מתלבטת עם להגיב את מה שיש לי לומר.

כותבת בכל זאת, אנסה לנסח בצורה עדינה.

עולה כאן השאלה בעיניי לגבי "האדם המושלם". אם היינו יכולים לשכלל ולשבט את הגנום האנושי להיות חסין לכל. האם היינו עושים זאת? האם היינו "זורקים לפח" את הפחות מושלמים?

בעצם, מה אנו עושים כשאנו מחפשים עבורינו את "הבחור/ה המושלמ/ת" להתחתן איתה/ו?  מה אנו חושבים שיקרה עם מי שהוא לא מושלם, ובכלל, כולנו לא מושלמים, אז מה אנו רוצים? 

אני לא חושבת שבדיקת גנטיות הן רעות. 

ועדיין, אני לא רוצה להגיע למצב של אנשי ספרטה הקדומה הארורים, שנטשו וזרקו את הילדים הנכים שלהם על ההרים כי הם לא יכולים להיות  "בעלי גוף מושלם".

והסיבה שבחרתי להגיב דווקא להודעה זו  היא שמכאן ומכאן (מהודעה זו ומההודעה שהגבתי לה) עולה הנושא המוסרי. מה שבאמת יחזק את האנושות זה לא גנום חזק. זה מוסר חזק. ויש מה להרחיב.

כאן לא מדובר על שאיפה לגדל אנשים חזקים מאוד שתגרום להרג והפקרה של החלשים ,

אלא ניסיון למנוע מאדם להיוולד עם נזק או בעיה שתפריע לו מאוד במילוי תפקידו בעולם

(ולא שהשאיפה לאנשים חזקים ויפים היא לא טובה , אלא שהדרך בה נעשו הדברים בספרטה ובגרמניה הנאצית רעה) 

למבחן על הבסיס הגנטי של המחלות 

ושואלת את עצמי את אותם השאלות בדיוק -

איפה הגבול? איפה הגבול בין אלוהים לגנטיקאי?

עד כמה הבחירות שלנו בכל התחום הזה הם נכונות?

ואיפה יהיה הגבול בעתיד?

בכל מקרה, לשאלתך--

המחלות הנבדקות בבדיקות גנטיות הן בד"כ מחלות קריטיות, חשוכות מרפא, ובד"כ לטאליות (גורמות למוות בגיל צעיר)

אני לא חושבת ש-d.i.d  - או כל הפרעות הזהות האחרות, נכללות בקטוגריה הזו

ואני לא חושבת שיבוא יום והם יהיו.

לגבי שאר השאלות - עדיין אין לי תשובה סדורה ומגובשת לגביהם.

בגיבוש.

ה' נתן לנו כלים להתמודד עם מחלות

ככה מתקרבים לחזון אחרית הימים בדרך הטבע

כי זה ממש חמור

אבל על "לא להיוולד" אני רוצה לומר שבסופו של דבר הקב"ה מנהל את העולם

יש בשמים אוצר שנקרא "גוף" ששם נמצאות כל הנשמות שעתידות להיוולד, והקב"ה מתאים לכל נשמה תכנית שמתאימה ליעוד שלה, ושולח אותה להורים שמתאימים לה

אם ההורים שלך היו יכולים למנוע לידה של ילד חולה במחלה כזאת, הקב"ה היה מסתדר לברוא אותך בצורה שאת צריכה לתפקיד שלך

אני לא רואה סיבה לדאוג לתוכניות של הקב"ה, נראה לי שהוא מסתדר לבד די טוב...

אם אין "סיבה לדאוג לתוכניות של הקב"ה", למה להעלות על הדעת אפשרות של "למנוע לידה"?

היא נטו בידיו

הוא לא נתן לנו אפשרות להחליט אם תכנית הבריאה תצליח או לא. היא תצליח!

בידינו הבחירה אם זה יעשה על ידינו, או על גבינו, אבל מה שהקב"ה תיכנן יקרה.

כך שאם נשמה צריכה להגיע לעולם ולמלא תפקיד מסוים, הקב"ה ימצא איך לשבץ אותה לתפקיד שלה

מה שאין כן הנתונים הטכניים של החיים שלנו לא מוכרחים להיות חלק מהתכנית. אי אפשר לדעת מה הקב"ה מתכנן לנו, ואנחנו מצווים להשתדל כמיטב יכולתינו ועם זאת לדעת שאם זה עומד בסתירה לתכנית האלוקית ההשתדלות שלנו לא תצליח.

לכן אע"פ שיש תכנית, יש מציאות של מניעה, כמו כל השתדלות בעוה"ז.

אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו כיון שאי אפשר לדעת איזה תכנית ה' בחר לנו, אבל הקב"ה עצמו ידאג לקיים את התוכניות שלו

אבל מחלות כמו שלך לא מחפשים שם

המחלות שדור ישרים בודקת זה בעיקר מחלות שבהם הילד חי במשך כמה שבועות בערך

מחלות קשות שהילד רק סובל כל ה"חיים" שלו

לא מדובר חלילה על מחלות כמו שלך

ב"ה שלא הכל מאובחן בבטן

ונותנים קצת השגחה שה' שהכל מכוון אלינו

אנחנו אוהבים אותך ושמחים שנולדת

אם היה אפשר לעשות משהוא, כלשהוא, לא יודעת מה- 

כדי שאת תיוולדי להיות הבת המקסימה המתוקה החמודה היקרה הטובה ... כל הדברים שהם את

וכל הדברים שהמשפחה שלך אוהבת אותך, מעריכה אותך, גה בך

אבל בצורה שמוותרת ממך את ההתמודדות עם המחלה שיש לך - 

את חושבת שההורים שלך היו עושים את זה? 

אני חושבת שהמוקד של בדיקות גנטיות הוא- וצריך להיות- טובת הילד

כלומר טובת מי שהוא מי שהוא כילד של זוג- אבל חוסכים ממנו חלק מההתמודדויות שעלולות להיות בחיים.... 

זה לא אומר שעכשיו שאת פה לא היו רוצים אותך.... 

(כלומר- את פה, ואת שלהם, והם רוצים אותך ואוהבים אותך, ומעריכים אותך על הגבורה שאת מתמודדת עם הקשיים שיש לך) 

מהשאלה יוצא שהעולם מחולק לשניים(מקצינה בכוונה):אנשים מושלמים,מקסימים ובדיוק מה שההורים רצו ורוצים ל׳תכנת׳, 

והאלה שהם לא ככה...זה לא רק DiD, זה יכול להיות אלף ואחד דברים בעצם...

(קראת את שומרת אחותי?זה בעצם הדיון והפואנטה של הרבה מהספר,להעלות שאלה דומה לדיון(רק ששם זה על הנדסה גנטית))

ו...לא יודעת,אני לא חושבת שהשאיפה צריכה להיות שילדים יהיו רובוטים...ואם למישהו יש שאיפה כזו אז הוא מהסוג הרע...

בעצם,השאלה היא כמעט-מה עדיף,מוסר וטוהר מידות או נוחות?

כל זה על ילדים שיש להם תסמונת דאון וכאלה...

האמת,שעל ילדים שהחיים שלהם יהיו ממילא קצרים ויהיו קשה להם מאוד פיזית אני כבר לא יודעת....מה הוא היה מעדיף,לחיות ולסבול ממוות בגיל צעיר ככ או לא?שאלה גדולה ככ...

ואת לא כשלון,או חסרת יכולות,או אכזבה!!!את א ד ם ,ו נ ש מ ה ,ומגיע לך המון טוב!!!!אישית מעריצה את העשיה והחשיבה שלך והכל,הלוואי וכולם היו כמוך..

בסוף כולם מתים. למה ללדת אותם בכלל? ואתם מדברים על כאבי ראש..

ועוד דבר - עם המחלות שבודקים בבדיקה גנטית אי אפשר לחיות, מתים מהם תוך גג 3 שנים.

ההבדל בין מחלות גנטיות למחלות אחרות קשות - פיזיות או נפשיות, זה שממחלה גנטית מתים מייד. אין שום סיכוי לחיות.  ממחלות פיזיות כמו סרטן יש זמן לחיות (אפילו שמתים צעירים בד"כ), וממחלות נפשיות לא מתים מוות טבעי אלא הגהינום נמשך כל החיים. אבל כן יש סיכוי- אולי לא לריפוי, אבל כן לאיזון ולמציאת הדרך להתמודדות תמידית ובניית חיים נורמליים עם כל הקושי הנורא.

כנראה שאם אי פעם ימצאו את הגן שגורם למחלות נפשיות או פיזיות ויהיה אפשר להנדס בני אדם בלעדיהם, אני בעד שיעשו את זה, כי למה לסבול? 

ועד אז, לא אחליט שאני לא יולדת ילדים כי בסוף נמות והעולם הזה מלא בסבל וצער. אלא אתחתן ואלד ילדים כי עם כל הסבל יש בו גם טוב. ויש גם אפשרות לנפש לצמוח מקשיים ולהתמודד. ואם  לא להצליח להתגבר, אז זה נורא שהחיים יעברו בעינוי מתמשך, אבל לפחות  הילד יזוכך בייסורים וכנראה בעולם הבא יקבל את השכר על כל הסבל.

אבל בפה מלא- אם אוכל למנוע כל צער כלשהו ולו הכאב הכי קטן, נפשי או פיזי, אעשה זאת

לק"י

לפחות מחלקן..

1. נשמה שצריכה לרדת לעולם הזה - תרד, בדרך כלשהיא.

2. זוג שלא מתחתן, ועקב כך הנשמה הזאת לא תיוולד אצלו - הנשמה פשוט תיוולד במקום אחר, להורים אחרים, ושם, הנשמה, אולי, תיוולד בגוף שלם יותר.

3. הגיוני ביותר לבדוק בדיקות גנטיות כאשר יודעים שיש סכנה חמורה שרבע מהצאצאים שלך ימותו אם תתחתן עם איה כזאת או אחרת. ואם בגלל זה לא תתחתן עם אישה מסוימת - אזי היא תתחתן עם מישהו אחר ותלד איתו ילדים, ואתה תתחתן עם מישהי אחרת ותלד איתה ילדים. בריאים ושלמים כמה שניתן.

4. אין מדובר פה על הפלת עוברים וכו' וכו'.

5. רבים מהמחלות הגנטיות, כאמור - פוגעות בעיקר בילד עצמו. בשאלת המוסריות - א-פ-י-ל-ו בהפלות - לוקחים בחשבון גם את המוסר כלפי העובר עצמו, האם הוא היה רוצה לחיות במצב כמו שהוא יהיה אמור להיוולד. במקרה שמעתי מקרובת משפחה מקרה כזה של הפלה, בהוראת גדולי הרבנים והרופאים. מה לעשות, גם זה קיים.

6. לכאורה, שאלה כמו שיש בכותרת היא "לא פיירית", כיוון שהיא עוסקת באדם שכבר חי. אדם שחי - ברור שהוא צריך להיות אהוב ורצוי ונאהב לפחות על ידי מישהו אם לא על ידי הוריו (יש הורים שנוטשים ילדים עם בעיות...ואז הם נלקחים לאימו, שמישהו לפחות יאהב אותם ויהיה להם בית). אבל אם מונעים מראש חתונה על סמך ידיעה ברורה שחתונה בין שני האנשים האלו היא בעלת סיכון גבוה לככה וככה וככה - אני לא רואה בכך בעיה. 

א. הסבירות שהילד שלך יחלה במחלה גנטית חמורה שאפשר לאבחן מראש בתקציב ובזמן סביר,

היא אחד לאלף+ (בערך), השאלה אם בשביל זה תעשה כזה טררם???

ב. אתה מצחיק עם הגישה שלך, העיקר לעשות בדיקה גנטית???

אם עשיתם בדיקה של "דור ישרים", אז זה לא רלוונטי לכם כמעט בכלל!!!

אלו בדיקות שמתאימות לאשכנזים, ואתם 3/4 ספרדיים.

אז זה מצחיק להתעקש על בדיקה שלא מתאימה לכם,

זה כמו מישהו שכואב לו הראש, דורש לעשות .M.R.I לכף הרגל, מה הקשר??

ועוד להתעקש לעשות מזה טררם??? מי זה שהפחיד אותך כ"כ?

מה זה עניינך מה עשינו?

אני רק אומר שמדובר על עקשנות של כאלה שלא מבינים.

וחבל, כי יש זוגות שמתפרקים על הדבר הזה שלא בצדק!

צריך פרופורציות בחיים!

לבריאות!

ממש לא כל דבר

והיכן הגבולות עוברים ? אני מאמינה שיש גדרות הלכתיות והם מתייעצים עם רבנים

גמני אחרי כמה שעות טובות של בילוי עם מישהי חולה גנטית.

לא יכולה לדמיין את העולם בלעדיה, נשמה טובה.

אבל זה רק לאחר מעשה.

אם אפשר למנוע סבל- עוד לפני שהוא נוצר- נראה לי שחובת ההשתדלות למנוע אותו.

וגם את, מיוחדת כל כך, בלעדייך העולם היה חסר!!!

את עושה המון טוב בעולם.

אני מפצירה-עשוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו בדיקות גנטיות לפני נישואים,זה ממש פיקוח נפש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(ניק מוכר בערוץ)

אמא שלי עברה שתי הפלות בחודש תשיעי עקב אותה בעיה גנטית. 

אני עצמי חי בזכות המדע והרפואה בלבד. בארץ פחות מפותחת, בתקופת זמן אחרת - הייתי מת בגיל צעיר.

ספציפית, את הבעיה הגנטית שלי ככל הנראה לא היה ניתן לגלות מראש, כיוון שהמחקר הגנטי שלה התחיל לצבור תאוצה רק בשנים האחרונות (ומשפחתי עצמה חלק מהמחקר של הרופאים), ועדיין לא יודעים למפות בוודאות את ההעברה הגנטית.

לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחתן בלי בדיקות גנטיות - אם ניתן למנוע מראש מקרי מוות מצערים, גם אם במחיר של אי חתונה עם אדם כזה או אחר - זה כדאי. ואני יודע שזה אומר שילדים כמוני אולי לא יוולדו, לא בגופם הנוכחי - אבל הנשמה קיימת אני בטוח!!!

[גם אם מישהו חושב/ת שהם מזהים אותי אנא לא להעיק...וכמובן לא לחשוף בפני אף אחד]

לא לחוץ על לעשות בדיקות גנטיות. לא אכפת לי גם לעשות. לא שזה תלוי בי

אבל גם אם יוולדו לי ילדים עם תסמונת או מחלה כזאת או אחרת לא יקרה כלום. אני סומך על הקב"ה שהוא יודע מה טוב בשבילי. חוץ מזה מי מגדיר הפרעה בכלל. פעם כשבן אדם הייה שומע קולות היו קוראים לו נביא. היום זורקים אותו למוסד סגור ומסממים אותו עד איבוד הדעת. אולי בגלל זה חסרה נבואה בימינו?

אל תחשוב אפילו על לדבר ככה. אתה לא יודע איזה גהינום זה. הקב"ה יודע מה טוב בשבילך, מה שטוב בשבילך אלו הם חיים בלי יותר מידי צרות כדי שתישאר אדם טוב ותעשה חסדים עם אלו שיש להם תקווה, לא עם ילדים מתים

ואל תשווה בין נביא לבין סכיזופרן השומע קולות. אפילו אל תחשוב על זה. סכיזופרניה היא הסרטן של המחלות הנפשיות, היא המחלה הנוראה ביותר שיש, איך בכלל אתה מעז לדבר ככה כאילו זה כלום? תקרא קצת, תבקר במחלקות סגורות, ואז תדבר

ולא התכוונתי לפגוע, רק שתדע על מה אתה מדבר לפני שאתה כותב דבר כזה

קצת תמוה בעיניי שאתה אומר שהקב"ה יודע מה טוב בשבילי ומיד אחרי זה אומר בעצמך מה טוב בשבילי. בקשר לביטוי "ילדים מתים". המשפט הזה מתאר גישה מסויימת. אולי הילד לא מת? אולי פשוט לא יודעים איך לגשת אליו? מי קבע שלאותו ילד אין תקווה? לא לנו הזכות. 

ומי קבע שאותו אחד ששומע קולות הוא סכיזופרן ולא נביא. אולי אם במקום שפסיכיאטר "מומחה" שמתבסס על מדע צעיר ביותר יגיד לאותו בן אדם שהוא חולה נפש, היה אותו בן אדם פוגש באיזה עלי כזה או אחר שהייה מסביר לו מה לעשות עם הקולות שהוא שומע, אז אותו בן אדם הייה יכול להיות יותר שלם עם עצמו?

בקשר למחלקה סגורה. קשה לא לצאת משוגע מהמקום הזה.

אולי תתעניין במה שיש לברת נסיון להגיד : https://www.ted.com/talks/eleanor_longden_the_voices_in_my_head

מקווה שתרמתי במשהו

בבדיקות גנטיות בודקים סוג אחד ויחיד של מחלות- מחלות פאסיביות שמחייבות שני גנים כדי להתבטא.

הפרעות נפשיות זה בכלל תחום אחר ושונה לחלוטין לחלוטין בגנטיקה.

מחלות פאסיבות זה מחלות שלא משנה אם יש את הגן הפגום רק לאחד ההורים, אין סיכוי שתחלה בהן.

אבל אם יש את הגן הפגום לשני ההורים- אז הסיכוי הוא 1:4 שיולד ילד חולה.

ואם ילד מקבל את שני הגנים האלו- אז הוא 100% יהיה חולה.

אלו מחלות שבודקים בבדיקות גנטיות- ומוודאים שאין אותם לשני ההורים, כשלא אכפת לי אם יש להורה אחד.

הפרעות נפשיות זה מורכב יותר, כי זה שילוב של גנטיקה וטריגר חיצוני.

יכול להיות שיש בנ"א שאין לאפחד במשפה הפרעה- ולו יש.

ויכול להיות אדם שלשני ההורים יש את אותה הפרעה- ולו אין.

אדם שמפתח הפרעה- לא מחייב שזה הגיע אליו בגנים

ואדם שקיבל גנים- לא מחייב שיפתח הפרעה.

בכל מקרה בדיקות גנטיות לא יעזרו לי- כי זה לא משנה אם יש לשני ההורים או רק לאחד, וגם זה לא מחייב כלום ולא מנבא כלום.

(ועקיבא- לגבי סכיזופרניה ונבואה-- תלמד קצת את הנושא ואח"כ תדבר. נראה שאין לך מושג מה זה סכיזופרניה אם אתה מדבר ככה.)

מה שהתכוונתי לומר זה שמי שקובע ומגדיר מה היא בעיה ומי לוקה בה לא תמיד צודק ובקלות יכול להפוך בן אדם בריא לחולה. ובקשר לדוגמא של עלי ושמואל. לא התכוונתי שכל מי ששומע קולות הוא נביא. אלא שאם יסבירו לו מה לעשות עם הקולות שהוא שומע או המראות שהוא רואה אז הוא יוכל להתמודד איתם יותר טוב. זה משהו שפסיכיאטר בחיים לא יעשה כי מבחינתו מדובר בבעיה שצריך להעלים.

וגם אותך אני מפנה לברת נסיון: https://www.ted.com/talks/eleanor_longden_the_voices_in_my_head

זה לא "הפרעה" וזה לא "מחלה כזאת או אחרת"

מדבר פה במניעת מחלות איומות.

"ניתנה רשות לרופא לרפא" ולהפך- ניתנה רשות לטיפש לקלקל.

יש לך כוח בידיים, כוח של בחירה חופשית. ואם אתה לא מאמין שלמעשים שלך ולבחירות שלך אין באמת משמעות- אז אתה יותר קרוב לאסלם מאשר ליהדות. היהדות מאמינה בכוח של האדם.

יש כוח ברמה הרוחנית והגשמית לשנות.

אז אם אתה עושה השתדלות- אתה משנה מציאות.

וגם אם נגזר שאם תתחתן עם X יוולדו לכם 3 ילדים עם מחלה איומה ונוראית- אתה יכול לשנות את זה ע"י המעשים שלך.

אתה שואל מי מגדיר הפרעה, פה לא מדובר בעניין של הגדרות, מדובר פה על חיים ומוות. דיני נפשות. 

 כשאמרתי שזה לא תלוי בי התכוונתי שמאחר ולא אני עובר את הבדיקות אז המילה האחרונה היא מן הסתם של האישה לכאן או לכאן. 

 בכל אופן אם נזכר בפותחת השרשור שחיה עם d.i.d. למה היא צריכה לשמוע מאנשים פה בפורום שמה שיש לה זה מחלה איומה ונוראית. ואם לא התכוונת אליה אז למה בכלל מישהו צריך לשמוע את זה? זה נכון שצריך להכיר בבעיה כדי לפתור אותה. אבל לפעמים הבעיה היא בעצם הגדרת המצב כבעיה. המצב הוא מה שהוא. ואפשר אולי למנוע אותו מלחתחילה אבל אחרי הלידה מגיעה ההתמודדות כמו שכל בן אדם יש לו את ההתמודדויות שלו. לחץ וביקורת הם בד"כ גורם מעקב ולא מועיל.

 בעצם אם נולד לי ילד או ילדה ואני לא מרוצה מהם בגלל איך שהם נולדו, בין אם זה בגלל "מחלה" או בגלל דבר אחר. מה זה אומר עלי בתור הורה ובתור בן אדם בכלל? התפקיד של ההורה זה להכווין את הילדים. רצוי שהורה יאהב את הילדים שלו יקבל אותם כמו שהם, וינסה להכיר אותם כמו שהם באמת. אחרת הוא רק יחיה באשליה שהוא מכיר את הילדים שלו והוא לא באמת יוכל להכווין אותם בחיים, והם יצטרכו לעשות את ההתמודדות שלהם לבד. ולבד זה עצוב ולבד זה חבל.

הנושא של השרשור הוא בדיקות גנטיות, כמו דור ישרים.

אלו בדיקות ספציפיות, שדרך דור ישרים שני בני הזוג עושים, או שרק אחד עושה דרך הקופ"ח (אם זה לפני החתונה- לא שמנה מי מהם, אם אחרי- עדיף שהאשה כי בכל מקרה היא צריכה לבדוק X שביר)

כשאני מדברת על מחלות איומות, אני לא מדברת בכלל על הפרעות נפשיות. זה תחום שונה לחלוטין, ולא קשור.

אני מדברת על המחלות הספציפיות שבודקים כיום- שלכולן יש מכנה משותף. בכולן הילד לא ישרוד יותר מכמה שנים שאותן הוא יחיה בסבל, באישפוזים, בבתי חולים, לפעמים בלי להתפתח בכלל. זה אומר גם פגיעה בכל המשפחה כולה. 

וזה גם יכול להיות יותר מילד אחד במשפחה וכבר היו מקרים כאלו ל"ע.

אז נכון שאם כבר נולד ילד כזה- אז מקבלים אותו כמו שהוא ומנסים כמה שאפשר.

אבל אם יש אפשרות למנוע דבר כזה? אז ודאי וודאי שמוטלת עלינו חובה למנוע את זה. 

אני מסכימה איתך לחלוטין שילד שנולד- ההורה צריך לקבל אותו כמו שהוא. לא משנה מה.

אבל זה לא אומר שמראש אני לא אעשה כמה שאני יכולה למען הילדים שלי- שקודם כל יולדו בריאים.

במקום לטפל בהם אחרי הלידה וללכת לרופאים, לא עדיף פשוט למנוע את זה?

...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!