הבדל אחד מיני רבים (ובעצם אחד הגדולים שבהם) בין הציבור החרדי לדתי הוא הסגירות.
הציבור החרדי חי בשמרנות מפוחדת, יש לו מטרה לשמור כביכול את האמת ביידים שלו, לצייר את כל העולם כעוברי עבירות/שקרנים/טועים וכו', זה תורם לבידול. מטרת הבידול היא שמירת האוכלוסיה כמות שהיא, בלי שינויים גדולים. מכיוון שמאד קשה להתמודד עם אמיתויות מסויימות פשוט צובעים אותן כשקר מראש, אפילו בלי להתייחס לטענות. ברגע שמגיל צעיר דתיים הם פחות מחרדיים (יש הרבה קבוצות שאכן הרבה פחות מחרדיים, אך ישנן גם כאלו שהרבה יותר) אז אוטומטית אין רצון לשמוע את העמדה שלהם. כי הרי אין אצלם אמת...
הם במודע דוחים את הקשר בינינו. מנהיגי הציבור (או יותר נכון עסקונה, אין להם באמת מנהיגים פעילים) יודעים שברגע שיהיה קשר בין הציבורים, וכל ציבור יהיה פתוח לקבל מהשני אז יהיו הרבה מאד אבידות לציבור החרדי. אנשים יבינו שגם לרב קוק ולכל רבני הצה"ד יש מה להגיד, גם להם יש 'דעס תיירה'.
המחסום המנטלי כרגע הוא בעיקר השחרה ופרופוגנדה כנגד הציבור. אני לא רואה בעיה מבחינת הדתיים לאומיים לקבל מרבנים שנחשבים לחרדיים. אני רואה בעיה בחוסר הפתיחות מצד החרדים.

למה את רוצה שהם יהיו פתוחים?

למה שירצו לקבל ממי שבעיינהם הוא פחות ירא שמיים? 

מה שאת אומרת זה השערות בלבד. 

אין לי בעיה שלא יקבלו ממי שפחות ירא שמיים, גם אני לא מקבלת מאנשים שהם פחות יראי שמיים בענייני תורה ואידיאולוגיה.
אבל שלא יגידו על אנשים יראי שמיים שהם לא, ואז יתרצו בכך את חוסר ההכלה שלהם והיכולת לקבל אמת ממי שאמרה.


מה שאני אומרת מוכח וידוע. אלו לא השערות.

יכול להיות שאחד הוא בענייך מאוד ירא שמיים ומבחינתי לא מספיק.

הפרמטר הוא ה'. וברגע שהפרמטר הוא צבע הבגד או טלפון כשר או סמארטפון אז זה יראת הספאסט- נישט ולא יראת ה'.

בפועל מה שאת אומרת הוא לא נכון. נכון שבגד צבעוני לא הופך אדם לפחות ירא שמיים אבל זה מראה על השייכות שלו. וסמארטפון בציבור החרדי משקף מאוד יראת שמיים. הרבנים קובעים בצורה ברורה שאסור אז ברור שאם מישהו לא מקשיב זה מראה על חוסר ביראת שמיים.

כאשר אדם חרדי לובש חולצת משבצות וקונה סמארטפון (מסונן כמובן) זה מעיד על תוכנו.
כאשר אדם דתי לאומי לובש חולצה משובצת ומחזיק סמארטפון (מסונן כמובן) זה לא אומר שומדבר על יראת השמיים שלו.
ולמה? כי הציבור הדתי פחות מסתגר מהציבור החרדי. האם זה רע? בעיני להיפך.
בעיני החרדים זה בהחלט רע. אבל הם שוכחים שבשביל למדוד יראת שמים בציבורים שונים צריך להיעזר במדדים שונים.

לא מודדים אדם באופן ספציפי אלא כשמודדים את הציבור כולו ביחס לציבור החרדי מגיעים למסקנות כאלו ואחרות.  

אגב,גם בציבור הדתי לאומי יש מי שמבחינתם אדם עם סמארטפון הוא פחות ירא שמיים. 

"הרבנים של אותו ציבור קובעים שאסור, אז ברור שמי שלא מקשיב מראה על חוסר ביראת שמיים"

שימי דגש על הרבנים של אותו ציבור, כאילו הרבנים של אותו ציבור הם האמת האבסןלוטית.

אני מכיר המון רבנים חרדים שאומרים שגם סמארטפון עם הכשר זה סבבה.

אז את רואה שיש פה כמה גוונים בדבר.. 

הקביעות האלה נטו נוגעות לאותם רבנים והם לא האמת החד משמעית של התורה

אני לא חושבת שהמטרה של ההיכרות עם גדולי ורבני הצה"ד היא בשביל לשנות דעה של מישהו, להיפך, היא יכולה להיות יותר טובה אפילו לחרדים, שישתמשו בזה ככלי לבירור אמיתויות, שיבינו למה הם חרדיים, בזכות ולא בחסד. שידעו להצדיק את הדרך שלהם על פני דרכים אחרות ללא צורך בשלילה והשחרה.

דווקא אני זוכרת שבאולפנה דיברו לא פעם ולא פעמיים על החרדים בשביל להצדיק את הדרך

אני לא נגד השוואה. אני נגד מגמתיות שאומרת הם תמיד למטה אנחנו תמיד למעלה, אנחנו כמובן לא רוצים להיות למטה, אז אנחנו חרדים.
השוואה כזו היא לא פיירית כי היא נוצרת מנקודת הנחה סטיגמתית ביותר. 
אם אומרים 'אנחנו למעלה בגלל ההישגים הציבוריים, החינוכיים, התורניים, וכו' ומנמקים הכל- זה הגיוני בהחלט.
כיום ההשוואה החרדית בכלל לא מנומקת.

למרות שכל הברי פלוגתא הכי גדולים היו גם חברים מאד טובים. בית הלל ושמאי השיאו את בניהם זה לזה.
זו לא הייתה שנאה, זה לא היה הוא משקר, זה היה 'אני יותר צודק' + נימוקים ראויים.

אני לא יודעת באמת.

כוונתי היא שכל ציבור מורכב משומרי מצוות אורטודוקסים.

זה כמו שיש הרבה יותר דמיון בין חילונים לרפורמים 

מאשר בין רפורמים לדתיים.

נראה לי פוליטית הכי מסובך לחבר בין שני המגזרים

זה נכון שמבחינת השקפה גרידא ייתכן שאולי יש יותר התאמה בין חילוני לדתי לאומי.

אבל מבחינת אורח חיים יש הרבה יותר דמיון בין חרדי לדתי לאומי, בגלל המחויבות להלכה.

יש כ"כ הרבה דברים שקשורים להלכה שכל שומר מצוות עושה כל יום, זה עלול להתפרס על שעות.

אצל חילוני אין את כל זה.

אבל ההשקפה זה דבר מאוד מרכזי

היא פשוט מתבטאת בערכים משותפים.

אפשר לחלוק עליי כמובן שזה מאוד סוביקטיבי.

אבל אני מניח שגם את תסכימי שלאורח חיים יש מדד חשוב. 

וגם נגיד שניחא הקשר בין הצה"ד לחרדי, והחילוני לצה"ד היה זהה. 

אז עוד היה מה לדבר, אבל זה לא ככה, הנתק הרבה יותר עמוק בין הציבור החרדי לצה"ד. 

אז אתם אומרים ובצדק כמובן, שזה בגלל הסגירות של הציבור החרדי. 

מסכים כמובן.

אבל כל הקטע בציבור הדתי לאומי זה למצוא הרמוניה, ולחבר בין כל החלקים של עם ישראל.

אז הם הצליחו טוב מאוד עם הציבור החילוני, למה עם הציבור החרדי יש כמעט 0 הצלחה?

הם כן יכולים לעשות השתדלות ולגשר, אבל משתמע שהם נוקטים בגישה של יחסי פרווה.

משהו בסגנון של "אה אתם לא רוצים אותי? אוקי לא צריך" 

וזו הבעיה.

@שפרינצא בוזגלו

אני לא יכולה לכפות את עצמי על אחרים למרות שכל הצדדים מפסידים.
הציבור החילוני אכן פתוח לקבל (לעיתים) דעות שונות, הוא בעד חיילים אידיאולוגיים שהולכים לקרבי ומשרתים שירות משמעותי, הם בעד התרומה הדתית לחברה. אם החרדים היו פתוחים לקבל את השפע שיש לנו לתת גם מבחינה תורנית ואמונית- הייתה הרבה יותר אחדות והרמוניה.

זה מאוד תלוי. חילוני שיש לו ערכים חופפים עם הצה"ד- א"י, צבא, וכו' הוא זה שיהיה פתוח לקבל (אולי זה יהיה הרוב, כי רוב החילונים נוטים לימין)

חילוני שמאלני לא ממש יהיה פתוח לקבל את הדתיים 

לא את הערכים הדתיים. 

הם כרוכים בהלכה בקשר הדוק.
ההתבטאות שלהם ברמה הפרקטית אכן זהה. הלאומיות עצמה ממש ממש לא.

כן אבל זה לא מעניין אותם מה המשמעות ההלכתית. שמחים שאתם משתפים פעולה בשמחה ומרץ. ותו לא

אבל חרדי שפוסל צריך לדעת למה הוא פוסל. 
לא כי 'הם חברים של חילויינים אז אנחנו ריכים להתרחק מהם'. להבין מה המקור, להבין את ההתבדלות, ולהבין שאדם דתי חסין יותר מחרדי שלא גדל לתוך מורכבויות.
ילד דתי נולד, הולך לבית ספר שיש בו גם ילדים הרבה פחות דתיים ממנו- והוא לומד להתמודד, לומד לקדש את הדרך והערכים שלו ולהמשיך לשמור עליהם, ככה כל החיים, ואז כשהוא מגיע לצבא הוא כבר מיומן בהתמודדויות מהסוג הזה.
לעומת זאת חרדי שגדל בחיידר של זרם מאד ספציפי, והמשיך משם לישיבה מאד ספציפית והחיים שלו היו מרופדים, כי הוא נולד וגם נקבר בקריה, למה שידע להתמודד עם מורכבויות? ולכן הוא באמת יותר יתקשה כשיגיע בלית ברירה לסיטואציות מורכבות מבחינה דתית-השקפתית-אמונית.

עם איזה מורכבויות הוא אמור להתמודד?

מה הופך אדם דתי לחסין יותר מחרדי? ומפני מה?

אדם דתי חסין יותר מחרדי, כי הוא כבר נחשף לכל העולם שבחוץ.

בשונה מחרדי שכנראה נשאר בגטו המחשבתי שלו כל חייו.

ייתכן שזו הסיבה שדווקא בציבור הד"ל יש כביכול יותר יוצאים בשאלה, כי יש הרבה יותר פתיחות לעולם שבחוץ.

מאידך, דתי שנחשף לעולם הזה ונשאר ירא שמים זה מראה שהיראת שמים שלו מזוככת יותר כנראה מחרדי שלא התנסה בכל מיני נסיונות. 

בחזקת "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"

עבור דתיים זה נראה כאידיאל השילוב הזה של החומר והרוח.

עבור חרדים זה נראה כאיום ממשי לנשמה, ותכלס יש להם נקודה חזקה כאן.

מצד שני כמו ששפרינצא כבר אמרה, בגלל התפיסה הזאת יוצא שהם בונים לעצמם גטו מחשבתי שבא על גב מצוות חשובות מהתורה, אני בטוח שהגדולים שלהם לקחו את זה בחשבון, אם כבר אז בעולם הבא אמורים לבוא בטענות אליהם.

לא אל האדם הקטן שעשה מה שהרב שלו אמר לו לעשות.

חזרת על הצירוף "גטו מחשבתי" לפחות שלושה פעמים. למה החלטת שהחרדים כלואים בתוך גטו מחשבתי?

הרוב באמת מפחדים לחשוב.

זה שהם חושבים שונה לא אומר שהם מפחדים לחשוב

קחי דוגמא אחת מני רבות:


למה אסור לחשוב על ר' חיים? אם אני אגיד משהו על זה שהוא לא מנהיג ישתיקו אותי.
'לא מדברים על רבנים' למה לא? צריך לדבר על רב בשביל להבין אם הוא רב בכלל, צריך לדבר על רב בשביל להבין אם הוא מנהיג, צריך לדבר ולחשוב. אבל כשמגיל צעיר מכניסים לך שלא מדברים על ר' חיים למה שחתחשבי עליו משהו? 

קחי תשובה אחת מני רבות(ספציפית לדוג' שהבאת, כי אני לא מסכימה איתה):

זה לא שאסור לדבר על רב חיים. מראש יש עינין של זהירות בכבוד לתלמידי חכמים.

אנשים בציבור הליטאי - כאלו שכפופים להנהגתו באמת לא יידברו ולא ייחלקו. אך אנשים מהציבור הספרדי והחסידי יסכימו אומנם במדובר בגאון עצום אבל כן יהיה להם השגות על השימוש הציני של העסקנים וקרובי משפחתו ואכמ"ל . ואני חיה במיינסטרים. ולמרות שלא יחלקו על כך שרב חיים קנייבסקי הוא רב- יש לו הסמכה והוא צדיק. אנשים כן יחלקו על מה שהולך סביבו. ואני מדברת עם מספיק אנשים כדי לדעת שהדוג' שהבאת לא טובה.

חוץ מזה שגם קוקניק מלידה שינק את תורת הראי"ה מלידתו לא יפקפק בו.

אפשר לומר שכל אדם חי בתוך "גטו מחשבתי"- הגטו המחשבתי הוא הדעות וההשקפות שלו. 

אז קחי דוגמא אחרת. כי אני מתייחסת לציבור הליטאי כמיינסטרים.

תתביישי לך!!! חסידים זה הכי מיינסטרים! בושה וחרפה. אין לי מה לומר, המילים פשוט נעתקו מפי

(מגיבה עכשיו כי רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת)

אהה הבנתי אז זה כבר נהיה מעלה להיכנס לניסיונות בתקווה שלא ניפול כדי לצאת ממנה חזקים? מה זה הדבר הזה? אסור לאדם להכניס את עצמו לידי ניסיון ואם יש לאדם אפשרות אם להיכנס ואם לא להיכנס לניסיון בוחר להיכנס לניסיון נקרא רשע.

אין בעיה לשלב רוח וחומר, אבל מה הקשר לעולם הפתוח? להיות חצי חילוני וחצי דתי זה לא נקרא לשלב(אני מקצינה). 

שום דבר לא בא על גבי מצוות. יש מקרים שביטולה זוהי קיומה. וגם לפי החרדים אין כאן שום ביטול מצווה

אף אחד לא אמר בא ניכנס לאינטרנט בלי הגנה ונקווה שלא נחשף לתכנים ה' ישמור.
הדתיים שמים הגנה, והחרדיים בורחים.
איפה יש נסיון בהגנה טובה באמת? אין. 
אז למה החרדיים בורחים מאינטרנט?


אני לא מתעסקת בדתיים סטייל בנט.
אני מתעסקת פה בדתיים יותר תורניים.

בהחלט כן. לפרנס אישה למשל.
זו מצווה שמעבר למצווה עצמה יש את המימד של להעמיד את המקום הגברי והנשי בבית.
כשגבר לומד תורה והאישה מפרנסת, היא נהיית המחליטה בבית. זה בעיניי מסרס את הגבר לחלוטין.
(ולא אמרתי שאישה היא שפוטה של הגבר, זו צריכה להיות החלטה משותפת בהובלתו של הבעל)


כשאת אומרת לפי החרדים למה את מתכוונת? תני לי שם של פוסק אחד לרפואה.

כאשר ילד מחונך מגיל צעיר להתמודד ולא לברוח- הסיכוי שלו לשרוד כמות שהוא מבחינה דתית גדל.
ילד דתי גדל על מורכבויות והתמודדויות מגיל 0. הוא לומד למה הדעה שלו נכונה עקב מפגשים עם אנשים בעלי דעות קלוקלות. לעומת זאת ילד חרדי שגדל מגיל 0 במוסדות של הקהילה הסגורה שלו, וכל הילדים בכיתה בערך אותו דבר, ומשם הוא ממשיך לישיבה אחידנ- איך הוא ילמד להתמודד עם מורכבויות?

את מעדיפה שהילד ישמע דעות זרות ולהסתכן שזה יבלבל אותו אם לא יותר גרוע? 

לדעתי עדיף הילד החרדי שגדל בצורה בריאה וסביבה תקינה וימשיך כך את החיים בלי בילבולים. התמודדות עם מורכבויות בחיים אפשר ללמוד מדברים אחרים החיים לא סובבים סביב החילונים..

אם חינכו אותו להסביר לאחרים ולעצמו למה הוא שומר תומ"צ למה שיתבלבל?



פלונטר היקרה, אני מרגישה שאנחנו זזות במעגלים ולא הולכות להגיע לשום מקום, את מגינה על ציבור שאת לא באמת יודעת מה קורה בתוכו, את אומרת הרבה סיסמאות שקל אבל מעייף לפרוך כ"כ הרבה מהן בשעה אחת, את לא אומרת דברים מנומקים והגיוניים, כך שאני לא יכולה ללמוד ממך, את לא רוצה ללמוד ממני. אז אני לא רואה מטרה לעבוד קשה ולהגיב לך.

כי כשאדם שומע דעות שונות שוב ושוב , אין מה לעשות זה מפריע. טבע האדם להימשך אחרי הסביבה.

גדולים וחשובים ממנו נפלו אז אנחנו לא?

זה שאת לא מצליחה לשכנע אותי לא אומר שאני לא רוצה ללמוד.

אם נקודת ההנחה שאת יוצאת ממנה היא 'כל המזרוחניקים טועים'.?

את לא יכולה. אנחנו לא באנו להשתכנע אמרנו כול אחת את דעתה מי שהשתכנעה יופי לה ומי שלא השתכנעה גם יופי לה. למדנו מהן ההשקפות השונות. וזהו, מה צריך יותר?

ואני מקווה שגם השני.
כי אחרת חבל על כוחות הנפש שלי.
אם אני לא אלמד ולא אלמד אז למה לי לדבר בכלל.

את ההשקפות השונות אני מכירה מצויון, אני לא צריכה שום דיון בשביל זה.

עדיין אני טוען שיש הרבה יותר קשר בין חרדי לדתי לאומי.

ברכות השחר, תפילין, שחרית מנחה ערבית = שעה וחצי מינימום בכל יום.

ברכות על האוכל, לימוד תורה -עוד לפחות שעה.

יום שלם בשבוע ששובתים בו לחלוטין. 

קירבה לרב ברמה כזאת או אחרת. 

וכל המצוות שמסביב, כל זה משפיע על האורח חיים.

ואת כל זה לא תמצא אצל חילוני.

שמעתי פעם מהרב אבינר שאמר שהדתיים לאומיים קרובים יותר לחרדים כי יש להם את אותה מטרה ואילו עם החילונים יש את אותה דרך  -פחות או יותר..

מוכר ועצוב.

אבל זה עדיין לא עונה על השאלה 

למה עדיין יש נתק כ"כ גדול בין 2 הציבורים האלה. 

הלוואי שבעתיד יקומו רבנים שיצליחו לאחד בינינו

יכול להיות שהיא לא ציטטה במדויק, אבל מהיכרות כללית של הסגנון שלו הגיוני שהוא יגיד משהו כזה.

נראה לי שהיא התכוונה להנחת הבסיס שיש נתק בין 2 הציבורים

(לזכותי ייאמר שהגבנו באותה דקה- כך שלא ראיתי את התשובה)

תודה רבה

מצווה גבר לפרנס את אישתו, ואפילו מוצאת ערך בעבודה לכשעצמה (תורה שאין עימה מלאכה וכו').
אין ערך בהסתגרות. אני יכולה להבין שזו הדרך התמודדות שלהם (ששגויה בעיני). אבל לא יכולה להבין איך הם מבטלים חלקים מהתורה בשם התורה. 

לשם מה ניתנו סט הכללים הללו אם לא בשביל לחיות וללמוד להתמודד?
לברוח זה לא להתמודד. זה לבחור לא לחיות חלק מהחיים. התורה אומרת לחיות הכל (מה שבאמת מותר) אבל בגבול. אין עניין לאסור את מה שמותר.

ומי אמר שלאישה אין נסיונות במקומות כאלה? 

בימי התנ"ך אישה לא הייתה מוציאה רגל מהדלת

ויש לזה סיבה

לוט יוכיח

אלו שעושים את זה, אני מוריד בפניהם את הכובע.

אבל בואי נודה בזה, לא בכל המשפחות החרדיות 2 ההורים עובדים..

וכולם ישנים בחדר אחד עם מזרונים על הרצפה כי לאבא כיף ללמוד.

אבל! למרות שאני מסכימה עם זה שצריך לקחת אחריות ולהביא ילדים כפי היכולת ולא בלי מחשבה ושה' יידאג..זו דעתי שלי בלבד.

בכל זאת אני יכולה להבין אותם גם אם לא מסכימה. כמו שאני יכולה להבין אנשים שגדלים בהתנחלויות שיש שם חסרים בסיסיים - כי הם מאמינים בזה וזו האידאולוגיה והערכים שלהם. אני לא חושבת שיש מה לזלזל באנשים עם סולם ערכים ועדיפויות אחר.

על אותו משקל אני יכולה לשאול אם תזלזלי שמישהו שחי במקום מסוכן, עם חיכוכים? מקום עם פיגועים, קרוב לקו האש? אפשר לומר אפילו שהוא מסכן את חיי ילדיו בכך שבאחוזים הסיכוי שלהם להיפגע מערבי מרצח גבוה בהרבה מלגור במרכז הארץ? אפשר לומר שזה יותר חסר אחריות משני ילדים במזרון אחד. את מזלזלת גם בהם?

תשובה חזקה

פחות מאחוזי האנשים שמתים בתאונות. מבחינה הלכתית יתכן וזה אפילו לא מוגדר כסכנה.
אין לי את מי לתייג, אבל אשמח שתדייקו אותי.
 

אני גרה באיזור מאד מסוכן אגב.
בשביל לדעת לא לפחד את צריכה לדעת מה הסיכוי שלך למות.
ואם הסיכוי שלי למות במקום הזה (שנחשב למאוד מסוכן) קטן מלמות בתאונה, למה לי לפחד?
(ויש ללוגיקה הזו אגב תוקף הלכתי כלשהו, אם מקום מוגדר כמקום סכנה אסור לגור בו)

אבל זה לא שהמתנחלים זוכים לפטור מתאונות דרכים וסרטן. אלא יש להם גם את מימד הסכנה של לחיות במקום לא יציב ביטחונית והם עלולים להיפגע יותר מטרור (בוודאי שיש יותר פיגועים ביו"ש)

האם מתים בסופו של דבר יותר אנשים מתאונות או מפיגועים?
זה רלוונטי בשביל ההגדרה ההלכתית של מקום סכנה, וגם בשביל ההרגשה שלי.

תכלס הוא שיותר בטוח לחיות במרכז הארץ . נניח הסיכוי של ילד במרכז הארץ למות (ממחלות תאונות וכו') הוא 0.0001 % אז לילד שחי בהתנחלות סטטיסטית יש לו עוד 0.0000001 אחוז למות. אפשר לזלזל ולבוז להורים שבוחרים לקח את הסיכון ולסכן את זה שהילד שלהם יהיה בתוך הסטטיסטיקה. אגב בדקתי, זה לא נקרא מקום סכנה הלכתית- וכמובן שיש לזה את כל המקורות של יישוב הארץ וכו' אבל גם למי שמצטמצם מתוך אידיאל של תורה יש בסיס. 

נ.ב. אברך שמגיע למצב של פת לחם זה מצב די נדיר

נ.ב.ב. אותי חינכו שלסמוך על צדקה ולקחת מאחרים כשיש לי אפשרות אחרת זה דבר בזוי. כמו גם לסמוך על הנס ולא לכלכל מראש את הצעדים

נ.ב.ב.ב. אני יכולה להבין אנשים שחינכו אותם אחרת

נ.ב.ב.ב.ב. אה וגם ילד חייב בסופו של דבר בסיס גשמי. מקום לשון. מים. אוכל. זה לפני אהבה ורוח וכל שאר הדברים שאוהבים לומר כקלישאות

נ.ב.ב.ב.ב.ב אני  צריכה ללכת לישון דחוף

מי שלא, שילך לעבוד.
אין שום תירוץ למנוע מהילדים מיטה ובגדים ואוכל (כל אחד והרמה שלו) בשביל תיירה.

לנו יש מספיק כסף ב"ה ואף פעם לא היו לנו ממתקים בבית. וגם לא קיבלנו שומדבר סתם. תמיד היה צריך הסבר משכנע למה אני זכאית. אם לא לא קיבלנו. ואני לא סבלתי בתור ילדה. אה, ולהורים שלי היה ברור שאני צריכה מיטה, לא הייתי צריכה לנמק את זה.

כי לאבא כיף ללמוד?

מה תגידי במקרה וזה כי האבא בקבע בצבא והוא לא מרוויח הרבה וגם האמא . אז את תגידי שזה בגלל שלאבא כיף או שאבא בשליחות חשובה למען עמ"י והוא מוסר נפש למען עמ"י.

כנראה את לא מספיק מבינה מה זה לימוד תורה. 

לכן לילדים יש אוכל ומיטה (אני לא חושבת שעושר זה המטרה, המטרה שלילדים לא יחסר צרכים בסיסיים).
חייל ואברך שניהם תורמים לעולם המון. אבל כשילדים של אחד מהם קופאים מקור אין ערך לתרומה הענקית שלהם למען העולם אם בשביל הילדים שלהם הם לא תורמים כלום.

אם אין להם מספיק כסף ויש הרבה ילדים. דמייני סיטואציה כזו. אז תאמיני לי שבמציאות של היום אין ילד שקופא מקור ואף אחד לא ילך לישון רעב כי האבא לומד אין דבר כזה בעולם!  וההורים יכולים להחליט באיזו רמת חיים לבחור וזה בחירה נטו של ההורים

נכון. והורה שבוחר תורה על פני מיטה לילד זה גרוע בעיני. אני לא מעריכה אותו.
ולא דיברנו על זכויות. כי להורה יש הרבה זכויות (חוקיות) שאני לא תומכת בהן.

יש גם את העניין הידוע של חז"ל שאסור לסמוך על הנס.. 

יש בזה הרבה בעיות תורניות 

אבל מצד שני כמו שאמרת, האידיאל שלהם טהור, וזה יפה הכף זכות הזאת שלך. 

אוף לא רציתי שזה מה שיקרה לשירשור, אני לא אוהב לדבר על זרמים בעם ישראל.

כאילו אני למעלה מהם והם כולם טועים וכו

כולם צודקים אבל הכל מסובך

מישהו לקח את כל השחור לבן וערבב אותם לגוונים אפורים בשביל לסבך לנו ת'חיים

את מדברת בסיסמאות וזה מעצבן. - צעירים מעל עשרים

כי עם מה תתמודד אם בורחים מהכל?
בשביל מה יש כ"כ הרבה הלכות אם בכלל לא משתמשים בהן?
כח של רב הוא למצוא דרך להתיר. לא לאסור. גם כלב יכול לאסור (כמו בסיפור הידוע)

אבל את ההוכחה לזה שהאיסור על האינטרנט לחרדים לא בדיוק עובד.

ברור שלא. את הניסיונות הקב"ה תמיד יביא סמכי עליו לא צריך לחפש ניסיונות.

למה לא משתמשים?

יש דברים שאי אפשר להתיר

ויש לי שאלה קטנה, מה מאגד את כל אותם הדברים שאי אפשר להתיר?

מה זה  "עם מה תתמודד אם בורחים מהכל?"? יש מציאות כזאת שאין לאדם ניסיונות?

הציבור החרדי, עם קצב ההתפתחות הגלובלית מתחיל לאסור יותר דברים, בקרוב נהיה שם.



<צ> <צ> <צ>

בואי תנסי ותראי שהניסיונות נמצאות גם שם. חא חא חא הצחקתני, העולם לא הולך בכיוון הזה תראי איך העולם התנהל פעם ואיך היום עם כול הנאורות.. 

מאגד 

הוא צריך לנמק ולהשתמש בפסיקות קודמות.

מעורבים בחברה או בעורבים בחילונים?

איפה בתורה יש מצווה להיות מעורבים?

יש ערך בלשים גדרות כדי להישמר מדברים שיכולים לקלקל. 

יש כלל מצווה הבאה בעבירה עבירה.

למצוות יישוב הארץ 

אין מחלוקת שהחרדים מבדלים את עצמם מהחברה, ולגמרי מזניחים את המצווה הזאת.

לגבי שאר הדברים שהיא הזכירה כמובן שאלו דברים שמעוגנים בחז"ל.

ובמבט ראשון משתמע שהקללה על האדם בזעת אפך תאכל לחם כביכול לא חלה על חלק מהאנשים בחברה הזאת.

ומשום מה הקללה הזאת נפלה על האישה בנוסף לכל הקללות שיש לה, זה חידוש מעניין לתורה

מצד שני כמו שהזכרתן, יש גם מקום מבחינה תורנית לגטו המחשבתי שהחרדים הקימו לעצמם.

זה נושא מסובך הקיצר, כי ל2 השיטות יש מקורות בתורה...

איך לשיטך מקיימים את המצווה הזאת?

בזעת אפיך תאכל לחם- זה כמו שאמרת קללה לא מצווה.

לא מצאתי מקור שמתיר להיות מעורבים עם החילונים.

מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ", [ונכפל זה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך "באו ורשו את הארץ] אשר נשבעתי לאבותיכם". ופירט אותה להם במצווה הזו כולה, בגבוליה ומצריה, כמו שאמר: "ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים" וגו', שלא יניחו ממנה מקום. והראיה שזו מצווה, אומרו יתעלה בעניין המרגלים: "עלה רש כאשר דבר ה' אלהיך לך, אל תירא ואל תחת". ואמרו עוד: "ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם". וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה, כתוב "ותמרו את פי ה' אלהיכם", וכן "לא שמעתם", הוראה שהיא מצווה, לא ייעוד והבטחה.

וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה, וכן אמרו בגמרא סוטה: "אמר רבא: מלחמת יהושע לכבוש, דברי הכול חובה. מלחמת דוד להרווחה, דברי הכול רשות". ולשון ספרי: "וירשתה וישבת בה: בזכות שתירש – תשב".

ואל תשתבש ותאמר, כי המצווה הזאת היא המצווה במלחמת שבעה עממין, שנצטווינו לאבדם, שנאמר: "והחרם תחרימם". אין הדבר כן. שאנו נצטווינו להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו, ואם רצו להשלים – נשלים, ונעזבם בתנאים ידועים. אבל הארץ – לא נניח אותה בידם, ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם: "הגרגשי פנה והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה כארצם, זו אפריקי", נצטווינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות להושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים ההם, אם רצו אחרי כן שבטינו לעוזבה ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות, אינם רשאים; שנצטווינו בכיבושה ובישיבתה.

וממאמרם "מלחמת יהושע לכבוש", תבין כי המצווה הזאת היא הכיבוש. וכן אמרו בספרי: "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר" וגו', "אמר להם: כל המקום שתכבשו חוץ מהמקומות האלו, הרי הם שלכם. או רשות בידם לכבוש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל? תלמוד לומר: 'וירשתם גוים גדולים ועצומים', ואחר כך: 'כל המקום אשר" וכו'. ואמרו: "ואם תאמר: מפני מה כיבש דוד ארם נהרים וארם צובא, ואין מצוות נוהגות שם? אמרו: דוד עשה שלא כתורה, והתורה אמרה: משתכבשו ארץ ישראל, תהיו רשאין לכבוש חוצה לארץ; והוא לא עשה כן". הרי שנצטווינו בכיבוש בכל הדורות.

ואומר אני, כי המצווה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ ישראל, עד שאמרו: "כל היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ – יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה, שנאמר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים", וזולת זו הפלגות גדולות שאמרו בה - הכול הוא ממצות עשה הזה, שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן, היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות, כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי: "מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי נתן, שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיה, וזכרו את ארץ ישראל, וזקפו את עיניהם, וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: 'וירשתה וישבתה בה ושמרת לעשות.' ואמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות."

בתמצות: אי אפשר לקיים את המצווה הזאת ללא צבא.

וזה גם עונה על השאלה שבסיפא שלך

לא את האשה.. זה ממש הפיכת היוצרות

אין שום איסור על האישה לעבוד וק"ו שאין איסור כשהיא עוזרת בזה ללימוד תורה של בעלה והיא גם כן נוטלת את שכר הלימוד

'תורה שאין עימה מלאכה וגו''
זה מספיק, לא? יש ערך בעבודה עצמה ללא כל קשר לאישה וילדים שכר ועונש.
 

את לא יכולה לזרוק את זה כאן בלי להבין שיש עוד צדדים. וזה מצחיק כי אם את לומדת את זה ככה מה זה אומר על כול הגדולי התורה לאורך כול הדורות שלא עבדו ומי שעבד זה היה רק בתוך ברירת מחדל ובצער? וכולם הודו שהכי טוב זה רק ללמוד

גם אם לא היו צורפים או רופאים (והיו הרבה כאלו) הם היו מורי הוראה, מלמדים.
הם עבדו. גם אם לא קיבלו על זה כסף.


באה ילדה ואומרת שכוווווווווווולם אמרו ככה.
אמין ביותר. עכשיו לכי תחפשי לי את כל מי שאמר ככה. עבודה קשה. אבל תוכיחי את מה שאת אומרת.

מי שעבד עבד מחוסר ברירה. וכול עוד יכל ללמוד למד.

מה יש להוכיח? זה דברים ידועים. כולם אומרים את זה. אין כאן חידוש 

כולם יודעים שהכי טוב שאדם ילמד כול הזמן וימית עצמו באהלה של תורה כול עוד הוא יכול. וכך נוהגים כול הצדיקים. במה עבד הרב אלישיב זצ"ל?. הרב שטיינמן זצ"ל? הבבא סאלי זצ"ל? במה עובד הרב קנייבסקי? 

אז להזכירך הוא קיים מאז מתן תורה.

במה רבי עקיבא עבד? הארי הקדוש?

זה לא באמת ויכוח שעולם התורה והאברכות במתכונתו הנוכחית הוא חידוש של המאה האחרונה

אבל אי אפשר לומר שלא היו לפני מי שכול חייהם היו רק תורה

אבל הביקורת היא לא על יחידי סגולה שלמדו תודה והשקיעו את כל חייהם בתורה בלי לעבוד בכלל (שזה נראה לי לא היה קיים- כי נשים לא עבדו. אז או שהיה להם כסף ירושה, או שהם עבדו קצת או שהם הצטמצמו מאוד- אשמח אם תביאי מקום לתנא או אמורא שלא עבד ואשתו פרנסה- אני באמת אשמח כי זכור לי משו אבל אני לא בטוחה) אלא על השקפה של הציבור החרדי במאה שנים האחרונות שכביכול מכריחה את כל הציבור לבחור בדרך אחת של חיים שלא מתאימה לכולם ולהפוך אותה לברירת מחדל.

מי יכול לבקר את מי שרוצה לשבת ללמוד? רוצים לעבוד תעבדו. מה הקשר שמבקרים את מי שבוחר אחרת ועוד שיש גם רבנים שמעודדים את זה?

המטרה שלי להוכיח שהם עשו עוד משהו בנוסף ללשבת בכולל וללמוד.
(גם אם זה ללמד תלמידים בכולל)

אז אולי גם לימוד בחברותא זה עבודה. 

מה שהתחיל לאחרונה זה האידיאל שכולם כולם יהיו תלמידי חכמים שיושבים ורק לומדים בלי לעבוד

אבל השינוי זה בזה שכולם שואפים  לאברכות בניגוד לפעם שלא כולם שאפו לזה

וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם

תודה למורה בכיתה ג'...

אבל אין שום מקור בגמרא לחכם שהיה לומד כל היום תורה ונותן לאישה לממן אותו

(לפחות לא ממה שאני מכיר)

הקללה הזאת היא כמו טבע שהשם קבע, ואם הם שינו את התמונה, אז זה לא בהכרח טוב.

זה אומר שמשהו לא נורמלי.

אני מאריך את הנשות חיל שבאמת מצליחות לעשות את כל הדברים האלה בס"ד כמובן

אבל זה לא תקין, במידה מסוימת זה חידוש.

הגבר אמור לדאוג לכלכלת הבית, לא האישה.

אני לא מכירה מקור כזה אני מכירה סיפורים כאלו. אבל אני גם לא מכירה מקור לכך שנשים יוצאות לעבוד בכללי - זה לא תקין וזה קורה היום אז בואו לא נשחק אותה שהיום זה פעם. האישה לא בבית והגבר כבר לא המפרנס היחידי. אז לא יקרה כלום אם רק האישה תעבוד ולא רק אלא יהיה לה חלק בתורת בעלה.

זה לגזול מהגבר את המקום שלו בבית, של נותן, מפרנס, וכתוצאה מזה גם מוביל הכרעות משמעותיות בבית.

הוא בחר בזה .

משווה בין מי שמביא פרנסה למי שמביא תורה? זה יותר מוערך וזה יותר מכובד.

האדם שמכלכל את זה שלומד תורה.

זה שכלכל מקבל יותר שכר מאשר זה שלמד תורה

יש הרבה מקורות לעניין הזה שקשה לי להביא לך בשלוף, אבל זה עניין ידוע.

ורק רוצה להזכיר את זה:

"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון.

וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון"

וכשגבר לא מפרנס זה גם בעקיפין גורם שיכולת הקביעה וההחלטות בבית תילקח ממנו ותעבור לאישתו, כאילו, היא עובדת קשה ומפרנסת, אז למה שהוא יחליט לה מה לעשות בכסף?
במיוחד שאם הוא לא ילמד אז הוא יהיה בזוי בעיני השווער, והחברים ירכלו, וכל הסביבה משפיעעה על המהלך.
זו לרוב לא החלטה פשוטה. כל העויילם ומה יגידו הוא נתח נכבד מההחלטה.

מה זה למה שהוא יחליט לה? היא לא חיה לבד? היא עובדת בשביל שיצליח להמשיך ללמוד. ויש הדרכה שהכסף צריך להיות אצל הבעל גם אם הוא אברך אז הכול בסדר הוא יחליט את ההחלטות (אני בעד שיתף פעולה)

תחפשי לי מקום שאוסר.
 

להתערבב עם עוברי עבירות? אוקיי קודם כול יש את אוי לרשע ואוי לשכנו. יש את בעיות הצניעות. לא חסר. 

ללמדך שמה שטוב לעסקונה מותר, ומה שלא טוב לה אסור.

זה באמת בעיה לכן צריך לדעת מה באמת דעת הרבנים.

בלי קשר לעסקונה. כבקשתך.

את האמת. גם לדעתי זה לא בסדר. אבל הם קיבלו היתר מרבותיהם 

כדי לשמור על עולם התורה וגזרות הגיוס וכאלה

תראי את התגובה הזו: לא. התורה היא תורת חיים. - צעירים מעל עשרים

ערך בשלים גדר זה נהדר. אין ערך בלאסור סתם.

אנחנו מרגישים הרבה יותר רחוקים.

המחלוקת איתם הרבה יותר עקרונית ולכן יותר קשה להתחבר אליהם.

החילוני כופר בתורה וממילא בגלל המרחק הגדול אין לי דיסוננס איתו.

החרדי מאמין בתורה והמחלוקת היא "מה התורה אומרת" ובגלל שהתורה נוגעת לנו יהיה יותר קשה לשמוע בזה משהו אחר ממה שחושבים.

דווקא להפך, אני ארגיש יותר קרבה לאנשים מהציבור הדת"ל דווקא בגלל שהבסיס שמנחה את שנינו הוא לקיים את התורה ולעבוד את ה'.

כמו שארגיש קרבה לתתי מגזרים בציבור החרדי למרות שהם מפרשנים את התורה שונה ונותנים דגש לדברים אחרים ממה שאני נותנת.

התורה נוגעת בי ולכן הויכוח על התוכן שלה יותר יזיז לי.

מסכים שעם המון דברים יהיו קירבה יותר גדולה ושפה יותר משותפת.

אבל דווקא בגלל שהקירבה גדולה - כך הסערה תהיה גדולה יותר.

אנשים רבים את הריבים הכי משמעותיים שלהם עם האנשים הכי קרובים אליהם בני הזוג שלהם, הורים, אחים.

אהבתי את הדיוק בסוף על נקודת הקירבה 

כמה דנו ודנו ודנו..

ואין עדיין רפואה

אני לא יודעת מה לענות אבל חושבת שמה שדיברנו עליו אתמול קשור קצת...

תפיסת גלות/גאולה לא רק קשורה לאקטואליה ואבחנת המפה בצורות שונות, יש יהודי של גטו ויש יהודי של גאולה, יש תורה שורדת של מסירות נפש וחרפת רעב- אבל שאין לה פנאי להעמיק ולספק מאורה, ולעומת זאת יש את התורה הגואלת.

משמיצים הרבה את מושג "היהודי החדש" שהציונות החילונית בעליות הראשונות ניסתה לברוא, אבל דווקא באקדמיה בתיאורים וההסברים על המגמות בחברה הישראלית יש הרבה דיוקים מפליאים שדי מסבירים את השוני העמוק... כביכול הם מדברים על יהודי חילוני תוקף אבל בסוף החזון והתיאור לא רחוק מהשאיפה שלנו כשמסתכלים על זה בפן יותר תורני..

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

כשיוצרים פרסומת,

אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.

כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.

כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).

הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?

אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.

לא בשולי הדברים:

כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.

Now the shikses look well, you will go to the hell.

שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.

אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.

בנוגע לסייפא של דבריך, בפרסומות לבנק באינטרנט וברדיו הוא מופיע בדמות מהתכנית, לא כעצמו בחיים האמיתיים והוא  משתמש בביטויים המאפיינים את הדמות בתכנית, ומזלזל במסורת ישראל  בפרסומת עצמה ולא מחוצה לה.

כשחברה מסחרית משתמשת בזוג להטבים לפרסומת, עד כמה שהדבר מפריע לי ברמה האישית והיהודית אין לי ביקורת ממשית על העניין. שיעשו מה שטוב להם. הם לא מקטינים או לועגים לציבור אחר. לפחות לא באופן ישיר.
במקרה של בנק יהב מגחיכים ולועגים לציבור שלם המחזיק במסורת ישראל.

דמיין לעצמך גוף מסחרי שהיה משתמש כפרזנטור בדמות מגוחכת של להט"ב שמקטינה, לועגת  ומזלזלת בפומבי בכל אורח החיים הלהט"בי. אתה יכול לתאר לעצמך איזה סערה זה היה מייצר בשניות.

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

תשתדל לישון ולקום עם המחזורים של היום והלילה

תזכור שעמוק בתוכך אתה טוב גמור ❣️

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני

לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.

תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.

לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?

אור מתוך החושך כזה.

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

לפחות לאחדים מאיתנו?

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

לכתוב את זה.

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

ייתכן.

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.

מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו