יש מחיצה תואמת ריהוט סלוני

("אין לכם בכלל ריהוט סלוני תואם!" השיב מי שאמר...)

|מוציא לשון|

חוץ מאלירז.

זה אומר משו?

כי השאלה לא מפגרת כל כך. זו דווקא שאלה שכן (לענ"ד הקובעת) צריך לענות עליה.

התשובה יכולה להיות 'לא 'כפת לנו', כן 'כפת, אבל'.

אבל שתהיה תשובה ולא רק שנינויות (אלא גם).

לי אין תשובה, לכן לא כתבתי.

אבל רציתי לאמור-

א. שאולי ההבדל בין הפורומים הוא הנושאים המדוברים, היכרות לא צריכה להיות בעקבות הנושא המדובר.

ב. השאלה הזו היא אולי על כל פורום שקיים (כולל לנ"ו). יכול להיות, הגיוני, ואףף מעבר לכך- שהתשובה היא יותר מפשוטה. אבל צריך שהיא תאמר. 

אני מעיד על עצמי, אינני דוס ובטח שלא חשוך, ולא אכפת לי להיות בחברה מעורבת ובטח שלא בפורום מעורב. מיציתי את זה במשפט אחד הברור לכולם.

פורום נפרד מיועד בד"כ לדברים שלא מיועדים לשני המינים.

כאן לא מדברים על דברים שהצנעה יפה להם והפורום לא מיועד להיות סגור.

מי שרוצה- שיגיב רק למין שלו. לא חושבת שזה יטריד מישהו. הפורום הוא לא למטרת הכרות כמו לנ"ו אלה יותר מקום לפריקה (חכה ללימודים שעוד מעט מתחילים... יפרקו פה הרבה..).

למחפשים פורומים נפרדים- אני יודעת שיש פורום סגור לנשים ופורום סגור לגברים. לא יודעת את השם או מי מנהל את זה אבל אני אשמח לעזור לברר אם זה מעניין מישהו.

והכי חשוב- התשובה של אלירז באמת ענתה על זה במילים קצרות.. אין מה להוסיף. אני סתם חופרת.

כמו שבעולם ה"אמיתי"- אין לי מחיצה בשולחן שבת

אנחנו לא מפרידים את כדו"א למאדים ונוגה- אלא כולנו על אותו כוכב לכת-

ככה בעולם ה"וירטואלי"

(הערה- לדיוק- יש פורומים נפרדים לבנות, לבנים, ולנשים נשואות- אני לא שמעתי על פורום לגברים נשואים. אולי כי אין להם 9 קבין של שיחה)

מאוד יפה בעיני - וגם מאוד "דוס"

מה שקורה פה בכמה שירשורים בפורום

מתחילים מלשאול- מה המטרה? בשביל מה?

יופי!!

זה מה שרציתי שיכתבו. ולא משפטים קצרים ושנונים.

כבר חשבתי ששוב נקבל ציון נכשל...

ההערה האחרונה -היתה בהשראה משיעור ששמעתי תוך כדי קילוף גזר ביום שישי-

"בראשית"- בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית

כלומר העולם נברא- בשביל-- משו > יש לו תכלית

היה יפה בעיני שבאופן אינסטינקטיבי החינוך של תורה משפיע על אנשים לשאול- בשביל מה? הפורום נוצר

זה >לא< היה ציני

הרש-

גם משפט קצר ושנון- חשוב בעיני

הוא מצריך יותר מחשבה מצד הכותב- מאשר לכתוב מגילות של בלה בלה בלה

הרי ברור שלאנשים כאן חשוב שיהיה כראוי

אם כן מה מקום ה"מעורב" (לא הירושלמי) אצלם?

על זה אולי כל אחד יענה אחרת

אבל בכללי אפשר לומר

- בצד היותר יבש והלכתי - אצל מי שגדל במציאות מסוימת מעורבת, דווקא ההפרדה היא יוצרת את המתיחות הלא בריאה.

- בצד החי יותר - כנראה שאנחנו מתקדמים בחיובי לכיוון של השראת שכינה ובמצב כזה הדברים קצת שונים (בקיצוניות החיובית אנחנו מכירים זאת משירת מרים על ים סוף , שכנראה לא כינסה את הנשים שענו אחריה אל היכל נוקיה..)

מאיפה ההמצאה שבגלל השראת שכינה לא יהיה נפרד

או שאנחנו מנסים לעשות אידאליזציה מחברה נפרדת?

וזו לא שאלה צינית.

התכוונת בטח מעורבת

והתשובה (אחת לפחות) נכתבה קודם שבציבור הרגיל לזה - דווקא ההפרדה יוצרת מתיחות ואיננה בריאה,

לכן איפה שאין צורך הלכתי מובהק אז לא מחמירים כי החמרה כזו היא קולא בעצם.

מי שרגיל אחרת ולא נראה לו אז שיעשה דין לעצמו.

בדברים כאלו זה עניין יחסי ואין לפסול אחרים אם לא מדובר בדין מובהק וחד משמעי

זה נכון ואי אפשר להתעלם.

ואולי במצב שלנו עכשיו זה לא נכון לתקן לגמרי. אבל להפוך לאידאלי

ולומר שזה לא דין מובהק ולא חד משמעי?

זה קצת התחמקות, לא?

מה זה "לא ירבה שיחה", אם לא התרחקות משיחות סתמיות של איש ואישה?

איפה ראינו רבנים שככה מדברים עם נשים זרות?

ואיננה התחמקות

"לא ראינו" אינה ראיה וגם ציטוטים חלקיים ממשנה אינם דרך ללימוד הלכה והשקפה..

אם הבנתי נכון, אתה אומר: "במצב אידיאלי לא צריך הלכות פשוטות", ואם אנחנו לקראת המצב האידיאלי, אז מטבע הדברים אפשר לוותר על כמה סעיפים בקיצוש"ע...

ואם עוד לא ברור מה הבעיה הגדולה בדברים האלה, אז אני אסביר.

א. לא יכול להיות שהגות תסתור את ההלכה הבסיסית (נצרות, רפורמיות אלה הדוגמאות הקלות והידועות, עיין גם בהלכות יסודי תורה לרמב"ם, פרק ט').

ב. כל אחד יכול לראות כמה שאנחנו רחוקים מהמצב האידיאלי. לפחות בתחום הזה.

ובאופן רעיוני:

אני למדתי שדווקא בגלל הקרבה לגאולה, כל כוחות החיים מתגברים.

כלומר, המתירנות גדולה הרבה יותר (אז איך אפשר לוותר על פסיק הלכה בנושא?!).

לחרוג ממסגרת הלכתית ברורה וקיימת על ידי רב מקובל בציבור.

המציאות מוכיחה שהקולות מגיעות לאחר מעשה אז החכם עיניו בראשו שזה יגיע בצורה יותר ראויה ובתוך מסגרת ההלכה.

המון פעמים חומרה מסוימת היא קולא בצד אחר. הכל יחסי.

בנוסף: מי שברא את התורה הוא גם בורא את המציאות ולא חושב שמישו כאן יכול לומר מהו המצב האידאלי.

המצב הכי אידאלי הוא זה שקרה עד כה, כי עובדה שהוא קרה עד כה.

נכון בגאולה כוחות מתגברים אבל יחד עם זאת הם משלימים ומתאזנים אחד עם השני ולא במאבק.

ושוב - אין הבדל למעשה, רק בגישה.

הסברת את הנקודה הראשונה שכתבת -

יכול להיות שמניעת קשר בין המינים תוביל לבעיות גדולות יותר (מקור?).

הבהרת שלא התכוונת שבשל מהלך גאולי נוותר על פרט מההלכה.

לגבי המצב האידיאלי - אתה לא חושב שאפשר להגדיר את קיום התורה בשלימות כאידיאל?

מעבר לכל הנ"ל - לא הבנתי.

אנחנו מבינים שאולי אנחנו לא תמיד מבינים הכל.. (וכל עניין כאן הוא סוגיא)

הלכה כמו כל חשיבה שכלית מנתחת היא בעלת המון מרכיבים

ובדיוק בזה מקופח הרגש היותר בריא שמופיע יותר ויותר בא"י.

ולגבי "תורה" - אנחנו עוסקים בהלכות למעשה, בעוד שאת הבסיס להם לא ממש הבנו

למשל מהם בכלל היצרים. אנחנו מושפעים מהדת המערבית לא פחות מהתרבות המערבית!

ובמידה רבה עצם קיומה של התרבות המערבית בתוכנו זה בגלל קיומה של הדת המערבית בתוכנו -

אלפי שנים של גלות והמון נצרות בתוכנו ומשם העיוותים על דברים בסיסיים ומהותיים. שם שורשי הבעיות!

החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופיים, ומנהיגם ההנהגה הגופיית, כמו שנאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר. והוא המוכן לממשלה, כי אילו היה מושל במדינה היה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ונפשו, וחסם הכחות המתאוים (נ"א התאויים) ומנע אותם מן הרבוי אחר אשר נתן להם חלקם, והספיק להם מה שימלא חסרונם, מהמאכל המספיק והמשתה המספיק על הדרך השוה, והרחיצה וכל צרכיה על הדרך השוה ג"כ, וחסם הכחות הכעסנים המבקשים לנצוח, אחר שנתן להם חלקם בנצחון המועיל בדברי החכמות והדעות וגערת האנשים הרעים, ונתן לחושים חלקם במה שמועיל לו, ומשמש בידיו ורגליו ולשונו בענין הצורך(נ"א הצריך) ובחפצו המועיל, וכן השמע והראות וההרגשה המשתתפת הולכת אחריהם, ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון, ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה, והם משמשים עובדים לחפץ השכל. ולא עזב אחד מאלו הכחות והאיברים שירבה במה שהוא מיוחד בו ויפחית הנשארים. וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם ונתן לטבעיים מה שיספיק מהמנוחה והשינה, ולהיוניים ? מה שיספיק להם מהקיצה והתנועה במעשה העולם, אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו, להדבק במדרגה שהיא למעלה ממנה, ר"ל [=רוצה לומר] המדרגה האלהית אשר הוא למעלה מהמדריגה השכלית.

(כוזרי מאמר שלישי. תרגום קצת מעצבן, אבל לא מצאתי אחר)

תזהר לא לקחת רעיונות מחשבתיים נשגבים, ולהצדיק באמצעותם את היצרים הקטנים.

לא יכול להיות שרעיון ואידיאולוגיה יסתרו את ההלכה הפשוטה.

א. אני שומע את החששון בדברייך אבל נסי להבין בנחת את הצד השני מה כן טוב ונכון שם ולמה הוא כן רגוע בעניין הזה. אולי נק' המוצא שונה.. אולי זה לא מתוך יצרים קטנים.. רק אולי

ב. לעצם העניין וזה הוזכר גם בסוף הפיסקה וכמובן שבהרחבה בתורת הרב קוק וכו' (הכוזרי הוא לפני כמעט 1000 שנה! והתקדמנו ב"ה מאז קצת), בא"י (בעיקר) הרגש והשכל!!! הם עבדים לנשמה, כאן מתגלה הנשמה וכל כוחות החיים, מה שלא היה בגלות. אז היו תקופות , או רבדים ילדותיים יותר שהשכל אמור "לשלוט" על הרגש, אבל אח"כ יש שלב של הנשמה מעל שניהם, שהם עבד ושפחה לה ושהם שולטים זה "עבד כי ימלוך (השכל) ושפחה (הרגש) כי תירש גבירתה" (משלי)

אז כן

החשיבה השכלית (לא ההלכה) מקפחת את הרגש הנשמתי העליון כך שהדיון השכלי באמת מביא לחששון לרגש התחתון!

הנה דוגמא:

תשאלי רב לגבי החזרת שטחים - הוא יפתח ספרים וידון שכלית בדבר שעות על גבי שעות ובסוף יתן תשובה שאסור (בתקווה..)

לעומת זאת , תשאלי יהודי פשוט על העניין הוא יענה ברגשותיו מידית לא!

אז כמובן שאנו לא נגד השכל ורבנים וכו' חלילה , להיפך. אנחנו פשוט מכירים בכך שיש נשמה מעל וגם השכל וההלכה משמשים אותה בעצם.

בנוסף, בגלות השכל מתנגש במציאות ובכוחות החיים וככל שהגוף מוסיף בניין יש צדדים שנחרבים (חובת הלבבות שגם כן כתב זאת לפני מאות שנים) אבל בגאולה ובא"י זה הפוך והכוחות משלימים ובונים יחד (הרב קוק קורא למצב הראשון של חובת הלבבות - "קללה"!)

באותו עניין- מהחורבן נשארנו עם ד' אמות של הלכה בלבד ו"הציבי לך ציונים" - הדבר האמיתי נשאר רק בהוראות עד שנחזור לארץ וכו'. אז הדבר האמיתי הזה שאבד בחורבן והצטמצם לד' אמות אכן חזר ומתגלה

אני לא תוקפת אותך כאדם, אלא את הגישה שאני מזהה מדבריך.

אני חושבת שהיופי בתורה ובחכמות בכלל, שכל חכמה נבנית על בסיס החוכמה הקודמת לה.

(ביהדות - משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וכו'...

וגם במדע - תיאוריה לא יכולה לסתור תיאוריה הגיונית קודמת לה, רק לפתח ולהעמיק. אפשר לעיין גם בספר "פלורליזם פנטיזם כלליות" של הרב קלנר)

את הכוזרי כתב רב גדול, שתפיסתו רחבה הרבה יותר ממה שאנו יכולים להקיף.

הוא לא כתב הלכה פרקטית (כן לסרב פקודה בהתנתקות או לא), אלא עקרונות רוחניים הקיימים במציאות.

ולכן אי אפשר לומר - "אה, זה היה מזמן... הוא כבר לא רלוונטי". בעצם, גם מאחורי כל הלכה פרקטית עומד עקרון רוחני, ולכן היא תמיד רלוונטית.

(אגב, הרב קוק והרצי"ה בעיקר היו מעריצים נלהבים של הכוזרי... איך זה מסתדר?

וחוץ מזה, שספר הכוזרי הוא ה-ספר שמשלב את השכל והרגש וגם מדבר על מעבר)

אולי באמת צריך להביא לך את "פלורליזם פנטיזם כלליות".

מדבריך נראה שהוא באמת מדבר על הגישה שלך.

של קצת חיפוף בסמכות חכמים ובגדולתם. היום זה אחרת, אני חושב שזה כבר לא רלוונטי...

והכי כואב לי, שזה מגיע באצטלה של הרב קוק.

אי אפשר לבנות ככה עולם רוחני יציב.

מצד אחד, אתה תומך ביהדות פשוטה.

באדם ששואלים אותו - החזרת שטחים, והוא מיד אומר לא (אגב, לא יודעת מאיפה הגעת למסקנה שהוא יגיד "לא". ובאותו מידה היו יכולים לשאול אותו - לגרש את הערבים? הוא גם יגיד לא. למה? מסכנים!).

אבל מהצד השני אתה מדבר גבוהה גבוהה על רגש נשמתי עליון...

או שלא הבנת את המושגים, או שדלגת על מדרגה עיקרית.

על כך שהתיאורים הפנטסטיים שלך על השילוב והשלימות בגאולה, מגיעים דרך עבודה קשה וסזיפית של פיתוח אישיות ועבודת מידות תוך כדי הקפדה על סעיפי סעיפים בהלכה.

כדי להגיע למדרגת החסיד, שאצלו כל כוח מגיע לשיא שהוא צריך להיות בו (לא יותר ולא פחות. מדויק) - לא מספיק לחיות במדינת ישראל.

צריך הרבה עבודה.

שים לב שוב למשפט האחרון של הכוזרי:

"אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו, להדבק במדרגה שהיא למעלה ממנה, ר"ל [=רוצה לומר] המדרגה האלהית אשר הוא למעלה מהמדריגה השכלית"

בקיצור, מעניין אותי אם יש לך מקורות כתובים, או אפילו רב מסוים שאתה הולך בדרכו וממנו למדת את הדברים הנ"ל.

לא סותרים את הישן אלא מוציאים ומסבירים את הישן עפ"י החדש כדברי האור החיים הקדוש.

ואגב, במדע היום בהחלט סותרים. בשנים האחרונות ממש, הרבה טענות מופרכות ומתגלות חדשות, והפלא ופלא - באילו נושאים? בנושאים של הפרדת רוחניות מחומריות. מה שטענו אבות המדע המודרני לפני 400 שנה שצריך להפריד בין עולם הרוח לעולם החומר הופרך לחלוטין בעשרות השנים האחרונות מאז איינשטיין ובשנים האחרונות ממש, מגלים גם דברים שאיינשטיין לא הגיע אליהם.

המציאות נבנית נדבך ע"ג נדבך, ננסים ע"ג ענקים! ובתור כאלו אנו מסוגלים גם לראות יותר טוב

עם ישראל עבר הרבה עבודה והגענו למצב של גילוי נשמה שהיא מעל השכל והרגש

מלבד זאת שיש דברים שכן משתנים בין גלות לגאולה ואף מתהפכים כאמור לעיל.

לא הגבת לעניין הדת המערבית

אני מציע לברר טוב מהם בכלל יצרים ומה ההבדלים והעיוותים שספגנו מהנצרות והאיסלם וכו וכו

שם שורשי ההשקפות

ננסים על גבי ענקים, ונשכח ממני...

על גבי. על גבי.

ואם נחזור לנושא השרשור -

אחרי כל הדיון המעניין הזה,

אני לא מבינה איך גילוי הנשמה מייתר קיום הלכות בסיסיות (קלות ראש, שיחה בטלה) שיכולות להופיע בחברה מעורבת סתמית...

לא הגבתי כי לא הבנתי.

אם יש לך פתיל חוט איך אני יכולה ללמוד את זה - אשמח מאוד.

ומאידך, ה"טיפול" בזה ברובד ההלכה היבשה לא זה מה שיועיל בדיוק

במיוחד שאפשר ליפול להרבה יותר מזה בקלות.

הטיפול הוא בשורשים! לא בסימפטומים

והשורשים בדר"כ די עמוקים ונסתרים

וההלכה היבשה בהחלט לא תמיד "נמצאת" שם

כיוון שההלכה היבשה (לא בזלזול ולא בשלילה) היא הלכה למעשה

וכפי שהבנו, אנחנו ברבדים של נשמה וכו' רבדים שהיו רדומים בזמן הגלות - זמן שגשוג ההלכה.

אם יש אי אילו מעידות וכיוצא בהן אז לומדים מכך

ואין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם...

השורשים בעניין זה הם בין השאר בעיקר השפעות הדת והתרבות המערבית

והטיפול בזה הוא עמוק ומתחיל בהבנה ואבחון נכון ושורשי

וכפי שכתב הרב קוק במאמר הדור - המחלה בדורנו היא בראש!

השאלה הכי בסיסית הנשאלת היא מהם בכלל היצרים

זה היה עוזר לי עכשיו.

אני סתם זורקת השערה - כי אני לא מבינה כ"כ - אבל שלמדת גמרא בצורה מסוימת מאוד.

כי אני יודעת שגם מאחורי "הלכה יבשה" עומדים עקרונות מחשבתיים גדולים.

זה בדיוק העניין של ההלכה.

רב לא יכול לבוא ולפסוק נכון לעכשיו לפי מה שנראה לו (למשל, שמותר להדליק אור בשבת. הרי אין פה מאמץ!)

אלא הוא חייב להסתמך על עקרונות שהובילו את הפסיקות לפניו, ולפיהם לפסוק (שהמטרה בשבת זה לא לנוח, אלא להמנע מיצירה. מדוגמא זו אתה למד שאין כזה דבר "הלכה יבשה". מאחורי כל פסיק קיים עולם שלם של שיקולים שלא נוגעים רק בהלכה).

וכמו שאמרתי, חיבור ל"נשמה" זה דבר מאוד יפה לומר,

אבל זה קורה דרך טיפוס במדרגות המידות וההלכה.

אחרי שלומדים הלכה בגדלות, ומקיימים אותה בצורה שלימה מתוך כוונה ועבודת המידות - כלומר, לא רק פלפול טכני בפרטי פרטים, אלא חיבור אמיתי - אז באמת מגיעים למדרגות גבוהות ש"שתי כליותיו כמין שני רבנים".

ואם אראה לך הסמכה מהרבנות היחס ישתנה?

ממש ממש לא.

שלא יצא מדברי שאני מזלזלת ברבנים,

אבל מה זה הסמכה לרבנות? לומדים כך וכך חומר, עושים מבחן - ויש הסמכה.

אדם צריך לדעת את מדרגתו. לא כל רב יכול לומר כל דבר.

ולכל רב צריך שיהיה רב מעליו (או חבורת רבנים שהוא משתייך אליה ושיש בינהם שיח).

בדיוק בשביל שלא יקרה מצב שרב ישתגע ויעלו לו כל מיני רעיונות לראש... שהם לא נכונים.

בדיוק בגלל זה שאלתי מאיפה למדת את מה שאתה אומר.

(אני למדתי הרב קוק אחרת, וגם כוזרי אחרת, וכמובן מסל"ש אחרת. למדתי שצריך להזהר לא לדלג מדרגות ולדמיין שאנחנו כבר במעלה כל כך גבוהה של "חסידות" וגם של "גאולה". שכדי להגיע לשם חייבים לעבוד, ואם לא נעשתה עבודה - אז אין פה מיסטיקה או הוקוס פוקוס.

אבל עם כל הקווניקיות שבי, אני פתוחה להכיר דעות של רבנים אחרים. ולכן אשמח מאוד להפגש עם רב בעל שיעור קומה שממנו אתה לומד ולהודות שקטונתי מלהבין על מה אתה מדבר)

בך בעצמך.

חסרה לך אמונה בעצמך וממילא גם ברגשות וכך את גם רואה אצל אחרים

כל מה שאת אומרת נכון, רק הגיע זמן לגישה קצת יותר משופרת (לא "אחרת")

אחרי המון יראה ושכל ורוחניות אפשר לתת לנשמה להתגלות,

לאהבה הטהורה, לרגש העליון, נפש בריאה וגוף בריא ועם בריא

אם את עוד לא סומכת אז תעבדי על זה שאת לא סומכת.

והמשוואה היא פשוטה ואין סכנה.

למה?

כי מי שלא הגיע למדרגות כאלו - הוא ידע כבר שלא הגיע ולא ירמא עצמו

כי באמת צריך "עבודה" לפני כן.

כך שאין בזה"חושב שהגעתי". מי שהגיע - יש לו וודאות בעניין.

ושנזכה כולנו

מודה לך על האפשרות לשכלל עוד קצת את החשיבה,

ולפגוש רעיונות שעד עכשיו רק שמעתי שיש כאלה.

נעים לך להיות איתנו את מוזמנת,לא זה גם בסדר

זאת החלטה שלך, זה הפורום וככה הוא ישאר.

ולאו דווקאט בגלל מתח מיני או משהו כזה

זו מטרת הפורום?

יותר מקום לפריקה ושיתוף.

אם נשמע כך ממני.

חשוב לי לברר דברים שלא ברורים לי.

לכן עניתי בכנות...

ומוזמנת להעלות עוד תהיות כאן או באישי.. באמת בשמחה!

שבוע טוב!

למה לשתף בעולמי הפנימי:

א. אנשים שאני לא באמת מכירה, ולא מכירים אותי באופן מציאותי ואמיתי (יצורים וירטואליים חסרי דת, מין וגזע  כמו שאלירז כתבה)?

ב. בנים?!

מישהו שלא ישפוט אותך לפי מידע מקדים או לפי הסטיגמות שיש לו עליך.

את ב' לא הבנתי... מצטערת..

שצניעות, מעבר לסניטימטרים, זה לשמור את עולם הנפש שלי לאנשים המתאימים.

לא להחצין. לא כולם צריכים להיות שותפים.

אז מילא פומביות (אין גבולות ברורים למידות הנפש),

אבל לשתף גברים זרים בעולמי הפנימי נראה לי לגמרי... לא שייך.

(וחוץ מצניעות... זה יוצר קרבה נפשית. גם כשזה וירטואלי)

בין אם זה של פתיחות ובין אם זה בשיחות עם המין השני.

וכמו שכבר אמרתי, לפעמים יש דברים שאנשים שקרובים לך לא יבינו או לא יתעניינו. 

ותשימי לב שהנושאים כאן הם לא ממש אישיים. שיחות אישיות יותר הם בשיחה אישית בד"כ.

מי שנגרר לשיחות עם המין השני- שייקח אחריות על מה שמתאים או לא מתאים לא.

וחוצמזה... אם זאת הבעיה, למה את לא פונה להנהלה בבקשה שיפרידו את הפורומים לצעירים יותר?

הרי שם הכל יותר עדין ופחות מסוגלים לשמור על הגבולות.

בקיצור, אני באמת חושבת שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. מי שרוצה לפרט יותר- מוזמן. מי שלא מעוניין לשתף את כל העולם במחשבותיו-גם מוזמן. יש פה מספיק נושאים סתמיים ובינתיים השיחות כאן לא נגררות לנושאים ירודים.

(כי אם הייתי מחפשת יצור וירטואלי חסר דת, גזע ומין לפרוק לו - אבל רק קצת, הייתי כותבת לפח)

אלא בילוי - וחזרנו לפה /Forum/Forum.aspx/t389004#4669759.

פתחתי את הנושא דווקא פה ולא במקומות אחרים (כמו נוג"ה למשל) מסיבות פשוטות -

קודם כל, זהו פורום חדש. לצערנו, כשמתבגרים, יש פחות סיכוי לשינוי.

ודבר שני, אנחנו מספיק בוגרים כדי לברר באמת וביושר.

וחשבתי שיתנו לי קווי חשיבה חדשים.

(חוץ מזה, בקשר לנוג"ה:

איך אנחנו יכולים לדרוש מהם כשאנחנו לא?

ואם אנחנו כבר "בוגרים" אז מותר לנו?

מזכיר את התופעה של אנשים שבתיכון הקפידו על חברה נפרדת, ובגיל 20 פתאום הכל מותר - כי תיאורטית אפשר להתחתן!)

עדיין שיתוף ופריקה. כל אחד בדרכו שלו.

וזה לא לייצור וירטואלי חסר דת גע ומין. זה מישהו שמולך שעובר את אותם דברים שאתה עובר ויכול גם להגיב. ולכן הוא גם מזדהה יותר עם הדברים הכתובים.

וכמו שאמרת- כשמתבגרים יש פחות סיכוי לשינוי... זאת בדיוק הסיבה לכתוב בנוג"ה.. שם עוד צעירים ויוכלים לשנות.

הסברתי - ומתוך דבריך נראה שהסכמת איתי - שאדם לא משתף "יצור וירטואלי חסר דת גזע ומין" אלא אישיות.

ומכיוון שאמרת  http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389004#4667964,

לא יכול להיות שהפורום נועד לשיתוף.

אז למה כן? לבילוי?

(אין לי שום בעיה עם בילוי, רק בואו נגדיר)

אבל אם כן משתפים פה, וכן יש פה אנשים אמיתיים מאחורי הניקים,

אז למה מעורב?

(אהבתי את התהליך היפה שתיארה "הסהר האיתן" בתגובתה. שיתוף מוביל לקרבה)

אני חושבת שדווקא אנשים בוגרים ומאמינים, לא יכולים לברוח מאחריות על החיים שלהם, ולומר - "אנחנו כבר מבוגרים, כבר לא יכולים להשתנות... שהצעירים ישנו".

כשמתבגרים יותר קשה להשתנות. נכון.

אבל זה אומר שלא צריך?

שזה בסדר להשאיר את המצב כמו שאנחנו רגילים?

לא לחשוב, לברר, להתקדם?

ואפשר לחשוב כמה אנחנו כבר גדולים... סה"כ בני 20... (מה יהיה כשנגיע לגיל 60?!)

זה מקום לפתוח שרשורים על לימודים, חגים ודברים כאלה

לא מקום מחייב, את לא חייבת לכתוב כלום,

את יכולה גם להשאר אנונימית, וכפי שאת רואה אף אחד כאן

לא שיתף אותנו במשהו פנימי כל השירשורים כאן אותו דבר

אם זה היה סגור אז הדברים היו שונים,

למשל הפורום של לנ"ו הסגור שאני בתוכו בערך מאז שהוא נברא

אוצר בתוכו חבורה של אנשים שכבר מכירים אחד את השני

לכן יש בו רמת פתיחות וקרבה, כאן זה פורום חברתי

שאני לא מכירה כאן את כולם אז אין צורך להפריד אותו

מי שבא ברוך הבא, כל עוד הוא מתנהג בהתאם ומדבר בהתאם

אז שיכתוב מה שהוא רוצה, אני לא רואה בזה משהו חמור.

בנוגע לשאלתך על בנים,

לא כל דבר צריך להיות מופרד, הרבה הפרדה זה נורא לא בריא

ויוצר רעות חולות אחרות, אף אחד לא ביקש ממך להחשף

את מוזמנת לעשות מה שאת רוצה, אם את רוצה להצטרף

נקבל אותך בזרועות פתוחות 

ועכשיו ברצינות (האמת שגם זה ^^ היה ברצינות)

יש כאלה שחיים בחברה סופר נפרדת אז זה נראה לי די צורך שמקום אחד יהיה מעורב. אולי ישנם מלאכים ושרפים ואופני הקודש שבשבילם זה לא ראוי אבל בשביל בני אדם זה נראה לי כן נכון, הכל לפי מדרגת האדם...

ולענ"ד השאלה שלך במקום, והיא נכונה לגבי עוד כל מיני פורומים.

אבל השאלה הזו אם כבר צריכה להישאל על פורום נוג"ה וכו'.

אני חושב שקשר וירטואלי פומבי בקבוצה גדולה של גברים ונשים כאשר הוא נעשה בצניעות כפי שב"ה מקובל פה בערוץ הוא לא בעייתי.

אפילו הפורום של תנועת אריאל (תורת חיים בעוז) לא מופרד לבנים ובנות.

לגבי נוג"ה, כתבתי פה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389004#4670144.

* אגב, למיטב הבנתי, תנועת אריאל מתכחשת לפורום הזה.

כי תנועת אריאל מכחישה כל קשר לפורום הזה

אין מה להשוות בין תח"ב לבין הפורום הנוכחי, כי תח"ב לא נועד להיות פורום חברתי.

[רק עכשיו ראיתי שזה נועד ל20+, סתם נכנסתי לכאן דרך ציטוט בצד- אתם מוחלים לי, נכון? ]

עוד נק' שעלתה לי -

כל עוד הפורום לא סגור אז גם אם יגדירו פורומים נפרדים לבנים ולבנות אין מה שימנע מבני המין השני לגלוש בפורום.

זהו טבעו של האינטרנט. ועל כן, לדעתי עדיף שכולם יודעים מראש שגולשים פה שני המינים והתגובות הן בהתאם (ללא דברים שהצנעה יפה להם וכו')

אם יהיו פורומים נפרדים עלול להיות מצב שבו מרגישים יותר חופשי לכתוב דברים ללא מחשבה על כך שבני המין השני יכולים גם לראות.

אנחנו בעד חברה מעורבת..

ונגד חברה נפרדת

בלי קשר לדעות שלך... סתם כי את שוקולד!!

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.