נראה לי פחות יכול להצליח..הבדלים מהותיים בנושאים..בוערים.

שנערת הגבעות תתאהב באיזה ממלכתי. או שנער גבעות יתאהב באיזו ממלכתית.

אני פשוט מתפלל על זה!

ר' צדוק אומר: חבל שאנשים מתחתנים כשהם ילדים והם לא מבינים את המשמעות הרוחנית העליונה של חתונה...

אז הוא אמר את זה בנוגע למדרגה הרוחנית של החתונה שכביכול 'מתפספסת' בזה שמתחתנים בגיל צעיר (אבל כמובן זה עדיף בגלל כל היתרונות שבזה,

ואני לוקח את דבריו לזה שחבל מתחתנים בגיל צעיר ואז לפעמים כל מיני דברים שבוערים בדם המתבגרים תופסים מקום יותר גדול ממה שראוי שיתפסו...

אחרי הכל על 99% מהדברים הם מסכימים (שמירת שבת, חינוך לתורה, לפנק אחד את השני, להעריך אחד את השני, להתנהג בדרך ארץ, לתקן עולם, להוליד ילדים מתוקים, להתפלל ועוד ועוד) ורק על 1% אחד, שהוא אמנם בנושאים בוערים יש מחלוקות, שגם הם לגמרי פתירות.

אני מכיר כמה וכמה זוגות 'מעורבים' כאלה, כלומר שבאו לחתונה מתוך 'הצהרת עמדות' פוליטיות-דתיות שונות זו מזו אבל עם הזמן הם התיישרו לסגנון הבית הנפלא המשותף שהם בנו. האמת, לרוב האשה מתיישרת אל הבעל, אבל אני לא ארחיב בסוגייא הזו כי כנראה בנוות הפורום לא מספיק בוגרות להבין את מקומן מבחינת שכל-רגש בבניין הבית והן נעלבות כשאומרים להם את זה...

מה שכן צריך להיות הערכה אחד לשני גם בהתחלה, ואם יש מישיהי שחושבת שמי שאין לו כיפה גדולה וציצית על גבי החולצה הוא לא ירא שמיים או מישהו שחושב שבחורה שלא לומדת במדרשה או לומדת אצל רבנים שהם לא לרוח הרבנים שלו היא לא ייראת שמיים זה לא ילך. חוצמיזה, מי שחושב ככה הוא סתם טמבל. ולהתחתן עם טמבל / טמבלית, בכל מקרה לא כדאי גם אם הוא 'שיא הממלכתי' ואת 'ממלכתית אש' ואפילו אם הוא 'יצהרניק בנשמה' ואת 'נערת גבעות פנאטית'.

שזה כן קורה

מספיק שנער הגבהות יגיע לעיר או שהנערה הממלכתית תצא לטייל 

ואם הם מספיק בוגרים להתחיל אחד עם השני, למרות השוני

שבעיניי אינינו מהותי לא מדובר פה בתפיסות דתיות שונות בחילוני וחרדיה וכן להפך...

זה יכול לצאת דווקא מעניין יותר ואולי אף מוצלח יותר

שוני והשלמה הרבה יותר מעניין מדמיון כמובן בתנאי שיש להם כמה נקו' למחשבה שזורמות באותו הכיוון..

זה ממש לא 99 ו1 אול 70 30 ואפילו יותר

זה לא מתבטא רק בזה זה מתבטא גם בדברים שונים

חוץ מזה שממלכתית יהיה לה קצת קשה לגור בגבעה (תלוי איזה)

ובטח שיהיה לה קשה שבעלה יקבל הרחקות כל הזמן (שזה כבר לא כזה נדיר)

זה ממש מנליטות שונה

מסוג הדברים שאני לא הייתי נכנסת אליהם מראש.

א"א להתחתן? קשה עד בלתי אפשרי? למה? כי לא תצליחו להתפשר אם לשלוח את הילדים לפנצ'ר תג'יפ של המח"ט או לא? קצת פרופורציות! בסופו של דבר כולם רוצים לעבוד את ה', והדרך לא כ"כ שונה! מה שצריך לבדוק זה שאין הבדלים בסגנון החיים אבל זה לא קשור לממלכתים וגבעונים! יש גם כאלה וגם כאלה מכל הסוגים!

וקחו עמכם-לך זה לא הצליח, האם הסיבה היחידה היתה בגלל שאחד ממלכתי ואחד לא? אם תמצאי מישהו כמוך (ממלכתי/לא ממלכתי) תתחתני עם הראשון שתראי?

אין פרמטר אחד ויחיד שעליו קם או נופל קשר.זה שילוב של כמה דברים ביחד.

עניין הממלכתי\לא בהחלט היווה חלק נכבד מהכישלון של הקשר הזה,מכיוון שזה לא רק "האם לשלוח את הילדים לפנצ'ר ג'יפ של מח"ט או לא" אלא מדובר היה בסגנון כללי של חיים והוויה שנבעה מהשקפת העולם הזו שפשוט לא התאימה לי.

לכן לשאלך,אני לא אתחתן עם האדם הראשון בהשקפתי שאראה.

מצטערת אם פגעתי! השאלה נועדה כדי להעביר מסר (שיש עוד פרמטרים) לא כדי לפגוע ח"ו! זה סוג של שאלה רטורית...

ד"א - קחו עמכם דברים של ירמיהו זה שיר אדיר!

שאלת שאלה בסה"כ.

סדרה דוקומנטרית,
שו"ת שרשורים בהמשכים...
 
(ה+++++++++++++++)

אם באמת צריך לעשות כדברכם -ולפצל את הפורום פה לשלוש-

לנ"ו

לנ"ו חברתי

לנ"ו אר"מ

כרגע כל האמצעים כשרים בשביל שהיא תהפוך להיות "נערת גבעות רדומה"....

(אני לא יודע אם בסוף בשמיים אני אקבל נקודות על ההחזרה בתשובה או על הרומנטיקה )

ועכשיו (יותר) ברצינות -

האם "נערת גבעות" לא יכולה לגור במקום שהוא חוקי או לפחות מוסדר ועדיין להרגיש קשר לאדמה, עבודת אדמה אפילו, חשיבות לנק' ההתיישבות ואממ... נקרא לזה "חלוציות"?

[ואני לא מדבר רק על יו"ש].

-----אני יודע שזה אינדיווידואלי, אבל אם כל נערי הגבעות יענו על עצמם, זה ייתן איזשהו מדד-------

הכל חוקי. לא הייתי מוכן לגור במקום שמוסדר עם המדינה....

כי לדעתי, להפוך אתה לנערת גבעות "רדומה" - זה גם לגזול ממנה את מקור החיות שלה.

וכל עוד אינך כזה, לעולם לא תבין את זה!!

ב. לחלק ה"יותר" רציני שלך...

[אני באמת מצטערת על הטון התוקפני שלי..

אבל בדיוק בגלל זה אני מתעבת ציניות..

מפני שהיא פוגעת בחוסר רגישות, בנקודות עמוקות אצל בני אדם!]

זה לא העניין של מקום חוקי ומוסדר..

זה ייעוד לחיים.

וודאי שאפשר לגור במקום יחסית "בורגני", בשנה הראשונה, השניה..

[במידה והבחור החליט להשתקע בישיבה, גם שלוש וארבע]

אבל הייעוד לחיים הוא להתיישב בכל מקום - חוקי! על פי התורה!!

להלחם על זה כדרך חיים!

וגם, לא אכחיש.. הבידוד הזה.. הוא גם צורך..

שלי לפחות..

אני יכול להגיד לך שלא הייתי מסתדר עם ממלכתית זה לא שיייך

כמו שאני חושב שדתי וחילונית לא ילך זה שני עולמות שונים

יש לה דת- טאואיזם. (ע' ויקיפדיה)

כשיש פער מאוד גדול בהשקפה ובהתנהלות בחיים זה ממש ממש קשה...

למרות שכשזה ממלכת לייט וגבעונית לייט זה יכול ללכת 

(מכירה זוג וכו'...)

עתידין ישראל שישא עלם מהר המור עלמה שפיזזה וחוללה על גבעת הלבונה. (כמובן בכלי לבן...ביו"כ...)
 

ואותו העלם הינו אותו העלם המוזכר בפיוט המושר ע"י בני קהילות תימן בשעת החופה 'אהוב מהר המור שלמד במורשה'.

נ.ב. 'כל האומר דבר בשם אומרו...' - 'חידוש זה הינו פרי מקלדתה של הרבנית מרים* (לשעבר ממרים), תשואות חן חן לה.

המעניינים..

נראה לי שזה קריטריון ברור לפסול,

אבל אם הם הכירו איכשהו באופן אחר,

זה יכול לעבוד.

אני אתן לכם משפט ששמעתי מהרב חיים נבון:

כשלמדתי בישיבה חשבתי ששני הקצוות בעולם הם הר עציון והר המור.

כשיצאתי,הבנתי שהם נמצאים באותו צד ובקצה השני נמצאת דנה

אינטרנשיונל.  כל הניפוח הזה של מחלוקות בנושא הזה נובע מבועתיות מסויימת.

באמת- אתם שניכם דתיים לאומיים. שניכם מסכימים בנושא מצוות יישוב ארץ ישראל.

רק יש לכם מחלוקת מה הגישה הנכונה במקרה של גירוש חס ושלום, האם יש רק להתחמק

מביצוע או לא, על זה מפרקים קשר? שניכם מאמינים בחשיבותה של מדינת ישראל

ושהיא ראשית צמיחת גאולתנו. רק הוא חושב שלהחלטות המדינה יש יותר משמעות ואת

חושבת שיש להם קצת פחות ויש להתנגד יותר אקטיבית. אלו באמת מחלוקות קטנות מאוד

אם רואים את התמונה הכוללת. לא על זה מפרקים קשר

>זה בכלל מה לפעול,ומה המטרות שלנו כאן בחים.....שעל זה בנוים רוב חיי הכלל שאלו החים האמתים

>הרבה פעמים זה מראה גם על סוג אופי שונה(לא תמיד אבל צריך לבדוק את זה לפני,אני חושב שבימיוחד אצל בנות)

בקיצר זה דברים ממש עמוקים,אזמה אם לשננו נתנו את אותו שם"דתים לאומים" זה עולם אחר.

זאת בדיוק הנקודה. הבעיה מתחילה מניתוח מציאות רדוד

של אנשים מסוימים, שגורם להמון בעיות: הוצאת שם רע ופלגנות בציבור.

סליחה על ההכללה הגסה אבל על פי רוב זה עובד ככה:

מגיע ה'לא ממלכתי' ואומר: התורה אומרת שצריך לסרב פקודה. אין פה מקום לוויכוח-לא הלכתית ולא הנהגתית.

אם כך-כיצד יש אנשים שחושבים שלא צריך לסרב?

הם לא ירא שמיים כנראה. הם חסרי עמוד  שדרה, מנסים להתחנף לצבא\תקשורת

וחושבים שהמדינה יותר קדושה מהתורה וכן הלאה.

האם ישנם אנשים כאלה בציבור "שלנו" בוודאי. האם כולם כאלו? בוודאי שלא.

למען הסר ספק- עמדתי בנושא היא איפשהו באמצע.  ואני ממש לא מחסידי הרב טאו.

אבל עדיין- מישהו כאן מדמה בנפשו שהוא יותר צדיק מהרב טאו?

יותר מאמין בחשיבות התורה מהרב אבינר? יותר ירא שמיים מהרב ויצמן?  מהרב ליכטנשטיין?וכן,כן אפילו מהרב שרלו.  זאת גאווה קטנונית יחד עם חשיבה ירודה ודי מעליבה שמובילה אנשים לתפוס את המציאות באופן מצומצם ולחשוב שאפשר לסכם נושא כל כך מורכב (וכן הוא מאוד מורכב אפילו קשה להגיד שהמחלוקת פה היא הלכתית יותר הצהרתית,הנהגתית) במשוואה קטנה- תורה נגד המדינה.

מי שבעד התורה=לא ממלכתי ; מי שבעד המדינה=ממלכתי. 

העולם קצת יותר מורכב, מה לעשות. מה שעצוב שאתה שומע את זה לא רק מנערים מתלהמים בני 16

(מהם אני לא מצפה לכלום ,ככה זה בגיל הזה הכל שחור לבן) אלא גם מאנשים מבוגרים ורציניים

ותלמידי חכמים.

וברגע שמבינים  שזו מחלוקת לשם שמיים במלוא מובן המילה. לומדים לכבד את הצד השני.

ואז אפשר להתחתן אפילו עם ה"צד השני"- כמו שבית שמאי ובית הילל לא נמנעו מלתחתן זה עם זה.

ושם המחלוקת היתה הרבה הרבה הרבה יותר חריפה מאשר בין מרכז הרב להר המור.

וברגע שזה המצב וזו תפיסת העולם אז בוודאי- מי שחושבת שיש משהו שיותר חשוב

מהקב"ה מי שלא מאמינה ש-ה' הוא המלך, באמת ברור שזה לא יילך בינינו.

רק זה ממש לא קשור לממלכתי ולא ממלכתי, זה קשור לירא שמיים ולא ירא שמיים

1.אני מצטער אם אני יפגע,וגם אם זה לא אתה לפחות ככה זה נשמע אז תסלח לי מראש.

ממש נשמע ממך שעד עכשיו אתה היתה בצד "הקטנוני" הזה,ככה אני מרגיש,כי אני אף פעם לא ראיתי את זה ככה.נכון ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"(לא כל הרשימה שך,אבל נעזוב את זה בצד..)אבל עדין הם דברים הפוכים לגמרי והרבה יותר גרוע מחילוני ודתי(מוקדש למחפש את האור....מקווה שתמצא אותו מהר-רמז אר"מ)כי כאן לשניהם יש אידיאלם הפוכים וכל תוכן החיים שלהם הפוכים,מה שבדרך כלל במקרא של החילוני ו... זה שהם "לייט" ואין להם אידיאלים כללים בדיוק ולכן זה פחות משנה אבל כאן זה הרבה יותר קיצוני.

ועוד קמצ בקשר "לאלו ואלו דברי אלוקים חיים"-אז כידוע לנו שעמ"י זה גוף שלם וכ"א וכל מפלגה שיש בעם זה החלק השונה של הגוף(פועלי א"י הם הראש..)אפילו ששניהם זה גוף אחד הם שונים לגמרי.

תחשוב בשכל רגיל איך אני יכול להתחתן אם "הר המורנקית" היא תרצה שאני ילמד 50 שנה ואני ירצה לפעול למען א"י איך זה הסתדר?

ועוד שכל התורות שלי הם ממש שונות מהתורה שלה?(שוב זה אחד אבל לכ"א יש נשמה אחרת 70 לשונות לתורה)

בקיצר זה ממש סימן שהם לא מתאמים א"כ הוא לא ממש מהקיצונים והיא גם לאמהקיצונים....צריך ששניהם יהוא אם ראש לפשרות וראש פתוח!!!

למה זה דברים הפוכים לגמרי יותר מחילוני ודתי?

קודם כל יש נקודה משמעותית שחשוב לדון לדון בה:

העיקר זה המחשבה-אדם נמדד קודם כל על פי ערכיו

ולא על פי הדרך בהם הוא מיישם אותם

המחשבה היא העיקר והיא השורש לכל המעשים(עניין שעסקו בו הרבה ראשונים

ואחרונים- רמב"ם,חובות הלבבות,ר"ן,בעל התניא ועוד)

אחרי שמבינים את זה מבינים שהקשר בין שני סוגי דתיים=כלומר

כאלו שמקבלים על עצמם שיש אלוקים ושמשה אמת ותורתו אמת

ומחוייבים להלכה וכו'  הם כבר הרבה יותר קרובים מדתי וחילוני.

אפילו חילוני תומך א"י. מעבר לזה גם מבחינה מעשית הרבה יותר קל

לחיות עם דתי מאשר עם חילוני. אז שוב, אני משמ לא מבין את מה שאמרת.

מה זה אידיאל? אידיאל זה לא יישום מעשי

המילה אידיאל=רעיון(ideal)

דוגמה לרעיון שהבאת: יישוב ארץ ישראל. שניכם מסכימים לרעיון של יישוב ארץ

ישראל אאז יש לכם את אותו אידיאל. אתם חלוקים לגבי איך לממש אותו. היא יותר מאמינה

בדרך של החינוך ואתה יותר בדרך של פעולה מעשית-הקמת מאחזים,הפגנות וכו'.

וודאי ששניהם נצרכים ווודאי ששניהם חשובים לצורך אותו אידיאל. ולא חלוק זה על זה

ששניהם חשובים. נו,אז כבר אתה רואה שאין ביניכם פערים גדולים. אמנם למעשה במקרה הזה

אני מסכים איתך-אם אתה לא אחד שיישב ויילמד תורה והיא חייבת דווקא אחד כזה-זה באמת לא יילך מבחינה מעשית(לא בגלל הבדלי אידיאלים)  אבל זה לא קשור להר המורניקית מול בית אל או יצהר או לא יודע מאיפה אתה. יש הרבה אנשים בעלי השקפה דומה לשלך שכן רוצים ללמוד וללמד תורה כעיסוק מרכזי ויש רבים מהשקפת הר המור שהם יותר אנשי מעשה וגם עוסקים בהתיישבות,. מה שתיארת זה פשוט מקרה נקודתי של חוסר התאמה שקורה לא רק להר המורניקים ויצהרניקים(אמר זה שהוא לא הר המורניק ולא יצהרניק ועדיין היו הצעות שלא יצאו לפועל בגלל נושא דומה לזה שתיארת)

בואנ'ה, אולי אתה שתום עין, אבל אתה גבר-גבר...

קבל ח"ח.

והמשפט של הרב נבון חזק ביותר.

ונחזור על זה שוב ושוב ושוב...

יצאתי עם בחור שאפילו סבור כמוני בענייני א"י..

אלא מה?

שהוא - כל ייעודו הוא קירוב לבבות.

ואני - כל ייעודי הוא בניין א"י.

אלו ערכים לא סותרים בכלל!!

ואפילו משלימים!

נכון!

שנינו חיילים בצבא של ה' יתברך. ומוכנים להקריב הכל!

המטרה הגדולה של שנינו - להקים פה ממלכת כהנים וגוי קדוש!

אבל לכל אחד מאיתנו ייעוד אחר.

הוא בטיס 

ואני בשריון

וצריך את שנינו!! כל אחד באופן הכי מלא בתחומו.

(עזוב את ההבדלים התהומיים במבנה הנפש של כל אחד מאיתנו, לא רק כגבר ואישה, אלא אלה שהציבו כל אחד מאיתנו דווקא בתחום בו הוא עוסק)

אם נתחתן -  והבית ילך לכיוון אחד..

[כמובן, כי הוא יגור בעיר, בגרעין תורני וביתינו יהיה פתוח לכל עובר ושב ולהפצות!

ואין מצב לגור גם בגבעה בו זמנית]

אז הפסדנו לוחם לאחד הצדדים.

במקום להקים שני בתים אידאליסטיים וביצועיים - ברצינות!

אי אפשר

יש - לא רוצים..

אם מתאמצים ורוצים,אפשר כל דבר.. השאלה כמה תסכימי להתאמץ בשביל זה.

מה יותר חשוב לך,הבנאדם..הקמת משפחה איתו,או א''י (במקרה שלך..)

איזה מקום את נותנת לכל אחד מהם..

כי אם מתאמצים-אפשר כל דבר.. לא סותר את זה שזה קשה,אבל אפשרי,תמיד.

זו דעתי..

ו"כמעט בלתי אפשרי"...

במובן ש"נערת גבעות" [ולא מתנחלת אידאליסטית בעלת אורח חיים רגיל עם זיקה לא"י] היא פעילה הרבה מעבר.. והדברים נמצאים אצלה בראש סדר העדיפויות. גם בכיוון של בניית בית.

ומהתגובות שלך זה היה נראה שלדעתך זה לא אפשרי (גם אם כתבת כמעט..)

=)

אבל אולי לא הבנתי אותך נכון..

עם גישה כזאתי אין לי כ"כ בעיה.

אבל מסתבר שיש גישות שרואות בא"י את הטיס, השריון וכל השאר... ובשאר הדברים את... מקסימום אכ"א.

(חחח לא נורא.. יש הרבה דגות בים )

אבל גם בקשר לעצם הדברים שכתבת - האם כל זה שווה באמת הקרבה של - ונקצין את זה - "אהבה"?

כי הרי בית אחד מלא באהבה יכול לעשות ב- א"י\הפצות\גרעין\לימוד תורה\(חיי מעשה\חינוך), יותר משני בודדים כל אחד בתחומו.

או במילים אחרות - ברור שיכול להיות שזה מצביע על אופי שונה. ועדיין, ברור שתמיד יש סוגי אופי שונים, וזה לאו דווקא מונע אהבה וזוגיות בריאה. לו יוצוייר שהיום הייתי צריך להחליט - להתחתן עם "גבעונית" (-איזה כינוי מעליב...) כשאנו אוהבים זא"ז, או להמשיך לחפש אחת שתתאים יותר לדרך חיים שלי ולאידיאולוגיה שלי -ושאף אחד לא מבטיח לי שאני אמצא אותה ואוהב אותה - ברור שהייתי הולך על אופציה א'.

ולכן אני בכל זאת לא מסכים איתך.

יש הרבה הבדלים בהרבה תחומים - על דבר כזה לא בטוח שצריך מיד לפסול.

אבל עדיין- מישהו כאן מדמה בנפשו שהוא יותר צדיק מהרב טאו?

יותר מאמין בחשיבות התורה מהרב אבינר? יותר ירא שמיים מהרב ויצמן?  מהרב ליכטנשטיין?וכן,כן אפילו מהרב שרלו.  

או דתייה וחילוני - הולך?

תגידו מה שתגידו, על כל היתרונות ועל כל החסרונות - אנחנו רואים זוגות כאלו בתכל'ס.

אז אם דתי-חילוני, זה הולך, על כל ההבדלים שעם כל הכבוד להבדלים בין ממלכתיים ל"גבעונים" (אוף, אני שונא תארים...זה כל כך מצמצם!) - ההבדלים בין דתיים לחילוניים הם עדיין גדולים - אם זה הולך, מובטחני שגם קשר בין ממלכתי לגבעונית וההיפך, יכול להצליח. אם רק יש אהבה.

הבעייה היא שלא רוצים אפילו לנסות, נרתעים מראש.

ובניגוד לקשר בין דתי לחילוניה/דתייה לחילוני - ששם הרוב ימליצו גם בכלל לא לנסות ולהעדיף לא להתקרב בגלל הבעייתיות - בניגוד לשם, אין סיבה דווקא להמליץ לגבעונית וממלכתי לא להיפגש או לא להתחתן. מה, פתאום נהיינו לשני מחנות שלא יכולים להתחתן? הרי עם כל הכבוד להבדל בהשקפה, בבסיס עדיין יש לנו אותו בסיס (שלא כמו דתי-חילונית), וזה אומר אמת אחת, שעם הרבה עבודה והבנה, וקבלת האחר 0 יכולה לפרוח ממנה משפחה נפלאה. אפילו אם האבא מצביע ליכוד/הבית היהודי, והאמא מצביעה איחוד לאומי...אפילו.

ולא צריך להזכיר את הדברים הידועים על כך שלמרות כל המחלוקות (לשם שמיים!) בין בית הילל לבית שמאי (שכיום אני רוצה להמשיל את זה לגבעוני/ממלכתי - תגידו מה שתגידו, מדובר בחילוקי דעת הלכתיים, כמו אז...) לא נמנעו מלהתחתן זה עם זה...

אז אם הם יכלו, אנחנו לא יכולים?

ערב טוב!

מראש? להכנס לזה? החסרי תסבוכות אנו?

אלא הבאתי הוכחה שזהקיים...

ותקראי שוב מה שכתבתי: "ובניגוד לקשר בין דתי לחילוניה/דתייה לחילוני - ששם הרוב ימליצו גם בכלל לא לנסות ולהעדיף לא להתקרב בגלל הבעייתיות -" שזה בדיוק מה שאמרת...

ואני באופן אישי גם מסכים עם זה.

רק אורמ שזה בקטע הזה לא דומה לגבעונית וממלכתי...

לדעתי ממש לא..

ומי שהכניס את הראש שלו לזוגיות עם מישהו שאין לו יראת שמיים

לדעתי - דפוק בשכל!!!! קשות!!

הבאתי את הדוגמא הספציפית הזאת אך ורק כדי להוכיח שכן יתכן מצב שבו שני בני זוג עם השקפות שונות מאוד ביסודן והבדלי שמיים וארץ, התחתנו, ויותר מזה - אף הקימו משפחה אוהבת ממש, והם חיים באושר ואושר ממש (ואני מכיר זוגות כאלו). לא אמרתי שזה חיובי או שזה כדאי, רק הוכחתי מכאן שהאפשרות קיימת.

אבל זה ממש לא דומה למקרה שלנו, כי כאן זה אפילו עוד יותר קל - לשני האנשים יראת שמיים, ורק מחלוקת בנושאים מסויימים (ליתר דיוק, בדרך הגישה לנושאים מסויימים). ואם את אומרת שלממלכתים אין יראת שמיים, אז באמת אני לעולם לא ארצה להתחתן איתך ועם מי שמדברת ככה. ואם את לא אומרת ככה - הרי שאומנם יש הבדלים, אבל על הבדלים ניתן לגשר - וזה הדוגמא של הדתיים-חילוניים - ועוד שההבדלים כאן לא תהומיים כמו דתיים-חילוניים.

עוד שנייה תתחילו להגיד שגם ברסלבית לא יכולה בחיים להתחתן עם חבדניק, ושחרדי ספרדי לא יכול להתחתן עם מזרוחניקית. לכאן אתם רוצים להגיע? 

להבדיל, בעבר גם לא התחתנו בין עדות וזה היה ממש פיקוח נפש, וכיום זה כמעט שלא קיים. אנשים התפקחו. נקווה שזה יקרה גם כאן. (וביננו, בין מרוקאית עם כל התרבות שלה, המנהגים וההלכות על פי הרב עובדיה, ובין האשכנזי שהתחתן איתה, שגם לו תרבות שונה לגמרי, מנהגים שונים תהומית, וההלכות האשכנזיות - יש ה-ר-ב-ה מה לגשר, וזה מצליח, ראי ערך אבא שלי ואמא שלי - ואני בטוח שגם בין ממלכתי לגבעונית זה יכול להצליח. רק צריך להשתחרר מהפחד מהאחר. זה הכל)

היה לי פעם קטע שדוד של אמא שלי הגיע לביקור מחו"ל והוא אמר משהו על זה שלא כך משנה אם היא דתיה הוא לא (דיברנו על זה שאני מתכנןן להתחתן בגיל צעיר)

עשיתי שם כזה פרצוף שכולם שם נשפכו מצחוק

כשאני מתחתןו עם מישהי אני לוקח בחשבון שאני מגדל איתה את הילדים שלי ולי הדברים האלה מאד חשובים (כן חשוב מאד שהילד ידע לפנצ'ר את הרכב של המח"ט כתבתי את זה בגלל זה)

זה יתכן זה לא אומר שהייתי הולך על מלכתחילה

אני (הייתי) גבעוניסטית במלוא מובן המילה,

בשנה שלפני החתונה גרתי בגבעה באופן מלא.

ובעלי היקר והצדיק- ממלכתי במ' דגושה

ודיברנו, הרבה דיברנו....

ועד היום אנחנו מדברים

וגאוועלד כמה אמת וכמה קדושה בדבר!!

הוא בא איתי לשבתות בגבעה שלי

אני באה איתו לשיעורים של הרב טאו...

אני חייבת לציין שהיום אני הרבה יותר מתונה בגבעוניסטיות,

אבל דבקה בחבורה הזו של הצדיקים והישרים.

ואם היו מספרים לי עליו יותר בפירוט -- בחיים לא הייתי יוצאת איתו.

               רבות מחשבות בלב איש  - ועצת הק היא תקום

שיצא משידוך כזה משהו...

את הרי רואה שזה מצליח? את רק לא רוצה להאמין בזה ולקבל את זה.

כמו שכתבתי בהודעה הקודמת - בדיוק מה שאת אומרת עכשיו, אמרו לפני 40+ שנים על חתונה בין מרוקאית לאשכנזי, ועוד כל מיני זיווגים מזיווגים שונים - וראי את המצב היום. אז לא רצו להאמין. ברגע שהאמינו ביכולת, ראו כי טוב.

זה לא סותר את שיש מקרים שזה כן הולך בהם

אני ובעלי היקר שיחי'  מזה כמעט שנתיים, מגיעים מקטבים שונים מאוד של השקפות וסגנון (ישיבת קו מאוד קווניקית ואני למדתי גמרא וכד').

אני לא אגיד לך שתמיד זה קל, אבל זה בהחלט דורש מאיתנו לברר ולהעמיק, להפנים ולקבל את השוני ואת הדומה- שהוא יותר גדול ורחב משנדמה, בכל זאת, זאת אותה תורה.

העיקר בעיניי הוא המידות והרצון והנכונות להקשיב, להתקרב, לקבל.

אם יש רצון אמיתי משני הצדדים, ולא רצון "למסיון" ולשכנוע וכפיית הדעות, ואם זאת אמונה בדרך שלך, זה יתכן ואפשרי.

בהצלחה!

אבינועם בחור כארז
הדודאים
מילים ולחן: עממי רוסי

על הגבעה הסמוכה
קרה מקרה בלתי נעים
בן האיכר הוא בן המוכתר
התאהב בחלוצה.

על הגבעה הנעלה
שם תגור פלוגת הגדוד
שם תגור גם רחל היפה
בת אוקראינה הגאה.

מדי ערב יבקרנה
אבינועם הצעיר
וביחד יטיילו
גם בחוּרשה גם בניר.

אבינועם בחור כארז
יש לו כרם וגם פרדס,
יש לו דודה באמריקה -
כסף תשלח כל עת ועת.

ומה יפה כשולמית -
תלתליה שחורים משחור,
אך הצרה שהיא חלוצה
חלוצה מגדוד העבודה.

זה בודאי לא סיבה לפסול.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" ניתן לו יתברך להוליך אותנו גם אם חשבנו אחרת.

כן כדאי (אפילו מאד) שיהיה רב (מורה הוראה) משותף המקובל על שני בני הזוג (בכל התחומים..).

תחשבו על זה כך-האם בעוד 110 שנים עדיין זו תהיה ההגדרה שלהם "גבעות", "ממלכתי"?החיים האמיתיים בזוגיות בדרך כלל  קשורים לערכים אחרים-אם יש כבוד אחד לשני-אלה בהחלט הבדלים שאפשר ורצוי לחיות איתם-מוסיפים קצת פלפל...

האלו. גם אם המחסום הוא בשלב הראשון, עד שמתברגנים (או נרגעים, או תופסים פרופרציות), צריך שיהיה אפשר לעבור אותו.

ב. ישנם אנשים שגם אחרי 110 שנים זו תהיה ההגדרה שלהם. (למשל, הממלכתיות תופסת מקום חשוב אצל הרב טאו, למרות שאת גיל 20 הוא עבר מזמן, וזה לא צפוי להשתנות)

נכון מאד

תסבירו לי איך אישה שלא באמת מאניניה במה שבעלה עושה יכולה להסתדר אם זה שכל כמה זמן בעלה מקבל הרחקה לכמה חודשים (ואפילו לשנה)

היא שנים חיכתה ליום בו הם יצאו מהשטחים הכבושים....

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.