נראה לי שכדאי למקד את בפחד הזה ולדייק את המשמעויות של מיניות בהקשר האישי ללא זוגיות.

תחשבי שלדוגמא בשיח החילוני, אפילו השמרני, מה שאצלנו הוא 'חס וחלילה' אצלם הוא יותר מלגיטימי.

את בנית תדמית מפחידה ל'בחור שנופל', אני חושב שההשלכות הן פחות משמעותיות ממה שנשמע שאת מייחסת אליהן.

יותר מהמשמעות של החטא, המשמעות של ההתמודדות איתו היא קריטית. אם החטא משתלט על השיח אז הוא יותר נכוח בעשרות מונים וזה יותר מסוכן ומשמעות מ'נפילות' נקודתיות.

אני מאוד ממליץ על הספר החדש של אוריה מבורך ביחס למיניות (זזה בלי קשר ישיר לנושא מה שעניתי לך, אלא בכללי)

אני חושב שאת צודקת ברגישות לנושא אך את מוציאה מפרופורציות את השפעת התופעה. 

הייתי מציע לך לבחון את האקסיומות שדעתך ורגשותיך בנויות עליהן.

מכיוון שהאינטרנט שלי מסונן, לא אוכל למצוא אותה.

אבל מדעית מוכח אחרת

יש בזה גם צד פיזיולוגי

זאת היתה תגובה על זה - מנגד כשבחור דתי נופל בדברים כאלה זה משפיע עליו הרבה יותר - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא חושב שרק על יהודים זה משפיע.

תנועה של מתנגדים לעצם המעשה ומתארים את ההשפעות האשמתיות שלהם

אך גם המעשה חמור הרבה יותר והנפש שלו עדינה יותר...

המעשה חמור באותה מידה

שימרת מצוות של אדם אחד לא שווה יותר משמירת מצוות של אחר

הקב"ה דורש מכולם. הציווי הוא אחיד

יש לו את החשבונות שלו, והם לא בגלל שיוך חברתי

מקובלנו שהוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, משמע שעבירות של צדיקים חמורים הרבה יותר.

חשבונות שמיים נשאיר לקב"ה ולגבי העניין הזה אנחנו מדברים על בנאדם מהצד שמסתכל ולא מלך מלכי המלכים

לא דייקתי בדברי

ההקשר פה בשרשור -

איך להתייחס לאדם אחר שעבר עבירה.

התשובה על כך - אני לא מסתכל על רמת הצדיקות שלו או איך שהוא נתפס בחברה.

המעשה כשלעצמו הוא המדד מבחינתי לראות במה מדובר

מישהו מזהה את המקור של זה?

נראה לי שזה די ברור מאילו מה שאני מנסה להוכיח לך, מכיוון שאיני מצליח להבין את הסברות שלך אני מציע שתבדוק את הנושא עם רב או שתפתח שרשור בצעירים מעל עשרים ואולי מישהו שם יצליח להסביר יותר טוב.

לא ברור. מצד הפשט? מצד הסוד?

למה אנשים צועקים על העבירה הזאת ולא על עבירות אחרות שהקבלה אומרת שהם חמורים יותר?

מה עם לשון הרע? אין לו חלק לעולם הבא, לשיטת רבנו יונה כפשוטו. ולשיטת המקובלים שמירת הלשון כנגד הנ"ל, ולאור ה"גובה" של הלשון (הרוחני, כמובן), זה מזיק הרבה יותר. עיין בשמירת הלשון.

לגבי לשון הרע זה לא קשור לנושא ויש התעסקות רבה בנושא הזה.

וזה גורם לנזקים רוחניים גדולים בהרבה.

יש לאנשים אובססיה לנושאים שיש עליהם טאבו.

ומשום מה על לשון הרע נעלם הטאבו. פעם היה לא-מכובד לדבר על אחרים. היום זה כבר... וכו'.

זה גם אחד הסימנים, מי שפגום בלשון פגום גם וכו' (מובא גם בשמירת הלשון וכמדומני גם בראשית חכמה בי"ז מקדושה). אז די בזה להבין.

בסביבה שלי מתעסקים במצוות, לא בעבירות.

התגובה הנ"ל לא מעידה על דברים טובים. מי שמתעסק באובססיה בדברים כאלה מעיד איפה הראש שלו מונח (גבר, או אישה).

ליל מנוחה.

המסקנה המתבקשת מבחינתי היא שזה תוצאה של הסביבה שלך, בסביבה שלי אין לשון הרע לכן אני גם מצפה שההתעסקות בנושא תהיה בהתאם.

משמע, הלוגיקה שלך

אם את לא סומכת עליו שהוא יאמר אמת, אל תתחתני איתו גם ככה

אבל לפחד מזה ברמה של ממש ממש ממש ממש...

תחשבי על זה ככה:

לדעתך, יש הרבה מאד כאלה. כל כך הרבה, שאת מעריכה שיש סיכוי סביר שלא תמצאי מישהו "נקי".

ואת גם מעריכה שאי אפשר אפילו להבדיל בין מישהו שהוא "כן" למישהו שהוא "לא".

אז ממה את בעצם מפחדת? מדובר ממש באותו סוג של אדם. אין הבדל ביניהם. לא משהו שאת תרגישי.

האם הגיוני לומר "ממש חשוב לי"? כן, 100%. אבל פחד משתק? לדעתי שווה לבדוק עם מישהי מקצועית שתוכל לעזור לך

כמובן יש אפשרות שניה - שיש הבדל בין בחור שכן לבחור שלא. כמו שכתבו בתגובות מעלי. אבל אם זה ככה, אז תסמכי על התשובות שלהם, שבסופו של דבר תוכלי לזהות. רק תשתחררי מהפחד המשתק

מי שרוצה להמנע מזה יש סינון אז למה? כאילו נפילות אוקיי אבל הרבה שצופים קבוע??

יש כאה שמדברים על סטטיסטיקה מאד גבוהה, יש כאלה שמכחישים את זה.

מה המציאות? אין לי מושג

אם משדרים הכלה ורוגע זה משהו שלדעתי כן רוצים לשתף אותו

אבל אני כל כך מבינה שאת פוחדת מזה...

לצערי אין לי יותר מדיי מה לומר...

שקיים בחור אחד מושלם שמעולם לא פגם בעיניים

במציאות כמו של היום לצערי הרב אני חושב שזה בלתי אפשרי נקודה.

כמובן כל אחד עם הנסיונות שלו..

להיות צדיק משמע גם מדיי פעם ליפול אין מה לעשות זה חלק מהטבע..

כמובן שיש המון בחורים צדיקים שמקפידים קלה כבחמורה בעניין הזה, אבל תחשבי על זה שצדיקים ככל שיהיו מתוך שנים על גבי שנים של רווקות תמיד תהיה נפילה.

את צריכה להתחיל לעכל את העובדה שלא תתחתני עם מלאך 

אלא עם אדם, שכמו בדברים אחרים גם בזה יש לו נסיונות..

אני בטוח שיש יותר בחורים ובחורות שלא צופים מאשר כאלה שכן צופים. בטח לאחר גיל ההתבגרות, שההורמונים מקבלים איזון מסוים. וגם אלו שכן מתמודדים, אצל כל אחד הניסיון הזה מקבל צביון שונה, וזה משתנה מאחד לשני. מכאלה שנמצאים במקום יותר קל, עד כאלה שבמקום יותר קשה. 

אני מאוד מבין את המקום שלך ואת הרצון שלך לבחור שנקי מכל זה. אבל זה לא בריא שיש אצלך כל כך הרבה פחד מזה עד רמה שזה משתק אותך. 

תבררי עם עצמך מה המשמעות של הפחד. על מה הוא יושב, למה הוא משתק אותך, ואיך זה ישפיע עלייך אם תגלי שהוא כן מתמודד. ואולי כדאי לך לדבר עם רב או איש מקצוע, לשמוע ממנו מה המשמעות של זה, איך זה עלול להשפיע. ככה תקבלי מבט יותר אובייקטיבי על הדברים. כי הפחד גורם לנפח את המציאות הרבה יותר ממה שהיא באמת. 

באופן מעשי תבררי אם יש לבחור סינון. לא יודע מה עוד אפשר לעשות מעבר לזה... 

כמובן שיש המון שלא צופים

אבל זה לא סותר את העובדה שהם לא נפלו מדיי פעם.. יכול להיות שעל הברית הם הצליחו לשמור 

אבל על העיניים?

לדעתי זה בלתי אפשרי

דוגמא ממני רק לפני חצי שעה גלשתי באיזה פורום שלא אנקוב בשמו 

פורום שאני דיי מחבב, ופירסמו שם סרטון יוטיוב של אישה לא צנועה בלשון המעטה 

(לא שנכנסתי) אבל כן מעצם הראיה של הבקגראונד של הסרטון זה בעיה

וזה לבד יכול לגרום להירהורים

את תאמרי שמאד חשוב לך הענין הזה, ואת מבקשת מאד לומר לך את האמת.

אני בטוח שבחור ישר, יאמר לך "דוגרי".  או שסתם יאמר ש"לא מתאים", כי לא ירצה לפרט.

יתכן גם שמישהו יאמר שהוא בטוח שבנישואין זה לא יהיה וכד', ואז זה שיקול שלך.

מכל מקום, בהתיחס לשאלה שלך - חושבני שאם תאמרי שזה קריטי לך, בחור יאמר אמת, או יםסיק לצאת איתך.

בהצלחה.

אני מבין למה, אבל אני חושב שזה מוגזם

ומה עם שמירת הלשון?

ומה עם גזל?

ומה עם עין טובה?

כמו בכל הדברים הללו, אם אתה תמצא בנאדם נכשל באחד מהם אתה לא תשליך אותי ישר עמוק שלושים קומות מתחת לאדמה של הגיהנום. כמובן אם בנאדם באופן קבוע בעל התנהגות מגעילה - זה אכן לא סבבה אבל אם פעם?

בכלל, מה אישה יכולה להבין על מיניות גברית (וכן להיפך)?

אדם נשוי שפוזל זה שבירת אמון. זה שונה

לא חושב שנשים צריכות ממש להבין, כמו שגברים לא צריכים להבין לעומק התמודדויות של נשים.

לסמן איקסים על אנשים זה נראה לי מוגזם. זה לא בא מחוסר הבנה אלא מהבנה לא נכונה.

יש דברים שעדיף לא לקשר אותם לשום דבר

לפי המקובלים ולפי מי שדן את זה כפשוטו (שז"ל פחות מלשון הרע לפי רבנו יונה וסיעתו)

ודבר שני, ההשפעה על הנפש (והרוח והנשמה וכו' וכו')  היא להגדרתם של המקובלים, והם אומרים אחרת ממך.

אתה רוצה להגיד שאתה מבין יותר מהם בנפש האדם?

*רק אומרת שגם לבנות יש יצר

*ושלא צריך להיות גאון כדי להבין שמי ששאוב לדברים האלה זה משפיע במקומות עמוקים

*בעיניי זה קצת כמו צניעות לבנות... יצא מפרופורציות.. אנשים נלחמים במשהו בלי לדעת מה לב המלחמה או בלי כלים ואז המלחמה נהיית משהו מעיק וחסר סיכוי

אני זה עניין חשוב מאוד שיש לו איכויות ייחודיות

אבל לסמן איקס על אנשים בגלל זה, נראה לי מופרך.

וכמו שאנחנו לא מסמנים איקס על דברים אחרים גם פה. ככה נראה לי

מידה רעה היא משהו רוחבי שגורם להרבה עבירות.

עדיין לא ראיתי שרשור על וואי אני אומר/שומע לשון הרע ואני לא יודע אם זה מאפשר לי לצאת.

אדם שחושב שלא יהיה נאמן לאשתו - זה לא בעייתי מחוסר נאמנות לקב"ה - אלא מחוסר נאמנות לאותה אישה.

בעבירות שכרוכות ליצרים מיניים יש סקאלה.

אם מישהו מכור לפורנוגרפיה אז ברור שהוא צריך קודם להפסיק ואז לחשוב על זוגיות.

אך יש גם 'נפילות' שעליהם אפשר גם לומר "אינו דומה מי שפיתו בסלו למי שאין פיתו בסלו".

וחלק מתפקידו של היצר זה למשוך את האדם למה שהוא צריך לעשות - אם מונעים ממנו בקדושה הוא יעשה זאת בטומאה.

אדם אוהב את אשתו ונאמן אליה ולא נאמן לקב"ה. לא מצאנו דברים כאלו?

ולגבי "כל אחת שמה את הגבול" - מוטב לבנות (וכמובן לבנים) שיתרכזו באתגרים המיניים שלהן. זה לא דבר שאפשר להבין בו את שני המינים משני הצדדים ולכן אין יכולת להכנס לדקויות. וגם שניים מאותו מין מתמודדים באופן שני, אז אפילו ברמה הזאת אין יכולת.

נאמנות לציוויי הבורא אינם מעכבים בהכרח אהבה לאישה. לכל הפחות, לא בדרך ישירה.

אדם יכול לעבור עבירות ולעשות מצוות וזה לא יפחית או יוסיף את אהבתו הפשוטה לאשתו. או לכל אדם אחר.

כל אחד יודע את עולם הערכים שמתוכו הוא מקבל החלטות וע"פ הוא צריך לקבל החלטות. נכון. מסכים.

מה המצאתי בדיוק?

מה החידוש הכ"כ מפוצץ?

אני חושב שלהכריע על פי היסטוריה של בנאדם זאת טעות ערכית.

אדם הוא מעבר להיסטוריה שלו.

בנושא הזה בפרט וגם בכלל בלי קשר לנושא הזה.

אדם הוא גם מעבר להתמודדויות האישיות בנוגע למיניות שלו.

ויותר חשובה הגישה (באופן העמוק של העניין) - אז לא צריך למדוד את הצדיקות של הצד השני. זה ממש מיותר. 

אם על הבעיה שזאת 'עבירה' - אז פה יש צד משותף של שאר המצוות. בצד הזה אותו דבר לשון הרע וכולי.

מה זה 'נופלים'? זה לא חד מימדי. זאת סקאלה רחבה. בדברים מסויימים אני חושב שאדם עושה לעצמו ולאשתו לעתיד עוול בזה שהוא מונע ממנה מפגש שלא בצדק. 

מיניות זה דבר חשוב אך יש דברים יותר חשובים. 

לא כדאי שאדם יתקע לעצמו את החיים כי הוא לא מושלם בעניין הזה. 

היה מי שאמר - חלק מהתמודדות עם האתגר - זה להתחתן. יש צד כזה.

גם בגמרא מופיעות אמירות שמצדדות בגיל נישואין מוקדם בשביל לא לחטוא.

וכם מופיע שזה עניין משמעותי בנישואין להציל מן החטא (ברור שלא המטרה של הנישואין אבל כן זה נותן נופף נוסף לנישואין). 

באופן כולל יותר - העיקר בקשר זה לא הבנאדם מולך אלא הקשר שאתה יוצר איתו. לכן זה לא העניין עד כמה האדם מולך צדיק. העיקר זה מה הקרבה שלו אליך גורמת לך. לפיכך זה לא משנה אם הוא צדיק יותר או צדיק פחות. הכי חשוב מה הקשר עושה לבחורה עצמה. 

ואי אפשר לבחון קשר עם בנאדם אחד לקשר עם בנאדם אחר. כי קשר זה בבחינת 'דבר שלא בא לעולם' ולכן אפילו קשר עם אותו בנאדם בזמנים שונים ונסיבות שונות יראה אחרת.

אין שום מקום להשוואות בין אנשים שונים בבחירת בן/בת זוג. 

