חכמות - היזהרו בדבריכן!באר מרים
החלטתי שלא נכון להתייחס ספציפית כי זה ענין שחוזר על עצמו לאחרונה..

נשים מרגישות בנח להתייעץ בפורום הזה גם בשאלות שקשורות להלכות טהרה ונשים אחרות עונות להן בשמחה.

כל עוד יודעים שזו עצה טובה ולא פסיקת הלכה אין בעיה.

אבל..

צריך משנה זהירות מלייעץ למישהי משהו בצורה מוחלטת.
יש מגוון דעות ומגוון שיטות פסיקה.

לפעמים רב פוסק למישהי קולא מסויימת שנכונה למצב מאוד מסויים וצריך המון זהירות לא להפוך היתר נקודתי ספציפי לעצה הלכתי כללית וגורפת..

אבל במיוחד במיוחד צריך להיזהר בכבוד תלמידי חכמים ובכבוד שיטות פסיקה שונות!

ערכו וגדולתו של רב לא נמדדים אך ורק ביכול להקל!
אנשים לא בוחרים את הרב לפוי הם פוסקים רק לפי השיקול "מי יותר מקל"
וכשמקבלים על עצמם רב מסויים או שיטת פסיקה מסויימת זה "לטוב ולרע", עם הקולות והחומרות של כל שיטה.

לאחרונה ניתנו כאן בקלילות עצות של "אז תחליפי רב" - וזה עניין לא פשוט וצריך המון זהירות בכך!

כמו שלא הייתן כל כך מהר מציעות לאשכנזיה לסמוך על קולא של הרב עובדיה בהלכות שבת או "מתירות" למי שמחמירה לא לאכול דג בחלב או להימנע מקטניות בפסח לאכול כי עדות אחרות לא נהגו בכך..

היופי של עם ישראל נבנה מהמקום והייחודיות של שיטות הפסיקה השונות, גם כשלפעמים הן כוללות מה שנראה כ"חומרות"..

ודרך אגב, לפעמים קולא במקום אחד מחייבת חומרה במקום אחר וההפך ומי שתופסץ אץ שתי הקולות ביחד יוצאת ללא בסיס הלכתי בכלל..

בקיצור זהירות..

מקווה שהובנתי,
וזה לא מכוון כמובן אישית כלפי אף אחת!
שכוייחחגהבגה
חשוב.... תודה!נהג חדש:)


את צודקת מאוד מאוד.רויטל.


מעניין מה שאת אומרתפה לקצת
דווקא לי אמרו לא פעם לבדוק מי הרב שהכי מקל בטהרה (שזה אומר שהוא יותר בקיא) ולשאול דווקא אותו.
בתחילת הנישואין כשהתייעצתי עם המדריכת כלות שלי על כל מיני שאלות ורציתי לשאול רב מסויים היא אמרה לי במפורש להתקשר לרב איקס כי הוא בקיא יותר. והיא יראת שמיים מאוד מאוד.

יכולה לשתף שפעם שאלתי רב חשוב שאלה והוא פסק לי לספור 5 ו7 ולטבול ואני לא הייתי מוכנה לקבל את זה, והתייעצתי ואמרו לי להתקשר לרב אחר, להגיד לו שרב איקס אמר לי ככה ולשאול שוב.
ובאמת הרב התיר למרות שהראשון אסר.

יש מקום לשאול שאלה רב אחר גם על אןתה שאלה, אז *לדעתי* אם זאת שאלה חדשה בוודאי שלא חייב לשאול רב ספציפי.
בואי נעשה הפרדה:באר מרים
לגבי פסיקה במראות זה אכן נכון שככל שרב יותר בקיא יש לו יותר פתחים להקל, אבל גם אחרי זה יש לכל רב שיטת פסיקה ויש שיטות שהן יותר מחמירות לעומת שיטות יותר מקילות..
(דוגמא קלאסית במקאות: איך מתייחסים לצבא חום בהפסק טהרה - זאת מחלוקת פסיקה ויש דעות שונות בין הפוסקים..)

לגבי לשאול רב שני אחרי שכבר שאלת יש כללים מאוד מוגדרים באילו נסיבות מותר ובאילו לא (זוכרת שהרב מרדכי אליהו מרחיב על זה בדרכי טהרה..)

ומה שכתבתי זה לא רק לגבי שאלת רב ספציפי במראוץ אלא לגבי הליכה בעקבות שיטת פסיקה מסויימת..
למשל אנחנו פוסקים לפי הרב עובדיה, אז גם במקומות בהם הוא מחמיר אנחנו מחמירים "איתו" וגם במקומות שהוא מקל..
מסכימה עם מה שכתבת. רק משהו קטןיעל מהדרום
לק"י

זכור לי שפעם למדתי שמותר ללכת בכל נושא הלכתי לפי פסיקה אחרת. נניח, כשרות לפי רב א' וטהרה לפי רב ב'
אכן..באר מרים
אבל בטהרה אי אפשר לזגזג בין רבנים לפי חיפוש קולות..

וגם יש כאלה שהולכים באופן כללי בכל התחומים לפי אותו רב או שמשתייכים לזרם מסןיים ופוסקים לפי הרבנים של אותו זרם..
כן... לזגזג זה באמת לא שייךיעל מהדרום
לק"י

על אף שלנו אין רב בהגדרה- פעם שואלים במכון פועה ופעם את הרב של הגרעין וכו'
אבל לרוב זה דיני מראות.
גם אנחנו כך, אך בכל מקרה מציינים לפי מי פוסקים..תיתיל


מסכימה ממש!לפניו ברננה!
רציתי להאיר את זה באחד השרשורים...
זה מאד חשוב מה שאת אומרתתוהה לי
אבל לדעתי המציאות ההפוכה יותר נפוצה, שיש נשים שלא יודעות שאפשר לבחור רב ספציפי לענייני טהרה שמחפש להתיר, ואז הן כותבות כאן בפורום דברים שגורמים ללב להתכווץ.
אז זה ממש ממש מבורך לדעת את זה
כמובן לא לזגזג בין שיטות ובין רבנים, אבל כן ללכת לרב שיש לו כתפיים הלכתיות מספיק רחבות והבנה הן לנפש האשה והן לדיני הנפשות שנגזרים ממצוות הטהרה.
נכון, ומצד שני..באר מרים
מי שנוהגים לפי שיטה מסויימת וכבר יש להם רב קבוע, לא נכון להמליץ להם להחליף רב רק כי יש רבנים יותר מקילים..
למה לא?תוהה לי
זה שבמשך תקופה מסויימת שאלו רב מסויים כי לא ידעו שאפשר אחרת, זו ממש לא סיבה להשאר מחוייבים לפסיקה במידה והיא פוגעת בבית היהודי, בבריאות הנפשית, בשמחת החיים, כשיש אלטרנטיבה הלכתית, כשרה, לגיטימית ומתאימה יותר.
אני חבה את כל הבריאות הנפשית של הנישואים שלי ואת היכולת שלי לשמור על מצוות הטהרה לחברה שלי שכשהייתי מאורסת נתנה לי מספר של רב ואמרה לי: רק אליו את הולכת. אדם מדהים, קשוב, רגיש, מחפש איך להקל במסגרת ההלכה, ואני אתמוך ואצדד בכל אשה לעשות אותו דבר.
בעיניי בנושא רגיש כמו טהרת המשפחה הכי חשוב להדגיש את הפן הזה ולא את הפן ההפוך שאת מציגה
אני לא חושבת שאת צודקת, וחשוב לי להשמיע גם את הקול הזהפה לקצת
אף אחת לא צריכה לסבול מזה שבחרה בהתחלה לשאול רב מסויים מחוסר ידע איך לבחור רב ואם יש לה אפשרות למצוא רב אחר שפוסק לפי הזרם שלהם עם כתפיים רחבות יותר אז רצוי מאוד שתחליף רב.
לא ידוע לי על איסור להחליף רב אם יש צורך כלשהוא.
לא על זה דיברתי..באר מרים
אלא, למשל, חבדני"קית שבבית שלהם פוסקים על פי חב"ד לא יכולה להחליט שבגלל שחב"ד מחמירים בנושא מסויים היא תלך לפי הפיץסיקות של משהו אחר,..
היא יכולה להחליט מה שהיא רוצהתוהה לי
זה הבחירות והשיקולים שלה
אם פסיקת הרב שלה לגבי טהרת המשפחה פוגעת לה בנפש/משפחה וכו אז היא יכולה לבחור רב אחר.
יש זרמים לדוגמה שלא מתירים כמעט למנוע הריון, אז מה? זה אומר שאשה שמשתייכת לזרם כזה בהכרח מסוגלת ללדת בלי מניעה? לא. בהחלט יש מקום להפעיל שיקול דעת אישי גם כשמשתייכים למגזר מסויים
ברור שהיא יכולה להחליט מה שהיא רוצהמצטרפת למועדון
אבל היא יכולה לצורך הענין גם להחליט לא לשמור טהרה בכלל. סליחה על ההשוואה. ברור שזה לא אותו דבר. אבל יש משמעות הלכתית והשקפתית לצורת פסיקה ולמי שחשוב להצמד לרבנים שפוסקים לפי הדרך ההלכתית של משפחתה צריכה להיות מודעת לזה. אני יכולה לבחור אחרת? יכולה.
חשוב לי לדעת מה המשמעות של הבחירה הזאת.
לכן אני לא אוהבת השוואות ומשליםתוהה לי
כי זה אף פעם לא באמת אותו דבר
אין קשר בין בחירת רב שמתאים לצרכי הנפש והמשפחה לבין בחירה בחטא, לא צריך לשלול מכל וכל אופציה כזו
נכון.פה לקצת
אבל בהחלט בתוך חבד היא יכולה למצוא רבנים עם כתפיים רחבות יותר ופחות ולהחליט להחליף רב בעקבות זה.
אם לא על זה דיברת, אז אני מסכימה איתך.
בשירשור שאת מדברת עליו האישה כתבה שםאחת פשוטה
"לצערי" הרב שלנו מחמיר..

זה אומר הרבה...
מסכימה איתך שאם יש זוגות שהולכים על פי רב מסוים שמחמיר וזה טוב להם ובריא להם ,אז אין עניין לאמר להם עזבו תחפשו את הרב הכי מקל...

