במיוחד השורה השביעית 

תמיד כשאתה בצד היוזם יכולים לבוא אליך בתלונות חח

למה אתה יותר מדי ככה או למה אתה פחות מדי ככה

הבאתי את עצמי רק כדוגמא כדי להסביר את הנקודה הזאת.
והיא- שאין הגיון אמיתי בהכללות האלה.

עריכה : היי ! לא פייר לערוך את ההודעה שלך לגמרי אחרת אחרי שהדיון המשיך מהדבר הקודם שכתבת .

ועוד גברים שחיים בתרבות הזאת סובלים מכך

אני מאמין שיש תרבויות נוספות.

התרבות שאת חי בה היא הכללית?

וואלה מעניין

בסוף של דבר כל אחד מחליט כיצד להתייחס ליוזמה בזוגיות.

ההחלטה עצמה אינדוודואלית.

אם הרבה מאוד אנשים מחליטים לשחות בזרם זאת החלטה אישית שלהם.

כדאי לבנות זוגיות עם מישהי שבגישה טובה לעניין וגם אם מצפה מסויים לא עושה סרטים מכלום

נניח שיש משהו שלילי אצל רוב הבבנות אין מה להתבאס על זה כי בסופו של דבר אתה צריך מישהי אחת

ובטיפת רצינות - אני לא מסכים איתך מציאותית

וואי נראה לי שאנחנו חיים בפלנטה שונה

נראה לי שבנות יותר חיוביות ממה שאתה מתאר.

אני מאמין שיש עניין מהותני בכל גבר שיש צורך להוביל בצורה כלשהי (יכולות להיות המון צורות והמון תחומים). אני מאמין שבגלל שזה עניין יותר 'גברי' לכן הרבה בנים עם חוסר בטחון זה פגוע בהם מה שלא פוגע בבנות שעם בעיה דומה. 

אני חושב שהמחשבה הזאת יכולה להקל על האדם.

אבל הניסוח צריך להיות אחרת 

זה לא סקאלה של 'גברי' או 'לא גברי'

מוביל ולא מוביל 

יש הרבה סוגים של הובלה 

ואין דמות גברית אחת נכונה 

כמו שלא כל הנשים מחפשות X Y Z 

אבל חולקת עליה עובדתית 

איזו היא? אתה יכול לחשוב על סוג שונים של הובלה?

מישהי שקטה אולי גם תרצה משהו עם שקט שלא ראמבו שכובש את העולם כל יום מחדש?

יש זוגות של אנשים שקטים וחמודים?

דווקא מהתרשמות אישית גם לאנשים שיש המון הצעות מתקשים מאוד להתחתן.

 הקושי של כמות הצעות הוא פחות משחק תפקיד. 

הקושי המרכזי שאולי נמצא הוא פחות הצעות מתאימות (דהיינו אדם לא יודע לסנן הצעות או מקבל הצעות ממקומות שפחות יש את מה שמאתים לו או שהוא לא יודע מה מתאים לו)

"פשוט רואים את זה"

אולי זה תלוי בעיני המתבונן?

אולי קיים מימד סובייקטיבי בהסתכלות הזאת?

אני חולק עליך מכל וכל 

אם אתה בטוח כל כך בדרכך (וגם אני) נראה לי שסיימנו את הדיון

לא נראה לי שלך או לי יש אינטרס לעשות סקר כזה

לכן סטסטיקה לא מעניינת אותי

יש כאלה שיש להם נקודת פתיחה טובה יותר. 

אבל זה מאוד תלוי בעקשנות של הבנאדם. אדם שיש לו נקודת פתיחה פחות טובה, שלוקח את הנושא הזה ברצינות, ומתעקש, אז הוא יכול להתחתן מוקדם יותר. 

אכן אני מכיר בנים שלא מקבלים הצעות, או שמאוד מאוד קשה להם לקבל הצעות. ועד שהם מקבלים הצעה, זה לא תמיד מתאים... אז כן יהיה להם יותר קשה.

זה שיש מישהו עם הרבה הצעות שלא יודע לסנן, זה בעיה אחרת. אבל מי שאין לו הצעות, אין לו בכלל שום הזדמנות לקשר. יש הבדל בין מי שיש לו הזדמנות לבין מי שאין לו הזדמנות. 

לא יודע למה יש כאלה שחושבים שלבנים יש הרבה הצעות. רק לבנים מסוימים יש הרבה הצעות, בעוד שיש לא מעט בנים שיש להם מעט מאוד הצעות.

באותה מידה

והרבה פעמים זה עניין של התנהלות.

מי שפונה ל101 שדכניות יהיה לו יותר הצעות למי שמחכה שחברים יציעו לו. חד משמעית.

לפחות הם שפלי רוח ולא מנופחים מעצמם שיש להם הצעות...

העיקר זה מתאים או לא מתאים - כל השאר חרטה.

יש כאלה שפונים למאה שדכנים, פונים לאתרים, פונים לחברים, לרבנים, ולא מקבלים הצעות... אולי אתה לא מכיר תופעה כזאת, אבל אני מכיר כמה בחורים כאלה, ולי זה כואב באופן אישי, כי הם אנשים קרובים אלי.

לי ב"ה יש יותר אופציות. ויש סיבה למה לי יש יותר אופציות מאשר להם, ואני לא רוצה לפתוח את זה...

אבל אתה כן צודק שזה לא מכריח שאני אתחתן לפניהם.

אבל אני כן מסכים, שאם מישהו יהיה מאוד מאוד עקשן, אז הוא יצליח להשיג יותר הצעות. וברור שיש גם עניין של השגחה מאת ה'. 

עם השפע שקיים היום אני מניח שזה לא רק לפנות לכמה שיותר מקורות להצעות אלא גם לדעת איך להתנהל עם כל המקורות הללו. בודאי שזה איננו עניין כמותי. אבל בהחלט לענ"ד זה דבר שקשור להתנהלות נכונה כלפי קבלת הצעות.

אני מסכים שיש משמעות גם להתנהלות מול אותם מקורות, וההתנהלות בקבלת הצעות.

אבל מה שאני רוצה לומר זה שיש לאנשים מסוימים משוכות יותר קשות שהם צריכים לעבור בשביל להגיע להצעה מתאימה. 

אני חושב שהשוואות בין אנשים בדר"כ יותר מזיקות מאשר מועליות בעניין הזה.

ההסתכלות התחרותית מזיקה לכל מי שמשתמש בה

אבל כן רציתי להעלות את המודעות לכך שיש אנשים שיותר קשה להם, ואם אנחנו כסביבה נראה אותם, אז אולי יהיה ניתן לעזור להם. 

לכן נראה לי יותר לקדם את ההסתכלות האישית החיובית על הדבר הזה

אכן חשוב, ישר כוח!

נוצרת ע"י הרבה פרטים

לא מסכים עם התפיסות הנ"ל

כל אחד בוחר במה להיות מושפע

תמיד תפעל לפי איך שנוח לך, ונראה לך נורמלי הגיוני ומתחשב. 

אתה לא צריך לחשוב מאה פעם לפני שאתה עושה משהו, בסוף לא תוכל לעשות כלום.

שמעתי שיעור של רב על נושא של דייטים. והוא אמר פשוט תזרום, תתנהג טבעי, לפי איך שאתה חושב. אם הבחורה שמולך היא הזיווג שלך, אז היא תקבל את זה. ואם היא לא תקבל את זה, אז אתה כנראה לא מתאים לה. 

ברגע שאתה מתחיל לחשוב כל כך הרבה לפני כל צעד שאתה עושה, שמא זה לא ימצא חן בעיני הבחורה, אתה כבר לא תתנהג טבעי. כל בחורה היא עולם אחר. משהו שיהיה טוב למישהי אחת, יהיה לא טוב למישהי אחרת. אין לך יכולת לחזות את זה, פשוט תתנהג כמו עצמך, וזה יתאים לבחורה שמתאימה לך.

ומסכים עם מה שכתבו שברגע שאתה בצד היוזם תמיד יהיה מי שיבוא אליך בביקורת. ואם אתה תיקח יותר מידי ברצינות את הביקורות, כבר לא יהיה לך ביטחון להמשיך ליזום... אז פשוט תסמוך על השכל הישר שלך, ותסמוך על ה' שהזיווג שלך תקבל את הדרך שלך כמו שהיא. 

זה מה שהייתי עושה :

שולח הודעת וואצאפ או sms :
״היי זה yyyyyy קיבלתי את הטלפון שלך מ xxxxx , כשאת יכולה לדבר, תשלחי הודעה ואני אתקשר״
(*לא* מוסיף סמיילים וקישוטים)

1.זה גם נותן לה את השליטה והנוחות -מתי- -ומאיפה- לדבר. (לחלק מהבחורות זה חשוב מאוד ונח מאוד)
2.עדיין הבחור הוא זה שמתקשר. (יש בזה משהו סמלי שחשוב לחלק מהבחורות)
 

10 בנות מגיבות - "פשוט תעשה מה שזורם לך, למה להסתכל מה כולן וכו לא מבינה מה הבעיה של הבנים האלו"

עוד 10 מגיבות - "פשוט תסתכל ותנסה להבין מה צריך לעשות ותפסיקו לעשות כל דבר שבא לכם לא מבינה מה הבעיה של הבנים האלו"

רק אקדים שאני שואל ברצינות איך הגעת לדברים שכתבת, לא בקטע של לתקוף.

איך הגעת למסקנה שבנים מצד אחד רוצים בנות פתוחות, אבל משום מה ברגע שמגיעות בנות כאלה הם בורחים למרות שאלו הבנות שהם מחפשים. אולי אם הם בורחים, אז זה סימן הם לא רוצים בנות כאלה? (ולמה לקרוא לזה בורחים או נעלמים? להפסיק קשר זה לא נקרא לברוח...).

לדעתי בנים שרוצים בנות פתוחות, אז ישמחו לקבל בנות כאלה. יש לי חבר מאוד קרוב, שמחפש דווקא כאלה בנות. והקשרים הכי ארוכים שלו היו עם בנות כאלה פתוחות זורמות ויוזמות, והוא מאוד שמח בזה. ואם יש גברים שזה לא מתאים להם, אז זכותם. מה הבעיה בזה?

ולגבי מה שכתבת שהם נבהלים מכך שאתן פותחות את הלב. אני לא יודע מה חווית באופן אישי. אבל לי זה נראה מאוד מוזר.

אני מכיר מחברים שלי, שבשלב מסוים בקשר הבחורה התחילה להביא עוגיות וכד', והם מאוד שמחו בזה, ובסוף גם התחתנו עם אותן בחורות... אולי את מתכוונת לסיטואציה שאחד מהצדדים נותן בלי סוף, בעוד הצד השני בהתלבטות לגבי הקשר, וזה גורם לו להרגשה לא נעימה. וסיטואציה כזאת שמעתי גם מהצד הנשי לא מעט פעמים, ככה שזה לא מאפיין רק גברים. 

ואני באופן אישי הייתי מאוד שמח שהבחורה שמולי תבטא את החיבה שלה אלי בשלב מסוים בקשר. והפוך, אם היינו מגיעים לשלב מתקדם מבלי שהיא תבטא בשום צורה את מה שהיא מרגישה כלפי, אז זה היה קצת מערער אותי, אולי היא לא מרגישה את מה שאני מרגיש, ואולי היא לא אחת שיודעת להביע חיבה (שזה דבר בעייתי בפני עצמו).

ונכון גברים רוצים שתהיו ברורות, וזה ממש לא קשור לבכי. פשוט לומר את מה שרוצים בלי רמזים. ואני מסכים שיש פעמים שלמרות שהם רוצים שתגידו בצורה ברורה, יהיה יותר טוב לרמוז להם, בעיקר בפעמים שזה יכול לפגוע, אבל סתם כך עדיף ישירות. 

ונכון שקשה לגברים לראות בחורה בוכה, גם כי לא נעים לראות מישהו בוכה, וגם כי הם לא יודעים איך להתמודד עם זה. אבל אני לא חושב שמישהו יברח בגלל זה (ואם התכוונת שהם מזלזלים בבכי שלכן, אז זה מאוד מצער אם מישהי נפלה על גבר כזה)...

בסוף אני בגישה שכל אחד צריך לפעול בדרך שהכי מתאימה לו. גם בנים וגם בנות. ואם מתאים לך להיות פתוחה, אז תהי פתוחה, ומי שצריך להיות הזיווג שלך יקבל אותך כמו שאת. לא צריך לעשות יותר מידי חשבונות. זה ממש מעייף ומייגע. 

פשוט עורר אצלי איזו תרבות מקובעת זאת. רח"ל. באמת.

ראוי לציין שכל אחד בוחר איפה הוא ביחס לתרבות הזאת, לפחות במודע

כבר רואה את השלט שיהיה

על הדלת

*כאן גרים בכיף half והצודקת* 

מהר מאד שאין כרגע סותמות

במלאי

ואז יבוא השלב של- את יודעת מה, עזבי

את צודקת.

חח 'וסתמית' 

מה שהזכיר לי

להגיד "אני והיא החלטנו" 

זה כמו לאותת ימינה כשיש לך

רק ימינה.

יותר מהזרקת בוטוקס בתאילנד.

אני חושב שאתם מסכימים על הדברים, רק שכל

אחד מסתכל מכיוון אחר.

בעיני אתה אי של יציבות. רק אומר.

ובע"ה אתה תגיע לבית משלך יותר

מהר משזיף במעי רגיז

הכל אבוד

שלא דופקים אותי אני לא יכול להיות שמח.

אני מקיסמום יכול לדחות איזה משהו רע שמפריע לי שאני לא רוצה לחשוב עליו.

בעזרת ה' אני מתפלל שיהיה לנו חיים טובים שלא נהייה תלויים בחסדים של דברים שמחוץ לנו מלבד הקב"ה עצמו

לכן יש לך הרבה יותר סיכוי למצוא בת שתרצה אותך

שמעתי שבנות אוהבות קלילות ;)

ופשוט @מדרשיסטית20 כתבה לך ברצינות אז המשכתי על אותו תדר

אם כבר מדברים על הבדלים בין בנים לבנות...

לפוסט פריקה של כמה נפשות 

במקביל 

(:

די לאלימות!

נראה לי שהוא ישיג לך

או ל @משה

זה אכן הדבר הכי ציני שכתבתי

תודה יא גבר

אשמח אם תכתוב תגובה רצינית על שרשור הכללות שכתבתי ;)

כאילו אם זה פריקה אז זה מאפשר לכתוב דברים שלא מתאפשרים במסגרת של משהו רציני? למה?

דוגרי, כשבנות פרקו פה והכלילו על בנים זה ממש הפריע לי.

כאילו אם כואב לך, מותר לך להכאיב לי?

אולי זה רק אני.

אולי אני לא מבין משמעות של פריקה.

אולי זה רק אצלך?

אני מעדיף להשאיר את האולי בסימן שאלה ולא לפשוט אותו כרגע על סמך חוויה שלי או של משהו אחר ספציפי.

אולי תשתף אותי איפה אני מפספס?

אבל אם אין לך מה להגיד - זה ממש בסדר.

אם יש לך משהו להגיד - תגיד

אם אתה מתריס ומחליט מה אני צריך להרגיש - סתם חבל

אתה רגיש ולכן אתה פורק,

אני רגיש ולכןנותן לך ביקורת.

זה ממש סימטרי

ואפשר להציג את זה בצורה יותר יפה.

באמת מפריע לי שמכלילים אותי בקבוצה מסויימת.

זה נראה לך מוגחך - אני מבין את זה.

אפשר גם אולי לענות בצורה עניינית?

אפילו - אין לי כוח לחפור זה ענייני.

ציני = לא ענייני.

אתה לא חייב לענות ענייני.

תענה איך שבאלך - רק מציע.

לי אישית זה לא נעים

זה ממש מגוחך שזה לא נעים לי

תודה

פסדר מותר לך לכתוב איך שאתה רוצה בלי לדפוק חשבון, הבנתי

רק ציניות היא בחיים לא עניינית.

צריך להיות מודעים לזה

חבל שאתה מביע זלזול, זה לא מכבד.

זאת עובדה.

אם התייחסתי למשהו ברצינות ואתה מביע זלזול בו - לא נראה לי שזה דבר חיובי כשלעצמו.

אותך - אני מכיל ומקבל

מאוד מוערך

מה זה אסור ? אנחנו מדינה דמוקרטית.

ואם זה מה שהובן ממני אז אני חוזרת בי. 

התכוונתי רק לעלות נקודה שנראה לי חשוב להיות מודעים אליה, לא התכוונתי להשתיק אחרים חלילה.

אנחנו מבינים שהנושא בוער וכמובן ולכן גם האמוציות עולות 

אבל בבקשה תזכרו לשמור על כבוד ההדדי 

ואמפתיה אחד לשני גם כשמביעים ביקורת כתגובה 

ולא לרדת לפסים אישיים 

מאחורי הניקים/ות יש אנשים ונשים שקשה להם/ן 

וכדאי לשים לב להכללה אובייקטיבית לבין הכללה שנכתבה באופן סובייקטיבי 

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה