הסברת את הדברים יותר טוב ממני

דברים שיותר מגדירים אותנו מאשר דברים שפחות מגדירים אותנו, אע"פ שגם אותם אנחנו לא יכולים לשנות.

ככל שדבר יותר מגדיר אותנו ויותר מהותי/ פנימי/ כללי וכו' - הוא יותר נכנס לגדר 'לך לאומן שעשאני' ויותר עשוי פוגע.

אלא אם עבדנו על לקבל את הדבר הזה, כמו שכתבת נכון. אבל זו עבודת חיים.. כפי שאמרתי, 'מידת ההשתוות'/ ענווה אמיתית.

אני חושבת שהדוגמא שהבאת קצת חוטאת למסר 

כי היא מכילה בתוכה כ"כ הרבה משתנים נוספים חיצוניים ופנימיים שמשפיעים

ומעניין? למה אתה חושב שפוגע יותר שאי משהו שאפשר לשנות? 
בעיניי בתחומים מסוימים זה דווקא הפוך 

כדי להבין את המשמעות של הדברים לפני שמבצעים אותם. שיהיה במודעות..

מכאן ואילך כל אחד עושה את השיקולים שלו. 

הרעיון הכי חשוב מבחינתי הוא:

צריך לחשוב גם על המשמעות, על התוצאה, על איך הצד השני יקבל את הדברים.

אם מבינים את המשמעות - מוצאים גם דרך נכונה כיצד להתנהל כלפי הצד השני. איך לנסח, מה בדיוק להגיד. ומצווה שלא לומר דברים מסוימים שעלולים לפגוע, ולפעמים להיפך - מה שפוגע הוא שלא אומרים.

אם לא חושבים על זה - הדרך הקלה - הצד השני עלול להיפגע.
 

ונקודה נוספת - אי אפשר להתייחס להכל כשווה. יש דברים יותר פוגעים ויש שפחות, ככה זה לפי מנהג העולם.

אם מתייחסים לפגיעה כשווה, פירוש הדבר הוא שלא חשבתי על הצד השני, אלא חשבתי על עצמי - מה יותר נוח לי להרגיש.

לדעתי זו תפיסה שגויה.

קודם כל לאחר קריאת הדברים, אני מבין שכשכתבת "מה שאתה אומר נובע מתפיסה עמוקה" אין הכוונה לעמוקה מבחינת הניתוח אלא שהיא יושבת על מקום עמוק בנפש (ולכן מהותי מאוד בעינייך), שלדעתך כדאי לשקול אותו מחדש. אני צודק?

עכשיו, לגוף השאלה. האם דברים מסוימים בדייטים לא משליכים עלינו בכלל?
את טוענת שכשאת חותכת זה חוסר התאמה. 

אני כמובן מדבר על השלב הראשוני - בירורים/ דייט 1-2.

ניקח את הדוגמא של עודף משקל שהבאתי, אבל זה יכול להיות כל אלמנט חיצוני (כלומר במראה/ בהיבט פיזיולוגי וכדו') אחר. נגיד שאת מחליטה שלא מתאים לך ללכת על ההצעה. מה זה אומר? ישבת ואמרת לעצמך - 'יש בינינו חוסר התאמה כי הוא שמן וכך הוא יישאר ואני מחפשת קשר זוגי אחר'? אני לא חושב שזה הכיוון. זה כנראה יותר בכיוון של 'אני לא רואה את בעלי כך, אני מעדיפה שהוא יהיה יותר רזה, כי אני כזאת וכזאת/ כי כך אני רוצה את בעלי'.

אז למה את קוראת לזה חוסר התאמה?

אני מבין אם את היית אומרת למשל שהסגנון שלי הוא x והסגנון שלו y - שזה חוסר התאמה. אני מסכים, זה חוסר התאמה. כי זה משפיע על הקשר הזוגי וזה לא מלמד עליו. אבל משהו שלא מתאים לך שיהיה בבעלך? זה לא תמיד קשור לחוסר התאמה. לפעמים זה בהחלט מלמד עליו. במיוחד, כשאין הרבה קשר בין זה לבין ניהול זוגיות - זה מוכיח שאת לא רוצה לא בגלל חוסר התאמה לענין זוגיות.

יש הבדל בין סגנון או השקפה וכדו' שזה באמת חוסר התאמה,
לבין נתון חיצוני, או נתון פנימי, שלא שייך בכלל לקשר זוגי.
במקרה כזה - הוא פשוט לא חלק ממה שחשוב לך בבעלך.

נקודה נוספת.
להתעלם ולהגיד שחוסר התאמה לא שייך לאדם עצמו באשר הוא,

בעיני זה לא לוקח בחשבון את כל הצדדים. בוודאי שגם אם נתכחש לזה, יש כאן אמירה לא רק באוויר, 'חוסר התאמה', ואז האדם בלבבו פנימה אומר לעצמו 'אה סבבה, זה פשוט לא התאים'. במיוחד לא כשהוא למשל יודע על מה הבחורה לא רצתה, ומסתמא לא רק הבחורה הזאת לא רצתה אלא עוד הרבה בחורות.. לכולן הוא לא התאים? לקשר זוגי? אני לא בטוח בכלל.
כל דבר כזה משפיע, נרצה או לא נרצה.

החכמה לדעתי היא לקחת את ההשפעה בעירבון מוגבל, למסגר אותה ולהכניס לפרופורציות. להתעלם ממנה באמצעות משפט 'זה היה בסה"כ חוסר התאמה' לדעתי זה לא חכם, כיון שזה חוטא לאמת, והלב לא תמיד קונה את זה.
למעט- כשאכן מדובר על משהו שהגיוני להגיד עליו שזה חוסר התאמה. כמו סגנון שונה, כמו אורח חיים שונה.

לגבי מה שאמרת שזה לא קשור בשום צורה לערך שלי - אכן. זה לא קשור. את יודעת מדוע?
כי הערך שלנו לא מוכתב ע"פ ההצלחות שלנו/ ע"פ איך שהחברה רואה אותנו. היא מוכתבת ע"פ התפקיד שלנו וע"פ העמל שלנו למימושו.
אבל רובנו לא הגיעו ל100% בזה. בשביל זה נדרשת ענוה מקסימלית, מה שמכונה בחסידות 'מידת ההשתוות'. ולכן לכל אחד, כמה שהוא עובד עם עצמו - עדיין יש מקומות בהן הוא עלול להיפגע. ולכן טבעי ביותר להיפגע במהלך תקופת הדייטים.
אם יש מקום שאפשר להיפגע בו יותר מכל - זה בדייטים. כי שם אתה חושף את עצמך ועומד מול עצמך במלוא העוצמה.

כלומר לפי מה שאת אומרת שאין סיבה להיפגע בדייטים - אין סיבה להיפגע משום דבר,
ויכולות להיות לזה 2 סיבות:
או שאת מלאכית, שהגעת לתכלית מידת ההשתוות (הענווה), ששום דבר לא מזיז לך,
או אפשרות אחרת - שזה ביטחון עצמי שלא מתואם עם האמת בשטח. כלומר ביטחון עצמי של התרבות הנוכחית, של אמירות יפות כמו 'אתה מושלם כמו שאתה' וכן על זו הדרך. אמירות שמכיוון שמתעלמות מהמציאות, אינני בטוח כלל שאכן מיטיבות עם האדם. החכמה היא לבנות ביטחון עצמי כמו שאמרת, על הדרך הראשונה - להגיע למידת ההשתוות לאט לאט מתוך הכרה אמיתית בערך עצמי, לא מתוך ייפוי חסרונות. בכולנו יש חסרונות, ולדעתי החכמה הגדולה יותר היא לדעת להשלים איתם, לראות את התועלת שבהם ואת תפקידם, ולא לטאטא אותם מבעד לשטיח.

היא מחליטה משהו שבסוף מהכיוון ההפוך הוא אומר גם עלי.

עכשיו, כל עוד אני לא יודע על מה זה - אני אשליך שזה כנראה על משהו של חוסר התאמה (למשל סגנון). ולכן אם אין לי מושג על מה היא חתכה - ההמלצה היא לא לחשוב שזה חיסרון בי, אלא חוסר התאמה, כפי שמדרשיסטית אמרה.

אבל,

ברגע שאני יודע על מה זה (סטטיסטית/ נאמר לי מפורשות/ שדכן וכן על זו הדרך), ושלא מדובר על משהו של חוסר התאמה, אלא משהו שהיא לא רואה אותו כדבר טוב אצלי -

זה כבר סיפור אחר..

פה בהחלט שייכת פגיעה. ועל מצב כזה/ על הצד הזה דיברתי בתגובה הפותחת.

תלוי בסיטואציה.

בד"כ בחורה לא אומרת לך על מה זה נפל, ואז אני מעדיף לקחת את זה לחוסר התאמה - מה שלא אמור לפגוע.
 

אבל יש מצבים בהם הדבר די ברור לך על מה זה נפל. שוב, זה לא הרוב. אבל זה קיים. או סטטיסטית או שנאמר לך מפורשות. ואז בהחלט הגיוני ויותר מהגיוני שתיפגע.

ולקרוא לזה חוסר התאמה, מבחינת לב יודע מרת נפשו, במצב שכזה - יחטא לאמת. ולכן האדם ייפגע גם אם יתכחש לזה, ויקרא לזה 'אני מדהים' או מה שבא לו. בסופו של דבר הוא ייפגע. אלא אם יש לו מידת ההשתוות.

ואסביר מדוע:

כשאת כותבת:

"לרוב כאשר יש רתיעה מוחלטת ממראה מסוים זה מעיד על עניין פנימי יותר שמרתיע".

האם הרתיעה יכולה להשתנות?

כן. הראיה, שיש אנשים שנרתעו בהתחלה מהיבט פיזי כזה או אחר ועם הזמן זה השתנה/ עשו תהליך וזה השתנה.

אם זה משתנה, זה אומר שמה שאת קוראת לו עניין פנימי - זה לא עניין קבוע, זה עניין משתנה.

כמו כל עניין סובייקטיבי שקשור ברגש, שעשוי להשתנות.

עכשיו, מכיון שהתאמה זה ענין אובייקטיבי - את לא יכולה להגיד נחרצות שאין התאמה כי אין לאשה חיבור פנימי. החיבור הפנימי הזה (ששאלה גדולה למה הוא פנימי אם זה פשוט רגש שיכול להשתנות עם הזמן/ עם עבודה עצמית וכדו') הוא לא קבוע, הוא לא תורה למשה מסיני.

אז אני לא מנתק, באמת זה מעיד על הרגשה פנימית, אבל הרגשה פנימית זמנית (כמו כל רגש אגב.. ובאמצעות השכל כידוע אפשר לכוון את הרגש להיכן שרוצים). ההרגשה הפנימית הזאת לא מעידה כהוא זה על התאמה.

כי ההרגשה הזאת היא סובייקטיבית ויכולה להשתנות, לעומת התאמה שזו כבר שאלה אובייקטיבית (סובייקטיבית לגבי שניכם, אבל אובייקטיבית, הרי אני מניח שאת לא מתאימה לכל אדם.. לכל אחד יש חיבורים מסוימים ששייכים אליו ואחרים שלא שייכים אליו. לכן כשאת אומרת התאמה הכוונה למשהו שהוא מתאים, זה שאלה של כן או לא. הרגשה פנימית מסתבר זה לא שאלה של כן או לא, כי יש הרבה אמצע)

בהחלט, הההסבר "חוסר התאמה" מכסה חלק קטן מהמקרים.

המציאות היא שאנשים מתחתנים עם אנשים שלא מתאימים להם, בגלל תכונות חיוביות (אובייקטיבית או סובייקטיבית)

והרבה, אם לא הרוב, מה"פסילות" (או כל מונח אחר שתבחרו לזה) הן ממש לא על "התאמה" אלא על "לא רוצה להעביר את חיי לצדו של האדם הזה"

מראה זאת לא שאלה של "התאמה" אלא שאלה של "יפה (בעיני)" או "לא יפה (בעיני)"

מי שפוסל את הצד השני בגלל מידות רעות (לדעתו ולשיפוטו) בהחלט אומר משהו על הצד השני

ואם אדם שם לעצמו יעד להיות כזה שמצליח להתחתן, אז כמעט כל מי שלא תרצה אותו באיזשהו מקום מראה לו שהוא נכשל (כמובן, לפעמים מדובר בכשלון צורב, ולפעמים בהימור לא נכון במחיר נמוך; אבל כל נסיון להתחתן שכשל הוא כשלון)

משיכה גופנית בין חתן לכלה היא פרמטר חשוב, אם לא החשוב ביותר. אז אחד נמשך לרזות (בפועל, לא בפוטנציה) והשנייה נמשכת לג'ינג'ים. זכותם המלאה ואין מה להיפגע מזה.

גם להגיד "אתה אדם שקשה לי להמשך אליו" זה לא נעים כאשר אתה רוצה שיימשכו אליך

אם למשל מעסיק מפטר מישהו, זאת זכותו המלאה ועדיין העובד יכול להפגע

המעסיק הפוטנציאלי הרי לא ייפגע אם יראה מודעת דרושים שבה מתעקשים על שליטה בפייתון בעוד שהוא עצמו יודע שפת תכנות אחרת. אז כן, תיאורטית הוא יכול ללמוד פייתון, כמו ששמן יכול לעשות דיאטה ולרזות תוך חצי שנה, אבל המעסיק הרי לא מתכוון לחכות, הוא רוצה את המועמד האופטימלי כאן ועכשיו. מה עושים? מחפשים מודעה אחרת.

כלומר, מדובר על שלב שבו יש מי שחשב שזה מתאים, וגם מי שאמר לא לא אמר שלא מתאים אלא שהוא לא רוצה את המועמד בגלל נקודה מסוימת

כמו ללכת לראיון עבודה ואומרים לך שהם מחפשים עובד שיתרום לחברה ונראה להם שאתה לא.

זאת ההשוואה הנכונה.

מה שאתה מתאר כאן זה מישהי שיושבת ובודקת בשליש גן עדן ולא פונה לבחור מסוים כי הוא נמוך - הוא אולי מרגיש לא נעים שאף אחת לא פונה אליו, אבל אי אפשר לצפות ממישהי שתפנה אליו רק מתוך רחמים

ושוב, הנקודה ש@והוא ישמיענו העלה היא לא שאסור לסרב אלא שחשוב להעלות למודעות שאם אדם מקבל תשובה שלילית זה גורם לתחושה לא נעימה. בלי להאשים אף אחד

באמת לא אומרים בשלב הבירורים על מה ההצעה לא התאימה.

הצד שזה לא מתאים לו לא צריך להרגיש אשמה בצרכים שיש לו.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.