
סוף פריקה

יש הרבה פחות גבולות ופחות מוסכמות מוסכמות
ולכן הרבה יותר ציפיות והנחות שכל צד מניח לגבי מהות הקשר ומוסכמות שהוא מצפה מהצד השני לפעול לפיהן
לא לדבר על זה שאין מערך שידוכים שמנסה להיות אפקטיבי
וזה קצת מעודד, כי עם כל התסכול, לנו יש את הדברים האלה
רק טיפה מוזר לי שמנהל כאן בפורום מרגיש צורך לפריקה בנושא הזה
היא שכשמישהו כותב פריקה הוא כותב מעולמו האישי.
ולכן זאת תגובה די דומה לזה
אתה חילוני? - לקראת נישואין וזוגיות
פשוט בצורה טיפה פחות ישירה
כי זה נראה לי נורא מוזר
בכל זאת יש כאן קו די דתי ומקפידים עליו
אז למה שאחשוב שאחד המנהלים הוא לא?
היה ברור לי שהוא אדם דתי שמאיזו שהיא סיבה עבר עם מישהו אחר את קשיי הרווקות החילונית (אח, בן דוד, חבר) והוא פורק כאן את תחושותיו.
למה כלפי מותר להיות שיפוטי ולהניח שאמרתי את זה בנימה שיפוטית?
רמזת אז זה נשמע יותר שיפוטי.
אם היית שואל ישירות כמו חדשכאן זה היה נשמע יותר טוב.
אתם כולכם צולבים אותי בגלל שבסך הכל הנחתי הנחה סבירה מאד (מנהל פורום בערוץ 7 הוא אדם דתי) והתפלאתי על הניסוח שלו.
ואחר כך מתלוננים שאני שיפוטי
אתה מבין שזה יכול להשמע שיפוטי?
ולא צלבתי אותך. אני גם לא אמרתי בצורה שיפוטית.
באמת אם משהו מפריע למישהו הוא יכול ללכת להנהלה.
לא התכוונתי לצלוב אותך
ואם אתה ערכת את מה שכתבת - וזה אומר שאתה כותב דברים שדורשים מחיקה, אז איזו זכות יש לך להתלונן על מה שאני כותב?
מחקתי כי הבנתי שבאמת זה לא מפריע לך. מה הבעיה עם זה?
אני לא מנהל יומן גרסאות של כל תגובה כאן
אגב אני כן עורך כשאני רוצה להוסיף נקודה - כמו המשפט הזה
או כשאני רוצה לתקן שגיאת כתיב
וזאת הנימה שאתה קראת בה את הדברים
"אתה חילוני?"
אם הוא כתב את זה הוא לא מתבייש בזה
שעל אף שאמנם לא התכוונתי בכלל לשיפוטיות, ובאמת לא העליתי על דעתי את המציאות שהתבררה
אני לא רואה בעיה ביחס שיפוטי לאדם לא דתי בהקשר לאי-דתיותו
האמונה שלי היא שאמונה בה' ושמירת מצוות היא חובה ומי שלא עושה כך הוא לא בסדר.
קשה לי להבין אדם שמחשיב את עצמו דתי או שומר מצוות ולא מאמין כך.
כמובן כשזה לא הנושא אני לא מתעכב על זה ואני מתייחס לאדם בלי קשר לאמונותיו, אבל ההנחה שאני צריך "להכיל ולקבל דעות שונות משלי" ובגלל זה לקבל חילוניות כלגיטימית, היא הנחה שאני לא מסכים איתה (ע"ע הדיאלוג/ראיון של בנט "אנשים שחושבים טיפה שונה" אנשים שחושבים מאד שונה" "אנשים שחושבים לגמרי ההיפך ממני"). מותר לי להאמין שחלק מהאמונות שלי הן נכונות ומי שלא מקבל אותן טועה, והאמונה הדתית הבסיסית וחובת שמירת מצוות הן בין אותן אמונות. לא הגיוני לקבל כל דבר כי "מי אתה שתשפוט". ע"ע קניבלים דתיים.
זה לא היה הדיון בכלל.
שיפוטיות בפורום היא לא ראויה בלי קשר לשיפוטיות מצד הדת.
בפורום רק המנהלים מעירים הערות
אם משהו פותח נושא אישי לדיון - סבבה.
אם יוצא מדברי מישהו משהו מסויים, לא משנה מה - אין צורך לשפוט איתו.
אפשר להביע התנגדות לרעיון מסויים אך לא להפנות שיפוטיות כלפי האדם עצמו מה הוא צריך ומה הוא לא.
ובאמת לא דנתי בזה
היה דיון משני בקשר לתגובה שלי, שאנשים תפסו אותו כשיפוטי
ברור שכשמישהו יכתוב משהו על עצמו, ואנשים יתקיפו אותו על עצם המעשה, זה לא הדרך להתנהל בפורום
לא יודע לגבי "לא ראוי", כי אם מישהו יספר שהוא עשה משהו וזה דבר מאד לא הגון, זה די נפוץ שתוקפים אותו כאן (רק לדוגמה, המאבקים שיש כן בין מתחסנים למתנגדי חיסון, שהם מאבקים שיפוטיים מאד)
אבל זה שיש לי נקודת מוצא שיפוטית כלפי מעשים אלה ואחרים, ואפשר לראות את זה בין השורות (שוב, זה לא היה המקרה, לדעתי. אבל נניח) - אני חושב שזה לגיטימי לגמרי. אין עלי חובה לבוא רק בגישה "מכילה"
מאוד מאוד מאוד מומלץ ללחוץ על 'דווח למנהלים'. לכן יש מנהלים לפורום.
"לא ראוי" זה אכן לא תואם את ההתנהגות הנפוצה בפורום אלא את ערכי דרך ארץ בסיסיים.
השיפוטיות שהיא עדיין בגדר דרך ארץ בפורום היא שיפוטיות ביחס לנושאים מסויימים שנידונים לא ביחס לאנשים.
אף אחד מבין הכותבים פה לא שלל נקודת מוצא שיפוטיות כלפי מעשים.
@הפי ו @חיות צבעוניות שכתבו פה שללו את נקודת המוצא של שיפוטיות ביחס לאנשים ולא למעשים.
יכול להיות שהם טעו בזיהוי שלהם כמו שאתה טוען אבל הם לא דיברו על שיפוטיות ביחס למעשים בכלל בכלל
על איזו רמה של אי נוחות מדווחים למנהלים
אני באופן אישי דיווחתי רק על אי נוחות ערכית (שפה/נושא לא ראויים, פגיעה אישית במישהו)
לגבי המקרה הספציפי כאן - אני לא יודע על איזו שיפוטיות הן דיברו, כי בעיני בכלל לא היתה
שיקול הדעת בכל מקרה שייך למנהלים אם למחוק/לערוך או להשאיר
אין צורך להתחייב למשהו כששולחים 'דווח למנהלים'
האחריות היחידה שאתה לוקח היא שאתה באמת חושב שזה לא צריך להיות בפורום.
@קוד אבל פתוח @ברוקולי @יעל מהדרום מסכימים?
ובגלל שאתה לא יודע על איזה שיפוטיות הן דיברו (גם אם היא לא היתה) אז אמרתי לך ואין צורך לסבור שהם דיברו על כך שלאדם אין זכות לשפוט דעות שונות. אף אחד לא חשב ככה. זה לא רלוונטי.
יש הרבה דברים שיכולים להיות לא נוחים.
השאלה מה ראוי ומה לא - ולכל אחד יש את קנה המידה שלו.
למנהלים יש קנה מידה מסויים.
באמת התפלאתי
יכול להיות שכמו שבעינייך התגובה שלי היא ביקורת
בעיני התגובה שלך היתה תגובה שאומר צריך לתת לגיטימציה
אז אולי היתה אי הבנה הדדית
ציטוט?
"לא יקרה כלום לקצת קבלה מדעות שונות ממך" - משמע, יש דעה שונה ממני ואני צריך לקבל ממנה, משמע היא לגיטימית גם כן.
(לדוגמה - אם מישהו היה כותב שמאז שהוא הצטרף לKKK המשטרה נטפלת אליו. אני מגיב "וואו מוזר שאנשים פה בארץ חברים בKKK" ומישהו עונה לי "אתה צריך להיות פתוח לקבל דעות שונות ממך". *הבהרה - אין כאן השוואה, יש כאן הדגמה על מקרה שקל להניח שיש לגביו תמימות דעים*)
למה בחרתי לשים את התגובה במקום ששמתי? הרגשתי שמבחינת הדיון זה נכון יותר. אולי טעיתי.
מאשר הכבוד לאדם..
אבל כאמור אתה לא חשבת על זה בכלל אז אני מבין מאיפה באה המחשבה שעל זה הדיון.
נראה לי שהיא לא דייקה במילותיה
בעניין השפיטה ;)
מעבר אני לא כל כך מודע להבדלים אבל זה הבדל מאוד מאוד משמעותי.
זה עוד נדבך בקשר במתייחסים אליו כמו כל קריטריון. זה מקור להשוואות נוספות בין קשרים.
גם שמעתי שזה מבלבל מי שלא רגיל לזה. זה עוד נתון שלם שעכשיו צריך להשתכלל בתוך המשוואה של השיקולים.
כשהוא נוסף בבום זה עוד יותר קשה לזהות אותו ולנסות להתייחס אליו במידה פרופורציונלית ביחס לשאר ה'נתונים'.
אמנם יהיה יותר קל למצוא מישהי לאהבה בלי מטרה - אם יש לאותו אדם אינטרקציה עם בנות במסגרת כלשהי
כי ספונטניות הולכת חזק שם...
אבל חילוני הוא אדם כמו כל אדם, ויש לו דרישות אי שם בפנים ממה שהוא ראה וחווה בחיים
אז זה יתעורר במצב מסויים כשזה למטרת חתונה, או דייט שהוא יותר רשמי והלב עדיין לא נכנס לפעולה
גם יש בציבור החילוני שיח על מיניות בריאה יותר.
הוא לא השיח הכי נפוץ שיש אבל גם אצלם זה לא ראוי להיות ממש משוחרר מינית.
יש כמה וכמה צורות שיח בציבור החילוני.
גם בציבור החילוני יש דיבור על ביקורת ביחס למיניות משולחת רסן
מה שכן - מי שעבר מהציבור הדתי לציבור החילוני נמצא באמת בשוקת שבורה.
לא נתנו לו חינוך למיניות וסביר מאוד שהוא לא יהיה מודע לכוחות שלו ולא ידע לשכלל את זה במשוואה.
הרבה דתיים/חרדים לשעבר מתמודדים בגיל מבוגר עם משהו שהם לא יודעים מה היחס שלהם כלפיו.
וזה לא יום יומיים ללמוד..
כדי להבין שאנחנו חיים בתרבות מערבית מחפיצת נשים וחסרת אינטימיות
שמתי לב
הנושא פה הוא לא על חילונים בתור אנשים בודדים אלא על תרבות שלימה שגם אנחנו חיים בתוכה.
טלויזיה ושילטי חוצות הם דברים שמייצגים את התרבות מספיק בצורה טובה כדי להראות שיש שחרור מיני בציבור שלנו. עצם זה שזה הגיוני שיש דברים כאלו על המסך זה מספיק כדי להבין שהשיח הזה תופס מקום מספיק גדול כדי להיות לגיטימי ברוב הציבור.
והתייחסת לדבריה.
זה עניין שולי ביחס לדבריה. לכל הפחות אפשר לומר שהתייחסת לעניין שולי בדבריה.
אידיאלי.
בהרבה חלקים בציבור זה לא שמתעסקים עם מיניות בצורה בריאה אלא פשוט לא מתעסקים איתה וזה יוצר בעיות נפשיות כבדות בפועל אצל הרבה דתיים.
אצל בנות דתיות העיסוק בנושא יותר נפוץ מאשר אצל בנים דתיים. אבל בשתיהם המצב משתפר בשנים האחרונות והוא צריך להשתפר יותר.
שמח שאת לא דואגת אצל הילדים שלך
בעזרת ה' תמצאי גם בעל ראוי כך שאת תוכלי לחנך בעניין הזה את הבנות ובעלך את הבנים.
שדתיים נכנסים לפחדים ביחס לנושא וכל מיני רגשות דתיים לא קשורים נכנסים.
ומי שרוצה לתת מקום רגשות הנורמלים שלו אז הוא 'צריך' להיות פחות דתי. זה חילול השם נורא.
אנחנו במצב קשה, צריך להיות מודע לזה ולכאוב את זה.
ההיצע הגדול
ההשוואות
לשים את המיניות על הבמה (שלטי חוצות, עיתונות, סדרות, מוזיקה וכל דרך אפשרית כמעט)
קשרים ארוכי טווח שלא מובילים להתמסדות ושורטים
כל אלו גורמים לתהליך להיות הרבה הרבה יותר קשה.
תגיד את המילה חילוני בפורום ותיצור שרשורמפלצת חח
סליחה על הנצלוש...
אני מניח שכל אדם יכול ליצור הזדהות יותר גבוה בצורה נוחה עם אדם שהוא מגיע מאותו הרקע שלו.
זה לא הדבר היחדי שיוצר הזדהות אבל זה אכן נקודת פתיחה מאוד טובה.
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
עברתי אותו הדבר לפני כמה חודשים.
עד שאתה מוצא משהו שעונה על הדרישות שלך, שאיפות משותפות, כימיה זרימה.. אבל בסוף זה לא זה. אתה פשוט יודע שזה לא זה. וזה לא חלילה שהצד השני בעייתית או משהו, היא בהחלט זהב טהור..אבל יש דברים קצת יותר מורכבים.
והחזרה ל'שוק' לא כיפית בהחלט.
אז אני יכול להגיד לך רק מהניסיון הדל שלי שאני למדתי מהפרידה הזאת המון, על עצמי ועל זוגיות. והביטחון שלי בקב"ה התהדק עוד יותר. ואני בטוח שהטוב שלי יגיע, כי גם אני טוב, ואני בטוח שגם את טובה.
אז מה שאמרתי לעצמי זה - תתאפס על עצמך, תמשיך בכל הכח כי עוד שנייה תכיר את אישתך בע"ה, ואותו דבר אגיד לך (רק הפוך
תעופי על החיים ורוצי לחפש את החצי השני שלך כי הוא יגיע בע"ה.
בהצלחה
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
חתן מתוק מדבש*
אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה
שיעור ד' זה לא צעיר
לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.
ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.
אוקי,
למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,
איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?
כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב
ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.
ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.
אחרי ההבהרה הזו,
איזה אופי תעדיפו יותר ?
גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)
אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.
אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.
רואה ? עניתי על התשובה.
עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)
מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)
או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.
זו השאלה.
שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,
גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.
זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
שייך,
סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.
כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..
אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .
ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע
אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.
ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף
זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב
רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
רק עכשיו אני רואה @ארץ השוקולד אני נכנס פעם במאה שנה לכן לא ראיתי.
שתזכו לבניין עדי עד !
אמן, שימחת