משו שמאוד קשה לי להבין.. זה עושה לי רע-אורושקוש
למדנו היום את פרשת מטות..
אז בהתחלה יש את העניין עם הנדרים. דווקא אהבתי את זה שהבעל והאבא אחראי על האישה וכל עוד הבעל לא מסכים לנדר-הוא בטל. אבל פתאום בא משו שעיצבן אותי והיה קשה לי להבין אותו.
יש את המלחמה עם המדינים ו..חלק מהשלל זה נ ש י ם.קשה לי להבין את זה..
צֹאן, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף--וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
וּבָקָר, שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.
וַחֲמֹרִים, אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.
וְנֶפֶשׁ אָדָם--מִן-הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר:  כָּל-נֶפֶשׁ, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
ואני באמת לא מבינה! זה בני אדם רבונו של עולם!!!!!!!!!!!ככה,רשימה של שלל והשבויות כמו החיות..
מה? הן עמדו שם השורה וןכל אחד לקח לו כמה והלך?! אני באמת לא מבינה את זה!
נכון,במקרה הזה הנשים הם אלה שהחטיאו את עם ישראל.. אבל במקרים אחרים עמ"י כמו כולם-לוקחים את הנשים לעצמם. זה נראה לי נורא.
וכואב לי. כ"כ הייתצי רוצה שזה היה אחרת שעמ"י לא היה עושה את זה.
חוץ מזה תחשבו שניה על האישה של היהודי שבבית. פתאום מביאים לה איזה מישי מדינית הביתה!
לא יודעת מה נשים אחרות היו עושות אבל אני הייתי תולשת לה את השעות מגלגלת אותה במדרגות ואת בעלי אחריה..
אני יודעת שפעם מעמד האישה היה שונה..אבל תמיד אמרו שעמ"י תמיד היה יותר טוב לנשים וזה..וכשאני רואה את הסיפור הזה-קשה לי! איך זה יכול להיות?! זה עמ"י?!
 
אני אשמח אם מישו יענה..
אני עצבנית על זה.והייתי רוצה לא להיות.. אני רוצה שמישו ינסה להצליח להסביר לי. אני מרגישה שלי זה סטר בפרצוף-כי אני מאמינה בכל דבר שכתוב בתורה ויודעת שזה נכון וצודק אבל קשה לי..כאילו זה באמת המעמד של הנשים?! אנחנו כמו חיות?!
 
נראה לי שהם נלקחו בתור שפחות, גם לגברים היו עושיםgolani
 - את זה במקרה אחר אלא ששם זה לא היה שייך מסיבות שלא בדיוק הבנתי. אבל לגבי השאלה "איך זה מוסרי" בא נגיד שאת תשמעי שסוכני מוסד זייפו דרכונים של מדינה זרה ושדדו ממנה מכונית בשביל איזה פעולה, את תזדעזעי? לא, כי ככה זה היום, חלק מהמשחק. יכול להיות שעוד אלף שנה (אם ח"ו לא יבא המשיח) יבא מישהו ויגיד "מה?! העזתם לגנוב ממדינה אחרת?! ועוד קראתם לעצמכם מדינה מוסרית?!" ככה זה, העולם משתנה ב"ה אבל להגיד אז "אל תילחמו במדינות אחרות, אל תקחו שבויים"  זה כנראה לא היה כ"כ פשוט כמו את חושבת... זה לפחות דעתי, כלומר אני חושב שלא מדובר פה במציאות אידאלית אלא בכוח השעה(לא אותה מלחמה, אותה מלחמה באופן ספציפי היתה בסדר מבחינה אידאלית כי הם החטיאו אותנו אני מדבר על מלחמת רשות שבה גם לוקחים שבויים.).
למה להשווות למכוניות?!אורושקוש
זנשים הן גם בנות אדם!
בגלל זה אני לא התלוננתי על הצאן והבקר. התלוננתי שהנשים בעצם מושוות לם..
כי היום ב"ה לא משעבדים בני אדם.golani
ועוד 1000 שנה יכול להיות שגם גניבת מכוניות ממדינה זרה אפילו לצורך מבצעי תחשב לפשע. מה שניסיתי להסביר הוא שאת כופה את כללי המוסר של ימינו על התקופה ההיא והראתי לך שדבר כזה יכול לקרות גם בקשר אלינו עוד 1000 שנה.
ואין פה שום קשר לזה שהן נשים או גברים.
לא, זה אחרת.אורושקוש
זה בני אדם!
זה מעבר למוסר לדעתי, זה דבר בסיסי של כבוד לבני אדם,לצם אלוקים.  ודווקא בגלל שאנחנו יהודים ומאמינים בזה שצריך לכבד אנשים התאכזבתי לגלות שלא,זה לא קרה.אני חייבת להגיד שזה קצת שבר לי משו באמונה שלי בשלמות של התורה. ואני לא רוצה שזה יהיה כי אני כן מאמינה בתורה אבל זה קשה לי הדבר הזה..
אני מסביר שוב.golani
זה היה הסטנדרטים של אז, זה לא פשוט לבא לעם ולומר לו להתנהג באותה רמת מוסר שמצופה מעם שחי 3000 שנה אחרי זה.
מכירה ת'דבר הזה עם האדמו"ר מגור? אח..
הסטיגמה על הגורניקים = כל אחד יותר גדול מהשני...
משהו כמו - פעם אמרו לאדמו"ר שלהם שהחסידים שלו הם 'חיות'.
יודעת מה הוא אמר?
כן - 'חיות הקודש'...
 
 
אז לא. קודם כל, אחותינו, קחי נשימה עמוקה.
כוס קולה קר, עם עוגת קצפת מתוקה.
לנשום לאט, ו - טוב.
 
יופי, עכשיו אפשר להתחיל.
 
צֹאן, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
וּבָקָר, שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.
וַחֲמֹרִים, אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.
וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר: 
כָּל-נֶפֶשׁ, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
 
"ואני באמת לא מבינה! זה בני אדם רבונו של עולם!!!!!!!!!!!ככה,רשימה של שלל והשבויות כמו החיות.."
 
אני מזה לא מבין אותך. את אומרת לה' - מזה?! ואת עצמך, עושה משהו אחר.
הרי כתוב ב-מ-פ-ו-ר-ש 'וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים', אז וואו, איך הגעת לזה שהם חיות.
האא, כי זה כתוב ליד החיות? אז רגע, קודם כל, הכתוב מדגיש - וקחי את זה כהדגשה במיוחד בשבילך - חס ושלום, אשה זה אדם.
 
 
---
 
 
את מקשיבה? אני מזה לא אחוז בחומר שאת עוסקת בו, אז בשביל שזה יהיה איכשהו שווה, אביא חומר שאני עוסק, בו - ותקשיבי, טוב --->
 
י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם. 
יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ ----
יג וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ, לְפִי חָרֶב. 
יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל שְׁלָלָהּ תָּבז לָךְ;
 
 
קראת? פשט.
עכשיו שימי לב, אני אייצג שני אנשים. כל אחד רואה דבר אחר -
 
א) מה זה?! איזה אפליה נגד גברים! פמינסטית התורה הזאת! האאא, את הגברים הורגים ככה ואת הנשים משאירים?!...
 
ב) מה זה?! איזה אפליה נגד נשים! שובניסטית התורה הזאת! האאא, ככה היא אומרת להשאיר את הנשים כמו שמשיאים את הבהמות?!...
 
שמעת? מי מהם אמת?
שניהם, מבלבלים את השכל.
 
למה?
כי כל אחד רואה מה שהוא (!) רוצה לראות. את הצד האחר שזה יהיה נגדו - פתאום הוא לא רואה. פתאום רק 'נגד נשים', או רק 'נגד גברים'...
 
עד כאן, לימוד לבגרות לתנ"ך.
לא מה שאת לומדת, אבל כן לבגרות.
 
 
----
 
 
עכשיו, אני וואלה באמת לא יודע את כל העניין ההוא שם שאת מדברת עליו.
אבל ת'אמת - ויש מצב שאניטועה, תקני אותי אם כן - יש פה משהו שקפץ לך מהלב, שהקדים טיפ טיפה את השכל בקר. שוב, תקני אותי אם אני טועה.
 
ת'אמת שקראתי ת'הודעה שלך הייתי בטוח את הולכת להביא - וואחד קטע שהתורה נגד נשים, מז"א?! כיסוי ראש, מה האשה זה מחבל?!...
נו שוין, זה נשמע כבר מפחיד אם ככה היהדות.
 
