אני חי! למרות הכל..ימ''ל

 

תודה לה' שהביאני עד הלום בשלום. 

 

למרות נסיעה של כמה קילומטרים בלי לראות כמעט כלום הודות לשילוב קטלני של גשם זלעפות, ערפל כבד ואדי-שמשה עקשניים. כך שהמגבים לא עומדים בעומס ואני מנסה לנקות את האדים מהשמשה תוך כדי שהעניים שלי נעות בינה לבין הערפל שנמצא מטר לפניה, כמו שנאמר "החוט המשולש לא במהרה יתנקה". ובנוסף לכל זה נכנסתי לתוך שלולית ואם לא היו לי אינסטינקטים של שד משחת |עף על עצמי| הייתי נמרח על משאית בנתיב השני.

 

וזה היה הנס השני שלי הבוקר אחרי שכמעט מתתי מצחוק בבית כנסת. אין על המרוקאים של פעם...

 

המסקנה שלי - 

"נהגים! היזהרו בטיסתכם שמא לא תראו כלום ותגיעו למקום המים העמוקים ויכנסו בכם הנהגים הבאים אחריכם

 וימותו ותחובו חובת גלות" (אבות שם, שם)

 

 

@מבקש אמונה, תזהר ממני לנצלש פה, תחכה להזדמנות הולמת יותר. סתם, תרגיש חופשי הכי גרוע אם תגזים תגיע גם אתה עד הלום לום.

 

נ.ב. סליחה על הלשון הערפילית משהו, לילה לבן וזה...

 

חסדי ה'!שמן פשתן


איזה ייבוש מקצועי!ימ''ל

 

חבל שלא ידעתי על היכולת המופלאה הזאת שלכם קודם, היא הייתה יכולה מאד לסייע לי עם האדים על השמשה (בעצם גם אם הייתי מבקש עזרה בייבוש הייתם מייבשים אותי... לא חשוב). עצבני מגשם 

 

לא נורא, אני אשב לי פה לבד בחושך... מחשב מעצבן 

 

 

לא תמצא כאן חובבניםאורה2x

מדובר פה בחבר'ה רציניים שמתמקצעים בהכל

כולל ייבוש!!

 

מה עושה 'שכנזי בבי"כ מרוקאי? 

למה לזלזל?ימ''ל

 

דווקא יצא לי להיתקל פה בכמה חובבנים ברמה גבוהה ביותר.

 

מה עושה?

יושב לבד בפינה חשוכה.

 

סתם, מתפלל ותיקין כמובן [כי אצל האשכנזים אין מצב לתפילה בנץ, ליקים האלו משתגעת הקופסה מזמנים לא קבועים]. חוץ מזה שהקטע העדתי אף פעם לא עשה לי את זה, מבחינתי להתפלל גם בבית כנסת תאילנדי.

 

אין לך מפשיר אדים ברכב ?adar


הוא לא צריך, יש לו יבשן מחמד.הולם במיוחד
מה שנכון נכוןימ''ל

 

@יבשן במיוחד

 

 

יש אבל הוא עובד על מערכת החימוםימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באדר ב תשע"ו 12:55

 

ובגלל שהיו בלילה פחות מ-10 מעלות לקח למנוע הרבה זמן להתחמם אז הוא לא היה יעיל.

אז עוצרים בצד כמה דקות ומחממים מנועיוני
נהניתי מאוד!הולם במיוחד
''זה הזמן לנסוע אל תוך הערפל.. כי שמה האלוקים''
(הכוונה היא שזו הדרך הקצרה לשמים, לנסוע לתוך הערפל.)
אני שמח שנהניתימ''ל

 

כי אני ממש לא.. (את נהנית כשעוד אנשים כמעט נהרגים או שזה אישית כלפיי?) חצי חיוך

 

ותודה על המחמאה, אם את נהנית אז או שזה היה ממש טוב או שבאמת הייתי עייף...

 

(וקבלי פטיש על הסוגריים... פטיש).

 

 

אגב הנאה, הציור שלך בפורום ציור ממש מדהים ומרגש (אני צריך לעכל אותו לפני שאני מגיב..).

זה היה עכשיוהולם במיוחד
יותר פולני מהמיקום ומצב התאורה בבי''כ.

(ויש לך בעיות במערכת העיכול..?)
יותר פולני מרגל קרושה*ימ''ל

 

אני מתחבר קצת לצד הפולני ש(אין)לי, מכבה את האור ויושב מתחת לשולחן. אז את רוצה שאני אתעלם מהזדמנות להיעלב??

איזה חוסר התחשבות... עצוב.

 

 

העיכול שלי תקין אבל יש דברים כאלו שהופכים לך את המעיים (והנה קיבלת עוד מחמאה).

חוץ מזה שביקשת ביקורת אז רציתי יותר זמן לחשוב כדי לתת לך תגובה רצינית (והנה הפסדת אותה).

 

 

*בעעע, כבר עדיף לחשוב על שיניים תותבות..

הי, הי!הולם במיוחד
תודה רבה על המחמאות, באמת!
אבל אשמח לביקורת בכ''ז.

ותפסיק להיעלב!!
לא התכוונתי. סליחה!
פחחחימ''ל

 

נראה לך שנעלבתי?

אם הייתי נעלב היית יודעת. פטיש

 

 

את המחמאות הרווחת ביושר,

את הביקורת פחות...

 


אם כבר הייתי נעלב אז זה היה מזה שלא הייתה בתגובה שלך אפילו התחכמות אחת,

את לוקחת אותי ברצינות פוגענית.. פטיש 

נו די, חאלסהולם במיוחד
תפסיק להיעלב!

אני שוקלת להתחיל לדרוש זכויות יוצרים.
(והתחכמויות זה המגרש שלך)
שנאמר:אלעזר300

זכויות לא מקבלים, זכויות יוצרים.

אז בסוף החלטת כן להצטרף לחגיגהימ''ל

[הי

 

אז ברוך הבא.

כמו שאתה רואה אנחנו כרגע במסכת מכות פטיש

 

אז או שתחכה שנגיע לחגיגה, או שתחבוש קסדה.

 

קלטתי אתכם. ומקסימום,אלעזר300

העיר תקלוט אתכם...

 

(אם כבר המסקנה שלך )

הי, הי!ימ''ל

 

את התחלת לגנוב זכויות יוצרים עם החרדת פגיעה הזאת...

וזה מאד פוגע... חצי חיוך

 

ואולי פעם אחת מישהו יסביר לי איך אתם עורכים אחרי שהגיבו לכם??

("והתחכמויות זה המגרש שלך" - משפט הולם במיוחד).

מתנדבת!הולם במיוחד
אפשר רק קצת זמן אחרי שההודעה נשלחה. ובאותו אופן בדיוק, כלומר- יש אפשרות לעריכה בכפתור.
אבל נשמע שאתה מתכוון שערכתי, ולא זכור לי פשע מעין זה.

ואם תמשיך עם המשפטים הפולניים האלה, אני אפרוש באופן רשמי
ואבקש מאלעזר להחליף אותי.
היית אמור להיות מוחמא מההתחכמויות.
בכ''מ, אפשר לעשות סיום מסכת או משהו..
בשעטומימ''ל

מוטב מאוחר מאשר אף פעם, אבל למישהי אחרת הייתה קצת יותר @מוטיבציה להסביר לי.. קורץ 

 

ואני לא קונה את ההסבר הזה, אצלי ברגע שמגיבים לי אין אפשרות עריכה יותר (אולי יש הבדל בין פלאפון למחשב? אם תגיבי לי אני אנסה שוב). יש פה איזו קנוניה ואני אגלה אותה במוקדם או במאוחר... 

 

זהו, עבר לי המצב רוח הפולני. האור דולק שוב.

 

אכן הייתי מוחמא והחזרתי את החמאה חזרה אלייך [("והתחכמויות זה המגרש שלך" - משפט הולם במיוחד) = הולם במיוחד את הולם במיוחד...) לום לום.

 

כל עוד זה לא מרגרינה אני אבלע את זה בשתיקה.הולם במיוחד
אז את המשפטים ממני, וממך למוטיבציה, והחבילה עוברת משוברת גלים.

וברוח הלומים: חשבתי שהתכוונת במובן הפוגעני של ה'הולם'.
לא לבלוע את החמאה!ימ''ל

רגע של עברית:

 

המילה "מחמאה" מקורה בפסוק - "חלקו מחמאות פיו וקרב לבו", ופירושה "יותר מחמאה" (מ-חמאה). דהיינו - דברי פיו חלקים יותר מחמאה אבל כוונותיו למלחמה, כך ע"פ רוב ככל המפרשים.

אבל קשה על פירוש זה - למה הושמטה המילה 'דברי-פיו', ומדוע היחס למילה 'פיו' הוא של רבים (חלקו).

לכן ע"פ הפשט נראה לי שהמילה 'חלקו' מוסב על 'מחמאות' ולא על 'פיו', ופירוש הפסוק הוא - חמאות החליקו את פיו (ולכן פיו רך כלשון הפסוקים "שפתי חלקות" ו"חלקת לשון").

 

עד כאן פינתנו להיום, וסליחה מ@כתר הרימון הרימון על גנבת הפורמט של הפינה המשובחת (מחמאה).

קיצור, אתה אומר לא לבלועהולם במיוחד
אלא להשתמש בתור וזלין.
והי! זה ממש מגניב!
למה שינו אז את הניקוד..?
(ונאום רציני שכזה.. ממש נהלמתי דום)
זה הניקוד בפסוקימ''ל

 

ואגב, הביטוי "לחלק מחמאות" גם הוא מבוסס על הפסוק, עוד שיבוש על הדרך...

 

(אני דווקא בנאדם מאד רציני, לא יודע למה נוצר לך רושם שונה. וזלזול שכזה, ממש נאלמתי לום..כן)

באמת..? אבל הניקוד לא מתאים למשמעות!הולם במיוחד
והולם אותך מאוד הלום לום!
הצירי הפך לפתח בגלל שהוא בא לפני אות גרוניתימ''ל

 

אבל באמת בגלל הניקוד הובנה המילה כשם עצם (נראה לי שגם רש"י הבין כך).

 

אבל צירי לא הופך לפתח לפני אות גרונית.הייזל
ככה כותב האבן עזראימ''ל
שהוא מגדולי הדקדקנים כידוע.
גם לי זה היה תמוהה.
יש לך הסבר אחר?
(במאמר מוסגר אומר שמצויים שינויים דקדוקיים, בייחוד בכתובים ובשירות שבתורה ובנביאים, לצורכי חריזה ושקילות. ייתכן שזאת הסיבה גם כאן).
כשיש חיריק חסר לפני אות גרוניתצריך עיון
הופכים אותו לצירה
וזה קשור לפה?ימ''ל
אתה אומר בעצם שהמם הייתה אמורה להיות חרוקה אלא שהחיריק הפך לצירי והצירי לפתח?
אני לא מבין למה שצירה יהפוך לפתחצריך עיון
איך אתה מנקד 'מחיפה' (הרכבת מחיפה לתל אביב...)?
נכון. בדיוק בגלל זה תמהתי על מה שאמר ימ"ל.הייזל
@ימ''ל - איפה אבן עזרא אומר כך? נשמע לי מוזר מאוד.
(ולגבי המילה "מחמאה" - אינני יודעת, צריך לבדוק; אבל ייתכן מאוד שמדובר באטימולוגיה עממית.)
על הפסוק שם (תהילים נה). ציטוט בפניםימ''ל
הוא כותב "נפתח המם בעבור אות הגרון".
אבל למה החלטת שהפתח בא במקום צירי?הייזל
ראב"ע תולה את הפתח בחטף שבגרונית, הוא לא מזכיר צירי.
מ"ם השימוש מנוקדת בציריימ''ל


אבל אתה החלטת שזו מ"ם השימוש. עיין שם ברש"י.הייזל
מקודם סתם זרקתי שמדובר באטימולוגיה עממית, עכשיו פתחתי לכבודך מקראות גדולות, ואני כמעט בטוחה בכך.
לפי רש"י מחמאות הוא שם עצם והוא סמוך ל"פיו"ימ''ל

לא כדעת רוב המפרשים. כתבתי שיש המפרשים כך.


הרד"ק שם כותב שהמ"ם היא מ"ם השימוש ודינה להיות צרויה. האבן עזרא מסביר מדוע אינה כזאת (לפי רש"י ההסבר הוא עצם זה שהיא אות יסוד נופלת של שם העצם).

 

מי שיצליח להסביר לי את האבן עזרא יקבל ממני מחמאה רצינית.. קורץ 

 

 

ממעוד סתם אחד

עברתי עכשיו על כל המקרים שבאים יש מ"ם עם פתח ולאחריה אות גרונית בשווא.

 

בעקרון לא מצאתי מופע שבו בבירור המ"ם היא מ"ם השימוש. ברוב מוחלט של המקרים ברור שהמ"ם היא חלק מהמשקל / שורש / צורת הפועל המקובלים. 

 

יש מקרה אחד בנחום ג, ה: "והראית גוים מַעְרֵךְ וממלכות קלונך" שבו ניתן להציע שהכוונה למ"ם השימוש (הראיתי להם מ-ערוותך). ודווקא האבן עזרא שם מבאר שמדובר בשם עצם (וחולק על רש"י שם, שסבור שמדובר בערווה, וללטענתו 'מערה' זהה ל-'מראה'). 

 

עוד פסוק שניתן להציע בו את הביאור המפוקפק הזה הוא בתהלים ק"ד, י: "המשלח מַעְינים בנחלים בין הרים יהלכון" - אמנם שם העצם 'מַעְיָן' מוכר, אבל ייתכן שכאן יש שימוש בשם העצם 'עין' (משלח את המים מן העין בנחל, בין הרים יהלכו אותם המים; או לחלופין - משלח חלק מן העיניים בנחלים). אבל כאמור, זהו פירוש מאד מפוקפק בפסוק הזה ספציפית, דווקא מפני שאנו מכירים את שם העצם 'מעין'. אם כי ייתכן ויש לו יתרון מבחינת המשמעות המילולית (לרוב 'מעין' מובחן מ'נחל' בדיוק בשאלה אם המים עומדים או זורמים, והפסוק אומר שכחלק מחסדו של ה' בבריאה יש את הולכת חלק מהעיניים = מעיינות כנחלים; וכן ראה משלי ה, טז "יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים". אבל שוב - זה ביאור דחוק). 

 

לכן נראה שרש"י צודק, ומדובר בשם עצם במשקל מַקְטָלָה (כמו מַמְלָכָה). 

 

אבל - אז בדקתי גם מופעים של מ ולאחריה אות גרונית בשווא; ומסתבר שפשוט אין אף מופע (!!) שבו המ"ם היא מ"ם השימוש, כך שלמעשה אין ראיה לאף כיוון, והאבן עזרא יכול להגיד שכאן זה פשוט המקרה היחידי שבו התופעה הזאת התרחשה במקרא. מגניב. אז זה לא הסבר, אבל זה לפחות מסביר למה הוא לא בהכרח טועה...

 

קנאת סופרים...הייזל

איזו תוכנה יש לך?

ותודה על ההסבר הבהיר והכיפי. 

לבדיקה עם ניקודעוד סתם אחד

כדאי להשתמש בתכנת 'הכתר': http://mgketer.org/

 

כרגע היא ניתנת להורדה ולשימוש בחינם, אבל הם מודיעים שייתכן ובעתיד זה ישתנה (ואז הם ישאלו אותך אם את מוכנה לשלם). 

אה, כבר יש לי. (ואנ'לא ממש מחבבת אותה...) תודה בכל אופן!הייזל


מה יש לא לחבב?עוד סתם אחד

אני אמנם חסיד של 'אקורדנס', אבל לבדיקה עם ניקוד אין כמו 'הכתר'. 

עזוב, אדון אתך בנושא בפעם אחרת...הייזל


לסיכום: לא מצאת לא ראיה ולא הפרכה לשיטת האבן עזראימ''ל

 

 

עכשיו רק צריך למצוא לו הסבר..

 

יישר כח!

 

זה יותר מורכב מזה,עוד סתם אחד

כיוון שאחר כך בדקתי את מ"ם השימוש ולאחריה אות גרונית כלשהי, בלי קשר לניקוד שלה. ובאופן מוחלט וחד משמעי בכל המופעים ה-מ"ם היתה בצירה, ולאחריה האות הגרונית היתה בניקוד המקורי שלה. 

 

זאת אומרת - אם קשה על האבן עזרא, אז זה למה השתנה בכלל הניקוד מתחת לגרונית. 

 

שווה לבדוק עם מישהו שמבין בערבית, אם יש שם תופעות דומות. ייתכן והאבן עזרא לקח את הרעיון הזה מ'בלשנות שמית משווה'  

הקושי שהזכרת קשה לכאורה גם על רש"יימ''ל

 

לכבוד @הייזל פתחתי דעת מקרא, הם מסבירים שהצירי הפך לפתח "דרך זרות" כלשונם (לא יודע בדיוק למה כוונתם, אולי למה שהזכרתי במאמר המוסגר כאן - ככה כותב האבן עזרא).

 

למה קשה על רש"י?עוד סתם אחד

הוא טוען שהמ"ם היא חלק מהמשקל (בלשוננו, ובלשונו: "יסוד נופל היא בתיבה"), וכמו שמצינו במילה 'מַמְלָכוֹת', שמנוקדת בדיוק כמו ה"מַחְמָאֹת" שבפסוק.

הקביעה שלו "לשון חמאה" רק מציגה את שם העצם שממנו נגזר שם העצם הנוכחי בצורה תניינית, על בסיס המשקל הנ"ל, שמסביר את הניקוד. 

החי"ת חטופהימ''ל


זו פרשנותעוד סתם אחד

אצלי היא מנוקדת פשוט בשווא... אין לי הערה בצד אם זה חטוף או חלק מהמשקל...

סליחה,עוד סתם אחד

הייזל האירה את עיניי לגרסאות שבהן ה-ח' חטופה, אך המענה שמדובר בחלק מהמשקל נשאר זהה (ראה דבריי בתגובה לדבריה). 

אם לכבודי פתחת "דעת מקרא" - אשריי מה טוב חלקי!הייזל

אין לי כאן "דעת מקרא" עכשיו, אתה מוזמן לשלוח לי צילום, או לצטט לי במדויק. (אבל אני מעדיפה צילום...)

 

אם כי אחרי ההסבר המלומד של עוד סתם אחד, אינני מבינה מה עוד קשה לך. אתה שואל מדוע זה המשקל?

 

(@עוד סתם אחד - בהוצאות מסוימות היא מנוקדת בחטף ובאחרות בשווא. קשור לכך שיש קרי וכתיב אולי?)

וואלהעוד סתם אחד

תודה על ההערה והתיקון. עכשיו בדקתי גם בתנ"ך 'אמיתי' (אם כי יש שיסקלו אותי על הטענה שקורן זה תנ"ך 'אמיתי') ושם היא באמת חטופה... מביך-משהו (המסקנה היא לא לסמוך על התנ"ך הממוחשב לבדו; או לבדוק את ההערות של ה-BHS במודולה הרלוונטית באקורדנס...). 

 

ובאמת חטיפת ה-ח' איננה קושיה, כפי שציינת (כמו ששם העצם 'מחסה' מופיע לפעמים כ-'מַחְְסֶה' ולפעמים כ-'מַחֲסֶה'). 

הייזל

אז עכשיו אתה רוצה שאסביר מה הבעיה שלי עם "הכתר"? עכשיו?..

אתה משתמש בפרוייקט השו"ת? הוא לפיימ''ל
כ"י ליננגרד. גם בכתר אר"ץ החית בשווא ולא בחטף. בתנ"כים הרגילים היא בחטף.
לאעוד סתם אחד

בפרוייקט השו"ת אני משתמש רק אם במקרה אני באמצע משהו שקשור לתושב"ע...

 

לרוב כשאני בתחום של התנ"ך אני משתמש באקורדנס, אבל אני בהחלט אבין אם זה לא יאמר לך כלום... 

לאימ''ל

 

אני לא מכיר את התכנה שאתה משתמש בה (אבל לקחתי מה שכתבת ברצינות גם כשחשבתי שזה בא ממך), גם האבן עזרא והרד"ק להבדיל לא הזכירו, אולי בגלל זה הם לא הבינו כמוך. בכל מקרה - את דעתם לא הסברת.

 

ואכן, החטף לא קושיה על רש"י גם בגלל זה.

 

נ.ב. יפה לך על ההתנשאות..

 

א. עילאי ומתנשא זה השם השני (והשלישי) שליעוד סתם אחד

ב. דווקא הפעם זה לא היה התנשאות, אלא פשוט היכרות עם המציאות. זו תכנה יקרה, שמשתמשים בה בעיקר בחקר המקרא האקדמי, ואני מתקשה להאמין שיש פה רבים בפורום שישמחו לקשור את עצמם לעולם הזה...

לא רק בחקר המקרא!הייזל


"בעיקר" ו"לא רק" זה אולי לא היינו הך,עוד סתם אחד

אבל זה די אותו דבר

אתה בטוח שאתה רוצה להדיין אתי על כך?הייזל


להדייןעוד סתם אחד

פטיש

 

ככה?

כמובן. תתחיל לשים דגשים במקום מפיקים.הייזל


כי האופציה השניה לא מנומסת...עוד סתם אחד

כּכּה המום

אתה שוב מתייחס רק לנושא השוליימ''ל

 

אתה יכול להתנשא עלי כמה שאתה רוצה. הסגנון ה'עילאי' היה מיותר אבל זה עניין שלך. 

ההתנשאות שהפריעה לי היא על האבן עזרא ושאר המפרשים כמוהו.

את כותב "נראה שרש"י צודק" ומתעלם שוב ושוב מדעת האבן עזרא והרד"ק אפילו בלי שהבנת אותם.

אישית אני כן מתחבר לשיטת הלימוד היסודית והביקורתית האקדמית, אבל היהירות והזלזול של הרבה מהעוסקים בה מגעילים אותי (והם הסיבה העיקרית שמרחיקה את לומדי התורה מלהשתמש בה, וחבל..).

 

סגנון תוקפני?עוד סתם אחד

האר את עיניי, כי ממש לא התכוונתי (בד"כ כשיש לי סגנון תוקפני אני מודע לזה). 

 

אני מודה בפה מלא שאני לא מבין את האבן עזרא ורד"ק. על פי עניות דעתי אין מנוס מהבנה כרש"י. והראיה שרש"י הביא דוגמאות לתופעה הלשונית שהוא מצביע עליה, ואילו האבן עזרא לא. 

 

אני לא חושב שאסור לומר את זה, או שמדובר בסגנון תוקפני. ולעניות דעתי זו גם לא התנשאות (אני לא חושב שהאבן עזרא זקוק לאישורים שלי...). סליחה אם הובנתי אחרת. 

וגםעוד סתם אחד

בדיון הספציפי הזה לא זכור לי שכתבתי בנימה מתנשאת או עילאית כלשהי. 

 

העליתם שאלה, שעניינה אותי, אז הלכתי לבדוק את הנתונים וחזרתי עם התוצאות ועם המסקנות שלי מהן. חשבתי שגם אתם תתעניינו בהן. אם הצגת תוצאות הבדיקה שלי נראית לך כהתנשאות אז יש בינינו קצר בתקשורת. 

אדרבהימ''ל

שמחתי מאד בהשתתפות שלך בדיון ואין ספק שהעשרת אותו, התייחסתי לסגנון.

חשתי בהתנשאות מההתנסחות שלך כלפי האבן עזרא (מזה ש'בדקת בכל התנ"ך' והגעת למסקנה שהוא טועה, כאילו הוא לא הכיר את התנ"ך כמוך. ומזה שכתבת שאולי הוא הוטעה מערבית, כאילו הוא איזה חובבן ולא מגדולי חכמנו שכתב ספר דקדוק המתבסס על התנ"ך בלבד).

 

אם הבנתי אותך לא נכון אני מתנצל.

 

ממש לא מה שהתכוונתי...עוד סתם אחד

'בדקתי בכל התנ"ך' = באמצעות תוכנה, כמובן. אין לי ספק שהאב"ע ידע תנ"ך הרבה יותר טוב ממני. 

 

אני לא חושב ששאילת תופעה מן הערבית נחשבת ל"הטעיה". אם היו לאב"ע סיבות טובות לפקפק בפירוש של רש"י (והבאת מספיק סיבות טובות לכך) - אזי השימוש בתופעה לשונית שהוא רואה בשפה זרה (אולי, אני לא יודע, וכאמור אמרתי שצריך להתייעץ עם מישהו שמבין בערבית בשביל זה) הוא יותר מלגיטימי. זה ממש לא נכתב כזלזול באב"ע, להיפך. אם באמת קיימת תופעה כזו בערבית - מבחינתי לפחות זה עשוי אפילו להטות את הכף לפירושו. 

ואגבעוד סתם אחד

סתם לצורך הדיון - אני לא חושב שיש מישהו אחד באוניברסיטה (לפחות לא בישראל) שמזלזל ברש"י או באב"ע כפרשני מקרא. גם אם לא מסכימים איתם בשורה התחתונה, מסיבות שונות. 

אתה לא יכול לבטל דעה בלי להבין אותהימ''ל

 

גם אני בתחילת הסאגה הקשיתי על ההבנה הזאת וניסיתי לפרש אחרת (שמחמאות הוא אכן שם עצם אבל למאכלי חמאה ולא משמש כשם מושאל כמשמעו היום), אבל לקבוע מי צודק ומי לא ועוד נגד האבן עזרא והרד"ק בענייני דקדוק בלי שבכלל הבנת מה הם כתבו זאת יהירות לשמה.

 

רש"י אכן מביא דוגמאות לצורה הזאת אבל החידוש כאן הוא לא רק לשוני אלא ענייני, מילולית אין למילה 'מחמאה' משמעות של דיבור אלא בתור מטפורה רחוקה (פירוש לא בלתי אפשרי אבל מחודש) וצריך להניח שהוא אכן היה קיים בזמנם, דבר בלתי אפשרי בהיעדר מופעים נוספים להשוות אליהם.

גם להקבלה לאיבר השני של הפסוק יש משקל בפירוש, וברור שהמילה "מחמאות" מקביל למילה "משמן", גם מכאן נראה שהכוונה בפסוק הוא לחמאה ממש.

 

א. יהירות לשמה וסגנון תוקפני זה שני דברים שוניםעוד סתם אחד

ב. לכתוב על מה שכתבתי 'יהירות לשמה', כשהקפדתי לנסות למצוא איזשהו הסבר לאבן עזרא (לפחות לכך שאין סתירה לדבריו משום מקום אחר) - זה קצת תוקפני. 

 

ג. אתה מביא את כל ההסברים למה האבן עזרא אמר את מה שאמר ולא קיבל את דעת רש"י. ברור שזה מה שהניע אותו לפירוש שלו. זה לא הופך אותו להגיוני יותר מבחינה לשונית, רק לשווה-ערך, כביכול, לפירוש השני שגם לו אין ראיות (ראה נקודה ה להלן). 

 

ד. לא הבנתי מה בדיוק לא הבנתי בשיטת האבן עזרא. הוא טען טענה על קיומה של תופעה, אני חיפשתי ולא מצאתי לה דוגמאות נוספות, אז קשה לי לקבל  את דבריו. אבל את עצם הטענה (מ"ם השימוש מקבלת פתח כשיש אחריה אות גרונית בשווא) נראה לי שקשה להבין באופן אחר. 

 

ה. ואם כך - לכאורה אין הבדל בין לקבל את שיטת רש"י על מילה יחידאית לבין לקבל את שיטת האב"ע על תופעה יחידאית. 

 

ו. אני מעדיף לקבל מילה יחידאית על פני 'תופעה' יחידאית. אני לא בטוח שאני יכול לנסח בדיוק למה. ולכן אני מעדיף את שיטת רש"י. אין כאן שום יהירות כלפי האב"ע ושיטתו, אלא העדפה בשורה התחתונה של דברי רש"י, עם כל הקושי שגם היא טומנת לפתחי. 

אז ככהימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ' באדר ב תשע"ו 01:17

א. אתה שוב חוזר על 'תוקפני' - דבר שלא כתבתי.

 

ב. 'יהירות לשמה' זה אכן תוקפני, יחס ראוי לזלזול בדעת הראב"ע והרד"ק (ייתכן שטעיתי באבחנה, אם כן אז אני מתנצל שוב).

 

ג-ד. נכון שזה שיש קשייםבשיטת רש"י לא מוריד מהקשיים שבשיטה השנייה, אבל זה כן אומר שצריך לפחות יותר זהירות כששוללים אותה. ואני כן סבור שלא הבנת את התופעה (סתם בתור דוגמה: אולי הכלל שהראב"ע התייחס אליו הוא שינוי צירי לפני גרונית חטופה דווקא כמו אֶֽחֱרוּ או יֶֽחֱמַתְנִי שהפכו מחיריק לסגול בגלל החטף סגול ואצלנו המם הפכה לפתח כי החטף הוא פתח. אשמח אם תבדוק את האפשרות הזאת בתוכנה שלך), בטח שלא את ההסבר לדבריו. אתה לא יכול לבטל את דבריו אם בכלל לא הבנת אותם.

 

ה-ו. אתה מעדיף לסבול קושי ענייני מדקדוקי, אני הפוך. כחובב אקדמיה אני לא צריך להזכיר לך שמקור וקדמות הטעמים והניקוד לא ברורים (אנחנו סומכים עליהם כמובן, אבל אם יש עליהם קושי אז גם זה בא בשיקול, מה גם שהתרגום הארמי שהוא פחות או יותר מאותה התקופה מפרש כראב"ע).

 

ז. אשמח לשמוע את דעתך לפירוש שהצעתי, לדעתי הוא מצד אחד עונה על רוב השאלות הלשוניות כשיטת רש"י אבל מתחמק מהקשיים הענייניים. החיסרון הגדול שבו הוא שאף אחד לא פירש כך.

 

..עוד סתם אחד

א. צודק. כנראה התבלבלתי. 

ב. אני סבור שטעית באבחנה. אין לי שום זלזול ח"ו באב"ע וברד"ק שאת מימיהם אנו שותים (או לפחות מתיימרים לשתות). 

ג-ד. זה עדיין בעייתי, כיוון שהדוגמאות של מ"ם השימוש (שנשארה צירה) בשאר המקרא תקפות גם לאותיות גרוניות חטופות. אני לא שולל שום דעה, אני מעדיף את דעת רש"י

ה-ו. אם מותר בדיון הזה להתעלם מהטעמים אז חד משמעית יש יתרון משמעותי לשיטת ראב"ע. פחדתי להזכיר אפילו את ההצעה, אבל מרגע שזה מגיע ממך - אז סבבה

ז. העלה לי חיוך גדול על הפנים כשקראתי אותו. שוב - אם מתעלמים מהניקוד של המסורה, אני חושב שעוד לא ראיתי ביאור כזה (גם בשיטות הביקורתיות), ושהוא מוצלח יותר מרוב מה שקראתי. לדעתי זה גם מסתדר היטב עם המשך הפסוק. ישר כח עצום! 

אתה יכול לתת דוגמאותימ''ל

ששוללות את האפשרות - 

"אולי הכלל שהראב"ע התייחס אליו הוא שינוי צירי לפני גרונית חטופה דווקא כמו אֶֽחֱרוּ או יֶֽחֱמַתְנִי שהפכו מחיריק לסגול בגלל החטף סגול ואצלנו המם הפכה לפתח כי החטף הוא פתח"?

וגםימ''ל

 

למה אתה אומר שצריך להתעלם מניקוד המסורה לפירוש שהצעתי?

בגלל הניקוד של חָלְקוּ? הרי מצינו "שָׁבְרוּ" "גָּבְרוּ" (לצערי אני לא כ"כ מבין בניקוד כמו שכבר ראית..).

 

נראה לי שיש דוגמאות נגדעוד סתם אחד

"עצם מֵעֲצָמַי ובשר מבשרי", "וישכנו מֵחֲוִילָה עד שור אשר על פני מצרים", ועוד. 

 

כאמור, כלל לא מצאתי דוגמאות שבהן מ"ם השימוש הפכה לפתח. תמיד נשמרת בצירה. 

 

ולגבי ההצעה שלך - אני מתכוון שהקושייה על האבן עזרא קשה גם עליך אם מקבלים את ניקוד המסורה, לא? כי עדיין החלקת הפה היא 'מ' (מ"ם השימוש) חמאה, לא? או שפספסתי משהו בחלק הזה?

תודה על הדוגמאותימ''ל

 

אז מה ההסבר לדוגמאות שהבאתי?

 

כנראה לא הבנת את ההצעה שלי,

הסברתי שהמילה 'מחמאות' היא שם עצם כדעת רש"י אבל לא במשמעות מושאלת אלא שפירושה הוא שם כולל למאכלי חמאה (דהיינו לסוגי חמאה שונים כמו "חמאת בקר" וחמאת צאן או לחילופין למאכלים מבוססי או משוחי חמאה).

כך שמבחינה לשונית אין קשיים כמו שאין בשיטת רש"י, וגם מבחינה עניינית אין את הקשיים שישנם בשיטת רש"י (שימוש במטפורה רחוקה שאינה מבוססת הופעות שונות, אי הקבלה בין איברי הפסוק).

חשבתי שהקושי הלשוני שלך הוא לגבי צורת הפועל ולכן הדוגמאות שהבאתי.

לגבי הדוגמאות שהבאת -עוד סתם אחד

שתיהן חלק מהצורה בבניין (הראשונה היא ממש חלק מהשורש, והשניה היא תחילית של הגוף), וייתכן (ואף סביר) שהכללים שונים ב-מ"ם השימוש (שהיא מילית יחס בפני עצמה, ונפרדת מהמילה שאחריה). אם יהיה לי כוח אשתדל לבדוק בלילה כמה התופעה הזאת גורפת בפעלים. 

 

עכשיו הבנתי טוב יותר את הצעתך, והיא אכן מסתברת ביותר (אם מקבלים ש'מחמאה' היא מוצרים העשויים מ-חמאה) ולא דורשת לשנות כלום. יישר כח. 

אני לא משוכנע שאתה צודקימ''לאחרונה
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ' באדר ב תשע"ו 08:02
לפי מה שהבנתי החיריק של מ"ם השימוש שהיה אמור להפוך לצירי (בגלל האות הגרונית) הפך לסגול בגלל החתף-סגול שאחריו, מה שאומר שגם במילה מחמאות המם צריכה להיות פתוחה בגלל החטף-פתח שאחריה (נדמה לי שראיתי את זה באחד המפרשים על הרד"ק). אשמח אם תוכל לאשש או להפריך את זה.

תודה ויישר כח!
לצורך העניין,עוד סתם אחד

אני חושב שהתוצאה של הבדיקה האחרונה שביצעתי היא בהחלט overwhelming, ואם מקבלים את הניקוד של המסורה אין ברירה אלא לבאר כרש"י שהמ"ם היא חלק מהמשקל. פשוט אין מקומות אחרים שבהם מ"ם השימוש משנה את הניקוד בגלל אות גרונית. 

וויתרתי לך הפעםמבקש אמונה

ברוך ה' שאתה חי 

ברוך ה'!אלעזר300

את המסקנה שלך אהבתי במיוחד.

איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאראחרונה

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידיאחרונה

אבל זה באמת לפי האדם...

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
או מעכבת אותםקעלעברימבאר

כנ"ל שחיטת ילדים למולך

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 
הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

אין להזדהותאריק מהדרום

* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.

* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר


נראה לי אני מתפטר

זה קוד אתי לגיטימי של הרבה חברותהמקורית
לא הבנתי מה הבעיהפשוט אני..
אולי ב *** כתוב "השם"פתית שלג
מה הטעם לעבוד אם שוללים ממך את חופש הטינוך?אריק מהדרום
אז בגלל זה רצית לעבוד גם עם אינסוף כסף?🤔 יפהפתית שלג

לא הכל חומרי בעולם הזה

טובנקדימוןאחרונה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

 

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.
אני הוגה בה תמידכְּקֶדֶם
והיא תמיד מחכה לי
אני חושבת שזה תלוי איך אתה מתחברעשב לימון

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

 

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

אני שייך להכלפתית שלג

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

 

על מה אתה מתלבט?

מה אתה עושה בפועל עם זהזיויק
לומד, מטייל, פועל בהתיישבות, ומעט חקלאותפתית שלגאחרונה

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לא מכיר מספיק לצערינוגע, לא נוגע

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

התמונה להמחשה בלבדקעלעברימבאר

איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
 

 

 

את הרב את לזמןקעלעברימבאר
החותים: יש לנו סחוג אבותקעלעברימבאר
מק. דונלד טראמפ: נשנה את המרור בהמבורגרקעלעברימבאר
מחסה לחריין
בשביל הבבלים שלא הבינו:קעלעברימבאר

דם (של סלק) יזע (מהגירוד בפומפיה) ודמעותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך