אני חי! למרות הכל..ימ''ל

 

תודה לה' שהביאני עד הלום בשלום. 

 

למרות נסיעה של כמה קילומטרים בלי לראות כמעט כלום הודות לשילוב קטלני של גשם זלעפות, ערפל כבד ואדי-שמשה עקשניים. כך שהמגבים לא עומדים בעומס ואני מנסה לנקות את האדים מהשמשה תוך כדי שהעניים שלי נעות בינה לבין הערפל שנמצא מטר לפניה, כמו שנאמר "החוט המשולש לא במהרה יתנקה". ובנוסף לכל זה נכנסתי לתוך שלולית ואם לא היו לי אינסטינקטים של שד משחת |עף על עצמי| הייתי נמרח על משאית בנתיב השני.

 

וזה היה הנס השני שלי הבוקר אחרי שכמעט מתתי מצחוק בבית כנסת. אין על המרוקאים של פעם...

 

המסקנה שלי - 

"נהגים! היזהרו בטיסתכם שמא לא תראו כלום ותגיעו למקום המים העמוקים ויכנסו בכם הנהגים הבאים אחריכם

 וימותו ותחובו חובת גלות" (אבות שם, שם)

 

 

@מבקש אמונה, תזהר ממני לנצלש פה, תחכה להזדמנות הולמת יותר. סתם, תרגיש חופשי הכי גרוע אם תגזים תגיע גם אתה עד הלום לום.

 

נ.ב. סליחה על הלשון הערפילית משהו, לילה לבן וזה...

 

חסדי ה'!שמן פשתן


איזה ייבוש מקצועי!ימ''ל

 

חבל שלא ידעתי על היכולת המופלאה הזאת שלכם קודם, היא הייתה יכולה מאד לסייע לי עם האדים על השמשה (בעצם גם אם הייתי מבקש עזרה בייבוש הייתם מייבשים אותי... לא חשוב). עצבני מגשם 

 

לא נורא, אני אשב לי פה לבד בחושך... מחשב מעצבן 

 

 

לא תמצא כאן חובבניםאורה2x

מדובר פה בחבר'ה רציניים שמתמקצעים בהכל

כולל ייבוש!!

 

מה עושה 'שכנזי בבי"כ מרוקאי? 

למה לזלזל?ימ''ל

 

דווקא יצא לי להיתקל פה בכמה חובבנים ברמה גבוהה ביותר.

 

מה עושה?

יושב לבד בפינה חשוכה.

 

סתם, מתפלל ותיקין כמובן [כי אצל האשכנזים אין מצב לתפילה בנץ, ליקים האלו משתגעת הקופסה מזמנים לא קבועים]. חוץ מזה שהקטע העדתי אף פעם לא עשה לי את זה, מבחינתי להתפלל גם בבית כנסת תאילנדי.

 

אין לך מפשיר אדים ברכב ?adar


הוא לא צריך, יש לו יבשן מחמד.הולם במיוחד
מה שנכון נכוןימ''ל

 

@יבשן במיוחד

 

 

יש אבל הוא עובד על מערכת החימוםימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באדר ב תשע"ו 12:55

 

ובגלל שהיו בלילה פחות מ-10 מעלות לקח למנוע הרבה זמן להתחמם אז הוא לא היה יעיל.

אז עוצרים בצד כמה דקות ומחממים מנועיוני
נהניתי מאוד!הולם במיוחד
''זה הזמן לנסוע אל תוך הערפל.. כי שמה האלוקים''
(הכוונה היא שזו הדרך הקצרה לשמים, לנסוע לתוך הערפל.)
אני שמח שנהניתימ''ל

 

כי אני ממש לא.. (את נהנית כשעוד אנשים כמעט נהרגים או שזה אישית כלפיי?) חצי חיוך

 

ותודה על המחמאה, אם את נהנית אז או שזה היה ממש טוב או שבאמת הייתי עייף...

 

(וקבלי פטיש על הסוגריים... פטיש).

 

 

אגב הנאה, הציור שלך בפורום ציור ממש מדהים ומרגש (אני צריך לעכל אותו לפני שאני מגיב..).

זה היה עכשיוהולם במיוחד
יותר פולני מהמיקום ומצב התאורה בבי''כ.

(ויש לך בעיות במערכת העיכול..?)
יותר פולני מרגל קרושה*ימ''ל

 

אני מתחבר קצת לצד הפולני ש(אין)לי, מכבה את האור ויושב מתחת לשולחן. אז את רוצה שאני אתעלם מהזדמנות להיעלב??

איזה חוסר התחשבות... עצוב.

 

 

העיכול שלי תקין אבל יש דברים כאלו שהופכים לך את המעיים (והנה קיבלת עוד מחמאה).

חוץ מזה שביקשת ביקורת אז רציתי יותר זמן לחשוב כדי לתת לך תגובה רצינית (והנה הפסדת אותה).

 

 

*בעעע, כבר עדיף לחשוב על שיניים תותבות..

הי, הי!הולם במיוחד
תודה רבה על המחמאות, באמת!
אבל אשמח לביקורת בכ''ז.

ותפסיק להיעלב!!
לא התכוונתי. סליחה!
פחחחימ''ל

 

נראה לך שנעלבתי?

אם הייתי נעלב היית יודעת. פטיש

 

 

את המחמאות הרווחת ביושר,

את הביקורת פחות...

 


אם כבר הייתי נעלב אז זה היה מזה שלא הייתה בתגובה שלך אפילו התחכמות אחת,

את לוקחת אותי ברצינות פוגענית.. פטיש 

נו די, חאלסהולם במיוחד
תפסיק להיעלב!

אני שוקלת להתחיל לדרוש זכויות יוצרים.
(והתחכמויות זה המגרש שלך)
שנאמר:אלעזר300

זכויות לא מקבלים, זכויות יוצרים.

אז בסוף החלטת כן להצטרף לחגיגהימ''ל

[הי

 

אז ברוך הבא.

כמו שאתה רואה אנחנו כרגע במסכת מכות פטיש

 

אז או שתחכה שנגיע לחגיגה, או שתחבוש קסדה.

 

קלטתי אתכם. ומקסימום,אלעזר300

העיר תקלוט אתכם...

 

(אם כבר המסקנה שלך )

הי, הי!ימ''ל

 

את התחלת לגנוב זכויות יוצרים עם החרדת פגיעה הזאת...

וזה מאד פוגע... חצי חיוך

 

ואולי פעם אחת מישהו יסביר לי איך אתם עורכים אחרי שהגיבו לכם??

("והתחכמויות זה המגרש שלך" - משפט הולם במיוחד).

מתנדבת!הולם במיוחד
אפשר רק קצת זמן אחרי שההודעה נשלחה. ובאותו אופן בדיוק, כלומר- יש אפשרות לעריכה בכפתור.
אבל נשמע שאתה מתכוון שערכתי, ולא זכור לי פשע מעין זה.

ואם תמשיך עם המשפטים הפולניים האלה, אני אפרוש באופן רשמי
ואבקש מאלעזר להחליף אותי.
היית אמור להיות מוחמא מההתחכמויות.
בכ''מ, אפשר לעשות סיום מסכת או משהו..
בשעטומימ''ל

מוטב מאוחר מאשר אף פעם, אבל למישהי אחרת הייתה קצת יותר @מוטיבציה להסביר לי.. קורץ 

 

ואני לא קונה את ההסבר הזה, אצלי ברגע שמגיבים לי אין אפשרות עריכה יותר (אולי יש הבדל בין פלאפון למחשב? אם תגיבי לי אני אנסה שוב). יש פה איזו קנוניה ואני אגלה אותה במוקדם או במאוחר... 