אבל וואלה באמת שלא הבנתי מה כ"כ הרתיח אותך.
צֹאן, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
וּבָקָר, שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.
וַחֲמֹרִים, אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.
וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא ידְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר: 
כָּל-נֶפֶשׁ, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
 
 
אני מבין שאת הגברים - מחקו, יענו חסלו.
אז כן, יש שלל. ולכן כותבים את כל השלל בבת אחת.
שזה כולל - רכוש, ו - נפשות. במקרה הזה, אין גברים, כי 'מחקו' אותם, אבל אם היה גברים - וואלה גם הם היו נכנסים פנימה. ליד החמורים אני מאמין...
 
נשים - זה חלק מהשלל.
בדיוק כמו ש -
וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ:  וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ.
מי שכורת (במקרים מסוימים) איתנו ברית - נהיה עבד שלנו.
כן כן, גם הגברים...
 
אל תדאגי. אף אחד לא מבקש מהנשים לאכול עשב ולסחוב מחרשות...
 
את יודעת ש ---->>>
 
  • והסירה את שמלת שביה - לפי שהם נאים שהנכרים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם
  •  

    הן 'מתות' שיקחו אותם. בדיוק הישראלים החתיכים...

    אם לא - הורגים אותן. מה עדיף להן? שיקחו אותן. חוץ מזה שהם רוצות לזנות.

    אז כן, באו וכבשנו עיר, ועכשיו יש שלל. אז כותבים הכל מהו. צאן, בקר, וכן - גם נפשות אדם = נשים. זה חלק מהשלל. את שואלת למה מגיע בכלל במלחמה שלל? ואם יש שלל, אז לוקחים אותו. ו - לא. אל תדאגי. לא מרביצים לה. חס ושלום. התורה תתיחס אליה הכי יפה בעולם, אבל זה לא סותר שהיא הייתה בעיר שכבשו אותה = היא שלל. בדיוק כמו שהגברים נהפכים להיות 'עבדים', אז נשים מסתבר שלא 'עובדות', אלא רק מתחתנות עם הגברים.

     

     

    עכשיו, אחרי מה שאמרנו, תראי אם זה ב-א-מ-ת כ-ז-ה נורא.

    אם כן, תגידי. נרחיב, באמת בשמחה.

     

     

    עוד דבר, לגבי ה - 'שתי נשים'.

    כמדומני שכבר התנ"ך מכנה אישה אחת לשנייה בשם 'צרתה'.

    וואלה, צרה. איך אמרת? היית זורקת את בעלך מהמדרגות?...

    אז תדעי שאת אשה נורמלית. ככה מסתבר רצו לעשות גם שאר הנשים.

    אבל הזמנים יותר השתנו גם מפעם. נגיד למרות שזה לא היה גם פעם 'כיף', מסתבר,

    כ"כ לאשה, אבל את רואה לדוגמא ששרה בקשה מאברהם שישא שפחה. היא, בקשה.

    אז לגבר מותר לשאת שתי נשים. כמובן שצריך להשתדל שיהיה שלום בית וכדו', אבל מסתבר שפעם זה היה 'פחות בעייתי' מהיום - שאגב, היום כבר כמעט ולא מתירים את זה גם מהסיבה הזו של השלום בית. אגב, אני לא יודע בדיוק מה היה המציאות של אז, אבל המציאות של היום השתנתה - מסתבר. אפילו שפעם יש מצב שזה לא היה 'כזה כיף' להתחתן עם שתי נשים, אבל כנראה כל החיים היו אחרים. זה לא היה כמו היום.

    אגב, יש מצב שזה הסיבה ל - 'חרם דרבינו גרשום'...

    קיצור, בשביל להגיד על פעם, צריך לדעת ת'מציאות. ו - ההא, אל תדאגי -

    'אני הייתי תולשת לה את השעות מגלגלת אותה במדרגות ואת בעלי אחריה', מסתבר בעז"ה שלא תצטרכי לעשות את זה...

     

     

     

     

    פססט, מקוה שאת עכשיו אפילו 'קצת' יותר רגועה.

    אם יש משהו להרחיב, בשמחה.

    שבוע מבורך וכל טוב!

     

     
     
     
     
    מה הקשר "לנשום לאט"?golani
    אם זה במובן של "נא להרגע" אז תרשה לי לחדש לך שלקושיות באמונה לא צריך להתייחס כמחלה פסיכיאטרית.
    איפה התיחסתי לזה ככה? ח"ו.אח..
    אצטט משהו שכתבתי בפורום פעם, ונראה לי שהכל יובן -
     
    *
    אגב, זה באמת טבעי. אל תחשבי שאת כופרת או משו כזה. ממש לא. בדיוק ההפך.
    את בן אדם רגיל. והעבודה שלנו, של כולנו - להפוך לעובדי ה'. מאהבה. ובעז"ה, זה יגיע.
     
    **
     
    אם זה מפריע לך - שואלים. היהדות זו דת מאוד מיוחדת, כי שם - מותר לשאול שאלות בהגיון. כל מה שתרצי, את מוזמנת לשאול. ושאלה כמו זו, זה לימוד תורה ממש שאת מקבלת עליו שכר - אז איך הגעת לכופרת?!
    מי שאומר שאת כופרת - טועה. אם זו שאלה כמו זו - אל תתיחסי אפילו אם זה אדם מבוגר אומר לך שאת כופרת.
    (אגב, זה נכתב ממש לשואלת ששאלה כאן ^^)
     
    ***
     
     
     
    ---------
     
    אם תרצה עוד מקורות שאומרים בדיוק ההפך מזה שכאילו אמרתי שזה 'מחלה פסיכיאטרית', אם תרצה עוד מקורות שאומרים אחרת, וואלה אחי, בשמחה, יש.
     
     
    ו - לגבי 'לנשום לאט', שאלת מה הקשר. תקרא שוב ת'שאלה שלה, ותקרא את התשובה.
     
     
     
    ------
     
     
    • למס ועבדוך - עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד, לשון רבינו שלמה. ובספרי (שופטים ר), אמרו מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד, שעבוד ולא מסים אין שומעין להם, עד שיקבלו עליהם זו וזו:
      וענין המסים, שיעלה עליהם מלך ישראל או הסנהדרין מס לבנות בית למלך וערי המסכנות אשר לו, וכן לבנין בית השם. והשעבוד הוא, שיוכל כל איש מישראל ליקח מהם לחטוב עציו ולשאוב מימיו ונותן לו שכר הראוי. וזה טעם "למס עובד" הכתוב בשלמה (מ"א ט כא), שקבלו עליהם מסים ועבדות כדין התורה. לא כענין שכתוב (שופטים א כח) ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והורש לא הורישו, כי שם איננו מזכיר עבדות, אבל כמלך שנותן שוחד למלך תקיף ממנו שלא ילחם בו:

     

     

    [ואם יהיה קשה - הרי זה עם 'שכר', תשובה - אז גם עבד זה עם שכר. ואם ממש נרצה משהו שיסתדר פה ממש, יש מסתבר לפי הרמב"ן ב - שופטים, א', כח'.]

     

     

     

     

    אחי, תודה רבה על ההארה.

    שבוע מבורך ומלא שמחה!

    לא מסכים.golani
    שגיאות כתיב - צודק, בד"כ מומלץ להעיר בפרטי אבל אם סגנון מסויים (קל וחומר בן בנו של קל וחומר התבטאות מסויימת!) לא מוצא חן בעיני מבחינה ערכית אין שום בעייה,להפך, לדון בו בפורום, כי אחרי הכל מטרת הפורום היא דיון.
    סבבה אחי,אח..
    מוזמן לפתוח דיון בפורום המתאים.
     
    [או אולי לפני שפותחים דיון, לדבר עם זה שכותב את התוכן הבעייתי מבחינה ערכית ולנסות להסביר ולדון איתו על המדובר.]
     
     
     
    ו - בכל מקרה, מה שאמרת -
    "אם זה במובן של "נא להרגע" אז תרשה לי לחדש לך שלקושיות באמונה לא צריך להתייחס כמחלה פסיכיאטרית",
    אם זו הבעיה הערכית -
    הוכח שם בתגובה למעלה שאני לא חושב ולא אמרתי כמו שהסקת מדברי.
    ממילא, הבעיה הזו - אינה קיימת פה בתגובה.
     
     
    ציטוט מהשרשור ההוא -
    אגב, תחשוב שוב על הסיבות ה - 'ערכיות'.
    זה מתקשר לפורום בראש יהודי. יש ערכים של התורה,
    ולפעמים היא מביאה 'קצת חופש' לבחור. ככה שאם אחד אוהב
    כזה סגנון והשני אחר, לא אומר שיש בעיה (!) ערכית.
    לפחות לא לפי התורה...
     
     
     
     
    תודה על ההארה אחי.
    שבוע מבורך וכל טוב!
    אגב, הציטוט שלך לא נכון.golani
    "והי אם שלום תענך" במקרה כזה הם משלמים מס הן בצורה של כס והן בצורה של עבודה אבל זה לא נקרא שהם הופכים לעבדים.
    תודה אח..נרגעתי קצת..אורושקוש
    קשה לי להצביע על משו מסוים אבל כאילו משו עוד מפריע לי..
     
    בכל מקרה בקשר ל'שתי נשים'-
    למה בכלל היתה פעם אופציה כזאת?
    למה מלכתכילה להכניס את העניין הזה של 'הצרתה'???
    אני באמת לא מבינה? רוצים לגרום לנו להוציא את הרע שיש בנו?!
    זה נראה לי מגוחך להכניס צרה לבית.
    וגם-חוסר התחשבות בנשים.
    וכן,יש לי ב"ה מזל שאני לא אצטרך לגלגל את בעלי במדרגות..
    אולי...רציתי
    תארי לעצמך שישנו זוג (ב"ה יש הרבה כאלו, אבל אני מדבר על אחד ספציפי), זוג מאושר, הם אוהבים אחד את השני, פרנסה, וכו' וכו' - אבל יש בעיה אחת:
    - כבר יותר מעשר שנים הם נשואים, אבל אין להם ילדים.
    מאחר שכנראה שכבר ילדים לא יוולדו להם, הבעל מחליט (ואולי אפילו בעידוד האשה) לשאת עוד אשה, שבעז"ה תביא לכך שמצוות 'פרו ורבו' תקוים בבית [ד"א, אם אני לא טועה, מצוות פרו ורבו מוטלת בעיקר - אם לא רק - על הזכרים. סליחה ומחילה אם אני טועה].

    למקרים כאלו ואחרים התורה מאפשרת לאדם להינשא ליותר מאישה אחת.
    לדוג', למלך מותר להינשא ל-18 נשים. אחת הסיבות לכך היא שנישואים עם בנות של מלכים ממלכה אחרת היתה דרך מקובלת לכריתת ברית.

    עוד נקודה, התורה לא מחייבת אף אחד לשאת יותר מאשה אחת. היא מאפשרת את זה.
    זה שאדם מחליט לנצל את חופש הבחירה שלו בצורה לא טובה לא אומר שהוא היה חייב לעשות את זה.
    ><הסנה-בוער
    בס"ד
    נראה לי שהשאלה של אור יותר בכיוון של "אם לגברים מותר להתחתן עם כמה נשים, ולנשים רק עם גבר אחד, זה מראה שהתורה מתייחסת בפחות כבוד לנשים".
    -לגבי הקטע של עקרות- ומה קורה עם הגבר עקר?
    -לגבי מלכים- אם ככה, האשה היא בעצם אמצעי לכריתת הברית, סוג של חפץ, ולא אישיות בעצמה שצריך להתחשב ברצון שלה.
    -ברגע שהתורה מאפשרת משהו היא נותנת לו יד.

    ~

    אור- יש דברים בתורה שאנחנו לא מבינים. 
    ומה שטוב ביהדות, זה שיש לנו חכמים, שיכולים לחדש לנו דברים בהתאם לתקופה.
    פעם היה מאוד מקובל שיש יותר מאשה אחת, אבל בתקופה כל כך פרוצה כלפי האשה, התורה היתה פורצת דרך בתחום, ונתנתה לאשה הרבה יותר זכויות מבאומות אחרות. אבל יחסית לתקופה שלנו, העולם התקדם, וצריך להוסיף עוד כמה דברים. בשביל זה יש את חרם דרבינו גרשום. [ברור וברור שאין לשנות את התורה, בטח שלא אנחנו האנשים הקטנים, אבל חז"ל יודעו מתי צריך להוסיף בצורה הנכונה והמותרת.]
    אז ככה -אח..
    - סתם ככה בכללי, סברה פשוטה שלא יודע אם קשורה לכאן - גבר גם מבחינה פזיולוגית יכול לחיות עם כמה נשים. אשה (שהיא הרה) לא בדיוק מתאים שתחיה עם כמה גברים. או עוד מחשבה, תחשבי רגע על אשה, היא יותר פנימית - יותר צריכה
    מישהו אחד (!) שיהיה איתה. הם לא בנויה מבחינה נפשית לכמה גברים.
    אגב, את הכתוב ^ אפשר לראות ממש במציאות עד היום, ברור כשמש.
     
     
    - על הגבר יש מצוות 'פרייה ורבייה' מהתורה, אבל לא על האשה.
    ממילא > לגבי הקטע של עקרות - ומה קורה עם הגבר עקר?
    אז אף אחד כאן לא יעבור על מצות עשה. הגבר כי לא יכול לקיים את המצוה, והאשה כי לא מחויבת בה. לכן לא מוכרח להיות שיתגרשו אם הגבר עקר. לעומת זאת אם האשה עקרה - יש בעיה כי הגבר מבטל מצות עשה.
     
    - לא. זה היה ר-ק אצל מלכים. כי כך היה הדרך שלהם לכבוש מקומות - אם נקרא לזה ככה. גם האשה עצמה [!] כך התחברה למקומות אחרים. קיצור, כמה מלכות את מכירה בכל העולם? 10. אני שמעתי על 1,000,000,000 נשים. בואי רגע נלך לכיוון הרוב, ונגיד שאם (גם נגיד לשיטתך שזה 'חפץ') זה היה ככה אצל המלכים, אז זה ממש לא מראה על הכלל שאת יכולה להגיד ש: "האשה היא בעצם אמצעי לכריתת הברית, סוג של חפץ, ולא אישיות בעצמה שצריך להתחשב ברצון שלה", בכללי. האא, ואל תשכחי שגם שם לא נראה לי הם חיו 'בעל ואשה' רגיל, אז אל תקראי לזה ממש בעלה...
    עוד דבר שניגע בו. אמרתי 'אם זה חפץ' - אז זה אחוז שיא הקטן. אבל אני ממש לא חושב שזה חפץ. זה היה 'דרך מחשבה' כמו ש - ביבי חבר של אובמה?
    תגידי >>> חברות זה חפץ. לא, זה ממש לא. כ-ל החברות הזו נוצרה בשביל (!) אינטרסים, כך גם בנישואי מלך עם מלכה וכדו'. זה לא 'אשה זה חפץ', כי זה ממש לא עניין של 'אשה נשית' וכדו'. זה פשוט 'חברים לדבר מסוים', והחברות הזו מתבטאת בנישואין, כי זה דבר מחייב וחזק.
     
    - אני מזה לא אחוז בסוגייה, אבל את רואה שגם ל - 'אשת יפה תואר' התורה התירה ודעתה לא הייתה נוחה מזה. גם כאן התורה אפשר לומר מראה לנו שדעתה לא כ"כ נוחה מזה 'כי תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה'. אבל זה הותר ע"פ התורה כי מסתבר שפעם המצב לא היה כמו היום, ועוד שלפעמים זה היה נצרך למעשה ת'כלס וכו', וזה הותר. אומר שדעת התורה נוחה מזה? לא ברור כ"כ.
    אני לא משווה את זה ל - 'אשת יפת תואר', כי שוב, אני לא אחוז בסוגייה הזו כמעט בכלל ובאמת צריך להכנס לעומק בשביל להתחיל להבין את הטעמים המתוקים שיש לתורה. אבל בכללי, רואים שכמה שזה נראה 'שובניזם', זה ממש לא. לאט לאט יותר מתבהר המבט הכללי, הבהיר, והאמיתי על הסוגייה. אגב, יעזור אם אני אגיד שיש (מצב שיש) מחלוקת האם מותר לקחת את אשה נוספת בעל כורחה של הראשונה או לא? כי נגיד שלא, אז זה כבר נשמע פחות 'שוביניזם'. וגם אם כן, אני מאמין שה' יודע בדיוק את טבע האדם הכי טוב וגורם שיש מעמד שווה, אבל לא דומה בין הגבר לאשה. לכן, יש הרבה שאלות, אבל שנדע כמו שאמרת, שזה מבורר בדברי חז"ל וכו', ורק צריך ללכת ללמוד ולעיין בפנים ואז לראות את הטעם המתוק והאמיתי של היהדות.
     
     
     
    סה"כ, באמת יישר כח על השאלות ועל הדיון. יש דברים שלא ירדנו ממש ממש לעומק, אז בעז"ה נשתדל אנחנו לברר אותם לעצמינו. איך אומרים? הש"ס עוד ארוך, תמיד יהיה בעז"ה במה לעסוק בהנאה...
    אם יש עוד שאלות או משהו להרחיב, בשמחה רבה. כולנו פה ננסה כמה שיותר להכנס לעומק הסוגייה ולהנות מד"ת מחכימים ב"ה.
    שבוע מבורך וכל טוב מלא שמחה!
     
     
     
    אמנם המצווה פרו ורבו היא לגבריםאורושקוש
    אבל סתם חשבתי על זה עכשיו-יש מצב שנתנו את המצווה הזאת לגברים יצטרכו להביא ילדים לעולם..למה לא נתנו לאישה את המצווה הזאת?הרי בסופו של דבר היא זאת שיולדת.. אבל אנחנו רוצות ללדת יש לנו את החשק הזה. ונשים בעצמן לא מבינות איך אחרי כל ילד שהן יולדות וסובלות את כל הכאבים הן רוצות עוד. וגברים אמנם לא סובלים אבל אני גם לא בטוחה שיש את אותו ראצון חזק שיש לבנות-ללדת.
    אני מסתכלת על ספר מלכים ואומרת-הנה,מה יצא מזה שנשאו כמה נשים? היעה להם נגיד 10 נשים שלכל אחת נולדו 5 ילדים נגיד.ומי בדיוק מחנך אותם?הנשים?
    מדי פעם רואים איזה מלך שהיה צדיק ו..הבן שלו יצא רשע מרושע. ואני אומרת-איך זה קורה למען ה'?! זה יכול לקרות כשלאבא אין קשר ישיר לבן והוא לא מחנך אותו נורמאלי. אז הוא מסתכל על אבא המלך ומעריץ אותו אבל איפה החינוך הישעיר לבן?!..  זה לא מחייב שזאת הסיבה אבל אני מניחה שיש גם לזה קשר..
    אבא שלי עבד במרחק רחוק מהבית ובקושי ראה אותנו באמצע השבוע. כשהוא קלט שהבנות שלו גדלות מתחת לאף והוא בקושי מכיר אותן הוא עזב את העבודה.אח"כ זה באמת היה מצחיק איך פתאום הוא התחיל להעיר לנו על  כל דבר בערך,דברים שהוא לא ראה כשהוא היה בעבודה הרבה זמן. אבל אני ממש רואה אץת ההבדל בין אבא שאתה רק מעריץ מבחוץ לבין אבא שחי איתך. ואני לא חושבת שאם לאבא שלי היו 20 ילדים זה היה אותו דבר..
    ואני מסכלת נגיד עכשיו מהצד של הגברים. אני חושבת על שלמה למשל. היו לא גם נשים גויות ואומרים שלא כולן התגיירו. איך אפשר לשאת את המחשבה שיש לך נשים גויות?! ומילא נשים..ילדים גויים! זה נשמע לי נורא!
     
    וחוץ מזה קשה לי עם העובדה שיתחתנו איתי רק בשביל ללדת ילדים. זאת אומרת שאם היה מישו שכבר היתה לו אישה אחת ולא היו להם ילדים אז הוא נושא גם אותי לאישה הייתי,גם אם הוא היה מתיחס אליי יפה, מרגישה כלי ליצור ילדים בלי משו מעבר לזה. 
    אח..
    אני מחייך כי מסתבר שיש לך ראש של בייני"ש, חושב על סוגייות הלכתיות ממש פנימה. זה אומר שאת הולכת בעז"ה להיות אחת משפיעה ועוזרת לעם ישראל, זו - סיבה שיא הלשמוח...
     
     
    טוב, עכשיו לשאלות.
    את יודעת כמה דפים יש לגמרא?
    מלא. מלא. מלא...
     
     
    אז קודם, לפני ששואלים, בואי נצא מנקודת הנחה ש: בשביל לדעת תשובות לכל הדברים, צריך ללמוד. הרבה מאוד. וכל עוד לא למדנו - למרות שיש שאלות, אז זה ממש לא אומר שאין תשובות. נשב, נלמד, נכנס לעומק, ואז נחפש תשובה.
    למה אמרתי את זה? בשביל שאם תצאי מהשרשור הזה עם שאלות בלי תשובות, אל תחשבי שאין תשובות. אישית, נגיד - אני למדתי כמה מסכתות בחיים שלי, וגם זה לא הרבה להתעמק וכו'. לכן, אם אין פה תשובות - תזכרי, יש תשובות במקום אחר. יש בטוח? אני מאמין (!) באמונת חכמים שיש, אבל זה לא מספיק, אני בעז"ה אלך ללמוד את התשובות האלה. עוד דבר, לפורום יש חסרון שכמה שאת תכתבי בו, א"א להעביר ת'דברים כמו נגיד שיעור שהרב מעביר. אז תקחי את זה בחשבון. ועכשיו - מהנקודה הזו, אנסה לענות על השאלות ששאלת, בשמחה.
     
     
    1) הגמרא לומדת כמדו' מדוע המצוה היא רק על האיש. קשור בקיצור לדרשות שדורשים מהתורה - ושם אם נכנס עמוק לסוגייה, נמצא בדיוק מה הסיבה גם השכלית. עוד דבר, סתם שתדעי, לפי תוס' כמדומני אשה כן מצווה על המצוה של הולדת ילדים, אבל רק 'מצוה אחרת', של 'לא תהו בראה לשבת יצרה'. אבל זה לא המקום להאריך שם, כי זה ממש מה שלומדים בישיבות שעות ע"ג שעות, אז הכי טוב שתלמדתי ת'נושא מבפנים.
    אבל אני רוצה להעלות כיוון מחשבה. ת'כלס - מה אכפת לך אם את זה מצוה עלייך או לא? את יכולה לעשות את זה? סבבה. יודעת מה - כיוון הפוך, שנראה יותר 'לכיוון הנשים', התורה הביאה 'חופש' לאשה לחשוב על זה, כי לאשה (וואי, אני נזכר עכשיו ויש מצב שזה ממש מופיע במפרשים, אבל ממש לא בטוח לכן לקחת את זה בנתיים רק כסברה של אדם פשוט) יש כאבים בזמן הלידה וכו', אז היא סובלת. אז עוד נעשה שתהיה חייבת לסבול?!...
    מילא הבעל לא סובל בלידה וכו' - נגיד לו אתה חייב.
    אבל על האשה?!...
    הא? איך נשמעת לך הסברה הזו? יענו לקחנו ת'מקום שאת אמרת ש - 'האשה גם רוצה להיות חייבת', והפכנו את זה פשוט ל - 'התורה מתחשבת באשה ולא מחייבת אותה דבר שהיא סובלת ממנו'...
    ושוב, גם אם זו לא הסברה האמיתית - תנסי לחשוב על כלל הדברים (!) מהכיוון הזה. מהכיוון של 'אם אני לא יודעת, ויש צד להגיד שהתורה בעד אשה, ויש צד נגד האשה, אז קודם כל ברור שאני אטה לצד של בעד האשה, אני אני מאמינה שה' הוא אל אמונה ואין עול ח"ו' - עכשיו, נכנס לסוגיות הענקיות (!) בש"ס, נעיין במפרשים ונמצא בעז"ה תשובות מלאות ומבוססות מחז"ל.
     
     
    2) צאי מנקודת הנחה שהזמנים שונים. לכן חינוך 20 ילדים היום, זה ממש לא כמו פעם. 'בית מדרש' וכו', זה היה המקום הקבוע שלהם בד"כ. ואם לא שם, בעבודה. אבל ממש לא כמו היום. קיצור, מהנקודת מוצא הזו - נצא ונחפש תשובה. מה שכן, יש מצב שהתשובה היא, שהרי האמא יותר בבית עם הבן, זה טבעי לגמרי. נורמלי ממש. האשה יותר אחראי על החינוך כמו של הלימוד תורה, יר"ש וכדו'. ממילא הבן גדל עד שנהיה קצת בוגר, ומשם ללמוד תורה או לעבודה. ככה - אחרי שהיה עם האמא הרבה שנים והאבא הייתה דמות בבית - ושוב, תזכרי לא להשוות היום לפעם, כי היום התקופה מ-ז-ה שונה מפעם - והאבא למד איתו וחינך אותו בשיחות קצרות, במצב הזה, בהחלט יכול לצאת בן נפלא לתפארת עם ישראל.
     
     
    3) בואי נניח ששלמה החכם מכל אדם ידע בדיוק מה ההלכה. ובאמת שאני לא יודע מה בדיוק היה לו, אבל נגיד שהיה לו גם גויות שהוא לא גייר אותם (למרות שקשה לחשוב על זה, אבל אם זה היה, שוב, אם (!) - מסתבר שזה היה מותר ע"פ התורה) אם ע"פ ההלכה זה מותר, אז גם אם זה נשמע 'זוועה' במיוחד כיום, אבל מה לעשות, זו ההלכה. אם נתבונן בה לעומק, נראה שהיא הגיונית. יש מצב שלא נתחבר אל ההגיון שבה כי לפעמים הזמנים השתנו, ונגיד אם פעם זה היה מותר, אז היום זה אסור (ויכול להיות שגם התורה עצמה תאסור דברים שהתירה פעם) אבל התורה היא נצחית. ותזכרי שוב, שאת מדברת פה על דברים שלפני הרבה שנים. לא שזה לא קשור אלינו - זה קשור, אבל צריך לראות איך בדיוק מתמודדים עם הדברים כיום, איך ההלכה (!) עצמה מתמודדת עם זה היום. אגב, כל השמועות האלה שאנחנו לא בטוחים בהם, נגיד כמו 'שלמה התחתן עם גויות', יודעת מה, גם אם זה נכון - אבל אני מדבר בכללי על שמועות, מאוד כדאי לבדוק אותם. כי לפעמים מפשט הפסוק נראה כך, ואז חברה אומרת כפשט הפסוק, אבל היא לא ראתה שבגמרא מופיע האחרת וזה מדויק מהפסוק וכו'. ושוב, לא דברתי ספציפית על המקרה שאת דברת עליו, אלא בכללי, כדאי לבדוק שמועות לפני שמאמינים להם. טוב, אבל ת'כלס לתוכן התשובה - אם (!) זו ההלכה לגבי נשים גויות, ואם (!) הוא באמת עשה ככה, גם אם זה נראה זוועה, זו ההלכה. ו - יש מצב, בהחלט, שכיום, ההלכה תגיד דברים אחר. וזה לא סותר שהתורה לא מתחלפת. המציאות משתנת ואיתה גם פרטי ההלכות - כמובן ע"פ חז"ל הקדושים.
     
     
    4) זה ממש לא 'יתחתן איתי רק בשביל ילדים'. אם זה כן ככה, אז זה באמת דבר לא פשוט ולא נחמד ביותר. אבל לעניות דעתי זה לא ככה. מה זה כן בדיוק? שוב, נבדוק בעז"ה בעומק הסוגייות, אבל בנתיים מחשבה שלי - יוצא לך לפעמים לבקש ממשהי סרגל בשביל לסרטט ת'ציור? אז נגיד שפתאום נהייתן חברות. מה היא תגיד - שאת חברה שלה בגלל הסרגל?!...
    ממש לא. את חברה שלה. נקודה. הסרגל? במקרה הדבר הזה 'קישר' בניכן. אבל עכשיו (!) אחרי שהיה את העבר, את ממש ממש (!) חברה שלה עם כל הנשמה.
    יש מצב שכך זה גם בנישואין שהוא לקח אישה בשביל מצוה - ואז זה לא 'חפץ להנפקת ילדים', ממש לא - אלא הן (כמו את וההיא) נהיו חברים אוהבים, או במילים אחרות --- בעל ואשה ממש שיא האוהבים.
    יודעת מה, זה לא סתם 'יש מצב' שזה ככה, זה נראה לי מאוד קרוב לאמת.
    תקני אותי אם אני טועה, אבל היום הרבה מאוד איך הם מתחליטים שיש את הקליק הראשון של הלנסות לפתח קשר?....
    לפעמים והרבה פעמים, זה מתחיל נגיד מיופי וכדו'.
    זה מקביל (כמעט, עם מחשבה יותר לרגע נראה שזה לא צריך להיות חופף) למצב שאיש לוקח אשה בשביל מצוה, אבל אחרי זה הוא 'מאוהב בה עד הגג'...
    [אם תרצי להקביל את זה לכל (!) בחירה בעל / אשה, את תוכלי למצוא לזה מקבילה, נגיד, גם אם אדם בוחר אשה ע"פ המידות שלה...]
    קיצור, זה ממש לא 'יתחתן איתי רק בשביל ילדים', זה הרבה יותר עמוק מזה. וגם אם זה התחיל מזה - כמו שאת וחברה שלך להבדיל התחלתן מסרגל ועכשיו אתן ממש חברות טובות, כך גם הבעל עם האשה הזו, הם שיא המאוהבים אחד בשני...
     
     
     
     
     
    וואו, 'קצת' הארכתי.  
    טוב, זה כי השתדלתי לענות על כל שאלה שהעלית שם, לפחות מהמבט הקטן שאני רואה את המציאות. אבל שוב, עיון בתורה, בדברי חז"ל, יפתח לנו פשוט חלונות מאירים וממש ישפוך אור על כל הסוגייות בעולם...
    אם יש עוד שאלות או משהו לא הובן, בשמחה רבה.
    מקוה שקצת עזרתי. יישר כח על השאלות, באמת, ממש כל הכבוד.
    שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
     
     
     
    האופציה לשתי נשים ממש ברורהנועמיק
    מבחינה ביולוגית:
    נניח שיש בעולם חתול אחד ועשר חתולות.
    אם החתול ישאר רק עם חתולה אחת,יולדו להם אולי 6 חתלתולים.
    אם הוא יחיה עם 10 חתולות יולדו בערך 60.

    לעומת זאת חתולה אחת שתחיה עם 10 חתולים,עדיין תוליד בערך אותו המספר של חתלתולים,6.(המספרים להמחשה בלבד).בגלל הזמן של ההריון,והעובדה שהיא לא יכולה להכנס להריון שוב בזמן ההריון ובעוד זמנים.

    לכן,כדי להרבות בצאצאים,מומלץ(אולי) שאדם אחד יתחתן עם כמה נשים,ואין שום סיבה שאישה אחת תתחתן עם יותר מגבר אחד.

    מבחינה חברתית:
    היום יש בעיה שיש הרבה רווקים,ובעיקר רווקות בגילאים מתקדמים.
    בזמנם,רק להזכיר,אישה לא יכלה להסתדר כל כך טוב לבד,או כמו שכתוב בגמרא:"טב למיטב תן דו מלמיטב ארמלו"-עדיף לשבת שנים ביחד,מלשבת אלמנה.ויש לשיקול הזה השלכות ממוניות במקרה שישש ספקות בכתובה.כלומר-מבחינה כלכלית היה עדיף לאישה להיות נשואה.
    עכשיו,אם מותר למישהו להתחתן עם 2 נשים,ואני גבר צעיר שמתלבט האם להתחתן עכשיו עם מישהי,יש סיכוי סביר,שאם אני אהיה בררן\עצלן או כל הזמן אדחה למועד מאוחר יותר,יבוא מישהו אחר ויתחתן איתה.
    כמו כן,ברגע שמותר לי להתחתן עם 2 נשים,הקשר הוא פחות ייחודי,ויש פחות מה להתלבט.

    למרות כל השיקולים האלו,רבינו גרשום מאור הגולה שהיה מגדולי הדור לפני 1000 שנה,גזר חרם על מי שנושא יותר מאישה אחת.
    זאת הברירה הכי טובה בשבילןנועמיק
    בואי תחשבי על זה מהצד שלהן.

    כרגע היתה מלחמה שבה הרגו את כל העם המדיני,פחות או יותר(שאם הבנתי נכון,עם זה אין לך כל כך בעיה).גם הרגו את כל הנשים שהחטיאו את בני ישראל.
    ומי שנשאר זה רק נשים לא נשואות,כלומר,חבורה של שלושים ושתים אלף נערות בגיל ההתבגרות ומטה.

    מה עושים איתן???
    אפשרות א':להרוג אותן.
    אפשרות ב':לזרוק אותן במדין,ולתת להן להסתדר בכוחות עצמן,באוטונומיה מלאה.התוצאות:הרוב ימותו בגלל שהן לא יוכלו להסתדר לבד,השאר בטח ילקחו בשבי על ידי כל מיני פולשים ממואב,עמון והאמורי שיקפצו על ההזדמנות לכבוש ארץ ללא הגנות.
    אפשרות ג':לדאוג להן בתוך עם ישראל,במעמד של שפחות.
    אפשרות ד':לדאוג להן באופן מלא ולתת להן זכויות,כמו כל אישה בעם ישראל,תוך קירוב לעם ישראל.

    מה את היית מעדיפה בתור מדיינית?

    בקשר לנשות בני ישראל:
    בימינו,אנחנו רגילים למונוגמיה(נישואים רק עם אישה אחת),ולכן הקשר בין בני הזוג מפותח הרבה יותר ממה שהיה פעם.פעם זה לא היה יוצא דופן בכלל שגבר מתחתן עם כמה נשים.עד היום יש קהילות של נוצרים מורמונים שעושים את זה,ולא נראה שהנשים שם סובלות.בגישה הזאת,עוד אישה שמגיעה לבית זה פחות איום על המעמד של האישה הראשונה(זה כן איום,ויש תחרות גדולה,ובגמרה קוראים לשתי נשים שנשואות לאיש אחד "צרות"-זו לזו,אבל זה לא משבש את הזוגיות שלהם,כי לא היתה תפיסה שיש בלעדיות על הבעל)ויותר כמו אימוץ.
    כמו שיש בימינו משפחות שמאמצות גרים.

    לא התיחסתי לשאלה שבתורה הנשים נכללות ברשימת השלל,שאלה טובה באמת.
    לא, זו לא הברירה הכי טובה בשבילן.golani
    למה? ככה. תמיד יש ברירות טובות יותר מאשר לההפך לעבד.
    פוליגמיה היא דבר נורא, אמנם אז פחות אבל בימינו בהחלט ואני יכול להבטיח לך שהנשים שהזכרת (המורמוניות וכו') סובלות מאוד, פוליגמיה זה טוב אך ורק - בתור פס ייצור לילדים.
    אין עיקר אמונה 14- לא תכיר במציאות. את יודעת, הדברים שלך הם בעייתיים כי את מנסה לכופף את המוסר כדי שיתאים למה שהתורה אומרת ובכך את בעצם משחיתה את המוסר שלך, אפשר פשוט לומר "אנחנו לא מבינים, זה אכן נשמע לא מוסרי אבל אנחנו סומכים על הקב"ה" .
    מה אני הייתי רוצה במקום מידיינית?שיהרגו אותי...אורושקוש
    עזבי רגע רגש,אח..
    ממש לא היית רוצה שיהרגו אותך.
    לא אם מדובר בעם רחמן ומלא מוסריות כמו היהודים.
     
     
    תחשבי על זה שוב, רק - עם פחות רגש.
    הרבה פחות, ומלא שכל.
    תמיד ברירה אחרת מאשר לההפך לעבד!golani
    תמיד! אתם פשוט רוצחים את המוסר שלכם כדי שהוא יהיה "קרוב" כביכול לתורה - זה לא בושה לומר"לא מבינים, אבל אנחנו סומכים על השם שידע יותר טוב מאיתנו".
    פשוט לא קראת את כל מה שכתבתי.אח..
    בדיוק פה הבעיה. אם היית קורא, וואלה הייתה נחסכת התגובה שלך.
    ויותר מזה הייתה נחסכת המחשבה הבטוחה שלך 'עלינו'...
     
    אבל בסדר, יש מצב שפשוט לא ראית אותה.
    אז הנה היא בשרשור - פה.
     
     
    ציטוט (חלקי) מבפנים >>
     
    אם אין פה תשובות - תזכרי, יש תשובות במקום אחר. יש בטוח? אני מאמין (!) באמונת חכמים שיש, אבל זה לא מספיק, אני בעז"ה אלך ללמוד את התשובות האלה.
     
    גם אם זו לא הסברה האמיתית - תנסי לחשוב על כלל הדברים (!) מהכיוון הזה. מהכיוון של 'אם אני לא יודעת, ויש צד להגיד שהתורה בעד אשה, ויש צד נגד האשה, אז קודם כל ברור שאני אטה לצד של בעד האשה, אני אני מאמינה שה' הוא אל אמונה ואין עול ח"ו' - עכשיו, נכנס לסוגיות הענקיות (!) בש"ס, נעיין במפרשים ונמצא בעז"ה תשובות מלאות ומבוססות מחז"ל.
     
     
    ואת השאר, תקרא שם בתגובה ותרא אם התגובה שלך הייתה מתאימה לנאמר.
     
     
     
    אחי, לפני שאתה בטוח על האנשים פה 'אתם פשוט רוצחים את המוסר' וכו' -
    תבדוק אחי. תבדוק. באנו ללמוד תורה, לא אחרת מזה.
     
     
    ---
     
     
    עוד דבר בסברה פשוטה.
    הבאתי כבר הוכחה בשרשור מרש"י שהנשים היו מתקשטות בכוונה, בשביל שיקחו אותם בשבי. עיין שם...
    (ומדובר בשבי לא שהן מכים אותן וכדו', ממש לא. תסתכל בדיוק בחז"ל מה עושים לנשים השבויות, ואז תגיד אם אשה שכל עולמה חרב עליה, אם לא הייתה מעדיפה להגיע לעם הרחמן והאדיר ולקבל יחס שאין כמוהו בכל העולם...)
     
     
     
     
    מקוה שהובנתי.
    שבת שלום ומבורכת!
     
     
     
     
    אני הגבתי על תגובה אחרת שלך.golani
    ככה שדבריך אינם במקום.
    ובכל זאת,אח..
    אשמח אם תגיב עיינית למה שאמרתי שם.
    כי אמרתי שיש מצב שלא ראית את זה.
     
    חוץ מזה, אם ראית, אז זה קשור. כי זה דבר כללי ש -
    בבקשה לא להוציא מה שלא אמרתי, כאילו כן אמרתי.
     
     
    תמיד! אתם פשוט רוצחים את המוסר שלכם כדי שהוא יהיה "קרוב" כביכול לתורה - זה לא בושה לומר"לא מבינים, אבל אנחנו סומכים על השם שידע יותר טוב מאיתנו".
     
    זו ^ תגובה כללית שמוציאה אותנו -
    'רוצחים את המוסר'.
    ולא סתם, הוספת עוד את המילה "תמיד"...
     
    אז רק רציתי להבהיר שזה ממש לא תמיד.
    ו - זה בכלל לא ככה.
    עובדה?
    שתי תגובות למעלה מאיפה שכתבת...
     
     
     
     
    בשורות טובות.
    שבת שלום ומבורכת!
    משעשע...golani
    התכוונתי שתמיד יש אפשרת אחרת מאשר לההפך לעבד...
    באמת יש ברירה אחרת.נועמיק
    אצל רוב העמים בתקופה ההיא(וגם הרבה אח"כ,אצל היוונים והרומאים)כאשר ניצחו עם מסוים,היו לוקחים ממנו הרבה עבדים,וגם נשים.הנשים היו נהיות שפחות בזויות במקרה הטוב.במקרה הגרוע,היו משתמשים בהן לדברים אחרים.

    לעומת זאת,אצל עם ישראל יש כללים ברורים ומסודרים שנותנים מעמד כמו של אישה רגילה לשבויות(אשת יפת תואר)


    זה טיעון סביר.golani
    זו היתה המציאות אז, מה לעשות. אנחנו שמנו לה גדרים אבל גם זה לא לכתחילה.(ומי שאומר שכן: היית רוצה לראות היום שוק עבדים?)
    מי שלא מקבל את התשובה הזו ואני יודע שיש כאלה (אולי אפילו תחי"ם) שפשוט יגיד בענווה: לא יודע אבל אני מאמין ש"אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" ולא "ירצח את המוסר שלו" כי אם אחרי זה הוא יתנהג בעבודה לפי כללים שהוא המציא פה המצב לא יהיה כ"כ טוב...
    למה שיהרגו אותך?נועמיק
    איפה עדיף להיות:אצל המדינים הנחמדים שמפקירים אותך ואומרים לך ללכת להחטיא את היהודים,או אצל היהודים שנותנים לך מעמד שווה?
    שפחה זה אשכרה "שווה בין שווים"golani
    משהו קצת אחר שהציק ליבועית מחשבה
    בס"ד
     
    אני מסכימה עם כמה מההסברים שהוצעו פה לגבי הנשים שנלקחו בתור שלל. אבל מה שלי לא מובן זה איך פתאום הבעל של האשה אחראי על לבטל את נדריה. אני יכולה להבין - נערה, קטנה, כשהיא בבית אביה והיא לא לגמרי אחראית על מעשיה. אבל אשה נשואה - שהיא בוגרת? מה, היא לא מסוגלת לקבל החלטות ולקחת עליהן אחריות? מה, כביכול "נשים דעתן קלה" אז היא יותר מדי רגשנית ולא מקבלת החלטות מספיק טוב - כאילו היא ילדה קטנה. וכן, אני מדברת גם על דברים שנאמרו מתוך התפרצות רגשית רגעית. גם גברים עושים את זה ואף אחר לא לוקח אחריות עליהם. גם נשים בוגרות - הן בוגרות ומסוגלות לקחת אחריות על מעשיהן. נשים מסוגלות לקבל החלטות, ואני לא רואה נשים היום שזקוקות שבעליהן יקחו אחריות עבורן. מה גם שאני לא חושבת שפעם נשים היו יותר טפשות מהיום.  אשמח לקבל תשובות.
    יודעת מה?אח..
    נגע בזה רק מהצד של 'נשים דעתן קלה', למרות שאני מאמין שיש לדברים עוד הרבה צדדים של הסבר.
     
     
    אוי, בודאי שאשה יכול לקחת אחריות למעשיה. אחרת, אם התורה הייתה חושבת שאשה היא 'טפשה', אז היא הייתה משאירה בידה את הילד שרק לפני שלושה ימים נולד?!...
    סיכום ביינים: התורה לא חושבת שאשה טפשה, אלא אדרבה - "בינה יתירה נתנה בנשים".
    כן אחות, תהי שמחה בעצמך, התורה אומרת שאתה יותר עם בינה ממני... (למרות שאני זה פשיטא = פשוט, אבל בכל זאת, גם מהרבה גברים אחרים...)
     
     
    טוב, אז אחרי שחתמנו שאת באמת אחת עם בינה, ולא סתם, אלא יתירה, נגע (! רק נגע קצת, נטעם ממנה, ואת תפתחי אותה בעז"ה בהרחבה) בנקודה הבאה.
    "נשים דעתן קלה", יש מצב שזה לא הובן מספיק טוב. אז לא נסביר עכשיו על מה זה כן מדבר, אבל קודם כל שללנו על מה זה לא (!) מדבר, שזה לא חלילה אומר שנשים טפשות...
    האשה מטבעה היא עם יותר רגש. את יודעת מה נובע מזה וכו'.
    אבל קשה לך להבין שאם זה אז...
     
    אבל זו המציאות. זה טבע הבריאה. כן , "קצת" יותר רגישה.
    זה לא בא להשפיל אותך. כי אם כן, אז...
    להשפיל?! אהה. הבנתי. סבבה. מהיום אם אחותי תצעק שיש גו'וק בחדר, אני אגיד לה:
    "תגידי אחותי כאפרה, מה את "גנובה"?! מה את משפילה את עצמך?!"...
    לא נראה לי שזה רעיון טוב. או במילים אחרות: אם לא עוזרים לבנות להתמודד עם גו'קים -
    אפשר כבר לחייג לחנות חלונות שיתקן את השבור...
    למה? מה זה?! מה אתן מושפלות?!
     
     
    זה טבע האישה. התורה לא סתם אומרת. מסתבר שהוא שונה משל הגבר, וזה גם נובעות הלכות (אגב, לא רק מה שאמרת, אלא יש עוד שנובעות מדבר זה) שונות. אז קודם כל, לפני הכל נבין ש - כן. יש מצב שיהיה הבדל גדול בין גבר לאשה. השפלה? זה ממש לא. התורה חושבת שנשים טפשות? ממש לא. עכשיו - אחרי ש - "קצת" השקתנו את הזעזוע, עכשיו נוכל לשבת ככה בכיף ולפתוח סוגיות ספרים ע"ג בשביל להטעים את הדבר עוד יותר פנימה...
    [אגב, כאן למעלה בקטע השלישי - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t308477#3867493]
     
     
     
    עכשיו מהנקודה הזו, תפתחי את הדברים ע"פ הידע (! עד עכשיו הוא היה כנראה קצת "יבש", עכשיו אחרי שהוספנו קצת לחות אז תפתחי אותו ע"פ האינפורמציה) שיש לך.
     
     
     
    אם יש צורך להרחיב, בשמחה.
    שבוע מבורך ומלא שמחה!
    אני גיד לך למה דווקא קיבלתי את זה יפה.אנונימי (פותח)
    לפעמים את יכולה לנדור משו שאת לא באמת רוצה לנדור.
    אם היית בן-הנדר היה קיים.את היית אחראית למעשים שלך.
    אבל כשאת בת אז יש כאן בעצם מישו שחשב פעם שניה במקומך.
     
    קודם כל יכול להיות נדר שקשור גם לבעלך או לאבא שלך והוא לא אמור לסבול מזה שנדרת את הנדר.
    דבר שני זה כיף. תאמיני לי. מישו אחראי עלייך. גם אם יהיו פעמים שזה לא ימצא חן בעינייך. את בעצם שייכת למישו. וזה טוב וכיף. וזה בא לדי ביוטוי בהרבה דברים ובניהם גם בעניין הנדר.זה רק לטובתך תאמיני לי.
     
     
    זאת אני^ פשוט כתבתי משם אחר בטעות..אורושקוש
    בתשובה לאורושקוש ולאח..בועית מחשבה
    בס"ד
     
    אני לא מקבלת את הקטע הזה של "אני שייכת למישהו ולכן הוא בוחר בשבילי". ככה ילד בן חמש מרגיש - שיש עליו הורה אחראי. אשה בוגרת רוצה להיות אחראית למעשיה - לפחות כך אני מרגישה. אני לא רוצה שאנשים אחרים יקחו אחריות בשבילי.
     
    גם גבר יכול לנדור נדר שיזיק לסביבתו ושאשתו תסבול מזה, אבל אשתו לא יכולה להפר את נדרו.
     
    מה שאני רוצה להבין זה למה התורה מאפשרת לבעל להפר את נדרי אשתו בנושאים מסויימים - כאשר אשתו היא בוגרת ואחראית למעשיה. אני רוצה להבין מה עומד מאחורי זה. אני חייבת לציין שאין לקרוא את דברי בנימה קנטרנית, כועסת או נעלבת. אני פשוט רוצה להבין את הרעיון (כלומר אין צורך להסביר שהתורה לא רוצה להשפיל אותי...). לכן - אם מישהו יכול להציע מקורות קריאים כדי לברר את הסוגייה או רוצה להסביר במילים שלו - אני אשמח.   
     
     
    אז ככה:אח..
    קודם כל זה שהסברתי שהתורה לא רוצה להשפיל, זה לא רק אלייך. עוד בנות מסתבר קוראות את הדברים שלך,
    אז בשביל שזה לא יעלה להם על הדעת דבר שהוא לא נכון, אז אמרתי.
     
    בקשר לזה להכנס לסוגייה לעומק, תחפשי בספרי הרב אבינר,
    מן הסתם הוא מסביר שם. או: תבקשי מחברים מקשיבים שיתנו לך מקורות,
    יש מצב שיש להם את זה מרוכז.
    עוד דבר, זה לא בגלל שאשה לא אחראית למעשיה, שוב - נותנים לאשה תינוק ביד..
    מה שכן - ומן הסתם יש עוד סיבות להלכה הזו, אבל - הטבע של האשה שונה.
    אבל לא חס ושלום שהיא לא אחראית. להרחבה, תסתכלי שם במקורות שתמצאי.
    יש הרבה מאוד דיבורים על העניין הזה, במיוחד בדור שלנו.
    הכי הכי טוב, זה באמת להכנס לעניין הזה בשיא העמקות. מתוך תוך המקורות של חז"ל,
    עם הסברים של ת"ח שיסבירו את הדברים בהרחבה מאוד.
     
     
    אבל בכללי, אז ממש ממש לא בגלל שלא סומכים על האשה.
    אחרת, איך מביאים לאשה להחזיק תינוק ביד?!...
    כן, יש דברים שטבע האיש והאשה שונים.
    זה מתבטא בזה נגיד ש - "נשים דעתן קלה" (שזה לא כפשוטו, צריך הסבר עמוק)
    ו - "בינה יתירה נתנה באשה" (...)
    ממילא, הנגזרת של הטבע של האנשים, המציאות - משפיעה על ההלכה.
     
     
     
     
    בשורות טובות.
    שבוע מבורך!
    אה?golani
    להיות "שייכים" למישו זה "כיף"? השתגעת?
    ולא יכול להיות נדר של גבר שישפיע על אשתו?
    והגדלת לעשות "זה הכל לטובתך, תאמיני לי"
    לפי התירץ שלך זה "תהיי שפחה אבל זה לטובתך תאמיני לי".
    טוב,אז לא הבנת.אורושקושאחרונה
    כן,להיות שייכת למישו זה כיף.
    לא, לא להיות שייכת למישו כאילו אני שפחה לא לזה התכוונתי.
    מבחינתי גם בעלי יהיה שייך לי.
    אני חושבת שזה באמת רק לטובת האישה שהבעל אחראי על הנדר שלה.אולי יש בזה קצת במחשבה ראשונה משו מעצבן אבל זה לא. תאמינו לי.
    אם הבעל שונא את אישתו אז אולי באמת באסה לה..אבל אני מניחה שבעל שאוהב את אשתו לא יבטל לה סתם נדר כי בא לו. אם הוא רואה שהיא כ"כ חשוב לה אז אני מניחה שהוא ישאיר.בסך הכל יש לו הזדמנות אחת לבטל. ברגע שהוא שומע. ואני מניחה שהיו כאלה שפספסו את ההזדמנות. ומי שממש לא רוצה שהבעל/האבא ידע יכולה גם להסתיר את זה בהרבה מקרים..
    אבל אני שוב חוזרת-להיות שייך למישו-זה טוב,זה כיף. כשאתה לא שייך אתה מרגיש כלום,אפס.
    כשאשה תבוא ממקום של שפחה גם יתנהגו אליה כמו אל שפחה. אבל אם אישה תבוא ממקום של בת מלך,של מלכה יתייחסו אליה כאל כזאת.
    יכול להיות נדר של גבר שישפיע על אשתו. אבל בסופו של דבר כן,לבעל יש אחריות יותר על הבית. גם לאבא שיש יותר אחריות על הבת שלו מאשר הבת שלו על האבא. נכון,אם הבעל/האבא נודר נדר שקשור בבת,זה לא נעים-בכלל לא. ודווקא מהסיבה הזאת אני חושבת שעדיף לבת ככה,לגבר-אין דרך חזרה. לאישה-יש.
     
    הייתי ממשיכה לכתוב אבל אין לי כוח..אולי נמשיך מחר...
    לילה טוב.
     
     
    אשה יכולה לקבל החלטות לעצמהנועמיק
    אישה שאיננה נשואה,והיא מעל גיל 12-יכולה לידור כמה נדרים שהיא רוצה,בלי שאף אחד יפר אותם.

    מה שמראה שזה שהבעל\אבא יכול להפר נדרים,זה לא בגלל שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות,אלא בגלל סיבה אחרת.
    אבא לא יכול להפר נדרים של בת שעבר בת מצווה?באג2000
    לא.נועמיק
    כתוב בפרשת מטות:"ואסרה איסר בבית אביה בנעוריה.ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה...וכו'"
     
    דווקא בנעוריה,כלומר מגיל בערך 11-עד גיל 12 ויום אחד.לפני גיל הנערות,אין תוקף לנדרים ממילא.
    אחרי שהיא מגיעה לבגרות(12)אביה לא יכול להפר לה נדרים.
     
    בעלה יכול גם אחרי גיל 12.
    דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

    כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

    ויעקב חי כי עם ישראל קיים

    גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

    שמואל ב יב יג

    ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
    עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

    שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

    נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

    צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

    וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

    הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

    מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

    חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

    הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

    מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

    "הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

    יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

    בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

    גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

    (המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
    עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

    "הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

    תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

    על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

    היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

    פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

    אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

    כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

    ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

    (שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

    אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

    "צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

    לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
    עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

    לצדיקים כלל ישראלים.

    לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

    אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

    בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

    "ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

    לרבנים מהקבוצה של האומר

    כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

    זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

    בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

    מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

    לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

    גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

    דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

    גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

    הנה:קעלעברימבאר

    # שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

    דקה 18.50

    אחרי חיפוש שעשיתי.

    שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

    לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

    אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

    מדייק -קעלעברימבאר

    הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

    לא פשוט בכללדוס91אחרונה

    תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

    חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

    אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

    אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
    עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

    צורף לאורות במהדורה מאוחרת

    @קעלעברימבאר

    (עריכה: הקשר)

    הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

    איסלם היא עבודה זרהשנונימי
    עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

    בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

    אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

    'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

    הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

    הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

    כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

    מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

    כתוב במלאכיטיפות של אור

    "כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

    המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

    אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

    המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

    לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

    מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

    גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

    או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

    ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

    ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

    זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

    עושה אותו ע"ז.

    כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

    אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

    קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

    צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

    כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

    או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

    ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

    ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

    כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

    לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

    אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

    אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

    הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

    רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

    למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

    אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

    לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

    ההבדל הוא:קעלעברימבאר
    עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

    שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

    אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

    גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

    יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

    בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

    ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

    אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

    אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

    שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

    כן, זו כוונתיטיפות של אור

    מה המקור?ה' אלהים אמת

    על פי איזו גמרא במנחות?

    הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

    כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

    לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

    מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

    איפה בגאונים?

    לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

    שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

    לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

    "אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

    איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

    אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

    'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

    'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

    האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

    "ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

    כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

    לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

    הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

    ממש לא נכון.קעלעברימבאר
    עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

    כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

    זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

    ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

    ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

    הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

    ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

    ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

    ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

    אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

    ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

    פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

    ואסור להאריך בדבר פשוט

    כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

    נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

    ומותר להכנס לבית כפירה

    אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

    אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

    סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

    יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

    תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

    ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

    ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

    ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

    אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

    לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

    ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

    ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

    גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

    זה אמנם נתון לדיון

    אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

    הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

    בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

    האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

    בוודאי שלא.

    כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

    ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

    זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

    יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

    לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

    מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

    יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

    אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

    אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

    אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

    עם זה אני מסכים לגמרי.

    אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

    בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

    בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

    מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

    המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

    המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

    קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

    לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

    אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

    (הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

    אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

    אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

    אין מחלוקתרודף מצוות

    אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

    השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

    לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

    לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

    אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

    לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

    בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

    אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

    כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

    קונסרבטיזםטיפות של אור

    (דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

    איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

    מצאתינוגע, לא נוגע

    ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

    אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

    הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

    גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

    זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

    זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

    מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

    עדיף למה?הסטורי

    לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

    אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

    אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

    המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

    והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

    ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

    ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

    האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

    לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

    לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

    עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

    מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

    קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

    לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

    נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

    גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

    הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

    ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

    מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

    לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

    אז אשאל כך:

    מגילת תענית אל מול ספר מכבים

    ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

    ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

    השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

    ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

    אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

    אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

    אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

    לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

    כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

    ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

    תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

    כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

    כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

    כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

    אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

    יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

    וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

    השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

    שעשית לאבותינו בימים ההם".

    להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

    לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

    ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

    ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

    מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

    אתה האפיפיור?

    תירגע עם הקביעות שלך.

    האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

    או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

    אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

    האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

    אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

    לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

    לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

    עבר לאומי בנרטיב.

    אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

    גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

    אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

    הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

    אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

    מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

    או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

    זו דוגמא אחת.

    או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

    אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

    אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

    אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

    אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

    ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

    אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

    משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

    מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

    האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

    לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

    אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

    כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

    ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

    נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

    חשמונאיםחסדי הים

    כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

    מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

    משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

    ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

    אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

    בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

    נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

    אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

    אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

    מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

    זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

    תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

    עבור מי שחדש כאן

    לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

    ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

    וכבר טחנו את הנושא

    מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

    לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

    הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

    אולי קל לישי לא מפחד

    כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

    כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

    בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

    הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

    ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

    הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

    אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

    מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד