למה אי אפשר שיהיה גורם שלישי??...

[דוסיתתת]

מחר זה יהיה עם מישהי אחרת!

אני לא הייתי משתפת פעולה...

כמו שכבר אמרתי בעבר,

(כמעט) כל הדרכים כשרות !

כמובן שיש דרך לעשות את זה.

אם זה נעשה בצורה מכובדת ויפה,

אני לא רואה בזה שום דבר פסול.

להפך, זה מראה על אומץ ועל נכונות.

כמובן, אם יש אפשרות לגורם שלישי,

זה יכול להקל גם עליך וגם על הבחורה,

כך שרצוי להשתמש בצד זה.

ואם לא,

תאזור אומץ ותפנה בצורה יפה.

שיהיה בהצלחה!

אתן מרגישות כך? (חוץ מטל..)

מעניינת אותי המחשבה שמאחורי זה..

מוזיל את הערך של הבחורה...

חוצמזה, למה להכנס לקשר(אם בכלל היא תסכים) אם אתה לא יודע שומדבר עליה??

מה רק בגלל היופי? בסוף גם היא תתקמט....

ככה לא בונים בית...

בשתי השורות האחרונות הרסת הכל!

מה הקשר לחיים שגם היא תתקמט?!

בוא אני אצייר לך מקרה אחר.

מישהו\הי הציע לך מישהי ונפגשתם והיו לכם כמה דייטים ואחרי שלושה חודשים התחלת לחשוב על חתונה.

אבל... הבחורה מכוערת רצח!!!

אתה מבין לאן אני חותר??? אלא אם כן אתה אתה אברהם אבינו - אתה לא יכול לברוח ממראה חיצוני!

לא יכול?!?! ---- אתה חייב להסתכל! מצוות עשה!

נא להגיב בהתאם פעם הבאה...

עם כל הכבוד...

אני לא דיברתי אחרי כמה פגישות... וגם אתה לא... אתה דיברת "להתחיל"!!!

יש הבדל מאוד מאוד גדול בין לצאת ולא יתאים, לבין להתחיל מראש רק בגלל יופי...

אני לא חולק שיש מצווה שיסתכל, חובה לבדוק אם היא לא מגעילה אותך, אם כן תחתוך.

צא לדייט עם מישהי (בתיווך, כמובן...) ותתחתן איתה למרות שהיא נראית כמו עמבה....

(סליחה מראש לכל הבנות....)

זה די ברור שלא דיברתי על להתחתן על סמך יופי, נכון?!

לא לכולם זה ברור...

חוץ מזה - איזו עוד סיבה יש לך להתחיל עם בחורה סתם ככה (בלי להכיר אותה)?

אני משערת שהיא לא מכוערת...

אנא תשובה מנומקת בצירוף מקורות.

אבל הנה משו מהראש:

כשאברהם שלח את אליעזר לחפש כלה לבנו יצחק,

לא זכור לי שהוא אמר לו תסתכל אם היא לא מכוערת, או כל דבר חיצוני אחר, הוא בדק רק משפחה ומידות\מעשים.

וגם אברהם בעצמו, עד שירד למצרים לא הביט על יופיה של אשתו.

אלו האבות שלנו. אנחנו. צריך יותר מזה?

אבל עדיין לא הבנתי את הקשר.

מה, כל מי שמתחיל עם מישהי זה נטו בגלל היופי?

כבר הפסקנו להאמין בזה שיש תכונות שמשתקפות בחיצוניות, ויש חוץ שמעיד על הפנים?

כבר הפסקנו להאמין שיש בנים (ולא המעט שבהם!) שלא שטחיים?

אבל זה לא אומר שצריך "להתחיל איתה"... אפשר לברר בשני טלפונים הכל עליה...

ודרך אגב, ההשוואה פה לאבותינו אינה במקומה, כשנגיע לדרגתם נדבר.

ואין כזה דבר אי אפשר... כשרוצים אפשר הכל...

נכון לפעמים עדיף למוצא גורם שלישי שיקשר, אבל...

א. לא תמיד אפשר למצוא מישהו. (ובאמת לפעמים אי-אפשר! ואני לא מנסה להגזים, פשוט אין לי דוגמא כרגע, בטוחה שלמישהו יש.)

ב. זה לא באמת עדיף בכ-ל המקרים. לפעמים זה דווקא מה שיגרום להרגיש פחות בנוח,לפעמים נעריך אותו יותר על האומץ ישירות,  ולפעמים, כדרכם של דברים שעוברים בין אנשים, פרטים ישתנו, יהיו אי-הבנות, ולמה לנ(")ו כל זה?

הוא לא חייב להכיר אותה. התפקיד שלו זה רק לתווך בין שניכם. גם מבלי להכיר..

ולהציע בשמך..ואפשר שהוא גם יעזור בבירורים..

קיצור זה ממש לא בעיה!

כמעט תמיד אפשר, ואם לא אז כנראה שזה לא צריך להיות.... קצת אמונה לא?

דבר שני, העבד זה על תקן השדכן... וכן אפשר לשלוח חבר או מישהו שסתם עובר ליד שיברר איתה פרטים...(זה עובד, לפחות בהקפות שניות בהר המור... מסיפור שקרה...)

ונוח או לא, זה אישי כבר... לי יותר נוח שידוכים, כה זה חוסך בעיות של אי הבנות....

וגם כשמציעים ידוע שמורידים לפחות 40 אחוז ממה שאומרים.... שומעים עוד כמה צדדים...

בקיצור ה' ישלח לכל אחד ואחת את הזיווג בדרך שלו.. יש כל יום קריעת ים סוף שונה. אני מניח שהקב"ה מגוון מדי פעם... לא כל הזמן אותה צורה של קריעה...

"We are all individuals!
We are all unique!

I'm not!"

(מי שמכיר...אוי ווי....)

[לא חשבתי שאני אפגש עם זה דווקא פה באתר... ]

זה שאתה מנסה ושואף זה משהו אחד אבל המציאות היא משהו אחר.

בטח בעידן הפרוץ של היום(ואכמ"ל הדברים ידועים)

לצפות מאנשים(וגם מנשים אגב....) שלא ייתחשוב במראה החיצוני בכלל.

ואלו שכן נהגו כך- לעתים  סבלו מאוד אחרי החתונה(ושוב אכמ"ל).

יש אנשים בודדים,נדירים שהמראה החיצוני לא חשוב להם בכלל.

לשאר-זאת כן פונקציה. אם זכית ואתה אחד מאלו-אשריך(אני אישית מכיר בדיוק בן אדם אחד כזה). אנא,אל תטיף מוסר לאחרים.

ואם אתה לא, אז בבקשה תהיה ישר עם עצמך. לא רק לטובתך אלא גם לטובת מדוייטות

(שאתה מבזבז להן את הזמןן) או בשביל אשתך(שחשוב לה להיות יפה בעיניך, אני בטוח)

ואפשר לראות הרבה דברים גם חיצונית.
בכל מקרה, בעיני זאת נקודת התחלה יותר טובה מאשר שידוך מעצבן, על פי איזו גחמה של מאן דהו.
זה מאוד תלוי בסיטואציה, אבל אני לא פוסל, גם אם מישהי תפנה אלי.

אני מציע לא לשלול כל כך מהר, רק כי בשנייה הראשונה זה נראה שטחי, יכול להיות שזה יותר מזה.

שלא יתחילו איתי. זה יאמר בעיני הרבה על העלם..

מעשה אבות סימן לבנים.

יעקב התחיל עם רחל..הוא אפילו נישק אותה.(לא אמרתי שזה מותר).אז תעשה לי טובה ותקרא טוב טוב בספר שלך בישיבה לפני שאתה  מערב את האבות הקדושים או את הספרים בישיבה.

ואם כבר אז כבר, יש שני דרכים: שידוך למדנו מאליעזר עבד אברהם.

ואת הדרך שרובכם לא אהבתם אבל מה לעשות זה גם כתוב...

פשוט פעם לא התעסקו בנושא של חברה מעורבת כמו היום ויעקב ראה מישהי שמצאה חן בעיניו אז הוא פשוט ניגש אליה, ואין בזה שום דבר פסול או לא מתאים.

ובקשר לנשיקה- תזכור שזה פשוט לא היה אסור אז. היה מותר להם לגעת. ולתת סתם נשיקה קטנה, לא קיבל את כל המשמעויות שאנחנו מעמיסים על זה..

אבל כיום מתעסקים בצניעותצ יותר מדי.

2 סיבות:

1) המחמירים מדי שממציאים סתם החמרות ומפריעים לכולם לקיים מצוות כמו שצריך.

2) המקלים מדי שבאו  בעקבות המחמירים מדי ומקלים בכוונה יותר מדי בשביל לעשות דווקא למחמירים...

3 סיבות: 

1)המחמירים שממציאים החמרות ומתחילים להתעסק עם זה קצת יותר ממה שצריך
2)המקלים מדי שבאו בעקבות המחמירים ומקילים מתוך פחד שמי יודע מה המחמירים יעשו וגם קצת מנסים לעשות דווקא..

3)המחמירים שמגיעים לרמות לא נורמליות מתוך פחד שחס ושלום מישהו ינהג כמו ההלכה הבסיסית ולא כמו ההחמרות..

מסכים איתי שעיסוק יתר בצניעות (בינו לבינה, לבוש וכו') הוא לא פחות "לא צנוע" (ואני מאד עדין כאן..) מאשר ההתנהגות עצמה? אובססיביות מטורפת!

אגב, זה לא רק לגבי צניעות אלא לגבי כל נושא שמתעסקים בו בצורה אובססיבית ולא הגיונית

וכן,בהחלט. 

ולהגיד ש"יעקב ראה מישהי שמצאה חן בעיניו אז הוא פשוט ניגש אליה".. מה שייך? הרי רואים בדיוק ההיפך, שהיה מובן לכל שהיה צריך בכלל לבקש מהאבא - והכל היה תלוי בהסכמתו, הרבה יותר מאשר היום.

ובאופן טבעי, ברור שלא היה עולה על הדעת "לתת סתם נשיקה קטנה".. וזה לא "משמעויות שמעמיסים על זה היום"...  פשוט במוסר אנושי טבעי, לא היו ניגשים אל מישהי סתם ועושים כך..

אלא ברור לגמרי מפשט הכתובים, שיעקב לא ניגש אל "מישהי שמצאה חן בעיניו" אלא הכתוב מדגיש, "כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו" - הכל "אמו" זה עורר לו, עפ"י הפשט, את הרגש המשפחתי העמוק, לאמו; הוא לא הלך "להתחיל" עם מישהי שמצאה חן בעיניו... ומכח זה נשק לבת דודתו, שהיתה קטנה. וגם אופן הנישוק עפ"י דקדוק הלשון (עי' רמבן) לא היה באופן של קירבה אישית.

ונכון, שאדם רגיל היום לא יכול לעשות גם את זה בד"כ. יעקב אבינו זה לא כל אחד.

כתוב אח''כ שיעקב בכה..

הוא בכה כי הבין שהאנשים שסביבו לא הבינו את משמעות הנשיקה..

ואומרים על זה שהזוגיות שלהם לא הייתה כ''כ טובה..(כי היא הייתה ממבט ראשון..)

ואילו הזוגיות בין יצחק לרבקה הייתה הרבה יותר חזקה וטובה כי הם בנו את הזוגיות שלהם ביחד בליווי של הרבה קשיים..

לעומת יעקב שישר אהב את רחל מבלי שום השקעה..

"להעמיס" על האבות את הקטנות שלנו..  למרות הכוונה הטובה והטהורה...

לא כתוב במפרשים הקדמונים הסבר כזה. גם לא משמע מפשט הכתובים.

כמו כן, זה מאד לא טוב, לענ"ד, הדיבורים על ה"זוגיות" (מילה די מחודשת בהקשר..) של האבות, ובוודאי לא "לדרג" אותם..

וגם זה לא נכון עניינית.: מי אמר שאצל יעקב זה מ"מבט ראשון" - הוא פגש אותה כבת דודו. אח"כ כתוב שאהב אותה, אחרי שהיה בבית לבן.  ונניח שהיה באמת רואה מ"מבט ראשון" שהיא אשתו - "מבט ראשון" של יעקב אבינו, זה לא של חניך בבנ"ע... רוח הקודש לפחות.  ואגב, גם בני אדם רגילים "קולעים" לפעמים במבט ראשון, אם כי בוודאי צריך אימות, וגם עבודה בהמשך.

בנוסף - הרי אצל יצחק אבינו זה היה אפילו בלי "מבט".. שידוך ע"י אליעזר עבד אברהם. והקשיים היו אחרי הנישואין.

ומי אומר שאצל יעקב לא היו קשיים ביחד אחרי הנישואין. אמנם בתורה כתוב רק פעם אחת על התלונה של רחל על עקרותה, אבל מן הסתם הצטערו יחד בצער הזה עוד לפני כן..

ואם למישהו היתה סיבה לדרוש ההיפך - אז הוא היה אומר שכתוב שלאה אמרה שה' ראה בעניה שהיא "שנואה" (כלומר, פחות אהובה), וזה אחרי הנישואין.. זאת אומרת שליעקב ורחל היתה "זוגיות" מצויינת... ושדווקא רבקה אמרה ליעקב שיקח את הברכות בהסתר מיצחק וכו' וכו'.....

אז חס ושלום להגיד שה"זוגיות" אצל יצחק ורבקה היתה יותר טובה, או ההיפך  וכו' וכו'...

זה הכל המצאות, שהיום משום מה, יש שמתירים לעצמם "לדרוש" ושוכחים על מי מדברים.. ובכלל - אי אפשר שכל רעיון חדש שכולה למישהו בזמננו על איך בונים בית - ישר הוא יַראה שכך זה גם אצל האבות..  ההיפך, צריך בענוה ללמוד מהם.

אז חבל לך לצטט אמירות כאלה ש"אומרים שהזוגיות שלהם.." וכו'. זה סתם "קטנוּת"..  את יותר מידי טובה בשביל זה.

אגב-הוא קרא לנו את זה מתוך ספר בשבת..

אז אולי כדאי קודם כל לבדוק באמת את כל המפרשים ואח''כ להגיב..

חוצמיזה-שלתגובה כזאת ממך לא ציפיתי..

ו..יכולהיות שבאמת אולי לא הסברתי את עצמי נכון..

"כל הסיפור אינו מובן. בתחילה יעקב אבינו גולל את האבן לבדו ומשקה את צאן לבן.

אחר כך הוא מנשק את רחל, אחר כך בוכה בקול, ורק בסוף הוא מספר לרחל כי הוא

בן דודה והוא בא להתחתן איתה. אין פלא שרחל בורחת מיד הביתה לספר לאביה.

מדוע יעקב בוכה? המפרשים אומרים שהרועים האחרים שהיו ליד הבאר צחקו על

יעקב אבינו ולכן הוא בכה...

...אבל יש מחיר למי שהולך בגישה זו. והמחיר הוא שהרועים צוחקים על יעקב אבינו,

ולכן הוא בוכה. לא איכפת ליעקב אבינו שצוחקים עליו, שהרי אין לו בושה. אלא יעקב

אבינו בוכה מכיון שהוא רואה שהרועים לא מבינים את מעשיו. הם לא מבינים שכל

מעשיו נועדו לטובתם של הרועים עצמם ולתיקון העולם, ועל כך יעקב אבינו מצטער.

לכן הוא מתנהג לכאורה באופן לא מקובל ולא מוסרי, כיון שהוא יודע שבעתיד יבינו

את מהות מעשיו (מעין "מנשקים ובוכים")."

(מתוך: שיעור הרב שרקי לפרשת תולדות.

http://ravsharki.org/content/view/1531/629/)

והקטע של הפירוש עם הזוגיות.. אני ישאל את אבא..

ראשית - לא להיפגע חלילה..  הרי ציינתי שכוונתך וודאי טהורה, גם בתחילת דברי וגם בסופם.

ב. באמת אין במפרשים הקדמונים (כפי שדייקתי לומר - שהרי הנחתי שלא המצאת מעצמך) דבר כזה, לפחות לא אצל אלו הפרושׂים לפנינו: רד"ק אומר שזה בכי של התרגשות-שמחה על פגישת הקרובים.  רש"י אומר, שזה כי צפה שאינה עתידה להיקבר עימו.  ר"ע ספורנו - על שלא נשאה לפני כן. כמובן, בדקתי. חלילה לי לומר בלי לבדוק (כמובן, "את כל המפרשים" קשה להקיף - אבל הקדמונים המפורסמים..).

ג. כמובן שאין לי ענין להתווכח עם אביך שיחי'. הרי לא הוא כתב אלא את. אם היית אומרת: "אבא שלי אמר" - הייתי נזהר עוד יותר בניסוח בגלל כבוד אביך..  ואין ספק שכוונתו היתה כדי ללמד בענייני בנין בית, וצניעות.

ד. ש"לתגובה כזאת ממני לא ציפית"... באמת לכן הססתי אם להגיב..  כי הרי את כתבת בתום ליבך הטהור, דברים טובים מצד עצמם: שיעקב הוא קדוש עליון, והרועים הללו אינם יכולים להבין את כוונתו (ובאת בכך אפילו לחזק דברים שכתבתי בהודעה לפנייך..).  ושצריך להשקיע בבנין בית ולא להסתמך על "אהבה ממבט ראשון"..  ולכן מן הסתם לא ציפית שאחלוק..

אבל הכרעתי כן להגיב כי אני חושב שההתרגלות בסגנון כזה על האבות אינה נכונה, ממש אסורה (שאנחנו כיום נשווה בין ה"זוגיות" שלהם..), וגם לא נכונה עובדתית.  וגם - זה נהיה היום הרגל, לאו דווקא בדברייך, שהוא ממש אינו ראוי, "להלביש" כל מיני דברים על הקדמונים.

אז גם אם יש בדברייך עקרונות נפלאים - אבל האמת יקרה מכל: לא ראוי, לדעתי, לאומרם כך על האבות.

ושוב - חלילה לא התכוונתי להגיד עלייך..  אמרתי על הסגנן הזה שמשתמשים בו היום לעיתים, ואינו כדאי. 

פשוט בפעם הבאה אני יתייעץ קודם לפני שאני כותבת עם ביניי'ש..

ואז-הכל יהיה טוב..

פשוט, תתחתני עם אחד כזה... אם כבר..

בדיוק היום דברתי על זה עם אבא, מנק' מוצא אחרת (הוא רב) והנה דבריו-

רחל אמנו התחילה עם יעקב!!

ממש ככה!! הם היו אמנם נשואים- אבל זה עדיין יכול לכאורה להראות כחוסר צניעות.

וגם רחל וגם לאה בנו שתיהן את בית ישראל..

אז מי אמר שכל אחד שמתחיל עם מישהי זה רק על סמך מראה חיצוני?

אולי-ואל תגחכו בבקשה- משהו מהנשמה שלה הבזיק אליו(טוב, לא אם הם סתם עברו אחד ליד השני ברחוב, אבל במפגש טיפה יותר ארוך) והוא התחבר לזה וממש רצה להכיר אותה?

אז נכון, אפשר עם מתווך, אבל ממש לא תמיד!

לפעמים יש הזדמנות כזאת שלא חוזרת-

יאללה, שווה לנסות!

רחל ולאה...

המדרש באמת כותב על כך שאליעזר שאל שלא כהוגן ונענה כהוגן כלומר התנאי שלו היה בעייתי כי הוא התייחס רק למידות וכתוב במדרש שיכל להיות על פי זה שתבוא לו מישהי נכה או עם בעיה, ולכן הקב"ה עשה שלמרות זאת תצא מישהי כמו שהוא התכוון...

יעני בקיצור גם לפי המדרש היופי הוא כן חשוב

אני חושב שיש הבדל בין כשמישהו מתחיל עם מישהי ברחוב או באירוע חברתי שבו הוא נתקל בה לראשונה לבין מישהו שמתחיל עם מישהי שיש לו היכרות כלשהי איתה (חברה ללימודים, עמיתה לעבודה וכו')

המקרה השני ככל הנראה לא נובע דווקא מהמראה של הבחורה  - אלא סביר יותר להניח שמהאישיות. 

לי נראה שלהתחיל עם מישהי שאתה כבר מכיר דרך גורם שלישי זה די מגוחך ואין שום דבר זול בלשאול אותה בעצמך אם היא מעוניינת.  

(וגם הדברים האחרים שכתבת לא תקפים במקרה הזה - הבחור כן יודע משהו עליה והוא לא מתחיל איתה רק בגלל היופי, אלא בגלל שהוא מכיר אותה - זו נראית לי כמו דרך מצוינת לבנות בית)

אם זה בצורה מכובדת, אני אראה בזה רק אומץ. וזה יפה מאוד. 

באמת כל מקרה לגופו, אבל באופן כללי, דעתי:

מלכתחילה הייתי מעדיפה דרך גורם שלישי-

סתם כדי לחסוך מבוכה ראשונית, אפשרות של בירורים אודותיו והוא אודותיי מתוך שיקול דעת ולא סנוורים חיצוניים,

נוחות לסרב בלי להתפדח ולפגוע וכו'..

אבל בדיעבד, אם שנינו תקועים באיזה טרמפיאדה/הבחור עצר לי טרמפ/שנינו מחכים בתור לרופא או לפקיד בבנק

ואין לו שום מושג איך להגיע אליי ולברר אם לא יתחיל איתי שם בדיבור-

אז ממש אין לי שום בעיה שיפנה אליי ישירות, אראה את זה בעין טובה לחלוטין,

במיוחד אם הוא באמת מתוק, דוס רציני ועם אישיות תקינה- 

זה אפילו יכול לרגש אותי, וייתפס אצלי כמעשה אמיץ!  

אתוודה ואשתף- שיש תקופות, כמו התקופה הנוכחית, שאעדיף את הדרך הזאת מאשר עוד הצעה לא קשורה, ועוד הצעה שנשמעת אותו דבר..

נראלי הכל תלוי ממה זה נובע ובאיזה אופן זה נעשה!!

בטח קלטת שיש מתנגדות ויש מפרגנות-

אז אל תצפה לקבל פה תשובה חותכת, תפעל כפי שנראלך נכון, עם רגישות ונחישות.

בהצלוחיי...

השאלה שמטרידה אותי בימים האחרונים- מופנית לבנים שבינינו:

אם בת היית פונה אליך ושואלת -"אם יש מצב...."- איך היית מגיב לזה? מסקרן לשמוע..

|כן, גם אני מאוד דוסית, ברוך ה'|

בקשר לשאלה ששאלת בסוף.

קודם כל

אני לא רוצה לחפור, אבל הרבה מזה שבת לא רוצה שיתחילו איתה נובע מהערכה עצמית נמוכה.

היא חושבת "למה הוא התחיל איתי, הוא בטח מתחיל עם כל אחת"... אני לא מבין, את חושבת שאת "כל אחת"?!?!?!

ולשאלתך - אשמח אם מישהי תתחיל איתי (כמובן שבצורה מכובדת וכו כו בלה בלה).

לא אחפש דוקא את זה - אבל אשמח.

למה? - כ מה ההבדל בין זה לבין דייט עם מישהו שעד לפני שניה לא ידעת שהוא קיים?!?!

מעבר לזה שזה מאד מחמיא... (אגו גבי...)

אגב, למרות שאת דוסית, את מקבלת ממני אישור להתחיל עם בנים... {זה הסאבטקסט, לא... }

רק לפנות לבחור הצדיק!!

1, 2, 3, קדימה לפעולה..

ראיתי אותו בשבת ולא העזתי

(הבעיה אצלנו הבנות- שאין סימן אם הבנ"א רווק, מאורס או נשוי- שאז זה יכול להיות מביך אך יותר)

אגב, כל הכבוד לך שחשבת לפנות אליו!!

בקשר לסימן אצל בנים, אם הבן אדם הולך עם כיפה באמצע הראש, זקן קצר\קצוץ ולפעמים גם טבעת - סימן שהוא נשוי. (אה, בעצם כל הביינישים נראים ככה לא... )

אתן לך טיפ קטן, שכמה שהוא מעצבן ככה הוא נכון (בקשר לזה שלא העזת לפנות אליו): תנסי, מקסימום תצליחי...

ממש לא היה מפריע לי אם בחור היה מתחיל איתי...

נראה לי ממש הגיוני להתחיל עם בחורה שנראית לבחור בסגנון שהוא מחפש (ואני לא מדברת בכלל על יופי), ואם הם תופסים טרמפים ביחד/עובדים/או כל דבר יצירתי אחר זה גם יכול להיות ממש מוצלח להתחיל איתה.

קיצור- אני בעד.

לא רואה בזה משהו לא יהודי.

אבל ברור- צריך טקט וצניעות (לא בסגנון "תגידי!!! אבא שלך גנן?"). ואולי חסרה לנו היכולת הבסיסית לנהל דו שיח פשוט בן בני אדם בוגרים, בלי שזה יהיה בלאגן של דיבור עם בנים-בנות ולא צנוע וכל שאר מרעין בישין. דרך אגב- אם אנחנו בענייני אבות- שאול המלך שאל את הבחורות בצורה פשוטה איפה שמואל, ולא התפדח יותר מידי לדבר איתן.

שאו ברכה.

בס"ד

אם בחור מתחיל עם מישהי, זה לא אומר שהיא בדווקא צריכה לצאת איתו.

אם הוא עשה את זה בצורה מכובדת, ומכבדת, שגרמה לה לרצות להכיר אותו,

היא יכולה לבקש שם, ומספר לבירורים, ולאחר שתברר עליו צד שלישי יחזור אליו....

לדעתי כן יש לזה מקום, אך כמובן בצורה מכובדת.

ואני לא מתכוונת להציע איך, בחור שרוצה להתחיל עם מישהי לצרוך חתונה- שיהיה יצירתי....

בהצלחה!!!

שזה לגיטימי.

איתי התחילה בחורה (לאחר שיעור של רב), וזה היה לעניין, משמים ממש, והמשכנו הלאה , וכבר היינו קרובים לאירוסין-חתונה ...

אם נתחיל לעודד או להרשות לבחורים להתחיל עם בחורות,

א"א לדעת איפה זה ייגמר,

א. זה מעודד לריקנות. (מתחיל איתה כי היא יפה, ואל תחרטט לי שלא)

ב. סבבה שאתה בחור טוב, אבל אם זו תהיה נורמה, אז גם אנשים הרבה "פחות טובים",

יתחילו לפנות לבחורות משלנו, ואין לדעת מה יקרה.

אז נכון, זה הכי טבעי והכי נורמלי, אבל חמירא סכנתא.

אנשים פחות טובים מעולם לא שאלו אנשים יותר טובים מה לעשות.

בטח לא בעניינים האלו. הם ייעשו(וכבר עושים) מה שהם רוצים בלי קשר אליך

בכל חיי נתתי מספר רק לאחד. וגם זה בגלל שהייתי ילדה קטנה ותמימה. מזל שהוא היה בסדר...

ובאותה הזדמנות- אל תתחילו בפייסבוק. 

זה הכי זול ומגעיל בעולם.

פעם, אם היית רואה מישהי היית צריך לבקש מספר. היום אתה רק צריך את השם משפחה שלה..מזעזע.

לדעתי, זה תלוי איך זה נעשה.

כלומר, אם זה בצורה מכובדת, (ולא, אין לי רעיון איך),

והוא נראה בחור רציני, אז אין סיבה שלא, כעקרון.

ומסוכן- יש את חוק  הדתיים השלובים- אז מבררים לפני...

ככה נראלי.

לדעתי זה מזה לא מכובד, אפילו מראה זלזול בבחורה וחוסר בשלות מצידו(קיצר הבחור לא בוגר מספיק)...

דבר שני אם הוא מתחיל עם אחת כ"כ בקלות מי ערב שזה לא יקרה בעתיד עם משהי אחרת??!

לכן אם מישהו היה עושה לי את זה הייתי נעלבת כי זה היה מבטא זלזול, חוסר אכפתיות מצידו כלפי וגם מעליב (כאילו למה הוא מתחיל איתי אולי אני אשמה וכאלה... (למי שמבין...)

למ"פ

1) לא אמרתי להתחיל עם מישהי בגלל היופי. ברור שהדבר הראשון שאתה רואה בבחורה (קולטים את האירוניה?!) הוא היופי שלה. אז במקום להתנהג כמו... אממ.. מישהו לא דוס כ"כ, אתה מסתכל עוד קצת ובודק איך היא מתנהגת וכו'. נכון, לא להסתכל שעות אבל גם לא להסתכל שניה ובגלל שהיא יפה אז להתחיל.

ובנינו, זה מאד ברור לכולם לדעתי. אגב, ארמי (וגם הבנות), לפני שתצעק "צבוע!", תנסה להפנים את מה שכתבתי ותבין שהכל בא דוקא מכיוון של בגרות (כן, יטבתה, בגרות!) ובשלות.

2) באותו עניין, כל הבנות שחושבות שזה זילות ("כי אולי הוא מתחיל עם כל אחת"...).

ממתי נהייתן כל כך פסימיות???

חשבתן פעם שזה דוקא מחמאה?! הרי אתן יכולות להגיד לעצמכן "תראו כמה בנות יש מסביב והוא ניגש דוקא אלי"...

אני לא אומר את זה בקטע של התנשאות, אלא קצת מחשבה בראש פתוח ובריא.

מעבר לזה, אם באמת היינו (הבנים) מתחילים עם *כל* אחת - כנראה לא היינו בפורום הזה כיום, נכון????

תפסיקו להתרגש ולעשות דרמות מכל דבר.

ולפני שתצעקו חמאס על כל דבר, תזכרו שתמיד יותר קל להגיד "אסור" מאשר מותר.

נקודה למחשבה.

הוא ירצה להמשיך איתך...

זה שהמשכתם אחרי דייט ראשון, לא אומר שתתחתנו איתו...

צודק ובגדול!!

לפעמים יש דברים שנראים כאילו אם אני עושה את הצעד הזה, אז ברור ש...(וכל אחד ימשיך לעצמו...)

וזה ממש לא נכון!!

איזה הסכמה ואחדות...

רק חבל שמחר ב(אוטובוס\קניון\עבודה\לימודים\כל מקום שיהיה...) אני שוב אתבייש...

זו תמימות לחשוב שמישהו שמתחיל איתך ברחוב הוא בחור רציני וטוב.

אבל לא יעזור כלום- לכל הבנות (כמעט!) יש איזה חלום נסתר כזה

שהן יכירו את הבעל שלהן בצורה טבעית כזו,

באוטובוס או באינטרנט או בתחנה.

אני מסכימה עם ארמי שזה מסוכן וגם שזה יוצר נורמה מסוכנת

שעלולה להביא בנות לאי הבדלה בין טוב לרע.

יש לנו תורה, וזו המתנה הכי יקרה

בנות תפסיקו לחשוב שכל פעם שמגינים על כבודכן

ועוזרים לכן לשמור על עצמיכן זה לרעתכן

או שכולם הלכו לישון והשאירו אותי לבד

או שאני כל כך צודקת שאין מה לומר עוד

כל מי שלא רוצה שיתחילו איתה - מה היא עושה בפורום הזה?!?!?!

אני לא רוצה רוצה להיות בוטה ולהגיד "צביעות" אבל...

---

אבא המלך - מה שאני מבין ממך זה שכל הבנים מסוכנים?! מה עם דיבה?! ככה מתנהג מלך???

אני פה כי יש פה אנשים מדהימים!!

אם גורם שלישי אולי לא יהיה אכפת לי, אבל אם איזה מישו מתכתב איתי שניות

ואז מציע לי לצאת איתו זה ממש מחשיד...

אני בפורום כדי להביע את דעותיי וכדי לעזור.

אני לא מתכוונת להיות בקשר עם אף אחד שאני מתכתבת איתו בפורום.

ואני ממש לא חושבת שבנים הם מסוכנים

אלא שזה מסוכן לבנות לקבל "התחלות" לא מבוקרות של בנים איתן.

לי נראה שהבנים ש"מתחילים" עם בנות אלה בנים שבד"כ מחפשים עם מי להתחיל.

אם אתה רוצה להתחתן למה שלא תלך לחפש בדרך מכובדת בחורה שמכבדת את עצמה?

ואחרי דייט כושל אתה נוסע באוטובוס

ורואה מישהי שמוצאת חן בעיניך, ואומר לעצמך- לעזזל- למה לא? מה טמא בזה?
מה יותר כשר בלפגוש חצי מבנות הארץ בדייטים ארורים?

יש בזה משהו

אני מבינה

ובכל זאת קשה לי המחשבה שזה יהיה לגיטימי להתחיל עם בת ישראל ברחוב.

מה זה "ברחוב"?

כשאת בדייט בבית קפה\בית מלון\כל מקום, אנשים גם רואים אותכם בדייט.

זה יותר טוב? אני באמת לא מבין מה זה ברחוב

תראה שוב מה ארמי כתב:

"סבבה שאתה בחור טוב, אבל אם זו תהיה נורמה, אז גם אנשים הרבה "פחות טובים",

יתחילו לפנות לבחורות משלנו, ואין לדעת מה יקרה.

אז נכון, זה הכי טבעי והכי נורמלי, אבל חמירא סכנתא."

האם אתה לא רואה שום סכנה בזה שזה יהפך לנורמה?

מצחיק שהתרגלנו להגיד "נורמה" בהקשר שלילי.

או יותר נכון עצוב.

כן! שיהפוך לנורמה. ואז???

אין בזה שום בעיה, כך שזה אפילו עדיף וכדאי. עוד לא הסברת לי מה מסוכן בזה.

אגב, עם כל הדייטים דרך תיווכים שיש כיום, לא הולך כל כך טוב. מה עם כל ה"רווקות המאוחרת"...?

אני לא אומר מה יותר טוב.

אני אומר שהכל טוב כל עוד הוא נעשה בטוב

עם המשפט האחרון שאמרת אני מסכימה.

אני גם חושבת שבאמת צריך להיות אמיצים ואם רואים את הכלה המיועדת

לידך באוטובוס, לא כדאי להיות "צדיק הרבה" ולשמור את המחשבות לעצמך.

אבל תעשה לי טובה שזה יהיה רק אם זה ברצינות ולא התחלות לשם התחלות.

ואם אתה מחפש-

אז אני מאחלת לך שתמצא בקרוב.

בדרך שהכי תהיה לך ולה טובה ונעימה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני מסכימה איתך ואיתו ביחד

תודה ממי

גם לך לילה טוב ומלא אורה

באמת היה דיון טוב

אנחנו נמשיך מכאן...

לילה טוב!

איני חושב שרווקות מאוחרת נובעת מכך לא מפני שלא מתחילים עם כל אחת שפגשו ברחוב או במסיבה אלא מפני שניפגשו עם רבים מדי ורבות מדי ואז מתבלבלים.

לא בצעתי שום מחקר כמו החכמות מקולך אלא עמדתי ברחבה והסכלתי על ציבור הבחורים והבחורות.

אני מתרשם שהרווקות המאוחרת מקורה מהציפיות השונות שהתפתחו אצל הבחורות מחד והבחורים מאידך..

אני מתרשם שהבדלי הציפיות מה הם חיי משפחה נאותים גרמו לכך .

שהבחורים אימצו גישה מסוימת והבחורות גישה שונה וקשה להם למצוא מכנה משותף.

הפמניסטיות "יודעות שבכל אשמים הרבנים החשוכים הם למדו זאת מידיעות אחרונות , מהארץ, מהטלויזיה ומגלישה באינטרנט.

אני הייתי מציע שכולם גם הבחורים וגם הבחורות יתעמקו יותר בספרי יסוד  יהודיים ופחות במחשבת ישראל של כל מיני דוקטירים, דוקטיריות, פרופסורים ופרופסוריות ובפירסומים קלילים אשר אינם מאפשרים התעמקות..

מחשבת ישראל אשר מלמדים באוניברסיטאות השונות אינה מחשבת ישראל אלא מחשבת עכום כי הפעילו על הכתובים כלים שגויים המעוותים את מהותם..

כן גבירותי ורבותי אתם נתקלים באתגר קשה יותר מאשר זוגות בדור הקודם.

התגברו והצליחו!

........

התחמקתן יפה מ"מה אתן עושות כאן בפורום".

אבל אם אני נלך עד הסוף (כמו ש*אתן* דורשות), אז גם שיחה קלה עם בנים היא אסורה, לא?...

או שלווירטואליות יש הלכה אחרת..

אבא המלך - מה תגידי לכל הנשואות באושר עם בעל נפלא וילדים מדהימים שהכירו על ידי כך שהתחילו איתן? שהן בחורות לא מכובדות?!

ולחושבת - אם הייתי מתחיל עם מישהי בשביל הקטע, הייתי סופר. אבל כמו שאבא המלך אמרה - אני רוצה להתחתן. אז אני לא סופר...

א. זו לא היתה התחמקות. זו האמת.

ב. אני לא מבינה למה כל כך חשוב לך להגן על השיטה הלא טובה הזו.

למה אתה חושב שזה טוב?

וזה שזה וירטואלי זה ממש שונה!!

לא משנה לי אם בת או בן עונים לשאלה שלי,כל עוד התגובה רלוונטית.

אני לא *מגן* על השיטה הזאת.

אין לי מה להגן עליה כי היא מוכיחה את עצמה יפה מאד פעם אחר פעם.

אני רק מנסה לגרום לכולנו לחשוב בראש בריא ולא שיחשבו בשבילנו.

לפני 10 שנים עשו את זה יופי. את יותר דתיה מהם????

חושבת, קודם כל תסבירי מה זה משנה שזה וירטואלי.

ולא התחמקתי... אם כל כך חשוב לך לדעת, בואי לאישי...

אין לי מה לפתח למישהו מ"כאן" רגשות או ציפיות וכו' וכו'כשמישהו בסך הכל כתב משהו,

כמו שאני אקרא ספר שבן כתב,

או לצורך העניין שתקרא ספר שבת כתבה,

הפורום כאן הוא פורום שמשתדל לכבד את עצמו ולא להיגרר למקומות רדודים ושפלים

את מחזקת את השאלה שלי.

למה את חושבת שלרצות להכיר מישהי\הו זה שפל ורדוד?!

אלא אם כן את כאן *לא* בשביל להכיר מישהו ואז כמו שציינתי, אולי זה באמת אסור...

אני אשאל ככה:

אם בן ידבר איתך דרך שרשור, תעני לו?

ואם בן ידבר איתך בשיחה אישית, גם תעני לו?

לא להוציא את דבריי מהקשרם!!!

ואני  לא כאן כדי להכיר מישהו,זאת אומרת זה לא המטרה שלשמה אני כאן,אני כאן כדי לשתף/לשאול/להביע דעה ,בענינים שקשורים לחיי ברגע זה.זה הכל!!

דרך שרשור כן,

דרך שיחה אישית,תלוי מאוד!!

לרצות להכיר מישהי זה לא שפל ורדוד..

לרצות להכיר מישהי על סמך מ-ר-א-ה זה שפל ורדוד..

מבין?

אם הבחור ראה אותי כמה פעמים.. ראה את המעשים שלי שהם תלויי אופי בדר''כ.. אז סבבה- סביר להניח שהייתי מסכימה..

אבל אם הבחור ראה אותי ברכבת. לדקה וחצי בדיוק.. איזה סיבה בעולם יש לו להתחיל איתי? ההתנהגות שלי?  האופי הנהדר שלי? ההומור הקורע שלי?

הוא ראה אותי ר-ק פעם אחת.. אולי זייפתי? אולי לא הרגשתי טוב? אולי סתם התחשק לי להיות נחמדה לרגע?

אז כן.. מצטערת לומר שזה מוביל אותי למסקנה הבלתי נמנעת שהוא מתחיל איתי בגלל איך שאני נראית.. ועם כל הכבוד- לא הייתי רוצה שבעלי יהיה כזה שמתחיל עם מישהי רק כי היא היתה יפה בעניו ברגע הראשון..

כלומר- ליופי יש חשיבות וחשיבות רבה.. אבל הוא משני. מה שחשוב זה האופי,ההתנהגות,המצוות.

הובנתי?

ותתפלא- לא כל מי שכאן הוא כאן במטרה להתחתן עם הבן/הבת הראשונים שהוא יפגוש.. יש כאלו שבאו לשתף.. יש כאלו שבאו להקשיב.. (וזה גם חשוב מאוד..)

שאלת מה אני עושה כאן? מסכימה איתך.. זה לא הכי בריא בעולם.. ואולי הייתי מוותרת על זה עם הייתי בסיטואציה אחרת..

אבל לגבי שאלתך- אם בן ידבר איתי דרך שירשור או דרך שיחה אישית- אני אענה לו כמו שאני עונה לכל בן ששואל אותי משהו (גם אם זה ברחוב..), מובן מאליו שאני לא שותקת כששואלים אותי משהו.. או כשיש לי משהו דחוף להגיב.. אם היינו כאלו שנבלעים באדמה כשאנחנו רואים את בני/בנות המין השני- העולם היה נראה מוזר למדי..

ואולי זה גם  לא לכתחילה-מסכימה.. למרות שכולנו מסכימים,נראה לי,שווירטואלית זה שונה..

ואם בן ירצה להכיר אותי אחרי דיבור או משהו- במקרה כזה זה יוחשב כמו אדם שראה את האופי שלי כמה פעמים (וכו' וכו'..) ולכן- אני לא אראה בזה בעיה..

׳׳ ׳™ ׳œ׳ ׳”׳•׳œ׳š ׳œ׳—׳–׳•׳¨ ׳¢׳œ ׳›׳œ ׳ž׳” ׳©׳›׳×׳‘׳×׳™ ׳›׳‘׳¨ ׳‘׳©׳¨׳©׳•׳¨ ׳”׳–׳”, ׳–׳” ׳™׳”׳™׳” ׳׳¨׳•׳š.

׳ž׳” ׳©׳›׳Ÿ, ׳ ׳ ׳™׳— ׳©׳ ׳œ׳š ׳¨׳’׳¢ ׳œ׳₪׳™ ׳”׳“׳•׳’׳ž׳” ׳©׳œ׳š.

׳ž׳™׳©׳”׳• ׳¨׳׳” ׳׳•׳×׳š ׳œ׳“׳§׳” ׳•׳—׳¦׳™ ׳‘׳¨׳›׳‘׳×. ׳׳™׳–׳” ׳¡׳™׳‘׳” ׳™׳© ׳œ׳• ׳œ׳”׳×׳—׳™׳œ ׳׳™׳×׳š??

׳‘׳“׳™׳•׳§ ׳׳•׳×׳” ׳¡׳™׳‘׳” ׳©׳™׳© ׳œ׳• ׳›׳“׳™ ׳œ׳”׳ž׳©׳™׳š ׳œ׳”׳™׳₪׳’׳© ׳׳™׳×׳š ׳‘׳₪׳’׳™׳©׳” ׳”׳¨׳׳©׳•׳ ׳”.

׳”׳•׳ ׳¢׳•׳“ ׳œ׳ ׳ž׳›׳™׳¨ ׳׳•׳×׳š, ׳¢׳•׳“ ׳œ׳ ׳™׳•׳“׳¢ ׳›׳œ׳•׳ ׳¢׳œ׳™׳™׳š, ׳׳‘׳œ ׳ ׳—׳©׳™ ׳ž׳”?? ׳ž׳©׳”׳• ׳‘׳š ׳ž׳¦׳ ׳—׳Ÿ ׳‘׳¢׳™׳ ׳™׳•!

׳׳ ׳™ ׳׳—׳–׳•׳¨ ׳¨׳§ ׳¢׳œ ׳“׳‘׳¨ ׳׳—׳“ - ׳×׳ ׳¡׳• ׳œ׳₪׳¢׳ž׳™׳ ׳œ׳—׳©׳•׳‘ ׳’׳ ׳¢׳ ׳”׳¨׳׳© ׳•׳œ׳ ׳¨׳§ ׳¢׳ ׳ž׳” ׳©׳”׳×׳¨׳’׳œ׳×׳ ׳œ׳—׳©׳•׳‘!

׳—׳•׳¦׳ž׳–׳”, ׳׳”׳‘׳×׳™ ׳׳× ׳”׳¢׳§׳™׳¦׳” ׳¢׳œ ׳œ׳“׳¢׳× ׳œ׳”׳§׳©׳™׳‘...

׳•׳‘׳‘׳§׳©׳” ׳‘׳‘׳§׳©׳”, ׳׳ ׳×׳•׳›׳œ׳™ ׳œ׳”׳¡׳‘׳™׳¨ ׳œ׳™ ׳ž׳” ׳”׳”׳‘׳“׳œ ׳‘׳™׳Ÿ ׳ž׳¦׳™׳׳•׳× ׳œ׳•׳•׳™׳¨׳˜׳•׳׳œ׳™

׳׳—׳œ׳” ׳™׳•׳

׳³ֲ׳•׳”׳™׳ ׳ ׳”׳™׳™׳×׳” ׳’'׳™׳‘׳¨׳™׳©!
׳׳ ׳™ ׳œ׳ ׳ž׳׳ž׳™׳Ÿ!!

עברית?

אני לא אחזור על כל מה שאמרו כאן אתמול, זה יהיה ארוך.

מה שכן - נניח שנלך לפי הדוגמה שלך.

מישהו ראה אותך לדקה וחצי ברכבת. איזה סיבה יש לו להתחיל איתך??

בדיוק אותה סיבה שיש למי שנפגש איתך בדייט כדי להמשיך להיפגש.

הוא לא מכיר אותך, הוא עוד לא יודע כלום עלייך, אבל נחשי מה? משהו בך מצא חן בעיניו!!

לא צריך להתכחש לזה!!

אני אחזור רק על דבר אחד - תתרגלו לחשוב גם עם הראש ולא רק איך שהתרגלתם לחשוב!

אגב, אהבתי את העקיצה על לדעת להקשיב...

ועוד דבר, בבקשה בבקשה תסבירי לי למה מציאות ווירטואלי זה שונה

אחלה יום

ממש קראתי הכל.. אני בדר''כ משתדלת לא להגיב לפני שאני קוראת כי נוצר מצב שאנשים חוזרים על דברים ..

דבר שני-

הלדעת להקשיב לא היה עקיצה.. אבל סבבה..

לגופו של עניין-

כשאני נפגשת עם מישהו בדייט אני סומכת על מידע שנתנו לי קודם עליו בנוסף למידע שאני מקבלת בעצמי ע''י מראה והתנהגות של המדוייט..

אז אם לדוג- הוא... נגיד עצוב נורא.. אבל בבירור אמרו לי שהוא בכלל בחור שמח.. אני אוכל לקשר את זה למשהו שכנראה עבר עליו היום.. וככה גם בדברים הטובים..

(אגב- זה רק דוגמא קטנה לכוחו של הבירור ולא עיקר העניין..)

כשמישהו רואה אותי ברכבת- הוא ראה אותי בסיטואציה אחת ולא מספקת בכלל.. אז על סמך מה בדיוק הוא רוצה לצאת איתי?

אז זה מחמיא והכל- אבל לא תודה..

ואם כבר מדברים על לחשוב מהראש- אז "לחשוב מהראש" זה לדעת שזה שהוא מתחיל איתך על סמך מראה זה לא מה שאת מחפשת בבחור שלך ולא להסתחרר מ"ההתחלה שלו" איתך ולהסכים..

וירטואלי זה לא אותו דבר, בגלל שלא מעורבים פה ענינים של מראה וסטיגמה כמו שמעורבים בדר''כ בשיחה פנים אל פנים.. אנשים יכולים לדבר לעניין מבלי להסתחרר מדברים כאלו...

אני אתן לך דוגמא- אם אני מדברת עם מישהו פנים אל פנים ובנוסף להכל גם המראה וההתנהלות שלו מוצאים חן בעני- אז אני מוכנה להודות הודאה מביכה שאני  חושבת  על זה שאני רוצה להמשיך הלאה עם זה.. (ולא- לא הייתי עושה את זה- בגלל כל הסיבות שהזכרתי קודם.. אלא אם כן-- יש בנינו היכרות וכו' וכו'..) אבל אם זה ווירטואלי- אני יכולה אפילו לשפוך את ליבי בפני מישהו והוא בפני והדברים האלו לא יהיו משמעותיים..

אבל אני מסכימה איתך שזה בוודאי לא לכתחילה..

אני קצת עייפה עכשיו מאתמול אז אני מקווה שכתבתי ברור..

שעות ניסיתי להסביר לו,והוא לא מוכן לקבל ולהבין,

לא אמרתי שהוא חייב להסכים ,אבל לפחות להבין....

אגב,לא בטוח שההסבר הארוך הזה יספק....

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

זה לא עקיצה ,זה פשוט עובדה,הוא לא מוכן לקבל

ננסח אחרת?

לא הבנתי במי את יותר נוזפת-

בי-- על אורך ההודעה ועל נסיון אבוד לאחר שאחרים ניסו ללא הצלחה

או

בו- על אי רצון להבין דבר שכזה..

או בעצם בשנינו?!

<צ>

עליו,

אין לי בעיה עם האורך והנסיון שלך,

רק רציתי להגיד שלא תפתחי ציפיות לאחר המאמצים בכתיבת התגובה שלך

אולי אפילו בלי לשים לב...

פשוט שתדעי, שבפעם האחרונה שמישהו התחיל איתי הייתי חולה, מתפתלת מכאבים והכל...

אז זה היה בגלל היופי? תודה....עושה לי הרגשה מצוינת עכשיו...במיוחד שבעז"ה אנחנו מתחתנים עוד מעט.

ממחשבותיו של הבחור באותו הזמן: 'מה, אני הולך להתחיל עכשיו עם כל בחורה שאני אראה?'

והוא באמת דאג מזה! אז חבל להגיד על כל הבנים ככה, כי לא כולם ערסים, יש כאלה שבאמת רוצים להתחתן ועושים את ההשתדלות למצוא את אבדתם.

כ-מ-ו-ב-ן שצריך לעשות את זה יפה.

סליחה שנתקעתי באמצע. תמשיכו להתווכח לכם...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

הצחקתני

אבל אם להודות על האמת, הוא טען שהוא לא קלט בכלל שאני חולה...

ולגבי שאר בחורי העולם- אז על הסיכוי שהבחור שלך ב-10% את מוכנה ח"ו לוותר? כולנו רוצות בחור מיוחד, לא?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

את ממש לא נשמעת בחורה "רעת לב שכזאתי"!!!!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

המטרה לשמה הוקם הפורום הוא בין היתר לסייע לנו המחפשים את זיווגינו בהתלבטויות ושאלות...

ולא לא כולם כאן צבועים!!!!! |שונא הכללות!|

לא אמרתי צבועים.

רק מבהיר נקודה. אי אפשר שדבר אחד יהיה לגיטימי ודבר אחר לא מסיבות מוזרות

אתה מתכוון להתחיל איתה???

נראה לי שנסחפת קצת....

ממש לא!

לא יודע איך הבנת דבר כזה...

בכל מקרה, מצחיק שאת חושבת שאני חייב להסכים (או לפחות להבין, כן, ראיתי שכתבת את זה)

רק כי הרבה חושבים ככה.

אני מבין אותך כשאת אומרת שאת לא בעד זה.

אבל כשאת אומרת שזו דרך פסולה - אני לא יכול להסכים ואפילו לא להבין.

פסולה לפי מי? מי קבע?

כדי שיהיה ברור - אני *לא* אומר שחייב להתחיל עם מישהי. כל אחד יעשה מה שטוב לו.

אבל אני *כן* אומר שזו דרך לגיטימית לגמרי!

ואגב, אני לגמרי עם אלירז. הסיכוי להצליח למצוא את שאהבה נפשכם דרך דייטים - קלוש הרבה יותר.

ואפילו אין לך חתימה...

אין כמו אנחה היוצאת מעומק הלב

החיים קוראים לך, תתעורר!

כדי שתנסה להבין את הדעה של השונה,

גם אם אתה לא מסכים איתה,

אני לא אמרתי שזו דרך פסולה!!

כל אחד יעשה מה שנכון ומתאים לו!!

יש לך אישור להתחיל עם בחורה!! אם לזה חיכית....

אני באמת מנסה להבין מאיפה מגיע מה שאת אומרת.

אני לא מחכה לאישור, אני כבר יומיים עסוק בלהסביר את עמדתי.

אני מאד מבין את הדעה של השונה וכבר הסברתי למה אני לא מסכים אתה.

אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל אשמח אם תאמרי לי שאת מבינה ומכבדת את הצד שלי...

פשוט נראה לי שדיי מציתי את הדיון הזה ,

הסיכום שלי:

סתם ללכת ברחוב או לחכות לאוטובוס,היה לי יותר קשה עם זה.

בסיטואציה כמו חתונה / בית כנסת / וכל שאר הרשימה....היה לי יותר קל עם זה,

ואני עדיין מכבדת ומבינה את הצד שלך,שצריך ליזום את העניין,אני באמת מבינה מאיפה זה מגיע,

מרצון בסיסי למצוא את האחת,רק ניסיתי להסביר למה יש חששות לפעמים מהצד השני... 

מ.ש.ל

זה שהיום בחור יוצא לדייט אומר שהוא ימשיך לצאת לדייטים עם אחרות גם אחרי שהוא יתחתן!!!!????

אני לא רואה משהו בעייתי בלהתחיל עם בחורה-

אני גם רואה בזה משהו חיובי מאוד, אם הבחור יודע לעשות זאת בחן, בעדינות ובצורה תורנית ומכבדת.

כי אם הוא הצליח לעשות את זה - הוא אלוף..

היה פה פעם שרשור (ממש ממש מזמן)

[למי שיש כוח - מוזמנים לחפש]

על בחור שהתחיל עם בחורה דוסית, כשהשאיר את העט שלו בכיס הצדדי של התיק שלה

יחד עם פתק "חייב אדם לחזר אחר אבידתו - אשמח אם תשיבי לי את אבידתי" (או משהו כזה) ומס' הפלאפון שלו.

בעיני- מקסים! יצירתי!! תורני! ראוי ומכובד.

אם תשאלו אותי -  הסיכוי להצליח למצוא את שאהבה נפשכם דרך דייטים - קלוש הרבה יותר.

בני ישראל צריכים לקחת בחשבון שיש כאלה שזה לא יתאים להן, ולדעת שתגובה כזו תיתכן.

כנ"ל בנות ישראל..אבל פה מדובר על בנים.

הייתי מאחלת שיהיה ב"הצלחה, ושמי שתתחיל איתה תזרום אבל..

פשוט שתהיה סיעתא דשמייא וזיהו

ואני זוכרת את השרשור הזה.

אם עושים את זה מהמניעים הנכונים,ובאופן צנוע-אני מאוד מאוד בעד.

תודה רבה שמישהו מבין אותי...

אז דבר ראשון מגיעות לי מחיאות כפיים סוערות

זה היה ארוך אך מעניין.

דוני- מסכימה איתך דווקא, ו-כן, אני מאוד דוסית.

אני עבדתי ביחד עם מישהו, הוא התחיל איתי וזה התגלגל להמון דיבורים,

דווקא בניגוד למה שהרבה אמרו פה, אני יכולה להגיד שמאוד הערכתי אותו והבנתי את זה.

זה נעשה כראוי, לא אחרי שניה של הסתכלות עלי, ולכן זה מאוד הגיוני בעיני.

מכאן חשוב לזכור שהקשר באמת לא חייב להימשך, אתה מכיר את הבנאדם ואז, בדיוק כמו בדייטים הבחירה שלך אם להמשיך או לא.

אוקיי, אולי זה קצת יותר פדיחה להתנתק ממנו, אבל זה נסיון ששווה לפי דעתי לעשות אותו אם נעשה בצורה בוגרת.

זהו- לסיכום- אני דווקא בעד העניין, כשזה נעשה לא ממש בפזיזות ועם קצת שיקול דעת והמון המון בגרות.

שמח שאת בצד שלי...

וחוצמזה--- מחיאות כפיים סוערות!!!!

איאיך הייתי מרגישה?

הייתי מוחמאת ושמחה אם זה היה נעשה בטוב טעם ובאופן מכובד...

כל כך נכון

יש שזה יביך אותן לעללה.

אבל אולי שווה את זה לא?

(דוני- תודה תודה על המחיאות כפיים.. מחזירה לך מחיאות כפיים על ההשתתפות הפעילה פה   )

מצטערת..קשה לי להתפשר בנושא..

התכוונתי שבגלל שגם מבין הדוסים אנחנו רואים שיש כאלה שכן ויש כאלה שלא,

בתכל'ס אני הייתי מייעצת לבנים שבעד כן לנסות את העניין- כדי לא להפסיד את אלו שאין להם בעיה עם זה...

ראיתי כאן אחלה חבר'ה, אז אמרתי "שווה להשתתף, לא?"...

אז מה הסיכום שלך? 

בנים שעושים את זה כמובן בטקט ובכבוד וברור שזה אחרי טיפה התרשמות ולא רק יופי-

לכו על זה.  ושיהיה בהצלחה....

(רק שאולי תפגשו במקרה באחת מכל אלו שמתנגדות לי... לונורא, תתגברו ותמשיכו הלאה)

אני בעד, באופן כללי ולא גורף כמובן.

מאד!

אהבתי את האזהרה...

ושוב אחזור ואומר:

הנתונים הסטטיסטיים של רווקות או גירושין - לא אומרים דבר וחצי דבר על טיב היחסים בין הזוגות.

ולא הייתי רוצה להמשיך ולראות זוגות שחיים זה לצד זה מטעמי נוחות בלבד או חוסר ברירה.

ואתה שוכח שאני לא אמרתי שאני נגד לצאת בשידוך!!! בודאי לא נגד צורת השדכנות אצל חרדים.

הבעיה היא שהציבור הד"ל היום שואף לקרבה גדולה יותר בין בני זוג לפני ואחרי החתונה.

דבר שלא משיגים בקלות ולרוב גם לא דרך שידוך.. לדעתי זה גם מראה על הגאולה המתקרבת, כמו היחסים של כנסת ישראל והקב"ה..שמעמיקים ומתגדלים.

המציאות מראה שדרך התורה הרבה פחות סגורה מכפי שמשמריה בגלות מכתיבים לנו.

ברוך ה' אני לא נוטה מגבולות ההלכה כהוא זה וגם לא מתקרבת אליהם ע"מ לנסות אותם.

אולי המילה "להתחיל" לא מתאימה והופכת את זה לזול-

אבל בגדול- אין בזה שום בעיה הלכתית!

יפה מאד.

לפעמים ניסוח פשוט מסדר את המחשבות...

ההגיון הפשוט והבריא אומר שאם רע לזוג לחיות יחד אזי הם מתגרשים אך אם עדיין חום אהבה שורר ביניהם ממילא הם נותרים וממשיכים לחיות כזוג נשוי. הנתונים הפשוטים מראים כיצד דווקא בציבור החרדי כמות המתגרשים הינה הדלה ביותר וזאת למרות צורת ההשתדכות שלהם האם אין זה הוכחה כבירה על טיב היחסים ביניהם שהרי הברכה הגדולה ביותר שניתנת לזוג קודם כניסתו לחופה הינה שיהא הבנין עדי עד. וברכה זו מתקיימת בכמות גדולה יותר בציבור החרדי כפי שהנתון הסטיסטי מראה.

מאוד מגוחך בעיני שאת מתיימרת לדעת ולהצהיר מהו טיב היחסים בין בעל ואישה חרדיים יתכן וההסתכלות שלך עליהם כסטריאוטיפים מטעה אותך.

נתונים סטטיסטיים באמת מוכיחים מעל לכל ספק נכונות גורמים מסוימים, בתנאי מעבדה.

אנחנו לא עכברים.

בעולם שבו יש כל כך הרבה גורמים משפיעים על כל דבר, ולצורך העניין- על גירושין במשפחה, אין סיכוי להצביע על הגורם, ואפילו לא על הגורם העיקרי.

יש שינסו לשכנע אותך שזה בגלל גיל הנישואין, ויש שיוכיחו לך ללא צל של ספק שמדובר בתגובות של החברה שמשפיעה. יש השפעות של תרבות המערב, ויש את נכונות הבעל והאישה להתמודד עם קשיים. וזה רק על קצה המזלג.

אני לא מומחית לעניין (אם יש דבר כזה), אבל תאמין לי שאני מבינה בנושא הזה הרבה יותר ממה שרציתי.

הנתונים שהבאת טובים להראות מהם אחוזי הגירושין בכל חברה, וזהו. אם אתה מתעקש שזה תורם לדעת את זה, אתה צודק- זה עוזר לטפח את הסטריאוטיפים החברתיים, ולא רק על החרדים. לנושא הדיון אני לא בטוחה עד כמה זה קשור...

השאלה איך אתה מגדיר רווקות *מאוחרת*

אם היית מוצאת את הצד השני שלך על הבחור הראשון שהיו מציעים לך (בדרך של דייט)

התשובה שלך היית אותו דבר?

לא נראה לי...

להיות זול. מה אני עגבניה בבסטה בשוק שאפשר לבחור רק לפי איך שהיא נראית?? אם הוא באמת רוצה וירצה הוא יבחר לא לפי איך שאני נראית אלא לפי איך שאני מתנהגת ומהן התכונות שלי והאכויות שלי

את לא מתחתנת איתו עדיין, זה אלף.  זה בסה''כ אומר שהוא חושב שיש מצב לשיחה ואם תסתכלי על זה בצורה בוגרת, וואלה אולי יש מצב שכדאי לדבר, לא קשור? סבבה. נגמר.

בית- לדעתי יש קצת יותר מה לראות חוץ ממראה חיצוני כמו שאת קולטת בנות שנוסעות איתך באוטובוס, וכד', לא מסכימה איתי?

זה לא בדיוק אותו דבר אבל מה שאני באה להגיד זה שלא הכל מראה חיצוני.

אוקי, אני מבינה בכל זאת את אלו שלא מסכימות עם הרעיון של להתחיל, רק שכמו שאני מבינה את הדעה הזאת, באלי שתביני למה אני חושבת שבמקרים מסויימים זה בסדר. (בכבוד, אחרי קצת מחשבה, אולי עדיף לא הכי ישירות אלא לגלגל שיחה, וכו'.)

מזהיר מראש - ציני...

פרפר לבן - תתארי לך שאת באה לשוק, רואה עגבניה יפה ומייד מכניסה לשקית.

ואז את מגיעה הביתה ורואה שמהצד השני העבניה רקובה....

לעומת זאת, הבן אדם שעמד איתך ליד הבסטה, לפני שבחר את עגבניותיו, הוא בחן ובדק אותן טיפ טיפה יותר לעומק ממה שניתן היה לראות במבט אחד מרחוק...

-----

אני כבר מתחיל להיות צרוד מלהגיד את זה: לא מתחילים עם מישהי על סמך מבט חטוף. ברור שדרושה הסתכלות קצת יותר מעמיקה (התנהגות,דיבור וגם מראה, כן כן!).

מה ניתן לדעת ממבט בודד

אבקש התייחסות

לא כתבתי שרק מהסתכלות ממש לא!!

אבל כן, שמסתכלים על חיצוניות!

מסתכלים

מדברים הכי קטנים אפשר ללמוד לא מעט

לצערי, למשל, למדתי לזהות סימנים שהקשר הולך להיגמר למשל - בלי שהיא אמרה דבר או חצי דבר.

זה מגיע במבטים, הפסקות בדיבור שלה, ויש עוד מדע שלם

זה דורש רגישות וכושר הקשבה לא קטן

וזו התגובה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t394569#4721802

אבל גם לך זה יהיה רלוונטי

אני חיבת להגיד שקראתי הכל!! דיון עמוק!!

זה המסקנות שאני הסקתי: [ומה שאני חושבת.. כמובן]

אם בחור יתחיל איתי ברחוב דבר דאשון אני יבחן אותו חיצוני ז"א התנהגות, צורת דיבור וכדו' אני לא חושבת שצריך ישר לפסול.. אבל באמת חשוב ממש לבחון טוב טוב..

חוץ מזה שאני מאמינה שלרוב הבחורים שרוצים קשר רציני יהיה קשה להתחיל איתך לא פחות משתהיה קשה לך כל הסיטואציה המביכה..

מה שבאמת חשוב הוא האמונה בלב שלם שהקב"ה הוא האחד והיחיד שמכוון אותנו!!

"לרוב הבחורים שרוצים קשר רציני, יהיה קשה להתחיל איתך לא פחות משתהיה קשה לך כל הסיטואציה המביכה.."

אהבתי את ההסתכלות על התמונה המלאה.

כל הכבוד!

..כאילו אני איזה חפץ נוי מהלך..

לא שייך ולא לעניין..

אחד מהסיבות אם  לא הרצינית ביותר זה לעשות את רצון ה' כשמתחתנים וכל מה שמתנהל סביב מהפגישות ועד אחרי החתונה הכל צריך להיות בקדושה נתחיל מהעיניים ונגמור במחשבות וזה לא  לעניין להתחיל קשר בצורה כזאת זולה..זאת דעתי הקטנה..

כל הישועות!

מזהיר מראש - ציני...

פרפר לבן - תתארי לך שאת באה לשוק, רואה עגבניה יפה ומייד מכניסה לשקית.

ואז את מגיעה הביתה ורואה שמהצד השני העבניה רקובה....

לעומת זאת, הבן אדם שעמד איתך ליד הבסטה, לפני שבחר את עגבניותיו, הוא בחן ובדק אותן טיפ טיפה יותר לעומק ממה שניתן היה לראות במבט אחד מרחוק...

-----

אני כבר מתחיל להיות צרוד מלהגיד את זה: לא מתחילים עם מישהי על סמך מבט חטוף. ברור שדרושה הסתכלות קצת יותר מעמיקה (התנהגות,דיבור וגם מראה, כן כן!).

מתי יש ראיון?...

רק פניות מתאימות תיעננה.......

שניה, אני משדרג את קורות החיים שלי...

http://www.tudu.co.il/main/movieshow.asp?movieid=272&categoryId=&SubId=

תודה...

מחילה חברים הייתי חייבת..=]

בתור אחד שמדבר בארמית, לא רואים עליך שאתה מכור להארי פוטר..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אבל מאוד יכול להיות שהסיבות שלו להתחיל איתי ישכנעו אותי לצאת איתו (אם הן לא רדודות....).

אבל מלכתחילה - לא הייתי יוצאת עם בחור כזה.

אני ממש מסכים עם דוני ואלירז.

לגבי אחוזי הגירושין- לצערנו באמת הסטטיסטיקה לא מוכיחה כלום על איכות חיי הנישואין,
אלא רק על הצורה שבה החברה מקבלת את זה.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

ואז מתברר שנכסי צאן ברזל הם המצאה המצאתית, כפי שהראה הרב מונדשיין ב"סיפורים וגלגוליהם"

פרק ג:

תודה שהבאת את דמותו המיוחדת לידיעתי.

יישר כחך.

וחייב לומר שזה מרשים שרב חב"דניק לא עושה הנחות לסיפורי חסידים, ומראה עד כמה מקורותיהם של הסיפורים הכי קלאסיים הם בעצם מפוקפקים ביותר.

האמונה היהודית לא צריכה חיזוק מסיפורי 'מויפתים' חסרי ביסוס...

והלך הרוח הקיים בקרב קהילות חסידויות מסויימות לעשות את המיסטיקה והמויפתים עיקר ואת התורה טפלה חייב לעבור כבר מן העולם.

אם עד עכשיו חשבתי שיש מקום להציץ מדי פעם על סיפורים בעלוני שבת מסויימים ואולי לקבל איזה חיזוק (על אף הספקנות, כמובן שעליה לא ויתרתי). מעתה אדע שזה בזבוז זמן מוחלט.

כה חבל שאנשים עם כוונות טובות משקיעים את מרצם וזמנם בלערוך ולפרסם סיפורים מפוקפקים ובכך מטילים בספק גם סיפורים מחזקים אמיתיים, הגם שהאמיתיים פחות מפוצצים...