בניגוד לכל ספרי ההלכה המקובלים.
לא תמיד מספיק להגיד 'בעל כתפיים רחבות' כדי לפתור את העניין.
אם הוא לא הרב שלך, זה ממש לא פשוט לסמוך עליו.
ניתן לסמוך על רב מסויים אם הוא מומחה בתחום ספציפי.
אך בעניין זה - אמנם הוא מתעסק בנושא זה המון, ואף הוציא ספר על כך.
אך יש הרבה רבנים שהתעסקו ומתעסקים בנושא זה המון - ולכולם אותה דרך פסיקה (בוריאציות של אשכנזי/ספרדי וכו', אבל השינויים הם קלים וידועים).
הרב בן שלמה פוסק בניגוד לדעתם, ובניגוד לפוסקים קודמים יותר.
לכן ללכת אליו זה לא רק בגדר ללכת לרב שמומחה בעניין.
עם זאת, אכן נכון ללכת לרב שמומחה כך שיודע לדוגמא איזה מהכתמים הם מותרים (ושוב, בעניין זה הרב זכריה בן שלמה פוסק בניגוד למקובל, ולדעתו בכלל הכתמים המותרים הם גם אדום גמור, אם אני לא טועה אף בגודל יותר מגרייס, במידה ומתקיימים תנאים מסויימים).
כי אכן יותר במובן מסויים יותר קל לפסול.
ובמקרה הכואב שאת מתארת - צריך למצוא פוסק שיודע לדייק.
ויש גם דרכים נוספות שצריך לבחון ובשל כך למצוא רב בקיא.
עלו פה שמות שונים בשרשור - מכון פוע"ה (והרב בורשטיין), הרב פירר - מקווה מאוד מאוד שיוכלו לעזור.
ולך הפותחת - חיבוק גדול!!
מאוד כואב לשמוע את מה שאת עוברת...
מקווה מאוד שייפתר העניין בקרוב!!
ותוכלי להיות מותרים בקדושה ובטהרה.
והיו פה שירשורים רבים בנושא.
הרב הוא תלמיד מובהק של הרב זלמן נחמיה גולדברג ואינו זז כהוא זה מעמדת ההלכה.
נכון אמרת שלדעתו בכלל הכתמים המותרים גם אדום גמור...במידה ומתקיימים תנאים מסויימים - אלא מה? אחרת נאסור את כל המראות האדומים מלכתחילה.
חזרי בך!
יש מספיק רבנים שמחזיקים ממנו. גם אם אתם לא.
ואגב, לא מדובר ברוב מוחלט שפוסקים אחרת.
תלוי את מי סופרים, תלוי מגזרים וחסידויות, תלוי אורח חיים, (ותלוי, במידה מסויימת, גם מה שנקרא - טרור רבני).
בשירשורים קודמים למשל סיפרה מישהי חרדית שגם הרב שלה למשל מצליח להתיר מלכתחילה.
יש מקילים ויש מחמירים. והרב הוא ודאי לא רק הוא יודע.
זה שהרב פוסק אחרת מהמדיניות הרשמית של מכון פוע"ה שבהגדרה מתאימה את עצמה למכנה המשותף ההלכתי הרחב ביותר, עדיין לא הופך את הרב לפוסק יחידאי שפוסק בניגוד לרוב מוחלט של רבני הדור.
את רוצה להחמיר על עצמך? בבקשה.
א. לא כולם חייבים.
ב. צריך לדעת כשמחמירים גם לזה יש מחיר הלכתי. לפעמים חומרה שלא במקום שבגללה אוסרים את המותר היא לא פחות חמורה מלהתיר את מה שודאי אסור.
למשל במקרה של זוג שהאישה לא מצליחה להיטהר כבר מספר חודשים. או במקרה של זוג שהבעל עובד במשרד וסביבו מזכירות, ואישתו תחמיר על עצמה ותסכן בכך את השלמות הרוחנית שלו ואת שלום הבית.
יש שיטות בפסיקת הלכה. לא נכון לחשוב שכל המחמיר בדיני טהרת המשפחה, הרי זה משובח.
צר לי לומר לך..
אך יש מצבים מורכבים בחיים (ושאף אחת לא תדע מצרות) ואין חובה ללכת לפי המחמירים.
הרב זכריה לא פוסק חלילה דבר שאסור. הוא בעל כתפיים רחבות ויכול להתיר.
מי שטוב לה להחמיר- מה טוב. ומי שטוב לה להקל- גם כן מה טוב!
לעניין השלום בית- לא צריך להגזים ולא צריך להוציא דברים מהקשרם.
אף אחד לא אמר שלמי שלא הולכת ע"פ הרב זכריה יש בעיות בשלום בית. מה שרציתי לומר זה שזאת נק' הפתיחה שלו- להחמיר בשלום בית.
ובמחילה מכבודך- יש מצבים קשים ועלולים להגיע לידי גירושין, כשזוג מתגרש מזבח מוריד דמעות. וכשיש דרכים להקל בטהרה- מקלים.
זו דעתי. מקבלת שיש לך דעה שונה משלי.
אשרייך שאת מחמירה ושתזכו לכל הטוב!
כן, אני יודעת שאני מאוד בוטה.
ואני מרשה לעצמי יותר כי את אנונימית.
ואני יודעת שמאחורי האנונימית עומד בן אדם, אז סליחה - זה לא אישי מולך, אני שמה לב שניסית לכתוב בעדינות, אבל הדברים שלך חמורים. ואני כבר לא הראשונה שמעירה בשרשורים בו עולה שמו של הרב בן שלמה שזה נשמע כמו חסידות או כמו כת.
אני בוטה כי מה שאת אומרת זה חמור מאוד.
את אומרת שהרב זכריה מקל, ורבנים אחרים מחמירים, ולא כך הוא.
ואת אפילו מחמיאה לmp8 שהיא מחמירה.
את מעמידה את הדברים כאילו הפסיקות של הרב בן שלמה הן נורמה מקובלת שנחשבת מקלה,
ואילו האחרים מחמירים, וזה תמונה לגמרי שונה מהמציאות.
הרב זכריה בן שלמה פוסק דברים שמנוגדים לרוב הפוסקים (ראי הסתייגותי מהודעות אחרות).
זה לא אומר שהוא מקל, אלא שיש לו שיטה אחרת של פסיקה.
זה לא בהכרח אומר שיש לו כתפיים רחבות.
ייתכן מאוד שיש לו כתפיים רחבות בנושא זה אך אין זה עומד בפני עצמו.
מעבר לגודלו ההלכתי או לכתפיים הרחבות שיש לו או אין לו -
הוא פוסק בניגוד למקובל.
את יכולה לראות הרחבה בהודעות אחרות שכתבתי.
יש קונצנזוס רחב של פסיקה הלכתית בנושאי הלכות אישות נידה וכו'.
אכן יש ניואנסים קטנים בין דעות שונות, בין מנהגים שונים וכו'.
אך יש פער גדול מאוד ביניהם לבין פסיקות מסויימות וברות משמעות של הרב בן שלמה.
הקביעה כי הוא "בעל כתפיים רחבות והוא יכול להתיר" - אינה נכונה לכל אחד, אלא רק למי שהרב בן שלמה הוא הרב שלה.
ולא ברור לי (אני לא סמכות רבנית ורחוקה מזה, אך מעלה תמיהה של הגיון) - אם ניתן לאדם לקבוע שרב שפסיקותיו מאוד חריגות בנושא הרה גורל זה - שהוא יהיה הרב שלו רק לעניין זה.
ואני אומרת שוב - ברור שבמקרים מורכבים וכן למען שלום בית צריך לעשות הכל כדי להקל, וצריך ללכת לרב עם כתפיים רחבות כי כך יש סיכוי שיידע להבחין טוב יותר בין צבע לצבע, או פתרונות אחרים כדי להקל.
אך ברור שלא יעברו על ההלכה כדי להקל.
וגם לסמוך על פסיקה חריגה - זה משהו שאי אפשר לעשות אותו סתם כך בקלילות כי כתבו לך פה בפורום שהוא רב עם כתפיים רחבות (או מישהו מתלמידי הרב אמר לך זאת, ואפילו הרב עצמו. הרי הם לגמרי מאמינים שהאמת היא לגמרי איתם. ומאוד קשה מנקודת מבטם לראות אמת אחרת, למרות שהיא הקונצנזוס והם החריגים).
כי גם על פי מה שכתבת את (אם את אותה האנונימית), בשעה 00:04
שהרב בן שלמה התיר לך עדים אדומים.
לא סיפרת שהיתה לכך סיבה של פצע או משהו אחר שניתן לתלות בו.
אלא - שהיה דרוש עד ראשון שהוא נקי. ואחר כך העדים האדומים הותרו.
או לחלופין- עד ראשון שהוא לא נקי אך יש במה לתלות כגון דלקת או פצע. ואחר כך העדים האדומים הותרו.
(אני שוב מזמינה אותך לתקן אם משהו לא נכון, אם כי כך אני מבינה חד משמעית מדברייך)
זה פסיקה שלגביה התכוונתי שאני לא מכירה משום רב אחר וספר אחר.
ולכן לפני שמישהי מחליטה ללכת לפי פסיקה של הרב בן שלמה, אני מציעה שתתייעץ עם רבותיה. ולוודא שהם מכירים את פסיקתו. כי אני לא מתווכחת כלל עם כך שהוא תלמיד חכם גדול. אך פסיקותיו הן בנושאים שונים, ויש רבנים שמכירים לעומק ספרים שלו בהלכות צבא, אך לא מכירים את הפרטים של פסיקותיו בנושא זה. אז אל תסתפקו בשאלה אם ניתן לסמוך על פסקיו, ותבררו היטב שהרב איתו אתם מתייעצים מכיר את הפרטים. לדוגמא אם מכיר את הפסיקה הזו שמוזכרת בהודעה זו (ושוב מזמינה לתקן אותי אם לא דייקתי).
אמנם הדמגוגיה דומיננטית לא רק בהודעתך עליה אני מגיבה כאן, אך בהודעה זו זה בולט ביותר.
כל כך חשובה לי האמת. כל כך חשוב לי לדייק.
על כן ביקשתי, לא פעם אחת - שתתקני אותי אם יש צורך.
ואחרי כל זה את כותבת - שאת לא יודעת אם אני משבשת בכוונת מכוון???
ואם את טוענת שלא הבתנית נכון - אז אנא הסבירי את דברייך, למה התכוונת.
(אם את האנונימית שכתבה בשעה 00:04),
כי כרגע, אני לא רואה דרך אחרת להבין אותם מאשר מה שכתבתי.
אנונימי כתבה בשעה 00:04, תחת הכותרת "מתקנת אותך כפי שביקשת":
"אני יודעת שמעולם הוא לא התיר לי עדים אדומים לפני שהיה עד אחד נקי של הפסק טהרה או עד עם מראה, אבל שאפשר לתלות את המראה בנסיבות מסויימות כמו תפרים, פצע, דימום בגלל דלקת בדרכי השתן ועוד סיבות שנתקלתי בהן במהלך חיי נישואי.
וכשיש מראה כזה שאפשר לתלות בנסיבות, אז ורק אז, אין משמעות לגודל של הכתם ולכאורה למה שאת אומרת, זרם של דם מאותו מקום".
אני כתבתי ב-9:44, תחת הכותרת "אם יצאת מהדיון, אז אני מפנה את תשומת לב הקוראות":
"כי גם על פי מה שכתבת את (אם את אותה האנונימית), בשעה 00:04
שהרב בן שלמה התיר לך עדים אדומים.
לא סיפרת שהיתה לכך סיבה של פצע או משהו אחר שניתן לתלות בו.
אלא - שהיה דרוש עד ראשון שהוא נקי. ואחר כך העדים האדומים הותרו.
או לחלופין- עד ראשון שהוא לא נקי אך יש במה לתלות כגון דלקת או פצע. ואחר כך העדים האדומים הותרו."
מנסה לנסח שוב את דברי כדי שיהיה יותר מובן:
אפשרות א': שאחרי שיש עד אחד נקי של הפסק טהרה - אז הדם שאחר כך נחשב לכתם.
אפשרות ב': כאשר יש עד של הפסק טהרה עם מראה כזה שאפשר לתלות בנסיבות - אז הדם שאחר כך נחשב לכתם.
כאשר זה נחשב לכתם (כלומר מתקיימת אחת משתי האפשרויות), אז: "אין משמעות לגודל של הכתם ולכאורה למה שאת אומרת, זרם של דם מאותו מקום".
כמו כן את מתארת כי בזמן זה שזה נחשב לכתם, קרה לך שהיו לך עדים אדומים, והרב בן שלמה התיר לך אותם על סמך זה שזה כתם, ולא כתבת שהיתה סיבה של פצע או משהו אחר שניתן לתלות בו לגבי עדים אלו.
אני שוב מזמינה אותך להבהיר ולתקן אם לא הבנתי נכון. מכיוון שאת מסרבת, אני מזמינה גם אחרות להאיר את הבנותיהן.
אם חשוב לך לשכנע מי מהקוראות בצדקת דברייך, הבהרת הדברים שלא הובנו נכונה אמורה להיות אינטרס שלך, לא פחות משל אמאשלהם.
לשיקולך 
אני כן יודעת שהתייעצנו בנושא עם כמה רבנים בקיאים בנושא,
וציטטנו מהספר שלו - והם תמהו מאוד על פסיקותיו.
אין פה הוצאת שם רע.
אלא חשוב שכל מי שהולכת לפיו - זה רק אם הוא הרב שלה.
לכתוב פה שם של רב ולהפנות אליו, כאילו הפסיקות שלו הן מקובלות על הכלל זה ממש חוסר אחריות.
(ושוב מדגישה - אם זה רב של מישהי - אז מצויין, וברור שתלך לפי פסקיו).
תארי לך שמישהי הולכת אליו כי המליצו לה פה בפורום, והיא עושה כפי שאמר לה, ונגיד במקרה זה הוא פסק לה שיכולה לעשות הפסק.
ואז היא סופרת 7 נקיים... טובלת וכו'..
ורק אחר כך (לדוגמא, כשעלתה שוב בעיה בחודש לאחר מכן), היא מגלה את מה שכתבתי פה. ומתוך שחזור היא מבינה שאילו היתה פונה לרב אחר - רב העיר או מכון פוע"ה או רבנים אחרים בתחום - כולם היו פוסקים שזה היה אסור...
והיא מבינה שהדיעות שלו הן שונות, ושלא ברור בכלל שהיא יכולה להסתמך על פסיקותיו, כי הוא לא הרב שלה.
וכל זה אחרי שהיא כבר היתה עם בעלה!!
את יודעת איזה הרגשה זאת??
אין דבר כזה שפתאום היא מגלה שהפסיקות שלו לא מקובלות על הכלל אז זה אומר שהיא עברה על איסורים.
היא שאלה רב? גדול, תלמיד חכם. גם אם הוא פוסק אחרת מאחרים, זה לא מבטל את הפסיקה שלו, והיא טבלה כדת וכדין!
ופשוט חמור לכתוב שכולם היו פוסקים שזה היה אסור. זה לא נכון וזה גובל בעבירה חמורה.
היא שואלת את רבני מכון פוע"ה? עם כל הכבוד - ויש הרבה כבוד, הם לא שיטת הפסיקה היחידה.
א. את צודקת - אני לא תלמיד חכם, וברור שאני עפר לרגליו של תלמיד חכם כמו הרב זכריה בן שלמה.
לכן זה לא ראוי שנוצר מצב כזה שהדבר צריך לבוא מלמטה, מאשה כמוני למשל.
ב. אין ביכולתי לקבוע בצורה נחרצת כזאת שהפסיקה שלו היא יחידאית מאותן הסיבות שציינתי 2 משפטים מעלה.
לכן אני חוזרת בי מהקביעה כי הפסיקה שלו היא חריגה, אלא אומר זאת במסגרת ההתרשמות שלי בלבד.
ג. כשכתבתי כולם - כתבתי כתיאור אמיתי של משהו שהיה, בו התייעצתי עם כמה רבנים אחר כך וכולם היו בדעה שונה (ותמימי דעים ביניהם).
ד. לגבי ההרגשה, כלל לא סיפק אותי שהוא תלמיד חכם, מאחר והוא אינו הרב שלי. ובתמימות סמכתי פה על המלצות חברות הפורום כרב שבקיא ומרוב בקיאותו הוא יודע להתיר דברים. כל זה לא רלוונטי לי מכיוון שאינו הרב שלי, ומכיוון שלא הולך בדרך הפסיקה של רבנים שלפיהם אני הולכת. (ומכיוון שהרבנים שלפיהם אני הולכת, הם אלו המקובלים על רוב הציבור הדתי - כוונתי לרבנים כמו רבני מכון פוע"ה - היה ראוי שהסתייגות זו תופיע יחד עם ההמלצה).
ד. פתחתי את ספרו של הרב, וחשוב לציין שיש הסכמה אחת לספרו, שהיא של הרב גולדברג שהוזכר מעלה (זוהי הסכמה כללית, לא הסכמה מפורטת על התכנים, בשונה מהסכמה אחרת של הרב גולדברג שנמצאת עמוד אחר כך, על ספר אחר של הרב בנושא הלכות צבא).
ה. אני מצטטת מהספר של הרב, ומוסיפה דברים ששמעתי ממנו בעל פה:
הציטוט מפרק א', ב': "...עם זאת, אם פסק הדם ופסקה בטהרה ושוב חזרה לראות דם בלא הרגשה אינה טמאה מן התורה ונדון כדם כתם בלא הרגשה. ותעשה שאלת חכם".
חיזוק לזה יש גם בפרק א', הלכה ז'.
מה שנאמר לי בעל פה הוא שאם היה דימום ואחר כך נחלש (ואולי הופסק לגמרי, את זה אני לא זוכרת ולא רוצה להגיד סתם), אז אם היה שוב דם - זה לא מטמא.
שימו לב שבציטוט לא מדובר פה על צבעים אחרים, או הגבלה על גודל. גם בעל פה זה הודגש בפני.
דברים אלו לא שמעתי בשום מקום אחר. לא זה ולא דומה לזה!!!
ו. אני מסייגת פה - שלא מצאתי ציטוט מדוייק למה שנאמר לי בעל פה. אז צריך לקחת בחשבון בערבון מוגבל את מה שאני אומרת שנאמר לי בעל פה. ואני בכל זאת כותבת אותם בגלל ההמלצות החוזרות שיש פה. ואני מציעה לכל אחת שמעוניינת לשאול את הרב בן שלמה והוא לא הרב שלה - שתבדוק מולו דברים אלו, ותבדוק מול רבותיה.
ז. עם זאת בייעוץ עם תלמיד חכם גדול ובקיא גם בעניינים אלו, בעלי ציטט לו מהספר, וגם הוא על אף כל בקיאותו תמה על דברים אלו שאינם מוכרים לו. מעירה שוב - שזה משהו שאי אפשר לסמוך עליו, לא ציינתי מי התלמיד חכם, ומהם הדברים המצוטטים. אני מוסיפה זאת כדי לספר על הבדיקה שאני עשיתי, שלא היתה רשלנית כלל. ואמנם כל אחת אחרת צריכה לבדוק בעצמה והערה זו לקחת רק כהתרשמות. וזאת אכן כל מטרתי - תבדקו בעצמכם!
ח. אני מקווה שכל מי שממליצה פה ללא סייג לפנות לרב, תדע להבא לסייג. ממליצה לכן לקרוא את מה שכתבתי תחת הכותרת "אני לא מכירה את הרב גולדברג". ולקחת את זה גם בחשבון, כאשר אתן לא יודעות מי נמצאת שם מעבר למקלדת. וכן, זה היה בתקופה שמאוד רציתי להיכנס להריון, ולא הצלחתי כי לא הצלחתי להיטהר וזה כאב לי מאוד מאוד, אך זה לא ניחם אותי כלל בזה שסמכתי על פסיקתו (ב"ה באופן יחסי זה לא נחשב לתקופה ארוכה שהיתה צריכה התערבות רפואית וב"ה בחסדי ה' זה הסתדר). (מעירה שברור שבדיעבד מאחר והלכתי לפי רב אני יכולה להיות רגועה).
ט. ההצגה כאילו רבנים אחרים אינם מנסים לעזור לנשים היא הצגה שגויה ומטעה. זה נכון שיש רבנים שונים עם גישות שונות (שלכל גישה כזו, גם אם היא מחמירה, יש לה סיבה).
במכון פועה ידוע לי כי הם מאוד מאוד מנסים לעזור, ומלווים נשים שזקוקות לכך, ומוצאים פתרונות שונים.
ויש רבנים נוספים, בלי קשר למכון פוע"ה, שבקיאים במראות דמים, ויודעים לזהות כאשר המראה טהור, גם במקרים מסובכים יותר, שייתכן ופוסקים אחרים היו פוסקים במקרה זה שזה טמא.
כלומר זה נכון שיותר קל לפסול, ונכון שככל שהרב בקיא יותר הוא יכול להקל יותר. ובטח במקרים כואבים ומסובכים - כדאי לעשות מאמץ להתייעץ עם רב כזה.
אלא שלרב בן שלמה יש גם שיטת פסיקה שהיא שונה מכל פסיקה אחרת שאני מכירה - שזה כולל רבנים שונים, מכון פועה, ספרים בנושא. ושוב מסייגת - שאני לא יכולה לכתוב שהוא יחידאי כי ממש אין לי רוחב ידיעה שמכיר את כל הדעות ומשקלן כדי לקבוע דבר כזה. לכן כתבתי - ממה שאני מכירה.
י. לכתוב טרור רבני, ובמקביל להטיף את דברייך תחת עילום שם - זה כואב לי לקרוא ואני מוחה! וגם לא ראוי לתגובה ארוכה שכזו.
אלא ההשקעה בכתיבתי נועדה לכל מי שקוראת זאת, הומלץ לה בעבר לפנות לרב בן שלמה, או שתעשה בעתיד חיפוש בפורום והמלצות אלו.
שכל אחת כזו - שתדע לשקול נכון את הדברים.
אם הרב בן שלמה הוא לא הרב שלה - שתבדוק לפני כן את דברי.
דווקא בגלל כובד ותוכן הדברים אני כותבת מהניק שלי.
וחוזרת שוב, מסייגת את דברי הראשונים בשתי ההערות שבהודעה זו.
של הרב בן שלמה כתלמיד חכם עצום ופוסק הלכה בעל כתפיים רחבות. ואת עצמך אומרת שאין לך הכלים לשפוט אם זו פסיקה יחידאית.
נכון מה שאת כותבת שבנסיבות מסויימות הרב פוסק שאין משמעות לגודל. ושוב אין בכך כדי להמעיט מערכו כפוסק הלכה. זו דרך הפסיקה שלו, והיא עקבית ומנומקת ונתלית בפוסקים מכובדים אחרים (וגם לי אין יכולת הלכתית להסביר מעבר לזה).
טרור רבני - כתבתי בסוגריים ונתתי לזה מקום שולי, ולא טענתי שמופנה כלפי הרב. אלא חרדה מפסיקה מקילה באופן כללי.
טוב שכתבת מה שכתבת.
ואני רוצה להוסיף - דווקא בגלל הפרשות שהתפוצצו בימים האחרונים שנוגעות לתלמידי חכמים ורבנים, צריך מאוד מאוד מאוד להיזהר מלהוציא לעז על רב. שלא ישתמע מדברייך חלילה שהרב לכאורה חורג מגבולות ההלכה.
לא המקום. ובעייתי מאוד לכתוב זאת כך.
אני לא קובעת זאת, כי מי אני שאקבע.
מעידה שזאת ההתרשמות שלי. אז מה? מי אני שזה משנה מה ההתרשמות שלי?
ואף על פי כן אני כותבת, כתמרור אזהרה כדי שכל אחת תבדוק זאת בעצמה ולא תסתמך על הנאמר בפורום (כמו שלא תסתמך עלי), כמו על זאת שמעלי שמבלבלת בין 2 דברים שכתבתי.
אחד: נכון ללכת, במיוחד במקרים מורכבים כגון זה שפותחת השרשור תיארה, לפוסק הלכה עצום בעל כתפיים רחבות. ושללכת לפוסק כזה - זה מגדיל את הסיכוי לכך שיהיו מותרים.
שניים: שהרב בן שלמה פוסק בניגוד למקובל לפי התרשמותי, בלי קשר למידת גודלו בהלכה.
ההתרשמות האישית שלי היא לאור שיחה בעניין עם מכון פוע"ה, לאור שיחה עם תלמיד חכם גדול ורב מגורינו הקודם, לאור שיחה אישית טלפונית של שעה בערך עם הרב בן שלמה, לאור היכרות מעטה עם ספרו של הרב בן שלמה, לאור היכרות עם ספרים אחרים כגון דרכי טהרה ועוד, לאור הדרכת הכלות שקיבלתי.
לך - המשתכנעת ללכת לרב בן שלמה למרות שאינו הרב שלך - אני מציעה לקרוא עדות שלי בשרשור זה תחת הכותרת 'אני לא מכירה את הרב גולדברג'.
לך - המשכנעת/הממליצה ללכת לרב בן שלמה - אני מציעה גם כן לקרוא זאת, ובעתיד להוסיף הערת הסתייגות מהמלצתך.
ולכותבת מעלי - אם הגעת למצב שאת כותבת ביטוי כמו 'טרור רבני' המלווה בתיאור שכתבת - אני מציעה לך לעשות בירור עמוק בעניין וביחס שלך לתלמידי חכמים.
ב. עדיין לא הצלחתי להבין למה אני צריכה להוסיף הערת הסתייגות בגלל שאת התרשמת שהרב פוסק בניגוד למקובל.
מבחינתנו הפסיקה של הרב לגיטימית לגמרי.
הרב עומד בקשר עם גדולי הפוסקים ועם גניקולוגים מהשורה הראשונה ופרסם מאמרים תורניים בכתב העת הרפואי-הלכתי אסיא. עמד בקשר עם הרבנים עובדיה יוסף זצו"קל ועם הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
אגב - מה שכתבת לגבי גודל הכתם - התמיהה ההלכתית היא דוקא על מכון פוע"ה שמרגע שחכמים מתירים כתם בנסיבות מסויימות, אין משמעות לגודל הכתם (אין משמעות לגודל הכתם מדם מכה, או גודל הכתם מדם משלפוחית השתן).
ותנוח דעתך לגבי יחסי לתלמידי חכמים - בעלי עצמו רב, ועומד בקשרים עם גדולי ראשי הישיבות.
שדבריו יוצאי הדופן בנושא זה מתיישבים עם פסיקותיהם של הרב עובדיה יוסף והרב אליהו, ולא כך הוא. לפחות לא לפי ספריהם ותלמידיהם.
כמו כן, בספר אורות הטהרה של הרב בן שלמה לא מופיעה הסכמה שלהם לספר (יש לי את המהדורה השנייה משנת תשע"ג, אני לא יודעת מתי הודפס לראשונה ואם ניתן היה לקבל מהם הסכמה).
(לא אומרת שלא היה בקשר איתם, אך אין בכך כלל הוכחה שסמכו את ידם עליו בכל הפרטים בנושא זה).
לגבי מה שכתבת על הכתם - זה כלל לא פשוט. מדובר, ותקני אותי אם אני טועה - לדוגמא - שאם בוסת היה דימום ואז היתה היחלשות (או נפסק) ואז שוב התחזק. (ואם אני לא טועה, הוא אמר לי גם שיכול להיות דימום של ההתחלה שעוד לא מטמא) - אז לדעתו הדם שהיה לאחר שנפסק אינו מטמא.
לדוגמא - שלושה ימים של דימום באותה דרגה פחות או יותר, אחר כך יום אחד בו יש היחלשות משמעותית, אחר כך יומיים בהם יש שוב זרימה חזקה יותר (וסליחה על התיאורים) - ביומיים האחרונים לפי דעתו זה לא מטמא, ואפשר בזמן זה לעשות הפסק ו-7 נקיים, ואף על פי כן שהעדים יצאו אדומים - זה לא בעיה לפי דעתו (אומרת את כל זה לפי הזיכרון מהשיחה איתו שהיתה לפני כמה חודשים, אז אם יש טעות אנא תקני אותי).
מעולם לא ראיתי ולא שמעתי משום ספר הלכתי או רב פוסק אחר, שלפיו ייתכן מצב שבו - למרות שיהיה זרם של דם מאותו המקום והאישה תהיה טהורה.
תראי - את אומרת דברים מהזיכרון, מלפני כמה חודשים, שעלול להשתמע מהם חלילה שהרב מתיר את מה שודאי אסור. וזה לא לענין.
אני לא יודעת בדיוק למה את מתכוונת.
אני יודעת שמעולם הוא לא התיר לי עדים אדומים לפני שהיה עד אחד נקי של הפסק טהרה או עד עם מראה, אבל שאפשר לתלות את המראה בנסיבות מסויימות כמו תפרים, פצע, דימום בגלל דלקת בדרכי השתן ועוד סיבות שנתקלתי בהן במהלך חיי נישואי.
וכשיש מראה כזה שאפשר לתלות בנסיבות, אז ורק אז, אין משמעות לגודל של הכתם ולכאורה למה שאת אומרת, זרם של דם מאותו מקום.
וזו בפירוש אפשרות לגיטימית בפסיקת הלכה.
ולא כל דבר כתוב בספר הלכתי שמיועד לציבור הרחב - בדיוק במקרים כאלה מפנים לשאלת רב.
לגבי הרבנים זצו"קל שציינתי - לא אמרתי שסמכו את ידם על הפסיקה שלו. אלא באתי לאמר שלא מדובר באיזה רב עלום שפועל באזור הדימדומים של ההלכה.
דיברתי עכשיו עם הרב זכריה בן - שלמה.
תיארתי את השתלשלות הדיון כאן.
אני חוזרת למה שאמרת לגבי גודל הכתם ואפילו זרם:
הרב אמר שבזה הוא פוסק לפי מרן הרב עובדיה זצוק"ל ולפי החזון איש זצ"ל שאמרו שאין שיעור לדם מכה.
את פותחת בקבוקים וקופסאות שימורים בשבת? גם זה פסק של עובדיה יוסף. מי שסומכת על מרן הרב זצו"קל בזה, יכולה לסמוך עליו גם בעניין של גודל הכתם.
הרב סיפר שהתייעץ עם הרב שלמה זלמן אוירבאך לגבי אישה שבלי להסתמך על מה שכתבו החזון איש ומרן הרב עובדיה לא ניתן היה להתיר אותה ושתוכל להרות, והרב זלמן אמר שאפשר לסמוך אפילו על דעת יחיד שמופיעה בהלכה במקרה כזה.
עוד:
גם מכון פוע"ה קנו את הספר של הרב.
גם הרב יעקב אריאל
גם הגאון הרב דב ליאור - אגב, הם מחותנים.
וכולם משתמשים בספר לצורך פסיקה.
דיברת על רבני ערים? הרב אומר שמגיעים אליו באופן קבוע רבני ערים כדי לעבור עם הרב על עדים ומראות וללמוד איך לפסוק (מה שנקרא שימוש ת"ח).
עוד:
לרב יש כולל רבנים שהוא מכשיר בפסיקת הלכה.
הרב מעביר שיעורים מתקדמים לנשים שהן כבר מדריכות כלות (שעברו את ההשתלמות של מכון פוע"ה, בנין שלם ומכונים נוספים).
עוד:
שאלתי גם על מה שכתבת שאין הסכמות של רבנים מה שנקרא "גדולי הפוסקים" על הספר - נדיר שפוסק יעבור על ספר הלכות שלם של פוסק אחר. מה שנותנים זה הסכמה על הרב עצמו (כמו שכתבת שהרב זלמן נחמיה גולדברג - שהוא עד כמה שידוע לי פוסק חרדי - נתן).
רבנים נוספים כמו הרב נבנצאל למשל, לא יכול היה לעבור על הספר מסיבותיו הוא. גם אליו הרב פנה וגם איתו הרב עומד בקשר.
את יכולה להיות שקטה שמה שהרב פסק לך יש לו הרבה על מי לסמוך.
וחס וחלילה אני לא מנסה לכתוב בצורה כזו שישתמע שהרב מתיר את מה שבוודאי אסור.
ואני כותבת פה כדי ששוב תתקני אותי אם אני טועה.
נגיד שיש לי מחזור שהוא של 6-7 ימים.
ב-3 ימים ראשונים יש דימום רציני.
ביום הרביעי יש ירידה ניכרת עד בכלל לא.
ביום הרביעי עשיתי בדיקה והעד יצא נקי לגמרי.
ביום החמישי והשישי שוב היה לי דם בזרם רציני, כלומר לא רק כתם פה ושם. אמנם זרם פחות ממה שהיה בשלושת הימים הראשונים, אך אם אעשה בדיקה בימים אלה - היא תהיה אדומה.
ממה שאני מבינה מהשיחה עם הרב, וכן ממה שכתבת - שפסיקתו תהיה שבימים הרביעי והחמישי הבדיקות הן טהורות. וימים אלו יכולים להיכלל לי כבר ב-7 ימי נקיים.
תשאלי את הרב שוב אם את מסתפקת. ואם את לא סומכת תשאלי את הרב שלך.
הרב מקל. נקודה.
ברור לך שכדי להתיר סבך הלכתי מקילים.
ואף על פי כן, הרב לא פוסק מעצמו אלא מסתמך על גדולי עולם כמו מרן הרב עובדיה יוסף ומרן החזון איש זצ"ל.
וכבר כתבתי שבמכון פוע"ה משתמשים בספר של הרב ופונים אליו להתייעץ.
מה שאת עושה כאן, למרות שאת לכאורה מופיעה מניק מזוהה, הוא מעשה שלא יעשה.
מעבר לזה אין לי מה להוסיף.
זה שאנשים כגון רבני מכון פוע"ה קנו את הספר. לא בהכרח אומר שהם פוסקים על פיו.
ב. למה היא עושה מעשה שלא יעשה?? את מבינה שאם קם רב בבוקר ומחליט לפסוק הפוך מ95% מרבני העולם יש בכך חשש?? גם בעלי רב מה הקשר? לצערינו היום יש צורך גדול לחשוש בעיקר כאשר פסיקות הרבנים הפוכות מכל רב ופוסק.
מימי לא שמעתי שהרב עובדיה מתיר זרם של דם.. כאשר הרב בן זכריה מתיר גם מתיר.
אף אחד לא אומר לך לא ללכת על פיו.. אבל כאשר מציעים את זה בצורה גורפת כמו איזה אקמול. כאשר הרב הזה ב90 אחוז מהמקרים מתאר גם כאשר זה בספק ענק!! זאת בעיה קשה!!
מכון פועה שלא כמו הרב בן זכריה כולל רבנים מכל העדות ומכל סוגי הפסיקה כך שהחלטה ופסיקה שלהם תהיה מקובלת כמעט תמיד על הרוב. הרב בן זכריה כמעט תמיד יפסוק שונה מכולם.
האם נשמע לך הגיוני שאישה שיש להם רב תלך לרב בן זכריה לפסיקה הפוכה לחלוטין מהרב שלה????? זה נוגד לחלוטין את האמירה: "עשה לך רב"!!
ושוב.. לא מזלזלת..אבל בהחלט הייתי חוששת לסמוך על רב שהולך כל כך שונה מכולם. ולצערינו הרב אם תסתכלי בהיסטוריה מה היה המניע של הפוסקים הפוך מכולם.
היא מביאה מקרה בלי להביא את הרקע הגניקולוגי ו/או המיילדותי שלה ומעלה אותו כאן לפורום.
לכאורה פרט מזעזע - הרב התיר דם.
אז קודם כל, על פניו, כך בדיוק פוסק הרב עובדיה יוסף. ואין מה להיבהל מצורת הפסיקה הזו.
הרב לא סתם הקדיש שעה בטלפון כדי לחקור ולדרוש ולברר את הפרטים לאשורם.
הרב עובדיה מקל, והרב בן שלמה מסתמך עליו.
ומה זאת אומרת מימי לא שמעתי - ישבת ועברת על כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, וגדולי ישראל בני זממנו ,ועל כל הספרים של מרן הרב עובדיה יוסף?
על זה בדיוק אני מדברת - יושב רב ומקדיש כמעט את כל שעות היממה לענין הזה ואת תבואי ותגידי שמימיך לא שמעת?
את גם תגידי, בלי להתמצא מספיק, שהרב כמעט תמיד יפסוק בשונה מכולם?
עברת ושאלת את כל רבני הערים והישובים?
אז אני שאלתי את הרב והוא שלח אותי, בלי לחשוש ובלי להתחבא, אל כל מי שציינתי בתגובתי הקודמת.
מה זאת אומרת להציע כמו אקמול?
מובא כאן מקרה קשה שכדי להתיר אותו צריך יהיה לסמוך על רב תלמיד חכם עצום בעל כתפיים רחבות שמסוגל מתוך הידע ההלכתי העצום בשדה ההלכה הספציפי הזה להקל.
הרב בן שלמה בפירוש עונה להגדרה הזו.
אמרת נכון לגבי מכון פוע"ה - הם בהחלט מכוונים למכנה המשותף ההלכתי הרחב ביותר - פירושו של דבר שהם לא יוכלו להקל לפי שיטות בהלכה - של גדולי עולם מצד עצמם (כמו מרן הרב עובדיה, מרן החזון איש, והגאון הרב שלמה זלמן אוירבאך שציינתי).
והפרט הזה מביא אותה ואותך, על פי ההתרשמות שלכן, להניח שהרב פוסק שונה מכולם?
ואף על פי כן אני אומרת לך שמשיבים מן המכון מתייעצים איתו. תגיד אמשלהם מה שתגיד.
התיאור שלי של המקרה בו התייעצתי עם הרב זכריה בן שלמה, מופיע תחת הכותרת "אני לא מכירה את הרב גולדברג".
בתיאור זה כלל לא כתבתי שהרב התיר דם.
כתבתי שעל סמך מה שפסק היה אפשר לעשות הפסק, וכי אחר כך הבנתי כי אילו הייתי פונה לרב אחר - רב העיר או מכון פוע"ה או רבנים אחרים בתחום - כולם (=כל הרבנים מאפשרויות אלו שהתייעצתי איתם בעבר) היו פוסקים שזה היה אסור...
הזעזוע שלי מהמקרה הוא לא שהרב התיר דם, כי כאמור זה כלל לא נכתב.
אלא על זה שסמכתי על פסיקתו, וטבלתי וכו' - למרות שהוא פוסק בניגוד לדעת הרבנים לפיהם אני הולכת (אך לא היו נגישים לי לתת להם עד, והוא כן היה קרוב, כי בדיוק עברנו דירה).
לא נכנסתי בסיפור הזה בכלל לפרטים. לא של המקרה עצמו. לא של שיטת פסיקתו. כל המסר היה אחר לחלוטין.
בהתחלה היה נראה שאנונימית הבינה - היא ניסתה לשכנע שזה בסדר גמור שסמכתי על פסיקתו, כי הוא תלמיד חכם גדול (ובזה ודאי שהיא צודקת. אני בדיעבד בסדר כי שאלתי תלמיד חכם. אך מלכתחילה לא הייתי צריכה לשאול אותו).
כעת היא מנסה לשוות לסיפור אופי אחר לגמרי בצירוף לטענה שקרית כי כתבתי שהרב התיר דם.
כל זה בעוד שהיא עצמה - היא זאת שכתבה שהרב התיר לה עדים אדומים. מבלי שהיתה סיבה לתלות (כגון פצע או דלקת) - אלא לפי פסיקה שלו: שזה נחשב כתם, ואז הדם יכול להיות ללא שיעור.
(לפי שאני מבינה מדבריה שלה - שנכתבו בשעה 00:04, תחת הכותרת "מתקנת אותך כפי שביקשת". ניסיון לוודא שהעניין הובן נכון ניתן לראות בהודעתי משעה 18:18, תחת הכותרת "לטובת הקוראות - ציטוטים כדי שתבחנו בעצמכן". את והקוראות האחרות יותר ממוזמנות להסביר ולתקן אם לא הבנתי נכון).
לגבי הטענה כאילו הוא הולך לפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל -
קראתי שוב היום בספר תורת הטהרה של בנו של הרב עובדיה יוסף, על פי פסקיו של הרב עובדיה יוסף (בתחילת הספר יש הסכמה רחבה ומפורטת של הרב עובדיה על הספר).
וראיתי שבנקודות המחלוקת שהועלו בשרשור - הדעה של הרב עובדיה שונה לחלוטין מזו של הרב בן שלמה.
כך שלא ברור לי על סמך מה זה נאמר. ברור שאני לא תלמיד חכם, ואולי אני לא יודעת לקרוא נכון בספר - אך זה מאוד תמוה לקבוע קביעה כזו.
הבעיה היא שאי אפשר לבדוק עם הרב עובדיה זצ"ל.
מצד שני - נאמר פה באופן מפורש כי רבני מכון פועה מתייעצים עם הרב בן שלמה.
ומשיחה עם המכון הוברר לי שזה לא נכון.
משני דברים אלו יחד אני מסיקה על פי ההיגיון, את המסקנה לגבי אמינותה של הטענה כי הוא הולך לפי פסקיו של הרב עובדיה יוסף - שסביר להניח שזו טענה שאינה נכונה (הכוונה כמובן בכל פרטי פסקיו, בלי יוצא מן הכלל).
מצטרפת גם למגיבות שמתחתי - נשואים פלוס (מה קשור להיבהל??) וצ'ילי מתוק (את שוב נכנסת לאמירות מניפולטיביות).
וההערה האחרונה לקוראות, לגבי העיוורון שלך לתגובה של מכון פוע"ה - שמנה לב לעיוורון זה ותיזהרו.
עקב הטענה שלך כי במכון פוע"ה משתמשים בספר של הרב ופונים אליו להתייעץ,
התקשרתי אל מכון פועה לרבנים המשיבים.
הוא אמר לי שזה לא נכון,
וכי במכון פועה לא מקבלים את פסקיו המקלים של הרב בן שלמה, וחושבים שהם נגד ההלכה המקובלת.
את טוענת כי כולם סומכים על הרב וישבת פה אישה שחשובה לה מאוד המצווה הזאת
והיא פונה לכל מי שלטענתך סומך על הפסיקות שלו ומסבירה כי זה לא נכון.
את ממשיכה לומר כי כולם סומכים עליו??
ושוב, אם הוא הרב האישי שלך.. תסמכי עליו כמה שאת רוצה. אבל להפנות אליו אנשים שהוא לא הרב שלהם כאשר הפסיקות שלו נוגדות כל פסיקה מקובלת.. זאת בעיה מצידך לדעתי..
ההלכה שלנו לא נועדה למשחק. וגם אם יש מקרה שלדעתך צריך להקל. אם יש דימומים מהרחם. לא ניתן להקל בכך!!ויש צורך לטפל במקור ובבעית הדימומים ולא להתיר את הדם כאשר הוא מגיע מהרחם
יש לך אמונת חכמים?
למה את חושבת שהרב עובדיה יוסף זצו"קל נחשב מקל? כי הוא התיר מראות טהורים?
את תגידי לאישה שלא מצליחה להיפקד ושכדורים הורמנליים יביאו אותה לידי סכנת חיים שאם יש דימומים מהרחם לא ניתן להקל בהם? למרות שהרב שלמה זלמן אוירבאך פוסק שבמקרה של שעת הדחק ניתן להסתמך גם על דעת יחיד בהלכה (כמו מרן הרב עובדיה יוסף?).
סליחה. אתן לא יודעות מה אתן סחות. ואתן מתערבות בפסיקת הלכה במקום שיש דיני נפשות.
דבר אחד הוא להגיד אני לא מעוניינת לסמוך על גדולי ישראל שמקילים.
דבר אחר וחמור מאוד הוא לבטל מכל וכל את הפסיקה שלהם.
אני חושבת שנאמר כל מה שהיה צריך להאמר.
השאלה שלך דמגוגית.
ובכל זאת כפי שעשיתי לאורך השרשור - אני עונה בצורה עניינית.
את רומזת לכך שאי אפשר לסמוך על כך שרב אחד ממכון פועה השיב תשובה מטעם מכון פועה. או שאת רומזת לכך שיש דעות שונות במכון פועה, עד כדי כך שייתכן המצב שחלק מתייעצים איתו. אך שוב - אילו היתה זו אמת, לא ייתכן שזו התשובה שקיבלתי מהרב המשיב.
אני בטוחה שאילו לא היה בטוח במה שאמר - לא היה אומר זאת.
ואם אמר בשם המכון - זה כי זה כבר מבורר היטב במכון.
ונגיד אפילו שמישהי תחשוב שאת צודקת -
אז היא יכולה לדבר עם כל הרבנים.
הדברים שאמרתי ניתנים לבדיקה - כל אחת יכולה להתקשר לרבנים הנ"ל. יכולה להתקשר לרבני מכון פוע"ה, יכולה להתקשר לרב לבנון.
(בניגוד לנפנוף בכך שהוא פוסק לפי הרב עובדיה זצ"ל, שאליו כידוע אי אפשר לפנות. ומקריאה נוספת היום בספר 'תורת הטהרה' אני לא רואה לזה ביסוס בנקודות המחלוקת שעלו).
פירשתי אותך לא נכון.
סליחה שכתבתי שזאת שאלה דמגוגית!
ותודה שענית לי עניינית ובכך נתת לי גם הזדמנות לתקן!
שוחחתי עם אדם אחד, עם רב שמשיב (לא ראש המכון). והוא הכתיב הודעה מטעם המכון.
כך שאני מבינה מכך שבנקודה זו, זו מדיניות אחידה של המכון.
(מעבר לזה השיחה איתו היתה הרבה יותר ארוכה ורחבה מההודעה המורחבת, ותוכנה מחזק את הבנתי כי זו מדיניות אחידה של המכון).
ושוב - ניתן לבדוק זאת, על ידי שיחה עם מכון פועה.
היא כתבה שהרב מתיר אם בנוסך למה שאמרת יש משהו שאפשר לתלות מו: פצעים, תפרים, דלקת וכו'. בתור אחת שסובלת מפצעים ומתייעצת עם רבנים ב'קונצנזוס' (מכון פועה וכד'), זה לא כזה הזוי. התירו לא פעם עד עם צבע אדום (אולי זה היה קטן, ואולי לא ממש אדום. לא מתיימרת לומר שאני מבינה בזה).
סליחה על הכתיבה כאנונימית. זה בגלל שסיפרתי על הפצעים.
אני לא מבינה מה שייך גודל לדם פצע??
סיפור קטנטן, בבדיקות לפני החתונה יצא לי פתאום עד ממש אדום. כמעט כולו. ממש.
הגענו אחרי מאמץ מה לרב בורשטיין. סיפרנו ותיארנו. שלח אותנו לבודקת טהרה. מצאה שפשוף על צוואר הרחם.
הרב פסק שיש במה לתלות.
כלומר- יש סיבות לטהר עד עם מראה גדול בצבע לא טוב.
אני לא מבינה מה עניין גודל וצבע, כשיש במה לתלות? אבל כמובן שלא למדתי את הנושא מעבר ללימוד עם מדריכת הכלות.
בשונה ממה שתיארת.
במקרה שתיארת היה במה לתלות (פצע), ולכן לא היה שייך גודל לדם.
מקווה שיותר מובן מה שכתבתי כאן: לטובת הקוראות - ציטוטים כדי שתבחנו בעצמכן.
בכל מקרה הפורום הוא לא מקום בו צריך להכריע.
אני לא פוסק הלכה ורחוקה מזה.
לצערי - מאחר ובמקום שאין אנשים היה איש - אמרתי את מה שאמרתי לאורך השרשור.
במצב מתוקן העניין הזה צריך להיות מבורר בצורה מסודרת על ידי אנשי הלכה מוסמכים.
המסר שחשוב שייצא מכאן הוא לערער את הקביעה האוטומטית שעלתה בשרשור זה ובעבר, כי נכון שכל אחת תפנה לרב בן שלמה.
אלא - שכל אחת תבדוק לפני כן עם הרב שלה אם נכון לעשות כן, במידה והוא מכיר ביסודיות את הפסקים של הרב בן שלמה בהלכות נידה. (כגון זה שאנונימי שהולכת לפי פסקיו, מעידה תחת הכותרת "מתקנת אותך כמו שביקשת").
למי שהרב שלה לא בקי בפסיקה של הרב בן שלמה - יכולה לקרוא את תגובתו של הרב לבנון, המופיעה בשרשור. ולבדוק מולו או לספר זאת לרב שלה כדי שיחליט.
בונה על החרדה הטבעית שלנו כנשים לדבר ה', לדקדק בהלכות נידה,
והולכת ומפיצה שם רע כאילו אפשר לחשוב באיזה פסיקה יוצאת דופן, ולא אחראית מדובר.
ברור לך שבפורום מעורב היו טורפים את הטיעונים ההלכתיים שלך כמו מגדל קלפים.
להעיז לומר שבגלל שהרב עובדיה יוסף אינו בחיים ואי אפשר לשאול אותו, אז אי אפשר להאמין לרב גדול שהוא אכן פוסק על פיו.
להעיז לחלוק על רב גדול בגלל שבספר שמוגש לציבור הרחב תורת הטהרה את לא מצאת פסק הלכה כזה. בזמן שהפסקים של הרב עובדיה יוסף פרוסים על פני כרכים רבים.
חוטאת לאמת, חוטאת לפסיקה של הרב עובדיה יוסף, ומוציאה שם רע.
מביאה שוב ושוב גבבים של קטעי שאלות רב שאת בעצמך לא מבינה הבנת הנקרא פשוטה.
אני מקווה שאת הרב לבנון שליט"א הבנת כמו שצריך.
לא יעזור לך להמשיך להגיד שאת רק מזהירה. את מוציאה שם רע.
אז גם אני קיבלתי כל מיני קולות והיתרים מהרב בן שלמה.
בגלל הדיון פה-אני ובעלי נכנסנו ללחץ שאולי זה לא ההלכה?!
אז ניסיתי להתקשר לרבנים שמתעסקים בתחום
אף אחד לא ענה.
הרב קנוהל חזר אלי אחרי שהתקשרתי
סיפרתי לו את המצב ומה הקולות שקיבלתי מהרב בן שלמה
והוא אמר שזה בדיוק הקולות שהוא נותן בשעת הדחק!
(וכל זה ללא תאום והיכרות עם הרב בן שלמה)
אז בבקשה תזהרו בלשונכן!
(אני יודעת שגם הרב קנוהל לא מקובל על כולם, אבל מה שחשוב לדעת שהרב בן שלמה הוא לא הפוסק היחידי שפוסק כך)
אצטט שוב מהרב לבנון כי הוא ממש דייק, זאת התגובה שביקש שאכתוב בפורום:
המטרה העיקרית של דברי - זה לערער את הקביעה האוטומטית שעלתה בשרשור זה ובעבר, כי כל אחת יכולה לפנות לרב בן שלמה.
אלא - שכל אחת תבדוק לפני כן עם הרב שלה אם נכון לעשות כן, במידה והוא מכיר ביסודיות את הפסקים של הרב בן שלמה בהלכות נידה. (כגון זה שאנונימי שהולכת לפי פסקיו, מעידה תחת הכותרת "מתקנת אותך כמו שביקשת".
למי שהרב שלה לא בקי בפסיקה של הרב בן שלמה - יכולה לקרוא את תגובתו של הרב לבנון, המופיעה בשרשור. ולבדוק מולו או לספר זאת לרב שלה כדי שיחליט.
ומצטערת על האנונימיות מראש, יש כמה פרטים מידי מזהים...
הרב זכריה בן שלמה,
הוא רב נעים הליכות, זמין ועונה לטלפון וגם להודעות SMS.
הוא רואה שליחות בעזרה למשפחות, בייחוד כאלה עם סיבוכים שיכולים להקשות ולפגוע בשלום בית.
זאת בתור הקדמה.
אני יודעת שיש לו גישה שונה בהלכה שלא מקובלת על מכון פועה אך זה לא בגלל אי בקיאותו בהלכה אלא כי זו גישתו. מי שרוצה לסמוך וללכת לפיו שתלך ומי שלא - אז לא.
באופן אישי, אנחנו לא פוסקים על פיו לרוב בשאלות הטהרה, אך כשיש סיבה מיוחדת, אנחנו מתייעצים איתו.
אני יכולה להגיד, לפחות בתור מטופלת פוריות, שבתור כלה צעירה עם בעיות קצת נכוותי ממכון פועה שחייב אותנו "ללכת לפי הספר" (ויכול להיות שזה היה רב ספציפי שם ולא כולם היו פוסקים כך ולכן עלי קצת להיזהר) ומזל שבזמנו היה לנו רב אחר להתייעץ איתו, בעל כתפיים רחבות, שהראה לנו שיש דרכים קצת שונות (היום לצערי הרב הנ"ל כבר לא זמין לכך).
וזה לא שאיננו מתייעצים עם מכון פועה, אנחנו כן, אך גם מודעים לכך שיש דברים בהם ניתן להקל יותר מהם, כי הם מכוונים לטווח מאוד נרחב של קהל יעד שיהיה מקובל על כל הזרמים.
כמדריכת כלות, אני לא שולחת את הכלות שלי לרב זכריה בן שלמה כרב לענייני טהרה, אלא במקרים מיוחדים (כמו כלה נכה עם בעיות הורמונליות ובעיות לקחת כדורים וכל מני כאלה, שגם כך ההלכה מאוד מכבידה עליה והיא רוצה לעזוב את הכל (גם את בעלה וגם את הדת..) - זה מקרה קלאסי שבלב שלם אני שולחת לרב בן שלמה ויודעת שהוא יפסוק לה בדרך שהכי מקלה ומתאימה למצב הלא פשוט שלה (ולפני כן שלחתי לרב ממכון פועה אך הוא פחות היה זמין והיא מאוד נלחצה..). גם מקרים מסובכים של זוגות חוזרים בתשובה בעלי שולח אליו אבל באופן כללי, למי שיכול ואין סיבה עקרונית שלא, אנחנו מעדיפים לשלוח לרב הפוסק בדרך המלך המקובלת על כולם)
ובעלי הוא בעצמו רב, עבר שני קורסים של מכון פועה, בענייני טהרה, כולל מבחנים על מאות עדים והוא מעריך מאוד את רבני מכון פועה. הוא גם מעריך מאוד את הרב זכריה בן שלמה. אין סתירה. יש הבנה שיש גישות שונות בפסיקת הלכה.
ואני חושבת שאם הרוב המוחלט של הרבנים חושבים שהרב בן שלמה פוסק בניגוד מוחלט להלכה ושאין אפשרות לסמוך על דבריו, אז שיגידו דבר זה במפורש.
אני לא חושבת שזה תפקידה של מישהי מהפורום לעשות את זה, אלא של רבנים גדולים (כמו שאני לא יודעת את תפקידה של מישהי מהפורום "להמליץ" על רב כזה או אחר - זו גם שאלה עקרונית שצריך לחשוב עליה)
אז אמא שלהם לא הייתה צריכה לכתוב כאן בכלל.
ובכלל, מה שלהבנתי, אמא שלהם ניסתה להגיד הוא שלא כל אחת יכולה לפנות אליו, מאחר ויש לו גישה ייחודית לחלק מההלכות, אלא אם היא תלמידה שלו. ולכן, היא אומרת להפסיק להמליץ עליו אוטומטית.
תשאלי רב הרבה פעמים זה דברים שאנחנו חושבים שהם בעיתיים והם בכלל לא.
לגבי הבעיה שיש לך תתיעצי עם הרב פירר הוא תותח בהכל. כדאי לנסות.
שיהיה לך רפוש ובהצלחה
ונראה לי מאוד חשוב לנסות לדבר ביניכם על כל הדברים האלה.
גם אני ממליצה על מכון פועה
לפני עשרים שנה - חזרנו בתשובה, והתחלנו לשמור טהרה.
לאור בעיה של דימום מתמשך, של 12-14 יום, שהייתה קיימת מאז גיל הנעורים - התוצאה היתה שנותרו לנו בממוצע כ -6 ימים מותרים. לפעמים פחות, לפעמים אחד יותר. זה היה קשה מאד, וכתוצאה, הריון היה בלתי אפשרי.
עברנו הרבה תפילות והרבה בכיות. הרבה תהלים בלב נשבר. עברו עלינו כארבע שנים, כמעט ללא מגע.
הרב אליו היינו מקורבים, נתן משהו שעזר, יין שבירך עליו בליל הסדר, והורה לעשות איתו פעולה מסויימת שלא ארחיב עליה כאן.
ולאחר מכן - באורח נס - המחזור התקצר ל 5 ימים בלבד.
ובאיזה שהוא שלב, היה הריון - אבל העובר מת לאחר כמה שבועות...
ולכן יש הפסק גדול אצלנו ביו הילדים שלפני התשובה, והילדים שאחרי התשובה.....
יה"ר שכשם שמשמים עזרו לנו, ככה יעזרו לכם.
בשום פנים ואופן אל תעזבי ואל תארזי. תיעזרי במי שצריך, ובאנשי מקצוע במכון פועה.
אם תרצי את שם הרב שנעזרנו בו - פני במסר אישי.
הרב לבנון ביקש ממני ממני להכניס את זה כידיעה בפורום:
הקודש עומד לנגד עיני. מקדישה מזמני כדי שלא תכשלנה אחרות.
ועם זאת אני כותבת בחיל ורעדה כי מדובר בתלמיד חכם גדול.
נוכחתי לדעת כי לא מספיק לשאול את הרב שלך, אלא לוודא שהוא מכיר ביסודיות את ההלכות, כמו את זו שתיארתי בהודעה היום בשעה 9:44.
למי שהרב שלה לא בקי בפסיקה של הרב בן שלמה - יכולה לקרוא את תגובתו של הרב לבנון, שתי הודעות מעל. ולבדוק מולו או לספר זאת לרב שלה כדי שיחליט.
יש כל מיני שיטות שיכולות להקל ולעזור
נטורופת יכול לתת צמחים שיאזנו ויסדירו מחזור בלי למנוע הריון (אם תרצי המלצה למישהו אשמח לתת בפרטי)
לא יודעת אם שתי השיטות הבאות רלוונטיות לך:
בנוסף יש את היוגה נשית שעובדת על רצפת אגן ואפשרות לעיסוי רחם ושחלות
יש את שיטת שרמן שמלמדת לעבוד עם הגוף ולהוציא את הדם בצורה יותר יעילה
כובד המשקל של הדברים לא מאפשר להניח אותם כפי שהם רק מפני שזה ניצלו"ש.
יש לקחת בחשבון שקוראות רבות חשופות למידע הזה, כרגע או בעתיד בביצוע חיפוש.
פותחת יקרה - זה בסדר שתפתחי שרשור אחר כדי שיוכלו להתרכז בעזרה אלייך? או את רוצה שאעשה זאת בשבילך?
כל פעם שכתבתי, חשבתי עלייך. על הקושי. ועל איך שבמקום לקבל עצות וחיזוקים מתנהל ויכוח כזה.
ורק בגלל כובד הענין המשכתי לכתוב.
מקווה שלמכון פוע"ה יהיה פתרון קל ומהיר למקרה שלכם! ושתוכלי להיות במהרה טהורה!.
איך את מצליחה לכתוב בכזו רגישות ועם זאת את אמיתית כל כך, פשוט כל הכבוד!
יישר כוח על האהבת ישראל שלך לבנות, שאת חוקרת ודורשת עבורן , לא מוותרת ומשקיעה כך מזמנך, אני מעריכה אותך מאד!
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
מתואמתהשלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...
גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.
היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...
וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...
אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.
בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)
אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...
שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️
את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...
בואי נחלק את זה לשתיים:
החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.
והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון.
חיבוק לפותחת היקרה.
בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.
אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.
תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".
אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,
שכשפגשתי את חמותי,
פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).
כביכול היא זימנה אותי...
בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?
והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.
ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.
היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.
מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?
ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?
פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,
שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)
זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..
לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..
זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה
ככה גם ספרדים סוג ב'...
אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.
יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.
והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.
כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.
הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.
אז מה היה עוזר לי סוג א?
המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.
ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.
אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?
מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.
אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.
כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?
כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.
לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים
בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם
בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.
אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.
לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה
בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר
אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.
גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)
אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.
אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.
חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.
מבחינת הרקע המשפחתי
התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.
התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.
ככה שזה ממש ענבי הגפן.
המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.
אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.
הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.
ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר
מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.
הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.
תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.
ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).
כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.
אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.
כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.
ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.
תודה על התשובה המפורטת.
גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת
אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות
ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..
ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.
בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.
מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
אין שמחה כהתרת הספקות.
נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.
אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .
מקבל מענה לקשיים שלו.
בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.
חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.
כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.
זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)
אי פגם יש באחותך אשכנזיה.
מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!
סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.
שמעתי את זה דקה לפני חתונה.
רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .
יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.
שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.
לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.
האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח
סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות
ממתקיתאחרונה3 ילדים קטנים.
בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.
בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.
הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.
ושישי אין סיכוי
כנל מוצ"ש.
אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.
בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?
אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?
לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.
בשמונה הכי מוקדם.
ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי
(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)
בגלל זה אני בלחץ.
או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.
אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.
לא מכירה את העניין עם הסכין.
אנסה להתקשר
יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי
יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל
לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר
ככה שיישאר רק להתרחץ..
חחחחחחח
תודה אבל
אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה
זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא
אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗
יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה
הבת שלי בת 8 חודשים, היא איתי בבית ואני מרגישה שכבר קשה להעסיק אותה.
היא היתה עד לפני כמה זמן שוכבת על השטיח ומשחקת במשחקים ששמתי לה ובזמן האחרון היא משחקת קצת ומתעצבנת, רוצה שאני אהיה איתה.
איך מעסיקים בשאר הזמן?
ושאלה נוספת, מבחינת שינה,
כמה היא צריכה לישון במהלך היום?
ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.
לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.
היא יושבת? זוחלת?
זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.
ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..
אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה
מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל
לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך
להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.
זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו
לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום
חוץ מאיקאה
סוג של אטרקציות
נראה מהאתר מקום ממש מוצלח
מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה
וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון
אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.
זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.
יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.
קצת רקע שנראה לי רלוונטי..
התחתנו וישר נכנסתי להריון ב"ה למרות שעוד לא היינו יחד בצורה מלאה.
כל נושא היחסים לא היה פשוט ולא הצלחנו בקלות בכלל וחשבתי שזה בגלל ההריון. בלידה לא הצליחו לעשות לי בדיקת פתיחה. כאב לי כאבי תופת והרגשתי שאני הולכת למות. ניסו גז צחוק וגם לא עזר בכלל, זאת הייתה חוויה מזעזעת מבחינתי וממש נכנסתי לחרדה משתקת..
היו לי צירים שהיו נראים במוניטור מאוד רציניים אז החליטו להכניס אותי לחדר לידה ואחרי אפידורל לעשות לי בדיקה. הסתבר שאין לי עדיין בכלל פתיחה... התחילו פיטוצין והכניסו גם בלון ועברו מלא מלא מלא שעות והגעתי רק לפתיחה של 4-5.. האפידורל הפסיק להשפיע (המרדים אמר שמערכת העצבים התרגלה) והיו לי כאבים איומים עם הצירים והפיטוצין.. באיזשהו שלב אמרו שזה כבר לא בריא לרחם שלי כ"כ הרבה שעות ואני צריכה להכנס לניתוח. זאת הייתה לי חוויה נוראית ממש מכל הבחינות.. לא נתנו לבעלי להכנס, הייתי כאובה ומפוחדת מאוד, תחושת אשמה ובלבול וכו.. כותבת את זה ובוכה למרות שעבר הרבה זמן..
בלידה האחיות חשפו אותי למושג וגיניסמוס (כאבים וכיווץ בנרתיק) ואמרו שאחרי הלידה כדאי ללכת לטפל. הלכתי לרופאה מומחית ואז לטיפול ארוך מאוד אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן וב"ה יש שיפור. אבל עדיין קיים ונוכח..
עכשיו ב"ה באמצע הריון שני. מפחדת מאוד מהלידה וכ"כ רוצה לידה טבעית וטובה בע"ה.
אני מירושלים ובע"ה אלד שם.
-מחפשת דולה שתלווה אותי בלידה, נעימה, רגישה, מקצועית ומנוסה ואם זה קיים אז גם עם התמחות בלידה רגילה אחרי קיסרי..
-באיזה בית חולים משלושת בתי החולים בירושלים לדעתכן כדאי לי ללדת בהתחשב בנסיבות?
-אולי יש לכן עוד המלצות וטיפים בשבילי בנושא הזה..
תודה!!
חוויה ממש קשה...מתואמתשמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️
אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה בלידה רגילה.
שיהיה בשעה טובה ובקלות!
לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324
הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה
וכן, לקחת דולה מתאימה
ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)
זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך
מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה
נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב
כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..
ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.
אלא היו לה צירים במוניטור
ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר
שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.
הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.
רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.
אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..
או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.
נשמע לא פשוט❤️
ממליצה על טל חלפון המהממת 0585802617
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.
מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי
קרם לחות אחרי מקלחת
בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו).
מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)
איזה קרם לחות?
בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...
זה קשור גם בעונות השנה?
יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ
שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה
יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.
מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.
אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך.
אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.
אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.
אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.
וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.
היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.
אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.
סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.
טוב אני סתם פורקת עכשיו...
חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן
אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות
מקלחות קצרות ולא חמות מדי
כותנה 100%
לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית
ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד
1.
אני קניתי את הטנס שחברת 'צירים' משכירים, זה שמיועד ללידה, כשאני הייתי בהריון, ואחרי הלידה שלי יצא לי לתת אותו לחברות וב"ה זה עזר להם מאןד אז קניתי עוד אלקטרודות בעליאקספרס ואני רוצה להפעיל גמח שלו. בעקרון מבחינתי לא לקחת כסף אבל אני רוצה שאם יהרס (לא יודעת יולדת נכנסה איתו למקלחת או משו) אוכל לקנות חדש וגם האלקטרודות אמנם זולות אבל עדיין אני אכשתי אותן, לגיטימי לבקש נגיד שלושים שקלים להשכרה ('צירים' גובים 380 להשכרה מבשבוע 37 עד 42) או שעדיף לקחת פיקדון של נגיד 100 ועוד עשרה שקלים לאלקטרודות? מה אומרות?
2.
אנחנו גרים אצל ההורים שלי כבר כמה שנים עם ילדים והכל (להורים יש שתי קומות, אנחנו באחת מהן והם באחרת, ויש לנו מטבח מקלחת שירותים והכל) עוד כמה חודשים אמורים לעבור, ואני רוצה לקנות להם משהו. לא מאוד יקר אבל כן מיוחד ואישי כי גם הם היו מדהימים והיה לנו טוב וגם זה באמת עזרה מטורפת כלכלית וכתוצאה מכך גם לזוגיות באמת. רעיונות? (חשבתי תמונה יפה מודפסת על זכוכית אבל אולי יהיו לכן עוד רעיונות)
תודה רבה!!
אבל בעיקרון
האלקטרודות חדפ/מתאימות לשימושים בודדים?
כמה מכשיר כזה עולה?
נראה לי כדאי לקחת פיקדון לפי נגיד שני שליש מעלות המכשיר
ועוד סכום קבוע לבלאי ולאלקטרודות
הסכומים תלויים בעלות המכשיר והאלקרודות אני לא יודעת...
ותבדקי אם זה יכול להיחשב מעשרות(מניחה שכן) ואז לא הייתי לוקחת על שימוש רק פיקדון.
(כלומר כל אישה יכולה להוריד ולהחזיר כמה פעמים הדבק לא חדפ, אבל לא מעבירים מאחת לשניה. זה ארבע אלקטרודות לכל אישה) עלה לי ניראלי מדו כמו שלושה שקלים לאחת, משו כזה
המכשיר עולה 315
לגבי פיקדון זה באמת שאלה
בכמה תוכלי לעמוד?
בהנחה שלא כל יומיים ייהרס המכשיר אלא נניח פעם בשנה.
איך זה הגיוני שצירים גובים להשכרה סכום יותר גבוה מעלות המכשיר?
או שהם ממש נוכלים או שפספסתי משהו...