 

זהו, עבר לי המצב רוח הפולני. האור דולק שוב.

 

אכן הייתי מוחמא והחזרתי את החמאה חזרה אלייך [("והתחכמויות זה המגרש שלך" - משפט הולם במיוחד) = הולם במיוחד את הולם במיוחד...) לום לום.

 

כל עוד זה לא מרגרינה אני אבלע את זה בשתיקה.הולם במיוחד
אז את המשפטים ממני, וממך למוטיבציה, והחבילה עוברת משוברת גלים.

וברוח הלומים: חשבתי שהתכוונת במובן הפוגעני של ה'הולם'.
לא לבלוע את החמאה!ימ''ל

רגע של עברית:

 

המילה "מחמאה" מקורה בפסוק - "חלקו מחמאות פיו וקרב לבו", ופירושה "יותר מחמאה" (מ-חמאה). דהיינו - דברי פיו חלקים יותר מחמאה אבל כוונותיו למלחמה, כך ע"פ רוב ככל המפרשים.

אבל קשה על פירוש זה - למה הושמטה המילה 'דברי-פיו', ומדוע היחס למילה 'פיו' הוא של רבים (חלקו).

לכן ע"פ הפשט נראה לי שהמילה 'חלקו' מוסב על 'מחמאות' ולא על 'פיו', ופירוש הפסוק הוא - חמאות החליקו את פיו (ולכן פיו רך כלשון הפסוקים "שפתי חלקות" ו"חלקת לשון").

 

עד כאן פינתנו להיום, וסליחה מ@כתר הרימון הרימון על גנבת הפורמט של הפינה המשובחת (מחמאה).

קיצור, אתה אומר לא לבלועהולם במיוחד
אלא להשתמש בתור וזלין.
והי! זה ממש מגניב!
למה שינו אז את הניקוד..?
(ונאום רציני שכזה.. ממש נהלמתי דום)
זה הניקוד בפסוקימ''ל

 

ואגב, הביטוי "לחלק מחמאות" גם הוא מבוסס על הפסוק, עוד שיבוש על הדרך...

 

(אני דווקא בנאדם מאד רציני, לא יודע למה נוצר לך רושם שונה. וזלזול שכזה, ממש נאלמתי לום..כן)

באמת..? אבל הניקוד לא מתאים למשמעות!הולם במיוחד
והולם אותך מאוד הלום לום!
הצירי הפך לפתח בגלל שהוא בא לפני אות גרוניתימ''ל

 

אבל באמת בגלל הניקוד הובנה המילה כשם עצם (נראה לי שגם רש"י הבין כך).

 

אבל צירי לא הופך לפתח לפני אות גרונית.הייזל
ככה כותב האבן עזראימ''ל
שהוא מגדולי הדקדקנים כידוע.
גם לי זה היה תמוהה.
יש לך הסבר אחר?
(במאמר מוסגר אומר שמצויים שינויים דקדוקיים, בייחוד בכתובים ובשירות שבתורה ובנביאים, לצורכי חריזה ושקילות. ייתכן שזאת הסיבה גם כאן).
כשיש חיריק חסר לפני אות גרוניתצריך עיון
הופכים אותו לצירה
וזה קשור לפה?ימ''ל
אתה אומר בעצם שהמם הייתה אמורה להיות חרוקה אלא שהחיריק הפך לצירי והצירי לפתח?
אני לא מבין למה שצירה יהפוך לפתחצריך עיון
איך אתה מנקד 'מחיפה' (הרכבת מחיפה לתל אביב...)?
נכון. בדיוק בגלל זה תמהתי על מה שאמר ימ"ל.הייזל
@ימ''ל - איפה אבן עזרא אומר כך? נשמע לי מוזר מאוד.
(ולגבי המילה "מחמאה" - אינני יודעת, צריך לבדוק; אבל ייתכן מאוד שמדובר באטימולוגיה עממית.)
על הפסוק שם (תהילים נה). ציטוט בפניםימ''ל
הוא כותב "נפתח המם בעבור אות הגרון".
אבל למה החלטת שהפתח בא במקום צירי?הייזל
ראב"ע תולה את הפתח בחטף שבגרונית, הוא לא מזכיר צירי.
מ"ם השימוש מנוקדת בציריימ''ל


אבל אתה החלטת שזו מ"ם השימוש. עיין שם ברש"י.הייזל
מקודם סתם זרקתי שמדובר באטימולוגיה עממית, עכשיו פתחתי לכבודך מקראות גדולות, ואני כמעט בטוחה בכך.
לפי רש"י מחמאות הוא שם עצם והוא סמוך ל"פיו"ימ''ל

לא כדעת רוב המפרשים. כתבתי שיש המפרשים כך.


הרד"ק שם כותב שהמ"ם היא מ"ם השימוש ודינה להיות צרויה. האבן עזרא מסביר מדוע אינה כזאת (לפי רש"י ההסבר הוא עצם זה שהיא אות יסוד נופלת של שם העצם).

 

מי שיצליח להסביר לי את האבן עזרא יקבל ממני מחמאה רצינית.. קורץ 

 

 

ממעוד סתם אחד

עברתי עכשיו על כל המקרים שבאים יש מ"ם עם פתח ולאחריה אות גרונית בשווא.

 

בעקרון לא מצאתי מופע שבו בבירור המ"ם היא מ"ם השימוש. ברוב מוחלט של המקרים ברור שהמ"ם היא חלק מהמשקל / שורש / צורת הפועל המקובלים. 

 

יש מקרה אחד בנחום ג, ה: "והראית גוים מַעְרֵךְ וממלכות קלונך" שבו ניתן להציע שהכוונה למ"ם השימוש (הראיתי להם מ-ערוותך). ודווקא האבן עזרא שם מבאר שמדובר בשם עצם (וחולק על רש"י שם, שסבור שמדובר בערווה, וללטענתו 'מערה' זהה ל-'מראה'). 

 

עוד פסוק שניתן להציע בו את הביאור המפוקפק הזה הוא בתהלים ק"ד, י: "המשלח מַעְינים בנחלים בין הרים יהלכון" - אמנם שם העצם 'מַעְיָן' מוכר, אבל ייתכן שכאן יש שימוש בשם העצם 'עין' (משלח את המים מן העין בנחל, בין הרים יהלכו אותם המים; או לחלופין - משלח חלק מן העיניים בנחלים). אבל כאמור, זהו פירוש מאד מפוקפק בפסוק הזה ספציפית, דווקא מפני שאנו מכירים את שם העצם 'מעין'. אם כי ייתכן ויש לו יתרון מבחינת המשמעות המילולית (לרוב 'מעין' מובחן מ'נחל' בדיוק בשאלה אם המים עומדים או זורמים, והפסוק אומר שכחלק מחסדו של ה' בבריאה יש את הולכת חלק מהעיניים = מעיינות כנחלים; וכן ראה משלי ה, טז "יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים". אבל שוב - זה ביאור דחוק). 

 

לכן נראה שרש"י צודק, ומדובר בשם עצם במשקל מַקְטָלָה (כמו מַמְלָכָה). 

 

אבל - אז בדקתי גם מופעים של מ ולאחריה אות גרונית בשווא; ומסתבר שפשוט אין אף מופע (!!) שבו המ"ם היא מ"ם השימוש, כך שלמעשה אין ראיה לאף כיוון, והאבן עזרא יכול להגיד שכאן זה פשוט המקרה היחידי שבו התופעה הזאת התרחשה במקרא. מגניב. אז זה לא הסבר, אבל זה לפחות מסביר למה הוא לא בהכרח טועה...

 

קנאת סופרים...הייזל

איזו תוכנה יש לך?

ותודה על ההסבר הבהיר והכיפי. 

לבדיקה עם ניקודעוד סתם אחד

כדאי להשתמש בתכנת 'הכתר': http://mgketer.org/

 

כרגע היא ניתנת להורדה ולשימוש בחינם, אבל הם מודיעים שייתכן ובעתיד זה ישתנה (ואז הם ישאלו אותך אם את מוכנה לשלם). 

אה, כבר יש לי. (ואנ'לא ממש מחבבת אותה...) תודה בכל אופן!הייזל


מה יש לא לחבב?עוד סתם אחד

אני אמנם חסיד של 'אקורדנס', אבל לבדיקה עם ניקוד אין כמו 'הכתר'. 

עזוב, אדון אתך בנושא בפעם אחרת...הייזל


לסיכום: לא מצאת לא ראיה ולא הפרכה לשיטת האבן עזראימ''ל

 

 

עכשיו רק צריך למצוא לו הסבר..

 

יישר כח!

 

זה יותר מורכב מזה,עוד סתם אחד

כיוון שאחר כך בדקתי את מ"ם השימוש ולאחריה אות גרונית כלשהי, בלי קשר לניקוד שלה. ובאופן מוחלט וחד משמעי בכל המופעים ה-מ"ם היתה בצירה, ולאחריה האות הגרונית היתה בניקוד המקורי שלה. 

 

זאת אומרת - אם קשה על האבן עזרא, אז זה למה השתנה בכלל הניקוד מתחת לגרונית. 

 

שווה לבדוק עם מישהו שמבין בערבית, אם יש שם תופעות דומות. ייתכן והאבן עזרא לקח את הרעיון הזה מ'בלשנות שמית משווה'  

הקושי שהזכרת קשה לכאורה גם על רש"יימ''ל

 

לכבוד @הייזל פתחתי דעת מקרא, הם מסבירים שהצירי הפך לפתח "דרך זרות" כלשונם (לא יודע בדיוק למה כוונתם, אולי למה שהזכרתי במאמר המוסגר כאן - ככה כותב האבן עזרא).

 

למה קשה על רש"י?עוד סתם אחד

הוא טוען שהמ"ם היא חלק מהמשקל (בלשוננו, ובלשונו: "יסוד נופל היא בתיבה"), וכמו שמצינו במילה 'מַמְלָכוֹת', שמנוקדת בדיוק כמו ה"מַחְמָאֹת" שבפסוק.

הקביעה שלו "לשון חמאה" רק מציגה את שם העצם שממנו נגזר שם העצם הנוכחי בצורה תניינית, על בסיס המשקל הנ"ל, שמסביר את הניקוד. 

החי"ת חטופהימ''ל


זו פרשנותעוד סתם אחד

אצלי היא מנוקדת פשוט בשווא... אין לי הערה בצד אם זה חטוף או חלק מהמשקל...

סליחה,עוד סתם אחד

הייזל האירה את עיניי לגרסאות שבהן ה-ח' חטופה, אך המענה שמדובר בחלק מהמשקל נשאר זהה (ראה דבריי בתגובה לדבריה). 

אם לכבודי פתחת "דעת מקרא" - אשריי מה טוב חלקי!הייזל

אין לי כאן "דעת מקרא" עכשיו, אתה מוזמן לשלוח לי צילום, או לצטט לי במדויק. (אבל אני מעדיפה צילום...)

 

אם כי אחרי ההסבר המלומד של עוד סתם אחד, אינני מבינה מה עוד קשה לך. אתה שואל מדוע זה המשקל?

 

(@עוד סתם אחד - בהוצאות מסוימות היא מנוקדת בחטף ובאחרות בשווא. קשור לכך שיש קרי וכתיב אולי?)

וואלהעוד סתם אחד

תודה על ההערה והתיקון. עכשיו בדקתי גם בתנ"ך 'אמיתי' (אם כי יש שיסקלו אותי על הטענה שקורן זה תנ"ך 'אמיתי') ושם היא באמת חטופה... מביך-משהו (המסקנה היא לא לסמוך על התנ"ך הממוחשב לבדו; או לבדוק את ההערות של ה-BHS במודולה הרלוונטית באקורדנס...). 

 

ובאמת חטיפת ה-ח' איננה קושיה, כפי שציינת (כמו ששם העצם 'מחסה' מופיע לפעמים כ-'מַחְְסֶה' ולפעמים כ-'מַחֲסֶה'). 

הייזל

אז עכשיו אתה רוצה שאסביר מה הבעיה שלי עם "הכתר"? עכשיו?..

אתה משתמש בפרוייקט השו"ת? הוא לפיימ''ל
כ"י ליננגרד. גם בכתר אר"ץ החית בשווא ולא בחטף. בתנ"כים הרגילים היא בחטף.
לאעוד סתם אחד

בפרוייקט השו"ת אני משתמש רק אם במקרה אני באמצע משהו שקשור לתושב"ע...

 

לרוב כשאני בתחום של התנ"ך אני משתמש באקורדנס, אבל אני בהחלט אבין אם זה לא יאמר לך כלום... 

לאימ''ל

 

אני לא מכיר את התכנה שאתה משתמש בה (אבל לקחתי מה שכתבת ברצינות גם כשחשבתי שזה בא ממך), גם האבן עזרא והרד"ק להבדיל לא הזכירו, אולי בגלל זה הם לא הבינו כמוך. בכל מקרה - את דעתם לא הסברת.

 

ואכן, החטף לא קושיה על רש"י גם בגלל זה.

 

נ.ב. יפה לך על ההתנשאות..

 

א. עילאי ומתנשא זה השם השני (והשלישי) שליעוד סתם אחד

ב. דווקא הפעם זה לא היה התנשאות, אלא פשוט היכרות עם המציאות. זו תכנה יקרה, שמשתמשים בה בעיקר בחקר המקרא האקדמי, ואני מתקשה להאמין שיש פה רבים בפורום שישמחו לקשור את עצמם לעולם הזה...

לא רק בחקר המקרא!הייזל


"בעיקר" ו"לא רק" זה אולי לא היינו הך,עוד סתם אחד

אבל זה די אותו דבר

אתה בטוח שאתה רוצה להדיין אתי על כך?הייזל


להדייןעוד סתם אחד

פטיש

 

ככה?

כמובן. תתחיל לשים דגשים במקום מפיקים.הייזל


כי האופציה השניה לא מנומסת...עוד סתם אחד

כּכּה המום

אתה שוב מתייחס רק לנושא השוליימ''ל

 

אתה יכול להתנשא עלי כמה שאתה רוצה. הסגנון ה'עילאי' היה מיותר אבל זה עניין שלך. 

ההתנשאות שהפריעה לי היא על האבן עזרא ושאר המפרשים כמוהו.

את כותב "נראה שרש"י צודק" ומתעלם שוב ושוב מדעת האבן עזרא והרד"ק אפילו בלי שהבנת אותם.

אישית אני כן מתחבר לשיטת הלימוד היסודית והביקורתית האקדמית, אבל היהירות והזלזול של הרבה מהעוסקים בה מגעילים אותי (והם הסיבה העיקרית שמרחיקה את לומדי התורה מלהשתמש בה, וחבל..).

 

סגנון תוקפני?עוד סתם אחד

האר את עיניי, כי ממש לא התכוונתי (בד"כ כשיש לי סגנון תוקפני אני מודע לזה). 

 

אני מודה בפה מלא שאני לא מבין את האבן עזרא ורד"ק. על פי עניות דעתי אין מנוס מהבנה כרש"י. והראיה שרש"י הביא דוגמאות לתופעה הלשונית שהוא מצביע עליה, ואילו האבן עזרא לא. 

 

אני לא חושב שאסור לומר את זה, או שמדובר בסגנון תוקפני. ולעניות דעתי זו גם לא התנשאות (אני לא חושב שהאבן עזרא זקוק לאישורים שלי...). סליחה אם הובנתי אחרת. 

וגםעוד סתם אחד

בדיון הספציפי הזה לא זכור לי שכתבתי בנימה מתנשאת או עילאית כלשהי. 

 

העליתם שאלה, שעניינה אותי, אז הלכתי לבדוק את הנתונים וחזרתי עם התוצאות ועם המסקנות שלי מהן. חשבתי שגם אתם תתעניינו בהן. אם הצגת תוצאות הבדיקה שלי נראית לך כהתנשאות אז יש בינינו קצר בתקשורת. 

אדרבהימ''ל

שמחתי מאד בהשתתפות שלך בדיון ואין ספק שהעשרת אותו, התייחסתי לסגנון.

חשתי בהתנשאות מההתנסחות שלך כלפי האבן עזרא (מזה ש'בדקת בכל התנ"ך' והגעת למסקנה שהוא טועה, כאילו הוא לא הכיר את התנ"ך כמוך. ומזה שכתבת שאולי הוא הוטעה מערבית, כאילו הוא איזה חובבן ולא מגדולי חכמנו שכתב ספר דקדוק המתבסס על התנ"ך בלבד).

 

אם הבנתי אותך לא נכון אני מתנצל.

 

ממש לא מה שהתכוונתי...עוד סתם אחד

'בדקתי בכל התנ"ך' = באמצעות תוכנה, כמובן. אין לי ספק שהאב"ע ידע תנ"ך הרבה יותר טוב ממני. 

 

אני לא חושב ששאילת תופעה מן הערבית נחשבת ל"הטעיה". אם היו לאב"ע סיבות טובות לפקפק בפירוש של רש"י (והבאת מספיק סיבות טובות לכך) - אזי השימוש בתופעה לשונית שהוא רואה בשפה זרה (אולי, אני לא יודע, וכאמור אמרתי שצריך להתייעץ עם מישהו שמבין בערבית בשביל זה) הוא יותר מלגיטימי. זה ממש לא נכתב כזלזול באב"ע, להיפך. אם באמת קיימת תופעה כזו בערבית - מבחינתי לפחות זה עשוי אפילו להטות את הכף לפירושו. 

ואגבעוד סתם אחד

סתם לצורך הדיון - אני לא חושב שיש מישהו אחד באוניברסיטה (לפחות לא בישראל) שמזלזל ברש"י או באב"ע כפרשני מקרא. גם אם לא מסכימים איתם בשורה התחתונה, מסיבות שונות. 

אתה לא יכול לבטל דעה בלי להבין אותהימ''ל

 

גם אני בתחילת הסאגה הקשיתי על ההבנה הזאת וניסיתי לפרש אחרת (שמחמאות הוא אכן שם עצם אבל למאכלי חמאה ולא משמש כשם מושאל כמשמעו היום), אבל לקבוע מי צודק ומי לא ועוד נגד האבן עזרא והרד"ק בענייני דקדוק בלי שבכלל הבנת מה הם כתבו זאת יהירות לשמה.

 

רש"י אכן מביא דוגמאות לצורה הזאת אבל החידוש כאן הוא לא רק לשוני אלא ענייני, מילולית אין למילה 'מחמאה' משמעות של דיבור אלא בתור מטפורה רחוקה (פירוש לא בלתי אפשרי אבל מחודש) וצריך להניח שהוא אכן היה קיים בזמנם, דבר בלתי אפשרי בהיעדר מופעים נוספים להשוות אליהם.

גם להקבלה לאיבר השני של הפסוק יש משקל בפירוש, וברור שהמילה "מחמאות" מקביל למילה "משמן", גם מכאן נראה שהכוונה בפסוק הוא לחמאה ממש.

 

א. יהירות לשמה וסגנון תוקפני זה שני דברים שוניםעוד סתם אחד

ב. לכתוב על מה שכתבתי 'יהירות לשמה', כשהקפדתי לנסות למצוא איזשהו הסבר לאבן עזרא (לפחות לכך שאין סתירה לדבריו משום מקום אחר) - זה קצת תוקפני. 

 

ג. אתה מביא את כל ההסברים למה האבן עזרא אמר את מה שאמר ולא קיבל את דעת רש"י. ברור שזה מה שהניע אותו לפירוש שלו. זה לא הופך אותו להגיוני יותר מבחינה לשונית, רק לשווה-ערך, כביכול, לפירוש השני שגם לו אין ראיות (ראה נקודה ה להלן). 

 

ד. לא הבנתי מה בדיוק לא הבנתי בשיטת האבן עזרא. הוא טען טענה על קיומה של תופעה, אני חיפשתי ולא מצאתי לה דוגמאות נוספות, אז קשה לי לקבל  את דבריו. אבל את עצם הטענה (מ"ם השימוש מקבלת פתח כשיש אחריה אות גרונית בשווא) נראה לי שקשה להבין באופן אחר. 

 

ה. ואם כך - לכאורה אין הבדל בין לקבל את שיטת רש"י על מילה יחידאית לבין לקבל את שיטת האב"ע על תופעה יחידאית. 

 

ו. אני מעדיף לקבל מילה יחידאית על פני 'תופעה' יחידאית. אני לא בטוח שאני יכול לנסח בדיוק למה. ולכן אני מעדיף את שיטת רש"י. אין כאן שום יהירות כלפי האב"ע ושיטתו, אלא העדפה בשורה התחתונה של דברי רש"י, עם כל הקושי שגם היא טומנת לפתחי. 

אז ככהימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ' באדר ב תשע"ו 01:17

א. אתה שוב חוזר על 'תוקפני' - דבר שלא כתבתי.

 

ב. 'יהירות לשמה' זה אכן תוקפני, יחס ראוי לזלזול בדעת הראב"ע והרד"ק (ייתכן שטעיתי באבחנה, אם כן אז אני מתנצל שוב).

 

ג-ד. נכון שזה שיש קשייםבשיטת רש"י לא מוריד מהקשיים שבשיטה השנייה, אבל זה כן אומר שצריך לפחות יותר זהירות כששוללים אותה. ואני כן סבור שלא הבנת את התופעה (סתם בתור דוגמה: אולי הכלל שהראב"ע התייחס אליו הוא שינוי צירי לפני גרונית חטופה דווקא כמו אֶֽחֱרוּ או יֶֽחֱמַתְנִי שהפכו מחיריק לסגול בגלל החטף סגול ואצלנו המם הפכה לפתח כי החטף הוא פתח. אשמח אם תבדוק את האפשרות הזאת בתוכנה שלך), בטח שלא את ההסבר לדבריו. אתה לא יכול לבטל את דבריו אם בכלל לא הבנת אותם.

 

ה-ו. אתה מעדיף לסבול קושי ענייני מדקדוקי, אני הפוך. כחובב אקדמיה אני לא צריך להזכיר לך שמקור וקדמות הטעמים והניקוד לא ברורים (אנחנו סומכים עליהם כמובן, אבל אם יש עליהם קושי אז גם זה בא בשיקול, מה גם שהתרגום הארמי שהוא פחות או יותר מאותה התקופה מפרש כראב"ע).

 

ז. אשמח לשמוע את דעתך לפירוש שהצעתי, לדעתי הוא מצד אחד עונה על רוב השאלות הלשוניות כשיטת רש"י אבל מתחמק מהקשיים הענייניים. החיסרון הגדול שבו הוא שאף אחד לא פירש כך.

 

..עוד סתם אחד

א. צודק. כנראה התבלבלתי. 

ב. אני סבור שטעית באבחנה. אין לי שום זלזול ח"ו באב"ע וברד"ק שאת מימיהם אנו שותים (או לפחות מתיימרים לשתות). 

ג-ד. זה עדיין בעייתי, כיוון שהדוגמאות של מ"ם השימוש (שנשארה צירה) בשאר המקרא תקפות גם לאותיות גרוניות חטופות. אני לא שולל שום דעה, אני מעדיף את דעת רש"י

ה-ו. אם מותר בדיון הזה להתעלם מהטעמים אז חד משמעית יש יתרון משמעותי לשיטת ראב"ע. פחדתי להזכיר אפילו את ההצעה, אבל מרגע שזה מגיע ממך - אז סבבה

ז. העלה לי חיוך גדול על הפנים כשקראתי אותו. שוב - אם מתעלמים מהניקוד של המסורה, אני חושב שעוד לא ראיתי ביאור כזה (גם בשיטות הביקורתיות), ושהוא מוצלח יותר מרוב מה שקראתי. לדעתי זה גם מסתדר היטב עם המשך הפסוק. ישר כח עצום! 

אתה יכול לתת דוגמאותימ''ל

ששוללות את האפשרות - 

"אולי הכלל שהראב"ע התייחס אליו הוא שינוי צירי לפני גרונית חטופה דווקא כמו אֶֽחֱרוּ או יֶֽחֱמַתְנִי שהפכו מחיריק לסגול בגלל החטף סגול ואצלנו המם הפכה לפתח כי החטף הוא פתח"?

וגםימ''ל

 

למה אתה אומר שצריך להתעלם מניקוד המסורה לפירוש שהצעתי?

בגלל הניקוד של חָלְקוּ? הרי מצינו "שָׁבְרוּ" "גָּבְרוּ" (לצערי אני לא כ"כ מבין בניקוד כמו שכבר ראית..).

 

נראה לי שיש דוגמאות נגדעוד סתם אחד

"עצם מֵעֲצָמַי ובשר מבשרי", "וישכנו מֵחֲוִילָה עד שור אשר על פני מצרים", ועוד. 

 

כאמור, כלל לא מצאתי דוגמאות שבהן מ"ם השימוש הפכה לפתח. תמיד נשמרת בצירה. 

 

ולגבי ההצעה שלך - אני מתכוון שהקושייה על האבן עזרא קשה גם עליך אם מקבלים את ניקוד המסורה, לא? כי עדיין החלקת הפה היא 'מ' (מ"ם השימוש) חמאה, לא? או שפספסתי משהו בחלק הזה?

תודה על הדוגמאותימ''ל

 

אז מה ההסבר לדוגמאות שהבאתי?

 

כנראה לא הבנת את ההצעה שלי,

הסברתי שהמילה 'מחמאות' היא שם עצם כדעת רש"י אבל לא במשמעות מושאלת אלא שפירושה הוא שם כולל למאכלי חמאה (דהיינו לסוגי חמאה שונים כמו "חמאת בקר" וחמאת צאן או לחילופין למאכלים מבוססי או משוחי חמאה).

כך שמבחינה לשונית אין קשיים כמו שאין בשיטת רש"י, וגם מבחינה עניינית אין את הקשיים שישנם בשיטת רש"י (שימוש במטפורה רחוקה שאינה מבוססת הופעות שונות, אי הקבלה בין איברי הפסוק).

חשבתי שהקושי הלשוני שלך הוא לגבי צורת הפועל ולכן הדוגמאות שהבאתי.

לגבי הדוגמאות שהבאת -עוד סתם אחד

שתיהן חלק מהצורה בבניין (הראשונה היא ממש חלק מהשורש, והשניה היא תחילית של הגוף), וייתכן (ואף סביר) שהכללים שונים ב-מ"ם השימוש (שהיא מילית יחס בפני עצמה, ונפרדת מהמילה שאחריה). אם יהיה לי כוח אשתדל לבדוק בלילה כמה התופעה הזאת גורפת בפעלים. 

 

עכשיו הבנתי טוב יותר את הצעתך, והיא אכן מסתברת ביותר (אם מקבלים ש'מחמאה' היא מוצרים העשויים מ-חמאה) ולא דורשת לשנות כלום. יישר כח. 

אני לא משוכנע שאתה צודקימ''לאחרונה
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ' באדר ב תשע"ו 08:02
לפי מה שהבנתי החיריק של מ"ם השימוש שהיה אמור להפוך לצירי (בגלל האות הגרונית) הפך לסגול בגלל החתף-סגול שאחריו, מה שאומר שגם במילה מחמאות המם צריכה להיות פתוחה בגלל החטף-פתח שאחריה (נדמה לי שראיתי את זה באחד המפרשים על הרד"ק). אשמח אם תוכל לאשש או להפריך את זה.

תודה ויישר כח!
לצורך העניין,עוד סתם אחד

אני חושב שהתוצאה של הבדיקה האחרונה שביצעתי היא בהחלט overwhelming, ואם מקבלים את הניקוד של המסורה אין ברירה אלא לבאר כרש"י שהמ"ם היא חלק מהמשקל. פשוט אין מקומות אחרים שבהם מ"ם השימוש משנה את הניקוד בגלל אות גרונית. 

וויתרתי לך הפעםמבקש אמונה

ברוך ה' שאתה חי 

ברוך ה'!אלעזר300

את המסקנה שלך אהבתי במיוחד.

מחשבה אישית - אל תאכלו אותי חי..מחפש אהבה

מעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...

מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...

מישהו יודע?

מתקנת את עצמי: אולי לא חוקות הגויים אבל חוקותנחלת

היהודים, בודאי שלא. מי הם שימציאו דברים? אפשר להפקיד בין המדינה היהודית (!)

לתורה? אם אנשים שאינם מחשיבים את התורה ומצוותיה (ליתר דיוק, את מי שנתן

לנו אותה) קובעים איך לכבד נופלים, צריך לקחת את זה בעיניים עצומות?

אין כאן איזו...סתירה?

 

נולדה מדינה ...יהודית? נוהגת על פי היהדות?

תגידו, כל המתנחלים הם כאלו אידיאליסטים?מחפש אהבה

שאין להם בראש שום דבר אחר חוץ מיישוב הארץ, או שמתערבבים פה עוד דברים אחרים [כסף, נדל"ן, מקום לגור, ועוד ועוד].

כי פעם חשבתי ככה, אבל כשהכרתי עותם קצת יותר מקרוב ראיתי שכנראה יש פה עוד המוווווווווווווווווווווווווון דברים אחרים.

מה אתם אומרים.ות?

בכל אידיאולוגיה יש המון דברים אחריםקפיץ

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

ונגיד שכן אז מה? גם עולים חדשים מרוויחים מהעליה.מיקעלעברימבאר

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אמרתי שאסור?קפיץ
מה רע בזה?רוני 1234

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

למאי נפקא מינה?נקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

 

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

 

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

לאברגוע
יש היום הרבה שבוחרים לגור ביו"ש בעיקר בגלל מחירי הדירות או הרצון לגור בישוב דתי
מחירי הדירות זולים יש גם בפריפריהנפשי תערוג
וישובים דתיים אפשר להקים גם שם.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אם מדברים על פריפריה במרחק סביר מהמרכזברגוע

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)


והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

מתנחלים זה קשת רחבה מאדשוקולד לבן

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.


בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)


נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

מי זה כל המתנחלים?רקאני

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

 

מעולם לא היה דבר שתרם למפעל ההתנחלויותאריק מהדרום

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה נכוןמשה
ומי שקנה אחרי הגירוש... התעשר
נשמע לא טוב כל הסיפור הזה.נחלת
למה לא?קפיץ

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

נכון בעצם. שוקולד לבן צודק. בכל זאת ישנחלת

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

אם כבר אז צודקתשוקולד לבןאחרונה

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

למה?רקאני
חאבייר מיליימחפש אהבה

מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?

בגלל הרב שהביא אותו לשם, שגריר ארגנטינה בישראלפ.א.
כי ישיבת חברון נחשבת ל"אם הישיבות" הליטאיות, מסמלת מבחינת הרב את עולם התורה היהודי בישראל.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

בדיוק. בגלל פוליטיקהנקדימון
ולא מהצד של מיליי עצמו
היית אומר כך אם זה היה הפוך?חתול זמני
כנראה שלאנקדימון
כי הישיבות הציוניות יכולות לייצג את המדינה, ואילו החרדיות מתעקשות להתנתק ולהתבדל מהמדינה, ולכן יש היגיון שאם הוא מבקר בישיבה (מאיזו סיבה מוזרה שתהיה לו) אז זו תהיה ישיבה ציונית - ממש כמו שנתניהו מגיע למרכז הרב ביום ירושלים, ולא הולך לישיבת חברון.
מיליי מתעניין ביהדותחתול זמניאחרונה

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

החיים וזהמישהי719

היי לכם

איך מתקדמים החיים שלכם?

אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?

האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?

מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...

חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
בבקשה פ.א. הסבר פעם נוספת איך יודעיםנחלתאחרונה

שמישהו מגיב לתגובה שלי. 

 

העיגולים האלה, באלכסון או ישר...משהו כזה.

 

תודה!

סבבה מאודחתול זמני

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

 

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

 

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

 

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

 

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

לא סבבה בכללנעמי28
אז מה בטעם בחיים? תחושות של גיל 119
נכון,חתול זמני

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
הממ.חתול זמני

זה לא ממש דיכאון כי אני לא סובל או משהו. זה לא שאין לי כוחות, או שאני לא נהנה מהדברים שאני בדרך־כלל נהנה מהם (מבחר מאוד מצומצם, אבל לא נורא).

פשוט אני מרגיש שכבר הספקתי את כל מה שרציתי ומעבר לזה, כך שכל השאר בונוס.

הרי אני כבן 70… כמו בסיפורי ההגדה של פסחפ.א.
כך אתה נשמע, שבע ימים וחוויות שהספקת לחוות בחיים הארוכים שלך…
תראה,חתול זמני

אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר שבו אפשר לחוות אינספור חוויות תוך זמן מאוד קצר, יחסית.

בעבר, בן־אדם היה חי בשטייטעל, מתחתן בגיל 18 עם רוח'לע, מוליד 50 ילדים, מדי פעם נוסע ללייפציג ליריד כדי לגרד כמה זהובים או אדומים, לומד גמרא, וזהו בערך. אולי מכיר קצת אנשים מהשטייטעל או מהעיירות הקרובות ומדבר איתם פעם באף־פעם. מקבל מכתב "גיה"ק הגיעני לאחר כמה חודשים..."

 

לא יודע, סיימתי לימודים, טיילתי כמעט בכל מקום בארץ, הייתי בחו"ל, קראתי הרבה ספרים, סיימתי את כל מה שרציתי ב"bucket list" שלי (באופי שלי אני מסתפק במועט)

אין לי עוד משהו מיוחד שאני משתוקק אליו

נשמע שאתה עם ציפיות ודרישות צנועות, תבורך 🌹פ.א.
היום ראיתי בתלמוד ירושלמי שעל ראב"ע נאמרחתול זמני

"נער הייתי גם זקנתי"

אולי כמו שמיכלאנג'לו בואונרוטי אמרLavender

"הסכנה הגדולה ביותר עבור רובנו היא לא שהמטרה שלנו גבוהה מדי ונעצור לפני שנגיע אליה, אלא שהיא נמוכה מדי ואנחנו אכן משיגים אותה."

בקיצור, השמיים הם הגבול ואפשר לחלום בגדול ולהגשים בגדול, ככה לפחות עם בני האנוש, לא יודעת איך זה עובד עם חתולים זמניים(:

למה אנחנו זקוקים למטרות?חתול זמני

ומה ההבדל בין להגשים בגדול לבין להגשים בקטן?

בכל יום יש את המטרה שלו - למצות, להודות, לבקש....נחלת

אפשר ורצוי ומומלץ לחיות כל יום בפני עצמו אבל לחיות אותו טוב. למצות אותו היטב ונכון.

 

מה בדבר התנדבות? יודעת שלא נשמע אטרקטיבי , במיוחד לאנשים צעירים, אבל זה

כן נותן סיפוק; להעניק משהו למישהו. ויש המון תחומים; כל אחד ומה שמתאים לוץ

 

עשית המון דברים אמנם. להנאתך. אולי הנפש שלך משתוקקת להעביר ידע/נסיון

כל כישור שיש לך - לאחרים?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני עוסק בהתנדבות אם יש לי זמן לכךחתול זמני

סיזיפי, אבל נותן תחושה נחמדה (לאו דווקא עצם ההתנדבות, אלא התוצאה שלה)

ונראה לי שאני יחסית עוזר לאחרים, לא יודע? במה שאני יכול?

איני מרגיש "ריק" או משהו, פשוט אדיש ושָלֵו.

לא יכול להיות כזה דברנחלת

הרי כתוב: כל מי שיש לו מנה רוצה מאתיים....נכון?

 

אין כזה דבר, עד כמה שאני מבינה, להספיק הכל; אולי במבט לאחור בגיל

119. החיים זורמים. כל נשימה. כל דקה. 

 

שיעמום מתמשך ....אי סבל....יש אולי סוג של אדישות-דיכאון

כזה במעמקים. 

 

אם יש שמחת חיים, ציפייה לעוד, תקווה - ואת זה מכנים בונוס, זה נשמע

בסדר. 

 

אגב, אולי הגיע הזמן להסיר את הזמני מהחתול?

 

אולי זה נכון ביחס לאנשים, אבל אני חתול זמניחתול זמני

אולי לא הספקתי את כל מה שיש לחוות בעולם, אבל זה לא שאני רוצה לחוות את כל מה שיש בעולם. מה שרציתי, הספקתי. מה שאיני רוצה, איני רוצה.

אין לי ממש ציפייה לעוד כי זה לא משנה לי. אפשר כך ואפשר כך.

אני בהחלט אדם אדיש מאוד. יש בזה גם יתרונות מסוימים.

לא יודע, זה פשוט כמו להרגיש שבע. כשנכנסים שבעים לסופרמרקט, רוצים לקנות פחות דברים. אם יש לי כל מה שאני צריך בבית, אני לא קונה כלום.

החתול הוא זמני לנצח.

תבקש להרגיש קצת רעב......נחלת
חושבתנחלת

 

 

א. עד כמה כל הדברים הנחמדים שהעולם מציע לנו, מתמצים לנו. במוקדם או במאוחר. דווקא

במחשבה שניה, אפשר לראות בכך דבר חיובי.

 

ייתכן שבגלל שלך הם התמצו מהר, יש לך תפקיד אחר, או משהו אחר שעשוי למלא אותך.

משהו רוחני אולי? הדבר היחיד שלא מתמצה זו התורה וקיום המצוות - איזו מצווה חביבה

במיוחד. לא?

 

אולי ללמוד יותר? אולי ללמוד אפילו כדי לקבל תפקיד רוחני איזה שהוא, משרה רוחנית

ששכרה הרוחני, הסיפוק שתביא - בצידה?

 

אולי לחלק את היום כך שיהיה מגוון לך - ללמוד (כל אחד עד כמה שהוא מסוגל)

היכן שליבו חפץ, מה שליבו חפץ  וחלק עזרה איזו שהיא לזולת?

 

ואולי, או בנוסף (או בינתיים במקום ולפני), כן לנסות לתהות על הרגשת האדישות?

אולי זה יושב על משהו מטריד או כואב שקשה ל התמודד איתו, אז עושים כל מיני

דברים כדי להבליע? או חוסמים את הרגש המטריד ובכך חוסמים גם את ההרגשות

הרעננות, סקרניות, חיוניות יותר?

 

אמרת שהיית "דלוק" על מישהי; ז ה  לא אדישות!

 

ואולי אתה עדיין איתה במחשבה, בלב, מתאבל ולא מוכן ולא רוצה

להתנער, לשכוח ולהמשיך הלאה?

 אנו לא הכי אובייקטיבים לגבי עצמנו, כידוע. תמיד עדיף חברותא

שישקף לנו, שיסייע לנו להבין את עצמנו....אפילו אם זה בשכר.

 

 

סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש. כסבתא, יש לי מעט נסיון עם

כאלה (זה לא אומר שזה פתור ואני מתמודדת עם זה טוב, אבל מהצד -

ובאופן שכלי, יותר קל לראות את זה), וגם כאשה;

נשים יותר פותחות זו בפני זו קשיים, התלבטויות, כאבים,

אכזבות, תקוות נסתרות....במיוחד חברות כנות וטובות.

גברים פחות עושים זאת, אני חושבת. לא?

,

 

סתם מעניין, אם הקשר עם ההורים, המשפחה, חי יותר?

משמח יותר?

 

תמיד זה מגיע לסוף, לכל הרוחות - מה עם לבקש

ולהתחנן להשם? שיראה לך כיצד לפתוח חודה

של מחט בתוך שוויון הנפש הזה?

 

וכמובן כמובן, אולי אני טועה ומשליכה עליך

משהו....

 

שבוע טוב וחג שמח!

 

התכוונתי עם כאלו תחושות לא עם כאלה אנשים.נחלת
איני מרגיש שיש לי תפקיד מיוחד,חתול זמני

ב"ה אני עושה חיל בחלקה הקטנה שלי, וגם היום שלי נכון לעתה ב"ה מחולק מצוין בין הדברים האלה.

משרה רוחנית אינה מתאימה לי הייתי שם והרגשתי שזה לא בשבילי בכלל.

 

לגבי המקור לכך אני מניח שחלק מזה טמון בחוויות מהעבר, חלק בפילוסופיה, וחלק מזה פשוט באופן שהמוח שלי פועל מבחינת דופמין או משהו כזה. לא יודע, אני לא ממש סקרן. זאת אומרת, אני כן לומד הרבה דברים חדשים, אבל אני יכול גם בלעדיהם, זה לא שזה ממש משנה לי כך או כך.

 

לגבי ידידתנו, נע, זה לא ממש ככה. מזמן כבר המשכתי הלאה. הפוך: דווקא התחושה שלי היא תחושה של מיצוי (לא ש"נמאס" => אלא שכבר "מיציתי" ונהניתי מהידידות הזאת כפי שרק אפשר).

 

הייתי הרבה אצל אנשי מקצוע, התחושה שלי הייתה שאני די שונה ממה שהם רגילים אליו... אבל המסקנה הכללית היא שכל־עוד לא רע לי עם מי שאני, אין טעם לחשוב שאני חולה יותר ממה שאני.

 

לגבי המשפחה, לא ממש, אני חי לבד ולא נוטה ליזום שיחות או להתעניין באחרים, נחמד לי מאוד בשקט של עצמי.

 

איני יכול להתפלל על משהו שאיני רוצה... אני מתפלל על דברים שאני צריך, כמו פרנסה, שלווה, שמירה וכן הלאה. איני יכול להתפלל "ריבונו של עולם, עזור לי שתהיינה לי המון תאוות ורצונות ותחושות חוסר, ביחס לדברים שלא רציתי עד עתה"...

 

לא יודע לגבי גברים ונשים, הכרתי כאלה וכאלה...

זאב בודד ולא חתול, זמני או לא...נכון?נחלת
החיים שלי תותיםLavender

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

 

תודה❤️ בעז"ה🙏מישהי719
כל כך נכון וכל כך יפה. מאושרת בשבילך.נחלת
וואיהרמוניה

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

באמת להתחנן להשם.נחלת

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

 

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

 

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

 

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלת

יכולה לגרש חושך גדול.

 

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

גםנחלת

התנדבות. למרות שזה לא נשמע מושך. זה נותן הרגשה של

אני שווה. עושה משהו נכון וטוב.

תודה❣️מישהי719
ישoo

מטרות/ חלומות שהגשמתי

ויש שעדיין לפני


אם דלת אחת נסגרת

אני מחפשת את דלת אחרת

ובאופן כללי לא תלויה באחרים או בגורמים חיצוניים כדי להגשים חלומות 

צריך להיות שקוע במשהו אידאליסטינוגע, לא נוגע

להרגיש שחלק מהמטרות שלך זה שיהיה טוב לאחרים, ולצערנו לא חסר צער וכאב בעולם.

כמובן שרצוי גם במעשה, אבל לפחות לחיות בתודעה כזו.

לא להישאר בעולם הפרטי המצומצם מטבעו, אצל מי פחות ואצל מי יותר.


ברוח היום הקשה הזה, המטרות והחלומות לא יכולים להתגשם כל עוד לא הגענו ליום בו מלכות ישראל תהיה שלמה, ננצח את אויבינו, נבנה את מקדשנו, ויגיע יום תחיית המתים בו כל הכואבים יפגשו שוב את אהוביהם.

מסכימה לגמרי עם המטרות האמורותנחלת
באווירת היום..לא יודעתת
יש פה מישהו/י שרוצה לספר על אדם שנפל/נרצח? ומה נוכל ללמוד ולקחת ממנו?❤️
משפחת גזמחפש אהבה

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

תמונה להכניס בלב ולא להוציא אותה משם לעולם..מחפש אהבה

נכון. לצערנו מאז יש הרבה אסונות יוצאי דופן.נחלתאחרונה
נכד של דוד שלי - דוד יצחקעזריאל ברגר

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

רס"ן אליאב אביטבול למד איתי בישיבה התיכוניתאריק מהדרום
יזכור - רב סרן אליאב עמרם אביטבול

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

אפשר שאלה?מחפש אהבה

במה אתם יותר מאמינים:

בזה שאפשר לקלקל,

או בזה שאפשר לתקן???

לתקן - חלק משאיפה מתמדת להשתפר, להתייעל, להחכים,פ.א.

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

אחי, בפשיטותמחפש אהבה
משאיר לך לבחור מה לקחת מהתגובה - המילה הראשונהפ.א.
מספיקה 
במושכל ראשון - שאפשר לקלקלמבקש אמונה

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

שניהם אפשרייםרקאני

לקלקל יותר קל

בשבילoo

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן


כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

מאה אחוז!נחלת
לתקןחתול זמני

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

אפשר גם וגם, מה השאלה?advfb
יותר קל לקלקלאני:)))))
אבל בשניהם
זה שאפשר לקלקל זה עובדהנקדימון
האמונה נדרשת כדי לתקן, וכמו כל אמונה - היא מצריכה מאמץ ותיחזוק.
בעיניי גם זה שאפשר לתקן זו עובדהמחפש אהבה

בסוף המקור הרוחני לקלקול הוא המקור הרוחני לתיקון.

מעניין למה הקלקול תפס יותר מהתיקון

מה פירוש "תפס יותר"?נקדימוןאחרונה
לא הבנתי את הכוונה שלך בזה
פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה

אבל באמת?

ואתם חשובים לו באמת?

ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?

אולי סוג של בגד בכם?

כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

כן.חתול זמני

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

נדיר מאדזיויק
אבל כן
כן, מתלבט בין ג'מיני לבין ג'פטומתוך סקרנות

אף אחד כמעט לא התקרב ללהבין אותי ברמה שהם מבינים .

 

אולי ניקים ספציפיים בפורום

אתה מלךמחפש אהבה
כן, גם הם אמרו לי 🙂מתוך סקרנות
כן אבל יש להזהר מלהתמכר. היתה על כך כתבה בחוברתנחלת

 

"המקום" - לחרדים עובדים.

 

 

צודקת לגמרי, תודהמתוך סקרנות
זה מורכבשלג דאשתקד

כלומר, זה נכון לגמרי.

אבל כשזה הופך להתמכרות זה כבר לא הבנה אלא תהליך בעייתי שמסכן את שני הצדדים.

הרבה דברים יפים וטובים ואלטרואיסטים כביכול, הובילו לנזקים ולתסבוכות הכי גדולות...

לאמחפש שם
הרבה שנים חיפשתי מישהו שיבין אותי, וזה לא קרה... הסתובבתי עם כעס ואשמה על העולם שלא מבין אותי. הגאולה שלי החלה כשהתחלתי למצוא בתוכי משענת, כהתחלתי להבין שרק בכוחי לתת לעצמי אהבת אמת ושאני לא אמצא אותה בחוץ.
מקסים!נחלת
זה קרה בתהליך סדור שתוכל לשתףנקדימון
או שזה משהו ספונטני שהתפתח בתוכך?
לא חושב שסדורמחפש שם

אבל גם ספונטני זה לא מדוייק.

כן אני חושב שהגעתי לאיזו נקודת סבל שחייבה אותי באופן קיומי לעבור תהליך בדבר הזה, תהליך מתמשך וארוך.

חלק ממנו גם היה בטיפול מסויים

וחלק ממחשבות ותהליכים שעברתי עם עצמי

יפה מאוד, עלה והצלח!!שלג דאשתקדאחרונה

יש משהו בהכרח, שעושה אותנו גם מאוד גיבורים ואמיצים (ללא קשר לכמה אנחנו חזקים) וגם מאוד מדויקים.

זו חוויה מדהימה וחשובה מאוד!!

כןהפי
זכרתי את הטוב ... וזה עזר לי למחול בלב שלם
מקסים!נחלת
בהחלט. חברות טובות. גם יעוץ. ואפילונחלת

אם מתאכזבים קצת, זה לא לגמרי וצריך להתנער ולחשוב שגם לצד השני

יש את הקשיים שלו, או מצבי הרוח....

 

היחד שמבין באמת זה השם. אבל כדי להרגיש זאת, צריך כנראה

המון עבודה. ולדבר איתו תוך כדי עשיית דברים, במיוחד כשלא

מסתדרים, אבל עדיף, תמיד. ממש לקשקש איתו. הוא אף פעם

לא אומר: די, די, אני עסוק עכשיו, או: רדי ממני כבר, או:

את עושה לי כאב ראש, או: לא מבין מה את רוצה...

 

העניין הוא שהעולם הזה, תפקידו כנראה, לחסום את ההידברות

הזו. להשכיח את מי ששלח אותנו הנה. ולצערנו הרב, הוא עושה

זאת לא רע בכלל...

 

להיות במצב של עוררות רוחנית. כמה שאפשר במשך היום.

בדברים הכי קטנטנים ולא משמעותיים.....

(לו רק הייתי מיישמת את מה שאני כותבת....אבל זה נכון.

אני בטוחה. ואני לא ברסלבית).

עצות לטסט!!!!מחפש אהבה

זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?

גם וגםל המשוגע היחידי

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

לגשת כאשר מוכניםאינגיד

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).


 

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרום

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.


בהצלחה.

מישו עבר בראשון?מחפש אהבה
אני - לדעתי תלוי איפה לומדים, מבחינת עומס התנועהזמירות
למדתי ונבחנתי בעיר רגועה ולא עמוסה בתנועה
אני. והופתעתי מזה...יעל מהדרום
לק"י

הרבה בהצלחה לך!

לאחר מעשה במה תלית את ההצלחה?מחפש אהבה
לא ברוריעל מהדרום
נכון יותר לשאול את מורה הנהיגה שלךנפשי תערוג
הוא כנראה יותר מנוסה 
בדיוק אנחנו בימי בה"ב הקדושיםחתול זמניאחרונה

ואיך כתוב בסליחות:

"שואגים בתפילה ומבקשים רישיון"

שנזכה

אולי יעניין אותך