יש מחיצה תואמת ריהוט סלוני

("אין לכם בכלל ריהוט סלוני תואם!" השיב מי שאמר...)

|מוציא לשון|

חוץ מאלירז.

זה אומר משו?

כי השאלה לא מפגרת כל כך. זו דווקא שאלה שכן (לענ"ד הקובעת) צריך לענות עליה.

התשובה יכולה להיות 'לא 'כפת לנו', כן 'כפת, אבל'.

אבל שתהיה תשובה ולא רק שנינויות (אלא גם).

לי אין תשובה, לכן לא כתבתי.

אבל רציתי לאמור-

א. שאולי ההבדל בין הפורומים הוא הנושאים המדוברים, היכרות לא צריכה להיות בעקבות הנושא המדובר.

ב. השאלה הזו היא אולי על כל פורום שקיים (כולל לנ"ו). יכול להיות, הגיוני, ואףף מעבר לכך- שהתשובה היא יותר מפשוטה. אבל צריך שהיא תאמר. 

אני מעיד על עצמי, אינני דוס ובטח שלא חשוך, ולא אכפת לי להיות בחברה מעורבת ובטח שלא בפורום מעורב. מיציתי את זה במשפט אחד הברור לכולם.

פורום נפרד מיועד בד"כ לדברים שלא מיועדים לשני המינים.

כאן לא מדברים על דברים שהצנעה יפה להם והפורום לא מיועד להיות סגור.

מי שרוצה- שיגיב רק למין שלו. לא חושבת שזה יטריד מישהו. הפורום הוא לא למטרת הכרות כמו לנ"ו אלה יותר מקום לפריקה (חכה ללימודים שעוד מעט מתחילים... יפרקו פה הרבה..).

למחפשים פורומים נפרדים- אני יודעת שיש פורום סגור לנשים ופורום סגור לגברים. לא יודעת את השם או מי מנהל את זה אבל אני אשמח לעזור לברר אם זה מעניין מישהו.

והכי חשוב- התשובה של אלירז באמת ענתה על זה במילים קצרות.. אין מה להוסיף. אני סתם חופרת.

כמו שבעולם ה"אמיתי"- אין לי מחיצה בשולחן שבת

אנחנו לא מפרידים את כדו"א למאדים ונוגה- אלא כולנו על אותו כוכב לכת-

ככה בעולם ה"וירטואלי"

(הערה- לדיוק- יש פורומים נפרדים לבנות, לבנים, ולנשים נשואות- אני לא שמעתי על פורום לגברים נשואים. אולי כי אין להם 9 קבין של שיחה)

מאוד יפה בעיני - וגם מאוד "דוס"

מה שקורה פה בכמה שירשורים בפורום

מתחילים מלשאול- מה המטרה? בשביל מה?

יופי!!

זה מה שרציתי שיכתבו. ולא משפטים קצרים ושנונים.

כבר חשבתי ששוב נקבל ציון נכשל...

ההערה האחרונה -היתה בהשראה משיעור ששמעתי תוך כדי קילוף גזר ביום שישי-

"בראשית"- בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית

כלומר העולם נברא- בשביל-- משו > יש לו תכלית

היה יפה בעיני שבאופן אינסטינקטיבי החינוך של תורה משפיע על אנשים לשאול- בשביל מה? הפורום נוצר

זה >לא< היה ציני

הרש-

גם משפט קצר ושנון- חשוב בעיני

הוא מצריך יותר מחשבה מצד הכותב- מאשר לכתוב מגילות של בלה בלה בלה

הרי ברור שלאנשים כאן חשוב שיהיה כראוי

אם כן מה מקום ה"מעורב" (לא הירושלמי) אצלם?

על זה אולי כל אחד יענה אחרת

אבל בכללי אפשר לומר

- בצד היותר יבש והלכתי - אצל מי שגדל במציאות מסוימת מעורבת, דווקא ההפרדה היא יוצרת את המתיחות הלא בריאה.

- בצד החי יותר - כנראה שאנחנו מתקדמים בחיובי לכיוון של השראת שכינה ובמצב כזה הדברים קצת שונים (בקיצוניות החיובית אנחנו מכירים זאת משירת מרים על ים סוף , שכנראה לא כינסה את הנשים שענו אחריה אל היכל נוקיה..)

מאיפה ההמצאה שבגלל השראת שכינה לא יהיה נפרד

או שאנחנו מנסים לעשות אידאליזציה מחברה נפרדת?

וזו לא שאלה צינית.

התכוונת בטח מעורבת

והתשובה (אחת לפחות) נכתבה קודם שבציבור הרגיל לזה - דווקא ההפרדה יוצרת מתיחות ואיננה בריאה,

לכן איפה שאין צורך הלכתי מובהק אז לא מחמירים כי החמרה כזו היא קולא בעצם.

מי שרגיל אחרת ולא נראה לו אז שיעשה דין לעצמו.

בדברים כאלו זה עניין יחסי ואין לפסול אחרים אם לא מדובר בדין מובהק וחד משמעי

זה נכון ואי אפשר להתעלם.

ואולי במצב שלנו עכשיו זה לא נכון לתקן לגמרי. אבל להפוך לאידאלי

ולומר שזה לא דין מובהק ולא חד משמעי?

זה קצת התחמקות, לא?

מה זה "לא ירבה שיחה", אם לא התרחקות משיחות סתמיות של איש ואישה?

איפה ראינו רבנים שככה מדברים עם נשים זרות?

ואיננה התחמקות

"לא ראינו" אינה ראיה וגם ציטוטים חלקיים ממשנה אינם דרך ללימוד הלכה והשקפה..

אם הבנתי נכון, אתה אומר: "במצב אידיאלי לא צריך הלכות פשוטות", ואם אנחנו לקראת המצב האידיאלי, אז מטבע הדברים אפשר לוותר על כמה סעיפים בקיצוש"ע...

ואם עוד לא ברור מה הבעיה הגדולה בדברים האלה, אז אני אסביר.

א. לא יכול להיות שהגות תסתור את ההלכה הבסיסית (נצרות, רפורמיות אלה הדוגמאות הקלות והידועות, עיין גם בהלכות יסודי תורה לרמב"ם, פרק ט').

ב. כל אחד יכול לראות כמה שאנחנו רחוקים מהמצב האידיאלי. לפחות בתחום הזה.

ובאופן רעיוני:

אני למדתי שדווקא בגלל הקרבה לגאולה, כל כוחות החיים מתגברים.

כלומר, המתירנות גדולה הרבה יותר (אז איך אפשר לוותר על פסיק הלכה בנושא?!).

לחרוג ממסגרת הלכתית ברורה וקיימת על ידי רב מקובל בציבור.

המציאות מוכיחה שהקולות מגיעות לאחר מעשה אז החכם עיניו בראשו שזה יגיע בצורה יותר ראויה ובתוך מסגרת ההלכה.

המון פעמים חומרה מסוימת היא קולא בצד אחר. הכל יחסי.

בנוסף: מי שברא את התורה הוא גם בורא את המציאות ולא חושב שמישו כאן יכול לומר מהו המצב האידאלי.

המצב הכי אידאלי הוא זה שקרה עד כה, כי עובדה שהוא קרה עד כה.

נכון בגאולה כוחות מתגברים אבל יחד עם זאת הם משלימים ומתאזנים אחד עם השני ולא במאבק.

ושוב - אין הבדל למעשה, רק בגישה.

הסברת את הנקודה הראשונה שכתבת -

יכול להיות שמניעת קשר בין המינים תוביל לבעיות גדולות יותר (מקור?).

הבהרת שלא התכוונת שבשל מהלך גאולי נוותר על פרט מההלכה.

לגבי המצב האידיאלי - אתה לא חושב שאפשר להגדיר את קיום התורה בשלימות כאידיאל?

מעבר לכל הנ"ל - לא הבנתי.

אנחנו מבינים שאולי אנחנו לא תמיד מבינים הכל.. (וכל עניין כאן הוא סוגיא)

הלכה כמו כל חשיבה שכלית מנתחת היא בעלת המון מרכיבים

ובדיוק בזה מקופח הרגש היותר בריא שמופיע יותר ויותר בא"י.

ולגבי "תורה" - אנחנו עוסקים בהלכות למעשה, בעוד שאת הבסיס להם לא ממש הבנו

למשל מהם בכלל היצרים. אנחנו מושפעים מהדת המערבית לא פחות מהתרבות המערבית!

ובמידה רבה עצם קיומה של התרבות המערבית בתוכנו זה בגלל קיומה של הדת המערבית בתוכנו -

אלפי שנים של גלות והמון נצרות בתוכנו ומשם העיוותים על דברים בסיסיים ומהותיים. שם שורשי הבעיות!

החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופיים, ומנהיגם ההנהגה הגופיית, כמו שנאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר. והוא המוכן לממשלה, כי אילו היה מושל במדינה היה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ונפשו, וחסם הכחות המתאוים (נ"א התאויים) ומנע אותם מן הרבוי אחר אשר נתן להם חלקם, והספיק להם מה שימלא חסרונם, מהמאכל המספיק והמשתה המספיק על הדרך השוה, והרחיצה וכל צרכיה על הדרך השוה ג"כ, וחסם הכחות הכעסנים המבקשים לנצוח, אחר שנתן להם חלקם בנצחון המועיל בדברי החכמות והדעות וגערת האנשים הרעים, ונתן לחושים חלקם במה שמועיל לו, ומשמש בידיו ורגליו ולשונו בענין הצורך(נ"א הצריך) ובחפצו המועיל, וכן השמע והראות וההרגשה המשתתפת הולכת אחריהם, ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון, ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה, והם משמשים עובדים לחפץ השכל. ולא עזב אחד מאלו הכחות והאיברים שירבה במה שהוא מיוחד בו ויפחית הנשארים. וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם ונתן לטבעיים מה שיספיק מהמנוחה והשינה, ולהיוניים ? מה שיספיק להם מהקיצה והתנועה במעשה העולם, אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו, להדבק במדרגה שהיא למעלה ממנה, ר"ל [=רוצה לומר] המדרגה האלהית אשר הוא למעלה מהמדריגה השכלית.

(כוזרי מאמר שלישי. תרגום קצת מעצבן, אבל לא מצאתי אחר)

תזהר לא לקחת רעיונות מחשבתיים נשגבים, ולהצדיק באמצעותם את היצרים הקטנים.

לא יכול להיות שרעיון ואידיאולוגיה יסתרו את ההלכה הפשוטה.

א. אני שומע את החששון בדברייך אבל נסי להבין בנחת את הצד השני מה כן טוב ונכון שם ולמה הוא כן רגוע בעניין הזה. אולי נק' המוצא שונה.. אולי זה לא מתוך יצרים קטנים.. רק אולי

ב. לעצם העניין וזה הוזכר גם בסוף הפיסקה וכמובן שבהרחבה בתורת הרב קוק וכו' (הכוזרי הוא לפני כמעט 1000 שנה! והתקדמנו ב"ה מאז קצת), בא"י (בעיקר) הרגש והשכל!!! הם עבדים לנשמה, כאן מתגלה הנשמה וכל כוחות החיים, מה שלא היה בגלות. אז היו תקופות , או רבדים ילדותיים יותר שהשכל אמור "לשלוט" על הרגש, אבל אח"כ יש שלב של הנשמה מעל שניהם, שהם עבד ושפחה לה ושהם שולטים זה "עבד כי ימלוך (השכל) ושפחה (הרגש) כי תירש גבירתה" (משלי)

אז כן

החשיבה השכלית (לא ההלכה) מקפחת את הרגש הנשמתי העליון כך שהדיון השכלי באמת מביא לחששון לרגש התחתון!

הנה דוגמא:

תשאלי רב לגבי החזרת שטחים - הוא יפתח ספרים וידון שכלית בדבר שעות על גבי שעות ובסוף יתן תשובה שאסור (בתקווה..)

לעומת זאת , תשאלי יהודי פשוט על העניין הוא יענה ברגשותיו מידית לא!

אז כמובן שאנו לא נגד השכל ורבנים וכו' חלילה , להיפך. אנחנו פשוט מכירים בכך שיש נשמה מעל וגם השכל וההלכה משמשים אותה בעצם.

בנוסף, בגלות השכל מתנגש במציאות ובכוחות החיים וככל שהגוף מוסיף בניין יש צדדים שנחרבים (חובת הלבבות שגם כן כתב זאת לפני מאות שנים) אבל בגאולה ובא"י זה הפוך והכוחות משלימים ובונים יחד (הרב קוק קורא למצב הראשון של חובת הלבבות - "קללה"!)

באותו עניין- מהחורבן נשארנו עם ד' אמות של הלכה בלבד ו"הציבי לך ציונים" - הדבר האמיתי נשאר רק בהוראות עד שנחזור לארץ וכו'. אז הדבר האמיתי הזה שאבד בחורבן והצטמצם לד' אמות אכן חזר ומתגלה

אני לא תוקפת אותך כאדם, אלא את הגישה שאני מזהה מדבריך.

אני חושבת שהיופי בתורה ובחכמות בכלל, שכל חכמה נבנית על בסיס החוכמה הקודמת לה.

(ביהדות - משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וכו'...

וגם במדע - תיאוריה לא יכולה לסתור תיאוריה הגיונית קודמת לה, רק לפתח ולהעמיק. אפשר לעיין גם בספר "פלורליזם פנטיזם כלליות" של הרב קלנר)

את הכוזרי כתב רב גדול, שתפיסתו רחבה הרבה יותר ממה שאנו יכולים להקיף.

הוא לא כתב הלכה פרקטית (כן לסרב פקודה בהתנתקות או לא), אלא עקרונות רוחניים הקיימים במציאות.

ולכן אי אפשר לומר - "אה, זה היה מזמן... הוא כבר לא רלוונטי". בעצם, גם מאחורי כל הלכה פרקטית עומד עקרון רוחני, ולכן היא תמיד רלוונטית.

(אגב, הרב קוק והרצי"ה בעיקר היו מעריצים נלהבים של הכוזרי... איך זה מסתדר?

וחוץ מזה, שספר הכוזרי הוא ה-ספר שמשלב את השכל והרגש וגם מדבר על מעבר)

אולי באמת צריך להביא לך את "פלורליזם פנטיזם כלליות".

מדבריך נראה שהוא באמת מדבר על הגישה שלך.

של קצת חיפוף בסמכות חכמים ובגדולתם. היום זה אחרת, אני חושב שזה כבר לא רלוונטי...

והכי כואב לי, שזה מגיע באצטלה של הרב קוק.

אי אפשר לבנות ככה עולם רוחני יציב.

מצד אחד, אתה תומך ביהדות פשוטה.

באדם ששואלים אותו - החזרת שטחים, והוא מיד אומר לא (אגב, לא יודעת מאיפה הגעת למסקנה שהוא יגיד "לא". ובאותו מידה היו יכולים לשאול אותו - לגרש את הערבים? הוא גם יגיד לא. למה? מסכנים!).

אבל מהצד השני אתה מדבר גבוהה גבוהה על רגש נשמתי עליון...

או שלא הבנת את המושגים, או שדלגת על מדרגה עיקרית.

על כך שהתיאורים הפנטסטיים שלך על השילוב והשלימות בגאולה, מגיעים דרך עבודה קשה וסזיפית של פיתוח אישיות ועבודת מידות תוך כדי הקפדה על סעיפי סעיפים בהלכה.

כדי להגיע למדרגת החסיד, שאצלו כל כוח מגיע לשיא שהוא צריך להיות בו (לא יותר ולא פחות. מדויק) - לא מספיק לחיות במדינת ישראל.

צריך הרבה עבודה.

שים לב שוב למשפט האחרון של הכוזרי:

"אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו, להדבק במדרגה שהיא למעלה ממנה, ר"ל [=רוצה לומר] המדרגה האלהית אשר הוא למעלה מהמדריגה השכלית"

בקיצור, מעניין אותי אם יש לך מקורות כתובים, או אפילו רב מסוים שאתה הולך בדרכו וממנו למדת את הדברים הנ"ל.

לא סותרים את הישן אלא מוציאים ומסבירים את הישן עפ"י החדש כדברי האור החיים הקדוש.

ואגב, במדע היום בהחלט סותרים. בשנים האחרונות ממש, הרבה טענות מופרכות ומתגלות חדשות, והפלא ופלא - באילו נושאים? בנושאים של הפרדת רוחניות מחומריות. מה שטענו אבות המדע המודרני לפני 400 שנה שצריך להפריד בין עולם הרוח לעולם החומר הופרך לחלוטין בעשרות השנים האחרונות מאז איינשטיין ובשנים האחרונות ממש, מגלים גם דברים שאיינשטיין לא הגיע אליהם.

המציאות נבנית נדבך ע"ג נדבך, ננסים ע"ג ענקים! ובתור כאלו אנו מסוגלים גם לראות יותר טוב

עם ישראל עבר הרבה עבודה והגענו למצב של גילוי נשמה שהיא מעל השכל והרגש

מלבד זאת שיש דברים שכן משתנים בין גלות לגאולה ואף מתהפכים כאמור לעיל.

לא הגבת לעניין הדת המערבית

אני מציע לברר טוב מהם בכלל יצרים ומה ההבדלים והעיוותים שספגנו מהנצרות והאיסלם וכו וכו

שם שורשי ההשקפות

ננסים על גבי ענקים, ונשכח ממני...

על גבי. על גבי.

ואם נחזור לנושא השרשור -

אחרי כל הדיון המעניין הזה,

אני לא מבינה איך גילוי הנשמה מייתר קיום הלכות בסיסיות (קלות ראש, שיחה בטלה) שיכולות להופיע בחברה מעורבת סתמית...

לא הגבתי כי לא הבנתי.

אם יש לך פתיל חוט איך אני יכולה ללמוד את זה - אשמח מאוד.

ומאידך, ה"טיפול" בזה ברובד ההלכה היבשה לא זה מה שיועיל בדיוק

במיוחד שאפשר ליפול להרבה יותר מזה בקלות.

הטיפול הוא בשורשים! לא בסימפטומים

והשורשים בדר"כ די עמוקים ונסתרים

וההלכה היבשה בהחלט לא תמיד "נמצאת" שם

כיוון שההלכה היבשה (לא בזלזול ולא בשלילה) היא הלכה למעשה

וכפי שהבנו, אנחנו ברבדים של נשמה וכו' רבדים שהיו רדומים בזמן הגלות - זמן שגשוג ההלכה.

אם יש אי אילו מעידות וכיוצא בהן אז לומדים מכך

ואין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם...

השורשים בעניין זה הם בין השאר בעיקר השפעות הדת והתרבות המערבית

והטיפול בזה הוא עמוק ומתחיל בהבנה ואבחון נכון ושורשי

וכפי שכתב הרב קוק במאמר הדור - המחלה בדורנו היא בראש!

השאלה הכי בסיסית הנשאלת היא מהם בכלל היצרים

זה היה עוזר לי עכשיו.

אני סתם זורקת השערה - כי אני לא מבינה כ"כ - אבל שלמדת גמרא בצורה מסוימת מאוד.

כי אני יודעת שגם מאחורי "הלכה יבשה" עומדים עקרונות מחשבתיים גדולים.

זה בדיוק העניין של ההלכה.

רב לא יכול לבוא ולפסוק נכון לעכשיו לפי מה שנראה לו (למשל, שמותר להדליק אור בשבת. הרי אין פה מאמץ!)

אלא הוא חייב להסתמך על עקרונות שהובילו את הפסיקות לפניו, ולפיהם לפסוק (שהמטרה בשבת זה לא לנוח, אלא להמנע מיצירה. מדוגמא זו אתה למד שאין כזה דבר "הלכה יבשה". מאחורי כל פסיק קיים עולם שלם של שיקולים שלא נוגעים רק בהלכה).

וכמו שאמרתי, חיבור ל"נשמה" זה דבר מאוד יפה לומר,

אבל זה קורה דרך טיפוס במדרגות המידות וההלכה.

אחרי שלומדים הלכה בגדלות, ומקיימים אותה בצורה שלימה מתוך כוונה ועבודת המידות - כלומר, לא רק פלפול טכני בפרטי פרטים, אלא חיבור אמיתי - אז באמת מגיעים למדרגות גבוהות ש"שתי כליותיו כמין שני רבנים".

ואם אראה לך הסמכה מהרבנות היחס ישתנה?

ממש ממש לא.

שלא יצא מדברי שאני מזלזלת ברבנים,

אבל מה זה הסמכה לרבנות? לומדים כך וכך חומר, עושים מבחן - ויש הסמכה.

אדם צריך לדעת את מדרגתו. לא כל רב יכול לומר כל דבר.

ולכל רב צריך שיהיה רב מעליו (או חבורת רבנים שהוא משתייך אליה ושיש בינהם שיח).

בדיוק בשביל שלא יקרה מצב שרב ישתגע ויעלו לו כל מיני רעיונות לראש... שהם לא נכונים.

בדיוק בגלל זה שאלתי מאיפה למדת את מה שאתה אומר.

(אני למדתי הרב קוק אחרת, וגם כוזרי אחרת, וכמובן מסל"ש אחרת. למדתי שצריך להזהר לא לדלג מדרגות ולדמיין שאנחנו כבר במעלה כל כך גבוהה של "חסידות" וגם של "גאולה". שכדי להגיע לשם חייבים לעבוד, ואם לא נעשתה עבודה - אז אין פה מיסטיקה או הוקוס פוקוס.

אבל עם כל הקווניקיות שבי, אני פתוחה להכיר דעות של רבנים אחרים. ולכן אשמח מאוד להפגש עם רב בעל שיעור קומה שממנו אתה לומד ולהודות שקטונתי מלהבין על מה אתה מדבר)

בך בעצמך.

חסרה לך אמונה בעצמך וממילא גם ברגשות וכך את גם רואה אצל אחרים

כל מה שאת אומרת נכון, רק הגיע זמן לגישה קצת יותר משופרת (לא "אחרת")

אחרי המון יראה ושכל ורוחניות אפשר לתת לנשמה להתגלות,

לאהבה הטהורה, לרגש העליון, נפש בריאה וגוף בריא ועם בריא

אם את עוד לא סומכת אז תעבדי על זה שאת לא סומכת.

והמשוואה היא פשוטה ואין סכנה.

למה?

כי מי שלא הגיע למדרגות כאלו - הוא ידע כבר שלא הגיע ולא ירמא עצמו

כי באמת צריך "עבודה" לפני כן.

כך שאין בזה"חושב שהגעתי". מי שהגיע - יש לו וודאות בעניין.

ושנזכה כולנו

מודה לך על האפשרות לשכלל עוד קצת את החשיבה,

ולפגוש רעיונות שעד עכשיו רק שמעתי שיש כאלה.

נעים לך להיות איתנו את מוזמנת,לא זה גם בסדר

זאת החלטה שלך, זה הפורום וככה הוא ישאר.

ולאו דווקאט בגלל מתח מיני או משהו כזה

זו מטרת הפורום?

יותר מקום לפריקה ושיתוף.

אם נשמע כך ממני.

חשוב לי לברר דברים שלא ברורים לי.

לכן עניתי בכנות...

ומוזמנת להעלות עוד תהיות כאן או באישי.. באמת בשמחה!

שבוע טוב!

למה לשתף בעולמי הפנימי:

א. אנשים שאני לא באמת מכירה, ולא מכירים אותי באופן מציאותי ואמיתי (יצורים וירטואליים חסרי דת, מין וגזע  כמו שאלירז כתבה)?

ב. בנים?!

מישהו שלא ישפוט אותך לפי מידע מקדים או לפי הסטיגמות שיש לו עליך.

את ב' לא הבנתי... מצטערת..

שצניעות, מעבר לסניטימטרים, זה לשמור את עולם הנפש שלי לאנשים המתאימים.

לא להחצין. לא כולם צריכים להיות שותפים.

אז מילא פומביות (אין גבולות ברורים למידות הנפש),

אבל לשתף גברים זרים בעולמי הפנימי נראה לי לגמרי... לא שייך.

(וחוץ מצניעות... זה יוצר קרבה נפשית. גם כשזה וירטואלי)

בין אם זה של פתיחות ובין אם זה בשיחות עם המין השני.

וכמו שכבר אמרתי, לפעמים יש דברים שאנשים שקרובים לך לא יבינו או לא יתעניינו. 

ותשימי לב שהנושאים כאן הם לא ממש אישיים. שיחות אישיות יותר הם בשיחה אישית בד"כ.

מי שנגרר לשיחות עם המין השני- שייקח אחריות על מה שמתאים או לא מתאים לא.

וחוצמזה... אם זאת הבעיה, למה את לא פונה להנהלה בבקשה שיפרידו את הפורומים לצעירים יותר?

הרי שם הכל יותר עדין ופחות מסוגלים לשמור על הגבולות.

בקיצור, אני באמת חושבת שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. מי שרוצה לפרט יותר- מוזמן. מי שלא מעוניין לשתף את כל העולם במחשבותיו-גם מוזמן. יש פה מספיק נושאים סתמיים ובינתיים השיחות כאן לא נגררות לנושאים ירודים.

(כי אם הייתי מחפשת יצור וירטואלי חסר דת, גזע ומין לפרוק לו - אבל רק קצת, הייתי כותבת לפח)

אלא בילוי - וחזרנו לפה /Forum/Forum.aspx/t389004#4669759.

פתחתי את הנושא דווקא פה ולא במקומות אחרים (כמו נוג"ה למשל) מסיבות פשוטות -

קודם כל, זהו פורום חדש. לצערנו, כשמתבגרים, יש פחות סיכוי לשינוי.

ודבר שני, אנחנו מספיק בוגרים כדי לברר באמת וביושר.

וחשבתי שיתנו לי קווי חשיבה חדשים.

(חוץ מזה, בקשר לנוג"ה:

איך אנחנו יכולים לדרוש מהם כשאנחנו לא?

ואם אנחנו כבר "בוגרים" אז מותר לנו?

מזכיר את התופעה של אנשים שבתיכון הקפידו על חברה נפרדת, ובגיל 20 פתאום הכל מותר - כי תיאורטית אפשר להתחתן!)

עדיין שיתוף ופריקה. כל אחד בדרכו שלו.

וזה לא לייצור וירטואלי חסר דת גע ומין. זה מישהו שמולך שעובר את אותם דברים שאתה עובר ויכול גם להגיב. ולכן הוא גם מזדהה יותר עם הדברים הכתובים.

וכמו שאמרת- כשמתבגרים יש פחות סיכוי לשינוי... זאת בדיוק הסיבה לכתוב בנוג"ה.. שם עוד צעירים ויוכלים לשנות.

הסברתי - ומתוך דבריך נראה שהסכמת איתי - שאדם לא משתף "יצור וירטואלי חסר דת גזע ומין" אלא אישיות.

ומכיוון שאמרת  http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389004#4667964,

לא יכול להיות שהפורום נועד לשיתוף.

אז למה כן? לבילוי?

(אין לי שום בעיה עם בילוי, רק בואו נגדיר)

אבל אם כן משתפים פה, וכן יש פה אנשים אמיתיים מאחורי הניקים,

אז למה מעורב?

(אהבתי את התהליך היפה שתיארה "הסהר האיתן" בתגובתה. שיתוף מוביל לקרבה)

אני חושבת שדווקא אנשים בוגרים ומאמינים, לא יכולים לברוח מאחריות על החיים שלהם, ולומר - "אנחנו כבר מבוגרים, כבר לא יכולים להשתנות... שהצעירים ישנו".

כשמתבגרים יותר קשה להשתנות. נכון.

אבל זה אומר שלא צריך?

שזה בסדר להשאיר את המצב כמו שאנחנו רגילים?

לא לחשוב, לברר, להתקדם?

ואפשר לחשוב כמה אנחנו כבר גדולים... סה"כ בני 20... (מה יהיה כשנגיע לגיל 60?!)

זה מקום לפתוח שרשורים על לימודים, חגים ודברים כאלה

לא מקום מחייב, את לא חייבת לכתוב כלום,

את יכולה גם להשאר אנונימית, וכפי שאת רואה אף אחד כאן

לא שיתף אותנו במשהו פנימי כל השירשורים כאן אותו דבר

אם זה היה סגור אז הדברים היו שונים,

למשל הפורום של לנ"ו הסגור שאני בתוכו בערך מאז שהוא נברא

אוצר בתוכו חבורה של אנשים שכבר מכירים אחד את השני

לכן יש בו רמת פתיחות וקרבה, כאן זה פורום חברתי

שאני לא מכירה כאן את כולם אז אין צורך להפריד אותו

מי שבא ברוך הבא, כל עוד הוא מתנהג בהתאם ומדבר בהתאם

אז שיכתוב מה שהוא רוצה, אני לא רואה בזה משהו חמור.

בנוגע לשאלתך על בנים,

לא כל דבר צריך להיות מופרד, הרבה הפרדה זה נורא לא בריא

ויוצר רעות חולות אחרות, אף אחד לא ביקש ממך להחשף

את מוזמנת לעשות מה שאת רוצה, אם את רוצה להצטרף

נקבל אותך בזרועות פתוחות 

ועכשיו ברצינות (האמת שגם זה ^^ היה ברצינות)

יש כאלה שחיים בחברה סופר נפרדת אז זה נראה לי די צורך שמקום אחד יהיה מעורב. אולי ישנם מלאכים ושרפים ואופני הקודש שבשבילם זה לא ראוי אבל בשביל בני אדם זה נראה לי כן נכון, הכל לפי מדרגת האדם...

ולענ"ד השאלה שלך במקום, והיא נכונה לגבי עוד כל מיני פורומים.

אבל השאלה הזו אם כבר צריכה להישאל על פורום נוג"ה וכו'.

אני חושב שקשר וירטואלי פומבי בקבוצה גדולה של גברים ונשים כאשר הוא נעשה בצניעות כפי שב"ה מקובל פה בערוץ הוא לא בעייתי.

אפילו הפורום של תנועת אריאל (תורת חיים בעוז) לא מופרד לבנים ובנות.

לגבי נוג"ה, כתבתי פה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389004#4670144.

* אגב, למיטב הבנתי, תנועת אריאל מתכחשת לפורום הזה.

כי תנועת אריאל מכחישה כל קשר לפורום הזה

אין מה להשוות בין תח"ב לבין הפורום הנוכחי, כי תח"ב לא נועד להיות פורום חברתי.

[רק עכשיו ראיתי שזה נועד ל20+, סתם נכנסתי לכאן דרך ציטוט בצד- אתם מוחלים לי, נכון? ]

עוד נק' שעלתה לי -

כל עוד הפורום לא סגור אז גם אם יגדירו פורומים נפרדים לבנים ולבנות אין מה שימנע מבני המין השני לגלוש בפורום.

זהו טבעו של האינטרנט. ועל כן, לדעתי עדיף שכולם יודעים מראש שגולשים פה שני המינים והתגובות הן בהתאם (ללא דברים שהצנעה יפה להם וכו')

אם יהיו פורומים נפרדים עלול להיות מצב שבו מרגישים יותר חופשי לכתוב דברים ללא מחשבה על כך שבני המין השני יכולים גם לראות.

אנחנו בעד חברה מעורבת..

ונגד חברה נפרדת

בלי קשר לדעות שלך... סתם כי את שוקולד!!

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

באמת המנהג ביהדות גרמניה היא מנהגי אבלות באייר עד שבועות ולא בניסן כי אין אבלות בניסן.

(כך מופיע למשל במנהגי פרנקפורט)

לא יודע כמה קהילה היה בפפד"א,

פפד"מ מוזכר הרבה גם כי היו שם רבנים גדולים וגם כי הם היו חריגים, אבל כאן הם לא שונים.

קרובי משפחה שמוצאם מאוסטריה שמנהגיהם ייקים. אבדוק אצלם מה המנהג

אופתע מאוד אם הם נהגו בניסן אלא אם כן ניסו ליישר קו עם רבים בארץ.

בארץ התקבל עד לג בעומר מפסח כי כמו שהסטורי אמר לך בעבר יהדות פולין הייתה הגדולה ביותר.

סבא של סבא של סבא שלי נולד בפפד"ם ועבר להונגריה. ואני צאצא של רבי שמעון מפרנקפורט בעל הילקוט שמעוני

כאשר עלו לארץ,

למשל, סיפור מנהגי האבילות בספירה, רבים שהפסיקו להניח תפילין בחול המועד ועוד 

רוב פוסקי אשכנז הורו להניח:

הרמ"א, באר היטב, מגן אברהם, ט"ז, משנה ברורה ועוד רבים 

פשוט גם החסידים וגם תלמידי הגר"א לא הניחו כי הם פסקו לפי קבלה ולא לפי הגמרא, מכיוון שהם עלו כקהילות, רבים שעלו כיחידים אימצו את המנהג כאן.

כיקי, לא אוותר על אי הנחת תפילין בחו להמועדש

הזמן לחכות זה מנהג על הקפדה דרבנן כי מן התורה אסור רק בשר שבושל עם חלב.

הנחת תפילין זה מצווה מן התורה והסיבה היחידה לפטור היא קבלה, מהגמרא משתמע שיש חובה להניח גם כי לא אמרו לא להניח וכי מותר לכתוב תפילין בחול המועד לצורך המועד.

א. אין אבילות בניסן, כך שהמנהג של מנהגי אבילות דווקא בניסן מוזר.

ב. חורבן קהילות שו"ם במסעי הצלב היו באייר וסיוון.

בטוח בכלל שהם ייקים. זה בגבול פולין גרמניה

לק"י

מצד שני, הג'רבאים נהגו לפחות חלק ממנהגי האבלות מפסח ועד שבועות.

רק רק מאייר, זה כבר בונוס😅

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה