אפשר לנשק את היד לכבודו? 

(: 

ולא קראתי כלום אבל עשיתי 1+1 ורק אני אוסיף -(צריך גם לפרגן, לא?!) 

לראות בימים חמים כמו אלו בנות ששומרות על גדרי הצניעות, זה מדהים אותי כל פעם מחדש, 

וכמה שזה קשה, חם, זיעה. וכ'ו.  ה' לוקח את כל זה ןמנקה לכן את העוונות.. (בכלל יש?)

תהיו חזקות! ומי שבדרך להיות כזאת אשריה ואשרי חלקה.. 

גם הבנים צריכים להבין שגודל הכיפה/פתיל תכלת/סוג המכנסיים/נעליים/אורך הזקן והפאות-משפיעים אצלנו, למרות שאין הלכה מדויקת סביב הנושאים החיצוניים אצל בנים (חוץ ממכנסיים קצרים בתפילה לדוגמא-ובבקשה אל תתפסו אותי על המילה. מקווה שתבינו לבד למה אני מתכוונת)

אדם שהולך עם כיפה בגול זית - תאמיני לי שאני מאמין שהוא לבד יודע שזה קצת משדר משהו על הרצינות שלו כלפי הדת.

כי אני באמת לא מתייפיף כאן - אפשר להגיד מכאן ועד דמשק ששום דבר חיצוני לא קשר בכלל לעניין הפנימי ולהקפדה, אבל זה לא נכון - בהחלט יש בחלק גדול מאוד מהמקרים קשר בין המראה החיצוני לבין הבפנים וההקפדה.
תלמיד חכם ירא שמיים שמקפיד על קלה כבחמורה - נדיר מאוד שילך עם כיפה בגודל של כדור טניס, וגם להיפך - ערס רחוב מצוי שאומנם נקרא דתי אבל הוא בעצמו יודע שהוא לייט שבלייט ומחפף המון - הסיכוי שילך עם כיפה סרוגה ענקית ועם פתיל תכלת - הוא נמוך שבנמוכים.

ברור לי שעניין חיצוני זה לשני הצדדים.

"מקפידים" או "מורעלים" תקראי לזה, מה גם שצריך מעט אומץ הלכתי כדי ללכת עם פתיל תכלת שא כל הרבנים סבורים שבוודאות הוא התכלת האמיתי, ושלא כל הרבנים סומכים ידיהם עליו (למען הגילוי הנאות: אני עצמי לא הולך כיום עם פתיל תכלת. בעתיד, אולי, מי יודע...אני מודע לכך שגם אני מסוגל לשנות את דעתי מידי פעם בעקבות התפתחויות ) .

אבל אני מניח שלפחות את העיקרון שלי הבנת, כן? 

ותגידו לי מה הנפקא מינא בכך שאדם הולך עם פתיל תכלת?

מישהי שהולכת צנוע,וודאי שטמון בכך הרבה,אבל פתיל תכלת?בעיניי אין בכך כלום מלבד תיוג.

ותקנו אותי אם אני טועה,יכול להיות שהדברים נאמרו בכלל כבדיחה.

את האצבע על איזה בדיוק, אבל הוא כן מעיד מ-ש-ה-ו על הבחור. לא בקטע של צניעות, כמובן - זה לא השוואה אחד לאחד מהבנים לבנות, כן? 

הוא לא מוכרח ולא וודאי ולכן לא כל הרבנים (ואסתכן ואומר בלי מידע סטטיסטי בעניין - שרוב הרבנים לא הולכים איתו... - כבר בעבר חשבו שזיהו את התכלת המקורית ולאחר מכן גם רבנים שנתנו אישור לאותה תכלת חזרו בהם כשמשהו אחר התגלה וטענו שהתכלת הקודמת היא לא הנכונה, וכו' וכו'...

זה באמת דיון ארוך, אבל העובדה היא שכיום רוב הציבור הדתי (דתיים וחרדים) לא הולך עם תכלת כי בין יתר הדברים שאבדו לנו במהלך הגלות, גם זיהוי 100 אחוז של התכלת אבד לנו...

 

הקטע הסמנטי של "החמרה" או "הקלה" - ומנגד גם כאבתי בעיקר את הקטע של הקושי של הבנים הרבה פעמים למצוא אפילו את המינימום - שזה, כמו שכבר אמרתי, בסדר גמור ומרגע שהמשנ"ב פסק ככה זאת דעה לגיטימית בהחלט במרחב ההלכתי וזכותך וזכות כל אחת ללכת על פיה (למרות ש, אם רגע נתפרס טיפה - אם יש מישהי שהיא/משפחתה הולכים, נניח, לפי דרכו של הרב עובדיה - אזי הגיוני שגם בתחום הזה היא תלך לפי הרב עובדיה, לא ככה? נקודה למחשבה... - אבל שוב, כן, כמו שאמרתי, כשיש הלכה אז היא קיימת)

אני לא בטוח לגבי מה שאמרת ש"כיום רוב הרבנים פוסקים כמו המשנ"ב". זה דומה בערך לאמירה שרוב הרבנים בעד בני עקיבא מעורב. זה יותר ביצה ותרנגולת לדעתי שהשאלה היא מה בדיוק הביצה ומה התרנגולת ואידך זיל גמור... (וכמובן כמו שכבר כתבתי במקום אחר, "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה..." וכן הלאה) 

מנגד, שימי לב גם מה שעלול להשתמע בערך מדברייך (בתור הנגדה למה שכתבת על הצד השני) על מי שמקפידה ללכת לפי רוב השיטות בפוסקים, עם ארוך... כמובן שאת לא תתכווני לזה, אני יודע - אני מעט מכיר אותך - אבל זה עלול לצאת מזה...

ולא אמרתי שבנים לא "מקלים" אף פעם - ממש לא. זה לא העניין. ברור שכן. רק היה חשוב לי לדייק, כי לנסות לתת קונוטציה כאילו של "דוסיות יתר" ו"החמרה" למי שמקפידה על דעה שהיא ממש ממש מרכזית בהלכה - זה לא כל כך פייר, כאשר המציאות היא כמעט הפוכה, ודווקא דעת היחיד היא ה"מקילה". לגיטימית לחלוטין והלכתית ממש, כן, אבל היא היא הדעה המקילה ולא להיפך.

ויצאתי עם בנות כאלה, ואני לא חושב שהן חפיפניקיות, ומצד שני היו כמה וכמה בנות שבצער נאלצתי לדחות מראש כי חששתי על פי מה שראיתי/שמעתי, שהן ממש על הגבול ומשחקות עם זה יותר מידי, ואני, מחילה, אולי זה קושי אישי שלי, קשה לי עם זה...לא שאני מושלם, אבל אין לי בעיה ללכת עם מישהי בדעת המשנ"ב, כל עוד היא לא מקילה יותר מההקלה עצמה (נמשיל את זה בערך למה שקורה בישיבה מסויימת בארץ, מעדות אישית שמעתי, שרב הקהילה שם מאוד מאוד מאוכזב מהאברכים ובעיקר מנשות האברכים שם, שהולכות לעיתים כמעט גלויות ראש, ולקחו את ההלכה שלאישה עם כיסוי ראש מותר לגלות שתי אצבעות לרוחב הראש - הרבה הרבה יותר "בהקלה" ולבסוף הכיסוי שלהם הוא כמעט בדיחה. אז כן, רב הקהילה שם, בטח כשהוא מכיר אישית כל אחד מהאברכים שהם באמת אנשים יראי שמיים וחלקם תלמידי חכמים של ממש - מתפלא ולא מבין איך יכול להיות מצב כזה, איך יש ניגוד כזה... הוא לא צורח את זה בפני הנשים עצמן, כמובן, אבל אני שמעתי בהחלט את התמיהה הזאת ואת הצער שיש מדבריו לעניין הזה... אז כן, כיסוי ראש זה לא חצאית אבל אני מניח שהבנת בערך למה התכוונתי...). תגידי/תגידו "מה זה עניינו" וכו' - אז זהו, שהוא רב הקהילה, הוא גם זה שמלמד את כולם שם בכולל, והרמה הרוחנית של קהילתו ושל משפחות אברכיו בהחלט חשובה לו - וזה לא דבר מגונה בכלל. 

ולסיכום - לגבי מה שכתבת "הוא ביקש שלא נגיב" את יודעת כמוני שהתכוונתי לנקודה הספציפית של שאלה שנתתי לכל אחת שרוצה לחשוב עליה באופן אישי, סתם נקודה למחשבה למי שבא לה - שזה באמת כבר לא שייך לענות כאן בפורום... - אבל להגיב באופן כללי על הכל, מה שעולה בראש - זה בסדר לגמרי.

לא כועסת בכלל. לא כותבת את זה עם אמוציות כלל.

כותבת בצורה עניינית שזה פשוט לא שייך בכלל.

למעשה ברמה האישית הדבר לא נוגע לי כי כבר לקחתי על עצמי לפני כמה שנים ללכת עם חצאיות ארוכות.

אבל ברמה העקרונית, פשוט לא שייך שבן רווק יתעסק עם העניינים האלה.

שיתעסק בעבודת ה' האישית שלו.

ובהקשר הזה כתבתי את זה.

בנוסף, כאשר כותים הגדרות לא נכונות (כמו "החמרה") - לא נראה לי שיש בעיה שגם בן, ואפילו רווק (מה בכלל ההבדל בין בן רווק ללא רווק, שמשתמעת מדבריך?) - יעיר שההגדרה הזאת לא נכונה. בדיוק כמו בהרבה סוגיות הלכתיות אחרות - אם כותבים על משהו שהוא "החמרה" וזה לא נכון (וראיתי כבר כמה וכמה שכתבו ככה, גם בתקופה האחרונה וגם ברבים מהשרשורים האלו בשנה/שנים האחרונות...) - אזי הגיוני לגמרי ואין שום בעיה, לדעתי, להבהיר שלא מדובר ב"החמרה" אלא בדבר שהוא הבסיס על פי רוב מחלט של הפוסקים ועל כן קצת הזוי לקרוא דווקא לזה "החמרה", ולא להיפך, לקרוא למשהו השני "הקלה" (ונראה לי שעיקר מה שמפריע להרבה מהבנות זה שכאשר קוראים לדעה השנייה "הקלה" - אזי זה כאילו מוזיל מכבודן, ובגלל שיש הרבה כאלה, אז נוח פשוט להציג את זה כדבר הכי נורמאלי וכ"בסיס" ודווקא את מי שהולכת עם ארוך, כ"מחמירה").

בקיצור, באמת שלא היה כאן רצון להיכנס לעניינים פרטיים של עבודת ה' של כל אחת ואחת בפני עצמה, או ניסיון לדון בנושא לא צנוע ברמה גבוהה (וכאמור, בהינתן שהנושא הזה נידון המון פעמים בפורום הזה בצורות כאלו ואחרות - ברור שלא מדובר בדבר כל כך נורא...יש נושאים אחרים שבהחלט לא הופיעו כאן ואם יופיעו, יימחקו...) - אלא רק העמדת דברים על דיוקם, כמו גם העובדה שכתבתי גם בהקשר ספציפי אליי שקשה לי וכואב לי שאני לא מצליח למצוא המון כאלה (וכאמור - גם אמרתי מראש שייתכן שיש המון כאלו ואני פשוט לא "מסתובב" במקומות הנכונים ואני צריך יותר לדקדק בחיפוש המקומות הנכונים...אבל באמת שביומיום שלי, אני רואה המון המון בנות שלא עומדות במינימום אפילו של המשנ"C וזה חבל לי כל כך כי באמת שהן נראות הרבה פעמים בנות איכותיות ונחמדות מאוד שאולי הייתי יכול לצאת איתן - אבל בגלל שהנקודה הזאת (של מעל הברך, לכל הפחות) היא קו אדום בשבילי - אז זה לא הולך...).


ואגב, מי יודע - בעבר כבר לפחות מישהי אחת אמרה לי שהתחזקה מהדיבורים האלו ונטלה על עצמה להקפיד יותר בנושאים האלו. בלי שום קשר ספציפי אליי או לבן כזה או אחר אלא רק מפני שהיא פתאום הבינה עד כמה זה נושא חשוב שמשעותי לרבים. נכון, זה לפעמים נשמע "שלא לשמה" אבל אני לא רואה בדרך הזאת דרך "רעה" להגיע להקפדה.

החוש הטיבעי הנורמלי של מה צריך להתעסק איתו מתפוגג.

