חינוך ילדים במשפחה לא דתיתניק חדשש

שלום לכולם!

 

אני יוצא עם מישהי במשך תקופה, ויש לנו חיבור מדהים בהרבה בחינות, אבל יש נקודה שמטרידה אותי ואשמח לשמוע את דעתכם.

 

הבחורה מגיעה ממשפחה מסורתית (קצת דתית) והתחזקה מאוד עם השנים. ולעומת זאת חלק ממשפחתה התרחקו מהדת. מבחינה דתית אנחנו היום די באותו רמה, פשוט הרקע המשפחתי שלנו מאוד שונה.

עכשיו הקשר שלה עם האחים והאחיות ממש חשוב לה. היא מדברת על זה שהיא רוצה לארח אותם בסעודות שבת, לבלות ביחד ובכללי לחיות בקשר קרוב.

כמובן שבעיקרון זו תכונה חיובית שמראה את החשיבות שהיא נותנת למשפחתיות, אבל זה מעלה בי חששות לגבי חינוך הילדים העתידיים בעז"ה. 

 

מבחינה סטטיסטית הרי ברור שכשחלק מבני המשפחה לא דתיים יש הרבה יותר סיכוי שהדור הבא גם יהיה פחות חזק. ואני מאוד חושש מההשפעה של בני המשפחה על הילדים.

מה עושים במצב שרואים בבירור איך שבן דוד משפיע לרעה על הילד והוא מתחיל לרדת ברוחניות בגללו, ובכל זאת צריך להמשיך לשמור על יחסים קרובים?

 

אבהיר שאני מגיע ממשפחה ורקע דתי ממש חזק, ובאמת הסיטואציה הזאת של בני משפחה לא דתיים ממש לא מוכרת לי. ואני לא באמת יודע ומבין את צורת ההתנהלות ואת ההשלכות.

 

 

 

האבא וגם האח של רבקה אמנו היו עובדי ע"זעברי אנכי

הפתרון הנגדי הוא להרחיק בעלי תשובה? להרחיק מתחזקים?

 

זה שאני מגיע ממשפחה יותר חלשה לא הופך אותי לפחות טוב מאחרים, וזה לא אמור בשום פנים ואופן לגרום לי להיות פחות "רצוי" בשידוכים..

 

האם זה משפיע? הגיוני שכן. עד כמה? יכול להיות כמעט 0

הרב יצחק יוסף אומר שהייתה תקופה שהאחים של הרב עובדיה היה פחות דתיים.. וממילא הקשר עם הבני דודים נחלש. ילד יכול להבין שיש אנשים ששונים ממנו. הבעיה היא שהם החברים הכי טובים

אז הפתרון הוא לא להיות החברים הכי טובים של הבני דודים החלשים..

 

זה דורש מורכבות זה וודאי.

והוא הדין לגבי שאצל סבא וסבתא בבית יש טלויזיה.

צריך לחשוב מה עושים וכמה ולמה ואיך.

אבל הנקודה של מה שאני אומר היא.. שאתה לא אמור מעכשיו לנסות לדאוג בכל דרך אפשרית שהילדים שלך יגדלו בבועה הכי אטומה שיש.. אתה ואשתך תחליטו עד כמה ואיך - אבל בשום מקום לא תמצא בועה אטומה. אז בשביל זה להרוס קשר?

תודה על התגובה!ניק חדשש
עבר עריכה על ידי ניק חדשש בתאריך י"ג בטבת תשפ"ב 14:03

אני לגמרי מסכים עם דבריך. ואני גם חשבתי ככה, שבמקרים מסוימים הפתרון הוא לא להיות החברים הכי טובים של בני הדודים האלה.

ובדיוק כאן נתקלתי בבעיה, שהיא לא מסכימה עם הפתרון הזה. והיא דוגלת בלקרב את בני המשפחה גם במצב שיכולה להיות להם השפעה עלי.

כאילו מה שיוצא זה שאצלה הערך של לכידות משפחתית גדול מהדאגה לחינוך הילדים(?!)... 

 

שתדע שדווקא ההפך..והעיקר-לשמוח:)

הילדים מתחזקים יותר ומכירים יותר בדעותיהם ויותר יודעים מי הם שהם סביב אותם המשפחה השונה מהם.. 

 

אשמח לכתוב לך בפרטי אם זה לא מפריע לך

אשמח שתכתבי ליניק חדשש

אשלח לך הודעה מהניק הרגיל שלי

אתה צודק!ניק חדשש

נכון באמת יש הבדל גדול בין משפחה של חוזרים בתשובה למקרה הזה, ואני שמח שהערת את עיני לנקודות האלה.

(בראש שלי כן השוויתי אליהם, ולכן נלחצתי שהסטטיסטיקה עובדת לרעתי)

החשש ממש מובן ואמיתיarixon
אך האם בגלל החשש הזה שווה להפסיד מישהי שיצרת איתה חיבור מדהים כדבריך? ובמיוחד שאתם באותה הרמה הדתית.
מה הסיכוי שתצליח מתישהו ליצור חיבור עם מישהי ושלא יהיו שום חששות? לא חושב שכדאי לך להמר על זה.
תראה בכל משפחה יש את האדם שפחות חזקהפי
האם הוא פחות מכבד? לא
אני בעז"ה רוצה לחנך את הילדים שלי קודם כל לא להתנשא מעל אדם אחר .
זה שאתם דתיים וזכיתם בדור הזה להיות דתיים לא אומר שמותר לכם לחשוב שהצורת חיים של השני בזויה .. אלא פשוט לא טובה לכם ..
אפשרי לגמרי לנהל שיח בריא ולכבד כל אחד גם אם הוא שונה בטח ובטח אם זה משפחה.

ברגע שאדם מפחד שהם ישפיעו לרעהי זה אומר שפספסנו את כל הנקודה .. כנראת הדת לא מספיק חזקה .

אני מגיל 0 חונכתי שביום כיפור באים אנשים לצום איתנו , (אנשים חילונים לגמרי ) האם הם השפיעו עלי לרעה? חד משמעית לא הפוך .. הצום הפך להיות הרבה יותר רוחני ,הם רק התקרבו מזה ולמדתי מזה לאהוב את עם ישראל באמת .
שמשום מה לא יודעת למה לא מדברים על זה מספיק כתנאי ללימוד תורה .
איך אפשר ללמוד תורה מתוך מקום מתנשא שהאחר יפריע לי בחיים שלי כי הוא לא דתי?
אז נכון לא תלכו כנראה לים ביחד . אבל להזמין אותם לטעום מזה שבת מזה חיים יהודיים ואו זה כן לגמרי
.
ה' אוהב את כולם .. אנחנו לא טובים מאף אחד אחר.

אם הילדים שלי לא יפנימו את זה יכאב לי הלב ברמות.
ה' אוהב את כולם, נכון, ועדיין לשמור את מצוותיו זה יותר טוב.הָיוֹ הָיָה
אם הילדים שלי יחשבו שאין עדיפות לחיים כמו שלהם על פני חיים כמו של השכן החילוני, למה שהם לא יהיו חילוניים בעצמם?



וקצת נאיבי להתכחש לעובדה שהחברה משפיעה על בנאדם.
נכון, יש וצריך איך להתמודד עם זה. אבל לבטל את זה במחי יד בסגנון שכתבת - זו כנראה לא אחת האופציות..
זאת האופציה שליהפי
שבעיני היא הנכונה בעיניך לא, זכותך

לגבי הילדים רשמתי - הם ידעו שהדרך של השני פשוט לא נכונה להם.

אין סיבה שהם יהיו חלונים אם הדת שלהם תבער להם קודם כל בנשמה ובלב הטהור שלהם.
ולא חלילה כתנאי אם תעשו ככה וככה בדיוק לפי בדיוק איך שאני אומרת אז תהיו דתיים ממש לא,
לא הולכת לפי ציר הלא אלא לפי ציר הכן תגיעו ללא.

אם אני יארח בחורה חילוניה לשבת הבית שלי יהיה פחות דתי?
ממש לא זה פשוט יעורר שיח בריא בעיני , אמא למה היא הולכת בצורה שונה?

מעדיפה שהשאלות ישאלו שאני נוכחת בצורה בריאה ולא בחוץ שהם יפגשו עם זה לבד
השאלה אינה ''זכות'' אלא אמת.הָיוֹ הָיָה
האם את מבוססת על אמירה תורנית? את רואה שזה מה שהתורה מדריכה אותנו?

וגם - לא הסברת לפי זה למה להיות דתי.
מחר את מתחתנת, יש לך ילד, והוא שואל אותך ''אמא, למה לי להיות דתי? את אומרת שזה לא יותר טוב מלהיות חילוני, אז למה??''
יש לך תשובה לתת לו?
אם אכפת לך מאמת, למה קשה לתת ראיה כלשהי לכך שישארץ השוקולד
משמעות מציאותית כפי שאתה טוען?
לא הבנתי כלום מהתחביר הזה. ראיה למה אתה רוצה?הָיוֹ הָיָה
לכך שיש יותר שעזבו את הדת אצל משפחות שחלק מהדודיםארץ השוקולד
לא דתיים
כשכבודו יראה לי איפה זה רלוונטי לויכוח שלי עם הפי.הָיוֹ הָיָה
תחילת הויכוח, סוף דבריך בתגובה הראשונה:ארץ השוקולד
"וקצת נאיבי להתכחש לעובדה שהחברה משפיעה על בנאדם.
נכון, יש וצריך איך להתמודד עם זה. אבל לבטל את זה במחי יד בסגנון שכתבת - זו כנראה לא אחת האופציות.."

אז אני נאיבי ומבקש ראיה לכך, אם הטענה היא שזה באמת משפיע לרעה אז אמור להיות משהו שמוכיח זאת
זה לא הויכוח הנוכחי.הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ד בטבת תשפ"ב 21:01
אמנם כתבתי, אבל היא לא הגיבה ולא ראיתי צורך לחזור על זה סתם.
היא הגיבה לחלק אחר בהודעה, ומשם נמשך בינינו ויכוח. על נושא שונה לחלוטין.
אני לא חושב שזה מעשה חכם מצידך לתקוע באמצע ויכוח אחר לחלוטין ''הי אבל כתבת פעם משהו בלי ראיה''.
אם יש לך מה לתרום לויכוח הנוכחי אתה מוזמן בחפץ לב
אדם לא יכול ללמוד תורההפי
בלי לאהוב את ישראל .
מצוות אהבת ישראל .. מצוות כיבוד חכמים אפילו למה חכמים לומדים תורה , עושים את התכלית של העולם? לא רק בשבילם אלא בשביל ישראל .. לכן צריך לכבד חכמים .
החכמים חייבים לאהוב את ישראל ולא להתנהג עליהם בצורה מעוררת גיחוך והתנשאות.
זה א.

אני בחיים לא יגיד לו תהיה דתי כי זה יותר טוב מחילוני. אלא כי ה' נתן לנו נשמה ורוח חיים ב"ה זאת האמת וגם אנחנו צריכים ללכת לפי ההדרכה הנכונה לנו ולנשמה שלנו אם אנחנו רוצים חיים טובים באמת .
ולא כאלה חיצוניים
מסכים עם כל מילה. צריך לאהוב את עמישראל. נו?הָיוֹ הָיָה
אהבה פירושה בעינייך לומר שאין עדיפות לשמירת מצוות על פני חילוניות?
נדמה לי שמיסטר אבן שושן חולק עלייך.

''אבל אמא, לא הבנתי. ה' אמר, נו? הנה הבנדוד שלי לא שומע בקול ה' ואת לא אומרת שזה לא טוב. אז למה שאני אשמע?''
א' ב' בשכנוע: אם לא תשכנעי אותי שמשהו מסויים הוא טוב, אין סיבה שאלך אחרייך. לא משנה בכמה אקרובטיקה תעטפי את זה
יש אנשים שונים בעולםהפי
זה לא אומר שה' אוהב רק אותנו
ה' אוהב את כולם , ושמח ששומרים את המצוות ולא רק ה' שמח גם הנשמה שלך שיודעת שזוהי האמת
ברור שאני בעד שכולם ישמרו את המצוות כולם יהנו מהתורה .. בן אדם בחר אחרת זה לא אומר שהוא בזוי האם אני יהיה עצובה שאדם בחר לא בדרך התורה ? בוודאי
אני לא יכולה להתנשא ולהגיד אני יותר טובה ..
אלא זאת הדרך שלי זאת הדרך שלו כן חבל לי שהוא לא נהנה מהחיים האלה בצורה עמוקה בצורה שתתן מענה נכון לנשמה שלו .. הרי אני מאמינה שה' ברא את העולם ברגע שמתכחשים לזה זה כואב וזהו
אבל ריבונו של עולם. איפה כתבתי שה' אוהב רק אותנו?הָיוֹ הָיָה
שמעי הפי יקרה, יש מצב שאת מוכנה לנהל דיון על מה שאמרתי ולא על מה שלא אמרתי?
כתבתי לך מהתחלה, אפילו בכותרת: ה' אוהב את כולם, נכון, ועדיין לשמור את מצוותיו זה יותר טוב. - לקראת נישואין וזוגיות
אז למה את ממשיכה להסביר שה' אוהב את כולם? למה את לא יכולה לענות על מה ששאלתי?
רשמת שהחברה משפיעההפי
משמע עדיף לא להיפגש עם בני דודים חילונים היתכן שזה מה שהתכוונת?

ואני באמת יקרה (;
רשמתי ולא הגבת. התווכחת על האמירה שזה ''טוב''הָיוֹ הָיָה
ומשום מה את לא מצליחה לענות למה שכתבתי על זה, בלי לברוח לנישות לא רלוונטיות. מאכזב.
כל פעם אני מחדד את השאלה, ואת ממשיכה להתחמק.. פעם ב''ה' אוהב'', פעם ב''אנחנו צריכים לאהוב''.. כל פעם סיסמא אחרת, רק לא להגיב עניינית למה שכתבתי.
חבל.
הצילוהפי
מה אתה רוצה בעייני זה מאוד ענייני
איך ענייני???הָיוֹ הָיָה
אני מתווכח איתך אם להגיד שלהיות דתי זה טוב, ואת עונה לי שצריך לאהוב. בואי תסבירי לי איך זה ענייני:____________
או שאת לא מסוגלת לאהוב מישו יחד עם הבנה שהוא עושה משו לא טוב, ואז זו סתם חד-ממדיות נוראית
נשמההפי
מה הנושא של השירשור?
מה מטריד אותו?
קרוב משפחה לא דתי

אז אני אומרת לא צריך להיבהל מזה אם הוא יחנך בצורה ראויה את הילדים שלו לא כל גשם שירד יהרוס את הכל
אוי טאטעהָיוֹ הָיָה
על הנושא של השרשור אפשר לומר מלא דברים. לגיטימי.
את אמרת שאסור לומר שלהיות דתי זה יותר טוב מלהיות חילוני.
אני מתווכח איתך ******על זה*******
אבל להוציא ממך תגובה עניינית זה כמו להוציא גינוי לפיגוע ממנסור עבאס....
(להבדיל כמובן וזה)
למה אתה מדבר אליה ככה?פצלש לרגע אחד
זה ממש לא יפה שתדע לך.
נשמההפי
אתה מתווכח עם עצמך כרגע בוחר לקחת משפט להוציא דיון שלם אז אתה פה יוצא מהדיון(:
ואין לי בעיה בכיף רק תעדכן אותי כמו שעדכנת עכשיו, אבל רק מהתחלה על מה אתה רוצה שהדיון יהיה?

לגבי הדיון החדש שפתחת פה:
-נכון אני לא חושבת שצריך להגיד לילדים להיות אדם דתי זה יותר טוב מחילוני.
אלא זה העניין אין פה השוואה .. אנחנו מקיימים את הדת כי ה' קיים נקודה .. זה לא קשור בכלל לאדם חילוני . להשוואת האלה .. לדרך חיים של החילוני

(אבל להוציא ממך תגובה עניינית זה כמו להוציא גינוי לפיגוע ממנסור עבאס.... - תרשה לי לא להגיב לדברים אישיים ולסלוח לך באהבה)


נא לכתוב דברי אמתתורם דם (חדש)
עבר עריכה על ידי ברוקולי בתאריך ט"ו בטבת תשפ"ב 01:26
זה באמת נראה שאני עם עצמי,כי את מסרבת לדון לעניין...הָיוֹ הָיָה
בואי נתאר מה היה פה:
א. הפי: ה' אוהב את כולם, להיות דתי זה לא יותר טוב
ב. אני: נכון שה' אוהב את כולם, אבל עדיין להיות דתי זה יותר טוב.
ג. הפי: זכותך חשוב ככה, זכותי לחשוב אחרת
ד. אני: השאלה היא לא זכות אלא אמת. על מה את מבוססת?
ה. הפי: אי אפשר ללמוד תורה בלי לאהוב את כל עם ישראל
ו. אני: נכוו. לאהוב זה לא אומר להחליט שמה שהם עושים זה טוב
ז. הפי: יש אנשים שונים בעולם, זה לא אומר שה' אוהב רק אותנו
ח. אני (מתוסכל כבר...): איפה ריבונושלעולם אמרתי שהוא אוהב רק אותנו??
ט. הפי: רשמת שהחברה משפיעה
י. אני: אבל מה זה קשור? התווכחנו על האמירה של ''טוב''.
יא. הפי: .....

את קולטת כמה זה מתסכל??? אני שוב ושוב מסביר מה אני אומר, ואותך זה לא מעניין. את לא מסוגלת להנפיק תגובה אחת שמתכתבת איכשהוא עם מה ששאלתי.
ואז את אומרת שאני מתווכח עם עצמי?? ברור.. את לא מגיבה לעניין בשום שלב, אז כנראה שבאמת אני עם עצמי....


את מסוגלת, פליזזזזזזז, לענות פעם אחת על מה ששאלתי, ולא לנאום בפעם החמשעשרה שה' אוהב אותנו?
אולי תעזוב אותה?פצלש לרגע אחד
זו דעתה וזהו.
תן לוכלי פשוט
אחר כך הוא קורא לאחרים טרחנים. רק הוא לא. תלמיד חוכעם גדול ב"ה. בעל מידות למופת.
מפריע לך? אל תקרא.הָיוֹ הָיָה
@כלי פשוט כנ''ל. תפרוק תסכולים בנסיו''פ, לא כאן.
זה לא ברור?ברוקולי

תגובה לא שייכת הבאה של כל אחד מהניקים
תוביל לחסימה
מז״א לא לקרוא?פצלש לרגע אחד
אתה מנסה למשוך בכח לדיון מישהי שאמרה את דעתה. היא חושבת ככה ואתה מנסה לגרום לה להגיד שאתה צודק בכח. זה לא ראוי בכלל.

תחשוב על זה בבקשה.
לא לקרוא פירושו שתטוס מכאן במקום לבלבל לי את המח.הָיוֹ הָיָה
אני לא מנסה לגרום לאף אחד לומר שאני צודק. אני מנסה שהיא תענה על השאלה ששאלתי.
מפריע לך? דלג שרשור.ביי. אף אחד לא קרא לך.
פשוט חלאס עם התוקפנות שלך. אתה בלתי נסבל כברכלי פשוט
אמרתי לך כבר, תיסכולים תפרוק בנסיו''פהָיוֹ הָיָה
אתה מתנהג כמו בריון.פצלש לרגע אחד
חבל מאוד שאתה נוהג בבריונות כזו ויותר חבל שאין כאן מנהלים שירחיקו אותך לצמיתות.
אולי תסתום וזהו? אתה נמאס.הָיוֹ הָיָה
ההנחת בסיס שלך בנויה על משהו שגויהפי
להיות דתי זה לא יותר טוב - הפשט שהתכוונתי
להיות אדם דתי זה לא אומר שאנחנו יותר טובים מאדם חילוני .

ובהקשר של השירשור - לא צריך לנתק קשר עם אדם שהפך להיות חילוני או בחר בדרך שונה כי גם ממנו אפשר ללמוד נכון הוא בחר בדרך שונה ולא חייב להסכים איתו עם הכל וזה סבבה זה לא אומר שהדרך שלו בזויה
אלא לא תואמת לשלנו

הבנת?
ראשית - ברכותי. 18 תגובות לקח עד שהואלת בטובך לענות.הָיוֹ הָיָה
ושנית: אדם שעושה חסד הוא יותר טוב מאדם שגונב?
נגיד, הרב יוני לביא הוא יותר טוב מברני מיידוף?
הבנתי אותך מהתחלה והגבתי לענייןהפי
אתה לא הבנת מה כוונת המשורר(;
זה העניין שאין פה יותר טוב כולם בנים של ה'.
לכן חזרתי שוב שוב על אהבת ישראל .
לא צריך להשוות .
תיארתי כבר את ה''לעניין'' הזההָיוֹ הָיָהאחרונה
תקראי: זה באמת נראה שאני עם עצמי,כי את מסרבת לדון לעניין... - לקראת נישואין וזוגיות
כעת זו תגובה ראשונה שענית על השאלה ולא מסרת שיעור אמונה על ''ה' אוהב את כולם''.


ובנתיים אחזור שוב על השאלה החדשה:
''שנית: אדם שעושה חסד הוא יותר טוב מאדם שגונב?
נגיד, הרב יוני לביא הוא יותר טוב מברני מיידוף?''
יש לך תשובה ל*זה*? חבל שניסחב שוב 18 תגובות...

מזה הדיבור המלוכלך הזה?פצלש לרגע אחד
אני פשוט בשוק. לא צריך לשתף איתך פעולה ולענות לך.

״18 תגובות לקח עד שהועלת בטובך.. .״ היא לא חייבת לך שום דבר.
...רחל יהודייה בדם
למה אתה צריך להתערב?

זה סגנון הדיבור שלו ,
אז הוא כותב בצורה מסוימת אז מה?
הוא לא קילל אותה, הוא כתב לה בכבוד.
סורי שמתערבתאפרת????
את צודקת שמבחינתך את תחנכי את הילד שלך הכי טוב ותסבירי לו שיש גם אנשים שונים שלא הולכים בדרך שלנו ובהרבה מקרים זה יעבוד אבל יש סיטואציות שהמצב לא בשליטתך לדוגמא אם הילד קלט מהדודים שירים/ביטויים לא טובים וזה נקלט אצלו והוא מתחיל להגיד אותם בבית ואחר כך גם בגן. עכשיו זה לא אומר שכשהוא יגדל הוא יהפוך לחילוני אבל זה דברים שאת לעולם לא תרצי שהילד שלך יחשף אליהם וגם אם בגיל מסויים כבר הוא לא יהיה בשליטתך לפחות כשהוא בגיל קטן את לא רוצה את זה. והקונפליקט של הפותח זה אם להכניס את עצמו למצבים כאלה או לא..... זה בעיניי.....
כתבת יפה, אהבתי ומסכיםארץ השוקולד
תודה רבה (:הפי
אני מגיבה עכשיו כדי לכתוב בפירוט אחרי שבתמקלידה משהו
אני חושבת שאם אתם באותה רמה דתית ואותם עקרונות אזאפרת????
מסתבר שגם לה חשוב חינוך הילדים שלה וברגע שהם יהיו ויהפכו להיות כל עולמה סדרי העדיפות שלה ישתנו והיא תדע לשים את הגבולות בקשר עם המשפחה כדי גם לשמור על המשפחתיות וגם על חינוך הילדים....
חשבתי על זה באמתניק חדשש

ובהתחלה זה היה נשמע לי מאוד הגיוני וסביר.

 

הבעיה שלאחר בירור מפורט יותר בינינו הבנתי שהנושא הזה של לכידות משפחתית יושב אצלה על מקום רגשי (שהיה לה סיפור טעון עם המשפחה שעסק בזה) ולכן כל כך חשוב לה להיות בקשר קרוב עם המשפחה בכל מצב.

ובגלל שמדובר במשהו רגשי ופגיע אצלה, אני חושש שיהיה לה קשה להשתנות ולהפנים שחינוך הילדים נמצא במקום חשוב יותר.

והיא צודקת, הלכידות חשובה יותרארץ השוקולד
מה עוד שהרבה משפחות חזקות עם ילדים ששינו את דרכם, אז שהמשפחות הללו יתפרקו?
מצטרףarixon
חשובה *יותר*? יותר ממה??הָיוֹ הָיָה
לגיטימי לטעון שהלכידות חשובה ואפשרית בלי לפגוע בחינוך.
אבל לומר שחשובה *יותר*? כלומר? שהיא שווה מחיר של פגיעה בחינוך?


(אגב, לא צריך ''להתפרק''... מספיק לא להיות יותר מידי דביקים....)
לגבי הפגיעה בחינוך, אני לא מכיר נתונים וביקשתי לראות נתוניםארץ השוקולד
לא יודע אם עוזר/פוגע או לא משנה.

אבל אני חושב שהלכידות חשובה יותר מהדרך הספציפית כי הדרך בכל מקרה תשתנה במידה מסוימת על ידי הילדים.

ולגבי הלכידות ודביקיות, הובן מדברי הפותח שמדובר פשוט בכך שיש קשר עם המשפחה ונפגשים איתם ולעתים חוגגים איתם.
זה מינימום נדרש לדעתי ולא שווה לוותר עליו
לא הבנתי.הָיוֹ הָיָה
מה זו ''הדרך הספציפית''?
מהתיאור שלו נראה שכשהוא מעלה את החשש של פגיעה בחינוך, העמדה שלה היא לא ''אני לא חוששת שזה יפגע'' אלא ''לוידעת, העיקר הלכידות''.
וגם התגובה שלך לא היתה כזו שאומרת ''אפשר בלי לפגוע'' אלא ''חשוב יותר''. אז אני שואל - מה חשוב יותר ממה? הדיון כאן הוא לא על ''דרך ספציפית'' אלא על שמירת מצוות. יש משהו חשוב יותר?

השאלה היא לא אם כדאי לוותר או לא, אלא היחס הערכי וסולם העדיפויות. האם היא מעדיפה ילד חילוני והעיקר שיהיה בקשר עם המשפחה?
אני לא חושב שזה שיש דוד חילוני באמת משפיע על הסיכויארץ השוקולד
שהאחיין יהיה חילוני.

מוזמן לתת נתונים כלשהם שיראו אחרת.

אני חושב שיש סיכוי גדול יותר אולי לכך שהתפיסה תהיה קצת שונה מדרך מסוגרת שינסה לחנך.

ולגבי השאלה בסוף:
1. אני לא בטוח, זה לא שחילונים כלל לא שומרים תורה ומצוות ודתיים כן. (כולם מקיימים חלק מהמצוות בהיותם כאן וזה דיון ארוך אבל זה נצלו"ש)
2. בהערה מוסגרת, יש מצב סביר שהדיון של הפותח מעחה הבדלי גישות בינו לבחורה שיפריע בכל מקרה.
השאלה אם זה השיקול שלה או לא.הָיוֹ הָיָה
כי שוב, מה שהוא מציג זה לא שלדעתה זה לא משפיע, אלא שלדעתה גם אם זה כן ישפיע - זה פחות חשוב מהלכידות.


ולגבי הסוף - אז אין לך בעיה שהילדים שלך ייצאו חילונים כי ''חלק מהמצוות הם יקיימו''? אני חושב שאם אתה משקף את מה שהגברת המדוברת חושבת - אז זה באמת סיבה שהם יחפרדו ויפה שעה אחת קודם...
לגבי דבריה אני מסכים שכך הוא מניח והיא לא התווכחהארץ השוקולד
עם זאת, אני תוהה מנין הגיעו להנחה הזו?

ולגבי הסוף:
לא אמרתי שאין לי בעיה אלא שלדעתי זו בעיה פחות חמורה מניתוק בתוך המשפחה.
אתה מעדיף ילד חילוני מאשר ילד בלי קשר עם בנדוד?הָיוֹ הָיָה
אני לא אתחיל לנהל כאן ויכוח עקר וחסר תוחלת, אבל זה מראה בדיוק ממה חושש @ניק חדשש , אם זו דעתה של המדוברת - הם צריכים באמת לחתוך, נראה שהעמדה הזו לא מקובלת עליו. ויש ממה לפחד...
דובר פה על קשר עם סבא וסבתאארץ השוקולד
וכן, יכאב לי יותר אם ילדיי יסרבו להיות בקשר עם הוריי או הורי אשתי מכך שיהיו חילונים.
(ומקווה ואנסה ששניהם לא יהיו, ובכל מקרה המשפחה שלי דתית)

מי שמסרב להיות בקשר עם סבא וסבתא אז הוא לא מקיים כיבוד סבים שהוא מחויב מצד כיבוד הורים.
ככה שזה גם שאלה של תעדוף אלו מצוות האדם לא יקיים
לא נכון, הוא כתב על משפחות של דודיםהָיוֹ הָיָה
ולעצם העניין זה לא באמת משנה. עצוב שכך אתה חושב, ועצוב אם כך ההיא חושבת. בכל מקרה זה באמת פער בלתי ניתן לגישור.

והניתוח שלך על ''איזה מצוות'' הוא במובהק לא נכון, זיל קרי בי רב הוא.
כאמור - בויכוח ערכי אני לא רואה פה טעם אבל להודיע שזו אמירה מסולפת מבחינה הלכתית צריך.
למה רק דודים? גם הסבא והסבתא מסורתייםארץ השוקולד
כי בהודעה הפותחת זה מה שנכתב.הָיוֹ הָיָה
וילד מתקלקל מחבר בן גילו במהירות פי חמשתאלפים מאשר מזקן מבוגר
לא הבנתי מדבריו שמדובר רק בבעייה של קשר עם דודיםארץ השוקולד
ובדילמה כזו, אני לא יודע מה גרוע יותר:
עזיבת הדת או חוסר קשר איתם.

אבל בכל מקרה, אני לא בטוח שיש ראיה מציאותית לכך שקשר איתם אכן משפיע לרעה
מוזמן לצטט אותו מזכיר סבא וסבתא.הָיוֹ הָיָה
לכל אורך דבריו הוא מזכיר רק דודים ומשפחותיהם.


בפעם החמישים: לא משנה הראיה המציאותית כמו שמשנה האמירה של ''גם אם כן - לא אכפת לי''.
אם אמא שלי הייתה אומרת שתמורת חמישים אלף שקל היא הייתה מחנכת אותי לחילוניות, אז כנראה הייתי קולט את המסר הזה גם בלי שאי מי היה מציע לה באמת את הסכום הזה.
צודק שהוא לא ציין,ארץ השוקולד
כך הבנתי באופן פשוט מדבריו ואולי טעיתי בהבנת דבריו.

לא הבנתי את סוף דבריך.

ולי אישית אין עניין לדון בשאלות היפותטיות, מעניין אותי מה המציאות כדי לדעת כיצד נכון לפעול.
סוף דברי פשוט וקלהָיוֹ הָיָה
וזה בדיוק מה שמסביר למה זה לא היפוטתית.
אמא שבעבור משו מסויים תוותר על שמירת המצוות של ילדיה, גם אם המשו הזה היפותטי ולא יגיע לידי ביצוע - הילדים שלה יבינו טוב מאוד עד כמה שמירת מצוות שווה בעיניה....

#למה_יש_נשירה_כל_כך_גבוהה....
מורכבאפרת????
ומנסיון משפחתי זו מורכבות ממש קשה... גם בשבילך וגם בשבילה כי אם אתה תנסה להרחיק את הילדים מהמשפחה שלה בניגוד לרצונה היא תיפגע מזה והמשפחה תיפגע, מצד שני אתה צודק שהמשפחה יכולה להשפיע על הילדים..
הייתי מתייעצת עם רב... זו החלטה מכריעה מידי
למה רב ידע מה נכון?ארץ השוקולד
מנסה להבין.
...אפרת????
כי רב שישב איתו ויבין את המורכבות בעניין יוכל להגיד לו דעת תורה. אם צריך לרדת מההצעה הזו בגלל חשש חינוך הילדים או להקים בית ולנסות למצוא פתרון רלוונטי שימנע את השפעת המשפחה על הילדים. וזו הכרעה משמעותית כי השפעה בהחלט יכול להיות שתהיה. לא מסכימה עם הבחינה הסטטיסטית שהשואל כתב אבל מסכימה לגמרי שהשפעה יכולה להיות. והרבה.
תודה על ההסברארץ השוקולד
אז בוא תגיד ברחל ביתך הקטנההפי
מה אתה רוצה ?
לנתק קשר עם המשפחה ? מה הפיתרון ?
לצמצם מגע איתם?

לא כועסת רק מנסה לעזור לך

אני חושבת שאתם יכולים להגדיר מראש מה כן ומה לא
אפשר לא לנתק מגע וגם לא להיות דביקים....הָיוֹ הָיָה
זה קורה גם במשפחות דתיות על מלא, סתם בגלל מרחק ועומס חיים...
זה לא שחור לבן...
יש מקומות שגם אפשר להיות כן יותר קרוביםהפי
ויש מקומות שפחות.
אמרתי צריך להגדיר איפה פחות ..
אני לא אלך עם המשפחה לים כאשר חצי מהם נכנסים בבגדי ים, נכון?
אני לא אלך לקנות איתם בגדים אם הם משפיעים לרעה ..


צריך לדעת איפה כן ואיפה זה בעיה
בנוסף הצד השני צריך להיות נסיך כדי שיהיה הבנה בין הצדדים .
ההורים שלי חוזרים בתשובהחושבת בקופסא

המשפחה שלהם לא "קלקלה" אף אחד מהאחים שלי או ממני, אבל לא היינו איתם ממש בקשר רציף בגלל כל מיני סכסוכים משפחתיים.

 

אני לא חושבת שגם אם היה קשר יותר נורמלי היה בהכרח "קלקול". מאז ומתמיד ידענו שהם חילונים אז לא אוכלים מהכלים שלהם. זה ממש לא מעורר שאלות של "למה להם מותר?" כשהייתי קטנה זה היה "ככה הם וזהו".

יש לך טענה שהבעייתיות היא שמבחינה סטטיסטיתארץ השוקולד
אם חלק מהמשפחה לא דתיים יש סיכוי גדול יותר שהדור הבא יהיה פחות חזק.
יש לך נתונים שמגבים זאת?

אין לי נתונים סטטיסטיים מובהקיםניק חדשש

כתבתי לפי מה שאני רואה במשפחות חוזרות בתשובה.

 

תראה את התגובה של סרדיוט, הוא טוען שזה לא דומה ודי השתכנעתי מדבריו.

אז שווה לבדוק אם אתה חושש מכךארץ השוקולד
כדי לראות אם החשש הוא אמיתי או שהוא חשש ממציאות לא מוכרת ואין באמת סיבה לחשוש.

הוא כתב דברים שנראים משכנעים וסיכוי סביר נכונים
כל הכבוד על הרצון לחינוך לקדושההיום הוא היום
לגבי המבחינה סטטיסטית-אתה בטוח בזה?

אני לא מכיר נתונים כאלה.

אם החשש הוא רוחני שווה להתייעץ עם הרב שלך ולראות מראש איך אפשר לפתור מצבים כאלה. אחכ לדבר על זה עם הבחורה בזמן שיתאים. ככה כבר פתרת חצי בעיה עוד לפני השיחה עם הבחורה.
אגב, סקר מעניין אודות מקום מגורים וחילוןארץ השוקולד
מסתבר שמקום מגורים *לא דתי* גרם אצל בנות:
יותר חילון מצד אחד ומצד שני יותר שהלכו לכיוון יותר מקפיד מההורים הלכתית.

לעומת זאת, אצל בנים מקום מגורים *דתי* גרם ליותר חילון ולא תרם לכיוון מקפיד יותר.

בשקלול המגזרים, אחוז החילון דומה ולא נמצא שינוי מובהק סטטיסטית.

יש קשר בין מקום המגורים לזהות הדתית? | ערוץ 7

אלה שכנראה יתעניינו:
@הפי
@נשמה כללית
לא קראתי את כל התגובותשחרית*
שני ההורים שלי חוזרים בתשובה.
אנחנו משפחה תורנית מאוד.

רוב הדודים ובני הדודים שלי חילונים או מסורתיים.
גדלתי בקשרים משפחתיים מאוד קרובים (כולם גרים באותו איזור, כילדה היינו נפגשים המון גם בשבתות וחגים, גם עכשיו נמצאים בקשר חם, כמובן שמטבע הדברים נפגשים בעיקר באירועים משפחתיים). לא הרגשתי שזה השפיע עלי או על מישהו מאחי. ידעתי שאני דתיה והם פחות.

החינוך מהבית נותן את הבסיס שעליו גדלים הילדים וכל עוד אתם חזקים בדרך בה אתם הולכים והילדים קולטים מכם אמת פנימית עקבית, זה משמעותי מאוד. בעיני בהחלט חלק מהחינוך הוא גם ערך המשפחה והכבוד לכל אדם.

אם כמו שאתה מציין יש ביניכם חיבור מדהים ואם שניכם נמצאים היום באותו מקום מבחינה דתית ומבחינת המקום אליו אתם שואפים, לא הייתי חוששת. והייתי מנסה להתחבר עם בני המשפחה ולראות בהם נקודות אור שאינן קשורות להאם הם שמים כיפה על הראש או לא (למשל- מכבדי הורים, מאירי פנים, בעלי חסד וכד').
בהצלחה!
יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוותאחרונה
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמותאחרונה

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfbאחרונה

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים