רוצה בבקשה לכתוב משהו חשובנגמרו לי השמות

על פורומים בכלל, ועל הפורום הזה בפרט.

 

זה יהיה קצת ארוך (לא חדש ), אבל באמת שכותבת מכל הלב את זה, לכולנו, ומקווה שמי שקורא יקרא עד הסוף.

 

* כתבתי בעבר על "מימד הצללים של הפורום", כאן: מימד הצללים של הפורום - נשואים טריים,

שזה מימד שלם, נסתר מהעין, שבו יש סכנות רבות, ומצריך זהירות יתרה.

 

ועכשיו אני רוצה לכתוב על המימד הגלוי שבפורום - ממש הדברים "שמעל השטח" מה שנקרא ולא "מתחת לשטח".

 

קראתי עכשיו בשני שרשורים שונים דוגמאות למצבים שבהם אנחנו, הקוראים, לא תמיד מבינים אחד את השני/ה עד הסוף,

או לא מפרשים אחת את כוונותיו של השני/ה כפי שהראשון התכוון, וזה יוצר כמו "כדור שלג" כזה של חוסר הבנה שיכול להתפתח עוד ועוד.

 

וחשוב לי רגע להצביע על הדברים מכאן, ואז לראות איך גם בזוגיות שלנו (ובחיים שלנו בכלל, פשוט הזוגיות זה התחום שהכי קרוב לליבי ) - הרבה פעמים אנחנו נפגעים או נעלבים או פועלים בתגובה מסוימת רק כי *פירשנו* לא נכון את מה שבן/בת הזוג התכוון/ה, רק כי לא הבנו נכון - ואז זה באמת כמו כדור שלג שמתגלגל ומתגלגל.

 

אפשר להבין את זה למשל לפי מודל "אפר"ת" -

א- אירוע

פ - פרשנות

ר - רגש

ת- תגובה 

 

האירוע הוא אירוע שאין לנו הרבה שליטה עליו, הוא פשוט קורה.

למשל: בעלי/אשתי הפנו את המבט או הלכו לחדר באמצע שיחה חשובה שדיברתי איתה/ו

 

הפרשנות, היא איך אנחנו מפרשים את אותו האירוע,

למשל: פירשתי שאותה הפניית מבט / הליכה לחדר - פירוש הדבר: אני לא מעניין/ת את אשתי/בעלי, והיא/הוא חצופים שככה הלכו באמצע שיחה חשובה, ושאולי לא אכפת להם בכלל ממני...

 

הרגש, הוא הפועל היוצא מאותה פרשנות,

למשל: במקרה זה: רגש של עלבון, פגיעה, כעס, אכזבה וכן הלאה.

 

והתגובה - זוהי התגובה שנוצרת באופן ישיר מאותו הרגש שהרגשנו.

למשל: תגובה של הסתגרות / ריחוק / צעקה על בן/בת הזוג וכן הלאה...

 

 

חשוב להבין שהפרשנות, היא הדבר אולי היחידי עליו אנו יכולים לשלוט, וברוב הפעמים, שינוי של הפרשנות לפרשנות של עין טובה, של "לימוד לכף זכות", של ראייה נכוחה ולא לפי מטענים וכו' - יכולה מועיל להועיל *לנו* בסיטואציה.

למשל: באותו האירוע אם נפרש:

רגע. למה אשתי/בעלי הלכו ככה? או הפנו מבט?

אולי עבר *עליהם אישית* משהו בעולמם הרגשי מהדברים שאמרתי? אולי זה נגע בהם במקום רגיש והם היו צריכים רגע להירגע עם עצמם כי לא יכלו להתמודד או להכיל את הסיטואציה?

אולי הם שמעו רעש מבחוץ והפנו את המבט? אולי שכחו משהו חשוב בחדר?

אולי הם טרודים והיו צריכים לראות משהו?

 

אותה הפרשנות, תוביל לרגש שונה,

רגש של הבנה, של חמלה

ואז התגובה תהיה בהתאם - במקום ריחוק - קירבה, במקום כעס - הבנה

 

 

ועכשיו בהקשר של הפורום,

ברשות הכותבים המוערכים אני מתייגת כדי לשים כאן בצורה מסודרת מה שיצא לי לראות כעת מהצד,

 

כותבת את לשון ההודעה, ומדגישה איפה ניתן היה לפרש מהצד השני את *הכוונות הטהורות והטובות והנכונות של הכותבים* (רק כפרשנות אישית שלי ואיך ראיתי את הדברים, ויכול להיות כמובן שגם אני טועה ויש פרשנות אחרת שהיא הנכונה...):

 

 

1. בשרשור "בקשר לעגילים" (הדן בעגילים והאם הם חוצצים או לא בטבילה):

 

  א. @חיים של יקרה, כתבת את ההודעה הבאה:

 

אם עדיין רלוונטי, - נשואים טריים

 

מעתיקה את לשון ההודעה:

"בדיוק חברה סיפרה לי שהיא קיבלה היתר לטבול עם עגיל כי נהיה לה זיהום כשהיא הסירה את העגיל.
אבל צריך בשביל זה לשאול רב."

 

ב. @אני והוא ענית לה:

"ככה מתחילים ליצור בעיות
חברה קיבלה היתר מקומי בגלל בעיה אמיתית שהתפתחה
ואז מעבירים את זה 'שמעתי מחברה'
מפה לשם זה מתגלגל
עד שזה הופך להיתר נפוץ שמותר לטבול עם עגילים...
"

 

ג. @מיקי מאוס כתבת בתגובה להודעה הנ"ל (בסעיף ב):

 

"בעיות? איך זה מפריע לך???

דבר ראשון, מי שמחפשת לקיים את המצווה ולא יודעת לנתח לבד את הסוגיה לא תסמוך על "שמעתי מחברה" בלי שם של רב ותלך לשאול בעצמה.
מפה בוא תסמוך על הרב שיפסוק לה שהוא יביא בפניה את ההלכה ולא בעיות, הדבר היחיד שזה בא לתת זה מוטיבציה לשאול שזה תמיד נהדר

מי שלא-לא צריכה חברות ולא היתרים ובטח לא מודאגת מהבעיות שאתה דואג

דבר שני, יש הרבה סיבות טובות לומר שעגילים שנועדו לזמן רב באוזן כמו עגיל חדש הן לא חציצה, למעשה ברור שהם לא חציצה מדאורייתא.
מנהגנו להחמיר בזה מאוד ולכן כן נחשבות חציצה לפי הפסיקה המקובלת, אני חלילה לא רוצה להטעות על גבי הפורום- אי אפשר לפסוק ככה לבד בלי עיון מספיק. ולדעתי גם ברור שראוי יותר להימנע מלהיכנס לסיטואציה כי באמת עגיל חדש זה לא איזה צורך גדול אבל ברור שיש מה לשאול ויש על מה להתלבט (אם נגיד כבר עשתה עגיל ופתאום נאלצה לטבול שלא בזמן הצפוי ברור שתלך לשאול ולא תסתבך רפואית או תדחה טבילה)"

 

ד. @נשמה כללית כתבת בתגובה לכך (ג):

"אני חושב שהחצי השני של תגובתך,סותר את הכותרת... @נשמה כללית

כמדומה שבדיוק על בעיות כאלו הוא דיבר. וד''ל.
כשרואים את היתר מקומי הופך בפלפולי סרק לפרצה רחבה, מבינים את החשש.
וכאן כמובן מגיעה החלוקה הקבועה בין אלו שהחשש מפריע להם, לבין אלו שעבירות זה לא הדבר שהם הכי פוחדים ממנו...."

 

ה. ואז תת השרשור שהתפתח מכך, ששם גם @צבעי מים כתבת שהבנת אחרת לגמרי (פרשנות שונה והבנה שונה כאמור) את הדברים.

 

 

לפחות מאיך שאני ראיתי את הדברים,

נראה *שלכל* אחד מכם אכפת כאן כ"כ!

 

נראה שלך, @אני והוא וכן לך, @נשמה כללית - כ"כ *אכפת* מההלכה, מהתורה, והאכפתיות הכה גדולה הזו גרמה לכם אולי להגיב כך, כי אולי חשבתם שהבנתם שיש בדברים משהו שיכול להיות סכנה להלכה או לעולם התורה, ומהמקום הזה כתבתם.

 

ונראה גם שלך, @מיקי מאוס המדהימה גם כ"כ אכפת מההלכה ומעולם התורה, וגם מכל מיני מורכבויות וממציאויות מגוונות בהן ניתן להתיר אישה לבעלה *על סמך פסיקה של רב ועל דעת ההלכה כמובן*!

וזה שכתבת מה שהדגשתי: "מי שמחפשת לקיים את המצווה ולא יודעת לנתח לבד את הסוגיה לא תסמוך על "שמעתי מחברה" בלי שם של רב ותלך לשאול בעצמה...


...הדבר היחיד שזה בא לתת זה מוטיבציה לשאול שזה תמיד נהדר...

 

אני חלילה לא רוצה להטעות על גבי הפורום- אי אפשר לפסוק ככה לבד בלי עיון מספיק. ולדעתי גם ברור שראוי יותר להימנע מלהיכנס לסיטואציה כי באמת עגיל חדש זה לא איזה צורך גדול אבל ברור שיש מה לשאול ויש על מה להתלבט (אם נגיד כבר עשתה עגיל ופתאום נאלצה לטבול שלא בזמן הצפוי ברור שתלך לשאול ולא תסתבך רפואית או תדחה טבילה)"

 

במילותייך עצמן ניתן לראות עד כמה מעולם לא חשבת אפילו על ללכת נגד ההלכה או למצוא פרצות, אלא להיפך, ציינת במפורש שצריך לשאול רב,

ושלשאול זה תמיד נהדר

ושאת  חלילה לא רוצה לפסוק על גבי הפורום - וצריך לשאול רב. ושזה *ברור* שצריך ללכת לשאול רב.

 

אם מבינים את מה *שאת עצמך התכוונת*, כל הפרשנות נהיית שונה, כי אז כל החשש שמא יהיה משהו נגד ההלכה לא מוחשי יותר, וכך כל השאר גם...

 

גם @חיים של יקרה - את גם הדגשת בהודעתך המקורית ש"צריך לשאול רב".

 

לכן, זה נראה לפחות "מהצד" שכולם מסכימים על אותו הדבר... ורק שחלק מן הכותבים בחרו להאיר עוד נקודה מסוימת - של הצורך באמת לשאול רב ולא נאמר לאסור לבד, כי אכן יש מציאויות מורכבות, ולא כדאי סתם לאסור או להיכנס לבעיה רפואית אם אפשר *מבחינה הלכתית ועם כתפיים רחבות של פוסק מוסמך* להתיר או לפחות לדון בדבר עם הפוסקים...

 

 

2. בשרשור על הכסף והעבודה:

 

א. @נחשון מהרחברון כתבת באחת מהודעותיך בשרשור זה: 

"... 

ברור לי שיש הרבה מורים שהם מודל לחיקוי והערכה אצל התלמידים שלהם והצליחו לעשות שינויים גדולים. אבל זה קורה למרות המערכת ולא בזכות המערכת

 

ברור לי שבתור מורה את תתחלחלי ממה שכתבתי כאן אז אין לי עניין לפתוח את זה לדיון. 

אני די מערער על השליחות שלך, על המקצוע שלך ועל מה שאת עושה רוב היום. "

 

(כאן : אענה לך ב2 דרכים שונות והפוכות - נשואים טריים)

 

ב. @אורי8 יקרה כתבת בתגובה לכך שיש בדברים הללו זלזול במקצוע ובמי שאת

(כאן: כתבת מפורש - נשואים טריים)

 

ושאר הדיון שם...

 

באמת ניתן לראות שפרשנות שמבינה את דברי נחשון כזה שהוא מערער עלייך ועל המקצוע וכו' - היא באמת ממש מכאיבה ולא ברורה,

אבל בהסתכלות רגע על האדם שכתב מה שכתב, וגם על דבריו עצמם, אפשר אולי לראות שהוא לא התכוון חלילה חלילה לערער עלייך אישית אלא כתב שהוא חושב שעצם התפיסה שהוא הציג בהודעתו הנ"ל (זו שבסעיף א') - אותה תפיסה יכולה לומר בעצם שהוא מערער על עצם המקצוע של ההוראה איך שהוא בנוי כיום בתוך המערכת ומכך על המורים וכו', ז"א, אולי הוא חשש או חישב שכך *את* תחשבי על דבריו, שאם תקראי את תגובתו ואת תפיסתו בעצם תחשבי שהתפיסה הזו מערערת על כל המערכת הזו של ההוראה כיום ואז על המקצוע...

אבל הוא בעצמו לא מערער או מזלזל חלילה בכך, הוא אף ציין שהוריו ואשתו הם מורים, וכי הוא מעריך אנשים שפועלים למען האידיאלים והטוב בעולם, ורק רוצה *להוסיף* עוד רובד בפן הכלכלי, שיראו איך ניתן לעשות זאת בצורה שגם כלכלית יהיה לנו טוב... 

 

 

ו@אורי8 יקרה ❤

רוצה גם לכתוב לך שאני כ"כ *כ"כ* מעריכה אותך ואת פועלך! להיות מורה ולגעת בנשמות היקרות של הילדים של כולנו זו פשוט עבודת קודש, לא קלה בכלל - אבל משמעותית מאוד מאוד,

ואפילו עוד יותר כאשר המערכת בנויה איך שהיא - כל מילה טובה שלך לילד,

כל חיוך,

כל הארה שאת מאירה אותו ולו,

כל המסירות הענקית שלך, כל הנתינה והמחשבה שכרוכה מאחוריה וכל המאמצים וכל ההשקעה שלך יום יום -

זה פשוט לבנות עולמות!!!

ואשרייך אשרייך יקרה על כך, ותודה אישית ומכל הלב ממני כאמא ל3 ילדים בביה"ס... לדעת שיש מורים כמוך, שמאמינים במה שהם עושים ועושים זאת בכ"כ הרבה אהבה ונתינה - זה הכי משמח ומרגיע שיש!!!

אז תודה תודה תודה לך יקרה ❤

ואני בטוחה שגם @נחשון מהרחברון חושב כך, רק הניסוח כנראה לא הובן נכון

 

ו@נחשוןמהרחברון - ניכר שכ"כ אכפת לך מהרווחה הכלכלית (ובעקבותיה גם הנפשית כמובן) של כל עם ישראל, וגם של יושבי הפורום, וניכר שאתה תמיד כותב את הודעותיך רק כי אכפת לך מכך, וכי אתה רוצה שיהיה לכולם ברווח ובנחת ולא בצמצום, וישר כוח גם לך על כל פועלך הברוך בתחום הזה, עזרת ועוד תעזור לכ"כ הרבה אנשים בתחום הזה וזו גם ממש שליחות

 

 

---------------------------

 

אז מה שבעצם באתי להגיד (רק לקח לי את כל החפירות הנ"ל כרגיל...) - זה שאם נשתדל כולנו לעצור שנייה ולשים לב מה השני/ה *באמת* התכוון אולי נוכל לפרש זאת בצורה חיובית וכל השיח יהיה אחרת, גם פחות נפגע או ניקח ללב במקרים שבאמת לצד השני לא הייתה כל כוונה לפגוע,

או נבין מלכתחילה כותבים מסוימים,

וכל התנועה כאן בפורומינו היקר תהיה תנועה יותר מבררת, שמחה, מיטיבה ב"ה.

(וכמובן שאומרת זאת גם לעצמי, שחלילה לא ישתמע שכתבתי ממקום "מלמעלה" או משהו, חלילה חלילה, כמו שכתבתי זה פשוט בליבי לכן היה חשוב לי לכתוב את הדברים שכולנו נצליח יותר לעבוד על המקום הזה ומאמינה שבאמת ייטב כך לכולנו...)

 

אז ב"הצלחה לנו

 

 

 

 

 

יפה שאת מנסה ללמד זכותאורי8
ואני מכירה את מודל אפרת ומלמדת אותו, אני יועצת, לא מורה . יתכן שהיה אפשר לפרש דברים אחרת. אבל כל ההקשר הכללי של דבריו של נחשון היה זלזול במערכת החינוך ובעשייתם של המורים, ולא שמעתי בדבריו בכלל את הלשון העדינה של הערכה לאידיאלים שאנשים פועלים מתוכם, שאת השתמשת בה. ומאוד כואב לי שבגלל שלא נראים לו דברים במערכת החינוך הוא מבטל את כלהשליחות בעשיה של המורים, אפשר לתת הרבה גם בתוך מערכת שיש בה קשיים.
ואני חושבת שגם אדם שכותב בפורום, במיוחד,שהוא אברך, צריך לדעת לראות מציאות מורכבת, שבה גם אם יש קושי במערכת, עדיין יש בה הרבה אנשים שנוצנים את הנשמה ומש ערך בעשייתם ולא לכתוב באופן שיכול להשמע מזלזל ומקטין עשיה של אנשים אחרים. אני באמצ חושבת שזה מעבר לפרשנות שלי, זה משהו מזלזל ומקטין בכתיבה שלו. ומותר לי למחות על זה.
בשבוע שעבר,כשלימדתי את מודל אפרת בכיתה י, הבנות שאלו אותי, אבל אם באמת היתה כוונה רעה ... עניתי להן- שהמודל מלמד אותנו רק לשים סימן שאלה, לבדק את הפרשנות שלנו, אולי נגלה שהפרשנוצ השלילית צןדקת , או לא צודקת. גם אם נחשון לא התכוון למה שהבנתי, בעיני יש מקום למחות על ההקטנה והזלזול במורים שעולה מדבריו.
❤ שלחתי מסרנגמרו לי השמות


טוב, אני לא אגיב על זה בצורה ענייניתנחשון מהרחברון

כי אני רואה שאת לא מצליחה להבין בצורה עניינית ולוקחת הכל למקום האישי. זה חבל לי ואני ממש לא תכננתי להעליב או לזלזל בך. 

אף אחד לא זלזל באנשים שנותנים את הנשמה שלהם, תשאלי את אשתי כמה שהיא מתלוננת על תחלואי המערכת אני אומר לה שתשאר, שעדיף שהיא תהיה מאשר מורה שלא אכפת לה מהתלמידים. שיש חשיבות ענקית ליחס וההשקעה שלה.

 

ואני כבר בא להמשיך להסביר אץ הטיעון שלי אבל כבר הבנתי שאין מרצים לאדם בשעת כעסו אז זה חסר תועלת.

 

רק מבקש סליחה שנפגעת ומקווה שיום אחד תצליחי לקרוא בצורה פחות שיפוטית את מה שכתבתי ולהבין מה התכוונתי. כי זה ממש, אבל ממש לא הפרשנות שאת נתת לזה

קצת מעצבן שהופכים את זה לפרשנות שלי.אורי8
מציעה גם שתבדוק את עצמך. נכתבו שם דברים ברורים מאוד שמזלזלים במורים כתבת בפרוש שאין שום ערך בשליחות שלנו ובעשיה שלנו. גם אם התכוונת למשהו אחר, מציעה גם שתבדוק את סגנון הכתיבה שלך , כדי שבפעם הבאה אנשים יבינו את מה שאתה מתכוון אליו.
זו עובדה, אחרים הבינו אחרת ממךנחשון מהרחברון

כתבתי על הממוצע של המורים שהוא נמוך והדגשתי שיש מורים שהם לא בממוצע והם כן מודל לחיקוי ויש להם ערך רב.

 

לא יודע אם בכלל פתחת את הקישורים ששלחתי. זה עובדות לא דיעות. המערכת מקולקלת ולכן שולחת מורים שלא עברו הכשרה ללמד מדעים, אנגלית, מתמטיקה. 

 

המערכת מקולקלת וזה עובדה.

לא כתבתי שלך אין ערך. לא זלזלתי בעשיה שלך. להיפך טענתי שלא מעריכים אותך מספיק ולא משלמים לך מספיק

 

אבל בגלל שלא הבנת - ערכתי שם.מוזמנת לקרוא שוב ואםנחשון מהרחברון

לדעתך זה עדיין מזלזל אשנה את זה שוב

 

קראתי, עכשיו הסברת יותראורי8
עדיין לא מסכימה עם דעתך, א,ל אלו אכן היו בדיוק המילים שהקפיצו אותי
לא חייבים להסכים העיקר שהבנת שלא ניסיתי לפגוענחשון מהרחברון


נגמרו לי השמות

משמח אותי ממש לקרוא את מה ששניכם כתבתם כעת

נחשון תימני!הגיבן מנוטרדהם
כסף זה אבי אבות האידיאלים
אל תיפגעי ממנו הוא אדם טוב שרוצה לעשות טוב!
יאללה סולחה
@נחשון מהרחברון שחט כבש אחי
תראה חצי תימני חצי רומנינחשון מהרחברון

אומר שהצד הרומני מביא את הכסף. התימני רק שומר אותו

 

 

חחחחח 😂הגיבן מנוטרדהם
מת עליך! 😘
הדדי אח יקרנחשון מהרחברון


אהבתי ממש!פרצוף כרית
גם אני התלבטתי אם לפתוח פה שרשור בנושא, שאנשים פה לפעמים הולכים רחוק ונסחפים ונעלבים ממשהו שהשני כלל לא כתב..... אבל התלבטתי ובסוף החלטתי שדי לי 'לשבת בשקט' ולא לעורר מהומות......
זו תופעה די נפוצה כאן חחח

ונכון גם לחיים כפי שכתבת

* לא מדברת ספציפית על שרשורים שהזכרת, אלא באופן כללי -אי הבנות פה והסחפות בהתאם להשמצות וכדו' - הן דבר נפוץ בהחלט
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני חושבת שהיא יודעת טוב מאדמאמינה ומתאמנת
ממי להתעלם ולמי לענות

רמז- אנשים שמנהלי הפורומים עורכים או מוחקים להם את התגובות על בסיס קבוע
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
היא הבינה הכי נכון שיש.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אתה בן אדם חסר תרבותמאמינה ומתאמנת
יש לך משהו עם @נגמרו לי השמות (לדעתי אתה פשוט מקנא בה)
אתה מגיב לה בצורה לא יפה ותוקפנית

היא בן אדם טוב שעוזר לכל כך הרבה אנשים ואתה כל פעם מחפש (ולא מוצא) דברים רעים ורק משמיץ אותה

תנסה לחשוב למה אתה כל כך מקנא בה ונטפל אליה בכל דרך
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אם אכן כך, בבקשה תמחק את שמי שכתבת, חצית פה כל גבול.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
תודה לאלנגמרו לי השמות

וגם אם מישהו מעצבן אותך אתה לא יכול לחצות קווים.

אתה יכול לומר שזה עיצבן, או כל דבר אחר, ועדיף באישי, 

אתה לא יכול לכתוב שם של מישהו ולא להתחשב בפרטיות שלו.

אתה לא יכול לכתוב למישהו שאתה מכיר אותו מהחיים האמיתיים ואז לא להגיד מאיפה ואיך כששואל אותך.

אתה לא יכול לכתוב בשרשורים אחרים עוד דברים שיש בהם פן אלים ואף לומר על עצמך שאתה אלים או עם התנהגות אלימה או איך אתה מכנה את אשתך (מילים שלך, לא רוצה לחזור עליהן)

ואתה לא יכול לכתוב על משהו שמישהו כותב שהוא העתיק את זה ממקום אחר אחרי שהוא השקיע כ"כ מעצמו

ועוד דברים, שבאמת כדאי לא להנכיח אותם כאן.

אז אם שאלת למה התעלמתי, וכן התעלמתי, זה בגלל כל הדברים הללו, וחשבתי שעדיף להתעלם מאשר לכתוב אותם כאן על גבי הפורום (ובעיקר בשבילך אפילו), ולצערי אתה ממש לא משאיר לי ברירה וממש "מבקש" את זה,

לא יודעת מי אתה ומה יש לך נגדי, אבל זה חייב להיפסק הצורה ה זו. יש גבול.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ועכשיו ראיתי שגם אחרי שערכת,נגמרו לי השמות

השארת חלק מפרטים אישיים + עקיצה

 

מה אני אגיד לך...

 

באמת תהיה בריא. 

 

מאחלת לך מכל הלב למצוא שלווה ונחת ואושר ושמחה בטוב בחיים ושלא תצטרך אף פעם לפגוע באחרים בשביל משהו, אלא יהיה לך הכל בשלמות ובטוב, תאמין לי שאני בכנות מאחלת לך את זה ובלי טיפה של ציניות

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא, זה פשוט לא מצחיק, בטח שלא בהקשר הזהנגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מצוין תמשיך כך, ותיהנה, רק תפסיק לפגוע באחרים.נגמרו לי השמות

(זרמתי הפעם עם התגובה הלא קשורה שלך, כי כתבת בלי קשר לעניין.

רק כי אולי יש כאן התחלה של צעד לכיוון חיובי והתחלה של הבנה... הלוואי...

בהצלחה.

באמת בהצלחה.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ודאי שכל אדם צריך להיות נגד אלימות. אין כאן שאלה כלל.נגמרו לי השמות

אתה מגדיר עצמך אלים,

מודה שאתה נוהג באלימות,

מודה שאתה מכנה את אשתך במילים שהן ממש אלימות מילולית,

ועוד דברים שלא צריך לפרט כאן בכלל,

ואז שוב מסובב את זה עליי ואומר שלי כן יש משהו נגדך או נגד מי שאתה?

הרי וודאי שלכל בר דעת צריך להיות משהו נגד אלימות והוא צריך להיות נגד אלימות,

הניסוח שלך והסיבוב שלך של הדברים יוצר צורה של כאילו הפוך ואסור לתת לזה לגיטימציה.

ואסור לתת לגיטימציה לאלימות.

זה מה שאסור.

וזה לא שאלה של איזה פס יצור, אלימות אסורה נקודה.

לא משנה אם האדם היה הכי מסכן ועברו עליו החיים הכי קשים, הוא לא יכול לפגוע באחר. הוא לא.

והוא לא יכול להשתמש באלימות.

מה שאתה כותב כאן (שוב) זו ממש לגיטימציה לאלימות וניסיון להאשמת הקורבן או הנסיבות, וזה מסוכן מאוד מאוד מאוד.

 

האם יש לך בת?

היית רוצה שבעלה חלילה יכנה אותה בכינויים אותם הזכרת שאתה מכנה את אשתך?

או יהיה אלים כלפיה?

או יגיד "ככה אני אני אדם אלים ולא רע", זה הגיוני בכלל לומר משפט כזה?

אתה לא רואה איך זה מצדיק אלימות ומוריד אחריות לשינוי ושיפור?

 

אתה חייב לטפל באלימות. אתמול. 

תתמלא בדברים שמחזקים אותך ומעצימים אותך ושיתנו לך כלים למגר לחלוטין את האלימות. ככה זה לא יכול להמשיך. ולו דקה אחת.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
טיפול 10,000 אינעל העולםדי שרוט
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מצטערת, זה לא תירוץ ולא יכול להיות כזה.נגמרו לי השמות

אפילו בהודעה הזו כתבת שזה מפריע לאשתך, בטח שזה יפריע לה!

אתה לא יכול לדבר אליה ככה כי "אני ערס וזה מי שאני", לא!

אז עובדים על עצמנו, משתפרים,

לפחות מנסים...

אבל להגיד "ככה אני וכל העולם יכול למות" זה לא צורה ולא דרך לגיטימית בשום צורה. בטח לא כשזה פוגע באחרים. וכן, כתבת גם עכשיו - זה פוגע באשתך. (במקרה הזה, במקרים אחרים זה פוגע באחרים, כמו בשרשור הזה לדוגמא שפגעת בי...)

 

דבר נוסף - אתה לא יכול לומר "היה לך משהו עליי בבטן ואגרת" - לא. זה לדעת עם מי יעזור להגיב ומי לא. ומנסיון עבר שלי - לא הגבת  לי לא בפומבי ולא בפרטי כששאלתי אותך איך אתה מכיר אותי אחרי שכתבת את זה קבל עם ופורום, (עכשיו כן, כבר אקרא את המסר ב"ה), וגם בנושאים אחרים הבנתי שזה לא ממש משנה מה אכתוב - זה לא יעזור.

 

אז כמו שאומרים שיש מצווה גם לא לומר דבר שאינו נשמע, או "עם עקש תתעקש" וכן הלאה - כך בחרתי.

לא כי אגרתי ולא שום דבר כזה.

 

לגבי הקורבן ביקשת הסבר - יש כמה וכמה פעמים שכתבת בתגובות לשירשורים דברים שנראים כמו האשמת הקורבן, או הפיכה של זה שגם הקורבן הוא צד בפגיעה. זה גם לא לגיטימי בשום צורה.

גם זה שכאן בשרשור ניסית כמה וכמה פעמים לסובב כאילו גם אצלי הבעיה או שאני "אשמה" במשהו מהדברים שאתה היחידי שפגע בי - זה אותו עיקרון.

מי שמבין שטעה - אומר טעיתי, מתנצל וזהו. בטח שלא הופך את זה כאילו לצד שבו הוא פגע יש חלק בפגיעה או משהו כזה...

 

לגבי מה שאותו אדם אמר לך - הוא נשמע חכם, אכן, קח את האש למקומות טובים ותעשה טוב בעולם!

נכון מאוד מאוד והלוואי שתקשיב לאותו אדם.

 

לגבי טיפול - אולי תנסה לפנות לפסיכולוג קליני שיבין את התמונה השלמה וינסה לעזור ולתת לך כלים איך לרפא פצעים מהעבר, או לפחות לחיות איתם בשלום,

איך לקבל כלים לנתב את ה"אש" הזו ממש לא לאלימות אלא למנוע חיובי שפועל טוב בעולם,

אולי גם למקום מקצועי שמטפל באלימות,

גם סדנא לניהול כעסים למשל,

אם צריך פסיכיאטר או כל כתובת אחרת שיכולה לסייע,

אדם שמקבל עזרה הוא גיבור ולא להיפך,

ואולי תנסה לגייס גם את האנשים שאתה אוהב ושהכי  יקרים לך כדי לעשות את השינוי הכה נצרך הזה.

אתה אוהב את הילדים שלך?

את אשתך?

עשה את זה בשבילם.

בשביל שהבן שלך יהיה גאה בך.

שהבת שלך תיזכר באבא אחרי 120 ותגיד: למדתי ממנו הרבה בחיים, הוא אדם מיוחד וטוב.

תעשה את זה בשבילם אם לא בשבילך.

אבל לענ"ד תעשה את זה קודם כל בשביל עצמך.

אם הקב"ה מאמין בך ונתן לך נשמה בבוקר כשקמת - תאמין גם אתה בעצמך שאתה חי ועם כוח ויכול לעשות גם את השינוי הגדול לטובה!

 

הלוואי ובעזרת השם, ואם איכשהו אפילו טיפה ממה שכתבתי תיקח איתך - אז היה שווה הכל, ומוכנה לקבל את הפגיעה וכל זה רק בשביל זה...

 

בהצלחה! אמן 

 

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נכון, אנחנו לא על אותו "גל"נגמרו לי השמות

ונכון, זה לא תירוץ.

ומה ז"א היכן האשמה? עכשיו יש סימני שאלה על זה שוב? כתבת את שמי ויש כאן פגיעה בפרטיות, ללא רשות ובצורה פוגענית ועוקצנית וחוצה קווים אדומים, איך זה הפך להיות עכשיו שזה נקרא לא לעשות שום רע ואין אשמה?.

 

אני מרגישה שהולכים צעד קדימה ושניים אחורה ברצינות...

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
עניתי לך (חלקית לפחות) כאן:נגמרו לי השמות
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
שאלת - עניתי. ונראה לי שמיצינו באמת.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני על העור של הפרה עכשיונחשון מהרחברון

סתם. מסיים מזוזה

 

לסיים מזוזההגיבן מנוטרדהם
זה ממש לא סתם!
״אשריך שנתפסת על דברי תורה אוי לו לגיבן שנתפס על...״
יאללה תיוג ולישוןנחשון מהרחברון


בסוף במזוזה יהיהאניוהוא
אתה יודעהגיבן מנוטרדהם
שנוטרדהם בה שוהה הגיבן זאת כנסיה(שלא לשם שמיים)
זהו מוכנה. יתייבשו התגים נגלגלנחשון מהרחברון

ומחר קובעים אותה בכניסה לחומוסיה חדשה בקרית ארבע

מוזמנים

מה נגלגל?אניוהוא
את המזוזות לתוך הבתיפנחשון מהרחברון

את עצמי לתוך השמיכה

ואת הגרביים מהרגליים

אתה באמת עייףאניוהוא
אתה לא זורם איתי...
קמת מוקדם עכשיו 1 בלילהנחשון מהרחברון

עבדתי עד עכשיו

ירוק, חום, מעלה עשן כלשהואנחשון מהרחברון

גילוי נאות אני כבר שבועיים וחצי לא מעשן (למעט סיגריה אחת שהוגנבה איכשהו באמצע)

 

יאלה תיגמל.אניוהוא
זה לא כלכלי.
זה לא בריא*נחשון מהרחברון

כלכלית אני בהחלט יכול לאפשר לעצמי

גם בריאותאניוהוא
זה בסופו ל דבר עניין כלכלי
הנה. צילום שלה (שנשלח להגהת מחשב עכשיו)נחשון מהרחברון
מברוק עלייק!הגיבן מנוטרדהם
הזכרת לי להניח תפילין אשריך!
יא עריייססס מברווווקקקקהזמר המרוקאי
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ויש לך נטייה גם להפיל *עליי* את כל האשמהנגמרו לי השמות

כאילו אני הבעייתית כאן בזה "שלא הבנתי את הצחוקים",

במקום להודות בטעות וזהו.

אתה מפיל את האשמה על האחר שבו פגעת במקום לקחת אחריות.

 

מילא טעית, בסדר,

אבל לפחות קח אחריות על דבריך ואל תמשיך לפגוע או להאשים את מי שבו פגעת כאילו בו הבעיה או הוא זה שלא בסדר כאן, בבחינת להוסיף חטא על פשע או בבחינת "הרצחת וגם ירשת"...

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
גם עכשיו עשית זאת.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
רצינית. כשאתה כותב למישהו שיראה את הלבןנגמרו לי השמות

ולא הכל שחור וחבל,

בעוד שזה לא שהוא רואה שחור, אלא אתה פשוט פגעת בו, זה הכל.

 

אז הבעיה היא לא אצלו שהוא צריך לראות "לבן ולא שחור"

אלא הבעיה במי שפגע. זה הכל.

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אתה כל הזמן כותב דברים כביכול בצחוקמאמינה ומתאמנת
ואז מאשים את מי שנפגע מזה שהוא לא מבין הומור/ לוקח את זה קשה מידי
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא מחקת הכל.נגמרו לי השמות

והכל יהיה טוב אם *באמת* תחדל מלחפש אותי או לעקוץ או לפגוע

וגם בשאר.

ותתרכז באיך להפוך את חייך ליותר טובים ולשמוח,

לא בלפגוע, אפילו לא קצת, ואפילו לא "בצחוק"

 

אז הכל יהיה טוב.

 

ב"ה.

 

והלוואי.

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
הסתכלתי שוב וזה עדייןנגמרו לי השמות

כתבת את המקצוע שלי + כתבת "עוץ לי גוץ לי" במקום שמי, שזה אמנם הרבה פחות גרוע, אבל עדיין עוקצני, כמו כל ההודעה הזו.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כן עכשיו ראיתי, ב"ה.נגמרו לי השמות

תודה שמחקת

אני לא מתבלבלת בכללמאמינה ומתאמנת
אתה כותב נגדה בכל מיני שרשורים, זה משהו סדרתי

לחשוף שם פרטי של בן אדם בפורום זה חלק מהיטפלות
בכל שרשור שלה להגיב נגד או להכליל את הדברים זה היטפלות
לכתוב פה בפורום שאתה יודע מי היא וכשהיא כותבת לך שתכתוב לה באישי איך אתה מכיר אותה ואתה לא עושה את זה זה חלק מההיטפלות
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אנחנו לא אותה אחתמאמינה ומתאמנת
אני חברה טובה שלה ועוקבת אחרי הפוסטים שלה ובהרבה מהם אתה מגיב בצורה נטפלת ומעצבנת
זה כבר נמאס
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אמרתי לה, והיא לא שיקרהנגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
תראה אני לא מבין כאן כל מיני דבריםנחשון מהרחברון

לא מבין למה @נגמרו לי השמות לא רוצה שידעו מי היא. בעיני הפורום הזה הוא הפרסומת הכי טובה להביא אליה לקוחות  --  אבל זו בחירה שלה להשאר אנונימית. אתה לא יכול בשום פנים ואופן בשום הצדקה לכתוב עליה פרטים מזהים.

 

אתה מכיר אותה ולא רוצה להזדהות? זה מעצבן אבל לגיטימי.

 

אבל לכתוב עליה פרטים מזהים או לזלזל במה שהיא נותנת כאן לכולם - לא לגיטימי בשום צורה.

 

לא יודע מה היה עד עכשיו, חייב להודות שאני לא עוקב יותר מידי אבל גם אם זה היה רק המקרה הזה - זה קו אדום.
נכון, ערכת... אבל אני כבר ראיתי. וכמוני עוד הרבה. ולמחוק לי מהראש את השם - לא תוכל. עשית נזק. תבקש סליחה ותשתוק. סליחה על החריפות. אבל אתה לא יכול להמשיך כאילו כלום.

אבל נחשון אחי‍בנות ‍ לא לריב
אתה היית בעד אווטינג לפלונטר19 או איך שלא קוראים לה
לא. הייתי בעד להגיד מה הניק המקורי שלהנחשון מהרחברון

לא להגיד מי היא במציאות!

 

שתעמוד מאחורי מה שהיא אומרת לא להגיד פרטים אישיים שלה

הם התכוונו גם וגם נראלי‍בנות ‍ לא לריב
כי באחד המקומות הם כתבו את המקום שהיא למדה בו את האולפנה ...

אבל אם התכוונת רק לניק, ... גם זה לא ראוי בעיני. זכותה לכתוב מאנונימי בלי להחשף. לפעמיים מביך לדבר על משהו אז פותחים ניק אחר ..
כשאתה אומר את זה ואני מסתכל שוב... צודק.נחשון מהרחברון

אבל לא לזה אני התכוונתי...

תודה על מה שכתבת.נגמרו לי השמות

(ואני פשוט לא רואה את הפורום כפרסומת, אלא כמקום שאני אוהבת להיות בו, כמקום שב"ה כאשר יש לי מה לעזור ולתרום - משתדלת, וכמובן כמקום גם להיתרם רבות משלל ההון האנושי שכאן.

ואכן, הפרטיות חשובה לי. מי שמכיר אותי מכיר, מי שרוצה להכיר - יכול לברר בפרטי ולשאול וכן הלאה...

אבל לכתוב כך בצורה כ"כ פומבית, ושזה לא בא ממני - זה אכן חצייה של קו אדום אדום.)

 

ושוב תודה על דבריך 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
הסברתי מדוע ההתנצלות עוזרת רק חלקיתנחשון מהרחברון

ואם התנצלת זה אומר שהבנת שעשית משהו שלא יעשה... אז... למה אני החצוף כאן?

 

אבל אין לי כוח להתווכח איתך... בכל זאת...

אתה מת עלי

חחחחח 😂 - נשואים טריים

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא בטוחה שהבנתי נכוןפרצוף כרית
אבל נראה לי... שהוא צוחק
ואתן סתם לוקחות אותו רציני
זה ממש לא מצחיקנגמרו לי השמות

גם אם זו הכוונה, יש דברים שלא צוחקים עליהם

ויש דברים ממש לא מצחיקים

ויש דברים פוגעים

ויש חציית קווים וגבולות

פעם אחר פעם

אז כנראה שאני לא מספיק מעורה בענינים, סליחה נשמהפרצוף כרית
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כתבתי לך למעלהנגמרו לי השמות


הלוואי והוא היה צוחקמאמינה ומתאמנת
זה משהו סדרתי אצלו
נראה ליפרצוף כרית
שברוב התגובות שלו, הוא צוחק
אבל לא אתערב.....
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני כותבת את האמתמאמינה ומתאמנת
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
היא לא משקרת.נגמרו לי השמות

וכן היא חברה שלי ואישה מדהימה, זו ה"פשע" היחיד שלה, שהיא אישה מדהימה...

לא מבינה על מה יש כאן "להישרף" או להתנצל

לצערי היו לו פה בפורום תגובות ממש מזעזעות וולגריותאן אליוט
בהן הוא צוחק ולועג לחוויות קשות של אנשים (פגיעה מינית למשל)
אני חושבת שהדרך הכי יעילה בשבילךמאמינה ומתאמנת
תהיה ללכת לטיפול רגשי/ פסיכולוגי ולהבין מה כל כך מציק לך במה שהיא כותבת ולמה אתה מקנא בה

חבל לסחוב עניינים לא מטופלים במשך שנים
אם תרצה המלצות למטפלים אני יכולה לכתוב לך @הגיבן מנוטרדהם
(כמובן שההמלצה הראשונה שלי היא על @נגמרו לי השמות)
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כתבתי טיפול רגשי או פסיכולוגימאמינה ומתאמנת
והיא מטפלת רגשית

וזו לא בושה ללכת לפסיכיאטר או לכל אדם אחר שיכול לעזור לך
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מההודעות שלך נשמע שיש קנאהמאמינה ומתאמנת
תקרא אותן ותבין

אני רוצה את טובתה כי היא חברה טובה שלי

וההודעה האחרונה שלי נכתבת בלי טיפה של ציניות. אם אתה מרגיש שיש משהו שמציק לך- לך תטפל בזה. יש כל מיני כתובות שאפשר לפנות אליהם, ואפשר לטפל בדברים מהעבר שמפריעים להווה
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
דיווחתי על ההודעה הזאת שתמחקנחשון מהרחברון

לא ראוי בשום סיטואציה

תודהנגמרו לי השמות

פשוט אין לי מילים

מחזקת אותך אישה מדהימה ויקרה!חצילוש
כולנו יוצאים נשכרים מזה שאת פה. תודה! ואיזה כיף שיש חברות טובות כמו @מאמינה ומתאמנת
תודה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

מחמם את הלב ממש 🙏

 

ולגבי הסוף - לגמרי!

❤️❤️❤️מאמינה ומתאמנת
תודה מהממת❤️מאמינה ומתאמנת
אני מפעילה אותו למטרות יותר מועילות מאשרמאמינה ומתאמנת
פגיעה בכל מיני ניקים וכתיבה וולגארית, בוטה ודוחה
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מה אתה רוצה ממנה????צבעי מים


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
חחח טוב לדעת מה זה כל השרשור הזה יאווו הלםםצבעי מים


עכשיו מאוחר מדי לקרואהגיבן מנוטרדהם
הכל נמחק לצרכי בקרה.
מהממת אחת. תודה על זה❤️מאמינה ומתאמנת
תודה לך 🙏נגמרו לי השמות

❤❤❤

רפורמית!די שרוט
אין מקום בתורתנו הקדושה לערכים מערביים מבחילים.
"לנסות להבין את האחר". איכככ להקיא.

"חדש אסור מין התורה".
"חדש מפני ישן תוציאו".

תראי לי מקור אחד בחז"ל שאומר שצריך להבין בעלי חטאים גמורים? לנסות "להבין" אותם הופך אותך לגרועה שבשונאי ישראל.

תורתנו הקדושה הייתה ותהיה תמיד אחת!
עם הנצח לא מפחד!
כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ!
אין הנחתום מעיד על עיסתו!
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא!
כגוונא דאינון מתייחדין!
ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת!
איך אני נראית מיליון דולר!

אה!
רפורמים!
😂😂😂 מזל שאני מבינה את הפרשנות *שלך* 😅נגמרו לי השמות

היכרות, גם אם וירטואלית, עם הכותבים בהחלט יכולה לעזור

תודה על החידוד 😅

חחחחחחחחח ארץ ישראל יפה ופורחת חחחחצבעי מים

לא אתה לא אפוייייי חחחחח צחקתי בקול מה חשבתי אתה רציני חחחחחח

היייהודה224
בקשר ל@אניוהוא
הבחור מו"ץ ולכן תייגתי אותו
סומך עליו בעיניים עצומות...
טוב... אחרי שפרסמת אכתוב תגובה פה גם לשירשור ההואאניוהוא
קיבלתי הרבה פעמים שאלות 'חברה אמרה לי שרב התיר....'
ועכשיו אני צריך להכנס לראש של אותו רב להבין למה הוא התיר, ומה המקרה שפה שונה מהמקרה שם. .

נכון שהיא סיימה 'צריך לשאול רב' אבל את זה אפשר לכתוב גם בלי ההתחלה והסיפור על החברה 'הרב התיר לה
אפשר לכתוב -
'אנחנו לפעמים לא בקיאים בכל הפרטים שמעתי כל מיני מקרים יש מקום להקל ולכן כדאי לשאול רב'
ממילא נשאר לרב השיקול דעת המלא. ולא מכוונים אליו התר מעשן לראש ואומרים תתיר לי גם ...

מה שהתפתח שם בין @@נשמה כללית שנלחם 'מלחמתה של תורה' לכל מיני ניקיות היה בדיוק הדגמה מעולה של אי הבנת הצורך בשאלת רב והדרך בה שואלים רב...

לפני שכתבתי את הודעתי המצוטטת חשבתי רבות האם לכתוב ואיך לכתוב.
אבל כנראה של חשבתי מספיק...
או שהייתה כאן אי הבנהנגמרו לי השמות

לענ"ד נראה שכולם וכולן נלחמו את אותה המלחמה - מלחמתה של תורה.

 

אכן יש הבדל באיך מתקבלים או מתפרשים ניסוחים שונים, וההסבר שהבאת כעת מעולה ונותן להבין אותך עוד יותר, ותודה על כך,

ואני באמת חושבת שגם לכל מי שהשתתף באותו דיון הייתה את אותה כוונה טובה, רק שאחרים בחרו בנוסף להאיר עוד צד נוסף (ואולי גם שם הניסוח היה יכול להתפרש אחרת...)

 

כך או כך ההבנה האמיתית מאוד חשובה לכל הצדדים...

לא חשבתי אחרת לרגע... וישר כוחנגמרו לי השמות


השם ישמור מה שנהיה מהשרשורנגמרו לי השמות

על זה *לא* חשבתי שכתבתי את ההודעה הזו...

ולא דמיינתי שכל אחה"צ ילך על תכתובת הזויה שכזו בתוכו...

 

מה אני אגיד...

השם ירחם... 🤦‍♀️

אני אגידלך משהו ברוח רצינית. על הדקה הראשונה שפתחת את השרשורדי שרוט
ידעתי מיד שזה מה שהולך להיות.

בפורומים אנונימיים אנשים כותבים בצורה שבה הם לא יכולים להתבטא ברחב הציבורי.

לא משנה מה תכתוב/י, אנשים ישתלחו. מכל הכיוונים. כך בדיוק פועלת רשת חברתית.
ושום "פורום דתי" לא חף מהתופעות האלה למי שעוד חושב שיש משהו "קדוש ונקי" בפורום דתי לעומת פורום "תפוז".

זאת בדיוק הסיבה שמחקתי את חשבון הפייסבוק שלי לפני 6 שנים. כי רשתות חברתיות מוציאות רפש מבני אדם. אין מה לעשות.

לכן בעיני אין בכלל טעם לנסות "לדון לכף זכות" כי ממילא זה נופל על אוזניים ערלות במקרה הטוב, ובמקרה הרע אנשים יהפכו שרשור טוב לשרשור נוסף של השתלחויות.
ככה זה יעבוד תמיד.

זה קצת מפוצץ את הבועה, אני יודע, אבל זה מה שהניסיון מראה.
כתבת דברים מאוד נכונים וחכמים,נגמרו לי השמות

מעריכה שכתבת, ויש בי צד מסוים שממש מסכים איתך מילה במילה ורוצה פשוט לפעול כך וזהו.

באמת שיש הרבה חוכמה והבנה נכונה ועמוקה של המציאות הזו של הפלטפורמה של הרשתות החברתיות בדבריך.

 

יחד עם זאת, יש בי גם צד נוסף שעדיין מאמין ורוצה שיהיה אחרת, אפילו אם לא באופן "הרמטי" ומושלם - לפחות מה שאפשר.

 

והאמת, שהצד הזה גם צודק ב"ה.

כי כבר מהשרשור הזה וכל ההתכתבויות היום זכיתי לראות בפרטי שיש כבר שינוי מבורך והרבה יותר הבנה...

(ולא יודעת אם אתה זוכר, אבל בעבר, כשהייתי בפורומי "כיפה", גם שם היו שקראו לי תמימה מדי וכיו"ב, אבל על חלק נכבד מהדברים שהם כתבו שזו תמימות או "לחיות בעולם של דובוני אכפת לי" וכאלה (ועוד שלל פנינים, אני כבר למודת ניסיון גם בעקיצות וכדומה ) - הם בסוף אלו שטעו, ודווקא ה"דובוני אכפת לי" או "התמימות" הם אלה שצדקו

(ולא מתייגת אבל מי שיודע על מה מדובר יודע...)

 

אז לענ"ד יש גם חשיבות בלהמשיך ולנסות להתקדם במה שאפשר, כולנו, וזה שלא כולם יתקדמו - נכון. מבינה, ומקבלת ואפילו לומדת רבות גם מכך, באמת שזה לימוד חשוב גם עבורי.

אבל לא לשכוח גם את אלו שזה דווקא כן "מדבר" אליהם או עוזר להם, והם קיימים, ואפילו רבים. ואפילו הרוב.

מסכים איתך לגמריזוזיק העכבר
העולם הזה כל כך מבלבל ונותן תחושה שלדברים שליליים יש יותר כח
זה פשוט לא האמת וצריך להתחזק ולהאמין בטוב ובכוחות טובים.
פעם הייתי מסתכל על אנשים שמדברים בצורה חיובית מאד כנאיביים ושטחיים
אני מבין שזה ממש ההיפך ושלהיות שלילי זה עושה הרבה רעש אבל כשמדברים וכותבים דברים טובים - הם הרבה יותר פועלים
נשמההה ללמוד ממך!!!!!! באמת גם אני הבנתי ככהצבעי מים

כתבת מהמםםם כרגיל!! מרגישה חשובה שתייגת אותי חחח

תודה רבה 🙏🌹נגמרו לי השמות


תודה רבהזוזיק העכבר
על מה שכתבת. אני קורא את הדברים שלך (לפעמים אפילו עד הסוף!) אני לומד גם מהתוכן ובעיקר מהגישה החיובית ומההסתכלות בעין טובה - תמשיכי לכתוב...
תודה רבה 🙏🌹נגמרו לי השמותאחרונה

ובשמחה 

אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

לא סתם הקב"ה ברא לילד 2 הוריםאורי8

זה בריא ומייצר גמישות נפשית ומחשבתית שאבא ואמא שונים. ושעם כל הורה מתנהלים אחרת. את נותנת להם צד חשוב מאוד באישיות . אבל נם יכולים כם להתרם ממה שקורה אצלו. שם הם קצת מתפרקים ומרשים לעצמם להשתולל ולהיות פחות בתוך הגבולות,  מי אמר שזה רע? אני חושבת שזה בריא לנפש שיש גם מקום להשתולל, לפרוק ואפילו להתחצף קצת. זה לא באמת מזיק להם. מבינה ממש שזה קשה לך, גם לי קשה להגיע לבית הפוך... ואני יכולה להתחרפן מזה, רק שב"ה יש ביני לבין בעלי יחסים טובים, ועל כל פשעים תכסה אהבה... וממה שאני מבינה אתם במצב אחר. במצב זוגי לא טוב יש נטיה לשחור לבן, וככה את מתארת את המצב אצלך יש קסם, ואצלו כאוס. טובת הילדים שלך שתתני לילדים שלך לחוות את 2 ההורים שלהם . מניחה שרוב הזמן את איתם ואת נותנת גבולות וסדר , אז מידי פעם עם אבא יש בלאגן, זה לא יפגע בהם, הפוך הם יגדלו להיות ילדים יותר בריאים בנפשם( הסדר נותן רוגע ושגרה  , קצת בלאגן מייצר ילדים יותר יצירתיים, ועם יותר אומץ ותעוזה , חשוב מאוד בחיים ). לכן, אני מציעה, שחררי, תני להם להנות עם אבא שלהם, זה האבא שהם קיבלו מהקב"ה ואת לא המחנכת שלו , הוא באמת לא הילד'שלך, תני לו להיות אבא בדרכו. לא תארת פה שום דבר מסכן חיים( זה הדבר היחיד שאני רבה עם בעלי עליו בענין , כשהוא מרשה דברים שמסוכנים בעיני , לראות מסך בשעה מאוחרת לא מסכן חיים...)

 

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..אחרונה

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.אחרונה
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.


ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.


קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.


לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון


 

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

 

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.


 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

 

רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

 

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים... 
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
תודהנפשי תערוגאחרונה
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

למה שלא תלמד לבשל בעצמך?shaulreznik

זה מעניין, לא גוזל יותר מדי זמן אם מכינים תבשילי קדרה, אורז עם ירקות, פשטידות וכיו"ב. בנוסף תזכה להמון מחמאות מאשתך וחמותך. 

אולי יעניין אותך