וזה בעייתי לענ"ד.

בן שרוצה אשה שמחוייבת להלכה לא ממש חושב על סוגיה כזאת בלי הדיבור הזה.
ואנלא מצדיק את השיח וההתעסקות, אבל כן לימוד עם מקורות וברור ההלכה.

והלוואי שאבחר באשתי רק בגלל המהות והפנימיות. ושהיא תהיהמחויבת ותרצה לשמור על ההלכה קלה כבחמורה מתוך הפנימיות. אבל שאוהב אותה עד אין קץ בגלל הפנימיות שלה ,האישיות והאופי.

הוא ראה דבר שחשב שצריך להסב את תשומת לבינו ועשה את זה בצורה יפה ומכובדת, עם כמות לא מבוטלת של התנצלויות. ותן טל,  נהנתי לקרוא, נכון וחשוב. שאפו!

תלך לרחוב החרדי ותראה שכמעט כולן לא הולכות עם חצאית עד הרצפה.

פעם שאלתי אחת מהן, והיא אמרה שהרב שלהן אמר (בשם גדולי הדור) שחצאית עד הרצפה - זה גנות!

גם בציבור שלנו, רוב הרבנים לא מחמירים על ציבור הנשים ללכת עם חצאית עד הרצפה.

אבל אני אשאל את בעלי כשיחזור מהנסיעה, כדי לוודא את העניין..

מאחרי הברך ומטה - וז-ה מה שהחרדיות עושות (כן, ראיתי...).

רוב הרבנים אולי לא קוראים את זה בקול גדול מידי כיוון שזה סוג של "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וכי "בתוך עמם הם יושבים" - אבל כל מיש עיניו (או עיניה, במקרה הזה) בראשם - קוראים את הפוסקים או הולכים באופן יחידני לרב ושואלים אותו מהן באמת הדעות והוא אומר.

החרדים לא הולכים עם ארוך כדי לא להדמות למזרוחניקים.

וברור לכל בר דעת שאימותנו הקדושות מכל העולם הלכו תמיד רק עם ארוך!!!

כאשר התחילה ההשכלה רבני אשכנז התירו לבנות שלא מסוגלות ללכת עם ארוך

ללכת עם חצאיות לא ארוכות, בתנאי שיכסו את הברך בכל מצב.

ולכן לספרדיות אין שום היתר.

והרבנים של היום לא כופים את זה כי הם יודעים שהציבור לא יעמוד בזה.

ולדעתי ברור שבת שהולכת עם חצאית ארוכה מעידה על עצמה שהיא לא סמרטוט שעושה מה שנח!

ישר כח על פתיחת השרשור

מעכשיו כל בנות ישראל הצנועות והחסודות יענדו נזמים!

(@אן_שרלי - הנה לך רעיון למם...)

התמונה התחתונה עם דה רוק כמה הייתי חוגג עליה בעבר.. 

כל שנינות יתר הייתי עושה איתה.. 

(: 

אתה כותב שהחיוב לכסות את השוק מבוסס על הגמרא של "שוק באשה ערווה", אבל זה לא ממש מדויק:

א. המקורות לכל דיני צניעות לנשים הם:

1. שילוב של הלאו מהתורה "לא תתורו אחרי עיניכם" ושל הלאו "לפני עיור לא תתן מכשול" (יש מקום לדון אם זה מכריח אשה לגדרי לבוש מסויימים כי ללאו של "לפני עיור" יש גדרים משלו ולא כל מעשה שיכול להחטיא נכלל בו, כמו להפקיר אוכל לא כשר למשל. לכאורה לבוש לא צנוע לא עומד בגדרי האיסור).

2. מנהג הנקרא בלשון חז"ל 'דת יהודית' "ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית... או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" (רמב"ם הלכות אישות פרק כד). דת יהודית תלויה במנהג, ולכן יש חשיבות לפסיקה המקובלת גם אם היא לא ע"פ רוב הדעות.

ב. המקור של "שוק באשה ערווה" בגמרא עוסק בדיני קריאת שמע ומשם הושאל לעניין צניעות (הסבר: החיוב לכסות את השוק נובע מהחיוב הכללי לצניעות שהוא כאמור משום "לפני עיור" ו"דת יהודית", ההלכה לגבי ק"ש רק מראה ששוק הוא אזור מכוסה, מאידך יש גמרא אחרת שמדברת על כך שנשים היו בשוקיים גלויות ברה"ר בשעה שעשו כביסה והאיסור הוא דווקא על הגברים שלא לעבור שם ולהסתכל). יש דעות שהמימרא של "שוק באשה ערווה" לא נפסקה כלל להלכה כי הגמרא סותרת אותה אח"כ ואומרת שאפילו "טפח באשה ערווה". וכן לעניין צניעות נאמר "אפילו אצבע קטנה" - ובאלו ברור שלא נובע מכך שיהיה חיוב לכסות אותם (כך גם לסוברים שהיא כן נפסקה קשה מדוע הם מכריחים ממנה חיוב כיסוי לאשה).

עוד דבר, לגבי דעת המשנה ברורה - יש כמה הבנות בשיטתו ויש שהבינו שגם לדעתו יש חיוב לכסות את השוק עד הקרסול (ולשונו: "וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" ומסבירים שכוונתו שבכף הרגל מותר עד השוק ששם אסור והשוק הוא החלק שהוא עד הברך).

ואחרי כל זה - החשיבות של הצניעות ברורה, אבל כל עוד יש דעה חשובה לסמוך עליה א"א להוכיח את מי שסומך עליה על כך, הדרך היותר נכונה במקרה כזה היא לדבר ולהסביר על החשיבות של הצניעות ולא במישור ההלכתי. שנזכה לקיים "והיה מחנך קדוש".

יש פה איזו תוכנה שלוקח לה כבר חצי שעה לרדת ונהיה לי משעמם...

אני לא אומר שמי שהולכת עם חצאית עד לאחר הברך ולא יותר מזה היא חלילה איזה "עוברת עבירה" או משהו - לא, כמו שאמרתי, כשיש את דעת המשנ"ב (או לפי ימ"ל, את ההסבר המסויים בדעת המשנ"ב. ולמען האמת את הדיוק המסויים שעשה בדעתו שלפיה גם הוא לא ממש מקיל, לא הכרתי, מודה) אז היא קיימת ולא ניתן להתכחש לה.

בואו נגיד שעיקר הבאסה שלי היא לא על אותן אלו שהולכות כמו המשנה ברורה - אלא על כל הרבות רבות שממש משחקות או מתעלמות לגמרי אפילו מהמינימום.

לא נעים לי להתעסק בזה אבל ברצינות - כאשר אני רוצה לצאת עם מישהי, אני רוצה לדעת שלכל הפחות את המינימום היא מקיימת, שזה אומר חצאית מעבר לברך בכל מצב ובכל הזדמנות - ואת זה אני יכול לראות רק דרך תמונה או ישירות בשאלה מפורשת אליה/אל מישהי אחרת - זאת מציאות. שלי ושל עוד רבים כמותי. 

אני מאמין שאין הרבה בנות שהולכות עם גבולי ממש (שנוטה לא פעם למעלה) או בכלל בלי להקפיד על הברך - שהיו רוצות שמישהו כמוני (ויש רבים רבין כמוני! מבטיח לכן! מהיכרות אישית!) יצא איתן בלי לברר את זה מראש כי לא נעים או משהו בסגנון, ואז יחתוך אחרי פגישה אחת על סיבה שהיה יכול להימנע מראש מלהפגש.

וכמו שאני ככה גם אני מבין היטב גם בחורה שאכפת לה אספקטים כאלה ואחרים בבחור שהיא יוצאת איתו - לחיוב ולשלילה (כן, כבר היו כמה וכמה בנות שפסלו אותי על סמך הפאות/זקן שלי, ומי יודע אולי גם על סמך הכיפה הגדולה שלי - ומנגד יש בהחלט בנות ששוללות בנים אחרים על כיפה קטנה מידי/סגנון לבוש נראה להן לא מכבד בן תורה וכן הלאה... - וזה ל-ג-י-ט-י-מ-י- וגם לגיטימי לדבר על זה ולהבהיר את זה.)

ולא מדובר כאן בניסיון לחנך או לכפות על בנות דעה מסויימת - בסוף כל אחת תעשה כפי הבנתה וכפי רצונה. רק היה חשוב לי לדייק בקטע של ההחמרה/הקלה, כי חרה לי שלא פעם ולא פעמיים כאילו הציגו (אולי בשוגג, אבל ככה זה היה נראה) את מי שהולכת עם כיסוי השוק התחתון, כ"מחמירה" לעומת "הנורמאלי" - ולא, זאת לא החמרה.

אני אישית יכול לצאת בהחלט גם עם כזאת שהחצאית שלה עוברת את הברך (אף שלא אכחיש, אני אכן מעדיף ארוך יותר) - אבל יש כאלה שגם בזה לא מוכנים להתפשר ורוצים כדעות שלא כהמשנ"ב - האם אתן מסוגלות להבין את זה ולא להחזיק בהם כ"מחמירים לשווא" וכו'?

ואת כל השאלות שכתבתי בהודעה הראשית - אמרתי מראש, זה שאלות נטו אליכן ואף אחת לא צריכה לענות עליהן מחוץ לעולמה הפרטי ולמוחה האישי. סתם נקודות למחשבה למי שבא לה.

אני יודע שזה נושא רגיש אבל הוא כבר נידון לא פעם בפורום ככה שאני לא עשיתי כעת משהו חסר תקדים מידי. אבל שוב, מחילה ממי שלוקחת אישי. כל טוב...

מתלבט בנושא הזה כי זה יכול להיות ממש גבולי... אבל הבנות שכן יצאתי איתן הן בסדר בנושא הזה פשוט כי הוא חשוב לי... מניח שגם לבנות יש את הנושאים קריטיים שלהם שעליהם הן בוררות...

ולא אמרתי שבהכרח בת שלא הולכת עם חצאית ארוכה עושה את זה 

שלא חידשתי שום דבר. בדיוק כמו שדנו בנושאים הלכתיים כאלו ואחרים שקשורים בבנים דווקא, כאן על גבי הפורום (והפותחת היא בת בשרשורים האלו...)
פעם הכנתי ארכיון שרשורים מסוגים שונים בלנ"ו, גם בתחום הזה יש לי דוגמאות רבות לכאן ולכאן, על הבנים ועל הבנות... מטבעו של הפורום הוא עוסק ביחסים שבין בנים לבנות ובנקודת ההשקה ובדברים שמפריעים לשני הצדדים...מה לעשות...

רק פחדתי שמישהי תיקח את זה אישי מידי או משהו - וזה כמובן לא הכוונה. אני לא שופט כאן אף אחת לא באופן  כללי ולא באופן פרטני.

כל טוב לך  

לכן אין מה להתרגש מזה.

זה קורה-


אפשר וצריך לעורר על זה.

וזה נושא שנידון אלף פעמים בפורום הזה, כוותיק פה אני יכול להגיד לך באחריות.

זה לא קשור ספציפית לפורום נשים כי א-נ-י- רציתי לספר על החוויה האישית שלי בעניין.

ותעשי לי טובה, במחילה, זה לא כאילו בנות לא פתחו שרשורי פריקה כאלו ואחרים על בנים והלכה ודברים כאלו... - את רוצה שאני אפציץ פה בקישורים בסגנון הזה?

זה פורום מעורב שעוסק בנושאים שבינו לבינה - כל עוד אין בעיית צניעות מטורפת בדבר (ואין) - אין שום סיבה שזה לא יוכל להופיע כאן ושבן (רווק) לא יוכל לפתוח על זה כאן.

בטח כאשר אני מגיב על זה בעיקר כי חורה לי שמנסים לפעמים להציג את הבסיס כ"החמרה" - מה שממש ממש לא נכון. זה הכל.

זו בדיוק שאלה שמעסיקה אותי מאז שהתחיל הקיץ. חשבתי לעצמי מתי יפסיקו לחשוב שאני מחמירה.

מאיפה רוב החברות שלי לוקחות את זה שלכסות את הרגליים זו החמרה? להיפך. זו ההלכה. ללכת עם רגליים חשופות זה ממש להקל.

אני לא מנסה להחמיר. אני פשוט משתדלת לקיים את ההלכה, כמו שאני שומרת נגיעה למשל או לא אוכלת אוכל לא כשר.

אז ככה אני משתדלת גם להתלבש כמו שההלכה מחייבת. וזה קשה לי לא פחות מלאף אחת אחרת.

אז למה אני צריכה להרגיש שמסתכלים עלי כצדיקה, מחמירה??

מה יש לכם, אני לא.

קודם כל הכבוד לך,וחשוב לי לומר

שבתור סטודנט באוניברסיטת הדתיים,כשאני רואה מישהי שהולכת בצורה שצריך ללכת,אני מעריך את זה מאוד,וזה אוטומטית משאיר עליי רושם עצום כי אני מבין שיש הרבה קושי שכרוך בעניין,מעבר לכך,זה מעיד על העולם הפנימי המשמעותי שיש לאותה אחת,שזה גם כן דבר עצום לכשעצמו.(אם כי לא תמיד מעיד).

ובעז"ה שכל בנות ישראל ילכו כך.

למה אני אמורה להרגיש מיוחדת כי ההלכה חשובה לי?

גמור (בהנחה שעושים את זה באמת בגללו ולא להיפך - עושים את זה ורק אז מחפשים מישהו שמתיר...).

זה בדיוק ההגדרה של "להקל" או "להחמיר" - בודקים מה עיקר הדין, מה הבסיס - והבסיס בפשטות הוא מה רוב הדעות בהלכה פוסקות - ומשם מי שעושה יותר - הוא מחמיר, ומי שעושה פחות - הוא מקל. גם אם זה בסדר גמור כי זה על פי פוסק כזה או אחר.

לא מאמין שתמצאי פוסק הלכה רציני אחד היום שלא יגיד לך שדעת המשנה ברורה היא החריגה וה"מקילה" בניגוד לדעות האחרות... כי זאת המציאות (ולדברי אחד פה, אפילו לא כל ההבנות במשנה ברורה הן לכיוון המיקל הזה ויש הבנות שהבינו רבנים בו שגם הוא סוף סוף לא כזה מיקל) . 
אבל זה לא אומר שהן לא נוהגות כהלכה.

האם מי שמקיל כדעת פוסק יחיד לא נוהג כהלכה?

רק העמדנו דברים על דיוקם.
 

מעוררים את העניין שלא לכסות הכל זאת דעת יחיד בעיקרון, כיוון שזה כבר לא תמיד משהו שהציבור (כולו) יכול לעמוד בו - אבל זה לא אומר שזאת לא ההלכה...

 

למרות שכבר היו כאן בנותש אמרו שאם אתה יוצא עם מישהי ומה שמפריע לך בהמשך זה העניין הזה של הצנעות/שמלה - אז הן דווקא היו חושבות שכדאי לדבר איתה על זה שזה מפריע ולראות איך מגשרים וכו'... אז אני את זה כנראה לא אצליח לעשות, לא מול מדוייטת. אני אעדיף לסיים קשר.

שבת שלום.

הם בשביל שלא יראו את השוק כי "שוק באשה ערווה", יש מחלוקת מה זה שוק - אם רק מעל הברך (הבנה אחת במשנה ברורה), אם מהקרסול ולמעלה, או כל הרגל כולל כפות הרגלים.

היה על זה שרשור ארוך פעם בצמ"ע כאן.

אם שוק זה החלק התחתון של הרגל, אז צריך חצאית ארוכה. למה גרביים זה מספיק טוב?

בשירשור שקישרת, לא ראיתי תשובה לזה (רק- "כי זאת ההלכה")

העיקר שלא יראו את הרגל עצמה.

"צורת רגליים" זאת סוגיה אחרת (ואם אני זוכר נכון אין לה מקור בחז"ל אלא רק מהראשונים והכוונה לצורת הירך דווקא).

מקור לכך שאם השוק זה החלק התחתון של הרגל אז מספיק שלא ייראו אותו (= מספיק גרביים/גרביונים)

אני אשמח

(למשל הילקוט יוסף בתגובה הראשונה).

אבל בפשטות - האיסור הוא לראות את השוק, ברגע שהוא מכוסה לא רואים אותו אלא את הגרב וממילא אין איסור.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;

והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד

אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..

אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅 

לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.

למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר

סתם צוחקת

עצוב ביותר

כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.

אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.

וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.

ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב