הגיוני מאוד שתרגישי שיש לך צורך ממשי בזוגיות בגיל 18, זה נראה לי דבר מאוד מוערך שאת מחוברת לעצמך ומכירה בצרכים שלך. זה לא מובן מאליו.

יש אכן כמה רצונות בזוגיות - רצונות גבוהים ורצונות נמוכים... הדבר העיקר הוא השייכות והחיבור שהם בסופו של דבר המובילים העיקריים להקמת בית אבל צריך לשים לב לכלל הרצונות. את יכולה לנסות לכתוב את כל הרצונות הללו (גם הכי קטנים וגם הכי גדולים) ולראות איך את ביחס לכך.

כל עוד את מודעת לעצמך (וגם מודעת ביחס לכך שאת לא יודע מה שאת לא יודעת) אז את שולטת בסיטואציה. גם אם יש לך תחושה "וואי אני צריכה זוגיות בשביל בסיס דתי חזק" זה לא חייב לנהל אותך, כל עוד יודעת על איפה זה יושב אצלך וביררת בינך לבין עצמך איזה מקום זה אמור לתפוס ומה השיקול הזה שווה בעיניך - תוכלי לקבל החלטה בצורה שתיטיב איתך.

לגבי התמודדות עם סטיגמות של אחרים - כל עוד את שלימה עם הבחירות שלך בחיים ועם המסלול שעברת אז זה פחות ישפיע על התחושה שלך. סטיגמות גורמות לאנשים להפסיד, ההפסד שלהם.

אין ספק שהתחושה הזאת של הצורך הבסיסי והפשוט בבן זוג היא חלק מסויים מהבשלות.

אולי חלק מרכזי של הבשלות חוץ מזה, זה האחריות שנובעת ממערכת יחסים זוגית ממוסדת, שכוללת גם דאגה לתחזוק משק בית.

בכל אופן, יש לך דמות חינוכית להתייעץ איתה על כך?

זאת המשמעות של קצבת ילדים, או נקודות זכות. אם זה לא מספיק, תמיד אפשר להגדיל

לגבי תמיכה בזוגות כשלעצמם - בסופו של דבר זוג נשוי לא אוכל יותר מאשר שני אנשים לא נשואים, אז צריך תכנון (מגורים לזוגות צעירים עם שיתוף מסוים של משאבים?) אבל לא הוצאות

מה שכן, מצוין שם שהגיל האידאלי הוא 20, מבחינת הנתונים הסטטיסטיים האלה

והם גם לא עשו מחקר מעמיק יותר - מה הגורמים לגירושין. האם מדובר באמת בעול כלכלי? קשה להאמין שיש הבדל משמעותי כל כך בין גיל 20 לגיל 18. מה גם שאחרי גיל 20 זה מתחיל לעלות, במיוחד אחרי 25. שם זה בוודאי לא בגלל שלא התבססו כלכלית.

הרבה יותר הגיוני להגיד בגיל 20 "טעיתי בבחירה, אתגרש ואתחתן שוב"

וממש לא הגיוני לומר דבר כזה בגיל 40.

אז העובדה שאחוז הגירושין של בני 35 הוא נמוך לא מעידה על נישואין מוצלחים במיוחד.

בקיצור, לפני שבודקים מה הסיבה, קשה להתייחס לנתונים כגורם, לכל היותר כסיבה להזהר.

נאמר זאת כך:

אני מייקר את הערך של זוגיות, של האפשרות להקים משפחה, מעבר לכל ערך אחר. ולכן אם האפשרות הסבירה של מישהו להקים משפחה תהיה בעוני - אז כך יהיה. כמובן אני גם חושב שיש משקל לערכים אחרים, ולכן אם לדוגמה להקים משפחה עכשיו זה 100% להיות עני ומסכן, ובעוד חצי שנה זה 100% להיות עשיר ומיליונר, אז כן, שווה לחכות. וכמובן שאני לא נעצר שם, ואם היתה לי סטטיסטיקה של נגיד 70%, גם הייתי אומר לחכות. כמה? תודה לה', לא האחריות שלי להחליט.

אתה פשוט נותן הרבה יותר משקל לערכים אחרים. ולכן גם שיקול של לסיים תואר כדי להתחיל לעבוד בראש שקט - יכול להיות שיקול לדחייה של חתונה בשנה. וכן על זה הדרך. אני מניח שגם לך יש נקודות גבול.

אז הויכוח שלנו הוא קודם כל ויכוח על המספרים - מה באמת הסיכויים בכל סיטואציה

ואחר כך ויכוח על הערכים - כמה סיכון ואיזה סיכון כדאי לקחת בשביל זוגיות

כמובן, זה התיאור הלוגי. התיאור האמיתי הוא שקודם באה שאלת הערכים, ואנחנו קוראים את המספרים בצורה שתסתדר לנו.

אז אני לא מוצא טעם לנהל את פרטי הויכוח.

לא "האם חשוב להתחתן כמה שיותר מוקדם" אלא עד כמה גדול הערך של להיות נשוי ביותר ויותר שנים שבטווח הגיל 18-30

זה לא שצריך כמה שיותר מוקדם. זה לא מיורץ נגד הזמן. פשוט אם מתחתנים בגיל 18, אתה תעביר את גיל 19 וכו' נשוי. אם תתחתן בגיל 25, העברת כמה שנים כרווק ואחר כך כנשוי. אם התחתנת מאוחר יותר, כמובן חווית רווקות שנים נוספות.

להשוואה - תחשוב על מצב של אבטלה. זה לא סבל שגורם לברוח ממנו, אבל זה לא מצב שאתה רוצה להיות בו. ולכן השאלה היא לא "האם למצוא עבודה כמה שיותר מהר" אלא "איך אפשר לנצל בצורה מקסימלית את שנות חיי כדי להפיק משכורת ואולי גם סיפוק בעבודה"

לגבי הפסקה המסיימת שלך - אני מבין שאתה פשוט מנסח מחדש את מה שאמרתי, מנקודת המבט שלך ועם ההדגשה שמדובר על סטטיסטיקה ולא על מצבים וודאיים

המילה 'ילד', כפשוטו, מתייחסת לבן אנוש עד גיל 12, מתבגר (ברוב התרבויות) הוא בין 12 -18 ובוגר הוא מעל גיל 18.

כשאתה כותב "ילדה בת 18" אתה משתמש בתכונות המאפיינות ילד (חוסר בגרות/ אימפולסיביות/חוסר אחריות ועוד) ומשליך אותן על בן האנוש הזה, המילה 'ילד' כבר לא משמשת לתאר פאזה, תקופה אובייקטיבית של האדם, סטטוס טכני חסר רגשות, אלא מטאפורה לתאר את האדם שכבר הגיע לבגרות לכאורה, בצורה פחות מחמיאה.

לי אישית זה לא מפריע, אבל אולי חצילוש צודקת ויש כאלו שכן הפריע להן

ולא לפעמים, בדר"כ.

וגם בשרשור הזה אני מתארת לעצמי שהרעיון היה להדגיש את חוסר הבשלות של בני 18

לא בשמיים היא... שואלים את השאלות הנכונות ומונעים את עוגמת הנפש, זה אפשרי בהחלט.

זה אומר שזה נכון?

בחורה באה לפה שואלת אם היא בשלה... 

אם היא באמת בשלה ובאמת אחראית, אז למה לא? למה שנהייה מחוייבים להסביר/להצדיק את הנורמה החברתית המקובלת ביחס לכך? יכול להיות מאוד שהיא חורגת מהנורמה החברתית וזה מעולה וזה מדהים.

אני בספק אם הבנתי בכלל מה רצית לומר.

אני לא חושב שבירורים אפקטיביים שונים בגיל 28 מאשר גיל 18.

בירורים אפקטיביים נעשים על ידי הבנה של מאפיינים ייחודיים של הבחור/ה.

אני לא מתחבר לחשדנות יתר.. תמיד חשוב לברר בצורה עניינית, לפעמים יש נורה אדומה על גיל, לפעמםי יש  נורה אדומה אחרת.

נראה לי שנדיר למצוא בחור שיוצא לשידוכים בסביבות גיל 18, אבל היא יכולה גם לקחת בחור שיוצא בגיל 21 (שזה אכן קורה) והיא יכולה לצאת עם בחור מיוחד שבכלל ההגעה להחלטה שלצאת היא מעידה עליו שהוא מיוחד (האם הייחודיות הזאת טובה או רעה, את זה אפשר לנסות לגלות בבירורים).

ביחס לבשלות - אני אשאל שאלות בצורה עניינית גם מישהי בת 18 וגם מישהי בת 28. חשוב להתייחס גם לנושא הזה בצורה עניינית בלבד.

לא יודע מה נתח השוק אבל בהחלט יש בעיני הרבה אנשים שמצליחים בגיל הזה להתחתן

בני אותו גיל שאומרים אותו דבר.

חוץ מזה, בדרך כלל לבנות זה קופץ בגילאים הרבה יותר צעירים, גם בגלל השפעה חינוכית/תרבותית (נוהגים לדבר איתם על זה הרבה הרבה לפני בנים) ומסתבר שגם בגלל סיבה יותר מהותית.

זה לא מפתיע אותי שבן שמחליט לצאת בגיל 18 ירגיש שזה יותר ייחודי. ממש לא.

הצלחת לעצבן אותי לשנייה חח

פרנסה? אחריות משפחתית?

(לא חשבתי לרגע שהיית אמורה לענות על זה בהודעה הנ"ל, פשוט זה נראה לי הצד השני של המטבע של הבשלות - לשאת בהשלכות)

וכן, נישואין בגיל צעיר הוא לא פתרון לרווקות מאוחרת ויש לה השלכות.

אבל חשוב לי להדגיש שמאוד חשוב לי לא להוציא את הרוח המפרשים למי שכן חפצה לעשות זאת. גם אם היא בסופו של דבר תבין שהיא לא בשלה עדיין לחתונה, חשוב שזה לא יקרה כי היא תגיד לעצמה "אני עדיין לא בגיל", חשוב שזה מתוך תהליך בירור בינה לבין עצמה. תהליך הבירור עצמו ממש ממש לא כדאי לדחות וזה אחלה גיל לחשוב על כך, וכן, חשיבה רצינית גם רואה בזה בתור דבר ממשי שקרב ובא.

1

מקריאה של התיאור שלך, נראה שאת בשלה לזוגיות. התרשמות אישית שלי, כדאי להתייעץ עם מי שמכיר/ה אותך אישית

2

מנקודת מבט של רווק מבוגר, זוגיות היא דבר יקר מכדי לתלות אותה בשיקולים חיצוניים. אם יש לך זוגיות בהישג יד, יכול להיות ששווה להתעלם מכל שיקול צדדי. כמובן, השיקולים הצדדיים יכולים לקרוס בחזרה פנימה, ולהרוס את הזוגיות. אבל אם אין סיכון כזה - זה לא שיקול

3

יש המון מחויבויות שבאות עם הזוגיות - הצורך לפרנס ילדים וכו'. ראוי מאד למצוא פתרונות ראויים ולא ליפול על שטויות. נכון גם לרווקים, רק שבדרך כלל יש להם יותר גמישות (יכולים לישון על הספה של ההורים ולחיות על פסטה, בלי לגרום נזק לילדים/זוגיות שאין להם)

4

לפעמים אדם רוצה, בגלל השיקולים של סעיף 3, לדחות את הקמת הבית בשנים מסוימות. מבוסס על ההנחה שכאשר הוא יתחיל לחפש הוא ימצא. כמובן יש כאן סיכון אבל גם להקדים לא מבטיח תוצאות יותר טובות. בסופו של דבר, אני לגמרי מבין מי שממתין, אבל - משלב מסוים זה מעצבן אותי בקטע האישי בגלל שאנשים מוותרים בקלות מדי על מה שלי אין, ובנוסף - תמיד יש מה להוסיף ומה לעשות. אז לפעמים אפשר להפסיק להתכונן ולהתחיל לעשות. מה גם שבסופו של דבר התארגנות תוך כדי תנועה היא לא תמיד גרועה יותר, לפעמים היא עדיפה

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