אבל איך קשורים החרדל"ים לכאן ?

שמציע הרב בן דהן.

קבוצה של ציונים רצתה להקים מדינה, עם כמה בעיות בתחום שמירת ההלכה.

הם התנגדו לזה בכל תוקף, התנגדו לעלייה לארץ, ובעצם יצרו מדינה חילונית, עם מנהיגים ללא דרך, ונהיה אחרי תרבות הכלום המערבית.

אני חייבת להגיד שזו לא באמת האשמה. כי בכל מצב נתון רבנים ובכלל אנשים עושים מעשים שבאמת נראים להם כמעשים הכי נכונים באותה עת, לפי תפיסתם, ולא תמיד מוכנים לקחת סיכון- שזה בהחלט דבר מוצדק. (גם בלאפשר תפילה לנשים עם תפילין פעם בחודש יש "סיכון"- ולכן אני מניחה שהתנגדו לזה).

בס"ד

מלכתחילה הן באו בכדי לעשות פרובוקציות. הרי אין שום קשר בין ההלכה האורתודכוסית למה שהן עושות. אם כ"כ דחוף להם לקיים מצוות, אז יש עוד הרבה מצוות לקיים ולעשות, אלא שהן בחרו דווקא לעצבן והן בחרו לעשות את דווקא בכותל. כל המניע שלהן מלכתחילה הוא לעשות בעיות, אז למה לאפשר להן?

האם גם במקרים אחרים היית אומר לתת להם לעשות את הפרובוקציות שלהם בשביל שזה לא יתפתח לפגיעה גדולה יהודית? האם גם לגנבים צריך לתת לגנוב בשביל שהם לא יבואו אח"כ גם לידי רצח? האם לערבים אסור להאבק בהם בשביל שהם לא יגיעו לידי מדינה? 

אגב, זהו גם לא סוד שעמותות כמו נשות הכותל ממונות מראש מכספי הקרן החדשה לישראל ורפורמים, עוד הרבה לפני כל המהומות. זה לא שהמניע שלהם הוא טהור ונובע רק מרצון עז לקיים מצוות, אלא זה נובע מרצון לפגוע ביהודות, לכן הם בחרו דווקא בדרכים האלו. להגיד שהחרדים הם אלו שהובילו לכך, זה עיוות של המציאות. 

לגבי טבילת נשים, מי שפוגע זה אותן נשים נפגעות.

זה בדיוק כמו התופעה החדשה שאנשים מתוך ההתיישבות רוצים לפגוע בשכניהם או בגופים האחראים עליה, אז הם פונים לאויב הגדול ביותר של ההתישבות - עיתון הארץ. זה התחיל עם תושב השכונה זית רענן שנפגע מתפקוד המועצה בנוגע לשכונה שלו אז הוא פנה דווקא לעיתון הארץ בכדי להאבק בהם, וזה המשיך לסיפורים נוספים שב"ה יש מי שעוצר אותם מלהתפרסם כי זה רק מביא יותר נזק להתיישבות מאשר מועיל.

כך גם פה.

אפשר היה לטפל בזה בדרכים המקובלות של החוק ואכיפת החוק. אבל לא. הן בחרו להתחבר למי שהכי יפגע בדת על מנת להצליח במאבק שלהן. ואז את מי מאשימים בהרס היהדות? את החרדים ואת מי שצועק על ההצטרפות לרפורמים, ולא מי שיצטרף. מעוות במעט.אם משהו שלא פועל כפי החוק אז יש משטרה, יש בית משפט. הפתרון הוא לא פנייה לרפורמים.

אגב, מעניין אותי איך יואשמו ה"קיצונים" בהתערבות הרפרומים בבטיול אגף התודעה היהודית בצה"ל והעוד דברים רבים שהרפורמים מנסים לשנות פה עכשיו.

לגבי הבית היהודי - אני רק מזכיר שהם היו הראשונים להענות לצרכים של הרפורמים עוד הרבה לפני נתניהו. בנט הוא זה שהקים בקדנציה הקודמת את "רחבת ישראל", העביר תקציבים לתנועה הרפורמית ונתן להם הכרה. זה ממש לא נכון שלבית היהודי זה לא משנה. 

בס"ד

ועוד מתוך האתר שלהן -

מה מאפיין את הנשים המתפללות בקבוצה?

נשות הכותל הן קבוצה של נשים דתיות משלושת זרמי היהדות – אורתודוקסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות – המתאספות מדי ראש חודש עברי לתפילה חגיגית משותפת, הכוללת שחרית, הלל וקריאה בתורה, בעזרת הנשים בכותל המערבי.

נשות הכותל לא מזוהות עם זרם ספציפי ביהדות או עם קבוצה פוליטית כלשהיא. הן מתפללות עם סידור תפילה מיוחד שהן חיברו, היחיד בעולם המותאם לתפילה משותפת של כל הזרמים ביהדות.

לא אני אומר את זה.

ושוב. אין שום דבר אותודוקסי בשבת מניחה תפילין ומתעטפת בטלית.

למה אתה מתפלל בכותל? כי זה מקום קדוש.

גם הן מאמינות שזה מקום קדוש.

ולכן הן רוצות להתפלל שם.

והן מאמינות שנכון יותר גם לאשה להתפלל עם טלית ותפילין- לכן הן רוצות להתפלל שם עם טלית ותפילין.

ואז כשהתחילו להלחם בהן- נוסף על זה גם מקום אישי.

לא משנאת המן, אלא מאהבת מרדכי.

הן נלחמות על המקום שהן מאמינות בו.

הן מאמינות שזה הדבר הנכון וזו הדרך שלהן לעבוד את ה'- ועל זה הן נלחמות.

(להבהרה- אני לא מאמינה בזה,

אבל אני כן חושבת שלהלחם בהן זו טעות אחת גדולה.

הן לא עוברות שום עברה, 

לעומת זאת המלחמה בהן היא חילול ה' גדול.)

יש שם לא מעט נשים שגם ביום יום הן מקפידות על כל המצוות.

טוב באמת שהלכת אחת אחת ועשית אחריהן מעקב 24\7 לבדוק להן בציציות מה הן כן מקיימות ומה הן לא..

זאת לא תמימות,

זאת פשוט לא בורות.

וכן, אני יודעת על מה אני מדברת. יצא לי לפגוש כמה נשים מהזרם האותודוקסי של נשות הכותל.

(אלו שהתלוננו לדוג' על הרחבה המעורבת- כי הן בחיים לא יתפללו מעורב. או יקראו בתורה מול גברים.)

לך, תבדוק, ואז תדבר.

(באותה מידה אני יכולה להגיד, "נערי הגבעות הללו, רוצים רק להרוג ערבים. הם לא עושים כלום חוץ מלהרוג ערבים, במיוחד הג'ינג'ים..")

שגבר ואישה הם אותו דבר בעלי אותם תפקידים?

סתם כך, נשות הכותל עושות מעצמן בדיחה עצובה.

כל הגישה שלהן מעידה על חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך.

הן לא מכירות בעצמן, כנשים, בעלי תפקיד שונה וייחודי. מבחינתן צריך להשוות נשים לגברים כדי שתהינה זכאיות לבעלי מעמד מסוים.

אם הן באמת מעוניינות להדגיש את כוחן של נשים שיעשו עסק מהדלקת נרות שבת, שיפרסו שולחנות בכותל ויעשו הפרשת חלה פומבית. 

זוהי כוחן של נשים.

לא תפילין וטלית.

הרי המצוות נתנו לישראל כדי לאפשר להם להגיע לשלמות.

כדי לתת ליהודי אפשרות להתקדם בעבודת ה'.

הקב"ה ציין במפורש בתורה שנשים לא צריכות את זה בכדי לעבודו. הן נמצאות במקום אחר.

ולכן הן גם אומרות "שעשני כרצונו". ומאותה סיבה הן גם לא צריכות ללמוד תורה.

יש בעיה עם הבלניות במקווה? יש דרך לטפל בכך.

אבל כמו שהדרך לטפל בפיגועי דריסה-דקירה למיניהם לא כוללת הצטרפות לדאעש בתקווה שיום אחד ימגרו את הערבים בארץ. (כי בתכלס, ברגע שיקבלו את מה שהם רוצים הם יפנו אלינו גב)

כך גם עם הרפורמים.

אין להן אינטרס תורני-דתי. יש להן עיניין של (חוסר) ביטחון עצמי וחוסר הבנה בסיסית במושגי היהדות שהן מתקנות ע"י פרובוקציות למיניהם. בלי שום קשר להלכה.

ברגע שהן ינצחו- הן תתחלנה להילחם בעלייה להר הבית, מכון המקדש וכו' שלדעתן בעוד 5 דק' הוא שזה גורם לאי שיוויון בין הערבים ליהודים ולכן התנועות הללו יצטרכו להוריד את הראש.

יאבקו על העניין עם ראש הישיבה התיכונית שלהם, ויהיו מוכנים לחבור לגורמים שלא מחוייבים להלכה כדי לכפות עליו לאפשר להם את זה, הייתי אומר שהעולם הרוחני שלהם מעוות מאוד.

ולגבי הרצון להתאים את היהדות לימינו -

הבסיס לשינויים הוא שהתורה אמת, והשינויים לא באים לתקן את התורה.

הרב יצחק אלחנן ספקטור והרב קוק, האמינו שמצוות השמיטה היא מצווה א-לוהית, בעל ערך נצחי.

הם לא ערערו על הרעיון שבבסיס השמיטה. אבל הם חשבו שבמציאות של זמנם, אין ברירה, אלא למצוא פיתרון, בגבולות ההלכה, שיאפשר עבודה בשמיטה.

רבינו גרשום מאור הגולה, לא חשב שנישואין בין גבר לשתי נשים, זהים לנישואין בין אישה לשתי גברים.

הוא קיבל את העיקרון של התורה שיש שוני, אבל הוא חשב שבדורו צריך לאסור גם נישואי אישה שנייה.

[בין אם הוא חשב שדורו התקדם, ולכן אפשר להנהיג איסור כזה, ובין אם הוא חשב שדורו התדרדר, ולכן נישואין כאלה הם מתכון למריבות].

לעומת זאת, הרבה שינויים הם נסיונות פשרה בין היהדות, לדברים שנוגדים את עקרונות של היהדות.

אני לא מזלזל ברצון שהתורה לא תהיה הזויה, אבל הפיתרון צריך להיות בהבנה טובה יור של התורה מתוך עצמה [עם שימוש בכלי עזר של ההיגיון והמוסר האנושי], ולא בהתאמה חיצונית שלה לנורמות שמקובלות היום.

אתה מגן על אנשים שרואים את זה שהתורה סותרת את ערכי השוויון והחופש כמשהו הזוי, ולא רוצים שהתורה תהיה הזויה, ולכן רוצים להתאים את התורה למציאות ולערכים של זמננו.

וזה מעניין, כי זה דומה לעוד כמה דברים שקיימים היום, שנדמה לי שבהם אתה דווקא בכיוון הקיצוני יותר.

ניקח מצווה שנוגדת את הערכים המקובלים- מחיית שבעה עממים.

במקרה הזה, אין לנו כלל בעיה מעשית - כבר אבד זכרם.

אבל, מי שיתנגד מוסרית למצווה הזו, מתעמת אל מול התורה מן השמיים.

ניקח עיקרון אחר - כפייה דתית.

מי שמתנגד מוסרית ועקרונית לכפייה דתית, מתנגש עם התורה.

אז צריך לנסות להבין את הדרכת התורה בנושא בצורה , ואת הבסיס המוסרי שלה.

וצריך להבין גם את נקודות האמת בתפיסות הקיימות ואיפה התורה נותנת להם מקום.

וצריך לראות, מה ההלכה לגבי המציאות של זמננו. שיכולה להיות שונה מאוד מההלכה העקרונית במציאות הפשוטה.

וגם לחשוב על המשמעות הרעיונית של המציאות בזמננו.

יש הבדל בין מציאת 'פתרונות הלכתיים' כמו היתר מכירה ופרוזבול, מתוך קבלה של הרעיון שעומד בבסיס ההלכה, לבין מציאת פתרונות הלכתיים כי מתנגדים לרעיון של ההלכה. 

לסנהדרין, יש יותר סמכות ביציר שינויים מהבחינה ההלכתית, אבל הנקודה שזה שינויים מתוך אמונה בתורה מן השמיים, שהיא אמת נצחית, אבל הקב"ה רוצה שניישם אותה בדורות שונים בדרכים שונות.

ב. בקצרה, אני חושב שההתמודדות של הרבה אנשים עם הסתירה בין מצוות מסויימות למה שנראה להם מוסרי בעייתית [לשני הכיוונים].

ואף על פי כן, אני חושב שזה שונה מהרבה דברים אחרים.

[יש לי כיוון כללי להסבר למה, אבל קשה לי לפרט כרגע].

הוא באמת לא רציני.

הן לא פוסקות לפי שום כלום. הרפורמה בקושי מאמינה במעמד הר סיני ותורה משמיים.

רוב הרפורמים כלל לא משייכים את ההיסטוריה שלהם לביהמ"ק ולא מאמינים בכך. הם מוחקים כל זכר מירושלים וביהמ"ק מסדר התפילה ואח"כ דורשים מקום ליד הכותל וברכת "כוהנות".

שטות שאין כדוגמתה. עיוות לשמה.

בזבוז זמן להקדיש לזה שירשור.

ליתר דיוק.

ההבדל בין רפורמים לקונסרבטיבים הוא פיגור של כמה שנים.

אורתודוקסים מודרניים לא מסכימים בשום פנים ואופן עם הרפורמיות בכותל. ממש לא.

אלה שמבקשים רחבה נפרדת מעורבת הם הרפורמים. או לכל הפחות קוראים לעצמם כך.

הרפורמים (ברובם) לא מאמינים בתורה מסיני וכו'. הם מתחכשים לקשר בין היהדות לירושלים ולביהמ"ק. כך שכל הבקשה שלהם מגוחכת.

הם יותר גרועים מהנוצרים. בעוד הנוצרים מאמינים במשהו הרפורמים לא מאמינים בכלום.

את מעט המנהגים שהם כן מקבלים על עצמם (ומעוותים) הם עושים מתוך 'מחויבות' למסורת. לא מתוך מחויבות לא-ל אחד ולציוויים שבתורה.

הם לא מרגישים מחויבים לתורה שניתנה בסיני.

הם כופרים בכמה וכמה מי"ג עיקרי אמונה.

הם בכלל לא דת. ק"ו לא יהודית.

הן לא הולכות לפי הרמ"א. זה אולי אשליה טובה ונחמדה. אבל דת יהודית זה הדבר האחרון שמעניין אותן/ם.

אם אתה מוכן להזדהות עם כת שלא מאמינה בבסיס שעליו מושתתת היהדות (כמו אמונה בביאת המשיח ומשה אמת ותורתו אמת) אז שיהיה לך לבריאות.

אבל ממבט מרחבי (מלפני שנים ועד היום) הם רק הולכים עוד ועוד בכיוון הרפורמים.

מה שהרפורמים אומרים היום הקונסרבטיבים יאמרו בעוד 3-7 שנים.

תשאל אותם.

תעשה סקר: כמה מהם מאמינים בתורה מסיני וכמה מרגישים מחויבות כלפי הנאמר בה.

מתי פעם אחרונה הם עשו משהו כדי לקרב את משיח? והאם ירושלים בעלת חשיבות יתר ממנהטן או לוס אנג'לס.

מעניין מה יהיו התוצאות.

אני לא מכיר מקרוב, אבל על נסיעה לתפילה בשבת שמעתי כמשהו מוכר ומפורסם, ומצאתי את זה די בקלות בחיפוש באינטרנט, גם באתר שלהם.

[וחיפשתי בעברית, כך שכנראה מעט מאוד מהחומר זמין לי.

זקוקה להתייחסות יותר רצינית.

גם הרפורמים התחילו עם 'תשובות הלכתיות' לכל שינוי שלהם, ובדברים יותר קלים מהקונסרבטיבים של היום.

ומנגד, הובאו כאן דוגמאות רבות להליכה של הקונסרבטיבים בעקבות הרפורמים.

נקודה נוספת, היא הפער בין הרבנים הקונסרבטיבים, לבין הציבור. 

[לא ידוע לי דברים ברורים כ"כ, אבל ממה ששמעתי לפחות בחלק מהזמנים והמקומות, הפער מאוד גדול, ויכול להיות שהשוואה בין הציבורים הרפורמי לקונסרבטיבי לא כ"כ מופרכת].

בגדול, אני חושב שלא מדובר במשהו שהיה יכול לבוא לסיפוקו בדברים קטנים אם היו נותנים לו לגיטימיות.

[צריך לפרט יותר, אבל אין לי כח כרגע].

ויש עוד מה לכתוב, אבל קודם אתה צריך להסביר מהי הדחייה שלהם מחוץ לגדר, ואיך היא השפיעה לדעתך על התהליך.

שהן לא מחוייבות בהן, ואין להן שום עניין למשוך תשומת לב?

אם נניח יסבירו להן איך להסתיר את התפילין בתוך כיסוי ראש, לא יפריע להן לעשות את זה?

לדעתך, הסיבה שהן עושות את זה בכותל, זה פשוט שחשובה להן התפילה שם?

[נשמע לי ממש מופרך, בערך כמו לומר שיש יהודים שפשוט רצו לגדל את שמו של הקב"ה בערבית דווקא, בכותל המערבי].

או שאתה מודה שיש כאן פרובוקציה, אבל פשוט מתייחס למטרה שלה בצורה סלחנית/אוהדת?

שהסכמתי עם די"מ לגבי הנשים הטובלות בלבד.

ח"כיות שפועלות כדי למנוע פגיעה בנשים הטובולות ומתנגדות לחוק כפי שמציע גפני, הן אלה שלפי דעתך פוגעות בציבור הנשים שבשמן הן פועלות?

את רווחתן של הנשים הטובלות?

יש את נהלי הרבנות הראשית הישנים והחדשים

לחדשים (כמו לא לשאול נשים שאלות מסוימות לעומת שאלות אחרות שכן לשאול אותם למשל)לוקח זמן להטמיע שהם יעבדו כמו שצריך

יש סוגיות כמו טבילת רווקות וטבילה ביום לעולים להר הבית שהרבנות הראשית טוענת שזה לא בתחום סמכותם מסיבות אלו או אחרות

הפתרון האוטלמטיבי לעולים להר הבית כיום זה אותו פתרון שהרפורמים רוצים ועל זה הבלגן

שנאמני הר הבית רוצים לעורר פתרון עבורם אבל באותו זמן הם מעוררים את הרפורמים שלוחצים גם לפתרון עבורם.

ושמוסיפים לזה את התקציב שאין למועצות הדתיות גם כיום בכלל יש חגיגה שלימה על זה

כאן אפשר לחפש "מקוואות" ולמצוא את כל הדינוים והצדדים בזה

מי שבאמת רוצה לטבול יכולה גם לא במקווה.

העולם לא מתנהל לפי איך שנראה לך הכי נכון.

לכל אחד יש דרך התבטאות שונה שנובעת מנתונים מוסיימים  - צריך להתמודד וטפל בבעיה גם אחרי שהיא נוצרת בלי להאשים

או את הממשלה/השמאל/הימין וכו?

קורים כל הזמן תהליכים אלו או אחרים  - להאשים זה לזרוק את האחריות על מישהו אחר..

ובפועל לא לעשות כלום שזה הדבר שגורם למצב הקיים..

כך שמי שמאשים האשמה חוזרת אילו כבומרנג

או עושים את אותה טעות שוב ושוב ומצפים לתוצאה שונה.

או ממשיכים לעשות את אותה טעות עדיין במקום לעצור ולהגיד "טעות"

"מלך עושה מלאכות ומשפט".

ממשלה צריכה לתת ביטחון חוץ, ביטחון פנים ומערכת משפטית בסיסית. כל השאר המדינה לא צריכה להתערב.

יש כל מיני גישות ביניים. אחת מהן אומרת שיטת הוואוצ'רים (בעיקר בחינוך ובריאות), כלומר שכל משפחה מקבללת וואוצ'ר (צ'ק) מהמדינה לפקודת בית הספר שהיא בוחרת בשוק החופשי וככה נשמרת "זכותם" של המסכנים למערכת חינוכית.

אני מוכן לקבל רעיון דומה עבור המקוואות, אבל ביטול של כל המערכת הבזבזנית ותאוות הג'ובים הקיימת.

תרבות הג'ובים ברבנות היא אותה תרבות כמו בחברת החשמל או בנמל אשדוד. זה שיש להם כיפה וזקן לא גורם להם לפעול אחרת בהינתן התמריצים הקיימים.

זה לא שהם יקבלו בונוס אם הם יתנו שירות טוב יותר לציבור. הם יקבלו את אותה משכורת אם יצליחו או יכשלו, אם יחסכו או יבזבזו וכו'.

(המשכורות של אנשי המועצות לרוב  נמוכות יחסית, אבל זה לא קשור)

בדיוק כמו שצריך להפריט את נמל אשדוד, צריך להפריט כמעט את כל תפקידיה של הרבנות, למעט אולי "מכון התקנים" כזה שקובע תקני כשרות ונותן קנס למי שלא עומד בהם.

והם הראשונים שערערו מעמדה של הרה"ר. כדבריו הידועים של הרצי"ה.

הרה"ר צריכה להיות גוף פיקוח כמו משרד הבריאות שבודק שמי שטוען שהוא כשר עומד בתקנות ומי שטוען שהוא כשר למהדרין עומד ברמת כשרות מסויימת.

שיימינג לרמאים זה גם אופציה (שעובדת היום יחסית בהצלחה).

כל השאר - צריך לעשות השוק החופשי של צרכני הכשרות.

זה בסדר.בכל אופן כל עוד זה תלוי בנו הנאמנים לזה,הרבנות תישאר בכוחה ומעמדה

חורבן כמו חורבן המדינה.ואני מאמין שחורבן המדינה\הרה"ר לא יהיה. יש בעיות.יש מעכבים אבל ה' איתנו.

הנה בד"צים , יש מונופול (אוהוו איזה מונופול) ומידי פעם צצים ההכשלות הנוראיות שלהם..נבילות טריפות ועוד ..

ומאידך,מה לך על הרבנות? אתה מוציא שם רע. 

והבדצים אני רק מוכיח שזה שיש מונפול זה לא אומר שמידי פעם (ואני מקווה שרק מידי פעם) יש תקלות

ולא מטעמי אידאולוגיה אלה כי הוא באמת מאמין שההכשר מצד עצמו יותר טוב

וכך יוצא שהרבנות עצמה מתריעה מפני הבדצים.שהרבנות עצמה מודיעה על טריפות וכדו' שהאכילו הבדצים. 

כמו שאדם נורמאלי לא קונה תרופות לסרטן מילד ערבי חולה צרעת - רק כי הוא אומר לו שזה יעזור, ככה אדם נורמאלי לא קונה בד"ץ 'ארמון שגיונותי' - כי קוראים לזה בד"ץ. אני שואל שוב אתה מכיר איזה רב שטוען שההכשר של הרבנות טוב יותר מבדץ טוב???

יש איזה שהם גופים, שנקראים בד"צים, שהם באמת מאוד בעייתיים.

בד"כ (ואולי תמיד), זה גופים שלא מוערכים בציבור החרדי, וכנראה פונים בעיקר לאנשים בלי הרבה היכרות.

בין הבד"צים שהציבור החרדי מתייחס עליהם ברצינות, יש כמה גופים רציניים מאוד, ברמת פיקוח גבוהה של כשרות.

למשל, על בד"ץ העדה החרדית שמעתי מאוד בחיוב, מרבנים דת"ל שמעורים מאוד בתחום הכשרות.

שאם לא מחפשים את הבד"ץ המפוקפק הקרוב - אז ברור שאדם שמחפש אוכל בכשרות טובה תמיד לא יקנה רבנות אלה בד"ץ (לפי בדיקתו או בדיקת אדם שהוא סומך עליו) - מי שטוען שהיות וכול ליצן יכול לפתוח בד"ץ זה אומר משהו הוא זה שמונע מאידאולוגיה נטו בלי קשר למציאות

ובאמת כתבתי את הנקודה העיקרית במה שכתבתי בהודעה הזו.

[אבל אני רוצה להדגיש שיש בשרשור הזה דברים שכתבת בנושא הכשרות, שאני לא חותם עליהם].

אני באמת אשמח ללמוד זה לא כדי להתנגח

אתן הערות כלליות, בלי להתייחס נקודתית למה שאמרת.

1. ההצלחה או חוסר ההצלחה של כשרות הרבנות, צריכה להמדד ביחס לתפקיד אותה היא אמורה למלא.

 הרבנות נועדה קודם כל, לספק כשרות בסיסית לכלל הציבור. 

בשביל זה, הם צריכים לעשות מאמץ שלכמה שיותר דברים תהיה כשרות, ושאוכל כשר לא יהיה יקר משמעותית מאוכל לא כשר.

לפעמים מחובתה לא להציב דרישות של הידור, ואפילו לשקול שיקולי שעת דחק.

כשהרבנות עושה את זה בצורה נכונה, היא ממלאת את תפקידה. 

אם משהו לא כשר בכלל מקבל הכשר, אז זה כישלון, אם הרבנות נכנסת לדוחק הלכתי להתיר משהו, כשזה לא נצרך, ואפשר היה ללכת בדרך של לכתחילה, גם זה לא טוב. [כמובן, פחות חמור מלהתיר משהו לא כשר].  

בשביל להדר, יש רבנות מהדרין ובד"צים פרטיים [וכאשר אוכל מקבל חותמת מהדרין, ולא עומד בסטנדרט הזה, זו באמת בעיה].

2. גם הרבנות, זה בעצם אוסף של מערכות כשרות מקומיות, שבראש כל אחת מהם עומד הרב המקומי [אם יש רב]. יש אמנם נהלים של הרבנות הראשית ברקע, אבל כנראה שאין לרבנות הראשית הרבה יכולת שליטה על הכשרויות המקומיות, ויישום הנהלים תלוי במערכת המקומית.

לכן, יכול להיות הבדל גדול בין ערים שונות. וכנראה באמת יש.

3. בסופו של דבר, אתה לא אוכל בד"ץ או רבנות, אתה אוכל מוצר מזון. אם מישהו מבין בכשרות, יכול להיות שהוא ידע על מוצר מסויים שהוא מהודר, גם אם מערכת הכשרות שנותנת את ההכשר אינה המערכת הכי מהודרת.

[נניח, הוא יודע שאין במוצר הזה שאלות הלכתיות במחלוקת שגוף הכשרות הזה מקל בהם, ושמבחינת הפיקוח בפועל מערכת הכשרות הזו/ המשגיח במפעל עושה עבודה טובה].

לכל רבנות יש את הכללים שלה בקשר ל "כשר" ול"מהדרין".

הייתי רוצה שיהיה פירוט יותר "רך" של רמות הכשרות וכל אחד יוכל לבחור "כשר" "מהדרין" או לרדת לפרטים אם זה מעניין אותו. 

הויכוח על "מהדרין" בשמיטה (יבול חו"ל או אוצב"ד) הוא רק דוגמא אחת לבעיה הזו.

אני מנחש שגופים מקצועיים שיווצרו במקרה של שוק חופשי ידעו לתת את השירות הזה.

יש כמה דברים מסויימים שרגילים כיום לציין וגם בהם הציבור מתבלבל..

[חלב נכרי, ג'לטין, קטניות, ליפתית, יבול נכרי/היתר מכירה/חו"ל/מצע מנותק וכו' בשמיטה].

האם שייך לציין לגבי מנת פלאפל האם יש הסתמכות על ביטול של חרקים בטחינת החומוס, מה הנוהל המדוייק לגבי בישול נכרי, האם יש פסיקות מקילות שמסתמכים עליהם בענייני תרומות ומעשרות, ומתי המשגיח מגיע?

יש כאן דברים שעשויים להועיל למבינים, אבל שאר הציבור רק מתבלבל מהם.

ונניח שמציינים, האם יציינו גם האם המשגיח הוא פיקח וממולח, או שהוא מישהו שאפשר לעבוד עליו בקלות?

חלקם נותנים פיתרון סביר, חלקם כישלון חרוץ ורמאי.

במקום להילחם בהם בשווה ללא הפרדה בין הרמאים לבין הישרים, צריך פשוט לשבור את התדמית שלהם מצד אחד, ולפקח עליהם מצד שני.

כלומר שהרה"ר (או גוף דומה) יתן קנסות לבד"צ שלא עומד בהתחייבויות שלו בדיוק כמו שמשרד הבריאות נותן קנסות למי שמביא ביצים לא חוקיות.

היום מה שקורה זה שהמעסיק של המשגיח הוא בעל העסק עצמו, ואת זה צריך לפרק.

דווקא בנקודה הזו, יש בסיס לדיון עקרוני.

כי הרבה ממבקרי הרבנות, שיכולים בקלות לומר שהטענות שלהם הן נגד הרבנות כיום [שגם אם היא עושה דברים חשובים, היא רחוקה מהייעוד המקורי]., ולא נגד מה שייעד לה מייסדה.

אבל @Admin מציב גישה עקרונית של הפרטה, שמנוגדת לרעיון הריכוזי של רבנות ראשית אחת לכלל ישראל.

אשמח אם מישהו יסביר בצורה הגיונית את הערך של החזון שהציב מייסד הרבנות, ולשכנע למה זה באמת עדיף על הפרטה.

הרבנות עדיין נשארת ריכוזית כמו שמכון התקנים הוא ריכוזי.

הרבנות מגדירה מה זה "כשר", מה זה "מהדרין" וכו'.

רק שבמקום לתת את הכשרות בפועל, היא מפקחת על כך שמי שכן נותן כשרות בפועל עומד בהבטחות שלו.

במקום להתחיל לריב עם משגיחים וכו' - הם פשוט באים כמו שמשרד הבריאות מגיע לבדוק במסעדות או כיבוי האש מגיע לבדוק שיש ציוד מתאים.

ובאמת אם הרבנות הראשית נשארת כגוף פיקוח, אז השאלה היא יותר טכנית, האם זה יעבוד כמו שצריך.

[הסברתי פעם למה אני חושש שבמציאות של מדינת ישראל היום עלולות להווצר בעיות במצב כזה, איני רוצה להכנס לזה כרגע].

אבל ככלל, הרב קוק רצה לבנות את הרבנות הראשית כסמכות תורנית הלכתית מרכזית אחת, לכלל הציבור.

אתה מזדהה עם הרעיון?

[אם קלטתי נכון את הגישה שלך, אתה נגד ריכוזיות כמעט בכל מקום, מלבד מקומות שזה ממש הכרחי, וגם בנושאים בעלי אופי הלכתי, כמו נהלי טבילה במקווה, אתה בעד 'שוק חופשי'].

נכון להיום יש בעיה בסיסית וזה שאנשים סומכים על הרבנות ואי אפשר לפרק אותה (בדיוק כמו על משרד הבריאות אגב).

אז בשלב ראשון הרבנות צריכה להפסיק להתערב בשוק העסקי ורק להגדיר כללים של מה נכון ומה לא ולאכוף אותם.

הרבנות לא צריכה לחייב אותך לאכול כשר, אבל כן צריכה להגדיר מה זה "מהדרין" ומה זה "כשר בדוחק" (קולות והיתרים וכו'), שזה גם מוצר בסיסי שצריך לספק במדינת ישראל אם יש מי שרוצה לצרוך אותו.

בעיניי גם מכון התקנים צריך לעבוד ככה - לפרסם "חותמת כשרות" שלא חייבים לעבוד איתה (כלומר שאפשר לייבא גם בלעדיו אבל אולי הוא נותן ערך מוסף).

בנוגע לטבילה - צריך להפריט את המקוואות וכל מקווה יקבל את ההחלטות ההלכתיות שלו. אם אני בעלים של מקווה אני יכול לקבוע אם הבלנית צריכה להיכנס או לא, והלקוחות שלי יכולים להחרים אותי ולעבור למקום אחר, או להעדיף אותי כי אצלי ההשגחה/ההקפדה יותר מחמירה.

אין שם עניין ארצי בכלל וכל הויכוח הממשלתי בנושא מיותר. זה בסך הכל עוד שירות כמו חנות מכולת או בית כנסת שמישהו צריך לתת, זה הכל.

בבסיס להקמת הרבנות הראשית, אכן נכונה.

אני לא מציב את זה כטיעון מחץ, אלא כבסיס לכך שמישהו ינסה להסביר את החזון ההוא.

והוא נכשל פחות או יותר בכולם.

[ומכיוון שלא פירטת, גם אני לא רואה צורך לפרט].

ועל עסקים פרטיים כיעילים, בגלל שיש להם אינטרס.

אבל העסקים הפרטיים עובדים ביעילות [בד"כ], לצורך האינטרס שלהם, הרווח הפרטי.

האם הרווח הכספי שלהם יושג דווקא בדרך טובה, שתועיל לאינטרס הציבורי - את זה כבר צריך לבדוק היטב, לגופו של מקרה, מתוך היכרות עם התחום הספציפי.

יכול להיות, שלפעמים עדיפה מערכת ממשלתית לא יעילה, על פני מערכת פרטית, שמתנהלת ביעילות מבחינתה, אבל לא היעילות הזו איננה מכוונת לכיוון חיובי.

אדם שאי אפשר לפטר ושהמשכורת שלו לא תלויה בהצלחתו, לעד יכשל.

יש הרבה סוגים של עסקים פרטיים. יש עסקים עם כוונת רווח וכאלה שלא, אנשים ישרים וכאלה שלא. אני מאמין שיהיו מספיק אנשים ישרים ומספיק תחקירנים חושפי שחיתויות כדי לחשוף את מי שלא ישר.

לא צריך יהיה לפטר אותו, אנשים פשוט יאבדו אמון בכשרות שלו.

יושר ואידיאלים יכולים להיות גם לאנשים בארגון ממשלתי.

אם אתה מדבר על אינטרסים, כמו משכורת וחשש מפיטורין, לא תמיד האינטרס משרת את המטרה החיובית.

למשל, תחקירן מרוויח מכך שהרבה אנשים קוראים את מה שהוא כתב, לאו דווקא מדיוק בעובדות ומכך שהוא יחשוף את מה שצריך.

[הוא צריך קצת להזהר לא להגזים עם שקרים שניתנים להפרכה, כדי לא להסתבך, בפרט לא לשקר שקרים כאלה נגד גוף חזק].

הוא לא  צריך להראות רווחיות או אפילו הצלחה בתחום שלו כדי להמשיך להיות מתוקצב, וממילא כשאין מדדים אין לאן להתקדם ואין הרבה פעמים גם איך.

נושא של תחקירן זה עניין מורכב מאוד (גם מבחינת דיני לה"ר וכן שיקולים נוספים). תתעניין אצל יהודה יפרח מה החשיבות של המקצוע הזה.

אני רוצה לבחון את ההיגיון בדברים, ואיך הם עובדים בשטח.

אתה טוען - "הוא לא  צריך להראות רווחיות או אפילו הצלחה בתחום שלו כדי להמשיך להיות מתוקצב," - כלומר אין את התמריץ הכספי להצליח. אבל זה לא מונע ממי שהמניעים שלו הם יושר ואידיאלים את המוטיבציה להצליח.

אכן, הרבה פעמים זקוקים לתמריצים חומריים, אבל גם שיש תמריצים חומריים, צריך לבדוק שהם באמת מעודדים את מה שצריך לעודד, כי זה לא תמיד ככה, ולפעמים גם האינטרס הכספי נוגד את האינטרס הציבורי.

[ואגב, גם במערכת ציבורית לפעמים יש תמריצים חומריים, של קידום, וכדו'].

"ממילא כשאין מדדים אין לאן להתקדם ואין הרבה פעמים גם איך". מי שיש לו אידיאל שהוא רוצה לקדם, יש לו לאן להתקדם. ומנגד, אם כל מה שרוצים להתקדם אליו זה רווח כספי, אמנם הרבה פעמים זה תואם את האינטרס הציבורי, אבל לפעמים גם לא.
 

לפי כל האמור, ההיגיון של ההפרטה לצורך יעילות, שייך לדברים שבהם האינטרס הכספי של הגורמים הפרטיים, ישרת את האינטרס הציבורי.

[לפעמים יש סיבות נוספות, למשל החשש מנתינת כח לשלטון בעייתי, פיזור הכח ועוד, אבל צריך לבחון כל דבר לגופו].

יש כל כך הרבה סוגי אנשים שעובדים בה ולכל אחד הקריטריונים שלו למדידת הנושא עליו הוא מופקד, יחד עם כמויות המינויים הפוליטיים שעובדים לפי "דורות" של הנבחרים שמינו אותם ובתוספת ההתערבות המשפטית מאחר והרבנות היא גוף ציבורי.

לכל אחד מהם יש את המדדים שלו כשהמדדים של חלק גדול מהם לא מתאים ללקוחות ושל חלק גדול אחר פשוט אין מדדים חוץ מלהגיע כל בוקר  עד לפנסיה.

איפה הגבול...

אמונה זו ידיעה (הבנה-הוכחה) במציאות ה'.

דעות כלכליות לא קשורות לאמונה.

שיהיה גוף פרטי שיעשה מה שהוא רוצה עם הרכוש שלו...

מצטער אני לא טוב בלהסביר את דעתי על גבי הכתב.  רק אומר שזה מאד מסריח כל הקטע הזה...

כמה נשים שרצו לטבול ועברו מה שעברו... ואני לא נכנס אם היו צריכים לתת להם. 

מצד שני כמה נשים רפורמיות שמחליטות שהם יודעות איך הקב"ה רוצה שנעבוד אותו

ופתאום כולם מתאחדים נגד החרדים בשביל חוק שיעזור להן (ולא אכפת להן שהחוק הזה משרת כמה עוכרי ישראל)

כנראה שמלכתחילה הכוונות לא היו טהורות.. על זה נאמר  "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב"

עד עכשיו חשבתי שמה שכתוב על אחרית הימים  (ישעיה נט - טו)

"ותהי האמת נעדרת" - שנעשית עדרים עדרים וכל אחד אומר שאצלו האמת.

"וסר מרע משתולל" -  שמי שיהיה סר מרע יאמרו עליו שהוא משוגע.   

אלו שני עניינים שונים שיקרו...  אבל לא הבנתי למה זה כתוב בפסוק אחד

אבל עכשיו הבנתי שזה בעצם עצה

איך  נדע אצל מי מהעדרים האמת?   תבדוק על מי כולם כועסים ואומרים שהם משוגעים וקיצונים. שם האמת

תודה רבה! 

גם אני לא.

כי התורה לא מתפשרת- היא פוסקת. (וגם את זה היא לא עושה אלא חכמי ישראל לאורך הדורות עשו)

אגב, במקום להאשים את הנשים שאחראיות לפרובוקציה ולתחילת התהליך (נשות הכותל) מתחילים להאשים את אלה שהגיבו.

פחות או יותר כמו שהעולם/השמאלנים מאשימים את ישראל/הימניים שהם לא מוכנים לוותר/להתפשר על חלק מאדמת א"י בשביל השלום.

מה נגיד לעולם? שהארץ היא שלנו, שהיא נתנה לנו בימי בראשית ואין לנו שום זכות ואפשרות לוותר עליה?

לך תסביר לחבורת גויים ואנשים שלא מאמינים בה' ותורה מסיני שמי שנתן לנו בעלות על הארץ גם קבע את סדרי העולם.

לא אנחנו הוכחנו בעלות על האדמה. הקב"ה והתורה קבעו זאת. (ואם התורה הייתה קובעת שיגוסלביה היא אדמת הקודש היינו נלחמים עליה).

התורה וחוקיה נתנו לנו כמו שהם.

אין לנו אפשרות לבוא לכל משכיל/רפורמי/אשת הכותל ולכופף את חוקיה כדי שזה יתאים להן.

זה לא בסמכותינו. זה גם לא התפקיד שלנו.

התפקיד שלנו היא ללכת עפ"י ההלכה. יש איזושהי קושיה או הלכה שלא ברורה דיה וצריך ללבן את הסוגיה (השו"ע VS הרמ"א)? את זה עושים בבית מדרש מול הגמרא ומה שזה לא יהיה. לא ברחבת הכותל או אצל משרדי הממשלה בסערה ובפרובוקציות.

אם נשות הכותל היו רוצות לברר את ההלכה- אז לא חסר רבנים ובתי דין.

אגב, הנשים הללו (שכל עולמן הוא תורה והלכה כמובן) מתעקשות לצטט אימרות פמניסטיות בהנחת התפילין בכותל ולא להפנות את השואלים בפשטות אל דברי השו"ע. למרות שזה כ"כ פשוט ומתבקש.

סתם נקודה למחשבה לגבי הבסיס עליו הן נשענות.

יכול להיות שדבריהן אמת. ושהבלניות במקוואות זה עסק מצריך טיפול והנחת תפילין לנשים זה לא איסור דאורייתא.

וכל אחד מהסעיפים הנ"ל דרוש בדיקה.

אבל- זה עדין לא מצדיק גביית הרפורמים ושיטתם.

ואם כן- אז ישראל צריכה להצטרף לדאעש כהוכחה לכך שהדרך היחידה לתקן את המעוות הוא להצטרף אל הרע.

לפני כ250 שנה, החלה תנועת ההשכלה. היהודים נחשפו הרבה יותר לעולם החיצוני, וגם בעולם היו תהליכים של התפתחות וקידמה, שמשכו אחריהם.

יהודים רבים הרגישו שהיהדות מאוד מגבילה ומיושנת, והייתה עזיבה של היהדות.

קמו יהודים, וניסו ללהתאים את היהדות לרוח הזמן, על ידי שינויים מהסוג שאתה קורא להם "בתוך האורתודוקסיה".

להתיר קטניות בפסח, עוגב בבית הכנסת [בשבת על ידי גוי, כמדומני], לשנות את מקום הבימה בבית הכנסת. 

הכל היה מנומק הלכתית. אז אולי הדברים לא היו מכוונים לאמת ההלכתית, אבל לפי הדרך שלך, מתבקש להתייחס אל זה כמחלוקת הלכתית לגיטימית. [ובחלק מהדברים, מן הסתם אתה אפילו חושב שהם צודקים].

מהדרך הזו, מהר מאוד הם הגיעו לביטול של עיקרי האמונה.

וכל כך למה? ומה באמת הפיתרון? 

יש לי כיוון מחשבה בנושא, אולי אכתוב אותו בהמשך.

עד כמה שזה קורע את הלב לראות ערבים משחקים כדורגל ברחבת הר הבית, זה כאין וכאפס לעומת הטומאה החולנית שמתכננים להכניס לשם המזרחניקים ממחנה שוחרי הר הבית, באם מדינת יסרעל תתן להם, חלילה, להשתלט על המקום.

יהודה גליק כבר קרא לנשות הכותל להתפלל בהר הבית ואמר שהוא חושב שצריך להקים שם גם טמפל רפורמי.

ואל תגידו לי יש מזרחניקים לייט פושרים ויש חרד"לים - הרי דב מורל אינו לייט אלא חרד"ל, והוא לא מבין בכלל מה הבעיה עם נשים אורטודוקסיות צדיקות כאילו כזה כאילו שמניחות תפילין ברחבת הכותל לשם שמים ממ"ש, ולא מבין מה בכלל הבעיה עם כפירה ומינות.

בקיצר: עדיפים המוסלמים. ימ"ש. אבל המזרחיסטים גרועים מהם אלפי מונים.

וכל התמיכה ברפורמים מעל חתימה עם תמונתו.

נעבעך.

ולהוריד את החתימה? תמונה של ענת הופמן ו\או עליזה לביא תהיה הרבה יותר מתאימה לתוכן תגובותיך.

הנקודה שהרציונל של הגישה שלו, שנמצאת בחתימה שלך, הפוך מהרציונל שאתה מציג בשרשור הזה.

אתה רוצה לתת לאנשים כמה שיותר חופש, כדי שהם לא ירגישו צורך לעזוב.

אתה רוצה לתת לגיטימציה לדיעות חריגות בתוך האורתודוקסיה, ואולי אפילו מחוץ לאורתודוקסיה [קונסרבטיבים], אתה מתנגד ליחס שרואה בדיעות מסויימות דיעות לא לגיטימיות. 

החסימה של אפשרויות, גורמת בעיניך לבחירה בדרכים גרועות יותר.

לעומת זאת, הוא מציג רציונל הפוך.

לכפות על העם דרך של הכל או לא כלום, מתוך מחשבה שהוא יבחר באפשרות הראשונה. "מהפכה או דיכוי המרד", יהדות או דמוקרטיה.

בהרבה מהנושאים יש לעם על מי לסמוך, כשהוא לא עושה את מה שמאיר אטינגר חושב חובה על פי ההלכה לעשות.

לא דיעות צדדיות בתוך האורתודקסיה, או ליד האורתדוקסיה. דיעות של פוסקים חשובים ומרכזיים.

יש כיון שמנסה להקל על אנשים, לקחת את הנקודות ביהדות שקשות לאנשים [מעשית או השקפתית], ולנסות להקל עליהן במסגרת ההלכה או במה שנדמה לאנשים שהוא מסגרת ההלכה.

הצדקה מרכזית לכיוון הזה, היא שכשמכבידים על אנשים, הם עוזבים לגמרי. 

אותה סיבה, משמשת גם נימוק לא למנוע כל מיני דברים שלא מסכימים איתם.

[אני מסכים עם הגישה  הזו במידה מוגבלת].

אחד היישומים של הגישה הזו, היא לגבי מצוות ציבוריות בארץ. יש כה וכמה מצוות, שקשות לאנשים השקפתית, ויש גם קושי יישומי גדול מאוד, סיכון במלחמות קשות, חרם בינלאומי ועוד.

מחלקן ייתכן שבכלל פטורים, או שאפילו אסור לבצע היום.

הרבה רבנים, ובפרט רבנים ליברלים, מנסים לנסות להקל בנקודות האלה.

מאיר אטינגר אומר, דווקא להציף את הנקודות האלה, ולא לאפשר לעם להתחמק מהן, מתוך אמונה שהצפת הבחירה בין האפשרויות בשלמותן, תגרום לבחירה באפשרות הנכונה.

אם ניקח את הרעיון הזה, לגבי הבעיות של יהדות ארה"ב, יהיה אפשר ליישם אותו בצורה כזו-

נחסום לאנשים את כל הפיתרונות וההיתרים , ונציב להם את הבחירה בין חיים יהודיים מלאים, שכוללים עלייה לארץ, או לכל הפחות מגורים בריכוז יהודי אורתודוקסי גדול, ויתור על הרבה קשרים חברתיים עם גויים, תכנון של החיים מכל הבחינות כך שיתאימו לשמירת מצוות [בבחירת מקום לימודים מקום עבודה ועוד] לבין עזיבה של היהדות לחלוטין, מתוך אמונה שדווקא הצבת האפשרות השלימה תגרום לאנשים לבחור בה.

גם מאיר אטינגר, ומנגד הרבנים הליברלים [ורבנים אחרים], פועלים בתוך המצב כרגע.

הם רוצים לחזק את הגשרים בין יהדות לדמוקרטיה, שעוזרים להתקיים במצב כרגע, והוא דווקא רוצה לשרוף אותם, מתוך אמונה שזה מה שישנה את המצב מיסודו לכיוון החיובי.

למה להאכיל טרול??

@די"מ

רק מהניסוח של הפונטי הזה אתה רואה שהוא טרול

כל מה שהרפורמים הגיעו אליו.הקונסרבטיביים הגיעו אליו כצפוי אחרי מס' שנים. אין הבדל גדול ובטח לא מהותי.

בשבת לטמפל?

העניין של נסיעה לתפילה בשבת הוא מהנושאים הכי מפורסמים.

[אמנם, התנועה הקונסרבטיבית בארץ לא קיבלה את ה'פסק' הזה].

ולגופם של דברים, אם אפשר להגיע לכל מסקנה שרוצים, ולקשט אותה בכמה מקורות, זו לא מחוייבות להלכה.

וגם ביחס למי שיש לו מחוייבות חלקית להלכה, חלילה ליצור מצב שבו יהודי מחוגים אורתדוקסים מסתמך על איזה קשקוש של רב קונסרבטיבי, ומרגיש ש"יש לי על מי לסמוך".

אולי ה'רבנים' עצמם לא נוסעים, אבל הם מתירים לציבור שלהם. 

אבל אני מסכים שיש הבדל בין הרבנים לקהילה.

מצד שני, אתה יכול לראות את הרבנים הספרדים, שמציבים דרישות של שמירת מצוות מהקהל המסורתי שקשור אליהם.

["שכל אחד יקבל על עצמו וכו'..."].

מסופקני מאוד האם אפשר לראות מקבילה לזה אצל הקונסרבטיבים.

וצפוי להמשיך ולהצמיח עוד דברים מנוגדים להלכה [שסביר שגם עליהם יהיה מה ללמד זכות].

ובצדק רואים בהכרה בהם כזרם הלכתי לגיטימי, ובחדירה שלהם לארץ, דבר מסוכן מאוד.

להלכה?

רפורמים = היום - אין הלכה.

קונסרבטיביים= יש הלכה.ולפי ההלכה, היום - אין איסור שבת וממזרים.

את מי אני מעדיף? זה נבלה וזה טרפה.אבל יש מצב עכשיו כשחושבים על זה שהרפורמי פחות גרוע.

תתווכח בבקשה.עם העובדות הללו.

תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה

לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות

"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...

גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.

זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.

לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.   

במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.

בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות. 

מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק

ע''ע הבליץ על לונדון

טיל אחד למדינה שלימה

שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.

הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל

כמו שהעוטף היו הרבה שנים

מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול 

זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי

כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)

אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על  הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.

יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.

ועלול להעמיק את הבור התקציבי?

זו לא דוגמא להתחנפות לשמאל.

באופן אישי בכלל לא חושבת שסמוטריץ מתחנף לשמאל...

זה אינטרס של השמאל שחרדים ייצאו לעבוד?

זה אינטרס של השמאל שחרדים יתגייסו?

זה אינטרס של השמאל שהמדינה לא תשלם מיליארדים על מימון מעונות כאשר האבא לא עובד?

אלה *בדיוק*, אבל ממש *בדיוק*, הערכים של הימין.

הקמפיין של השמאל עכשיו נגד החרדים זה רק כדי לפרק את גוש הימין-חרדים. במיוחד מתוך ידיעה שהרבה מהמילואימניקים שקורסים הם דתיים וכך ניתן לפתות אותם להצביע לגוש שמאל-בנט.
 

לא מן הנמנע שהשמאל בהזדמנות הראשונה ייקח את החרדים אליו לגוש

הם אומרים במפורש שיקחו את הערבים, לצערנו זה או ביבי ושות או ממשלת שינוי.

הם משתמשים בחרדים, זה כן, לפרק את הממשלה, משבים את היועמשית. אבל אחרי הבחירות הם יתנו להם אצבע משולשת. גם אם יש הסכמים חתומים. איפה החרדים יתבעו אותם, בבג"ץ?

אבל למה להניח שההסבר הוא רצון להתחנף למישהו?

באותה מידה אני יכול לטעון שנתניהו והליכוד, שהצביעו בעד החוק למרות שהוא נוגד את האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו - עשו את זה "כדי להתחנף לחרדים".

אני לא טוען ככה. אני מקבל שבמכלול השיקולים נתניהו מעדיף קואליציה עם החרדים, על פני השיטה הכלכלית שלו. אבל שים לב לרמת הטיעון.

שהאיום הזה מדגיש כמה פוליטיקה היא דבר משחית.

אתה חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית?

אז תצביע בעד, זה פיקוח נפש, בלי שום קשר למימון מעונות.

אתה חושב שלא צריך לעשות ועדת חקירה?

אז תצביע נגד, בלי שום קשר למימון מעונות ובלי איומים.

ממש מזעזע בעייני.

יש מקומות שבהם בוודאי שייך להתנות הצבעה בהצבעה אחרת, למשל אם חבר כנסת חרדי היה אומר ''אני אצביע בעד תקציב לליגת העל בכדורגל רק אם אתם תצביעו בעד תקציב להופעות תרבות לציבור החרדי'', זה דבר מובן והגיוני.

אבל להתנות ועדת חקירה, נושא מהותי וקריטי לטוב ולרע, בנושא שאין לו שום קשר? ריקבון מוסרי 

והאמת שאני לא בטוח שהפוליטקה משחיתה

לדעתי כדי להצליח בפוליטקה צריך להיות מושחת מראש. אחרת לא שורדים במקום הזה. 

בס"ד

או כמו שכתב היועץ האסטרטגי  ישכר זלמנוביץ:

הוויכוח בין אתמול הוא ויכוח סרק - בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.

הציונות הדתית מרוויחה מצג של מאבק נגד חוק הגיוס ואולי תחזיר מצביעים הביתה. החרדים משדרים שהם עומדים מול לחצים כבדים גם מול שותפים טבעיים

ובסוף? שניהם יתיישבו יחד בממשלה הבאה, כי לשניהם אין באמת אופציה טובה יותר.

והאמת שאני טענתי ככה גם על ההכרזות על 'פירוק הגוש' -

ממילא יוצאים לבחירות. דגל מרוויחים ב'מאבק נחוש נגד הגיוס', את הקולות הצפים בינהם לבין העדה והורדת הלחץ של הפלג והמפלגות הציוניות בזה ש'לא נכנענו לחרדים, עד שהם פירקו את הגוש' - מרוויחות הורדת לחץ מצד בנט/אייזנקוט/ליברמן.

אבל כשאני רואה את הממאמצים של נתניהו להעביר בכל זאת את חוק הגיוס, למרות שהוא ישלם עליו מחיר אלקטורלי - אני תוהה אם טעיתי והוא באמת חושש שהגט של ג' אמיתי.