מועף מכל המדרגות
)
לא הבנתי.
שתתפס לטענה מסויימת בצורהלא עניינית?
שאינם רלוונטים אליך,
כי מכל דבר אתה חושש.
היא אמיתית
אני ממש לא מבין אותך
אבל במחשבה שנייה כדאי ליצור סינון בסיסי מה הגיוני שיהיה שטויות ומה לא.
הרי עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להיתייחס לטענה אחרת.
לכן ישנו סינון ראשוני אינטואטיבי
עצם זה שאתה מתייחס לטענה אחת היית יכול להתייחס לטענה אחרת.
אפשר להתייחס לשתיהן.
לכן כדאי לערוך סינון כלשהו
אבל במקרים שמובאת לפני רק טענה אחת, גם אם במבט ראשון אני חושב שהיא לא נכונה, האם יהיה נכון ל"עיין" בה יותר?
זה עניין של אינטואיציה. בדר"כ מקור אמין לטענה זאת עילה טובה לעיין בה
אוי זה נראה מוזר. התכוונתי שאני מבין.
להגדיר את זה.
אמרו לי פעם, פעמיים, ביום, במשך כל החיים, את ההוכחה הזו ליהדות:
איך יכול להיות שדורות של יהודים האמינו ביהדות כשהייתה הוכחה כלל לאומית לנכונותה (מעמד הר סיני). זה לא היה אדם אחד שכל הטיפשים נוהים אחריו. זה היה מעמד לאומי! לא יכול להיות שבן אדם המציא את זה! הרי היהודים הראשונים היו תוהים, מה קרה לכל העם שהיה במעמד הר סיני, כי הם לא טיפשים. ואי אפשר היה להאכיל אותם בכל מיני שטויות.
מש"ל.
ומשהו פה הפריע לי ולא הייתי יכול לשים עליו את האצבע.
חוץ מזה שלא, אני לא נלחם בכם. אני מבקש עזרה כדי להבין משהו.
מה גם שעד כמה שזכור לי אתה לא הפרכת את ההוכחה.
ואם אני לא טועה גם ק"ש בתוכם.
אם אני הבנתי אותו נכון הוא דיבר על שאלות אחרות שלי.
נוק אאוט זו נקבה?
הקטע הזה..
כנראה שבתת מודע היו לי סטיגמות ואתה גילית אותם.
איך זה הפריע לתשובה?
טיפות של אורלא חשבתי שהנחתי הנחות על מחשבותיכם. לפחות לא הנחות שמשפיעות על הדיון.
טיפות של אור
מדחיקמה הפלא שיש מלא אימוג'ים! כל אחד חושב שצריך אימוג'י לכל הבעה שעולה לו לראש.
האיכות נמוכה...
מסכים. יש מלא דברים דפוקים שם. ניסיתי להבין מה בדיוק המקום של הסטטיסטיקה. ועזרו לי בזה.
אם כי שמעתי כמה פעמים מפי דתיים, נראה לי שאפילו בפורום פה את המשפט "במקום בו נגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה. זה פשוט נורא ואיום."
לא שכל כך הבנתי מה הוא אומר, אבל כל אחד יכול לפרש אותו איך שבא.
וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".
אותו גוון פונדמנטליסטי כלפי נשים גם פהזמירותמדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
שהוא יכול לדלג על הסטטיסטיקה וזה?
הוא אכן שיר בעייתי גם לדעתי.
כי הוא מכריח את ה' לתת לי את מה שלדעתי הכי טוב
לא יודע, אין לי כח להתעסק איתו עכשיו, יש בו קטע כנראה בעייתי, שהכל יהיה טוב מושלם כזה.
אבל מה שכן הוא מדגיש מסר אמיתי.
שה' הוא טוב והוא יכול לפנק אותנו בצורה הכי פשוטה ומובנת לנו.
ולענייננו, לא כל אסון שקורה בסטטיסטיקה
חייב להגיע אל אותו בן אדם.
וגם אי אפשר לחיות בחרדה קבועה.
כמו עם תאונות הדרכים.
ואנשים נוסעים.
ומאמינים שיגיעו.
כך אמר אחד האדמו"רים של חב"ד (אם איני טועה).
זה המסר של השיר; תהיה אופטימי, כי הכל לטובה.
צריך להאמין שה' ישמור עלינו, אבל במקביל ה' ציווה גם לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על עצמנו.
גם אני לא מתה על השיר הזה הוא ממש שטחי נראה לי.
יכול להיות שבפרקטיקה אני לא אסכים איתך, כי אין לי אמון מוחלט במערכות הבריאות, אבל הרעיון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חכם עיניו בראשו" לגמרי נכון... אנשים מוצאים תירוצים להכנע לקושי שלהם.
וברור שיחד עם ההשתדלות ה' קובע ולא הרופאים.
אם לחברה הכי טובה שלך תהיה מוטציה חביבה בשם 185delAG, מוטציה שגורמת לכמעט 90% מהנשים לחלות בסרטן שד/שחלה, מה תגידי לה לעשות?
להקשיב לרופאים ולעשות כריתת שחלות בגיל 35 (פעולה מצילת חיים שמקטינה את הסיכון לסרטן השחלה לכמעט 0% ואת הסיכון לסרטן שד ליותר נמוך מאשר אצל אשה ללא המוטציה שלא עברה כריתה),
או שתגידי לה: ''עזבי, אל תעשי את זה, אין לי אמון במערכת הבריאות, המערכת סתם רוצה להזיק לך / להרוויח עלייך כסף''?
מעניין אותי איפה עובר הגבול שלך: האם חוסר האמון הוא רק בדברים קטנים כמו צינון ואנטיביוטיקה, או שגם כשמדובר בהצלת חיים ודאית את מוכנה להמר על החיים של הקרובים לך?
להתייעץ, לבדוק, זאת בוודאי לא החלטה שמקבלים בקלות ראש. שומעים את דעת הרופאים, אבל לא הולכים אחרי כל מה שהם אומרים על עיוור. כל עניין לגופו.
הם לא יודעים הכל, הרבה פעמים הם פועלים בניסוי ותעיה, הם סה"כ בני אדם.
חוסר האמון במערכת הבריאות פה הוא נושא קצת אחר. בעיקר לגבי החיסונים. מה לעשות זאת לא מערכת טהורה. כשיש סיבה לחשוש- חוששים.
אם אתה מתכוון לחרדים (לא לענות "על ראש הגנב בוער הכובע" בבקשה),
אז זה ממש לא נכון; היהדות דורשת השתדלות ולא לשבת בהכנעה
דטרמניסטית. "ניתן לרופא אפשרות לרפא".
דווקא החרדים הולכים לרופאים הטובים ביותר, משום
"עם רופא גדול הולך מלאך גדול"!
זו לא השקפה יהודית, מה שאתה אומר.
זו עצלות, או פחד או הכחשה וכו'.
מה לזה וליהדות?
אחוז קטן מהחרדים,
ובדרך כלל הם משתייכים לאותו תת מגזר חרדי, אבל אני מעדיף לא לכתוב איזה.
מדגיש שוב שזה אחוז קטן ולכן היה חשוב לי לדייק כבר למעלה שזה תת מגזר.
בכלל לא לחשוב שזה קשור לחרדיים.
גנב חכם, דואג שהכובע דלו לא יבער 😉
(עם הסכמות של רבני ברסלב) לסתור ולתקן כמה וכמה "יסודות אמונה" שכתב הרב שלום ארוש בספרים "בגן האמונה"
הספר נקרא בשם "גן המבוכה" (קונטרה לספרים המדוברים)
20260108232645.pdf למי שרוצה לקרוא.
אם כי אני רוצה לציין שאני מחזיק לו טובה גדולה שהוא חיזק אותי מאד בעבודת ה' ולא להתייאש וכו'
ומאמין שזה לא בכוונה, ואולי הטעו אותו כשהוא חזר בתשובה.
אבל גם יש אפשרות שהרב ארוש צודק ואותו מחבר מבוחבל ועוד יחזור בתשובה.
אל תתייחס להסכמות וכדו, זה פוליטיקות פנימיות של חסידות ברסלב (הניתוק של ה"שול" ואנשיו - בדגש על הרב שכטר והרב קרמר - מהרב ברלנד והרב שיק, לא נוצר יש מאין. מטבע הדברים הם גם לא מחבבים את הרב ארוש. לא יודע מה בדיוק הפוליטיקות, אבל אני מניח שלא הכפירה וכו הן הסיבות הבסיסיות/היחידות שהרבנים הנל מתנערים מהרב ארוש...).
אנחנו יכולים לאהוב ולכבד את כל הצדדים. מציע לך לקרוא את מכתביו של הרב קוק בנושא הדרדעים (מופיע גם בפתיחה לספר "אמונת ה'")
. אני לא הולך לפי שמות אלא לפי מקורותמבקש אמונהוכמה שאותו רב קיבל וממי קיבל את הדברים
אמנם עדיין לא קראתי הכל, אבל בינתיים אני רואה שיש מקורות לדבריהם וגם ההיגיון יותר בצד שלהם.
ממליץ שתקרא בעצמך.. הכי טוב לברר בעצמנו
בשביל מה להיכנס לתיאוריות של תככים ופוליטיקה שיכול בקלות להיות לשון הרע
אבל מה לעשות שאני עוסק בנושאים אחרים בתורה, והדברים האלה לא מאוד מאוד מטרידים אותי? (אל תשאל למה, כי אין לי כח לענות וכי לא תאהב את התשובה)
אז רק הצעתי שתבדוק את הדברים ולא את הדוברים, ואולי גם תברר אם הרב ארוש (שאינו קוטל קנים) נתן תשובה לשאלות. - אני מבין ממך שכבר עשית את זה, אז הכל בא על מקומו בשלום 
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.
נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).
אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי
המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.
כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).
שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
בכל מקרה אין מה להשוות כלל.
אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.
חיות אדם.
אין הבדל בין אש"ף לחמאס.
הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?
אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...
שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.
אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?
הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות
לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.
לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.
אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!
יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.
היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.
אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין לך
בעיה לנעוץ בו סכין או לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....
או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר.
אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח
סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...
ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה
אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.
אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא
את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.
איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!
אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש
של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'. אי אפשר , כיהודי, לענות על
שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה
לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש
של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית
והתשובה בהתאם.
למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.
השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.
אז כנראה שהייתי בן נוח.
אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.
אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.
אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון
שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)
או לא? אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.
כלומר כבר ענית תשובה
השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.
השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...
מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.
-
אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)
כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.
לא במקום הנכון.
שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.
התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.
כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.
למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.
אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....
מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!
היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?
לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
יש לרב יעקב אריאל כמה מאמרים שבהם הוא מדבר על צדק חברתי ועל המקורות שלו בהלכה. אפשר למצוא חלק באינטרנט, הנה שניים לדוגמא)
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.
התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?
אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.
וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.
אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס 
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה