(הייתי רוצה לשאול למה עצוב.
|תמיכה| אם אפשר)

הבוקר לא רחוק

(לוקחת בחזרה כל אוף סתמי שלא במקום, כשלאנשים אחרים יש קשיים רציניים )

והקשר למצביעי הבית היהודי הוא?

אז ננסה לחשוב, אתה אפילו לא הצבעת לבית היהודי, מה גורם לך לחשוב שהנציגים שאני שלחתי לכנסת ירקדו לפי החליל שלך ולפי הקוים האדומים שלך? יש לנו קוים אדומים ואפילו מוצהרים כבר ולצאת מהממשלה אפשר רק פעם אחת אז באנחה שלא נכשלת לחלוטין באזרחות ויש לך שמץ של מושג איך דמוקרטיה עובדת (היינו, שלמצביעי מפלגה אחת אין הרבה השפעה על נציגי מפלגה אחרת בדרך כלל) תרשה לי להתעלם מהשטות שכתבת, לא אוסיף לכתוב, אתה מוזמן להמשיך לתקוף אותי כרצונך כי אני מיציתי את הדיון.

בבית היהודי שזה לא קו אדום בשבילם, שחרור מחבלים, כדי לצאת מהממשלה

לא מפתיע, כל פעם כואב מחדש. בייחוד כשאנחנו באותה ס(ט)ירה, מי שבחר בהם ומי שלא.

שהקו האדום שלהם לחלוטין יהיה פינוי יישובים.

בנתיים בכמעט שנה הזאת לא פינו שום יישוב ככה שזה לא עמד למבחן המציאות מה שאמרו. אם חלילה יהיה איום פינוי יישובים - אזי נוכל לראות האם הבית היהודי נאמנים למה שאמרו או שלא.

אני מאמין שהבית היהודי הם המפלגה עם הכי הרבה שכל בממשלה, הכי אידיאולוגית, שתדע לצאת בזמן הכי נכון - בלי לשבור את הכלים מוקדם מידי, ואולי אפילו לעודד את ח"כי ושרי הליכוד להתפצל בזמן אמת.

כל החכמים בלילה שמצפים על כל פיפס מהבית היהודי לצאת מהממשלה, שוכחים שאחרי זה פשוט מה שיקרה זה שהבודה יכנסו, מצבם של הישיבות רק יהיה גרוע יותר, על זוגות חד מיניים ותמיכה של המדינה בחוק נישואים אזרחיים כמובן שאין על מה לדבר - זה יעבור תוך שבוע. וכמובן - יהיה משא ומתן, אף אחד לא יוכל לנסות אפילו לעצור את השעיטה המטורפת לקראת וויתורים איומים וכו'...

פייגלין זה נחמד וטוב ויפה - אבל נטול כל כוח ממשי. אלדד ובן ארי - בחוץ. אתם לא רוצים לסמוך על בנט - בבקשה, אל תסמכו. לכו לשלי יחימוביץ לבכות על הכתפיים שלה.

לפעמים הבכיינות נמאסת קצת. במיוחד כשזה מגיע מכאלו שבחרו מפלגה אחרת בזמן הבחירות. מילא בוחרי הבית היהודי אם מרגישים שרומו - להם מותר להתבכיין. לאחרים - לא. תתמודדו עם מה שבחרתם. אם ל-נ-ו היו 19 מנדטים וללפיד 12- אנחנו היינו בעמדת הכוח, לבני לא הייתה שרת המשפטים ולא הייתה בקואליציה וגם לפיד - ומי שהיה נכנס לקואליציה עם נתניהו לא משנה מה היה רוצה, זה החרדים ואנחנו כשותף בכיר - והיה קצת יותר קל לטרפד דברים כאלו...

ואם בן ארי ואלדד היו מתגברים על הגאווה ונשארים עם תקומה, והיו נכנסים לבית היהודי עקב כך (על אפו וחמתו של אורבך - זה לא משנה עכשיו, לא הוא הקובע) ועקב כך ועקב האיחוד הגדול שהיו רואים בשורותינו, היינו מצליחים להכניס גם את הרב אמסלם לבית היהודי - ואם כל בכייניי ופחדני הליכוד היו עם שכל על הכתפיים ומתאמצים בזמן הבחירות להציג למה הם טובים והשמאל לא - ולא למה לא לבחור בבית היהודי - אין ספק שתיאורטית היה סיכוי גבוה שלנו באמת היה יותר מנדטים מלפיד וזה היה משנה את התמונה...

מי שחי בסרט שבן ארי ואלדד יצליחו לשנות את השלטון בישראל לבד - שיהנה וימשיך לחיות בסרט עם הפופקורן שלו. לי ברור שאם יש אלטרנטיבה לשלטון, זה רק דרך פלטפורמת הבית היהודי - שבעזרת ה' תורחב, עד שנצליח להגיע לעמדת מפלגת שלטון מתוך נקודת ראייה דתית (ויצוצו עכשיו כל הציניקנים ויגידו בנט?דתי? ובכן - אין לי עניין לענות לכם)

אז תחשבו שאתם ממשיכים לחטוף סטירות - בסדר. סך הכל כל מפלגה פחות או יותר בנתיים מקיימת מה שהבטיחה לבוחרים שלה ערב הבחירות (מלבד אולי הליכוד...) - ואין לי שום טענות כלפי התנועה, או יד עתיד - הם מקדמים את האג'נדות שעליהן הכריזו מראש, הם לא שיקרו. וגם הבית היהודי לא שיקרה. היא לא עשתה בנתיים משהו שאמרה שלא תעשה - אז עזבו את המפלגה בשקט.

יש לך שפע של מפלגות להצביע אליהן - אתה חופשי להצביע לכל מפלגה שתבחר, וכמובן, גם חופשי לא להצביע בכלל

(אגב, מסקרן אותי באופן אישי - יש מפלגה כלשהי שכן תואמת את כל דעותיך, והיא גם ריאלית (קרי - תעבור את אחוז החסימה בבחירות באות, כי אם לא - הצבעה אליה משולה פחות או יותר כמו אי הצבעה)? אשמח לשמוע מהי ולבחון אותה, אולי גם אני ממש אתפעל ממנה ואבחר בה בבחירות הבאות. אני אומר ברצינות - אשמח לשמוע אלטרנטיבות).

להצביע. זה חלק מהדמוקרטיה בישראל.

למרות שאני חושב שזה זכות שדי כדאי וצריך לממש אותה - ההצבעה בבחירות - ואם לא ממשים אותה (וזה ההבדל לדעתי בין מי שהצביע למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה, לבין מי שלא הצביע בכלל - למרות שבתכל'ס התוצאה של שניהם אותה תוצאה) - אז אי אפשר להתלונן על המצב במדינה. לא בחרת לקחת אחריות על החיים שלך ולהצביע - אל תתלונן (אני לא מדבר עכשיו עליך כי אתה אומר שכן הצבעת - אני מתכוון, אדם שלא הצביע ומתלונן על איך הכנסת מתפקדת וכו'...).

למען האמת בן ארי דווקא היה הבחירה הכמעט הכי טובה מבין כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה - היה סיכוי גדול שיעבור את אחוז החסימה, ואכן מי שהצביע לו אני מניח הצביע לא מתוך ידיעה שהוא לא יעבור את אחוז החסימה אלא מתוך תקווה שכן (בניגוד למפלגות קיקיוניות אחרות שקיבלו כמה אלפי קולות בלבד).

ולכן מי שהצביע לו - שאפו, למרות שאני אישית חושב שצריך מפלגה שיכולה להזיז משהו. לי אישית כאב שבסוף לא הצלחנו להתאחד כל הימין הדתי יחד .

החלום שלי הוא שכל נציגי הימין הדתי בכנסת - גם מהליכוד - יהיו במפלגה אחת עם אוריינטציה דתית אבל שיכולה להכיל בתוכה גם חילונים. לחלוטין לא ליכוד ב'. אלא הבית היהודי א'.

זאת, לדעתי, מפלגה בעלת פוטנציאל לשלטון ולשינוי מגמות.

רק אני ריאלי ויודע שחזון אחרית הימים הזה כנראה לא יתרחש במאתיים שנים הבאות

החיים לא מושלמים, אכן

מה אנחנו יכולים לעשות עכשו ולהשפיע עם כל מה שקורה פה. (בודאי גם תפילות, לא התכוונתי מהצד הזה אלא עשיה ממש, אפילו לא מחאה, עשיה של קואליציה. מקווה שהובנתי)

תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל לא ראיתי פה התבכיינות לשמה. כאב? בטח שכן, חובה ורצוי ומצוי עד מאד..

וסתם בשביל ההנאה שלי, נשאל אותך שאלה תיאורטית - אתה חייב לענות את אחת מהתשובות, תשובה אחרת או מתחמקת לא תתקבל:

היה ונניח אתה חייב או לשחרר 104 אסירים רוצחים, או להקפיא באופן מוחלט את הבנייה ביהודה ושומרון וירושלים ש"מעבר לקו הירוק" למשך תשעה חודשים. באיזה אופצייה היית בוחר?

לא להתחמק. לא לקשר את זה למצב עכשיו - תענה לי נטו על השאלה הזאת, לפי המצפון האידיאולוגי שלך, מה היית עושה...

(אני יודע - זה שאלות נוסח שואה - אמא, אם את יכולה לתת תעודת חיים רק לילד אחד שלך, לאיזה ילד היית נותנת את התעודה? - אבל זה שאלה מתבקשת ונצרכת).

/Forum/Forum.aspx/t603994

ופה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t568742#6304030

הרב מסכימים עם זה שהקפאה עדיפה על שחרור.

מה אתה מעדיף ותענה בכנות.

א) שכמה אנשים יפוצצו אותך מכות עד זוב דם ואשפוז.

ב) שישרפו לך את הבית עם כל הזכורונות ולא יישאר שם מאומה.

אלה בערך האופציות שהעלית

עכשיו אולי תבין כמה זה מעצבן התשובות האלה.

מאומה. (בהנחה שהתכוונת שבאופציה הזאת אין נפגעים בני אדם...).

כן, זה מעצבן - אבל ניתן לענות על השאלה אפילו אם היא מעצבנת. אפשרות בחירה תמיד יש.

אגיד לך גם עוד משהו בסוד? כמו שכתבתי למעלה - שאלות קריטיות יותר עמדו גם בפני הורים בזמן השואה, נגיד - היה כסף מספיק כדי לשחד משפחה גויה אחת שתחביא את בן של היהודים אצלה עד אחרי המלחמה, אבל זה מספיק בדיוק לבן אח, ויש לאבא ואמא היהודים שני בנים בני שלוש ועשר - אז איזה בן להציל, בן השלוש או בן העשר?

זה שאלה קורעת לב אך התשובה האמיתית לכך, כנראה, הייתה - זה שיהיו לו תיאורטית הכי הרבה סיכויים לשרוד, הוא זה שההורים יחביאו אצל הגויים וישלמו להם את הכסף (אני לא נכנס לשאלה למי יש את הסיכויים לשרוד - אלא רק מסביר את העניין).

שאלות מעצבנות וכואבות מאוד ת-מ-י-ד עמדו בפני העם שלנו.

עכשיו אתה מוכן בעצמך לענות גם על השאלה שלי אחרי שעניתי על שלך?

ששניהם איסורים גדולים כנראה שאתה לא אדם תורני.

כנראה שלדבריך הרב עובדיה לא היה אדם תורני.

הרב עובדיה במפורש, גם לאחר שחזר בו ממה שהסכים להסכמי אוסלו, מהחזרה ומהנימוק שלה מובן, שהוא טוען שאם באמת היה אפשרות שיגיע שלום אמת לאחר חתימה על הסכם שבין השאר יגרום לפינוי יישובים ומסירה מחלקי יו"A - הרי שמותר לדעתו הלכתית לעשות את זה. כן כן. לא נטייח את האמת - זאת הייתה דעתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ומה שחזר בו היה רק בגלל שאמר שהבין שלא יגיע מזה שלום אמת לכן הכל בטל ומבוטל מבחינתו - אבל עקרונית, אם זה היה מביא שלום אמת, הרי שמותר היה "להתפשר על א"י" - לפי הרב עובדיה.

האם מישהו פה טוען שהרב עובדיה לא אדם תורני?

ודבר נוסף - אני לא הבעתי בשאלה הזאת עמדה ולא אמרתי מה התשובה שלי - האם עדיין השאלה הזאת אומרת משהו עליי?

אני רק הצבתי שאלה שמי שרוצה שיענה. 

אבל אכן, אני באמת לא אדם תורני כמו שאני הייתי רוצה להיות - בזה אתה צדק בלי שום ספק! אני צריך להתקדם עוד המון המון המון כדי להתחיל אפילו על לחלום להיות במדריגה שאני רוצה להיות בה. שאזכה!. שנזכה כולנו!!!

והכי חשוב לזכור, חברים, שחלילה לא נתפלג - כל ישראל אחים! כמה שזה לא נראה לכם כעת - אני אוהב את כולכם, את כולנו, את כל עם ישראל, ובאמת כמה שזה נשמע נדוש ו"בנטי" כזה - אתם אכן אחים ואחיות שלי. בכנות ממש.

אחים יכולים להתווכח ולריב ולהיות ברוגז אחד עם השני המון המון זמן - אני יודע את זה על בשרי - אבל בסוף, הם תמיד יישארו אחים, אה? .

תקרא את שלושת התגובות האחרונות שלך, הם מאוד עצבניות.

לא מעניין אותי מה המציאות עכשיו ולא מעניין אותי מה אני או מישהו אחר חושבים על המציאות עכשיו - בסך הכל שאלתי שאלה לגבי מציאות תיאורטית שמתרחשת במדינת ישראל שנמצאת בכוכב אחר, וכל התנאים במדינה שם הם כמו היום אצלנו, ואתה חי שם וצריך לקבל החלטה כזאת או כזאת, חייב באופן מוחלט לקבל החלטה, אין אפשרות אחרת - מה היית מחליט.

אתה לא יכול להגיד על שאלה כזאת שהיא מטומטמת והזויה - היא לא לפי כללי המשחק שלך אלא לפי שלי.

לכאורה, גם שאלה כמו שנתתי אז בהקשר לשואה, את איזה בן היית מציל - גם היא הזויה, אבל היא הייתה קיימת ועמדו בפניה.

לכן - אין פה קשר לשאלה הזויה, אלא זו שאלה תיאורטית שבנתיים לאף אחד אין רצון ואומץ לענות עליה.

אנא, בבקשה, ענה לפי מה ששאלתי. לא טענתי שזה קשור לדיון, אמרתי מראש שזה שאלה "סתם להנאה שלי". לא התיימרתי פה להציג תשובה לדיון שנערך פה אלא בסך הכל שאלתי לאיש השקים שאלה פשוטה. אתה לא רוצה לענות עליה - תפדאל, אבל בבקשה אל תפזר פה נאצות...

אין עניין כאן של "שאלה מטופשת" - כי היא לחלוטין לא מטופשת, אם, לדוגמה הזויה לחלוטין, אתה ראש הממשלה וחייב לחתום על אחד מהצווים הנ"ל, ועומד מולך אדם עם נשק שלוף ומורה לך לחתום על אחד מהצווים הנ"ל, או עקירה או שיחרור רוצחים - או שהוא הורג אותך... (ונניח שלא מדובר כאן במלחמה שאז זה שעת שמד, ובהנחה שלא מעורב כאן גילוי עריות, עבודה זרה, וגם לא שפיכות דמים - ושחרור רוצחים מהכלא זה לא שפיכות דמים ישירות, לכן זה כנראה לא נכלל בהגדרה הזאת למרות שזה אכן מכעיס ומקומם).

זה שאלה שתיאורטית היא אפשרית - ואני בחרתי להציב אותה. לא נוח לך - בבקשה, דלג, אני לא אכעס

אולי אני קר מדי לא ודע.

לעצם השאלה ברור שעדיף הקפאה. מה הספק?

מה יקרה אם לא יבנו בתים, זה סך הכל סבל לעם.

שיחרור רוצחים זה ממש פיקוח נפש.

בקיצור לא מבין מה הדרמה הגדולה

מכניסים לעצמינו לראש שאין ברירה אחרת.

אם היו שואלים אותך על איזה הורה אתה מוותר מה היית אומר?

היית יורה בשואל נכון?

יופי

לקוח מהפייס של אמיר שיבי:

"אנא ילדים, עזרו לעורך ישראל היום למצוא כותרת מקורית לקראת הפעימה הרביעית של שחרור האסירים"

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.