מה לדעתך? באמת?

יש כאלה שקר להן בחורף...וזה עדיין לא סיבה כי אפשר ללבוש טייץ( מקווה שככה כותבים..)

ויכול להיות שלא אכפת לה איך היא נראית,היא עושה מה שבראש שלה ,העיקר שיהיה לה נח.

תלוי גם כמה רואים את זה מתחת לחצאית..

שרואים...

אגב, גם בקיץ...

נראה לי שזה ליופי,(אתה מתכוון בצבע לבן??)

אולי לצניעות,

אולי פשוט תשאל אותה...

מה מפריע לך בזה??

זה נראה לך לא יפה?לא מכובד??מוזר??

יש בעיה? אין בעיה?

זה לא יותר צנוע?

(כל עוד החצאית עוברת את הברך)

לא אמרתי אם  זה מפריע לי או לא.

רק שזה התברר כדבר שחשוב לה.

אני שואל אתכן כבנות, אם זה לגיטימי מבחינתכן או לא.

ובנים, מה לדעתכם?

אם זה הטעם שלה...

אז מה הבעיה?

אני שואל מבחינה דתית.

אני לא אומר מה יותר או פחות צנוע.

רק שואל מבחינה דתית

היום זה מקובל ,למרות שלדעתי אני לא מוצאת בזה משהו מועיל

אני אישית לא הבנתי את השאלה, אשמח אם תצביע על אחד מהכיוונים הבאים.

אתה שואל:

א. אני לא אוהב את הסגנון, והיא מתעקשת עליו. האם זה יפריע מדי בהמשך, או שנתגבר?

ב. היא מתעקשת על הלבוש הזה. מה העקשנות הזאת מלמדת עליה?

ג. מה סגנון הלבוש הזה מלמד עליה, על השתייכותה החברתית, על השקפותיה? על אופייה?

ד. האם זה ראוי כשלעצמו?

השאלה היא:

לא מפריע לי המכנס עצמו. תלבשו מה שבא לכן.

אני לא מה שנקרא דוס ואפילו לא בייניש.

מפריע לי שבן אדם מגדיר את עצמו ברמה דתית מסויימת, אבל מתעקש ללבוש מכנס, שעד כמה שאני זוכר זה לא בדיוק מצווה, במילים עדינות...

אגב, תמר, איך מכנס לבת (במצב רגייל, לא חריג) זה תוספת צניעות??

ויש לי דעה מאד ברורה בעניין.

שזה אכן מעיד על משו מבחינה דתית (פחות דוסה?!)

היום יש בי עדיין מעט מהמחשבה הזאת אבל הבנתי שזה גם הרבה עניין של סגנון ואופנה..

כך שצריך לברר איתה על מה זה יושב..

רב אחד אמר לי פעם שאם הייתי לובשת את אותה חצאית ללא המכנס וזה עדיין היה נשאר צנוע ללא ספק, אז אין בעיה הלכתית ללבוש את המכנס אבל אם לא, אז...

זה גם דבר שתלוי במנהג המקום..

בטוח שאם בנות תתלבשנה ככה במאה שערים זה יחשב מאוד לא צנוע אבל בציבורנו זה מקובל.

שאבין, אתה מתנגד לזה הלכתית ומנסה להבין למה עוברים על ההלכה בשביל יופי?

כי טכנית אני מסכימה איתך..

אם קר לך אז מובן..

אבל בקיץ!? שתהנה...

זה יפה בכללי-אבל אני לא הולכת ככה..

מקריאת התגובות של הבנות פה, יותר ויותר מתחזקת דעתי שזה מעיד על פחות דוסיות..

אבל נראה לי שבנות שהולכות ככה לא מסתכלות על זה בצורה כזו,

זה לא תופס אצליהן מקום יותר מידי גדול,

הן הולכות ככה וזהו,

בלי לחשוב יותר מידי מה זה יגיד לאנשים אחרים

יש עוד בגדים שאני לא הייתי הולכת איתן ואני רואה שיש בנות שכן,

ולא בהכרח שהן פחות דוסיות

אם אתה מכיר...

לדעתי ממש לא צנוע,

אבל לא חושבת שיש מספיק מודעות לזה שזה לא צנוע,

יש דברים שהם באופנה,יש בנות שאומרות לעצמן,אפילו היא הדוסית הולכת ככה אז זה סבבה,

וזה הופך ללגיטימי.

זה לדעתי צנוע מאוד, ואפילו מוסיף צניעות... כי יש בנות שבל יזה לא היו לובשות בכלל שרוולים עם חולצות קצרות מסוימות. חוץ מזה- אם זה לא צנוע, אז מה כן?

נוח לי שאני לא צריכה להזהר מידי אם החצאית מתעופפת או כשאני יושבת בשילוב רגליים

זה מונע שפשפות

זה יפה בעיני

וזה קצת מחמם.

בלי זה אני ממש מרגישה שמשהו חסר לי, גם מתחת חצאיות ארוכות לחלוטין אני לובשת.

אני לובשת מכנסיים של בנות (אין בזה לא ילבש) עם חצאית שעוברת את קו הברך-

איזה בעיה יש בזה?

אז מה הקטע..

חם לך שפשפות וכו'..

אפשר גם מתחת החצאית מבלי שיראו..

אם היא רוצה שיראו- זכותה!!! וגם אם לא ממש מפריע לה אם רואים או לא, ויוצא שרואים, אין בזה  שום בעיה הלכתית ללא ספק , ולו הקל ביותר!!!

דעתי, אם ניתן ללכת איתו גם בלא חצאית וזה עונה לגדרי הצניעות, אין בעיה שיהיה מתחת לחצאית.

שים לב!

נוצה ברוח כתבה:

"רב אחד אמר לי פעם שאם הייתי לובשת את אותה חצאית ללא המכנס וזה עדיין היה נשאר צנוע ללא ספק, אז אין בעיה הלכתית ללבוש את המכנס.."

ואילו אני כתבתי:

"אם ניתן ללכת איתו גם בלא חצאית וזה עונה לגדרי הצניעות, אין בעיה שיהיה מתחת לחצאית." ודו"ק. 

נכון.. פעם זה היה של גברים בלבד.. ואז אם היא לבשה את זה- היא עברה על "לא תלבש".. אבל היום אתה יכול לשים לב להבדל בין מכנסי בנים למכנסי בנות-- אין שום מקום לטעות!!!

אתה יכול לומר לי שזה עדיין בגד של בנים,אבל זה לא נכון!! ידעת שג-ם בנים וג-ם בנות לובשים חולצה? גם פה תגיד שזה "לא ילבש"?! ברור שלא!! כי אתה יודע בדיוק מה ההבדל בין חולצות של בנים לשל בנות!!

אז זה בדיוק אותו דבר...

אני לא מדברת על ר-ק מכנסיים שאז אני לא לובשת ת זה בגלל בעיית צניעות (ולא-לא ילבש..) אנחנו מדברים על מכנסיים מתחת לחצאית,כשהחצאית באורך סביר. אז מה הבעיה? אמרו לך פה את הסיבות למה בנות לובשות מכנסיים מתחת לחצאית.

הדברים נאמרים מבלי כל קשר ל--האם אני בעצמי לובשת מכנסיים מתחת לחצאית או לא.

אפשר לשאול - איך לבנים נוח עם מכנסיים??  זה ממש מגוחך השאלה שלך.. [לא בקטע הרע..]

אני בת, ואני הולכת עם מכנסיים מתחת לחצאית.

בעיה?

זה אפילו רצוי לדעתי. תחשוב היא יושבת על כיסא, אתה מולה, והרגליים שלה טיפה פתוחות... קצת לא נעים אם היא בלי מכנסיים.

כמובן שאני לא מדברת על מקרה שבגלל המכנסיים- החצאית מתקצרת

אם החצאית מתקצרת בעקבות המכנס עצוב..

אבל אם זה כמו שאת מתארת אז-מעולה!

דעתי..

לא?? אני לא מבין את הבעיה

יכולהיות שכל התשובות האלה עוד לא ענו לך!?

או שעוד לא ירדנו לסוף דעתך..

א.זה פריצת גדר,זה לא לבוש צנוע סטנדרטי ברוב הציבורים שמקפידים על צניעות (חוץ מלפני 100 שנה בתימן..).

ב. הרבה פעמים החצאית הולכת ומתקצרת...

ג. למה למשוך את העין לכיוון המכנס הלא שיגרתי שמציץ...

למי שהתלבשה פחות צנוע (כלומר רק מכנס או חצאית קצרה) ורוצה להתחזק לאט, אז זה דווקא מעלה,אבל למי שרוצה להיות צנועה באמת שלא תתחיל עם זה.ואם אומרים שיש יותר צניעות/הגנה בתוספת מכנס מלמטה...בסדר אבל למה צריך לראות אותו דווקא ???זה גם קצת ערבי לא?

את המכנסיים?

לא מהצד הרע- אבל אתה פשוט לא מבין את זה. אתה כל החיים שלך הלכת עם מכנסיים, ישבת איך שבא לך, קפצת בלי לשים לב אם עולה לך משהו מאחורה.

אצל בנות זה לא ככה. צריך על כל דבר להיזהר- כמו שכתבת. אבל זה לא כ"כ קל כמו שזה נראה. זה כשאת מתכופפת- לשים לב אם לא רואים לך את הגב ושהמחשוף לא יהיה פתוח. כשאת מרימה את היד- שהחולצה לא עולה לך. כשאת יושבת- שלא יראו מעל הברך, ועוד ועוד.

אז כדי שלא נצטרך לשים לב כל שנייה על כל תנועה שאנחנו עושות- שמים משהו. גופיית תמנון- שלא יראו את הגב\בטן. חולצה סגורה-למחשוף. ומכנסיים- שלא יראו את הרגליים.

בת!!!

אתה לא חושב שאנחנו נהנות מהמצב,נכון? אף אחת לא תשמח להיתפס לא צנועה..

אז אם זה קורה, ב-ט-ע-ו-ת עדייף שיראו את המכנסיים ולא את הגוף שלה,אתה לא חושב?

ארוכה ועם מכנסיים מתחת לשמלה כדי שחלילה לא יתגלה שום דבר שצריך להיות מכוסה. היא גם הייתה הולכת עם מטפחת ראש שלא הייתה יוצאת ממנה אף שערה, ממש כמו קמחית...

למותר לציין, שהיא לא הייתה צנועה רק כלפי חוץ ולא הייתה "דוסית" (בכלל לא היה אז מושג כזה) וזהו. סבתא שלי וכל המשפחה מזכירים שוב ושוב הרבה יותר מאשר את הבגדים את מידותיה הנעלות ואת דרך הארץ שלה, העזרה לזולת והחסד.

לפעמים נדמה שאנחנו שוכחים מה חשוב באמת ומה העיקר בחיים. בגדים ארוכים ללא כיסוי - לא שווים כלום. 

אני כמעט ולא רואה הודעות בסגנון "היא לא אוהבת לעזור - זה מפריע לי" או "היא לא מתנדבת - זה מעציב אותי", אלא רק "היא לובשת כך וכך..". ברור לי שעזרה לזולת, למשל, היא לא חלק מהדרישות כדי להיקרא דוס, חצאית ארוכה, כיסוי ראש (ויש הסוברים - גם רעלה), דווקא כן. השאלה היא ממתי "להיות דוס" הפכה להיות מטרה?

אני הולכת אם מכנסיים מתחת לחצאית הרבה פעמים. לפעמים כי נוח ולפעמים כי יפה..

היתה לי תקופה בעבר שלא יכולתי בלי מכנסיים מתחת לחצאית. למה? כי הרגשתי ממש חשופה בלי. למרות שהחצאית שלי בפני עצמה היתה בסדר גמור!! זה פשוט היה עניין של הרגשה כזו. לפעמים כדי להוסיף נפח כדי שהחצאית לא תיצמד.

ברור?

מה זה השטויות האלו- "ממתי מותר ללכת לבנות עם מכנסיים?" ???

זה כמו כל תוספת אחרת כשזה בא ביחד עם החצאית!!!

ותאמין לי שאת המכנסיים שאני הולכת איתם בחיים לא היית מודד אפילו.

ודרך אגב כדי להסיר ספק- אני דוסית מאוווווווווווד.

אל תרגישי ככה! זאת כבר בעיה שלך!

אם את לובשת חצאית "עד הרצפה" וכל זאת מרגישה חשופה, אז כבר יש כאן בעיה אחרת...

אני לא מחייב (פמיניזם?) אף אחד לעשות שום דבר.

מצחיק אותי שאנשים מציגים את עצמם כלפי חוץ אחרת לגמרי מהפנימיות שלהם. זה לא היה מפריע לי, אם הם לא היו מתכחשים לזה...

אני חושבת שזה דווקא מראה על הצניעות שבי. ולא להפך. תבין את זה איך שבא לך.

 שאלת רב שאתה מגיב בצורה כזו? אתה לא באמת יודע וחבל שאתה מסיק מסקנות רק ממה שנראה לך.

אני רואה שלא ממש הבינו את הכוונה שלי...

קודם כל סליחה.

דבר שני, אני מנסה להבין איך הבחורה אומרת לי שהיא מקפידה על הכל ומצד שני הולכת עם מכנסיים.

אז לא, התשובות שלכם כאן לא ענו לי, מסיבה פשוטה, שאתן מתיימרות להציג את אותו הדבר ("אנחנו דוסיות") ומצד שני לובשות מכנסיים בלי להסביר בדיוק איך זה מותר.

כבר אמרתי קודם, אין לי בעיה שמישהי לובשת מכנסיים, אני לא אפיל על זה קשר והרבה פעמים זה אפילו ממש יפה.

אבל בשום שלב אני לא אגיד שזה מותר.

זה לא שאנחנו מנסות להתחכם או לטייח, ושוב ושוב אתה לא אומר למה זה אסור...

זה לא מעיד על הרמה הדתית שלך?

לזה התכוונתם?..

התכוותי להגיד שכמו שהטענה שלי שמכנסיים לבן מעידים על רמת הדתיות אין בהם כלום, כך גם הטענות שלך חסרות בסיס לחלוטין

זאת דוגמה חלשה מאד...

אולי תקרא שוב.

אני לא הולך לקרוא שוב כי אין לי מושג על מה אתה מדבר.

כדאי שתסביר לי, כי יש כאן שיחת חרשים

אם זה שאתה לובש מכנסיים, כי אולי זה מעיד על רמת הדתיות שלך.

זה הכל.

אז קודם כל תקשוט את עצמך לפני שאתה קושט אחרים. זה דבר ראשון.

דבר שני - אני הולכת עם מכנסיים, ואני לא "דוסית". אין לי שום מטרה להיות "דוסית", אלא להיות האדם הטוב ביותר שאני יכולה להיות. זה, כמובן, כולל מחויבויות נוספות שעליהן לא מרביצים שיחות מוסר בישיבות ובאולפנות - כגון, עזרה לזולת, התנדבות, עשיית חסד, השתדלות להימנע מלשון הרע שמבחינתי הן חובה ולא רשות. "דוסיות" זה עניין חיצוני-חברתי נטו, ואין לי שום עניין להתאמץ להשיג תווית של "דוסית", גם כאשר אני מוכרחה לומר שקל מאוד להשיג תווית כזאת היום - כל מה שצריך זו חצאית ארוכה, שרוולים ארוכים, כיסוי ראש (אם את בת) ו-להתנדנד בתפילה כמה שיותר חזק ולהוציא ציציות החוצה ולדבר כל הזמן על מכנסיים-חצאית-כיסוי ראש מלא-חסר (אם אתה בן).

לעומת זאת להקדיש שעות בשבוע במצבר לסיוע, לעזרה למעוטי יכולת ולחסרי יכולת בכלל, לאנשים עם לקויות ובעיות - זה כבר לא קל. לקום באמצע הלילה כשכולם ישנים, כי צריך ואין ברירה, כי לקחתי על עצמי מחויבות למען הזולת  - זאת הקרבה שאין כמותה. אז אולי אצל בחורים מסוג א', לדעתם, אני לא מקבלת כל כך הרבה מניות אבל אצל זה שנמצא שם למעלה - יש לי מניות שאין לכל אחד. 

ואני רואה בחורים שחשבו עד היום שהם כליל השלמות מבחינה דתית שמתחילים לנוע בחוסר נוחות בכסאם כשאני מתחילה להזכיר שאין מבחינתי דבר כזה בית בלי נתינה למען הזולת. אז הבגדים שלי הם רק 80% לפי ההלכה ולא 100%, אבל אני דואגת לא רק לבגדים שלי, אלא גם לבגדים לאלה שאין להם מה ללבוש ולא עסוקים בויכוחים טפשיים על חצאית או מכנסיים. אז אני לא "דוסית". אז מה? ממתי דוסיות הפכה להיות אידיאל ולא המידות של האדם?

בגלל לבוש גבר? מה העניין?

אני והרבה מהחברות שלי לובשות מכנסיים מתחת לחצאית כ-ל הזמן, אנחנו נחשבות דוסיות.

החצאיות שלי לא מתקצרות בגלל זה, (המינימום שנראה לי לגבי עצמי הוא 20 ס"מ מתחת לברך) וגם עם חצאיות ארוכות עד הרצפה אני לובשת מכנסיים, אני מרגישה לא לבושה בלי זה, זה הרגל, הרבה בנות מרגישות כמוני ולא מסוגלות ללבוש רק חצאית והרבה גם לא, כשאני בלי מכנסיים יש לי הרגשה לא נוחה שהגוף שלי חשוף. (לא מתירה לעצמי לשבת בצורה פחות צנועה כשיש בנים בסביבה, אבל כשיש רק בנות, יותר נוח לשבת רגל על רגל כשמה שרואים זה את המכנסיים ולא את הירך).

אבל באמת, תנסה לפרט למה אתה רואה בזה בעיה כי השאלה "למה הבנות לא רואות בזה בעיה" היא נורא כללית, מה גם שלרובנו ברור שאין בזה בעיה אז קשה לנו לכוון לדעתך.

מי זה רובנו? איך כל כך ברור לרובכם שזה מותר?!?!

וסתם לשם הדוגמה,אם אני מרגיש בנוח עם עגיל, בתור בן, זה בסדר?

וברוכה הבאה. (אמנם מגיבה כאן יותר מחודש פעם ראשונה שאני שם לב לתגובתך)

ראשית: העובדה שהרבה אנשים עושים משהו לא הופך את זה לכשר.

שנית: אם לא רואים את המכנסיים זה ודאי בסדר.

"לא מתירה לעצמי לשבת בצורה פחות צנועה" - ישיבה לא צנועה היא לא צנועה גם אם לא רואים כלום!

אאחל את האיחול המסורתי: שתעברי לפורום הבא [בעתו ובזמנו]

בגלל לבוש גבר? מה העניין?

אני והרבה מהחברות שלי לובשות מכנסיים מתחת לחצאית כ-ל הזמן, אנחנו נחשבות דוסיות.

החצאיות שלי לא מתקצרות בגלל זה, (המינימום שנראה לי לגבי עצמי הוא 20 ס"מ מתחת לברך) וגם עם חצאיות ארוכות עד הרצפה אני לובשת מכנסיים, אני מרגישה לא לבושה בלי זה, זה הרגל, הרבה בנות מרגישות כמוני ולא מסוגלות ללבוש רק חצאית והרבה גם לא, כשאני בלי מכנסיים יש לי הרגשה לא נוחה שהגוף שלי חשוף. (לא מתירה לעצמי לשבת בצורה פחות צנועה כשיש בנים בסביבה, אבל כשיש רק בנות, יותר נוח לשבת רגל על רגל כשמה שרואים זה את המכנסיים ולא את הירך).

אבל באמת, תנסה לפרט למה אתה רואה בזה בעיה כי השאלה "למה הבנות לא רואות בזה בעיה" היא נורא כללית, מה גם שלרובנו ברור שאין בזה בעיה אז קשה לנו לכוון לדעתך.

אולי יש שם לימוד זכות על זה....

נתנו לך מלא תשובות וזה לא מספק אותך.

לא מעיד כלום ולא נעליים.

אם אתה רוצה לפסול, אל תחפש תירוצים קטנוניים. 

וזה מתחיל במכנס רחב ומכנס צמוד ואז מכנס מתחת לברך וכך זה ממשיך.זה סייגים שהתורה שמה לנו.

יש הלכה,צריך ללכת עם חצאית אחרי הברך?

למה לחפור במה שלא צריך?

מי שהולכת הולכת ככה-היא מחפפנת בהלכה.

מזה יותר נעים?יום חמים?לא עושים דברים שיהיו נוחים לי.לא עושים מה שנוח וכיף עושים מה שנכון,מה שהלכה בו.נוח לי בקיץ ללכת בלבוש מנימלי אני אעשה זאת?

זה מאוד מעיד על הבנאדם.יש הלכה-מי שבוחר לעשות מה שמתאים לו ממנה זה מעיד

תפסיקו לחרטט ולהיות חפיפניקם!

אבל אם זה לא מפריע לך אין סיבה לפסול.

ב"הצלחה ענקית!!

שלא עושים מה שכתוב, ומה שלא לא.

לא הבנתי.

אני צריך לקבל כל מה שאומרים לי גם אם אני לא מסכים עם זה???

חוצמזה, מה לא מובן ב"אני *לא* אפיל קשר בגלל זה"!

ועוד דבר

מה זה כל ההתקפות האלה על בן אדם. מי שלא נעים לו הנושא או שנגעו אצלו בנקודה רגישה ולא יכול לענות נורמלי, שלא יענה.

א- לא ידוע לי על שום הלכה שאוסרת מכנס מתחת לחצאית צנועה. רוצים לספר לי על זה? אני חושבת שאני פתוחה להלכות חדשות שלא ידעתי עליהן.

ב- מישהו הזכיר פה ש"כל עוד לא רואים את המכנס אין בעיה"... יש בעיה עם זה שרואים את המכנס?

מה שבטוח- אם החצאית שלי קצרה לא נראה לי שזה בגלל הטייץ שמתחת. זה פשוט מחמם ויותר נוח.

תודה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לק"י

זה או שהוא רציני ואמיתי ומתנהל פה שיח עיוורים..

או שהבנאדם שפתח אותו מסתלבט על כולנו.. כי כלכך הרבה ענו לו.. והוא עדיין לא אומר מה לא בסדר במכנסיים מתחת לחצאית..

קיצור-משו פה דפוק לגמרי..

רפושבב"א!!

לדעתי ייטב אם השרשור ייפתח מחדש בצורה יותר בהירה, שכולם יוכלו להבין את

שאלת פותח השרשור לאשורה...

נראלי שאין בעיה,אא"כ החצאית מעל הברכיים..

ולא מפסיקים לחפור...

doni  תעשה טובה תחדד תשאלה שלך עוד יותר

או שיש פה כבר מספיק דעות..

ביניי'ש-מחילה.ההתפרצות בלי קשר אליך..

קשה להאמין שאף אחד לא הבין, אבל אנסה בכל זאת.

----

אקדים ואומר לכל מי שמגיע עם דעות קדומות, שאני לא "דוס" ואפילו לא "בייניש".

שאלתי שאלה מאד פשוטה. הבחורה שאני מכיר לובשת מכנסיים מתחת לחצאית (כן כן, החצאית מתחת לברך, כהלכה).

האם זה בסדר לדעתכם. כלומר: האם אתם מסכימים עם זה? הייתם פוסלים קשר (מראש או תוך כדי) על דבר כזה? זה אומר משהו מבחינה דתית? 

ובתכלס, הכי חשוב: האם זה מותר מבחינה דתית??????

חוץ מתשובות לא מבוססות ולא מחייבות, לא קיבלתי כלום. אם אדלג לסוף השרשור, "חושבת" הביאה 'תשובה' שמצאה באינטרנט (גם כן הלַכה...), בה היא אומרת שכל מה שנדרש זה הבנת הנקרא. לצורך העניין, הבנת הנקרא אומרת שהתשובה התקבלה על ידי "צוות ישיבת אלון מורה". לא רבנים, לא רב ולא הרב אלייקים לבנון כמו שחושבת כתבה בעצמה (וראיתי שזה ציטוט). זה רק לשם דוגמה לתשובות שקיבלתי.

למיסטר גלוק 17, גם אם מיליארד אנשים יגידו לי שטוב לירות לעצמי בראש - אני לא אעשה את זה. ברוך ה' יש לי את הכח הזה, לראות מה נכון ומה לא, גם מול עדר חזק שהולך נגדי.

לכל מי שלא נעים לו לדון בנושא הזה (מוקדש במיוחד לבנות) - בעיה שלו. אי אפשר להתנהג איך שרוצים ולהגיד לבן אדם "תשלים עם המצב ותהיה בשקט". כולנו כאן בשביל להתחשב אחד בשני (מעניין מה למדתם על עניינים של "כלל עם ישראל").

וזה לכל מי שרוצה תשובות לכתחילה (מהאינטרנט, אלא מה). התשובות הן מהרב מוצפי שליט"א. מי שרוצה שיחפש לבד באינטרנט. ומי שלא מקבל את תשובת הרב מוצפי כמספיקה, זה אומר שהוא חי כנראה בעולם אחר... בבקשה!

מקווה שאחרי שתקראו את זה - הכל יהיה יותר ברור.

מצטער אם מישהו יפגע, כמובן שזאת לא הכוונה, אבל הדברים צריכים להישמע. הגיע הזמן שנפסיק להיות נמושות ושנפסיק לשקר לעצמינו (ולאחרים).

מה בכלל דעתי הצנועה תעזור???...

בכך שאני אבין למה אותה בחורה נוהגת כפי שהיא נוהגת ואני אוכל לראות שיש הגיון מאחורי זה, מעבר להגיון של זה יותר נוח\יפה\מחמם\צנוע (?!?!?!).

כמו שאמרת ואמרו כולם,זה יותר נח/יפה/מחמם

לגבי צניעות זה לא קשור,ניתן ללבוש מכנס בלי שכל העולם ידע שאני לובשת מכנס....

בת מדרש וחושבת שצניעות היא רק כלפי חוץ?!

לא הבנתי....

אני מתכוונת שזה לא אמור להגיד על "צניעות חיצונית" (יצאה לי הגדרה מוזרה ביותר....),

כי מי שרוצה להיות צנועה יכולה ללכת עם מכנסיים (מתחת לחצאית כמובן...) ושלא יראו לה אותם...

"כי מי שרוצה להיות צנועה יכולה ללכת עם מכנסיים (מתחת לחצאית כמובן...) ושלא יראו לה אותם..." - אין דבר כזה!!!! זה לא נקרא צנוע - צניעות היא גם כשאף אחד לא רואה את המכנס!!!

לאישה ללבוש מכנסיים כפיג'מה??

או שאני ממש קשת הבנה...ואני לא כזו...

???????

אין שום אבל שום בעיה עם מכנסיים מתחת לחצאית אם לא רואים אותם!!!!!!

תתייחס לזה כמו גרביונים!

תודה!!

אני לא מוזר...

נוצה - העניין הוא שהקביעה שלך היא שרירותית לגמרי! זה נחמד שאת מתייחסת לזה כגרביונים, אבל זה לא אומר שזה נכון

למה זה שונה מגרביונים???? אתה אפילו לא יודע שזה קיים!!!!!!!

לא מעניין אותי מה אני יודע ומה לא!

היחידה שמשהו צריך לעניין אותה משהו - היא הבחורה! צניעות היא גם בחדרי חדרים. גם כשאף אחד לא רואה. כן, גם בלבוש!

אתה מוכן להסביר לי למה זה לא צנוע מכנס מתחת לחצאית כשלא רואים אותו???????????

כי נראה לי שאנחנו טוחנים מים על הלכה שהיא מאוד ברורה ופשוטה..

חולצה - מותר. גרביונים - מותר. מכנס - אסור!!!

אבל זה דומה לגרביונים? אז מה?! ככה התורה אומרת!

למה דוקא ככה?? לא יודע!!!

חולצה - מותר. גרביונים - מותר. מכנס - אסור!!!

מכנס= שהוא של גבר, אסור!!!!

כשהוא מותאם לאישה ואינו נראה לעין (כמו גרביונים!!!) מותר!!!!

למה דווקא ככה?? לא יודעת!!!!!

להלכה, רוב הפוסקים אוסרים מכנסיים רק מחמת הצניעות, ולכן במקום שאין פגיעה בצניעות, אין איסור בלבישת מכנסיים. כגון אשה שרוצה ללבוש בלילה מכנסי פיג'מה, מאחר שהדבר נעשה בתוך ביתה, אין בעיית צניעות, והדבר מותר. וכן נשים שירצו להתעמל במקום סגור, מותר להן ללבוש מכנסי טרנינג. וכן מותר לנשים שרוצות – ללבוש בחורף מכנסיים תחת לשמלה, כדי לחמם את רגליהן. וטוב להקפיד שהמכנסיים לא יֵראו מתחת לשמלה, כדי שיהיה ברור שהם נועדו לחימום. אבל אם הם יֵראו מתחת לשמלה יש חשש איסור "לא ילבש" לחלק מהפוסקים, וכן יש חשש שהדבר יגרום למכשול, שמא לאחר שילבשו מכנסיים לא ילבשו חצאית ארוכה מספיק.

http://ph.yhb.org.il/09-06-08/

לגבי שאר הזמן - כעם כל הכבוד, אני (הקטן, כלום, פיצפון...) לא מסכים עם הרב מלמד שליט"א (אני *לא* חולק עליו). הבאתי לך קודם את הרב מוצפי. וכמו שכבר אמרו - הרב מוצפי מחמיר.
כנראה שהרב מלמד מקל

הרב מלמד= ההלכה

הרב מוצפי= מחמיר

הרב נח= מקל

הרב מוצפי כתב הלכה חדשה שנקראת "מחמיר"?

הוא לא דיבר כלל על מכנס שלא רואים מתחת לחצאית,

וזהו,

אין לי יותר מה להוסיף!!

לילה טוב,

ואתה מוזמן לשאול את הרב מוצפי,אני ממש רצינית!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

עם כל האנרגיה שהוצאת, בטוח תרדמי בקלות...

אני הבאתי את התורה כהוכחה...

את מי את מביאה?

למרות שאני מסכימה עם דעותייך-

למען ההגינות אציין שזה לא נראה שבאת באמת לדון בשאלה שהעלת אלא רק כדי להשמיע את דעתך, מה שאומר שכל דבר שמישי תגיד פה לא ישכנע אותך כי אתה כבר נעול על דעה מסויימת ורוצה שיסכימו איתך (בלי לפגוע..)

חוצמזה, כמאזינה קבועה של הרב מוצפי (כל יום שישי ברשת מורשת, ממולץ!) אין ספק שהוא מזוהה עם הזרם החרדי ויש דעות שהוא אפילו נחשב רב מחמיר, כך שלהביא אותו כהוכחה זה לא נראה לי הכי חכם..

לשאלה עצמה- נראה לי שצריך להבדיל:

- מכנסיים מתחת לחצאית שלא במטרה שייראו אלא לנוחות שלנו, (ובנים, לא יעזור להסביר לכם, כי לא תבינו!) אין בהם שום איסור! זה בדיוק כמו גרביונים..

- מכנסיים מתחת לחצאית שרואים בברור, ולטעמי בכלל לא משנה אורך החצאית, יש בהם בעיה מעצם העבודה שבת לובשת מכנסיים וזה מצטייר כחוסר צניעות וזילות..

כמובן, שיש בנות שתקפוצנה עלי ויטענו אחרת, וזה ליופי ויותר צנועה ובלה בלה.. לא מסכימה איתכן!

הבאת את הרב מוצפי הצ'דיק והוא סגר לך את כל הספקות כמו שאני מבינה...

אז לפי התשובה תחתוך בעצמך מה אתה עושה עם הקשר הזה..

ועוד דבר-

אין בעיה לדון אבל יש בעיה לחפור..

ובאמת לנו הבנות (לפחות לי..) קשה לראות שרשור שמתעסק בצניעות האישה.. יש גבול..

לא הייתי פוסלת על זה קשר כי זה לא בהכרח מעיד על חוסר דוסיות (לא מאמינה שאני אומרת את זה..) אלא לעיתים זה נובע מהרגל וחוסר מודעות..

ואם זה כ"כ עקרוני לך מה הבעיה לדבר איתה על זה???? או שזה רק ברמת הדיון התיאורתי?

ואולי אכן היא לא מתאימה לך...

כבר דיברתי איתה על זה

כדעתי - שכל אחד יחיה וייתן לחיות.

השאלה מה קורה כשאתה חושב על חינוך הילדים שלך והשקפת הבית...

זה כבר שאלה אחרת...

מבחינתי ברור שהולכים לפי הבעל גם אם זה לא כ"כ מסתדר לי אישית..

אבל זאת דעתי הענייה בלבד..

מה??

אני מבינה מאוד שזה מפריע לך,

השאלה היא האם זה מצטרף לעוד דברים בסגנון הזה שמפריעים לך ,

ואולי אם זה לא מאוד מאוד חשוב לה היא תסכים לשנות למענך....

אני ממש לא צוחקת היו מקרים של שינוי יותר קיצוני בלבוש בגלל חתונה

ההגיון שמאחוריו עקרוני

ולדעתך???

לדעתה - נותן לה הרגשה פנימית טובה. (לי שפן עושה אותו דבר, אז?!)

לדעתי - בריחה מהמציאות הכואבת... מובנת כשלעצמה, אבל עדיין בריחה

אתה רציני??

מזתומרת הרגשה פנימית טובה???

ככה יותר כיף לה...
קשה להיכנס לראש של בן אדם לאורך זמן...

אנחנו מדברים עכשיו על כאלה שרואים או לא..

כי כבר אמרנו- כאלה שרואים, שתלך לחפש את ההרגשה הפנימית הטובה במקום אחר..

כאלה שלא רואים- תחפש אתה מציאויות כואבות במקום אחר כי פה הם לא קיימות!

לא מובן בעליל!!!!

רצינית?

שלא קשורים בכלל

כבוד הדדי, אהבה ונתינה הם תנאים הכרחיים כדי שבכלל יהיו ילדים. לא חסרים זוגות שפירקו את החבילה לפני שהגיע הילד הראשון. כשרוצים לריב, אף פעם לא חסר על מה. כשרוצים לגשר על הפערים, זה כמעט תמיד אפשרי. מי שדוגל בדרך הוויכוח ימצא את עצמו מתווכח שוב ושוב, אם לא על א', אז על ב', אם לא על הדירה, אז על הילד.

הבעיה שלי עם השאלה של פותח השרשור היא לא על עצם השאלה הנוכחית, אלא על מה שהיא מסמלת. מי שמתעסק בקטנות בהתחלה, סביר מבחינתי שיתעסק בקטנות כל החיים. אני אישית לא הייתי רוצה מישהו שיחפש אותי בסיבוב על כל קוץ, וזה די ידוע שאנשים עם אטרף דתי, אחרי שפותרים את הסוגיות הדתיות, מעבירים את האטרף שלהם לתחומים אחרים. 

/Forum/Forum.aspx/t397294#4750391

אני לא בא רק "להשמיע את דעתי".

תפסיקו להיפגע לי מכל דבר.

נוצה - העניין הוא שבני אדם מתנהגים בצורה מסויימת, גם כשלא תמיד היא נכונה. עד כאן מובן ואפילו מתקבל על הדעת.

אבל כשבאים להסביר את העניין - התשובות שמתקבלות הן לא יותר מאוסף תירוצים!!

אז או שעונים באמת - או שלא בכלל!!

אני לא נעול על אף דעה, הפוך! אני מחכה שיסבירו לי מה אני לא מבין כאן!

אם את רוצה בפעם השביעית את הדוגמה עם העגיל, אין בעיה...

למה בן שעונד עגיל, בצורה של כדורגל וכתוב על העגיל 'לבנים בלבד' - עדיין זה יהיה אסור???? מה ההבדל??

אני לכשעצמי לא רואה בזה בעייה צניעותית, ולא משנה לי איך זה נתפס

בוקר טוב לך.

אתה מהמקדימים אני רואה...

אז אין שום בעיה . אם אי אפשר ללכת בלי המכנסיים מתחת, במילם אחרות רואים את השוק, זה כבר בעייתי.זה גם אוומר משהו על רמה דתית.

מכנסים מתחת לחצאית מעידות על הרמה הדתית------בנות לובשות מכנסים מתחת לחצאית כי זה הרבה יותר צנוע! עדיף בלי!? ולפסול בחורה על כזה דבר? זה שיגעון וההפסד הוא שלך

לא יודע מה לא הבנת ב"אני לא אפסול קשר בגלל זה".

חוצמזה, שכחתי, כל הנשים הצדיקות מהדורות הקודמים הלכו עם מכנסיים.

כי זה יותר צנוע.

נכון

תשובת הרב דב ליאור שליט"א

שאלה:
האם מותר ללבוש מתחת לחצאית ארוכה ששקופה באור השמש מכנסיים במקום תחתית? (יש לציין שאני לובשת מכנסיים מתחת לחצאית ממילא משום צניעות, החצאית עפה ברוח וכו’).

תשובה:
אני מתנגד עקרונית ל"מודה" של הליכה עם מכנסיים מתחת לחצאית. בנות לא צריכות ללכת עםמכנסיים, וזה לא תואם את גדרי הצניעות בעם ישראל. מי שיש בה יראת-שמים תלך בחצאיתאטומה, ולא תצטרך להזדקק למכנסים מתחת לחצאית.

שאלה:
האם מותר לבת ללבוש מכנסיים ארוכים מתחת לחצאית או שמלה. והאם מותר כאשר לובשים מכנסיים רחבים ללבוש חצאית שאיננה מגיעה עד הברך?

תשובה:
המכנסיים הרגילים הם לבוש של גבר, ולכן יש איסור מהתורה לאשה ללובשם. וגם אם תלבשם מתחת לחצאית או שמלה יש בכך איסור תורה.

ומכנסיים שהם שונים לגמרי מהמכנסיים המקובלים ללבישת גברים, כגון מכנסי פיג'מה, נחלקו האחרונים, יש אומרים שבכל אופן מכנסיים אסורים, וכך כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ב ק"ח. ולדעת רוב הפוסקים כל זמן שמדובר בסוג אחר של מכנסיים אין בלבישתם איסור לא ילבש. וכן הלכה. ולכן מותר לנשים ללבוש מכנסי פיג'מה כטרניג וכדומה. אלא שכל ההיתר בזה הוא דווקא בבית או באולם התעמלות, אבל ללכת בהם בחוץ אסור מפני שאין זה צנוע.

לגבי מכנסיים רחבים שרגילים ללכת בהם ברחוב, נראה שיש להחמיר ולהחשיבם כבגד של גבר, מפני שהם מוגדרים כמכנסיים, ומכנסיים שהולכים בהם ברחוב נחשבים כלבוש גבר. ואמנם יש נשים מבוגרות שרגילות ללבוש בחורף מכנסיים תחת חצאית רחבה, אולם כיוון שהן לובשות עליהם חצאית רחבה, כמעט ואינם ניכרים, אין בכך איסור, והרי הם כגרביים. ואף שהם רחבים כמכנסי טרניניג, כיוון שמגמתם לחימום ואינם ניכרים כל כך כלפי חוץ, הרי שהם נועדו לחימום ולא כבגד שמופיעים בו, ולכן אינן נחשבות כלובשות בגדי גבר. אבל כאשר החצאית אינה רחבה וארוכה, ניכר שהבת לובשת מכנסיים, שהם בגד של גבר, ויש בכך איסור "לא ילבש".

אמנם אם יהיו מכנסיים רחבים כל כך שיראו כחצאית, וגם כשהבת תלך בצעדים רחבים יראו עדיין כחצאית שיש בה כפלים, אותם מותר ללבוש תחת חצאית קצרה. וזאת משום שביחד זה יראה כחצאית על גבי חצאית.

ככלל צריך לדעת כי בדינים אלו המחמירה משובחת, מפני שככל שתהיה האשה צנועה יותר ביחסה לגברים אחרים, וכן בעלה ביחסו לנשים זרות, כך יוכלו יותר להרבות באהבה ואמון ביניהם. נמצא שאין כאן רק דקדוק בקיום מצווה מדברי חכמים של צניעות בלבוש, אלא סיוע למצווה הגדולה של "ואהבת לרעך כמוך", שמתקיימת באופן השלם ביותר בין בני הזוג.

וכן לגבי נערות, ככל שתקפדנה יותר בדיני צניעות כך יוכלו אח"כ לבנות את ביתן באהבה רבה יותר, מפני שהצניעות שומרת את היכולת לאהוב בשלמות למען ההתקשרות השלמה אל בן הזוג, שלמען האהבה שבין בני הזוג חנן הקב"ה את האשה ביופי.
לאחר מכן שמעתי שהרב מרדכי אליהו שליט"א מחמיר בכל מצב של מכנסיים. וכנראה סברתו שאי אפשר לתת את דברינו לשעורים, וכן צריך להורות.

לא כאן המקום לפרט ולנתח, אבל עובדה היא, שככל שמקפידים באופן נכון יותר על צניעות, כך הסיכוי להתחתן ולשמור על שלמות המשפחה - גובר. כמובן שמכל כלל יש יוצאים מהכלל, ויש בנות שהצניעות נובעת אצלן מבעיה נפשית ומחסרון באהבת החיים וצריך לחנך אותן כיצד להיות שמחות ומלאות חיים ועם זאת צנועות. אבל ככלל ברור שבקבוצה שפחות מקפידה על הלכות צניעות, אחוז הרווקים והרווקות, הגרושים והגרושות, גבוה יותר. ואילו בחברה שמקפידה על הלכות צניעות, אחוז הבנים והבנות המקימים משפחות ושומרים על שלמותם גבוה יותר, מפני שהאהבה שלהם אינה אובדת לריק בחוסר צניעות, אלא מכוונת כראוי בתוך המשפחה.

שאלה:
האם יש בעיה הלכתית עם לבוש של חצאית קצרה מהברך שמטשטשת את פישוק הרגליים כאשר מתחתיה מכנסיים ארוכות עד סוף הרגל ורחבות מספיק כך שהן מטשטשות את צורת הרגל וכן מיועדות לבנות באופן מובהק?

תשובה:
אין בעיה בצניעות באופן פרטני. אולם יש בעיה מצד מה שזה גורם לתרבות ציבורית של מיעוט צניעות. הצורך ללכת עם מכנסיים בדרך כלל גורם לציבור למעט בצניעות. בהתחלה זה עד הברכיים. לאחר מכן זה הולך ומתקצר. בהתחלה זה מכנסיים רחבות. לאחר מכן המכנסיים הולכות ומתהדקות. חכמים באותו הדור יכולים לקבוע מה דת יהודית ומה ראוי להיות הלבוש של בנות ישראל. כל הקיצור של השמלות בא מהגויים. אנו לא רוצים להתקרב לתרבות ולבוש הגויים. אנו צריכים לאהוב את הלבוש היהודי המסורתי שכלל חצאיות רחבות וארוכות.

איך זה קרה??

עם זה שזה צנוע ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית אם לא רואים,כמו גרביונים וכו'

זה היה ציני

סליחה ששכחתי <צ>

...

פשוט לא הבנתי מה אדון "מאחורי הקו" רצה ממני

מה את אומרת על 3 התשובות שהובאו כאן?

{אבל אולי לא שאלת אותי? }

לכתחילה,

עדיף שאישה תלך עם מכנסיים מתחת לחצאית (אם היא מעוניינת....)

ואף אחד לא ידע מזה,וזה לא עניין שלי ושלך....

אף רב לא יגיד שזה לא צנוע,הוא אפילו לא ידע מזה...

אם אישה בכל זאת הולכת עם מכנסיים מתחת לחצאית ורואים אותם,

ההלכה לא רואה בזה משהו טוב,ויש הרבה הסתייגויות מכך,

כלומר ההלכה לא תפסוק לעשות כך,

אבל אם מישהיא תלך כך,זה בסדר בדיעבד,

משהו כמו שכותבים,"יש לה על מי לסמוך.."

ואנחנו באמת עדיין דנים בזה???

לא צריך להסתבך עם עצמנו ככה,זה שאלה לפוסקי הלכה. ולנו נשאר לזכות במצווה "ועשית ככל אשר יורוך"

ובאמת שנמאס לי כבר....

מצטערת...

זה היה ארוך מידי... וייתכן שכבר אמרו לפני את זה

אבל דעתי האישית היא שאם החצאית מגיעה למקום שהיא צריכה להגיע(ברך+..)

אין כל בעיה ולפעמים זה ממש יפה...

שמחלק את הציונים. אנחנו לא יודעים את שיטת הניקוד, בקושי את החומר למבחן אנחנו יודעים - והוא בטח לא מבחן כל כך רדוד שמסתכם בחצאית ומכנסיים..

אז בואי נשאיר לו את העבודה.

ממש לא מתכוונת לפגוע פשוט רוצה להציג פה זוית מסויימת. למרות שממש הגיעו מים עד נפש, אני משתדלת לזכור שמאחורי כל ניק יש אדם וממש לא בכוונתי לפגוע.

עד כאן הקדמה.

מה זה עניינך העבודת ה' שלה? חושב שזה בעיה? תפסול. לא חושב, אל תדון בזה!

זה הצניעות שלה והעבודת ה' שלה.

כמו שלהבדיל אני לא אשאל אותך ולא אחטט אם ולמה אתה לא שומר עיניים ברחוב, ולא אביא פה רבנים שיגידו שצריך או לא צריך(ואני יכולה למצוא גם תשובות כאלה וגם אחרות) אבל אני לא אעשה את זה (ושאף אחד לא יעיז אפילו לפתוח דיון על האם צריך או לא צריך, זו רק דוגמא!!!) ושוב-אני לא אעשה את זה כי זה לא ענייני!!!! זה העניינים שלך מול בורא עולם כמו שהצניעות שלה זה עניין שלה מול בורא עולם!! (כמובן שאם היא תלך בחוסר צניעות מוחצן ברחוב, זה גם יהיה עניין שלך אבל כל עוד מדובר בדברים כמו-אורך חצאית, גרביים, מכנסיים מתחת לחצאית וכדומה, זה לא.) בלי להיכנס בכלל לשאלה האם מותר ללכת עם מכנסיים או לא- כמו שאמרתי, אני יכולה להביא עכשיו כמה וכמה תשובות של רבנים שמותר. אבל גם את זה אני לא אעשה כי זה לא עניינך. לא עניינך בתור בן.  אתה תטפל במצוות שלך מול ה' והיא בעזרתו תטפל במצוות שלה. לא מתאים לך, תפסול.

אבל ראבק אל תדון בזה!!!

ואל תשפוט אותה, ואותי, ועוד בנות כאן שאמרו שהן גם הולכות עם מכנסיים מתחת לחצאית, על סמך דבר חיצוני שאפילו לא וודאי שהוא אסור וגם לא תמיד תראה ותדע עליו. ועוד נקודה- אל תדון אדם עד שתגיע למקומו (וכיוון שלא תגיע, אל תדון.). שיטפתי בחור בדיון הנ"ל והוא אמר לי (בתור בן):שינסה למדוד חצאית פעם אחת(בתאוריה), נראה אם לא ירגיש חשוף לגמרי במיוחד אחרי שהוא רגיל ללכת עם מכנסים שמכסות את שתי הרגליים שלו היטב.

מקווה שהובנתי. פותחת בזאת עצומה-בנים אל תדונו בדיני צניעות של בנות אלא אם כן אתם רבנים. בנות מוזמנות לחתום

וחותמת..

רק עם הסתייגות קטנה-

את לא חושבת שלבעלך תהיה מילה בצניעות שלך כשתהיו נשואים?

לא כהתערבות בעבודת ה' שלך, אלא כחיי שיתוף והתקדמות?

לדוג', אם תירצי חצי כיסוי ראש והוא שלם- זה לא יהווה דיון בינכם?

אבל רק לו... וגם לאבא שלי כשהייתי קטנה...

כי דוני העלה את זה בהקשר זוגי ולא סתם לדון בענייני צניעות..

והם עוד לא שותפים לחיים, אם זה לא מוצא חן בעיניו, שימשיך הלאה. או שיקבל וימשיך איתה...

קודם כל תהיי בריאה. הפצצת פה  באלף ואחת דוגמאות שלא בדיוק קשורות לדיון.

אני לא הולך לעבור סעיף סעיף, אז שורה תחתונה: אני לא דן בענייני צניעות של בנות וגם לא רוצה לעשות דבר כזה מגוחך. אני גם לא שופט אף אחד. אף אחד!  אני משתף כאן נקודה למחשבה מאד רלוונטית אליי (ולכל שאר הבנים, כל אחד ודעתו) ואני עושה את זה מתוך מחשבה של ב-ע-ל. לא סתם בשביל לפסול. בפעם המיליארד: אני לא פוסל ולא אפסול על זה קשר!!!!!!!

איך בדיוק אני אמור לדבר איתה על זה אם זה לא ענייני??

אז נכון שאני עוד לא בעלה, ולכן אני עושה את זה בטקט וכמו שצריך.

וללבוש חצאית - ?!

גם אני נמצאת עכשיו בקשר לכן כל מה שאני כותבת מגיע גם מאותה ראיה. אבל אתה כן שופט. אתה טוען שמי שלובשת מכנסיים מתחת לחצאית פחות דתיה. וזה בדיוק מה שחירפן אותי. מי שמך לשפוט ביני לבין ה'??

ברוך ה' לא כל הבנים חושבים כמוך! כן, תתפלא אבל יש אנשים שמה שאצליהם בראש ובראשונה זה הפנימיות!! ולא יתפסו לקטנות כמו שאתה עושה.(מפתיע, אה?). ושוב- מכנס מתחת לחצאית לא נכנס לקטגוריה של שרוול קצר, חצאית קצרה וכו'. ממש לא נכנס.

ולא הבנתי מה פשר השאלה בסוף.

אז אם לא כולם חושבים כמוני?? את שמה לב באיזה רמה הטיעון הזה???

חוץ מזה, לא שפטתי אף אחד. הייתי יוצא מגוחך, אם הייתי טוען שמכנסיים גורם לך להיות פחות דתיה, כשבעצם אמרתי רק 7000 פעם שאני לא אפסול על זה קשר.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t397294#4748703

לגמרי י doniי

אז אני חוזר שוב: הן לא פחות דתיות.

ה"כביכול" - זה בגלל שהן תמימות לחשוב שאין קשר בין פנימיות לחיצוניות ולהיפך.

ברור?

לבין ללכת עם מכנסיים מתחת לחצאית..

וכבר חפרו בזה עד תום..

אך לא הצלחתי להתמיד עד הסוף.

בכל מקרה,

אני מהדור החצי קודם,

שעוד לא היה באופנה ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית,

ולא משנה מה יותר ארוך ממה,

ואם זה מכנסיים לבנות או בנים,

ואם זה נוח או לא,

מה שבטוח -

שאותנו חינכו להתנהג ולחשוש יותר לדרך בה הלכנו, ישבנו, נראינו,

כי לא היו לנו המכנסיים שפטרו אותנו מלשים לב לצניעות שלנו.

אני מקווה לחנך את בנותיי לצניעות אמיתית שמתבטאת בלבוש

ולא רק להשתמש בלבוש כדי להתפטר מן הצניעות...

רק טוב.

התאפקתי שלא לענות כל הזמן....

אבל,

בעיני זה גישה שתלטנית משהו... יש לה את השיקולים שלה בלבוש- לא מתאים לך- אז, כן, חותכים.(וראיתי את אלפי ההבהרות שלך בנידון.) לא דנים וחופרים כ"כ הרבה במשהו שלא מהווה בשבילך שיקול להמשך הקשר.

לא מפריע- אל תדון כ"כ הרבה.

מפריע- ובכן, זה עינינה הפרטי. אני יודעת על בנים שזה מפריע להם, אז שלא יצאו עם בנות כאלו. זהו.

ובלבוש שאין איתו בעיה הילכתית- אז אין היגיון אצל בנות. יש נוחות ויופי- וזה מספיק בשביל פריט לבוש. אל תנסה להבין- כי מאורך השרשור נראה לי שלא ממש יעלה בידך...

אני נמנית על אלו ההולכות כך, ו-אין היגיון. זה נוח, ויפה, וזהו.

אסור עגילים אסור מיחנסיים מיתחת לחצאית צנועה אפילו אם רואים אותההה אולי נהיה תליבניות אם רעלום?!?!

רעיון מעולהההה אאאהההההה?!?!

אחרי קריאת התגובות, הגעתי די חמימה...

מה הקשר לשתלטנית?? תעשי לי טובה, מה זה הרגשי נחיתות האלה???!

בכל מקרה, לכל הבנות, שכנראה לא שמו לב: כולכן חיזקתן את הטענה שלי. כמו שאת אומרת בעצמך הלליש - "אז אין היגיון אצל בנות. יש נוחות ויופי- וזה מספיק בשביל פריט לבוש". ז"א, שהשיקול הוא היופי. סבבה, הבנתי, תודה רבה.

חוצמזה, מי שבאמת רוצה תשובה מתמצתת ופשוטה - הנה התשובה של "ראו כי טוב" שמעליי.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t397294#4751900

אגב, כמה התנשאות... מה זה

אז אתה נעול, ואין לך יכולת להבין פסיקה הלכתית פשוטה

במילים אחרות 

אתה חושב שבת עם מכנסיים זה לא צנוע כי כך זה נראה לך 

אבל אין לך שום הבנה בגדר ההלכתי של הדבר 

אולי גם נחליט שבת בלי רעלה זה לא צנוע הרי כך לא רואים את הפרצוף

אלא מה 

ההלכה מחליטה מהו גדר הצנוע ומהו  גדר הלא צנוע ומהו הצנוע יתר שכבר אינו טוב

לדגומא 

בנושא בשר וחלב בעל בית שבישל בשר בכלי חלבי ישר יזרוק לפח, כי זה בשר וחלב 

אדם שלמד הלכה, יראה שלא תמיד במקרים כאלה זה נהיה טרף

וכו'

שלא קראתי כזאת כמות של יהירות והתנשאות בחיים.

"נעול"? אין לי יכולת להבין פסיקה הלכתית פשוטה?!?! אין לי שום הבנה בגדר ההלכתי של הדבר???

במקום להמציא הלכות, תפתח את התורה ותראה מה היא אומרת לגבי מכנסיים. אם תחפש תמצא.

אתה מכיר אותי בכלל שאתה זורק עליי את כל זה??! קצת צניעות לא תזיק לך.

אגב, מגוחך לתקוף בכוונת תחילה ובידיעה ברורה של מה שאתה אומר ואז לבקש סליחה.

פשוט, מסבירים לך ומסבירים ומסבירים, ואתה לא ממש מוכן לשמוע

דעה אחרת ממך... ולכן זה מרגיש שתלטני משהו.

אגב- ההלכה היא על מכנסיים, לא כשמעליהם יש חצאית צנועה.

והשיקול זה נוחות ויופי- כשאין  עם זה בעיה הלכתית.

ואם אין בעיה הלכתית- אז זה לא קשור לרמה דוסית ולאמירה וכל מיני משפטים כאלו...

זה פשוט נראה כאילו שיש לך זווית של ראיה על מכנסיים מתחת לחצאית  וזהו,בלי שאתה באמת  מוכן לבדוק את זה הילכתית... אולי זה רק נראה.

טוב, לא ממש עבדה לי העדינות, אבל ניסיתי...

ואגב, כנראה לא פגשת אנשים יהירים באמת

יש להלכה מה לומר על מכנסים מתחת לחצאית,לכן כל הדיון פה הוא מיותר (כולל העצבים וההעלבויות ההדדיות),חבל על הדיון,פשוט תשאלו רב.(והעתקתי למעלה,למי שרוצה ,דעות של כמה רבנים גדולים על מכנסים שרואים מתחת לחצאית).

שבת שלום ומבורך לככוולםם

קראתי,

אבל,יש עוד כמה דיעות של כמה רבנים, ועליהם הסתמכתי.

כמו שאמרתי זה עניין לדעת תורה .כמו לא מעט שירשורים פה,שהיו נחסכים אם  פשוט היו פונים לכתובת הנכונה,כלומר שאלות הלכתיות שואלים רבנים וזהו,ב"ה שיש לנו על מי לסמוך וישתבח שמו שנתן לנו דרך חיים טובה ללכת לאורה...

חוץ מדבר אחד.

אמרת שהרבה דברים היו נחסכים אם רק היינו שואלים רבנים. הטעות שלך היא כאן.

לא רבנים, אלא רב!!!

זאת בדיוק הבעיה שלנו כציבור (הציבור היחיד שאפילו לא מסכים על מי באמת מייצג אותו במדינה). אין רב אחד שפוסק, אין רב אחד שכולם הולכים אחריו, אין הסכמה אפילו על מי הוא הרב "הגדול" הנוכחי. לכל אחד יש רב משלו.  איך הלליש כתבה?  "יש עוד כמה דיעות של כמה רבנים, ועליהם הסתמכתי". זה לא הולך ככה! וזה ממש לא נקרא "עשה לך רב"!!!

כשכולם יבינו, שרבנים (ברבים) זה טוב בשביל שהם יתחלקו בין קהילות ולא בשביל שכל 100 אנשים ילכו לרב אחר, המצב שלנו יהיה יותר טוב. כשכולם יבינו שיש רב אחד שפוסק ואי אפשר לחפש פירצות אצל רבנים אחרים (וברוך ה', היום כל בן אדם שני ברחוב הוא רב) - אז יבוא המשיח. נסה ותראה.

לחצאית כי יש בנות שבלי כוונה מעלות תחצאית כי הם לא מרגישות כי יש להם מיכנסים מיתחת לחצאית

כי "דוס" זה לא אומר "צדיק". אולי הוא גם צדיק, אבל זה בטח לא בגלל מדידת חצאיות של בנות...

את אומרת שהמגזר הדתי רדוד ושניה אחרי זה את שמה את עצמך מעל כולם ("שומרת מצוות", "מאמינה ומצפה לגאולה")?! מחלקת ציונים?! מאד מוזר.

ואגב, ברוך ה', אני לא צריך להתחתן כדי להבין "מה אלה קשיים באמת". תאמיני לי שאני כבר יודע.

יש לי טיפ טיפה נסיון חיים.

אבל מה זה משנה, הרי אני מתעסק בשטויות, לא???

והמגזר הדתי כל כך רדוד, שלפעמים אני מתביישת לומר שאני "דתייה". מעדיפה "שומרת מצוות" או פשוט "מאמינה ומצפה לגאולה". 

אבל באמת-

רוב האולפניסטיות היום הולכות עם חצאתי שאפשר ללכת איתה בלי מכנסיים מתחת וזה יהיה צנוע ומכסה ת'ברך וכלזה- כי זה יפה. אני גם חושבת שזה יפה..

יש בנות שהולכות עם מכנסיים מתחת לחצאית ליתר ביטחון. [תמיד החצאית יכולה ליפולP: ]

יש בנות, כמוני, שהולכות עם טייץ קבוע, גם בקיץ. למה? נוח לנו. קטע דפוק, אני יודעת.. אבל לא נוח לי בלי מכנסיים צמודים..

ושלושת הדברים צנועים, לפי ההלכה. אם רואים ת'מכנסיים- זה רק בתנאי שהחצאית מכסה ת'ברך.

תכל'ס- לא מעיד כלום על האישיות של הבנאדם.

[אלא אם היא הולכת עם מכנסיים רחבות לבנות/תחרה, שאז זה אומר שרוב הסיכויים שהיא אולפניסטית, וכו'..]

אבל אני ממש מבינה אותה שהיא מתעקשת על מכנסיים מתחת לחצאית..

[אמאשלי, למשל, לא מבינה את זה.. אבל רק מי שבאותה סירה של הבנאדם יכול להבין אותו כנראה...]

ולפעמים גם מכנסיים בלי חצאית.

זה לא אומר כלום, ידידי. אתה מתעקש על שטויות. 

כשתתחתן, תבין מה אלה קשיים באמת.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."