אם כי לא כל אחד יגיע לזה, אבל לשאוף לשם בהחלט כן.

אם התורה כולה היא רצון ה'

אז אדם צריך לשאוף לדעת מה רצון ה' בכל סיטואציה אפילו שתהיה הכי מורכבת

ואני חושב שבשביל זה צריך להיות למדן.  תקן אותי אם אני טועה

(אם הבנתי נכון מה הכוונה ב"למדן")

הנושא של השרשור ממש לא היה "האם אדם צריך לעמול לפרנסתו גם במחיר פגיעה בלימוד התורה שלו" או כל ניסוח אחר של השאלה הזו.

אז הנה דעתי בקצרה:

לימוד תורה הוא ערך ומצוה. וכמו בכל דבר שאין לו קצבה, כמה שעושים בצורה יותר איכותית ויותר טובה זה יותר טוב.

ולכן, ככל שהלימוד הוא כזה שההבנה, העומק, ההיקף, או כל מאפיין אחר של *לימוד* הוא איכותי יותר, הרי שהלימוד הוא טוב יותר.

נכון שבלימוד תורה יש תוצרי לוואי, כמו ארבעים ושמונה מעלות של קניין תורה, ולכן אם מישהו למד תורה והיא לא "מלבשתו ענווה ויראה" אז הוא כנראה לא למד תורה לשמה אלא למד תורה לקנטר וכו', אבל זה מגדיר, או משמש כאינדיקציה ל"לשמה". זה לא מגדיר לימוד תורה. לימוד תורה הוא הפנמת הידע.

למדנות היא כלי מרכזי. למדנות היא היכולת לנתח, להבין, להגיע ללמסקנות מתוך הדברים הכתובים במקורות אותם אנחנו לומדים. זאת בעיני ההגדרה של למדנות, ואז השאלה באילו כלים אנחנו משתמשים, וכאן בכל דור יש כלים למדניים שונים. אבל בוודאי יש צורך בעצם הלמדנות ככלי לעסוק בתורה.

לגבי השאלה אם למדנות היא חשובה ונצרכת או מותרות למי שממש רוצה.

אני לא טוען שאין עוד דברים חשובים, אבל אני כן טוען שלמדנות היא כלי חשוב ונצרך

בקשר לטכניקה - ברור (לי...) שכל טכניקה שמביאה לתוצאות דומות (לא באופי אלא באיכות) היא חלופה לגיטימית.

הטיעון היה שישיבות חרדיות מביאות תוצאות טובות יותר מבחינת המיומנות של בוגריהן ב"למדנות", והטיעון שכנגד היה שזה לא יתרון חשוב כל כך שיצדיק מעבר אליהן.

אתה עושה משהו לפי המהות שלו, מה שהוא נברא בשבילו.

התורה היא מלשון המילה הוראה. מורה לנו את הדרך ללכת בה.

כשהתורה השמיימית האובייקטיבית נפגשת עם האדם הסובייקטיבי - זה יכול להיות באינסוף צורות.

כל אחד צריך לראות איך התורה מחייה אותו ומדריכה אותו באופן המקסימלי והמתאים עבורו ביותר.

הכי חשוב שבתורה - זהו קיומה, הוא קודם ללימודה.

לכן הרובד הבסיסי הוא לדאוג לכך שהמפגש עם התורה היא מפגש מרומם ולא יבש.

יחידי סגולה חפצם לאחוז בכתר תורה אך זהו לא נחלת ההמון.

ההמון צריך לדאוג לקיום התורה בראש ובראשונה ואח"כ ללמודה (שכמובן הם כרוכים אחד בשני).

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

אבל לאחרונה פרסמו כל מיני שבתות שנועדו לעבות את גרעיני בנ"ע בצפון. מי שאני מכיר משם די ברמה שתיארת (הם לא לייט וגם לא ישיבתיים מאוד).

בטח מה שעוד לא קרה - התבטל בעקבות המלחמה, אבל הם כנראה מחפשים. אם תרצה/י/ו תשלחו לי הודעה באישי ואקשר אתכם