ט' בטבת תשפ"ב 23:10

והפעם בין איך הסביבה תופסת אותך, לבין מי שאתה, באמת.

אני אסביר, ואשמח שתהיו רגישים וכמה שפחות שיפוטיים...

גדלתי בבית אולטרא אולטרא דוסי, ולא זו בלבד אלא שדוסיות היא חלק מתנאי הקבלה אליו (לא ארחיב כאן. אבל סוג של: אם אתה לא דוס מספיק אתה לא באמת שייך לכאן)

טוב.

נפתחתי, והתפתחתי. (לחיוב ולשלילה, אבל זו המציאות) אממה... בגלל האופי של הבית שלי, ובגלל האופי המרצה שלי פיתחתי לי דפוס כזה ששומר על תדמית מסויימת בבית, או מול אנשים דוסים שאני פוחדת מחוות דעתם. כלומר, זה סוג של חיים כפולים (לא, לא באמת. אני שומרת שבת וכשרות והלכה בכללי  גם כשאני לא בבית. אבל להמחשה בלבד: אני לא יכולה בחיים לשתף בבית בחוויות מסדרה שראיתי, או בזה שאני פעילה פה, או בתובנה מספר של דוד גרוסמן ששאלתי מהספריה העירונית...)

תכל'ס כשאני מקבלת הצעות של בחורים דוסים, הם מבררים ומקבלים תמונה מסויימת, מאנשים שמכירים את הצדדים הדוסים שלי. (אלא אם כן הם מבררים באמת יסודי ואז הם מגיעים לחברות הקרובות שלי שמכירות יותר) ותמיד במפגשים מהסוג הזה יש לי את הפחד הזה, שבגלל שהרגלתי את עצמי לשדר בחוץ תדמית שונה מהמציאות, אני אוטומטית אמשיך כך גם מול הבחור (כי אני טיפוס מרצה, וכי קשה לי נורא עם ביקורת, וכי להשפט על רמת הדוסיות שלי זה אשכרה להרגיש על "דוכן הנאשמים"). ואז הלחץ הזה גורם לי להקצין וישר לזרוק לבחור בפרצוף את הפערים שאני מאמינה שקיימים בינינו, או לחילופין להעמיד פנים ואז להיות מתוסכלת נורא שהוא לא באמת מכיר אותי ואיך אני מרמה אותו...

בקיצור, לא יודעת אם הבנתם. אבל אני ממש במצוקה מול זה...

עריכה: הדבר שאני הכי פוחדת ממנו בעולם זה שמול בעלי אני גם אתנהל בדפוס הזה...

 

עצות מישהו?

 

ט' בטבת תשפ"ב 23:14
תפני אליי במסר ואני אכתוב, בסדר?
תוכלי להעתיק את השאלה בבקשה?




בגדול בגדול
כולנו בנויים עם פערים מסויימים
בין מה שאנחנו משדרים - לבין הבפנים ...

וחלק מהגילוי/חשיפה של הפן הזה
מזמין אותנו להתבוננות מחודשת
על עצמינו ועל הזולת

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' בטבת תשפ"ב 23:16

אם אפנה אלייך בשיחה זה כן יעבוד לך?

ט' בטבת תשפ"ב 23:31
אני פשוט לא רוצה לכתוב בפומבי
אבל נמצא דרך ואעביר לך את מה שרציתי לומר.




אבל
בגדול
אל תפחדי מלגלות את מי את.
תופתעי שגם לצד השני יש דברים
שמתגלים לאט לאט...


ובסבלנות ובהערכה וכבוד הדדי
אפשר להצליח ביחד.

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' בטבת תשפ"ב 23:35

את לוקחת דמי תיווך? קורץ

(ובאמת יש לך אולי מושג אולי למה לא עובד לי המסר? זה קשור לערוץ או אלי?)

ט' בטבת תשפ"ב 23:40
@חתולה ג'ינג'ית אני מקווה שאצליח היום

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' בטבת תשפ"ב 23:41


י' בטבת תשפ"ב 15:39

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

י' בטבת תשפ"ב 17:48

דברים חשובים ממש...

אני מקבלת ת'הזמנה שלך.

בעז"ה

י' בטבת תשפ"ב 19:14

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' בטבת תשפ"ב 23:36

שאין לאט לאט בשידוכים מהסוג הזה

הצילו

י' בטבת תשפ"ב 02:04

נשמע שאת מאוד מודעת לבעיה\קונפליקט הזה. 

ויותר מבכל דבר אחר, בדברים כאלו באמת שהמודעות לבעיה היא חלק ממש גדול מהפתרון.

 

אני גם חושב שבאיזשהו מקום לכל אדם יש פנים שונות, ורבדים שונים, וצורות התנהגות שונות.

יש שיותר ויש שפחות, אבל הרבה אנשים מתנהגים עם חברים אחרת לגמרי מאשר עם המשפחה (מבחינת סגנון דיבור, קולניות, בטחון עצמי וכדו').

 

(כל זה לא מהווה מענה למקרה שלך, אבל אולי חשוב להבין ולדעת את זה)

י' בטבת תשפ"ב 02:55

ניתחת את המצב ותיארת אותו ממש מדוייק... תודה וגרמת לי לשים לב לכמה דברים.

לצערי אין לי פתרונות אבל מכירה את המצוקה הזאת בגירסה שלי (לא יכולה לפרט כאן)

ומזדהה עם כאב "החיים הכפולים"... 

זה גורם לי לרתיעה חריפה מהצעות שהגיעו דרך אנשים שמכירים בעיקר את הצד הגלוי יותר.

אני מעריכה את זה שאת כן מסוגלת להתייחס להצעות כאלה.

בקשר לפער בין התדמית למציאות,

אני בטוחה, שמול בעלך את לא תתנהלי בדפוס הזה.

הכנות שלך והדחף להיות עצמך הם יותר בסיסיים, ולדעתי ינצחו בוודאות את הפחד מביקורת ואת הריצוי, שהם יותר זמניים

אני קבעתי לעצמי כלל חדש שאת "הטחת הפערים בינינו" בפרצוף- מותר לי לעשות רק פעמיים בכל פגישה

ולא בשביל להציג או לרמות אלא כדי להתחשב במי שנמצא מולי, וכדי לא לצייר את עצמי כמשהו שהוא לא לגמרי כל האמת עלי.

מאז הכלל החדש עוד לא נפגשתי אז אני לא יודעת אם אעמוד בו... בכל אופן מברכת אותך, ויהי נועם ה' עליך, שתרגישי שאת מביאה את עצמך בנוחות בנחת ובשמחה.

 

י' בטבת תשפ"ב 12:42

הכנות שלך והדחף להיות עצמך הם יותר בסיסיים, ולדעתי ינצחו בוודאות את הפחד מביקורת ואת הריצוי, שהם יותר זמניים.

אני צריכה להזכיר לעצמי את זה...

וגם אימצתי לי את עניין ההדרגתיות שבחשיפת הפערים...תודה!

י' בטבת תשפ"ב 10:32

ברובד מסוים, כמו שהזכרנו, לכולנו יש נגיעה בזה... אולי התרופה היא קודם לפתור את הסתירה איך שהו. או כמו שהציעו, להפנות לחברות שמכירות אותך או לקבל מהן הצעות ולא משדכניות שמכירות רק צד אחד. ובכללי אני חושב שכיוון שסופו של דבר, בעומק, בבסיס, את דתייה חזקה - זה לא בעייתי אם דברים יתגלו לאט לאט בדייטים, ומן הסתם גם תגלי שלצד השני יש "סתירות".

האם אני רץ כדי לחסוך זמן או כדי להרוויח זמן? האם אני נרדף מההעדר או רודף אחר השלמות?

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

מנהל פורום פרוזה וכתיבה חופשית ופורום צלילים ומוסיקה - מוזמנים לבוא לבקר!

י' בטבת תשפ"ב 10:35

למה שלא תתני דווקא מס' של חברה שמכירה אותך טוב.?

או גם וגם- גם מספר המצד שמכיר אותך בדוסיות שלך וגם של חברה שמכירה את הצד השני..

מה יקרה אם ישמעו עלייך מהצד השני?

החברה תגיד דברים רעים?

או דברים שפחות מקובלים..?

לדעתי אם זה דברים שפחות מקובלים, זה לא כזה נורא.. זה בעצם ימשוך אליך את סגנון הבחורים שאת מחפשת..

וכמו שמישהו כתב כאן- גם לאחרים יש כמה גוונים, שיכול להיות שתגלי דברים על בחור שלא חשבת כשסיפרו לך עליו מראש.

ובכללי, אני חושבת שכדאי לך לנסות לצאת ממש טיפה מהמקום המרצה. להתחיל במשהו קטן, ולאו דווקא שיתפרש כ''רע''.. 

וכתבת שיש אנשים שאת פוחדת מחוות דעתם.. הפחד נובע מניסיון? ז''א ניסית לשתף והותקפת..? או שזה רק חשש..

שווה לבדוק את זה 

י' בטבת תשפ"ב 13:18

אבל אני צריכה להזכיר לעצמי שהיום אני במקום אחר. יציבה יותר. בטוחה יותר בדרכי, וזה בסדר אם למישהו יש ביקורת על זה. לא מתים מביקורת.

י' בטבת תשפ"ב 13:39
אצלי אין ממש עניין של הסתרה בבית, אבל אני כן אדם עם כמה צדדים וכל אחד מקבל את הצד שמתאים לו.
זאת אומרת שאם תבררו עליי אצל חבר צולער תתקבל תמונה אחת ואצל חבר זורם יותר - משהו אחר לחלוטין. מפה נובע שעם כמעט כל סוג אופי אני יכול להתחבר ולהרגיש בנוח, כי עם כולם אני מבליט את הצד המתאים ומוצא שפה משותפת (בגבולות הסביר, יש מקרי קיצון שאז זה לא יתאים). וצריך המון המון כנות, יושרה עצמית שתקרין גם החוצה, לחשוב מי *אני* באמת, ומה מתאים לי. זו עבודה רצינית וקשה...
לגבי הבירורים - שימי לב טוב טוב את מי את נותנת כמספרים לבירורים... אני, בדיוק בגלל הנקודה הזו וחוסר הדיוק המשווע בקשר לאני האמיתי שיכול להיווצר, עשיתי ממש אודישנים לפני שקבעתי מי יהיו ה'ממליצים'.
המון המון בהצלחה!
י' בטבת תשפ"ב 13:40

וואי אני ממש מזדהה - אבל מכיוון קצת שונה, ואכמ"ל (תמיד רציתי להשתמש בר"ת האלו)

בסופו של דבר אם הבחורים שאת נפגשת איתם הם דוסים ברמה שלא מתאימה לך, ואז את מרגישה צורך להיות כנה על גבול המוגזם, אולי זה לא גרוע. אלא דרך שלך לבדוק עד כמה הוא מתאים לך. ואם לא, והוא בורח בצרחות מהזירה. אז יום טוב לו.

תחפשי בחור שאת יכולה לדבר איתו על מה שמעסיק אותך . בנינוחות .ולשתף אותו בתובנה מספר שקראת (והשאלת מהספרייה העירונית ) בלי להילחץ שזה יקלקל אותו. 

י' בטבת תשפ"ב 14:02

שמחה שהיתה לך סיבה להשתמש בראשי התיבות הנחמדים הללו כאילו מוציא לשון

לגבי הלחץ מלקלקל אותם- נפרדתי ממנו לפני כמה שנים ב"ה. הבחורים שאני נפגשת איתם כיום הם כבר לא בני 18 ואמורים להיות עמידים קצת, גם מול כופרת שכמוני.

אבל כן, התחושה של חוסר הנעימות הזו שוואללה, קיבלתי עלייך רשם אחר, מאיפה צצת לי עכשיו עם כל זה?

י' בטבת תשפ"ב 18:56

(חוצמיזה בא, אתה לא באמת מודע לשלל המחשבות שלי, שחלקן אהמממ כן נכנסות להגדרה הזו)

י' בטבת תשפ"ב 13:59

כמה נקודות:

1. נראה שאת צריכה קודם כל להגדיר לעצמך איפה את נמצאת בסקאלה הזו, איפה את רוצה שהבית שלך יהיה וממילא מה הסגנון שאת מחפשת בבן הזוג. כשתגיעי (שכלית ונפשית) למקום הזה תרגישי הרבה יותר בנוח עם עצמך גם בפגישות (בין השאר).

 

2. תוודאי שמבררים עליך רק ממקורות שמתאימים לך (חברה שמכירה אותך היום וכו'). פשוט לומר למשפחה\שאר המציעים לתת רק את החברה הנ"ל לבירורים. כדאי גם לשבת עם החברה הנ"ל ולדייק לה איפה את נמצאת ומה את מחפשת.

 

3. כשעולה טריגר כזה במהלך פגישה פשוט לומר לבחור (ולעצמך...) שזו נקודה מורכבת שקצת קשה לך לדבר עליה בשלב מוקדם. יש מספיק נקודות שלא מעלים בפגישות ראשונות. לך יש סה"כ עוד אחת.

הדחיה הזו תעזור לך לבסס קשר יציב שיאפשר דיבור פתוח יותר וגם יאפשר לך להכיר יותר את הסגנון של הבחור בינתיים.

 

4. מאחל לך כשתיפגשי עם בעלך לעתיד תגיעי לשלב שתבטחי בו לחלוטין ותשתפי הכל (וכמובן גם הוא איתך) ותקבלו זה את זו.

 

מקווה שעזרתי.

י' בטבת תשפ"ב 14:08

לגבי 1. זה ממש מורכב. כי יש את מי שאני היום ואת זה שאני מקווה שיהיה בןן זוג שיוכל להכיל את זה, ויש את השאיפה של איך אני רוצה לגדל את ילדי, וזה לא מתכתב אחד עם השני. זה פרדוקס א' שבהחלט הגיע הזמן לפתור. או שאין פתרון. לא יודעת.

לגבי 2. זה לא תמיד יעיל כי יש חוק חרדים שלובים, או יותר מכך, מערכת שב"כ משוכללת ומי שמשתמש בו יברר בד"כ בעיקר על הרקע והמסביב, ודי נדיר שיגיע לאינפורמציה משמעותית לגבי.

לגבי 3. תודה, אכן נשמעת טקטיקה יעילה. אבל כאן נכנס טריגר נוסף של אורך הקשר הלגיטימי בחברה שלנו, כאשר למעשה ביסוס בטוח של קשר איטי הוא די נדיר. (אבל אין ברירה ואיללה, מי ששלי יצטרך לתת לי ת'זמן ות'לגיטימציה)

ותודה על 4

י' בטבת תשפ"ב 14:14

אני מעריך שהרוב המוחלט של הנמצאים כאן מגיעים מחברה שונה לחלוטין כך שקשה להם לתת עצות רלוונטיות.

 

לדעתי כדאי לך למצוא מישהי כמוך (לאו דווקא בהתמודדות הספציפית אלא ב"שונות" מהחברה) רק כמה שנים קדימה (עדיף נשואה) ולשאול אותה איך היא התמודדה עם הקשיים האלו. אין חכם כבעל הניסיון.

י"א בטבת תשפ"ב 00:14
אם אני מבינה נכון שאת חרדית (כן?)
בעיני יש מקום לקשר ארוך (בטח יותר מהרגיל)
כשהמטרה להיות במצב של בהירות.
וגם
היום יותר ויותר מובן הצורך הזה
לא לסגור אחרי 3 פגישות או 5 או 8.

תני לעצמך אפשרות להעמיק
וכדי שזה לא יהיה מוזר או ימתח מדי את הצד השני
פשוט תגידי די בהתחלה (לא דיייט ראשון אבל...) שאת טיפוס שלוקח את הזמן.

זה אפשרי.

בהצלחה!
י' בטבת תשפ"ב 14:58
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך י' בטבת תשפ"ב 15:17
שמשהו מפריע לנו אנחנו מיד נזרוק אותו לאוויר .. כדי לא להתמודד איתו בהמשך , אבל למעשה המציאות מזמנת לנו כן להתמודד איתו ורק תביא איתה אנשים שכביכול לא מקבלים אותו .
למה? כי לא פתרנו את זה , כי כל האנרגיות שלנו שם.

לא חושבת שיש פיתרון מיידי אלא צעד צעד , להירגע להבין שאת דבר יותר רחב מאשר אותן הנקודות ..

הספרים שאת קוראת או הסדרה שאת רואה לא בהכרח את.( שימי לב לא אמרתי שזה טוב או רע אלא שמשהו מעסיק אותנו אנחנו נוטים להפוך את זה להגדרה שהנה זה אנחנו , וזה לא כך )

לא לחשוף אותם על ההתחלה והכי חשוב להירגע.

אגב עוד נקודה זה שגדלת בבית דוסי ופחות מקבל לא אומר שאת צריכה להקים גם בול את אותו הבית.

אפשר לקחת מהבית שלך את הדברים הטובים .. ואותם את כן יכולה לשתף את הבחור בהתחלה .
בהמשך תגידו לו במה עוד את מאמינה.. ולמה עוד את פתוחה.
בין הנסתר לנגלה
בין העולם הבא
לעולם הזה
(ארז לב ארי)
י' בטבת תשפ"ב 15:42
אין עליך
בין הנסתר לנגלה
בין העולם הבא
לעולם הזה
(ארז לב ארי)
י' בטבת תשפ"ב 17:58

ברגע שזה ייפתר, כבר לא תצטרכי להרחיק בחורים לא מתאימים או לחפש מתאימים

אז תזכרי שזאת בעיה ברווקות שלך, לא בעיה שאת צריכה להתמודד איתה

 

כאן תודה! - לקראת נישואין וזוגיות התגובה הזאת שלך ממש חשובה - גם בהקשר של הטוח הארוך. שבעצם את גם צריכה לדעת מה את רוצה ולא רק ממה את מפחדת

 

---

במילים אחרות - בתגובה שלי אני מנסה להסתכל מנקודת "זה היעד, והשאלה מה צריך לעשות כדי להגיע לשם" במקום מנקודת "מה צריך לעשות עכשיו". וזה כולל את ההבחנה של מה ייפתר ממילא ברגע שנגיע ליעד ומה לא

י' בטבת תשפ"ב 18:17

זה נכון ולא נכון כי בסוף אני חלק מהסיטואציה הזו, וצריכה לעשות את הבחירות שלי בהתייחס לנתונים שהמציאו מציבה, ואז זה הופך להיות חלק מהבעיה "שלי".

ולגבי התגובה שלי שציטטת (שם, שם) אז כן, אני דווקא יודעת מה אני רוצה. רק שהרצונות שלי לא תואמים משבצת קיימת שאני מכירה, ולכן גם האיש שלי יצטרך להיות כזה שלא מפחד משילוב של משבצות.

רק כדי לאתר אותו אני צריכה להתמודד עם דילמות כמו זו שעליה דן השרשור דכאן.

י' בטבת תשפ"ב 18:21

לצערי בנקודת "מה כן לעשות" אני מרגיש שאין לי תשובות מועילות.

חוץ מאשר - אם תסגרי עם עצמך את הנקודות שפתוחות עם עצמך, זה יכול לעזור מאד, מהרבה בחינות. גם בגלל התופעה שכשיש מוכנות נפשית מגיעות הצעות טובות, וגם בגלל שתדעי יותר טוב איך להתנהל ונהל משא ומתן על השאלות האלה, וגם בגלל שבטווח הארוך זה בירור חשוב

 

זאת תרומתי הצנועה במה שהרגשתי שאפשר.

המון הצלחה!

י' בטבת תשפ"ב 18:21
אתה מניח שהתפיסה של האדם היא בעיקר "מה הוא רוצה", וכל השאר קורה מעצמו. - זה לא נכון, וגם התורה ראתה צורך לפרט מצוות של "עשה" ושל "לא תעשה" - יש דברים עקרוניים שמוגדרים דווקא בצורה השלילית. - כי כך העולם בנוי שאדם צריך לבחור, גם תוך כדי 'ברירה' בין מה שהוא רוצה למה שהוא לא. ההוכחה היא - כמובן - עצם העובדה שאתה צריך להגדיר - ועוד מתאמץ מאוד להגדיר - מה אתה כן רוצה. הרי אם לא היו שום דברים שאתה לא רוצה - לא היית צריך לעולם להגדיר דברים שאתה כן. לכן, אין כזה דבר 'להגיע למטרה', במובן ששם אתה כבר לא חושב יותר. יש להגיע למטרה, במובן שתיכננת - וביצעת - כלומר "מצוות עשה". זה נותן לך "מנוחה", במובן הזה, שקיימת מצווה - ועכשיו אתה יכול לשמוח שהצלחת. זה לא אומר שנגמרו המצוות - לא ה"עשה" ולא המצוות ה"לא תעשה"
י' בטבת תשפ"ב 18:00

לומר הבדלים מאשר להסתיר אותם. 

אם למשל זה משהו שאת רואה בו בעיה(למשל לראות סדרות), אבל קשה לך להפסיק, את יכולה לומר לו שאת כן רואה בזה משהו חשוב ואת שואפת להפסיק עם זה.

ואם זה משהו שאת לא רואה בו בעיה(למשל לראות סדרות) , ולכן את לא מפסיקה, גם חשוב לומר את זה.

אח"כ את כבר נתת לו את כל המידע שהוא צריך, וזו החלטה שלו.

קורה לפעמים שמספרים דברים כאלה רק אחרי שמתחילים להיקשר ואז זה יכול להיות מתסכל כי זה נותן הרגשה של 'רימו אותי'..

ד.א שמעתי פעם שבד"כ  יותר קל לזוגות שבהם האשה יותר 'דוסית' מאשר להפך, כי נשים יותר מכילות בקטע הזה, אבל לא יודע אם נכון..

י' בטבת תשפ"ב 20:36

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

י' בטבת תשפ"ב 20:38

וגם, מה הגדרה של 'יותר דוסית'?
עבודת ה' של בנים ובנות היא שונה

 

י"א בטבת תשפ"ב 00:14
אם האישה יותר דוסית ולא להפך
י"א בטבת תשפ"ב 09:10

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

י' בטבת תשפ"ב 20:18
כדי להגיע לחברות הקרובות? האם זו לא ברירת המחדל? את לא מוסרת את הטלפונים שלהן?
אולי לחברות הקרובות או למשפחה שלהן יהיו הצעות בשבילך? (הן יכולות לומר להורים למשל שהן מחפשות עבור חברה בלי "להסגיר" את זהותך? ואז עבור ההורים שלך זה שידוך מחברה?)
אולי אני מדברת שטויות מתוך חוסר הכרות עם העולם והתהליך

כל זה מתוך הנחה שלשנות את המצב מול המשפחה והסביבה זה כרגע יותר מדי קשה עד בלתי אפשרי (כתבת "תנאי קבלה" וזה נשמע קיצוני וקשה - אם כי לא פרטת יותר מדי) - באופן אידיאלי לדעתי הרצוי היה להתקדם במישור הזה של השוואת הפנים והייצוגיות, גם בלי קשר לשידוכים (ופה אני חולקת מאוד על @ultracrepidam)
י' בטבת תשפ"ב 23:29

אבל בד"כ אנשים מסתפקים בבירור עם "דמויות הסמכות" שמכירות אותי (קרי הבוסית שלי למשל) ושם הבעיה היא כמו מול המשפחה.

ולגבי תהליך השוואת הפנים והחוץ, יש בזה...העבודה היא חיינו.

י' בטבת תשפ"ב 20:43
חושבת שהרבה יתחברו לעניין של 'אנשים מכירים רק צד מסוים בי ואחרים מכירים צד אחר'.

וזה באמת נכון, ובריא!!

אם הייתה לנו זהות אחת בודדת, היה קשה לנו להסתדר בסביבות שונות ובייחוד היה קשה אם הזהות הזאת הייתה נפגעת

(למשל כשתגלי שאולי את לא דוסית מספיק בעיניי אנשים או בעינייך,
או כשבסביבת עבודה היית יוצאת לא טוב, ואז מה? זה כל מה שאני? עובדת גרועה? לא! את גם אישה נהדרת/אמא מקסימה/אחות טובה/חברה חכמה/תלמידה משקיעה/בשלנית אלופה/מלכת הטכנולוגיה וכו וכו )
הרב אונגר כותב על זה בספרו 'לגעת בנפש'
י' בטבת תשפ"ב 20:51
לפי התורה זה לא נכון
לא לפי ההשקפה של בירור האמת
לא לפי ההשקפה של חובת אמירת אמת
לא לפי ההשקפה של מהות האמת

מי שאמר, ש'כל דיבור ומעשה', יש בהם 'אבק מידות' ודאי - בגלל זה התורה מזהירה, שיש חובת אמת, עד אבק מידות. אמת וצדק
י' בטבת תשפ"ב 21:20
אִסוּר זֶה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא בֵּין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו בְּפִיו מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁהוּא (יב) כּוֹתֵב עָלָיו דָּבָר זֶה בְּמִכְתָּבוֹ, וְגַם אֵין בּוֹ חִלּוּק בֵּין אִם הוּא מְּסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע שֶׁלּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבֵין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע (יג) בְּדֶרֶךְ רֶמֶּז, בְּכָל גַּוְנֵי {בכל האפנים} (יד) בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל א, ט׳
וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ אִם בְּתוֹךְ הַגְּנוּת, שֶׁגִּנָּה אֶת חֲבֵרוֹ, גִּנָּה אֶת עַצְּמוֹ (טו) גַּם כֵּן בָּזֶה הַגְּנוּת גּוּפָא, וַאֲפִלּוּ הִקְדִּים לְהִתְרַעֵם עַל עַצְּמוֹ בָּזֶה, אֲפִלּוּ הָכֵי {אף על פי כן} מִכְּלל דֵּילָטוֹרְיָא לָא נָפְקֵי {לא יצא}.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, הערות מקדימות
בִּכְלָל זֶה יְבֹאר דִּין לָשׁוֹן הָרָע בְּאפֵּי תְּלָתָא בְּכָל פְּרָטָיו, וּבוֹ י"ג סְעִיפִים.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, א׳
(א) אָסוּר לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, אַף שֶׁהוּא אֱמֶת, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי יָחִיד. וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי רַבִּים. וְכָל שֶׁיִּתְרבּוּ הַשּׁוֹמְעִים, יִתְרבֶּה עֲוֹן הַמְסַפֵּר, מִפְּנֵי שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּנְּה יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, שֶׁנִּתְפַּרְסֵם גְּנוּתוֹ בִּפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים, גַּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַכְשִׁיל כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּאִסוּר שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע {הסכמת כל הפוסקים}.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ב׳
וּמַה שֶּׁנִּמְצָּא הֶתֵּר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנִי שְׁלֹשָה, הַיְנוּ (ב) בְּדָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ גְּנַאי גָּמוּר וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנִי פָּנִים. וְעִנְיָן כָּזֶה יָדוּעַ שֶׁתָּלוּי לְפִי הַדִּבּוּר, שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הַמְסַפֵּר בְּעֵת סִפּוּרוֹ, בָּזֶה הִתִּירוּהוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָה וְתָלוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר הַדְּבָרִים בִּפְנִי שְׁלֹשָה, יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁיָּבוֹאוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו, דְּחַבְרָךְ חבְרָא אִית לֵה {שחברך חבר יש לו}, וְעַל כֵּן הוּא שׁוֹמֵר אֶת עַצְּמוֹ בְּעֵת אֲמִירָה לוֹמַר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִנְכָּר מִלְּשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן גְּנַאי.

(וּנְצַיֵּר דָּבָר אֶחָד, וּמִזֶּה נָקִישׁ לְכָל כַּיּוֹצֵּא בָּזֶה. כְּגוֹן, שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ: אַיֵּה נִמְצָּא אֵשׁ? וְהוּא מֵשִׁיב: שָׁם תִּמְצָּא, שֶׁמְּבַשְּׁלִין תָּמִיד בָּשָׂר וְדָגִים. דְּדָבָר זֶה תָּלוּי לְפִי אֲמִירָתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, אִם רוֹצֶּה, מוֹצִּיא זֶה בְּלָשׁוֹן שֶׁאֵין בּוֹ גְּנַאי לַחְבֵרוֹ, דְּבֶאֱמֶת לִפְעָמִים אֵין בּוֹ עַוְלָה, כְּגוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּנֵי בַּיִת הרְבֵּה, וַעֲזָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹן רַב, אוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אַכְסַנְיָא שֶׁל אוֹרְחִים וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא שׁוֹאֲלוֹ: אַיֵּה נִמְצָּא אֵשׁ? וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ: לֹא תִּמְצָּא עַתָּה אֵשׁ, כִּי אִם בְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁמְּבַשְּׁלִין תָּמִיד וְכַוָּנָתוֹ כַּנַּ"ל, וְכָל כִּי הַאי גַּוְנָא {וכמו כן} בְּעִנְיְנֵי אֲבַקּ לָשׁוֹן הָרָע תָּלוּי בְּאֹפֶן אֲמִירַת הַמְסַפֵּר בְּעֵת דִּבּוּרוֹ. (ג) אֲבָל אִם מוֹצִּיא אוֹתוֹ בְּקוֹלוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו, דְּמִנְכָּר שֶׁכַּוָּנָתוֹ, שֶׁהוּא מַרְבֶּה בִּסְעֻדַּת מְּרֵעוּת תָּמִיד, אַף שֶׁדָּבָר זֶה אֵינְנּוּ גְּנַאי גָּמוּר, אֲפִלּוּ הָכֵי {אף על פי כן} קְרָאוּהוּ חֲזַ"ל אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, וְאָסוּר לוֹמַּר אֲפִלּוּ בִּפְנִי שְׁלשָה).

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ג׳
יֵשׁ אוֹמְרִים, (ד) דְּאִם אֶחָד סִפֵּר (ה) גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ בִּפְנִי שְׁלשָה, אַף דְּהוּא עָבַר בְּוַדַּאי עַל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע וְכַנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן אִם אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָה, שֶׁשָּׁמַע דָּבָר זֶה, סִפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים, לֹא עָבַר בָּזֶה עַל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, מִטַעַם דְּכֵיוָן דִּשְׁלֹשָה יוֹדְעִים מִזֶּה, מִמֵּילָא כְּבָר נִשְׁמַע הַדָּבָר וְנוֹדַע לַכֹּל, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵה, וּבְדָבָר הֶעָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת לֹא אָסְרָה הַתּוֹרָה מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע. וְדַוְקָא לְסַפֵּר (ו) בְּדֶרֶךְ אַקְרַאִי, אֲבָל לֹא שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְהַעֲבִיר הַקּוֹל וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר.

הגה"ה: ויש אומרים עוד, (ז) דאפלו בדרך אקראי אינו מתר, רק אם נתגלגל זה הענין דרך אגב בתוך דבורו, אבל לא שיכון לספר זה הענין לבד. (הגהה)

(ח) אֲפִלּוּ אִם לֹא יְסַפֵּר בְּשֵׁם מִי שֶׁסִפֵּר לוֹ, רַק יְסַפֵּר סְתָם, שֶׁכָּךְ וְכָךְ נִשְׁמַע עַל פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי כֵן אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵאִסוּר לָשׁוֹן הָרָע.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ד׳
וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהִתַּרְנוּ בְּאִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְגַלּוֹת, (ט) דַּוְקָא הַשּׁוֹמֵעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁשָּׁמַע בְּעַצְּמוֹ מַה שֶּׁרְאוּבֵן סִפֵּר עַל שִׁמְעוֹן בְּאַפֵּי תְּלָתָא {בפני שלשה}, אֲבָל מִי שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנוּ, אָסוּר לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ עַל סְמָךְ הַזֶּה, שֶׁאָמַר לוֹ הַמְסַפֵּר לוֹ, שֶׁשָּׁמַע דָּבָר זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וּלְסַפֵּר לְאַחֵר מֵהַגְּנוּת שֶׁשָּׁמַע עַל שִׁמְעוֹן, אַף אִם לֹא יַזְכִּיר מִי הוּא הַמּוֹצִּיא וְהַמֵּבִיא הַלַּעַז הַזֶּה עַל שִׁמְעוֹן, אִם לֹא (י) שֶׁכְּבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְנוֹדַע לַכֹּל. וְלָא מִבָּעֵי {ואין צריך לומר} אִם הַשּׁוֹמֵעַ הַשֵּׁנִי הַזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעַצְמוֹ אֶת עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה, אִם הוּא אֱמֶת שֶׁרְאוּבֵן סִפֵּר גְּנוּת עַל שִׁמְּעוֹן, (יא) בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִינוֹ, בְּזֶה שֶׁרְאוּבֵן עָבַר עַל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְּמוֹ, שֶׁרְאוּבֵן סִפֵּר גְּנוּת עַל שִׁמְעוֹן, אַךְ אֵינֶנּוּ יוֹדֵע אִם הָיָה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וְהַשּׁוֹמֵעַ הָרִאשׁוֹן הַזֶּה גִּלָּה לוֹ שֶׁהָיָה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו בָּזֶה וְחָיְשִׁינַן דִּילְמָא לֹא הָיָה זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וְאֵינֶנוּ עָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָזֶה לְסַפֵּר לְשׁוּם אָדָם.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ה׳
נִרְאֶה לִי, דְּאִם הַסִפּוּר בְּאַפֵּי תְּלָתָא הָיָה (יב) בִּפְנֵי אֲנָשִׁים יִרְאֵי אֱלֹקִים שֶׁנִּזְהָרִים מֵאִסוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִּמֵּילָא אֵין דָּבָר זֶה עָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת וְאִם כֵּן אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ דָּבָר זֶה לְאַחֵר. וַאֲפִלּוּ אִם רַק אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָה הָיָה אִישׁ יְרֵא אֱלֹקִים, שֶׁנִּזְהָר מֵאִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, גַּם כֵּן דִּינָא הָכֵי דְּתוּ לֵיכָּא {ששוב אין} שְׁלוֹשָה מְפַרְסְמִים. וְאֶפְשָׁר דְּהוּא הַדִּין אִם אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָה הָיָה מִקְּרוֹבָיו אוֹ (יג) אוֹהֲבָיו שֶׁל מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו הַגְּנוּת, גַּם כֵּן שַׁיָּךְ הַאי טַעְמָא, דְּהוּא בְּוַדַּאי לֹא יֵלֵךְ וִיגַלֶּה לְהָעוֹלָם הַגְּנוּת שֶׁל קְרוֹבוֹ וְאוֹהֲבוֹ, אִם כֵּן תּוּ לֵיכָּא תְּלָתָא.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ו׳
עוֹד נִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא (יד) בְּאוֹתָה הָעִיר, שֶׁשָּׁמַע בְּאַפֵּי תְּלָתָא, מֻתָּר לְגַלּוֹת מִשּׁוּם דְּחַבְרָךְ חַבְרָא וְכוּ', אֲבָל לֹא בְּעִיר אַחֶרֶת, אַף דְּשַׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת מִזּוֹ לְזוֹ, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ז׳
וְאִם הָאוֹמֵר הִזְהִיר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אָמַר (טו) בִּפְנֵי רבִּים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע, לְמִי שֶׁיְּגַלֶּה אַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ בְּמִקְרֶה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאֶחָד מֵהשּׁוֹמְעִים אוֹ שְׁנַיִם לֹא שָׁמְרוּ אֶת הָאַזְהָרָה הַזּוֹ וְגִלּוּהוּ לַאֲחֵרִים, אַף עַל פִּי כֵן (טז) הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה אֵין לוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַדָּבָר לַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ בְּמִקְרֶה, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ח׳
אֵין חִלּוּק בִּלְשׁוֹן הָאַזְהָרָה, בֵּין שֶׁצִּוָּם (יז) שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עוֹד מִזֶּה הָעִנְיָן כְּלָל, וּבֵין שֶׁאָמַר לָהֶם, שֶׁאַל יִוָּדַע מִכֶּם דָּבָר, בְּכָל גַּוְנִי {בכל האפנים} אָסוּר לְגַלּוֹת מֵהַגְּנוּת שֶׁל פְּלוֹנִי אֲפִלּוּ לְאַחֵר, וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, דְּעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה לְאַחֵר, יִתְגַּלֶּה לְבַסוֹף לַכֹּל וַאֲפִלּוּ לוֹ, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵה *. עוֹד נִרְאֶה פָּשׁוּט, (יט) דְּדַוְקָא אִם הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ שְׁלֹשׁה, לַאֲפוּקֵי {להוציא} אִם שְׁנַיִם סִפְּרוּ בִּפְנִי שְׁנַיִם לֹא שַׁיָּךְ הַאי הֶתֵּרָא כְּלָל, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.

*אבל אם צוה שלא יגלו זה לאותו פלוני, אפשר דמתר (יח) לגלות במקרה לאחר. ואף דבכל מקום אסור לשון הרע ורכילות הוא אפלו אם לא נשמע מהמספר שום אזהרה על זה, הינו במספר שלא באפי תלתא (בפני שלשה), אבל בנדון דידן, אם אין לשון אזהרתו כוללת לזה, אם כן הוא דבר שעשוי להתגלות לבסוף, ולא אסרה התורה בזה משום לשון הרע, אם אינו מכון לגלות, וצריך עיון.(הגהה)

חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב, ט׳
וְכָל זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ הוּא מִצַּד אִסוּר הָאֲמִירָה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהוֹסִיף אְפִלּוּ תֵּבָה אַחַת אוֹ לְהַטְעִים אֶת הַדָּבָר בִּפְנֵי הַשּׁוֹמֵעַ, לוֹמַר שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁנִּשְׁמַע עַל שִׁמְעוֹן, יָפֶה נִשְׁמָע עָלָיו וְכַיּוֹצֵּא בָּזֶה, זֶה וַדַּאי אָסוּר בְּכָל גַּוְנֵי, דְּהוּא מְּקַלְקֵל אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה נִשְׁמָע עָלָיו לְבַסוֹף מֵעַצְּמוֹ עַל פִּי הַסְּבָרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא. וְעוֹד, דְּבָזֶה מוּכָח שֶׁמְּקַבֵּל דָּבָר זֶה לֶאֱמֶת, וְזֶה אָסוּר לְכֻלֵּי עָלְמָא בְּבָל גּוְנֵי, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר אִם יִרְצֶּה ה' לְקַמָּן בִּכְלָל ז' סָעִיף א', עַיֵּן שָׁם.





(חפץ חיים בפתיחה להלכות לשון הרע ורכילת)

וְדַע דְּעָוֹן זֶה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מָצוּי הַרְבֵּה מְאֹד, וְהוּא כְּשֶׁאֶחָד מְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וְהַשּׁוֹמֵעַ אַף שֶׁמַכִּיר שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁדִּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא מִן הַדִּין הוּא, אַף עַל פִּי כֵן הוּא גַּם כֵּן מְנַעְנֵעַ רָאשׁוֹ לְדָבָר זֶה, וּמַחֲלִיק גַּם הוּא אֶת הַדָּבָר בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁמוֹסִיף אֵיזֶה תֵּבוֹת לַפְּגָם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְסַפֵּר, לִפְעָמִים הוּא בַּעַל הַבַּיִת חָשׁוּב וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶנּוּ טוֹבוֹת אוֹ שֶׁיָּרֵא, שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְאֵינוֹ חָכָם וְכַדּוֹמֶה. וְעַל כֵּן יְסִיתֶנּוּ הַיֵּצֶר מִפְּנֵי הַדְּחַק, שֶׁיַּסְכִּים גַּם הוּא לָזֶה. אֲבָל תֵּדַע אָחִי שֶׁזֶּה הוּא בְּעֶצֶם לָאו דְּחֲנֻפָּה, אֲפִלּוּ אִם רַק יוֹסִיף אֵיזֶה תֵּבוֹת כַּאֲשֶׁר מִתְבָּאֵר בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.
וְעַל עִנְיָן כָּזֶה שַׁיָּךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ג ב'): ''וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה'', וְחַיָּב אָדָם לִמְסֹר עַצְמוֹ לַסַכָּנָה, וְאַל יַשִּׂיא אֶת נַפְשׁוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה כָּזֶה. וְעַל פִּי הַתּוֹרָה צָרִיךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְסַיְּעוֹ אֲפִלּוּ בִּתְנוּעָה אַחַת, שֶׁיֵּרָאֶה מִמֶנָּה שֶׁהוּא מַסְכִּים לְסִפּוּרוֹ, וְעַל זֶה שַׁיָּךְ מַאֲמַר חֲזַ''ל בְּעֵדֻיּוֹת (משנה עדיות פרק ה' משנה ו'): מוּטָב שֶׁיִּקָרֵא אָדָם שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו וְכוּ'. וְזֶה הוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא מֵבִין, שֶׁדְּבָרָיו בְּתוֹכָחָה לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָעִין לְהַמְסַפֵּר, דְּאִי לָאו הָכִי בְּוַדַּאי חַיָּב לְהוֹכִיחוֹ גַּם כֵּן עַל זֶה, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָן בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע כְּלָל ו'.

וְלִפְעָמִים (יז) יֵשׁ עוֹד לָאו אַחֵר, לְפִי מַה שֶּׁמָצוּי, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע מִתּוֹךְ כַּעַס, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הוּא מְקַלְּלוֹ גַּם כֵּן, וּפְעָמִים הוּא מְקַלְּלוֹ בַּשֵּׁם אֲפִלּוּ בְּלַעַ''ז, וְהוּא עוֹבֵר בָּזֶה עַל לָאו גָּמוּר (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ'' (וְכַוָּנַת הַכָּתוּב הוּא אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ חֵרֵשׁ וְכַמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט בְּסִימָן כ''ז סָעִיף א').
הֲרֵי חִשַּׁבְנוּ שִׁבְעָה עָשָׂר לָאוִין הָרְגִילִין לָבוֹא עַל יְדֵי סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲפִלּוּ הוּא מְסַפֵּר רַק לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִם הוּא מַלְשִׁין עַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי כּוּתִי, אִסוּרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר חָמוּר, וְנִכְנָס לִפְעָמִים בִּכְלַל מָסוּר כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָן בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע בִּכְלָל שְׁמִינִי. וְהַרְבֵּה מֵהַלָּאוִין הַנַּ''ל, שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ עַל גְּנוּת דְּאַלְמָנָה וְיָתוֹם וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְהַרְבֵּה מֵהֶן שֶׁנּוֹגֵעַ בְּעִנְיַן עוֹלָם הַבָּא, כְּגוֹן, מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים וּמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, לְמִי שֶׁמַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בֶּעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הַכֹּל לְקַמָן.

פתיחה להלכות לשון הרע ורכילות, עשיין
להלכות לשון הרע ורכילות, ארורין
וְעַתָּה נְבָאֵר בְּעֶזְרַת ה', מה שֶּׁיָּעַדְנוּ לְעֵיל בִּתְחִלַּת הפְּתִיחָה לְפָרֵט, כֳּמָה אֲרוּרִין מְקַבֵּל עַל עצְמוֹ, מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מְמִדָּה רָעָה הזּוֹ. לְבַד כָּל הַלָּאוִין וְהָעְשִׂין הַנָ''ל, עוֹבֵר (א) עַל (דברים כ"ז כ"ד): ''אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בּסָתֶר'', שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסִפְרִי וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י בַּחֻמָשׁ.

עוֹבֵר גָם כֵּן (ב) עַל (דברים כ"ז י"ח): ''אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ'', דְּיָדוּעַ דְכַּוָּנַת הַכָּתוּב לְאָרֵר, עַל מִי שֶׁנּוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אַחֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יָדוֹ אִסוּר, דּוּמְיָא דְּלָאו (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'', וּכְבָר בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּלָאוִין אוֹת ד' שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּכְלָל זֶה, עַיֵּן שָׁם.

וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשָׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּמוֹ הֶפְקֵר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶנּוּ, (ג) עוֹבֵר עוֹד עַל אָרוּר שְׁלִישִׁי וְהוּא (דברים כ"ז כ"ו): ''אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם'', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְקַיֵּם אֶת כָּל התּוֹרָה, וְהוּא נִקְרָא מוּמָר (ד) לְדָבָר אֶחָד עַל יְדֵי זֶה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עוֹבֵר עַל אִסוּר הֶחָמוּר הַזֶּה, וְהוּא מַחֲזִיק דָּבָר זֶה שֶׁל תּוֹרַת ה' אֶצְלוֹ לְהֶפְקֵר, כְּמוֹ שְׁאָר מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעַל כֵּן גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹא. הֲרֵי חִשַּׁבְנוּ ג' אֲרוּרִין הַמְצוּיִין לָבוֹא עַל יְדֵי מִדָּה רָעָה הַזּוֹ.

(וְאִם, חַס וְחָלִילָה, הַלָשׁוֹן הָרָע הָיָה עַל אָבִיו וְאִמוֹ, עוֹבֵר עוֹד עַל אָרוּר רְבִיעִי, וְהוּא (דברים כ"ז ט"ז): ''אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמוֹ'', וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בָּעֲשִׂין אוֹת יוֹ''ד בִּמְקוֹר הַחַיִּים וּבִבְאֵר מַיִם חַיִּים, עַיֵּן שָׁם).

וְיָדוּעַ מַאֲמַר הַגְּמָרָא בִּשְׁבוּעוֹת (דף ל"ו) ''דְּאָרוּר, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ נִדּוּי'' וְכוּ'. לָכֵן כָּל אִישׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא נִזְהַר מֵעָוֹן הַמַר הַזֶּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָרֵד בְּנַפְשׁוֹ אוּלַי, חַס וְשָׁלוֹם, נִדּוּהוּ בַּשָּׁמַיִם עַל זֶה, וּכְעֵין מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר ''חֲרֵדִים'' לְעִנְיַן מַקְלֶה אָבִיו וְאִמוֹ, עַיֵּן שָׁם.

וְעוֹד כַּמָה עִנְיָנִים רָעִים נִסְבָּב עַל יְדֵי חֵטְא הַמַר







https://daat.ac.il/chazal/mefaresh.asp?masehet=16&perek=4&mefaresh=ginzey





מקורות לפרק


דף כג

ב' שצלו את פסחיהם, אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה – [הקשו התוספות והא לענין יום הכפורים אמרו שהאוכל אכילה גסה ביום הכפורים פטור, כי אין זו נחשבת אכילה? ועונה כי יש ב' אופני אכילה גסה. [א] קץ באכילה נוספת [ב] איננו קץ, אבל גם איננו צריך לאכילה נוספת ואינו אוכל לתאבון. ובזה האחרון מדובר כאן] – תוספות ד"ה פסח מיהו קא עביד (עיין "לקוטי בתר לקוטי" שהרחיב דברי ר' בצלאל רגנשבורג בגליון על הדף כאן, המציין לדברי רש"י כאן "שאכל מחמת תאוה שאכלו ברעבון" ואיננו "אכילה גסה" כמוזכר במסכת יומא)

ב' שצלו את פסחיהם - י' מאמרות, חקור דין ח"א, יג

אח נפשע, זה לוט שפירש מאברהם – [הפורש הוא יותר קשה מאותו שהיה רחוק מעולם] - אגדות ב' 26

כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר: "וישא לוט" וכו' –

למה נקוד על וי"ו "ולא ידע בשכבה ובקומה" - גור אריה, בראשית יט, לג

דף כג ע"ב

תמר זנתה, זמרי זנה – [זו התכוונה להתקרב לישראל, וזה התכוין להתרחק מישראל ולהתקרב לאומות] - אגדות ב' 26

צעירה דקרייה בן עמי וכו' "ואל תתגר בהם" כלל אפילו צעורי לא – [ודאי אין זה שכר לצאצאים משום מעשה של בתו של לוט בלבד, אלא היא תכונה סמויה בכל בני עמון כעם. ומאיזה טעם אין להתגרות בהם, כי מדריגתו של הצעיר הוא פנימי יותר (וחשובה יותר)] – מהר"ל, אגדות ח"ב 26

גדולה עבירה לשמה - עיקרים ח"ג כט

גדולה עבירה לשמה - נתיב ב' 48 (אהבת ה', ב)

גדולה עבירה לשמה – נפש החיים, סוף שער א'

גדולה עבירה לשמה - נודע ביהודה, דורש לציון, סוף דרוש ב'

גדולה עבירה לשמה - משך חכמה (סוף פי' להפטרה של פ' בשלח)

שמתוך שלא לשמה – [כאשר מתחיל לעשות מצוה, לבסוף יבוא לעשותה כהוגן] - אגדות ב' 26

שמתוך שלא לשמה בא לשמה – [לימוד תורה מביא לכח התגברות על יצר הרע. אבל היצר איננו מניח לאדם ללמוד. אבל אם ילמוד אדם לא לשמה אין יצר הרע מפריע, וממילא יבוא האדם ע"י זה לכח לכבוש את יצרו] - חיד"א, מראית העין

שמתוך שלא לשמה בא לשמה – [זה לא נאמר בכל מי שעושה שלא לשמה. כי אם עושה לשם כבוד או ריוח כסף, לא יגיע לעשות לשמה. אבל אם גם בעת שמקיים "לא לשמה" יש בכל זאת קצת כוונה לשם שמים, כמו הרוצה שיהיה לו כבוד כדי שיוכל להשפיע על הבריות לשמור את התורה, או שרוצה כסף כדי שיפרנס את בני ביתו כראוי, אע"פ שעיקר כוונתו היא שלא לשמה זה יגיע להיות לשמה] – הקדמת ספר ההפלאה (ובזה מבוארת שאלת הגמרא כיצד גדול העושה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, שהרי "מתוך שלא לשמה בא לשמה"? שמדובר ב"לא לשמה" שיש בה בכל זאת גינונים של "לשמה")

שמתוך שלא לשמה בא לשמה – [יישוב אחר לשאלה הנ"ל של הקדמת בעל ההפלאה] – עין אליהו (דבריו מובאים ב"לקוטי בתר לקוטי")

קא מתהניא מעבירה - הנצי"ב, שאלתות, קדמת העמק פ"ג פסקא ד (דף 26)

טובתם של רשעים, רעה היא - מהרש"א על הוריות י ע"ב ד"ה כל טובתן של רשעים

טובתם של רשעים, רעה היא – [כי צדיק ורשע הם ב' הפכים, ולא יבוא טוב מהרע] - אגדות א' 145

טובתם של רשעים, רעה היא - דרכי נועם דף ח:

יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו לא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות – [צ"ע כיצד שייך לזקוף מעשה רות לבלק, ולקרוא לכך כאילו בלק עצמו בא לעשות לשמה? עונה מדרש "מאור האפלה" (בתרגום הגר"י קאפח) כי גם בלק כיון בקרבנותיו לשמה, כלומר קרא לה' מתוך צרתו "עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו", וזכה לשכר גדול כזה. ולא היה במעשיו "לא לשמה" אלא קרבנו עלה לרצון. ולכן אמרו שיעשה אדם שאר מעשיו אפילו לא לשמה, כי בהמשך עניניו יש סיכוי שפעם אחת יעשה לשמה] – מאור האפילה

שכר שיחה נאה – [בני עמון הם צנועים יותר, כמו שהצעיר מתעכב בלידתו והוא ממקום צנוע] - אגדות ב' 26

יקדים לדבר מצוה – [כי המצוה שהיא אלוהית, אינה תחת הזמן] - נתיב א' 74 (תורה, יז); נתיב ב' 188 (זריזות, ב)

ארבעה דורות – [כי אחר ד' דורות אינו בעולם אחד עם הקודמים. וזריזות למצוה היא עיקר שכר המצוה] - מהר"ל, נתיב ב', זריזות 188 סוף פ"ב

ארבעה דורות - נודע ביהודה, קמא חו"מ סי' א'






י' בטבת תשפ"ב 21:23
: אכילה גסה לאו כלום היא. מפיק מדריש לקיש דאמר בהחולץ (יבמות ד' מ. ושם.) האוכל אכילה גסה ביום הכפורים פטור מלא תענו וא''ת דבפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע (נזיר דף כג. ושם) גבי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מאי דכתיב צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה זה שאכלו לשם אכילה גסה ופושעים יכשלו בם א''ל ריש לקיש רשע קרית ליה נהי דלא עבד מצוה מן המובחר מצוה מיהא עביד משמע דיצא ידי חובה וי''ל דהתם לא קאמר דיצא אלא דלא מיקרי רשע ועוד דהתם לא מיירי באוכלו אכילה גסה ממש אלא כלומר שאין אוכלו לשם פסח אלא כדי להיות שבע תדע דלא קאמר אכילה גסה אלא לשם אכילה גסה ועי''ל דשתי אכילות גסות הן.: אי
י' בטבת תשפ"ב 23:41

כי בבית שלך אתה אמור להיות נוכח על כל רבדיך.

אין לי כח ולא פנאי להאריך, אבל בזה טמון הבסיס ליצירת אינטימיות רגשית.

י' בטבת תשפ"ב 22:22
אבל מבסוט שכתבת שאת *שואלת* ספרים מהספרייה ולא משאילה
י' בטבת תשפ"ב 23:29

זו דווקא כן תוצאה של החינוך של אמא שלי.

י"ט בטבת תשפ"ב 12:34
אני מכבדת אתכם / מכירה במציאות.
ולכן בבית אני מתנהגת - מתנהלת xyz
לא כהעמדת פנים. אלא כמנהג מקום.

אני האמיתי, זה abc

פעם אחת, יהיה קשה, אבל לאורך זמן זה הנכון
כ"ז בטבת תשפ"ב 10:05

דרך שליש גן עדן וכדומה? או לפנות בעצמך לשדכנים/שדכניות?

ככה תוכלי להגדיר את עצמך ולהציג את מי ומה שאת תופסת את עצמך ולקבל הצעות לפי זה.

אולי זו דרך לעקוף את מה שגורם בפועל את הפערים מלכתחילה.

ד' בשבט תשפ"ב 00:19

"ותמיד במפגשים מהסוג הזה יש לי את הפחד הזה, שבגלל שהרגלתי את עצמי לשדר בחוץ תדמית שונה מהמציאות, אני אוטומטית אמשיך כך גם מול הבחור (כי אני טיפוס מרצה)"

לגבי ריצוי- חשוב להשקיע מאמצים להפרד מזה. במיוחד אם רוצים להתחתן, שלא תבחרי בחור שלא יתאים לך, וכמובן אחרי החתונה כשתצטרכי לעמוד על שלך, אחרת בסוף המשקעים משקיעים.

 

לי עוזר התבוננות. בעיקר בצורה החיובית למה אני לא רוצה לרצות. זה פוגע בפוטנציאל שלי כי זה שוחק אותי לטווח הארוך, ובקצר אני לא עושה את מה שאני מאמין בו.

לשאול את עצמי (אל תחפרי את עצמך לדעת) מה המניע של המעשים. לאט לאט שוואיה שוואיה.

תרגול מעשי, פעם בשבוע להגיד למישהו 'לא', ולאט לאט להעלות מינון.

וכמובן, להכיר את הנזק של רצוי. אבל בעיקר להתמקד בכך שזה מונע ממך להתקדם, ולא מכך שזה פוגע בך.

 

"וכי קשה לי נורא עם ביקורת, וכי להשפט על רמת הדוסיות שלי זה אשכרה להרגיש על "דוכן הנאשמים"".

תתדברי עם חברות שאת נותנת אמון במילים שלהן, שיאמרו לך שאת בסדר איך שאת, וטובה בצורה שבה את חיה. בעיקר חברות באותה סירה, בכל קושי פסיכולוגי האוזן קשבת שאני מרגיש שעובד לי, זה מאדם חכם ומאדם שחווה את הסיטואציה.

 

אני בן, אז לא אכתוב עידוד נראלי שבנושאים שמעניקים רגש יש להמנע, בנוסף נראלי שזה מחורטט מאדם בפורום.

 

 

ביחס לתחילת דברייך (בהחלט לא חכם מצידי לשים בסוף), את צריכה, עד כמה שהמצב המורכב מאפשר לך, להראות לסובבים אותך את הכיוון אליו את צועדת. הם ירגישו את זה אפילו במעשים ובדיבורים עקיפים ( לדוגמה- להזדהות עם דעות פתוחות, לדבר על הרבניות שאת מעריצה, על עולם הדת שאת תופסת, להטיל ספקות קטנות בדעות של הצד השני גם אם בסוף השיחה לא תחלקי עליהם) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, בלא מודע זה יעבור אליהם.

דווקא מרגיש לי שיש מעט אולי שאוכל להוסיף.

בהצלחה בכל~

ד' בשבט תשפ"ב 10:46

מאמצת לי את תרגול ה"לא" השבועי.

זו תהיה באמת קריעת ים סוף...

ד' בשבט תשפ"ב 10:16
כאשר שואלים אותך אם אפשר לשדך לך מישהו, ועם מי הוא יכול לדבר, תגידי: אני מבקשת שהוא ידבר עם החברה הזאת שלי. אל תסמכי רק עליו, ועל מי שהוא חושב שזה מספיק לברר אצלו, תגידי בפירוש. לי זה עזר מאד אחרי שפגשתי כמה בחורים שלא בררו בכלל והרגשתי שהם כאילו עושים עלי הגרלה.

אולי יעניין אותך