רוצה בבקשה לכתוב משהו חשובנגמרו לי השמות

על פורומים בכלל, ועל הפורום הזה בפרט.

 

זה יהיה קצת ארוך (לא חדש ), אבל באמת שכותבת מכל הלב את זה, לכולנו, ומקווה שמי שקורא יקרא עד הסוף.

 

* כתבתי בעבר על "מימד הצללים של הפורום", כאן: מימד הצללים של הפורום - נשואים טריים,

שזה מימד שלם, נסתר מהעין, שבו יש סכנות רבות, ומצריך זהירות יתרה.

 

ועכשיו אני רוצה לכתוב על המימד הגלוי שבפורום - ממש הדברים "שמעל השטח" מה שנקרא ולא "מתחת לשטח".

 

קראתי עכשיו בשני שרשורים שונים דוגמאות למצבים שבהם אנחנו, הקוראים, לא תמיד מבינים אחד את השני/ה עד הסוף,

או לא מפרשים אחת את כוונותיו של השני/ה כפי שהראשון התכוון, וזה יוצר כמו "כדור שלג" כזה של חוסר הבנה שיכול להתפתח עוד ועוד.

 

וחשוב לי רגע להצביע על הדברים מכאן, ואז לראות איך גם בזוגיות שלנו (ובחיים שלנו בכלל, פשוט הזוגיות זה התחום שהכי קרוב לליבי ) - הרבה פעמים אנחנו נפגעים או נעלבים או פועלים בתגובה מסוימת רק כי *פירשנו* לא נכון את מה שבן/בת הזוג התכוון/ה, רק כי לא הבנו נכון - ואז זה באמת כמו כדור שלג שמתגלגל ומתגלגל.

 

אפשר להבין את זה למשל לפי מודל "אפר"ת" -

א- אירוע

פ - פרשנות

ר - רגש

ת- תגובה 

 

האירוע הוא אירוע שאין לנו הרבה שליטה עליו, הוא פשוט קורה.

למשל: בעלי/אשתי הפנו את המבט או הלכו לחדר באמצע שיחה חשובה שדיברתי איתה/ו

 

הפרשנות, היא איך אנחנו מפרשים את אותו האירוע,

למשל: פירשתי שאותה הפניית מבט / הליכה לחדר - פירוש הדבר: אני לא מעניין/ת את אשתי/בעלי, והיא/הוא חצופים שככה הלכו באמצע שיחה חשובה, ושאולי לא אכפת להם בכלל ממני...

 

הרגש, הוא הפועל היוצא מאותה פרשנות,

למשל: במקרה זה: רגש של עלבון, פגיעה, כעס, אכזבה וכן הלאה.

 

והתגובה - זוהי התגובה שנוצרת באופן ישיר מאותו הרגש שהרגשנו.

למשל: תגובה של הסתגרות / ריחוק / צעקה על בן/בת הזוג וכן הלאה...

 

 

חשוב להבין שהפרשנות, היא הדבר אולי היחידי עליו אנו יכולים לשלוט, וברוב הפעמים, שינוי של הפרשנות לפרשנות של עין טובה, של "לימוד לכף זכות", של ראייה נכוחה ולא לפי מטענים וכו' - יכולה מועיל להועיל *לנו* בסיטואציה.

למשל: באותו האירוע אם נפרש:

רגע. למה אשתי/בעלי הלכו ככה? או הפנו מבט?

אולי עבר *עליהם אישית* משהו בעולמם הרגשי מהדברים שאמרתי? אולי זה נגע בהם במקום רגיש והם היו צריכים רגע להירגע עם עצמם כי לא יכלו להתמודד או להכיל את הסיטואציה?

אולי הם שמעו רעש מבחוץ והפנו את המבט? אולי שכחו משהו חשוב בחדר?

אולי הם טרודים והיו צריכים לראות משהו?

 

אותה הפרשנות, תוביל לרגש שונה,

רגש של הבנה, של חמלה

ואז התגובה תהיה בהתאם - במקום ריחוק - קירבה, במקום כעס - הבנה

 

 

ועכשיו בהקשר של הפורום,

ברשות הכותבים המוערכים אני מתייגת כדי לשים כאן בצורה מסודרת מה שיצא לי לראות כעת מהצד,

 

כותבת את לשון ההודעה, ומדגישה איפה ניתן היה לפרש מהצד השני את *הכוונות הטהורות והטובות והנכונות של הכותבים* (רק כפרשנות אישית שלי ואיך ראיתי את הדברים, ויכול להיות כמובן שגם אני טועה ויש פרשנות אחרת שהיא הנכונה...):

 

 

1. בשרשור "בקשר לעגילים" (הדן בעגילים והאם הם חוצצים או לא בטבילה):

 

  א. @חיים של יקרה, כתבת את ההודעה הבאה:

 

אם עדיין רלוונטי, - נשואים טריים

 

מעתיקה את לשון ההודעה:

"בדיוק חברה סיפרה לי שהיא קיבלה היתר לטבול עם עגיל כי נהיה לה זיהום כשהיא הסירה את העגיל.
אבל צריך בשביל זה לשאול רב."

 

ב. @אני והוא ענית לה:

"ככה מתחילים ליצור בעיות
חברה קיבלה היתר מקומי בגלל בעיה אמיתית שהתפתחה
ואז מעבירים את זה 'שמעתי מחברה'
מפה לשם זה מתגלגל
עד שזה הופך להיתר נפוץ שמותר לטבול עם עגילים...
"

 

ג. @מיקי מאוס כתבת בתגובה להודעה הנ"ל (בסעיף ב):

 

"בעיות? איך זה מפריע לך???

דבר ראשון, מי שמחפשת לקיים את המצווה ולא יודעת לנתח לבד את הסוגיה לא תסמוך על "שמעתי מחברה" בלי שם של רב ותלך לשאול בעצמה.
מפה בוא תסמוך על הרב שיפסוק לה שהוא יביא בפניה את ההלכה ולא בעיות, הדבר היחיד שזה בא לתת זה מוטיבציה לשאול שזה תמיד נהדר

מי שלא-לא צריכה חברות ולא היתרים ובטח לא מודאגת מהבעיות שאתה דואג

דבר שני, יש הרבה סיבות טובות לומר שעגילים שנועדו לזמן רב באוזן כמו עגיל חדש הן לא חציצה, למעשה ברור שהם לא חציצה מדאורייתא.
מנהגנו להחמיר בזה מאוד ולכן כן נחשבות חציצה לפי הפסיקה המקובלת, אני חלילה לא רוצה להטעות על גבי הפורום- אי אפשר לפסוק ככה לבד בלי עיון מספיק. ולדעתי גם ברור שראוי יותר להימנע מלהיכנס לסיטואציה כי באמת עגיל חדש זה לא איזה צורך גדול אבל ברור שיש מה לשאול ויש על מה להתלבט (אם נגיד כבר עשתה עגיל ופתאום נאלצה לטבול שלא בזמן הצפוי ברור שתלך לשאול ולא תסתבך רפואית או תדחה טבילה)"

 

ד. @נשמה כללית כתבת בתגובה לכך (ג):

"אני חושב שהחצי השני של תגובתך,סותר את הכותרת... @נשמה כללית

כמדומה שבדיוק על בעיות כאלו הוא דיבר. וד''ל.
כשרואים את היתר מקומי הופך בפלפולי סרק לפרצה רחבה, מבינים את החשש.
וכאן כמובן מגיעה החלוקה הקבועה בין אלו שהחשש מפריע להם, לבין אלו שעבירות זה לא הדבר שהם הכי פוחדים ממנו...."

 

ה. ואז תת השרשור שהתפתח מכך, ששם גם @צבעי מים כתבת שהבנת אחרת לגמרי (פרשנות שונה והבנה שונה כאמור) את הדברים.

 

 

לפחות מאיך שאני ראיתי את הדברים,

נראה *שלכל* אחד מכם אכפת כאן כ"כ!

 

נראה שלך, @אני והוא וכן לך, @נשמה כללית - כ"כ *אכפת* מההלכה, מהתורה, והאכפתיות הכה גדולה הזו גרמה לכם אולי להגיב כך, כי אולי חשבתם שהבנתם שיש בדברים משהו שיכול להיות סכנה להלכה או לעולם התורה, ומהמקום הזה כתבתם.

 

ונראה גם שלך, @מיקי מאוס המדהימה גם כ"כ אכפת מההלכה ומעולם התורה, וגם מכל מיני מורכבויות וממציאויות מגוונות בהן ניתן להתיר אישה לבעלה *על סמך פסיקה של רב ועל דעת ההלכה כמובן*!

וזה שכתבת מה שהדגשתי: "מי שמחפשת לקיים את המצווה ולא יודעת לנתח לבד את הסוגיה לא תסמוך על "שמעתי מחברה" בלי שם של רב ותלך לשאול בעצמה...


...הדבר היחיד שזה בא לתת זה מוטיבציה לשאול שזה תמיד נהדר...

 

אני חלילה לא רוצה להטעות על גבי הפורום- אי אפשר לפסוק ככה לבד בלי עיון מספיק. ולדעתי גם ברור שראוי יותר להימנע מלהיכנס לסיטואציה כי באמת עגיל חדש זה לא איזה צורך גדול אבל ברור שיש מה לשאול ויש על מה להתלבט (אם נגיד כבר עשתה עגיל ופתאום נאלצה לטבול שלא בזמן הצפוי ברור שתלך לשאול ולא תסתבך רפואית או תדחה טבילה)"

 

במילותייך עצמן ניתן לראות עד כמה מעולם לא חשבת אפילו על ללכת נגד ההלכה או למצוא פרצות, אלא להיפך, ציינת במפורש שצריך לשאול רב,

ושלשאול זה תמיד נהדר

ושאת  חלילה לא רוצה לפסוק על גבי הפורום - וצריך לשאול רב. ושזה *ברור* שצריך ללכת לשאול רב.

 

אם מבינים את מה *שאת עצמך התכוונת*, כל הפרשנות נהיית שונה, כי אז כל החשש שמא יהיה משהו נגד ההלכה לא מוחשי יותר, וכך כל השאר גם...

 

גם @חיים של יקרה - את גם הדגשת בהודעתך המקורית ש"צריך לשאול רב".

 

לכן, זה נראה לפחות "מהצד" שכולם מסכימים על אותו הדבר... ורק שחלק מן הכותבים בחרו להאיר עוד נקודה מסוימת - של הצורך באמת לשאול רב ולא נאמר לאסור לבד, כי אכן יש מציאויות מורכבות, ולא כדאי סתם לאסור או להיכנס לבעיה רפואית אם אפשר *מבחינה הלכתית ועם כתפיים רחבות של פוסק מוסמך* להתיר או לפחות לדון בדבר עם הפוסקים...

 

 

2. בשרשור על הכסף והעבודה:

 

א. @נחשון מהרחברון כתבת באחת מהודעותיך בשרשור זה: 

"... 

ברור לי שיש הרבה מורים שהם מודל לחיקוי והערכה אצל התלמידים שלהם והצליחו לעשות שינויים גדולים. אבל זה קורה למרות המערכת ולא בזכות המערכת

 

ברור לי שבתור מורה את תתחלחלי ממה שכתבתי כאן אז אין לי עניין לפתוח את זה לדיון. 

אני די מערער על השליחות שלך, על המקצוע שלך ועל מה שאת עושה רוב היום. "

 

(כאן : אענה לך ב2 דרכים שונות והפוכות - נשואים טריים)

 

ב. @אורי8 יקרה כתבת בתגובה לכך שיש בדברים הללו זלזול במקצוע ובמי שאת

(כאן: כתבת מפורש - נשואים טריים)

 

ושאר הדיון שם...

 

באמת ניתן לראות שפרשנות שמבינה את דברי נחשון כזה שהוא מערער עלייך ועל המקצוע וכו' - היא באמת ממש מכאיבה ולא ברורה,

אבל בהסתכלות רגע על האדם שכתב מה שכתב, וגם על דבריו עצמם, אפשר אולי לראות שהוא לא התכוון חלילה חלילה לערער עלייך אישית אלא כתב שהוא חושב שעצם התפיסה שהוא הציג בהודעתו הנ"ל (זו שבסעיף א') - אותה תפיסה יכולה לומר בעצם שהוא מערער על עצם המקצוע של ההוראה איך שהוא בנוי כיום בתוך המערכת ומכך על המורים וכו', ז"א, אולי הוא חשש או חישב שכך *את* תחשבי על דבריו, שאם תקראי את תגובתו ואת תפיסתו בעצם תחשבי שהתפיסה הזו מערערת על כל המערכת הזו של ההוראה כיום ואז על המקצוע...

אבל הוא בעצמו לא מערער או מזלזל חלילה בכך, הוא אף ציין שהוריו ואשתו הם מורים, וכי הוא מעריך אנשים שפועלים למען האידיאלים והטוב בעולם, ורק רוצה *להוסיף* עוד רובד בפן הכלכלי, שיראו איך ניתן לעשות זאת בצורה שגם כלכלית יהיה לנו טוב... 

 

 

ו@אורי8 יקרה ❤

רוצה גם לכתוב לך שאני כ"כ *כ"כ* מעריכה אותך ואת פועלך! להיות מורה ולגעת בנשמות היקרות של הילדים של כולנו זו פשוט עבודת קודש, לא קלה בכלל - אבל משמעותית מאוד מאוד,

ואפילו עוד יותר כאשר המערכת בנויה איך שהיא - כל מילה טובה שלך לילד,

כל חיוך,

כל הארה שאת מאירה אותו ולו,

כל המסירות הענקית שלך, כל הנתינה והמחשבה שכרוכה מאחוריה וכל המאמצים וכל ההשקעה שלך יום יום -

זה פשוט לבנות עולמות!!!

ואשרייך אשרייך יקרה על כך, ותודה אישית ומכל הלב ממני כאמא ל3 ילדים בביה"ס... לדעת שיש מורים כמוך, שמאמינים במה שהם עושים ועושים זאת בכ"כ הרבה אהבה ונתינה - זה הכי משמח ומרגיע שיש!!!

אז תודה תודה תודה לך יקרה ❤

ואני בטוחה שגם @נחשון מהרחברון חושב כך, רק הניסוח כנראה לא הובן נכון

 

ו@נחשוןמהרחברון - ניכר שכ"כ אכפת לך מהרווחה הכלכלית (ובעקבותיה גם הנפשית כמובן) של כל עם ישראל, וגם של יושבי הפורום, וניכר שאתה תמיד כותב את הודעותיך רק כי אכפת לך מכך, וכי אתה רוצה שיהיה לכולם ברווח ובנחת ולא בצמצום, וישר כוח גם לך על כל פועלך הברוך בתחום הזה, עזרת ועוד תעזור לכ"כ הרבה אנשים בתחום הזה וזו גם ממש שליחות

 

 

---------------------------

 

אז מה שבעצם באתי להגיד (רק לקח לי את כל החפירות הנ"ל כרגיל...) - זה שאם נשתדל כולנו לעצור שנייה ולשים לב מה השני/ה *באמת* התכוון אולי נוכל לפרש זאת בצורה חיובית וכל השיח יהיה אחרת, גם פחות נפגע או ניקח ללב במקרים שבאמת לצד השני לא הייתה כל כוונה לפגוע,

או נבין מלכתחילה כותבים מסוימים,

וכל התנועה כאן בפורומינו היקר תהיה תנועה יותר מבררת, שמחה, מיטיבה ב"ה.

(וכמובן שאומרת זאת גם לעצמי, שחלילה לא ישתמע שכתבתי ממקום "מלמעלה" או משהו, חלילה חלילה, כמו שכתבתי זה פשוט בליבי לכן היה חשוב לי לכתוב את הדברים שכולנו נצליח יותר לעבוד על המקום הזה ומאמינה שבאמת ייטב כך לכולנו...)

 

אז ב"הצלחה לנו

 

 

 

 

 

יפה שאת מנסה ללמד זכותאורי8
ואני מכירה את מודל אפרת ומלמדת אותו, אני יועצת, לא מורה . יתכן שהיה אפשר לפרש דברים אחרת. אבל כל ההקשר הכללי של דבריו של נחשון היה זלזול במערכת החינוך ובעשייתם של המורים, ולא שמעתי בדבריו בכלל את הלשון העדינה של הערכה לאידיאלים שאנשים פועלים מתוכם, שאת השתמשת בה. ומאוד כואב לי שבגלל שלא נראים לו דברים במערכת החינוך הוא מבטל את כלהשליחות בעשיה של המורים, אפשר לתת הרבה גם בתוך מערכת שיש בה קשיים.
ואני חושבת שגם אדם שכותב בפורום, במיוחד,שהוא אברך, צריך לדעת לראות מציאות מורכבת, שבה גם אם יש קושי במערכת, עדיין יש בה הרבה אנשים שנוצנים את הנשמה ומש ערך בעשייתם ולא לכתוב באופן שיכול להשמע מזלזל ומקטין עשיה של אנשים אחרים. אני באמצ חושבת שזה מעבר לפרשנות שלי, זה משהו מזלזל ומקטין בכתיבה שלו. ומותר לי למחות על זה.
בשבוע שעבר,כשלימדתי את מודל אפרת בכיתה י, הבנות שאלו אותי, אבל אם באמת היתה כוונה רעה ... עניתי להן- שהמודל מלמד אותנו רק לשים סימן שאלה, לבדק את הפרשנות שלנו, אולי נגלה שהפרשנוצ השלילית צןדקת , או לא צודקת. גם אם נחשון לא התכוון למה שהבנתי, בעיני יש מקום למחות על ההקטנה והזלזול במורים שעולה מדבריו.
❤ שלחתי מסרנגמרו לי השמות


טוב, אני לא אגיב על זה בצורה ענייניתנחשון מהרחברון

כי אני רואה שאת לא מצליחה להבין בצורה עניינית ולוקחת הכל למקום האישי. זה חבל לי ואני ממש לא תכננתי להעליב או לזלזל בך. 

אף אחד לא זלזל באנשים שנותנים את הנשמה שלהם, תשאלי את אשתי כמה שהיא מתלוננת על תחלואי המערכת אני אומר לה שתשאר, שעדיף שהיא תהיה מאשר מורה שלא אכפת לה מהתלמידים. שיש חשיבות ענקית ליחס וההשקעה שלה.

 

ואני כבר בא להמשיך להסביר אץ הטיעון שלי אבל כבר הבנתי שאין מרצים לאדם בשעת כעסו אז זה חסר תועלת.

 

רק מבקש סליחה שנפגעת ומקווה שיום אחד תצליחי לקרוא בצורה פחות שיפוטית את מה שכתבתי ולהבין מה התכוונתי. כי זה ממש, אבל ממש לא הפרשנות שאת נתת לזה

קצת מעצבן שהופכים את זה לפרשנות שלי.אורי8
מציעה גם שתבדוק את עצמך. נכתבו שם דברים ברורים מאוד שמזלזלים במורים כתבת בפרוש שאין שום ערך בשליחות שלנו ובעשיה שלנו. גם אם התכוונת למשהו אחר, מציעה גם שתבדוק את סגנון הכתיבה שלך , כדי שבפעם הבאה אנשים יבינו את מה שאתה מתכוון אליו.
זו עובדה, אחרים הבינו אחרת ממךנחשון מהרחברון

כתבתי על הממוצע של המורים שהוא נמוך והדגשתי שיש מורים שהם לא בממוצע והם כן מודל לחיקוי ויש להם ערך רב.

 

לא יודע אם בכלל פתחת את הקישורים ששלחתי. זה עובדות לא דיעות. המערכת מקולקלת ולכן שולחת מורים שלא עברו הכשרה ללמד מדעים, אנגלית, מתמטיקה. 

 

המערכת מקולקלת וזה עובדה.

לא כתבתי שלך אין ערך. לא זלזלתי בעשיה שלך. להיפך טענתי שלא מעריכים אותך מספיק ולא משלמים לך מספיק

 

אבל בגלל שלא הבנת - ערכתי שם.מוזמנת לקרוא שוב ואםנחשון מהרחברון

לדעתך זה עדיין מזלזל אשנה את זה שוב

 

קראתי, עכשיו הסברת יותראורי8
עדיין לא מסכימה עם דעתך, א,ל אלו אכן היו בדיוק המילים שהקפיצו אותי
לא חייבים להסכים העיקר שהבנת שלא ניסיתי לפגוענחשון מהרחברון


נגמרו לי השמות

משמח אותי ממש לקרוא את מה ששניכם כתבתם כעת

נחשון תימני!הגיבן מנוטרדהם
כסף זה אבי אבות האידיאלים
אל תיפגעי ממנו הוא אדם טוב שרוצה לעשות טוב!
יאללה סולחה
@נחשון מהרחברון שחט כבש אחי
תראה חצי תימני חצי רומנינחשון מהרחברון

אומר שהצד הרומני מביא את הכסף. התימני רק שומר אותו

 

 

חחחחח 😂הגיבן מנוטרדהם
מת עליך! 😘
הדדי אח יקרנחשון מהרחברון


אהבתי ממש!פרצוף כרית
גם אני התלבטתי אם לפתוח פה שרשור בנושא, שאנשים פה לפעמים הולכים רחוק ונסחפים ונעלבים ממשהו שהשני כלל לא כתב..... אבל התלבטתי ובסוף החלטתי שדי לי 'לשבת בשקט' ולא לעורר מהומות......
זו תופעה די נפוצה כאן חחח

ונכון גם לחיים כפי שכתבת

* לא מדברת ספציפית על שרשורים שהזכרת, אלא באופן כללי -אי הבנות פה והסחפות בהתאם להשמצות וכדו' - הן דבר נפוץ בהחלט
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני חושבת שהיא יודעת טוב מאדמאמינה ומתאמנת
ממי להתעלם ולמי לענות

רמז- אנשים שמנהלי הפורומים עורכים או מוחקים להם את התגובות על בסיס קבוע
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
היא הבינה הכי נכון שיש.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אתה בן אדם חסר תרבותמאמינה ומתאמנת
יש לך משהו עם @נגמרו לי השמות (לדעתי אתה פשוט מקנא בה)
אתה מגיב לה בצורה לא יפה ותוקפנית

היא בן אדם טוב שעוזר לכל כך הרבה אנשים ואתה כל פעם מחפש (ולא מוצא) דברים רעים ורק משמיץ אותה

תנסה לחשוב למה אתה כל כך מקנא בה ונטפל אליה בכל דרך
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אם אכן כך, בבקשה תמחק את שמי שכתבת, חצית פה כל גבול.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
תודה לאלנגמרו לי השמות

וגם אם מישהו מעצבן אותך אתה לא יכול לחצות קווים.

אתה יכול לומר שזה עיצבן, או כל דבר אחר, ועדיף באישי, 

אתה לא יכול לכתוב שם של מישהו ולא להתחשב בפרטיות שלו.

אתה לא יכול לכתוב למישהו שאתה מכיר אותו מהחיים האמיתיים ואז לא להגיד מאיפה ואיך כששואל אותך.

אתה לא יכול לכתוב בשרשורים אחרים עוד דברים שיש בהם פן אלים ואף לומר על עצמך שאתה אלים או עם התנהגות אלימה או איך אתה מכנה את אשתך (מילים שלך, לא רוצה לחזור עליהן)

ואתה לא יכול לכתוב על משהו שמישהו כותב שהוא העתיק את זה ממקום אחר אחרי שהוא השקיע כ"כ מעצמו

ועוד דברים, שבאמת כדאי לא להנכיח אותם כאן.

אז אם שאלת למה התעלמתי, וכן התעלמתי, זה בגלל כל הדברים הללו, וחשבתי שעדיף להתעלם מאשר לכתוב אותם כאן על גבי הפורום (ובעיקר בשבילך אפילו), ולצערי אתה ממש לא משאיר לי ברירה וממש "מבקש" את זה,

לא יודעת מי אתה ומה יש לך נגדי, אבל זה חייב להיפסק הצורה ה זו. יש גבול.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ועכשיו ראיתי שגם אחרי שערכת,נגמרו לי השמות

השארת חלק מפרטים אישיים + עקיצה

 

מה אני אגיד לך...

 

באמת תהיה בריא. 

 

מאחלת לך מכל הלב למצוא שלווה ונחת ואושר ושמחה בטוב בחיים ושלא תצטרך אף פעם לפגוע באחרים בשביל משהו, אלא יהיה לך הכל בשלמות ובטוב, תאמין לי שאני בכנות מאחלת לך את זה ובלי טיפה של ציניות

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא, זה פשוט לא מצחיק, בטח שלא בהקשר הזהנגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מצוין תמשיך כך, ותיהנה, רק תפסיק לפגוע באחרים.נגמרו לי השמות

(זרמתי הפעם עם התגובה הלא קשורה שלך, כי כתבת בלי קשר לעניין.

רק כי אולי יש כאן התחלה של צעד לכיוון חיובי והתחלה של הבנה... הלוואי...

בהצלחה.

באמת בהצלחה.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ודאי שכל אדם צריך להיות נגד אלימות. אין כאן שאלה כלל.נגמרו לי השמות

אתה מגדיר עצמך אלים,

מודה שאתה נוהג באלימות,

מודה שאתה מכנה את אשתך במילים שהן ממש אלימות מילולית,

ועוד דברים שלא צריך לפרט כאן בכלל,

ואז שוב מסובב את זה עליי ואומר שלי כן יש משהו נגדך או נגד מי שאתה?

הרי וודאי שלכל בר דעת צריך להיות משהו נגד אלימות והוא צריך להיות נגד אלימות,

הניסוח שלך והסיבוב שלך של הדברים יוצר צורה של כאילו הפוך ואסור לתת לזה לגיטימציה.

ואסור לתת לגיטימציה לאלימות.

זה מה שאסור.

וזה לא שאלה של איזה פס יצור, אלימות אסורה נקודה.

לא משנה אם האדם היה הכי מסכן ועברו עליו החיים הכי קשים, הוא לא יכול לפגוע באחר. הוא לא.

והוא לא יכול להשתמש באלימות.

מה שאתה כותב כאן (שוב) זו ממש לגיטימציה לאלימות וניסיון להאשמת הקורבן או הנסיבות, וזה מסוכן מאוד מאוד מאוד.

 

האם יש לך בת?

היית רוצה שבעלה חלילה יכנה אותה בכינויים אותם הזכרת שאתה מכנה את אשתך?

או יהיה אלים כלפיה?

או יגיד "ככה אני אני אדם אלים ולא רע", זה הגיוני בכלל לומר משפט כזה?

אתה לא רואה איך זה מצדיק אלימות ומוריד אחריות לשינוי ושיפור?

 

אתה חייב לטפל באלימות. אתמול. 

תתמלא בדברים שמחזקים אותך ומעצימים אותך ושיתנו לך כלים למגר לחלוטין את האלימות. ככה זה לא יכול להמשיך. ולו דקה אחת.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
טיפול 10,000 אינעל העולםדי שרוט
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מצטערת, זה לא תירוץ ולא יכול להיות כזה.נגמרו לי השמות

אפילו בהודעה הזו כתבת שזה מפריע לאשתך, בטח שזה יפריע לה!

אתה לא יכול לדבר אליה ככה כי "אני ערס וזה מי שאני", לא!

אז עובדים על עצמנו, משתפרים,

לפחות מנסים...

אבל להגיד "ככה אני וכל העולם יכול למות" זה לא צורה ולא דרך לגיטימית בשום צורה. בטח לא כשזה פוגע באחרים. וכן, כתבת גם עכשיו - זה פוגע באשתך. (במקרה הזה, במקרים אחרים זה פוגע באחרים, כמו בשרשור הזה לדוגמא שפגעת בי...)

 

דבר נוסף - אתה לא יכול לומר "היה לך משהו עליי בבטן ואגרת" - לא. זה לדעת עם מי יעזור להגיב ומי לא. ומנסיון עבר שלי - לא הגבת  לי לא בפומבי ולא בפרטי כששאלתי אותך איך אתה מכיר אותי אחרי שכתבת את זה קבל עם ופורום, (עכשיו כן, כבר אקרא את המסר ב"ה), וגם בנושאים אחרים הבנתי שזה לא ממש משנה מה אכתוב - זה לא יעזור.

 

אז כמו שאומרים שיש מצווה גם לא לומר דבר שאינו נשמע, או "עם עקש תתעקש" וכן הלאה - כך בחרתי.

לא כי אגרתי ולא שום דבר כזה.

 

לגבי הקורבן ביקשת הסבר - יש כמה וכמה פעמים שכתבת בתגובות לשירשורים דברים שנראים כמו האשמת הקורבן, או הפיכה של זה שגם הקורבן הוא צד בפגיעה. זה גם לא לגיטימי בשום צורה.

גם זה שכאן בשרשור ניסית כמה וכמה פעמים לסובב כאילו גם אצלי הבעיה או שאני "אשמה" במשהו מהדברים שאתה היחידי שפגע בי - זה אותו עיקרון.

מי שמבין שטעה - אומר טעיתי, מתנצל וזהו. בטח שלא הופך את זה כאילו לצד שבו הוא פגע יש חלק בפגיעה או משהו כזה...

 

לגבי מה שאותו אדם אמר לך - הוא נשמע חכם, אכן, קח את האש למקומות טובים ותעשה טוב בעולם!

נכון מאוד מאוד והלוואי שתקשיב לאותו אדם.

 

לגבי טיפול - אולי תנסה לפנות לפסיכולוג קליני שיבין את התמונה השלמה וינסה לעזור ולתת לך כלים איך לרפא פצעים מהעבר, או לפחות לחיות איתם בשלום,

איך לקבל כלים לנתב את ה"אש" הזו ממש לא לאלימות אלא למנוע חיובי שפועל טוב בעולם,

אולי גם למקום מקצועי שמטפל באלימות,

גם סדנא לניהול כעסים למשל,

אם צריך פסיכיאטר או כל כתובת אחרת שיכולה לסייע,

אדם שמקבל עזרה הוא גיבור ולא להיפך,

ואולי תנסה לגייס גם את האנשים שאתה אוהב ושהכי  יקרים לך כדי לעשות את השינוי הכה נצרך הזה.

אתה אוהב את הילדים שלך?

את אשתך?

עשה את זה בשבילם.

בשביל שהבן שלך יהיה גאה בך.

שהבת שלך תיזכר באבא אחרי 120 ותגיד: למדתי ממנו הרבה בחיים, הוא אדם מיוחד וטוב.

תעשה את זה בשבילם אם לא בשבילך.

אבל לענ"ד תעשה את זה קודם כל בשביל עצמך.

אם הקב"ה מאמין בך ונתן לך נשמה בבוקר כשקמת - תאמין גם אתה בעצמך שאתה חי ועם כוח ויכול לעשות גם את השינוי הגדול לטובה!

 

הלוואי ובעזרת השם, ואם איכשהו אפילו טיפה ממה שכתבתי תיקח איתך - אז היה שווה הכל, ומוכנה לקבל את הפגיעה וכל זה רק בשביל זה...

 

בהצלחה! אמן 

 

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נכון, אנחנו לא על אותו "גל"נגמרו לי השמות

ונכון, זה לא תירוץ.

ומה ז"א היכן האשמה? עכשיו יש סימני שאלה על זה שוב? כתבת את שמי ויש כאן פגיעה בפרטיות, ללא רשות ובצורה פוגענית ועוקצנית וחוצה קווים אדומים, איך זה הפך להיות עכשיו שזה נקרא לא לעשות שום רע ואין אשמה?.

 

אני מרגישה שהולכים צעד קדימה ושניים אחורה ברצינות...

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
עניתי לך (חלקית לפחות) כאן:נגמרו לי השמות
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
שאלת - עניתי. ונראה לי שמיצינו באמת.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני על העור של הפרה עכשיונחשון מהרחברון

סתם. מסיים מזוזה

 

לסיים מזוזההגיבן מנוטרדהם
זה ממש לא סתם!
״אשריך שנתפסת על דברי תורה אוי לו לגיבן שנתפס על...״
יאללה תיוג ולישוןנחשון מהרחברון


בסוף במזוזה יהיהאניוהוא
אתה יודעהגיבן מנוטרדהם
שנוטרדהם בה שוהה הגיבן זאת כנסיה(שלא לשם שמיים)
זהו מוכנה. יתייבשו התגים נגלגלנחשון מהרחברון

ומחר קובעים אותה בכניסה לחומוסיה חדשה בקרית ארבע

מוזמנים

מה נגלגל?אניוהוא
את המזוזות לתוך הבתיפנחשון מהרחברון

את עצמי לתוך השמיכה

ואת הגרביים מהרגליים

אתה באמת עייףאניוהוא
אתה לא זורם איתי...
קמת מוקדם עכשיו 1 בלילהנחשון מהרחברון

עבדתי עד עכשיו

ירוק, חום, מעלה עשן כלשהואנחשון מהרחברון

גילוי נאות אני כבר שבועיים וחצי לא מעשן (למעט סיגריה אחת שהוגנבה איכשהו באמצע)

 

יאלה תיגמל.אניוהוא
זה לא כלכלי.
זה לא בריא*נחשון מהרחברון

כלכלית אני בהחלט יכול לאפשר לעצמי

גם בריאותאניוהוא
זה בסופו ל דבר עניין כלכלי
הנה. צילום שלה (שנשלח להגהת מחשב עכשיו)נחשון מהרחברון
מברוק עלייק!הגיבן מנוטרדהם
הזכרת לי להניח תפילין אשריך!
יא עריייססס מברווווקקקקהזמר המרוקאי
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
ויש לך נטייה גם להפיל *עליי* את כל האשמהנגמרו לי השמות

כאילו אני הבעייתית כאן בזה "שלא הבנתי את הצחוקים",

במקום להודות בטעות וזהו.

אתה מפיל את האשמה על האחר שבו פגעת במקום לקחת אחריות.

 

מילא טעית, בסדר,

אבל לפחות קח אחריות על דבריך ואל תמשיך לפגוע או להאשים את מי שבו פגעת כאילו בו הבעיה או הוא זה שלא בסדר כאן, בבחינת להוסיף חטא על פשע או בבחינת "הרצחת וגם ירשת"...

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
גם עכשיו עשית זאת.נגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
רצינית. כשאתה כותב למישהו שיראה את הלבןנגמרו לי השמות

ולא הכל שחור וחבל,

בעוד שזה לא שהוא רואה שחור, אלא אתה פשוט פגעת בו, זה הכל.

 

אז הבעיה היא לא אצלו שהוא צריך לראות "לבן ולא שחור"

אלא הבעיה במי שפגע. זה הכל.

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אתה כל הזמן כותב דברים כביכול בצחוקמאמינה ומתאמנת
ואז מאשים את מי שנפגע מזה שהוא לא מבין הומור/ לוקח את זה קשה מידי
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא מחקת הכל.נגמרו לי השמות

והכל יהיה טוב אם *באמת* תחדל מלחפש אותי או לעקוץ או לפגוע

וגם בשאר.

ותתרכז באיך להפוך את חייך ליותר טובים ולשמוח,

לא בלפגוע, אפילו לא קצת, ואפילו לא "בצחוק"

 

אז הכל יהיה טוב.

 

ב"ה.

 

והלוואי.

 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
הסתכלתי שוב וזה עדייןנגמרו לי השמות

כתבת את המקצוע שלי + כתבת "עוץ לי גוץ לי" במקום שמי, שזה אמנם הרבה פחות גרוע, אבל עדיין עוקצני, כמו כל ההודעה הזו.

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כן עכשיו ראיתי, ב"ה.נגמרו לי השמות

תודה שמחקת

אני לא מתבלבלת בכללמאמינה ומתאמנת
אתה כותב נגדה בכל מיני שרשורים, זה משהו סדרתי

לחשוף שם פרטי של בן אדם בפורום זה חלק מהיטפלות
בכל שרשור שלה להגיב נגד או להכליל את הדברים זה היטפלות
לכתוב פה בפורום שאתה יודע מי היא וכשהיא כותבת לך שתכתוב לה באישי איך אתה מכיר אותה ואתה לא עושה את זה זה חלק מההיטפלות
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אנחנו לא אותה אחתמאמינה ומתאמנת
אני חברה טובה שלה ועוקבת אחרי הפוסטים שלה ובהרבה מהם אתה מגיב בצורה נטפלת ומעצבנת
זה כבר נמאס
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אמרתי לה, והיא לא שיקרהנגמרו לי השמות


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
תראה אני לא מבין כאן כל מיני דבריםנחשון מהרחברון

לא מבין למה @נגמרו לי השמות לא רוצה שידעו מי היא. בעיני הפורום הזה הוא הפרסומת הכי טובה להביא אליה לקוחות  --  אבל זו בחירה שלה להשאר אנונימית. אתה לא יכול בשום פנים ואופן בשום הצדקה לכתוב עליה פרטים מזהים.

 

אתה מכיר אותה ולא רוצה להזדהות? זה מעצבן אבל לגיטימי.

 

אבל לכתוב עליה פרטים מזהים או לזלזל במה שהיא נותנת כאן לכולם - לא לגיטימי בשום צורה.

 

לא יודע מה היה עד עכשיו, חייב להודות שאני לא עוקב יותר מידי אבל גם אם זה היה רק המקרה הזה - זה קו אדום.
נכון, ערכת... אבל אני כבר ראיתי. וכמוני עוד הרבה. ולמחוק לי מהראש את השם - לא תוכל. עשית נזק. תבקש סליחה ותשתוק. סליחה על החריפות. אבל אתה לא יכול להמשיך כאילו כלום.

אבל נחשון אחי‍בנות ‍ לא לריב
אתה היית בעד אווטינג לפלונטר19 או איך שלא קוראים לה
לא. הייתי בעד להגיד מה הניק המקורי שלהנחשון מהרחברון

לא להגיד מי היא במציאות!

 

שתעמוד מאחורי מה שהיא אומרת לא להגיד פרטים אישיים שלה

הם התכוונו גם וגם נראלי‍בנות ‍ לא לריב
כי באחד המקומות הם כתבו את המקום שהיא למדה בו את האולפנה ...

אבל אם התכוונת רק לניק, ... גם זה לא ראוי בעיני. זכותה לכתוב מאנונימי בלי להחשף. לפעמיים מביך לדבר על משהו אז פותחים ניק אחר ..
כשאתה אומר את זה ואני מסתכל שוב... צודק.נחשון מהרחברון

אבל לא לזה אני התכוונתי...

תודה על מה שכתבת.נגמרו לי השמות

(ואני פשוט לא רואה את הפורום כפרסומת, אלא כמקום שאני אוהבת להיות בו, כמקום שב"ה כאשר יש לי מה לעזור ולתרום - משתדלת, וכמובן כמקום גם להיתרם רבות משלל ההון האנושי שכאן.

ואכן, הפרטיות חשובה לי. מי שמכיר אותי מכיר, מי שרוצה להכיר - יכול לברר בפרטי ולשאול וכן הלאה...

אבל לכתוב כך בצורה כ"כ פומבית, ושזה לא בא ממני - זה אכן חצייה של קו אדום אדום.)

 

ושוב תודה על דבריך 

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
הסברתי מדוע ההתנצלות עוזרת רק חלקיתנחשון מהרחברון

ואם התנצלת זה אומר שהבנת שעשית משהו שלא יעשה... אז... למה אני החצוף כאן?

 

אבל אין לי כוח להתווכח איתך... בכל זאת...

אתה מת עלי

חחחחח 😂 - נשואים טריים

נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
לא בטוחה שהבנתי נכוןפרצוף כרית
אבל נראה לי... שהוא צוחק
ואתן סתם לוקחות אותו רציני
זה ממש לא מצחיקנגמרו לי השמות

גם אם זו הכוונה, יש דברים שלא צוחקים עליהם

ויש דברים ממש לא מצחיקים

ויש דברים פוגעים

ויש חציית קווים וגבולות

פעם אחר פעם

אז כנראה שאני לא מספיק מעורה בענינים, סליחה נשמהפרצוף כרית
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כתבתי לך למעלהנגמרו לי השמות


הלוואי והוא היה צוחקמאמינה ומתאמנת
זה משהו סדרתי אצלו
נראה ליפרצוף כרית
שברוב התגובות שלו, הוא צוחק
אבל לא אתערב.....
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
אני כותבת את האמתמאמינה ומתאמנת
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
היא לא משקרת.נגמרו לי השמות

וכן היא חברה שלי ואישה מדהימה, זו ה"פשע" היחיד שלה, שהיא אישה מדהימה...

לא מבינה על מה יש כאן "להישרף" או להתנצל

לצערי היו לו פה בפורום תגובות ממש מזעזעות וולגריותאן אליוט
בהן הוא צוחק ולועג לחוויות קשות של אנשים (פגיעה מינית למשל)
אני חושבת שהדרך הכי יעילה בשבילךמאמינה ומתאמנת
תהיה ללכת לטיפול רגשי/ פסיכולוגי ולהבין מה כל כך מציק לך במה שהיא כותבת ולמה אתה מקנא בה

חבל לסחוב עניינים לא מטופלים במשך שנים
אם תרצה המלצות למטפלים אני יכולה לכתוב לך @הגיבן מנוטרדהם
(כמובן שההמלצה הראשונה שלי היא על @נגמרו לי השמות)
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
כתבתי טיפול רגשי או פסיכולוגימאמינה ומתאמנת
והיא מטפלת רגשית

וזו לא בושה ללכת לפסיכיאטר או לכל אדם אחר שיכול לעזור לך
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מההודעות שלך נשמע שיש קנאהמאמינה ומתאמנת
תקרא אותן ותבין

אני רוצה את טובתה כי היא חברה טובה שלי

וההודעה האחרונה שלי נכתבת בלי טיפה של ציניות. אם אתה מרגיש שיש משהו שמציק לך- לך תטפל בזה. יש כל מיני כתובות שאפשר לפנות אליהם, ואפשר לטפל בדברים מהעבר שמפריעים להווה
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
דיווחתי על ההודעה הזאת שתמחקנחשון מהרחברון

לא ראוי בשום סיטואציה

תודהנגמרו לי השמות

פשוט אין לי מילים

מחזקת אותך אישה מדהימה ויקרה!חצילוש
כולנו יוצאים נשכרים מזה שאת פה. תודה! ואיזה כיף שיש חברות טובות כמו @מאמינה ומתאמנת
תודה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

מחמם את הלב ממש 🙏

 

ולגבי הסוף - לגמרי!

❤️❤️❤️מאמינה ומתאמנת
תודה מהממת❤️מאמינה ומתאמנת
אני מפעילה אותו למטרות יותר מועילות מאשרמאמינה ומתאמנת
פגיעה בכל מיני ניקים וכתיבה וולגארית, בוטה ודוחה
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
מה אתה רוצה ממנה????צבעי מים


נמחק לצרכי בקרההגיבן מנוטרדהם
חחח טוב לדעת מה זה כל השרשור הזה יאווו הלםםצבעי מים


עכשיו מאוחר מדי לקרואהגיבן מנוטרדהם
הכל נמחק לצרכי בקרה.
מהממת אחת. תודה על זה❤️מאמינה ומתאמנת
תודה לך 🙏נגמרו לי השמות

❤❤❤

רפורמית!די שרוט
אין מקום בתורתנו הקדושה לערכים מערביים מבחילים.
"לנסות להבין את האחר". איכככ להקיא.

"חדש אסור מין התורה".
"חדש מפני ישן תוציאו".

תראי לי מקור אחד בחז"ל שאומר שצריך להבין בעלי חטאים גמורים? לנסות "להבין" אותם הופך אותך לגרועה שבשונאי ישראל.

תורתנו הקדושה הייתה ותהיה תמיד אחת!
עם הנצח לא מפחד!
כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ!
אין הנחתום מעיד על עיסתו!
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא!
כגוונא דאינון מתייחדין!
ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת!
איך אני נראית מיליון דולר!

אה!
רפורמים!
😂😂😂 מזל שאני מבינה את הפרשנות *שלך* 😅נגמרו לי השמות

היכרות, גם אם וירטואלית, עם הכותבים בהחלט יכולה לעזור

תודה על החידוד 😅

חחחחחחחחח ארץ ישראל יפה ופורחת חחחחצבעי מים

לא אתה לא אפוייייי חחחחח צחקתי בקול מה חשבתי אתה רציני חחחחחח

היייהודה224
בקשר ל@אניוהוא
הבחור מו"ץ ולכן תייגתי אותו
סומך עליו בעיניים עצומות...
טוב... אחרי שפרסמת אכתוב תגובה פה גם לשירשור ההואאניוהוא
קיבלתי הרבה פעמים שאלות 'חברה אמרה לי שרב התיר....'
ועכשיו אני צריך להכנס לראש של אותו רב להבין למה הוא התיר, ומה המקרה שפה שונה מהמקרה שם. .

נכון שהיא סיימה 'צריך לשאול רב' אבל את זה אפשר לכתוב גם בלי ההתחלה והסיפור על החברה 'הרב התיר לה
אפשר לכתוב -
'אנחנו לפעמים לא בקיאים בכל הפרטים שמעתי כל מיני מקרים יש מקום להקל ולכן כדאי לשאול רב'
ממילא נשאר לרב השיקול דעת המלא. ולא מכוונים אליו התר מעשן לראש ואומרים תתיר לי גם ...

מה שהתפתח שם בין @@נשמה כללית שנלחם 'מלחמתה של תורה' לכל מיני ניקיות היה בדיוק הדגמה מעולה של אי הבנת הצורך בשאלת רב והדרך בה שואלים רב...

לפני שכתבתי את הודעתי המצוטטת חשבתי רבות האם לכתוב ואיך לכתוב.
אבל כנראה של חשבתי מספיק...
או שהייתה כאן אי הבנהנגמרו לי השמות

לענ"ד נראה שכולם וכולן נלחמו את אותה המלחמה - מלחמתה של תורה.

 

אכן יש הבדל באיך מתקבלים או מתפרשים ניסוחים שונים, וההסבר שהבאת כעת מעולה ונותן להבין אותך עוד יותר, ותודה על כך,

ואני באמת חושבת שגם לכל מי שהשתתף באותו דיון הייתה את אותה כוונה טובה, רק שאחרים בחרו בנוסף להאיר עוד צד נוסף (ואולי גם שם הניסוח היה יכול להתפרש אחרת...)

 

כך או כך ההבנה האמיתית מאוד חשובה לכל הצדדים...

לא חשבתי אחרת לרגע... וישר כוחנגמרו לי השמות


השם ישמור מה שנהיה מהשרשורנגמרו לי השמות

על זה *לא* חשבתי שכתבתי את ההודעה הזו...

ולא דמיינתי שכל אחה"צ ילך על תכתובת הזויה שכזו בתוכו...

 

מה אני אגיד...

השם ירחם... 🤦‍♀️

אני אגידלך משהו ברוח רצינית. על הדקה הראשונה שפתחת את השרשורדי שרוט
ידעתי מיד שזה מה שהולך להיות.

בפורומים אנונימיים אנשים כותבים בצורה שבה הם לא יכולים להתבטא ברחב הציבורי.

לא משנה מה תכתוב/י, אנשים ישתלחו. מכל הכיוונים. כך בדיוק פועלת רשת חברתית.
ושום "פורום דתי" לא חף מהתופעות האלה למי שעוד חושב שיש משהו "קדוש ונקי" בפורום דתי לעומת פורום "תפוז".

זאת בדיוק הסיבה שמחקתי את חשבון הפייסבוק שלי לפני 6 שנים. כי רשתות חברתיות מוציאות רפש מבני אדם. אין מה לעשות.

לכן בעיני אין בכלל טעם לנסות "לדון לכף זכות" כי ממילא זה נופל על אוזניים ערלות במקרה הטוב, ובמקרה הרע אנשים יהפכו שרשור טוב לשרשור נוסף של השתלחויות.
ככה זה יעבוד תמיד.

זה קצת מפוצץ את הבועה, אני יודע, אבל זה מה שהניסיון מראה.
כתבת דברים מאוד נכונים וחכמים,נגמרו לי השמות

מעריכה שכתבת, ויש בי צד מסוים שממש מסכים איתך מילה במילה ורוצה פשוט לפעול כך וזהו.

באמת שיש הרבה חוכמה והבנה נכונה ועמוקה של המציאות הזו של הפלטפורמה של הרשתות החברתיות בדבריך.

 

יחד עם זאת, יש בי גם צד נוסף שעדיין מאמין ורוצה שיהיה אחרת, אפילו אם לא באופן "הרמטי" ומושלם - לפחות מה שאפשר.

 

והאמת, שהצד הזה גם צודק ב"ה.

כי כבר מהשרשור הזה וכל ההתכתבויות היום זכיתי לראות בפרטי שיש כבר שינוי מבורך והרבה יותר הבנה...

(ולא יודעת אם אתה זוכר, אבל בעבר, כשהייתי בפורומי "כיפה", גם שם היו שקראו לי תמימה מדי וכיו"ב, אבל על חלק נכבד מהדברים שהם כתבו שזו תמימות או "לחיות בעולם של דובוני אכפת לי" וכאלה (ועוד שלל פנינים, אני כבר למודת ניסיון גם בעקיצות וכדומה ) - הם בסוף אלו שטעו, ודווקא ה"דובוני אכפת לי" או "התמימות" הם אלה שצדקו

(ולא מתייגת אבל מי שיודע על מה מדובר יודע...)

 

אז לענ"ד יש גם חשיבות בלהמשיך ולנסות להתקדם במה שאפשר, כולנו, וזה שלא כולם יתקדמו - נכון. מבינה, ומקבלת ואפילו לומדת רבות גם מכך, באמת שזה לימוד חשוב גם עבורי.

אבל לא לשכוח גם את אלו שזה דווקא כן "מדבר" אליהם או עוזר להם, והם קיימים, ואפילו רבים. ואפילו הרוב.

מסכים איתך לגמריזוזיק העכבר
העולם הזה כל כך מבלבל ונותן תחושה שלדברים שליליים יש יותר כח
זה פשוט לא האמת וצריך להתחזק ולהאמין בטוב ובכוחות טובים.
פעם הייתי מסתכל על אנשים שמדברים בצורה חיובית מאד כנאיביים ושטחיים
אני מבין שזה ממש ההיפך ושלהיות שלילי זה עושה הרבה רעש אבל כשמדברים וכותבים דברים טובים - הם הרבה יותר פועלים
נשמההה ללמוד ממך!!!!!! באמת גם אני הבנתי ככהצבעי מים

כתבת מהמםםם כרגיל!! מרגישה חשובה שתייגת אותי חחח

תודה רבה 🙏🌹נגמרו לי השמות


תודה רבהזוזיק העכבר
על מה שכתבת. אני קורא את הדברים שלך (לפעמים אפילו עד הסוף!) אני לומד גם מהתוכן ובעיקר מהגישה החיובית ומההסתכלות בעין טובה - תמשיכי לכתוב...
תודה רבה 🙏🌹נגמרו לי השמותאחרונה

ובשמחה 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

איך הגעת למצב שחייבים לך 141 אלף ש"חנפשי תערוג

 לא מילאת 101 והורידו לך 47% מס במקור?

אני מכיר כאלה שעושים את זה בכוונה לקבל עם ריבית והצמדה. זה המקרה?

הסיבה הרבה יותר עצובהפשוט אני..
נפילת הביטקוין 😬
לא הבנתי למה זה...נקדימון
מדינת ישראל משתתפת איתי בהפסדים שלי מביטקויןפשוט אני..

ליתר דיוק:

 

בתחילת 2025 שילמתי מאות אלפי שקלים מיסים בגלל מימוש ביטקוין, כמה ימים לאחר המימוש קניתי דרך הבנק קרן מחקה ביטקוין, ובגלל שהקרן הזאת הפסידה - ביצעתי מכירה בשביל שאוכל לקבל בחזרה חלק מהמס ששילמתי בתחילת השנה. כמה ימים לאחר המכירה רכשתי מחדש כמובן, אבל זה כבר לא קשור להחזר שקיבלתי אלא לאדם המטורף שאני.

שם זה באמת סיפור עצובנפשי תערוגאחרונה

אבל לזכרוני כתבתי בעבר על זה. שכל ההשקעה במטבעות דיגיטלים זה משהו מאוד ספקולטיבי.

לדעתי רוב מי שמשקיע במטבעות דיגיטליים לא עושה את זה בגלל שהוא מאמין בטכנולוגיה אלא כי הוא רואה שהערך עולה ואז זה השקעה "שווה"

לכן זה מאוד תנודתי.

כי שזה עולה, זה עולה חזק כי עוד אנשים מצטרפים לחגיגה

ושזה יורד, זה יורד חזק מאוד. כי אנשים בורחים מזה.


ואני בכלל חושב שזה הונאת פונזי הגדולה בעולם.

יכול להיות שעוד 20 שנים אני אוכל את כובע בצער.

נכון לכרגע עדיין לא השתכנעתי שזה שווה השקעה.



איך עושים את זה? יודע להסביר?קפיץ

אני מנסה כבר בערך שנתיים ולא עבד

כותבים בגוגל ''החזר מס'' או ''טופס 1301''פשוט אני..
התהליך פשוט מאוד
אשמח גם לעזור - בדיוק השבוע מגישים את 1301 ל 2025זמירות
את ה 1301 ממלאים בסעיפים השונים על בסיס טפסים ואישורים מכל סוגי ההכנסות - משכורת, הכנסות כעצמאי (ואם עצמאי, צריך להכין גם דוח נספח דוח רווח והפסד), תרומות, פרמיות לביטוחי חיים ועל בסיס האישור למס של חברת הביטוח, אישורים למס של השקעות כעצמאיים בקופות גמל, טפסי 867 מבנקים וגופי השקעות - אישור ניכוי מס במקור. 
מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

אם אתם מהאיזורנפשי תערוגאחרונה

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

עשור אחרי: חזרתי עם כמה תובנותלגעת באופק

לפני כמעט עשור נחתתי כאן, על חופי הפורום הזה (בשם אחר, כמובן). הגעתי חבול ומותש אחרי שנים של זוגיות מורכבת. שפכתי כאן את הלב ואת החששות הגדולים מפירוק החבילה, וזכיתי להרבה תגובות - חלקן תמכו, חלקן האשימו, אבל כולן נתנו לי חומר למחשבה.
היום, תודה לה', אני נמצא במקום שונה לחלוטין. מקום בריא יותר, בטוח יותר, כזה שגם יודע לחייך.


אמנם המון זמן לא כתבתי כאן, אבל מפעם לפעם אני מציץ ורואה שהשאלות, הלבטים והקשיים בפורום חוזרים על עצמם לאורך השנים. זה גרם לי לרצות לעצור לרגע ולשתף אתכם בכמה תובנות שנולדו מתוך המסע האישי שלי ומפיקחון של זמן. אולי הן יתנו נקודת מבט חדשה למי שהנפש שלו סוערת עכשיו ומחפשת מנוחה:


1. יש אהבה בבית? תילחמו עליה בשיניים אם יש ביניכם את הבסיס הזה, את האהבה והרצון ההדדי - אל תוותרו בקלות. זוגיות היא דבר מאתגר, ויש בה תקופות מעצבנות ושוחקות, אבל אם הלב במקום הנכון - תילחמו. זה שווה את זה, ובפער עצום מהאלטרנטיבות. לא צריך לספר לכם על כאלו שלא שפר עליהם גורלם ומוצאים את עצמם מזדקנים לבד. בקיצור, אם זכיתם ויש לכם עוגן של אהבה אמיתית ביד, שווה לעשות הכל כדי לשמור עליו ולהצמיח אותו מחדש.


2. טיפול זוגי צריך תשתית, הוא לא קוסמות (יש מילה כזאת? או שכותבים "קסם"?) טיפול זוגי הוא כלי מדהים, אבל הוא דורש ששני הצדדים יגיעו עם רצון פנימי ואהבה בסיסית שעוד קיימת (ורק אתם, עמוק בפנים, יודעים את האמת). חבל לבזבז שנים יקרות ואנרגיות על טיפולים ארוכים רק כדי "לסמן וי" או כדי להרגיע את המצפון. כשאין תשתית רגשית מינימלית, הטיפול לפעמים הופך להנשמה מלאכותית שרק מאריכה את הסבל. אם בוחרים ללכת לטיפול - תגיעו כדי לעבוד באמת, ולא כדי לעבוד על עצמכם.


3. אל תחיו את החיים שאחרים מציירים לכם כשאתם מקבלים החלטות לגבי עתיד הבית שלכם, תוודאו שאתם עושים את זה מהסיבות הפנימיות שלכם, ולא בגלל "מה יגידו" - ההורים, השכנים, החברה או הקהילה. לרצות את הסביבה זה אולי נוח לרגע, אבל בסוף היום, מי שהולך לישון במיטה הזו ומתעורר למציאות הזו מדי בוקר זה אתם. הבחירות שלכם - בין אם להשקיע בתוך הבית ולבנות מחדש, ובין אם לחשב מסלול מחדש - צריכות להגיע מתוך הבנה עמוקה של מה שנכון לכם, ולא מתוך תכתיבים ופחדים מהסביבה.


4. מבחן הילדים: מה הם לומדים מהזוגיות שלכם? המשפט "נשארים ביחד בגלל הילדים" הוא משפט שקל להיאחז בו, אבל כדאי לזכור שהילדים שלנו לומדים מאיתנו איך זוגיות אמורה להיראות. אם אתם מתלבטים לגבי העתיד, תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה: אם הילדים שלכם היו גדלים ומגיעים בדיוק למצב הזוגי שבו אתם נמצאים היום - מה הייתם מייעצים להם לעשות? האם הייתם אומרים להם שיש כאן בסיס משפחתי יציב ששווה להילחם עליו, לעשות שינוי ולהשתפר למענו? או שהייתם מאחלים להם מציאות אחרת? התשובה לשאלה הזו תעזור לכם להבין איפה המצפן שלכם עומד.


5. גם השיקול הכלכלי או המשפחתי הוא לגיטימי - רק תהיו כנים לפעמים אנשים בוחרים להישאר יחד מתוך שיקולים פרקטיים לחלוטין - בין אם זה החשש מקריסה כלכלית, ובין אם זו הבחירה המודעת לשמור על המסגרת המשפחתית הקיימת למרות הכל. זו בחירה אנושית, מציאותית והגיונית לחלוטין, ואין מה להתבייש בה. אבל אם זו הסיבה שלכם - תהיו כנים עם עצמכם. כשמפסיקים לקרוא לזה "גזירת גורל רומנטית" ומבינים שזו בחירה מודעת שלכם לגורלכם, קל יותר לחיות איתה בשלום ובפחות מרירות.
 

אני כותב את הדברים לא כדי להטיף, ולא כדי לדחוף אף אחד לשום כיוון. חזרתי רק כדי להזכיר למי שמתמודדים עכשיו עם אתגרי החיים ומורכבויות בזוגיות, שהחיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם על "אוטומט" של הישרדות רגשית. לבחור בעצמכם זה אומר לקחת אחריות על האושר שלכם – בין אם זה אומר לעשות מהפך פנימי ולהשקיע בקשר ב-100% אנרגיה, ובין אם זה אומר לבחור בדרך אחרת. בסוף, כשאתם שלמים ומדויקים עם עצמכם, זה לטובת כולם.


מאחל לכולכם שלווה, בהירות ובחירות נכונות.

אלימות לכל סוגיהסודית
וכן גם בגידות
לא כל כך טריים אבל רואה שיש פה אנשים חכמיםכולנה

בעלי ואני נשואים מעל עשור, אפשר להגיד שבעשור הזה בנינו את עצמנו מכל הבחינות - משפחה ברוכה, לימודים, קריירות, בניית בית, באמת נשאבנו לכל זה מאוד, וזה באמת מאוד מתאים לאופי שלנו. אבל בדבר אחד פחות השקענו וזה הזוגיות שלנו, ב"ה אני לא מתחרטת ואנחנו אוהבים ומסתדרים יפה סה"כ בכל התחומים.

אבל אני מרגישה שחסר לי קצת בניית הזוגיות, אני עובדת עם זוגות שאני לפעמים מוצאת את עצמי מקנאה בקשר שלהם, איך מסתכלים אחד על השני בעיניים, איך יש בינהם אהבה פשוטה ואמיתית כזאת (נמצאת ברגעים מאוד אישיים של זוגות אז זה משהו שקולטים ואי אפשר לזייף, כמובן שוראה גם זוגות שאין לה את זה..), כבוד מאוד גדול, הערכה. מרגישה שלא בנינו את זה מספיק.


בעלי לא טיפוס חברתי במיוחד, והוא די מסתדר עם עצמו, כמעט ואין לו צורך בשיחות מעבר לשוטף הרגיל, וגם זה לא חובה אם לא יוצא. שיחות עומק בכלל הוא בחיים לא יזום, כשאני יוזמת זה מביך ומכביד עליו.

אני גם טיפוס סגור ומופנם אבל כשאני נפתחת ומרגישה שמתעניינים בי אני זורמת ונפתחת.


היו לי הרבה אכזבות בקשר עד שלמדתי להבין שזה לא אישי והוא פחות צריך את זה, וגם למדתי להכיר את עצמי שגם לי קשה לקלף את הקליפות, ואין ספק שהיה לי חלום על בעל משפחתי וחם, שיפתח את נימי נשמתי ונגדל יחד.. בפועל זה לא קרה וכנראה לא יקרה, אבל אני בטוחה שאפשר יותר להוציא מהזוגיות שלנו ואני רוצה לנסות אבל לא יודעת איך.

כי אני בעצמי מתקשה, והוא מרוצה מהמצב ולא צריך יותר מזה (למרות שלדעתי הוא לא מכיר משהו אחר וגם הוא מלא בחומות ומגננות אבל ניחא 😏).


טיפול זוגי היינו לאחר שכנועים רבים לא הרגשתי שעזר יותר מדי, טיפול אישי גם הייתי ולא ראיתי ישועות בתחום הזה.


תוהה אם יש פה זוגות שחוו דברים דומים ומצאו דרך לפרוץ את המחסומים, קחו בחשבון שמדובר פה בשני אנשים "כבדים", אז שיחות, כרטיסי שיח למינהם כנראה פחות יעבדו, אבל לא אכפת לי לשמוע . 

מבין לגמרי ומכירנהג ותיק

אולי לנסות לשנות אווירה, מקום.

לצאת סתם לסיבוב ולדבר

לשבת במקום שהוא לא הבית, כדי להתנתק ממנו לזמן האישי הזוגי שלכם.

אל תתייאשי, כי נשמע שזה בוער בך, ואת לגמרי צודקת.

ואם את אומרת שגם את כמוהו בקושי לקלף קליפות אז תנסי לחשוב מה עובד עלייך ועם זה תקלפי לאט לאט ממנו. זה בשלבים, בתהליך.


הלוואי ותצליחי


תודה, באמת לאחרונה הצעתי שנעשה סיבוב בחוץכולנה

מדי פעם, כי הילדים כבר גדלו ועד שמפנים ואת האזור ומאפשרים שיחה שקטה לוקח זמן.

אז הוא מסכים ברעיון ואפילו תומך בו, אבל הביצוע בעייתי, הוא לא יזכור או יציע בשעת אמת ואני כן רוצה לראות ממנו איזה בדל של יוזמה.

כשיש ילדיםנהג ותיק

זה באמת מאתגר בטח אם רוצים לשבת בבית ולכן יציאה החוצה מאפשרת יותר שקט וזמן זוגי נטול הפרעות. אם צריך אפילו לומר לילדים (אם הם עוד ערים), עכשיו אמא ואבא יוצאים לזמן לעצמם.

אפשר סיבוב, אפשר לקפוץ לפינת טבע (אם יש בסביבה), אפשר להוסיף משהו קטן לאכול (מאפה?).

מבין מאוד את הרצון שהוא יזום. אמרת שהוא לא כזה אז גם אם יתחיל ממך אותי מתוך זה הוא יראה שזה טוב, יבין (אולי ישמע ממך) את הצורך בזה וזה יבוא גם ממנו.

הלוואי

אף פעם הוא לא יזם? איך היה לפני החתונה או בשנים הראשונות?

גם בהתחלה הוא לא יזםכולנה

זה נס שנשארנו יחד כשאני חושבת על זה לעומק

הבעיה שגם לי קשה הביצוע ובאופי של כן תמיד מעדיפה להצטרף מאשר להחליט וליזום

והנה הנס הזהנהג ותיק

כבר עובד יפה מאוד מעל עשור עם הצלחות רבות מהרבה תחומים.

ברוך ה

כל הכבוד לשניכם

ואולי היה שווה לרשום את כל מה שרשמת כדי להגיע לנקודת העומק הזאת שאמרת. לא?

גם בתקופת החברות/אירוסין הוא לא יזם כלום?


אני לגמרי מבין את הרצון שהוא יזום. ואם את דומה לו אז כנראה שאת יכולה להבין למה הוא לא יוזם את זה, ועדיין אם בך זה יותר בוער תנסי את ליזום משהו, אפילו התחלתי, אולי רק להציע סיבוב שכזה או לשבת באיזה פינת חמד ושהוא יעזור לך ליצוק תוכן. זה יכול לעזור? אולי אחרי פעם פעמיים כאלה זה יביא אותו מעצמו ליזום כאלה דברים, יכול להיות? 

אולי כאן יש אפשרות לעשות צעד ראשוןנגמרו לי השמות

כלומר לתפוס את כל ה"מה כן" (ולא רק כל המה לא) ולעבור דרכו, לא לוותר עליו.

נכון, זה לא אידיאלי אם הוא לא יוזם.

ונכון, זה לא מושלם שאת זו שצריכה להזכיר בשעת אמת את ההליכה.

וזה באמת באמת היה משמח אותך אם הוא היה עושה זאת.

אבל יש בתוך כל הדבר הזה גם הדרגתיות שנכונה ויכולה להיות מאוד מועילה ומקדמת לשניכם גם יחד.

כלומר לא לחתור רק ל0 או 100, אלא ממש לעשות צעד צעד.

אז בתור צעד ראשון -

שאת הצעת שתעשו סיבוב בחוץ - מעולה!

והוא הסכים - מעולה!

ואפילו תמך ברעיון - מעולה!

ועכשיו נשאר את שלב הביצוע,

אז אם כרגע את זו עם החוזקה של לזכור ולהזכיר - גם מעולה! לא נורא בכלל כרגע, העיקר שתצאו, זה מה שחשוב עכשיו, ההתקדמות, הצעדים, הכיוון.

לא המושלם, לא סוף הדרך, לא בבת אחת.

צעד אחר צעד.

התקרבות אחר התקרבות.

לאט לאט ובהדרגתיות.

 

אז לבינתיים אם תנטרלי את המשוואה בראש שאומרת לך ש"אם בעלי לא יוזם = לא אכפת לו ממני אז כבר לא שווה כלום" (או משהו דומה )

וממש לשנות אותה בראש ל: "בעלי מסכים ואפילו תומך מאוד ביציאה זוגית להליכה = ככה הוא מראה לי שאכפת לו ממני, מהקשר, מהביחד ואני רואה את זה".

או לעוד משוואה מקדמת של "בעלי מסכים ואף תומך ביציאה זוגית וכרגע החוזקה שלי היא לזכור - אז אני אשתמש בחוזקה שלי ואראה את ההסכמה והתמיכה של בעלי ברצון ובביצוע עצמו לאחר התזכורת כחוזקות שלו".

כי באמת שכולנו רק בני אדם, עם חוזקות ועם חולשות.

אף אחד מאיתנו לצערנו לא מושלם, רק הקב"ה לבדו מושלם.

ואם אפילו נאמר על צדיקי יסוד עולם "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אז מי אנחנו הנמלים לידם...

לכן כדאי מאוד לקחת בזוגיות את החוזקות של כל אחד, ולהתברך מהם.

וממה שהם אינם חזקים בו, לפחות לא כרגע - לשים בפרופורציה של האנושיות שלהם.

אז כרגע לך יש חוזקה של יוזמה - מעולה! תשתמשו בה! גם בהצעה וגם בתזכורת.

ולבעלך אולי יש חוזקה של הביצוע עצמו (להסכים, לתמוך, לעשות), אילו עוד חוזקות אחרות יש לו?

אולי יש לו אפילו מקומות בהם דווקא הוא יותר חזק ממך בדברים אחרים?

ממש לראות איך ניתן להתברך מהחוזקות של השני

וכמובן להביא לקדמת הבמה גם את החוזקות שלנו

והכי חשוב - לא להלביש על חיסרון של השני/ה שזה אומר שלא אכפת לו או הוא לא אוהב או אני לא חשובה, אלא להבין שפשוט כרגע הוא לא חזק בזה,

ודווקא לנסות ולראות את כל ה*מה כן*, במקרה הזה את ההסכמה והתמיכה הגדולה, ובטוחה שיש עוד.

 

כמובן שבהמשך אפשר לדבר על החשיבות של היוזמה גם מצידו, עד כמה זה ישמח אותך, מה זה יתן לך להרגיש שהוא יזום וכן הלאה,

אבל זה בהמשך הדרך, בצעד או בצעדים הבאים, ולא הכל בבת אחת

אז עכשיו ממש תתפסו חזק את הצעד הנוכחי הזה - וצאו להליכה ותהנו!

מגיע לכם את זה כ"כ!

 

בהצלחה רבה

תודה, באמת יש בו הרבה מאוד דברים טוביםכולנה
אבל בקטע הזה גם אני קצת כבדה ורוצה שישכנעו ויקראו לי, גם כי ככה ארגיש שאכפת לו ועל זה ענית, אבל גם כי אני באופי שלי טיפוס מצטרף ופחות יוזם 
מנסה להרחיב על גבי מה שהוספתנגמרו לי השמות

אם גם את באופי טיפוס פחות יוזם, והרצון שלך הוא באמת להצטרף, אפשר בהחלט לנסות לדבר על זה בצורה ישירה (כמובן לא בהאשמה אלא כשיתוף של הלב שלך) ולשתף אותו למשל שכאשר את צריכה כל פעם ליזום או להזכיר - משהו חסר לך בחוויה הרגשית של להרגיש נחשקת/מחוזרת/אהובה/חשובה וכו', או שפשוט גם לך קשה לזכור ואת צריכה אותו איתך כאן

ולכן היית שמחה אם היה זוכר מעצמו לפחות בחלק מהפעמים.

 

ועל גבי הרצון הכה חשוב, חשוב גם לנעוץ עוגנים במציאות שיעזרו לכם בתכל'ס. 

והצעד הראשון לשם כך הוא באמת יצירה וקביעה של מרחב זוגי.

קודם כל לפנות ביומן מקום למרחב של הביחד שלנו.

זה יכול להיות שעה בשבוע, זה יכול להיות חצי שעה בשבת, זה יכול להיות פעם בשבועיים, זה יכול להיות 10 דקות בסוף היום וכן הלאה.

אבל לקבוע.

לשריין.

להכניס זאת בצורה אקטיבית ויוזמה ללו"ז וליצור קודם כל את המרחב הזה.

ועל גבי המרחב - ניתן לראות מה הלאה לצעדים הבאים.

לראות מה הלאה עוד יכול לעזור לשנינו, בהינתן ששנינו באמת לא טיפוסים יוזמים כ"כ.

למשל:

אחרי שקבענו מרחב זוגי

* אפשר לקבוע את הסיבוב בחוץ ביום קבוע בשבוע בשעה קבועה - וכך זה גם בתוך היומן וגם מוריד כל שבוע מחדש מאיתנו את עניין ה"מי יזם ומי לא".

* אפשר גם לשים תזכורות לשניכם ביומן לכך.

* אפשר להמשיך בתוך המסגרת הקבועה של המרחב הזוגי שקבענו מראש ולהוסיף לתוכה עוד דברים שמעניינים אותנו, ממש אפילו לעשות רשימה של כל מה שעולה לכם לראש שיכול לעניין אתכם ואז לראות את הרשימות של כל אחד ומה יכול להתאים ולהסתדר לשניכם גם יחד.

כך יש לכם "סל" של אפשרויות מוכנות מראש וכל פעם תוכלו לבחור אחת מהן.

* אפשר ואף מומלץ להצמיד לכל זמן זוגי כזה חיזוק חיובי - ממש להצמיד לו משהו מפנק ומשמח שמיוחד לכך אם הצלחנו, זה עוזר לקבע הרגלים חדשים.

לדוג: אם את אוהבת אייס קפה ואת מפרדנת לך אחרי כל פעם שיצאתם אייס קפה זה חיזוק חיובי

וכל דבר דומה שאוהבים.

* להתחיל מדבר קטן וקל ולא לצפות ולחכות רק ל"מושלם" הזה, אלא פשוט עצם הזמן ביחד הוא חשוב ובונה. לכן לא לחכות לאיזו "מוזה" או להרגשה המושלמת כדי להתחיל, אלא עצם הקירבה נוצרת שמאפשרים פניות אחד לשניה ולא לפני.

אז רק להתחיל. רק משהו אחד. קטן.

* מתוך הסעיף הקודם חשוב גם לזכור שלפעמים מה שעוצר אותנו זה לא חוסר רצון אלא שזה פשוט מרגיש משימה גדולה מדי או כבדה מדי או מורכבת מדי עלינו עכשיו, ואז ככל שהצעד יותר קטן ופשוט כך הסיכוי שזה באמת יקרה עולה.

למשל אם נחליט ש"נצא לסיבוב סביב הבניין לאחר ארוחת הערב" - זה משהו מוגדר ונקודתי ויכול לקדם גם את המוטיבציה.

* אפשר להחליט שעושים תורנות וכל שבוע מישהו אחר אחראי להביא רעיון ויוזמה (ואז הוא שם לעצמו תזכורת או עזרים אחרים שיעזרו לו לזכור וגם את כמובן בתורך )

* אפשר להצמיד את המרחב הזוגי לפעולה קבועה שממילא עושים כדי שנזכור - למשל אם מחליטים שכל שלישי בערב עושים הליכה אחרי ארוחת הערב או ההשכבות - זה משהו צמוד שעוזר לזכור.

* אפשר גם להחליט מראש על סימן היכר חמוד שאיתו נזכיר אחד לשניה את הזמן שלנו: כמו לעשות פרצוף מצחיק / מילת קוד / סימן מוסכם / שאלה פשוטה וחביבה של "מתאפשר לך עכשיו את הזמן שלנו?"

* אפשר לשים פתקים שיזכירו במקומות חמודים, כמו הקומודה, המראה, המקרר, הכרית וכן הלאה.

 

חשוב גם לזכור שהמוח שלנו בנוי מתבניות תבניות, וכאשר באים לעשות שינוי ישר יש את הקושי המובנה שהתת מודע שלנו מזדעק ואומר: אל תזיזו לי את המוכר והידוע! לא אוהב שינויים! לא רוצה שינויים! ובהחלט יש את החשש והרתיעה ממשהו חדש, שונה.

לכן כדי לשנות דפוס, כדי ליצור הרגל חדש - אנו נדרשים גם לסבלנות, גם להתמדה וגם לאורך רוח. 

לוקחים בחשבון שיהיו גם טעויות או נפילות בדרך,

לוקחים בחשבון שזה תהליך וצריך זמן וסבלנות על לקביעת ההרגל החדש בתוכנו,

מעצימים את כל הפעמים שאנו כן מצליחים (גם בפני עצמנו וגם לשני/ה),

מזכירים בסימן היכר כאשר שכחנו,

מביאים איתנו הרבה חמלה ונשימה עמוקה

ומתחילים.

באמת צעד צעד.

ולאחר כמה וכמה פעמים וחזרות כאלה - זה יהיה יותר קל ב"ה וכבר יתקבע להרגל החדש והטוב שלנו.

 

אז בתוך כל העומס המטורף של החיים והשיגרה השוחקת - כאשר אנו מכניסים בצורה *אקטיבית* זמן יזום ויוצרים ומאפשרים מרחב זוגי, כך צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים ומעמיקים.

לא מצפים ל"זבנג וגמרנו", אלא בהתמדה פעם אחר פעם ושלב אחר שלב, לאט לאט.

תודה רבה! לקחתי לי מכאן כמה נקודותכולנה
בשמחה רבה והמון הצלחה 🙏נגמרו לי השמות
אולי בתזמון עתידיהעני ממעש
ממליצה ממשעוד מעט פסח

על הקורס של יוני אנטמן.


זה קורס שמיועד לצד הנשי (יוני היא אישה, למרות השם). הנחת העבודה היא שאת עושה את הצד שלך, והוא כבר יגיב לזה (לא מצופה ממנו להשתתף או לצפות בשום דבר).


הרעיון הוא קודם כל ללמוד להכיר את עצמנו, מה הרצונות שלנו, הרגשות העמוקים, הכאבים שחוזרים על עצמם.

היא נותנת גם כלים של איך לתת לעצמנו מקום לכאב וקודם כל להתמודד בעצמנו עם הכאב, ואחר כך גם איך לתקשר אותם בצורה מקרבת, בלי לגרום לגבר להרגיש אשמה.

בדיוק היא מתחילה מחזור חדש (מה שלא קרה כבר שנה וחצי...).

לי אישית זה היה משנה חיים, יותר מכמה וכמה טיפולים שהייתי בהם.


אם תרצי פרטי יצירת קשר וכו'- בפרטי.

שלחתי הודעהכולנה
זה הגיוני ומוכר, ובסה"כ נקודת הפתיחה היא טובהשושיאדית

קודם כל ב"ה הקמתם בית, משפחה, ביססתם את החיים שלכם וזו קרקע יציבה לזוגיות פורחת.

 

אז עכשיו, אתם נמצאים בתוך שגרה טובה ורק רוצים להוסיף לה זוגיות טובה.

בהתחשב במצב של שניכם את יכולה לקחת דבר שלישי קבוע ומתחדש שדרכו תוכלו לבנות מסלול זוגיות.

כלומר -

לקבוע עיתים לדבר מסויים ששיוביל להתפתחות בקשר.

 

לדוגמה:

-אם אתם אנשים עיוניים: לקנות ספר מעניין, משהו לא שגרתי, בנושא שמעניין אתכם ולקבוע עיתים לקרוא בו / לשוחח על סוגיה מיוחדת שבו.

(הספר "גברים ממאדים נשים מנוגה" הוא ספר מדהים שמדבר על ההבדלים והמכנה המשותף בין גברים לנשים).

 

- אם אתם אנשים של חוויות: לקבוע "דייט שבועי" יום / ערב מסויים בשבוע שאתם יוצאים למקום שבחרתם מראש.

(אפשר לחלק את התפקידים - תכנון מסלול / ציוד / אוכל / וכו'...)

 

- אם אין לכם יותר מדי זמן לחשוב: ללכת לשיעור קבוע בנושא זוגיות - אם יש בקהילה / באיזור שלכם. 

(עצם ההליכה של שניכם מכניסה למודעות את החשיבות שיש לשניכם בזוגיות אחד עם השני)

 

ואז ליצור מציאות קבועה ומתחדשת שמוקדשת רק לזוגיות שלכם.

ומשם לאט ובסבלנות, השגרה הכללית גם תהיה מושפעת.

לא לפחד מהפחדלאחדשה

אנשים כבדים זה לא כמו אנשים קטועי גפיים.
אני בטוחה שלכל אחד מכם יש  נושאים שהשיחה עליהם קלילה נעימה וזורמת.
אפילו אם זה משהו "טפשי" או ילדותי. ז"א שזה לא היכולת או הכישרון, אלא התפיסה של הנושא.
יכולה לומר לך על עצמי, במשך שנים נמנעתי ופחדתי לעשות צעדים ממחסומים פנימיים של פאדיחה ואיזה מביך ובושות.
מה אני אגיד שאני אוהבת x.y.z?
מה אני אשתף שבא לי כך וכך?
איך זה ייתפס, איך זה נראה מבחוץ?


את מתארת קושי, מתארת מציאות של נתונים טכניים- ששניכם כבדים ואולי קצת סגורים. יש לזה סיבה, בד"כ אנשים כבדים או סגורים לדבר או לעשות דברים מסויימים כי מפחדים מהשלכה. שווה לעצור ולשאול- מה ההשלכה שממנה מפחדים? האם יש מקום מהותי עצמוני לפחד או שזה רק פחד שמתפתח ומתעצם בראש אבל בפועל אין שם איזה משהו נורא?

למשל, ללכת שניכם לבאולינג.
אם אני מסתכלת מהצד על הסיטואציה שאת מתארת- הייתי חושבת שאת לא תרגישי בנוח והוא בכלל יבטל את הרעיון.
אבל אם תפרקי את זה לעצמך ולו-
יש בינכם בסיס טוב. הוא לא מבין מה צריך לשדרג בזוגיות- סבבה. את רוצה. הוא מוכן בלי להבין לעשות בשבילך כי אוהב אותך?
יופי.
אם כן בוא איתי לבאולינג.
יגיד לא? למה?
על כל סיבה שיביא אפשר לפרק אותה שכלית ולהבין שאין שם מהות, אלא איזה פחד כללי לא מוסבר, מחסום שהוא לא מחזיק בעצמו.
ולאט ככה לפתור את המחסום וללכת, ולהינות אחד מחברת השני.
שינוי אווירה וחוויות משותפות פותחות מרחב שאינו תלוי בילדים, כסף, בית, מחוייבות- ומזכיר לכם למה בחרתם אחד בשניה- כיף לכם יחד.
זה פותח את התיאבון להרחיב את התחושה הזו, לשדרג אותה ולעבוד עליה.
אחרי כמה חוויות חיוביות מקרבות כאלה הוא ירצה בעצמו.
ברגע שיש רצון הדדי ופתיחות מחשבתית אפשר לעבוד בצורה יותר אפקטיבית...
 

נראה לי נגעת בול בנקודה, לפחות מבחינתיכולנה

מבחינתו אני עדיין חושבת שהוא סוג של טיפוס כזה של שגרה שגרתית לחלוטין, וגם בתור ילד, מתבגר ואדם בוגר כמעט ולא הרגיש צורך במענה חברתי רגשי, לא מחפש חופשות או יציאה מהשגרה, ומבחינתו סוף היום לשבת ללמוד או להתעדכן קצת בחדשות מספק לו את האוורור שהוא צריך.


את צודקת שיכול להיות שזה נהיה הרגל ואפשר לנסות לשאול אם זה חייב להמשיך להיות ככה או אפשר לנסות דברים אחרים.  

זה שונה מהמחשבה שלי כרגע כי אני בעצמי מקובעת אבל נתת כיוון יפה 

אני מכבדת מאוד את העם הגברי, אבל...לאחדשה

זה קצת בידיים שלנו.

זו תורה שלמה, אבל על קצה המזלג

זו ה'נשמה' של הקשר.

הוא לא מבין למה צריך

אבל כשתעשו תהליך ותגיעו למקום מחבר, מקרב ומרגש בקשר, הוא יודה לך על זה בדיעבד, בטוח.

וכאן את נכנסת לתמונה. עצם ההבנה שחבר משהו והרצון לשנות, למרות שאת מתארת שגם את לא 100 אחוז שם, זה צעד ענק בדרך לשינוי חיובי.


את מתארת שהוא לא טיפוס כזה, אבל אולי זה משהו שגרם לו 'לא להיות כזה'? גם מילדות? פחד מכישלון, אכזבה, מבוכה וכו'? את לא צריכה להפוך להיות המטפלת שלו, למרות שממציאות החיים והנסיון בסביבתי הקרובה אני יכולה לומר לך שהרבה מאוד גברים עוברים שינוי נפשי חיובי ומעצים בעקבות הקשר הזוגי עם האשה שלהם.


אני מתכוונת, יש גברים יותר עמוקים, שיחות נפש, יש כאלה שאוהבים ריגוש, אקסטרים, יש מי שנהנה לטייל ולצאת ויש 'מקובעים'

גם אם הטבע שלו 'מקובע'- חוויות חיוביות מקשרות ומעצימות עם בן זוג אהוב, תמיד תהיינה משהו כיף.

הוא התרגל לשגרה, כי היא נוחה וצפויה מראש. פחות ציפיות פחות אכזבות.

אבל אילו חיים אלו?

אפשר לעורר אצלו את הנקודה הזו למחשבה וממש ללכת לכיוון- למה זה ככה, ממה אתה מפחד?

ואפשר להתחיל מצעדים, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.


וכמובן כמובן, תפילות אינסוף על זה, וזה ממש בר שינוי, וזה ממש בידיים שלנו ובסיעתא דשמיא, ואם מישהו יכול - זו את, האשה, הלב והרגש של הקשר🤍

כל מילה זהבנגמרו לי השמות
כשאת כותבת את זה על תגובה שלילאחדשה
זו המחאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל 😍
❤️❤️ תודה יקרהנגמרו לי השמותאחרונה
את קסם בפני עצמך ותמיד אוהבת לקרוא אותך וללמוד ממך ❤️

אולי יעניין אותך