היא הרבה יותר משמעותית ומזיקה. כי היא הרבה יותר משפיעה על קשר (בהנחה שלא מדובר ב'חוסר נאמנות')

אנשים אבדו את הפרופורציות בתחום. זה סתם מזיק. חבל.

עזוב גמרות, אני באמת חושב שזה חלק מהתמודדות עם היצר - לנתב איתו למקום הנכון. ולהיפך - זאת עיקר ההתמודדות עם היצר. זה יותר חשוב מאשר למנוע ממנו לבוא לידי מעשה.

אנחנו לא מסכימים בכלל מה העיקר בקשר אז נראה לי באמת מצינו בקטע הזה.

ברור שאם אתה לא אוהב את האדם מולך אז לא תוכל לבנות איתו קשר. זה לא סותר את זה שהעיקר זה הקשר עצמו ולא הבנאדם מולך. האהבה לבנאדם זה הקשר עם הבנאדם עצמו. ואתה לא תאהב אותו פחות אם יקפיד פחות בדבר פלוני או אלמוני.

אתה יכול להביע את דעתך בצורה מכובדת יותר, גם אם אני אומר דברים לא קשורים.

אני חושב שזה כן קשור. מי שאומר לשון הרע, לא מכבד הורים וכן הלאה - הוא בן זוג שפחות טוב להיות איתו. לכן זה לא פחות חסרון מהעניין הנל

בעניין היצר - שנינו מסכימים. אני לא חושב שזה עניין בלעדי שאפשר רק איתו להתחתן. זה בהחלט יחסית חיצוני לשיקולים, רק חושב שצריך לתת לעניין הזה מקום.

לא הייתי ממשיך לאהוב.

מה זה אהבה שאין תלויה בדבר? הרמב"ם מפרש "שאינה תלויה בדבר בטל". יש דברים עקרוניים שעליהם מבוסס כל האהבה. לא כל חסרון או חוסר הקשבה לציווי א-להי הוא אחד מהם. גם זה לא.

לא מבין מה הביג דיל שלך

אם לך זה מהותי כל כך ודברי הם לא קשורים ואין לך רצון לדיון ענייני - אז אפשר לומר זאת פעם אחת ודי.

אני חושב שהערך של שמירת העיניים/הרהורים וכולי לא מבורר אצל אנשים ולכן בטעות הם תופסים מזה יותר ממה שזה באמת. אסור לי להביע עמדה? מבחינתך אני 'מצנן' משהו חשוב ומבחינתי אני מעיר על טעות נפוצה מחוסר עיסוק בנושא.

אם עולם הערכים שלי שונה משלך אני צריך להתנצל על זה?

פותחת השרשור מספיק חכמה כדי להחליט בעצמה ואם היא קוראת מה שאני כותב ולא מסכימה - זכותה.

בדרך כלל אני רגיל שהפורום פה הוא מקום לדיון. זה מצויין גם אם לא רוצים לדון.

ועל איזה ציבור מדובר?

הרבה בנים שומרים

וגם מי שלא שומר - יש סקאלה רחבה!!!

לא ניתן לשים את כל הפגמים תחת קטגוריה אחת

אני מאמין שהרוב הגדול לא מכורים

מדיי פעם יש נפילות, אבל זה החיים

יש אנשים שהאישיות שלהם משדרת גבורה ודבקות במטרה, הם יפלו לעיתים רחוקות יותר (או בדברים דקים יותר, הרי תמיד יש ניסיונות בתחום הזה...) לעומתם יש כאלה שהפסידו מראש והם רק מחפשים תירוצים, לעניות דעתי אפשר לראות איך זה מתבטא אצל שני הקצוות האלה בכל התחומים בחיים...

כן, יש לי אמפתיה לפחד הזה והוא מובן בעיניי.

שנית, אני חושב שאת צריכה להתפלל על זה המון המון המון. המון.

אבל זה לא אומר כלום.. ה' יביא לך מה שנכון לך בעיניו.

וניגש לעניין.

להשגתי, יש פה באמת סיפור שהוא גדול מאיתנו.

התמודדות שמעולם לא היינו בה, ובעזרת ה' נמצא כלים להתמודד ולהתגבר עליה.

אני לא בא להחליש או לבאס- רק לנסות את המציאות כפי שאני מכיר אותה:

לצערי, רובם המוחלט של בחורי הישיבות שאני מכיר, גם שמוגדרים "רציניים" מתמודדים ברמה כזו או אחרת.

המציאות היום היא כמעט בלתי אפשרית.

האם זה הופך את זה לבסדר? לא. האם זה אומר שיש להתייאש מהדור הזה - גם לא.

יש איזה שהוא משהו במפגש עם החטא שמכניס באדם קצת דעת, קצת תחכום מסוים (לדעתי זה קשור לפגם עץ הדעת אבל אין לי עסק בנסתרות), את צריכה לבקש לך אדם תמים תמים תמים שאין לו מושג יד ורגל מהו יוטיוב ומהו פייסבוק.

וגם זה לא ערובה לכלום. אבל בהשתדלות, וכאמור, לכל אחד יש את החבילה שלו.

שה' ייתן כוח לכולנו בעזרת ה'.

אבל יש הדגשה חשובה שיש לומר פה, וכבר כתבתי אותה פעם -

לא מדובר במאבק שלנו, הבנים, בלבד

יש פה מאבק שלם שצריך להרעיד את רמות הסיפים.

עכשיו יש בחירות - על זה כולם אמורים לדבר!

המציאות הפכה להיות נסיון כמעט בלתי אפשרי.

יש פה מאבק בין כוחות שמאמינים בקדושה, בטהרה, שהאדם יכול להתעלות מעל הטבע שלו.

שיש פה משמעות!

מול כוחות אינטרסנטיים שרוצים רק את הכסף שלנו וכל השאר לא נחשב כלום בעיניהם.

אנחנו רק גוף להשגת המטרה...

כל בן וכל בת ששייכים לצד הטוב, לטוב, לאמונה בטוב שבעולם באדם ובעתיד,

צריכים שיהיה אכפת להם מזה.

לא רק לנו צריך להפריע שיש פרסומת לא צנועה ברחוב, זה צריך להיות אכפת לכן בדיוק כמונו

(הני נשי במאי זכיין.. דמצילות אותנו מן החטא ואכמ"ל)

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אסתפק בזה כרגע

כפי שאני רואה את המציאות לאשה יש גם כן תפקיד לעזור לבעלה בנושא,

וזה לא משנה אם היא יודעת אם וכמה הוא מתמודד, היא צריכה להוביל מציאות שבה יש כמה שיותר מניעה.

שזה אומר:

אי הכנסת עיתונים מקולקלים הביתה (ובכללם עלוני שבת עם פרסומות גבוליות. יש כאלה לצערנו)

סינון בפלאפון ובמחשב - כמה שיותר גבוה  שאפשר להסתדר איתו.

גם בפלאפון שלך!!!

מחשב בבית של ההורים - שלך ושלו

לשים לב שיש סינון, אם אי אפשר לדאוג לכך לוודא שאין שום מצב שהוא נמצא ב"ייחוד" עם מחשב

גם לא במוצש שאתם אצל ההורים שלך וקפצת לחברה והוא נשאר לבד.

זהו, אלו דברים שלא צריך לדבר עליהם הרבה. רק לדאוג שככה המציאות שלכם תיראה

ובזה כבר תאמיני לי שתגדילי בסיכויים מרובים את היכולת של בעלך להצליח לשמור על הקדושה שהוא חפץ בה

(ברור לי שאת מחפשת מישהו שזו השאיפה שלו, ואין ספק שגם אם יש לו התמודדות כלשהי, לא בטוח, הוא ישמח ככל שהוא יצליח יותר לממש את שאיפותיו ולגדול בעזרת ה'.)

חזקי ואמצי. ונזכה כולנו לתקן את המציאות ולרפא את כל הלבבות השבורים 

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לשאלה הזו - לקראת נישואין וזוגיות

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.