אבל במקרה הספציפי הזה כשאישה נמצאת במקום שהיא כל כך רוצה להיטהר ויש בה תיסכול מאוד גדול מכך שהרב לא מתיר לה מראות וכו' , כאן לדעתי מצווה לאמר לה שיש לה יכולות להחליף רב..
כן..
אין שום טעם להחמיר במקום שעושה לך רע בנפש... זה רק גורם לתיסכול ודחייה ממצוות הטהרה שיכולה לא פעם לגרום לקושי נפשי ליישמה .
זה נכון מה שכתבת.חלונות
אבל אני רק רוצה להאיר לך נקודה קטנה:
אצלי למשל זה או לחפש כל פעם את הרב המקל בשאלה הספציפית שאני צריכה, או, מצטערת לאמר, לא מצליחה לשמור על ההלכה כמו שצריך...
אז בינתיים זה מה שאני עושה - אוספת היתרים והקלות הלכתיות מכל מי שמוכן לתת.
המצווה הזו וכל הנושא הזה גדוללללל עלי בכמה וכמה מידות😔
אני לא מסכימה עם ההשוואהמיואשת******
נכון שצריך להיזהר בדברים
אבל אם שלום הבית של מישהי היה תלוי בזה שהיא תאכל קטניות דווקא בפסח,
או מספר ימי הטהרה בחודש היה תלוי באם היא תאכל דג וחלב, אז לא רק אני הייתי מתירה לה אלא כנראה רבנים גדולים.
אז מצד אחד אני מסכימה עם רוח דברייך שצריך להיזהר והפורום הוא לא מקום לפסיקות ואי אפשר להקיש מפסיקה אחת לשניה
אבל לגבי עצת ה״תחליפי רב״ מצטערת, יש כל כך הרבה רבנים שמחמירים מחוסר ידע ומחוסר הבנה אמיתית במה עיקר וטפל במצוות עונה ובשלום בית, שכן, בהחלט בהחלט בהחלט יש מקום להחליף רב לא מעט מהמקרים. ולפעמים זה הצלת נפשות.
אז אם עולה פה עצה של תחליפי רב/ תתקשרי לפועה וכן הלאה, זה לפתוח את הראש למישהי שזו אופציה קיימת. זה לא פסיקה, זה שתבין שיש אפשרות כזו. משם מה היא תעשה עם זה זה כבר עניינה.
להגיד על רב שמחמיר בגלל שיש לו חוסרכמיהה
ידע במצוות עונה ובשלום בית זו אמירה חמורה מאד. אפילו גובלת בהוצאת שם רע.
יש רבנים שמחמירים, כי זו דרך הפסיקה שלהם. ויש רבנים שמקילים כי זו דרך הפסיקה שלהם . ויש מקרי קיצון שגם המחמירים יקילו.
סה כמו שאומר שהרבנים שמקילים זה בגלל שלא יודעים את ההלכות והם סתם מקילים..
את מדברת על תלמידי חכמים גדולים. קצת זהירות במקלדת גם.


קחי לדוגמהתוהה לי
בקיאות בכל הנושא של כתמים, בוודאי שזה עניין של ניסיון וידע ולא רק דרך פסיקה
כיון שלא דיברתי על מישהו מסוים אין פה הוצאת דיבה וכומיואשת******

ואני עומדת מאחורי כל מילה שלי. זו האמת.
ומעבר לזה, לא כל מי שיש מי שקורא לו רב הוא באמת רב.
חמור? כן. המציאות הזו חמורה מאד. ההכרה בה חשובה.
זה חוסר הבנה מה זה פוסקכמיהה
להקל צריך לדעת כמו שלהחמיר צריך לדעת. הרב אליישיב שפסיקותיו מחמירות בד"כ(לא במראות דווקא) זה לא בגלל שהוא לא רגיש לאנשים. אלא בגלל שכך דרך הפסיקה שלו.
אם כבר הבעיה הפוכה, רבני פייסבוק וואטצאפ, (שוב לא כולם )שעונים תשובות ככל העולה על רוחם והציבור לא מבין שלא כל אחד שקורא לעצמו רב הוא בכלל בהיררכית הפסיקה. הלא אם היה למישהו שאלה דחופה בפרוצדורה רפואית, האם היה שואל כל אחד? או שהיה מברר בדיוק, ולוקח את הטובים והמבינים? האם כל רופא שסיים רפואה , היו מתייעצים איתו. והנמשל ברור
נראה לי שזה בעיקר חוסר הבנה של מה כתבתימיואשת******

יש אנשים שקוראים לעצמם רבנים, יש רבנים שפוסקים בדברים שאין להם באמת לימוד מעמיק בהם. יש כל מיני. לחשוב שכל מי שנקרא רב הוא באמת בסדר גודל של הרב אלישיב, או שבמה שכתבתי התכוונתי לאנשים בסדר גודל כזה זה טעות רצינית.

נסיים כאן.

ברור שפוסקים לרוב מחמירים בגלל שיקול דעת או גישהמיקי מאוס
אבל בהחלט אין ספק שהרבה פעמים מחמירים במקומות שאחרים מקלים שהם בקיאים יותר ומעמיקים יותר , גם אם הם חולקים אותה תפיסת עולם.

ברור שלהגיד ככה על רב ספציפי או על פוסק מוכר וידוע זה חריף ומחייב הוכחות נחרצות, אבל לא נשמע שזה היה הכוונה...
רבני שכונות, מדריכי חתנים ואפילו פוסקים מוכרים אבל שלא עיקר העיסוק שלהם בהלכות טהרה הרבה פעמים יחמירו כי הם לא מכירים פתחים להקל או שהם חוששים מהאחריות לאיסור.
לכן- תמיד אפשר לנסות לשאול רב בקיא יותר, כמובן להגיד מה פסקו לפני כן ומי.
וברור שהכי טוב מראש להתייעץ עם רב שהוא בקיא בנושאים וחולק תפיסת עולם דומה לשלך בנושא

חשוב לומר את זה. אין פה שום זלזול ואין פה חוסר הבנה מה זה פוסק

להפך- יש פה הבנה של נפש האדם וטבע העולם. גם ברפואה אני אגש לחוות דעת אצל רופא רחוק אם אני סומכת עליו יותר כשאני לא שלמה עם רופא המשפחה שלי

חשוב להבין שהלכה היא מסורה לבני אדם. טם מתחילים להכניס מיסטיקה אפשר להגיע לטעויות גדולות. אני מאוד מאוד מאוד מכבדת רבנים ופוסקים גדולים אבל כבני אדם ולא כמלאכים , וגם הם יכולים לטעות, וגם לשיקול הדעת שלי יש איזשהו מקום
מה זה אומרמקקה
"זו דרך הפסיקה"?
למה שמישהו יבחר במודע לפסוק לחומרה בלי לומר לבנאדם שיש עוד צדדים?
דרך פסיקה, זה אצל מי למדת(בעיקר במראות)כמיהה
שזה מסורת איך להגדיר צבעים מסויימים.
וכשאת הולכת לפוסק, הוא פוסק לך. הוא לא אומר אפשר ככה ואפשר ככה, זה לא גששים...
והרב הזה, זו מסורת הפסיקה שלו.
חוץ מדיני מראותמקקה
שעל זה אני לא מתווכחת כי אין לי מושג בעצמי
יש עוד הרבה דינים: מתי לבדוק, כמה עמוק, מתי ללבוש צבעוני, וכאן כמו שכתוב בהרבה ספרים יש כל מיני שיטות ובעיני יש מקום להגיד " זו דעתי ויש דעות אחרות להקל "
לצערי יש הרבה רבנים שמרשים לעצמם לפסוק בסיטואציות מורכבות מאוד בלי לדעת... מניסיון אישי. לנו אישית אמרו בראשית נישואינו לבצע חדירה בכוח בסיטואציה מסויימת. מזל שלא קיבלנו את זה והמשכנו לחפש. לכן חשוב לי לכתוב את זה!!! ממש לא כל "פסק" צריך לקבל, ואני עומדת מאחורי מילותי.
רב שפוסק בסיטואציה מורכבת בלי לדעתכמיהה
הוא פושע. ואף יותר מזה.
אין ויכוח
לדעתי שי הבדל בין מעברשירוש16
לפסקים של עדה אחרת לבין מעבר בין רבנים ומציאת הרב המתאים לכל זוג.

אצלינו היה לנו רב שהיה מקובל על ההורים שלי. לנו אישית הוא לא היה מתאים. החומרות שלו לא היו מובנים לנו, הוא פסק מתוך חוסר ידיעה והרבה פעמים גם נתן המלצות שנוגדות את ההמלצות הרפואיות. ב"ה מצאנו רב אחר והוא שינה לנו את כל התמונה ואפשר לנו להתפתח כזוג לאורך השנים.

האם מדובר בשגיאה? לפי דבריך נשמע שהיינו אמורים להישאר עם הרב הראשון ולסבול את כל השנים הללו..

כיום יש לנו רב אחד והפסיקה שלו מתאימה לנו כזוג.
נכון, יש פעמים בהם הפסיקה שלו אפילו מחמירה יותר מהרב הקודם ודברים שהוא אומר תמוהה לנו. אבל:
1. יש בהם היגיון
2. הוא מעולם לא נגד את ההמלצה הרפואית שקיבלנו בנושא הריון ומניעה
3. הוא מאוד קשוב לנו ובמיוחד אלי בכל הנוגע לטהרה.
4. ב95% מהפעמים בהם מתקבלת פסיקה שלו אנחנו מקבלים זאת בהבנה והכלה. לא מתוך הרגשה שלא מבינים אותנו ושהפסק תלוש מהמציאות.
יש עוד 5% שאותם קשה לנו לקבל אבל זה כבר חלק 'מעיסקת חבילה'.

אישית, כשאני נתקלת באישה שהולכת לרב והוא מאוד מחמיר וקשה לה לקבל את פסיקותיו - אני ממליצה לפנות לרב אחר. בעדיפות לרב שמכיר את הדינמיקה הזוגית והאישית ומבין מתי צריך להקל על הזוג ומתי יש מקום להחמיר.
כן בדיוק מה שבאתי להגיד..בוקר אור
אני חושבת שבאר מרים התכוונה ככלל. לא ללכת עם כל שאלה לרב שאת יודעת שהוא מקל בשאלה הזו. לבחור רב מקל זה בסדר (וגם אנחנו אחרי פעמיים שהלכנו לרב והוא פסל לנו החלטתי שאנחנו לא הולכים אליו יותר..) אבל אם הוא אוסר אאו מחמיר מידי פעם אז אי אפשר עכשיו ללכת לחפש את הרב שיתיר לנו בשאלה הזו
ואם הולכים לפי פסקים של הרב אליהו אז אי אפשר ללכת לפי פסקי הרב עובדיה רק לעניין של הפסק ביום הרביעי נגיד..
כל הכבוד , כל מילה!ד"ר מוצרלה


מסכימה עם כל מילה ומוסיפהאיזה יום שמח

שהכי טוב למצוא רב שמכיר את המשפחה

לוקח זמן אומנם אבל זה עושה הבדל מאד גדול

 

יכולה לתת דוגמה שהיתה לי שאלה פעם על אחד העדים והרב ממש הסתפק והוא אמר לבעלי משהו מדהים,

הוא אמר, בגלל שכבר יש לכם בן ובת ואתם מונעים הריון אין מקום להתיר את העד, אם המצב היה שונה היתי יכול להתיר

 

מדהים לא?

 

 

זה באמת דוגמא ממש מצוינת ללמה צריך רב שמתאים לזוג מיואשת******

כי אם לי רב היה אומר שיותר חשוב מצוות פרו ורבו מאשר מצוות עונה הייתי מחפשת רב שיותר מתאים לראש שלנו

אז אני לגמרי מסכימה איתך שצריך למצוא רב שמתאים ומכיר וכו . שמחה בשבילכם שמצאתם!

(ואגב זה סותר את ההדועה הפותחת כי זה לא מה שהיא כתבה להבנתי)

קחי את זה קצת הפוךמקרמה
מכירה את הפסיקה הזאת מהכיוון ההפוך.

המנהג ה'יבש' לאשכנזים הוא שאפשר לעשות הפסק רק אחרי 5 ימים.

ואילו לספרדים כבר אחרי 4.

הרב שלי פסק לנו שבתקופות שמנסים להיכנס להריון גם לאשכזיה מותר לעשות הפסק אחרי 4 ימים מתוך מחשבה שיש הבדל בין עיקר הדין למנהג,
ובימים כתיקונם כל אחת צריכה לנהוג לפי מנהגיה
אבל כשיש סיבה טובה (ורצון לילד הוא סיבה סופר טובה) אפשר להקל.
(ד.א. הוא פסק לי כך גם לפני יציאה לחו"ל שגילינו ש4+7 מאפשר לי לטבול בארץ לפני הטיסה איפה שיש מקווה נגיש ואילו 5+7 אחרי הטיסה היה גורם לי לדחות מקווה כי בחו"ל המקוואות פחות נגישים וטבילה במקור טבעי כרוכה בהתערטלות בפומבי...)
כן , כבר הבנתי את זה יותרמיואשת******אחרונה

מישהי כתבה פה משהו מקודם גם שהסביר את זה יותר מובן. תודה

😱😱😱חלונות
האמת, לא תשובה כל כך נכונה בעיניי..בוקר אור
אז מניחה שזה רב שלא מתאים לכל זוג
דווקא אני לא הייתי מתחברת לכזאת תשובה 🤷‍♀️פה לקצת
הצורך שלי להיות טהורה הוא לא רק בשביל להביא ילדים.
אז אם הרב יפסול לי עד רק בגלל שכבר יש לי בן ובת זה היה מאוד לא מוצא חן בעיניי...

זה כמו שפעם רב אמר לי 'אני באמת לא יודע מה לומר לך אז תספרי 5 ו7'

בעיניי זאת אותה תשובה.
ברור שלא רק בשביל להביא ילדים ואני הראשונה שאומרת את זהאיזה יום שמח

אבל בהסתכלות שלו עוד יום לחכות לא יפיל את עולם

אני ממש אהבתי

היה לי קשה באותו זמן אבל הבנתי את זה והערכתי מאד

מבינה מי שלא מתחברת

זכותכן

וואי, רק עכשיו אני קולטת שזה חיובי בעיניך😅חלונות
הדבר המדהים היחיד שאני רואה פה, זה שהוא היה כנה אתכם וסיפר לכם את סיבת הפסילה....
ברור חיובי, ממש אהבתי שהוא הסביר וגם אהבתי את ההסבראיזה יום שמח

בעייני זה היופי בהלכה

לפעמים מותר ולפעמים אסור

זה לא שהרב יפסול עד בגלל שיש בן ובתהכיוון קדימה
זה שכשיש צירוף של כמה סיבות להקל
יש יותר על מה לסמוך כדי להתיר.
וזוג שעדיין לא קיים פרו ורבו זה עוד סיבה לקולא.

מצוות עונה ושלום בית זה דבר שתמיד נמצא על הפרק כשעוסקים בדיני טהרה,
זו לא סיבה ספיציפית שמצטרפת כדי לפסוק בצורה מקלה.

יש היגיון הלכתי מאוד ברור. ואנחנו צריכות מספיק ענווה ואמונת חכמים כדי לקבל אותו. צריך ללכת לרב עם יראת שמים ושיש לו שימוש תלמידי חכמים. מעבר לזה- זה לא התחום שלנו.
(לא שזה תמיד קל, בכלל לא)
זה בדיוק העניין. הוא יכל לא להסביר וזהויעל מהדרום
אהבתי את ההסבר שלךמיואשת******
בהחלט מציג את זה בצורה אחרת ויותר קלה לעיכול (לדעתי)
(בלי להיכנס לדיון איך בוחרים רב )
הייתי בטוחה שאת צינית כשאת רואה את זה כמדהיםמיקי מאוס
הדבר היחיד פה שמדהים בעיני זה שבאמת אתם חולקים תפיסת עולם דומה עם הרב וזה באמת חשוב כי ככה הפסקים שלו מתקבלים על דעתכם ואתם בשלום עם זה.

אם רב היה רומז לי אפילו משהו דומה לא הייתי חושבת להתייעץ איתו יותר בשום נושא שקשור לטהרת המשפחה.
בתפיסה שלי מצוות עונה חשובה, ולא רק כאמצעי לקיום מצוות פרו ורבו. אני רואה את הזוגיות שלנו יותר מאשר מערכת להבאת בן ובת לעולם
כמובן שיום אחד זה לא מה שישבור אותנו אבל אני לא מצפה מרב לעשות לי שיקולים פטרנליסטיים כאלה.
אבל זה בסדר שאנחנו שונות.
וזה מראה כמה חשוב לכל זוג להתאמץ בבחירת רב שבאמת יתאים להם
למה לא מדהים בעייניך שפסיקה משתנה לפי הנסיבות?איזה יום שמח


זה ברור. השאלה איך בדיוק משתנה מיקי מאוס
שוב, *לי* זה היה מאוד מפריע.
לא ברמה האישית- בהיבט ההלכתי.
אבל זה לא אומר שזה לא שיקול לגיטימי, כנראה בבית המדרש שלו ככה לומדים . יש גישות כאלה

אני למדתי מבט אחר של ההלכה שבו מתאמצים להתיר אישה לבעלה - גם כשיש מניעה, גם כשכבר יש ילדים, גם אחרי שכבר איו פוריות. זה בכלל לא משנה.

אבל כל עוד אתם שלמים ושמחים בזה זה טוב. ח"ו אני לא התכוונתי לערער על הרב.
נראה לי שפירשתן לא נכון את כוונת הרב..באר מרים
כנראה שהמראה היה ממש בעייתי ובאופן כללי היה קשה להתיר אותו.

הרב אמר שאם היה מדובר בשילוב של מצוות עונה ביחד עם זוג שגם לא קיים פריה ורביה היה מקום להתיר בכל זאת, ואילו במקרה שיש רק את ההיבט של מצוות עונה אין מקום להתיר כל כך.

זה לא זלזול או מיעוט של מצוות עונה, אלא כשיש שילוב של שני גורמים יש מצבים שמתירים יותר.

(כמו שיש דברים שיתירו לזוג בטיפולי פוריות שבחיים לא יתירו לזוג רגיל, לא כי מזלזלים בחשיבות של מצוות עונה אצל זוג רגיל אלא כי מבינים את החשיבות שבללכת עד הסוף עם קולות במקרה של טיפולי פוריות, כמו הדוגמא שהובאה כאן של היתר ליחסים בליל תשעה באב שבעקרון אסורים הלכתית והנה לזוג עם בעיית פוריות הרב התיר..)
קשה להאמין שמישהו התיר תשמישכמיהה
בליל תשעה באב...ממש לא הגיוני
אולי בליל תשעה באב שיוצא בשבת והוא נדחה
בדיוק זה מה שהיה כתוב בהודעה שהיא התייחסה אליה.לפניו ברננה!
זה מה שכתבו כאןבאר מרים
תקראי את מה ש@אן אליוט כתבה..
גם בעיני זה מדהיםאן אליוט
קרה לנו מקרה דומה, על קיום יחסים בתשעה באב שיצא בשבת, וזה היה איזור הביוץ. ובגלל שאין לנו בן ובת הרב פסק שאפשר להיות ביחד.
ומאוד מאוד התרשמתי לטובה
דווקא זו עובדת חיים שמאוד מפריעה לי בחיים ובהשקפה ההלכתית.כינוי-לרגע
העובדה שרבנים שונים יכולים להוציא פסק הלכה שונה, כך שבאותם תנאים ובאותם נסיבות. כל רב יוציא פסק אחר, משגעת אותי.
באמת.
העובדה שצריך ״ליפול״ על הרב הנכון, קצת בעייתית לטעמי.

כאן בפורומים מרבים להגיב - ״תשאלו רב״.
ועל זה אני מתפלצת!
כי הרי ברור תלוי איזה רב ישאלו…

האם הפסיקה ההלכתית היא סוג של הימור את מי לשאול?
במראות למשל, יכול להיות כיכמיהה
לכל אחד יש מסורת פסיקה אחרת. להוציא דברים מוחלטין לכאן ולכאן שעליהם אין מחלוקת
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !