אפשר לנשק את היד לכבודו? 

(: 

ולא קראתי כלום אבל עשיתי 1+1 ורק אני אוסיף -(צריך גם לפרגן, לא?!) 

לראות בימים חמים כמו אלו בנות ששומרות על גדרי הצניעות, זה מדהים אותי כל פעם מחדש, 

וכמה שזה קשה, חם, זיעה. וכ'ו.  ה' לוקח את כל זה ןמנקה לכן את העוונות.. (בכלל יש?)

תהיו חזקות! ומי שבדרך להיות כזאת אשריה ואשרי חלקה.. 

גם הבנים צריכים להבין שגודל הכיפה/פתיל תכלת/סוג המכנסיים/נעליים/אורך הזקן והפאות-משפיעים אצלנו, למרות שאין הלכה מדויקת סביב הנושאים החיצוניים אצל בנים (חוץ ממכנסיים קצרים בתפילה לדוגמא-ובבקשה אל תתפסו אותי על המילה. מקווה שתבינו לבד למה אני מתכוונת)

אדם שהולך עם כיפה בגול זית - תאמיני לי שאני מאמין שהוא לבד יודע שזה קצת משדר משהו על הרצינות שלו כלפי הדת.

כי אני באמת לא מתייפיף כאן - אפשר להגיד מכאן ועד דמשק ששום דבר חיצוני לא קשר בכלל לעניין הפנימי ולהקפדה, אבל זה לא נכון - בהחלט יש בחלק גדול מאוד מהמקרים קשר בין המראה החיצוני לבין הבפנים וההקפדה.
תלמיד חכם ירא שמיים שמקפיד על קלה כבחמורה - נדיר מאוד שילך עם כיפה בגודל של כדור טניס, וגם להיפך - ערס רחוב מצוי שאומנם נקרא דתי אבל הוא בעצמו יודע שהוא לייט שבלייט ומחפף המון - הסיכוי שילך עם כיפה סרוגה ענקית ועם פתיל תכלת - הוא נמוך שבנמוכים.

ברור לי שעניין חיצוני זה לשני הצדדים.

"מקפידים" או "מורעלים" תקראי לזה, מה גם שצריך מעט אומץ הלכתי כדי ללכת עם פתיל תכלת שא כל הרבנים סבורים שבוודאות הוא התכלת האמיתי, ושלא כל הרבנים סומכים ידיהם עליו (למען הגילוי הנאות: אני עצמי לא הולך כיום עם פתיל תכלת. בעתיד, אולי, מי יודע...אני מודע לכך שגם אני מסוגל לשנות את דעתי מידי פעם בעקבות התפתחויות ) .

אבל אני מניח שלפחות את העיקרון שלי הבנת, כן? 

ותגידו לי מה הנפקא מינא בכך שאדם הולך עם פתיל תכלת?

מישהי שהולכת צנוע,וודאי שטמון בכך הרבה,אבל פתיל תכלת?בעיניי אין בכך כלום מלבד תיוג.

ותקנו אותי אם אני טועה,יכול להיות שהדברים נאמרו בכלל כבדיחה.

את האצבע על איזה בדיוק, אבל הוא כן מעיד מ-ש-ה-ו על הבחור. לא בקטע של צניעות, כמובן - זה לא השוואה אחד לאחד מהבנים לבנות, כן? 

הוא לא מוכרח ולא וודאי ולכן לא כל הרבנים (ואסתכן ואומר בלי מידע סטטיסטי בעניין - שרוב הרבנים לא הולכים איתו... - כבר בעבר חשבו שזיהו את התכלת המקורית ולאחר מכן גם רבנים שנתנו אישור לאותה תכלת חזרו בהם כשמשהו אחר התגלה וטענו שהתכלת הקודמת היא לא הנכונה, וכו' וכו'...

זה באמת דיון ארוך, אבל העובדה היא שכיום רוב הציבור הדתי (דתיים וחרדים) לא הולך עם תכלת כי בין יתר הדברים שאבדו לנו במהלך הגלות, גם זיהוי 100 אחוז של התכלת אבד לנו...

 

הקטע הסמנטי של "החמרה" או "הקלה" - ומנגד גם כאבתי בעיקר את הקטע של הקושי של הבנים הרבה פעמים למצוא אפילו את המינימום - שזה, כמו שכבר אמרתי, בסדר גמור ומרגע שהמשנ"ב פסק ככה זאת דעה לגיטימית בהחלט במרחב ההלכתי וזכותך וזכות כל אחת ללכת על פיה (למרות ש, אם רגע נתפרס טיפה - אם יש מישהי שהיא/משפחתה הולכים, נניח, לפי דרכו של הרב עובדיה - אזי הגיוני שגם בתחום הזה היא תלך לפי הרב עובדיה, לא ככה? נקודה למחשבה... - אבל שוב, כן, כמו שאמרתי, כשיש הלכה אז היא קיימת)

אני לא בטוח לגבי מה שאמרת ש"כיום רוב הרבנים פוסקים כמו המשנ"ב". זה דומה בערך לאמירה שרוב הרבנים בעד בני עקיבא מעורב. זה יותר ביצה ותרנגולת לדעתי שהשאלה היא מה בדיוק הביצה ומה התרנגולת ואידך זיל גמור... (וכמובן כמו שכבר כתבתי במקום אחר, "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה..." וכן הלאה) 

מנגד, שימי לב גם מה שעלול להשתמע בערך מדברייך (בתור הנגדה למה שכתבת על הצד השני) על מי שמקפידה ללכת לפי רוב השיטות בפוסקים, עם ארוך... כמובן שאת לא תתכווני לזה, אני יודע - אני מעט מכיר אותך - אבל זה עלול לצאת מזה...

ולא אמרתי שבנים לא "מקלים" אף פעם - ממש לא. זה לא העניין. ברור שכן. רק היה חשוב לי לדייק, כי לנסות לתת קונוטציה כאילו של "דוסיות יתר" ו"החמרה" למי שמקפידה על דעה שהיא ממש ממש מרכזית בהלכה - זה לא כל כך פייר, כאשר המציאות היא כמעט הפוכה, ודווקא דעת היחיד היא ה"מקילה". לגיטימית לחלוטין והלכתית ממש, כן, אבל היא היא הדעה המקילה ולא להיפך.

ויצאתי עם בנות כאלה, ואני לא חושב שהן חפיפניקיות, ומצד שני היו כמה וכמה בנות שבצער נאלצתי לדחות מראש כי חששתי על פי מה שראיתי/שמעתי, שהן ממש על הגבול ומשחקות עם זה יותר מידי, ואני, מחילה, אולי זה קושי אישי שלי, קשה לי עם זה...לא שאני מושלם, אבל אין לי בעיה ללכת עם מישהי בדעת המשנ"ב, כל עוד היא לא מקילה יותר מההקלה עצמה (נמשיל את זה בערך למה שקורה בישיבה מסויימת בארץ, מעדות אישית שמעתי, שרב הקהילה שם מאוד מאוד מאוכזב מהאברכים ובעיקר מנשות האברכים שם, שהולכות לעיתים כמעט גלויות ראש, ולקחו את ההלכה שלאישה עם כיסוי ראש מותר לגלות שתי אצבעות לרוחב הראש - הרבה הרבה יותר "בהקלה" ולבסוף הכיסוי שלהם הוא כמעט בדיחה. אז כן, רב הקהילה שם, בטח כשהוא מכיר אישית כל אחד מהאברכים שהם באמת אנשים יראי שמיים וחלקם תלמידי חכמים של ממש - מתפלא ולא מבין איך יכול להיות מצב כזה, איך יש ניגוד כזה... הוא לא צורח את זה בפני הנשים עצמן, כמובן, אבל אני שמעתי בהחלט את התמיהה הזאת ואת הצער שיש מדבריו לעניין הזה... אז כן, כיסוי ראש זה לא חצאית אבל אני מניח שהבנת בערך למה התכוונתי...). תגידי/תגידו "מה זה עניינו" וכו' - אז זהו, שהוא רב הקהילה, הוא גם זה שמלמד את כולם שם בכולל, והרמה הרוחנית של קהילתו ושל משפחות אברכיו בהחלט חשובה לו - וזה לא דבר מגונה בכלל. 

ולסיכום - לגבי מה שכתבת "הוא ביקש שלא נגיב" את יודעת כמוני שהתכוונתי לנקודה הספציפית של שאלה שנתתי לכל אחת שרוצה לחשוב עליה באופן אישי, סתם נקודה למחשבה למי שבא לה - שזה באמת כבר לא שייך לענות כאן בפורום... - אבל להגיב באופן כללי על הכל, מה שעולה בראש - זה בסדר לגמרי.

לא כועסת בכלל. לא כותבת את זה עם אמוציות כלל.

כותבת בצורה עניינית שזה פשוט לא שייך בכלל.

למעשה ברמה האישית הדבר לא נוגע לי כי כבר לקחתי על עצמי לפני כמה שנים ללכת עם חצאיות ארוכות.

אבל ברמה העקרונית, פשוט לא שייך שבן רווק יתעסק עם העניינים האלה.

שיתעסק בעבודת ה' האישית שלו.

ובהקשר הזה כתבתי את זה.

בנוסף, כאשר כותים הגדרות לא נכונות (כמו "החמרה") - לא נראה לי שיש בעיה שגם בן, ואפילו רווק (מה בכלל ההבדל בין בן רווק ללא רווק, שמשתמעת מדבריך?) - יעיר שההגדרה הזאת לא נכונה. בדיוק כמו בהרבה סוגיות הלכתיות אחרות - אם כותבים על משהו שהוא "החמרה" וזה לא נכון (וראיתי כבר כמה וכמה שכתבו ככה, גם בתקופה האחרונה וגם ברבים מהשרשורים האלו בשנה/שנים האחרונות...) - אזי הגיוני לגמרי ואין שום בעיה, לדעתי, להבהיר שלא מדובר ב"החמרה" אלא בדבר שהוא הבסיס על פי רוב מחלט של הפוסקים ועל כן קצת הזוי לקרוא דווקא לזה "החמרה", ולא להיפך, לקרוא למשהו השני "הקלה" (ונראה לי שעיקר מה שמפריע להרבה מהבנות זה שכאשר קוראים לדעה השנייה "הקלה" - אזי זה כאילו מוזיל מכבודן, ובגלל שיש הרבה כאלה, אז נוח פשוט להציג את זה כדבר הכי נורמאלי וכ"בסיס" ודווקא את מי שהולכת עם ארוך, כ"מחמירה").

בקיצור, באמת שלא היה כאן רצון להיכנס לעניינים פרטיים של עבודת ה' של כל אחת ואחת בפני עצמה, או ניסיון לדון בנושא לא צנוע ברמה גבוהה (וכאמור, בהינתן שהנושא הזה נידון המון פעמים בפורום הזה בצורות כאלו ואחרות - ברור שלא מדובר בדבר כל כך נורא...יש נושאים אחרים שבהחלט לא הופיעו כאן ואם יופיעו, יימחקו...) - אלא רק העמדת דברים על דיוקם, כמו גם העובדה שכתבתי גם בהקשר ספציפי אליי שקשה לי וכואב לי שאני לא מצליח למצוא המון כאלה (וכאמור - גם אמרתי מראש שייתכן שיש המון כאלו ואני פשוט לא "מסתובב" במקומות הנכונים ואני צריך יותר לדקדק בחיפוש המקומות הנכונים...אבל באמת שביומיום שלי, אני רואה המון המון בנות שלא עומדות במינימום אפילו של המשנ"C וזה חבל לי כל כך כי באמת שהן נראות הרבה פעמים בנות איכותיות ונחמדות מאוד שאולי הייתי יכול לצאת איתן - אבל בגלל שהנקודה הזאת (של מעל הברך, לכל הפחות) היא קו אדום בשבילי - אז זה לא הולך...).


ואגב, מי יודע - בעבר כבר לפחות מישהי אחת אמרה לי שהתחזקה מהדיבורים האלו ונטלה על עצמה להקפיד יותר בנושאים האלו. בלי שום קשר ספציפי אליי או לבן כזה או אחר אלא רק מפני שהיא פתאום הבינה עד כמה זה נושא חשוב שמשעותי לרבים. נכון, זה לפעמים נשמע "שלא לשמה" אבל אני לא רואה בדרך הזאת דרך "רעה" להגיע להקפדה.

החוש הטיבעי הנורמלי של מה צריך להתעסק איתו מתפוגג.

וזה בעייתי לענ"ד.

בן שרוצה אשה שמחוייבת להלכה לא ממש חושב על סוגיה כזאת בלי הדיבור הזה.
ואנלא מצדיק את השיח וההתעסקות, אבל כן לימוד עם מקורות וברור ההלכה.

והלוואי שאבחר באשתי רק בגלל המהות והפנימיות. ושהיא תהיהמחויבת ותרצה לשמור על ההלכה קלה כבחמורה מתוך הפנימיות. אבל שאוהב אותה עד אין קץ בגלל הפנימיות שלה ,האישיות והאופי.

הוא ראה דבר שחשב שצריך להסב את תשומת לבינו ועשה את זה בצורה יפה ומכובדת, עם כמות לא מבוטלת של התנצלויות. ותן טל,  נהנתי לקרוא, נכון וחשוב. שאפו!

תלך לרחוב החרדי ותראה שכמעט כולן לא הולכות עם חצאית עד הרצפה.

פעם שאלתי אחת מהן, והיא אמרה שהרב שלהן אמר (בשם גדולי הדור) שחצאית עד הרצפה - זה גנות!

גם בציבור שלנו, רוב הרבנים לא מחמירים על ציבור הנשים ללכת עם חצאית עד הרצפה.

אבל אני אשאל את בעלי כשיחזור מהנסיעה, כדי לוודא את העניין..

מאחרי הברך ומטה - וז-ה מה שהחרדיות עושות (כן, ראיתי...).

רוב הרבנים אולי לא קוראים את זה בקול גדול מידי כיוון שזה סוג של "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וכי "בתוך עמם הם יושבים" - אבל כל מיש עיניו (או עיניה, במקרה הזה) בראשם - קוראים את הפוסקים או הולכים באופן יחידני לרב ושואלים אותו מהן באמת הדעות והוא אומר.

החרדים לא הולכים עם ארוך כדי לא להדמות למזרוחניקים.

וברור לכל בר דעת שאימותנו הקדושות מכל העולם הלכו תמיד רק עם ארוך!!!

כאשר התחילה ההשכלה רבני אשכנז התירו לבנות שלא מסוגלות ללכת עם ארוך

ללכת עם חצאיות לא ארוכות, בתנאי שיכסו את הברך בכל מצב.

ולכן לספרדיות אין שום היתר.

והרבנים של היום לא כופים את זה כי הם יודעים שהציבור לא יעמוד בזה.

ולדעתי ברור שבת שהולכת עם חצאית ארוכה מעידה על עצמה שהיא לא סמרטוט שעושה מה שנח!

ישר כח על פתיחת השרשור

מעכשיו כל בנות ישראל הצנועות והחסודות יענדו נזמים!

(@אן_שרלי - הנה לך רעיון למם...)

התמונה התחתונה עם דה רוק כמה הייתי חוגג עליה בעבר.. 

כל שנינות יתר הייתי עושה איתה.. 

(: 

אתה כותב שהחיוב לכסות את השוק מבוסס על הגמרא של "שוק באשה ערווה", אבל זה לא ממש מדויק:

א. המקורות לכל דיני צניעות לנשים הם:

1. שילוב של הלאו מהתורה "לא תתורו אחרי עיניכם" ושל הלאו "לפני עיור לא תתן מכשול" (יש מקום לדון אם זה מכריח אשה לגדרי לבוש מסויימים כי ללאו של "לפני עיור" יש גדרים משלו ולא כל מעשה שיכול להחטיא נכלל בו, כמו להפקיר אוכל לא כשר למשל. לכאורה לבוש לא צנוע לא עומד בגדרי האיסור).

2. מנהג הנקרא בלשון חז"ל 'דת יהודית' "ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית... או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" (רמב"ם הלכות אישות פרק כד). דת יהודית תלויה במנהג, ולכן יש חשיבות לפסיקה המקובלת גם אם היא לא ע"פ רוב הדעות.

ב. המקור של "שוק באשה ערווה" בגמרא עוסק בדיני קריאת שמע ומשם הושאל לעניין צניעות (הסבר: החיוב לכסות את השוק נובע מהחיוב הכללי לצניעות שהוא כאמור משום "לפני עיור" ו"דת יהודית", ההלכה לגבי ק"ש רק מראה ששוק הוא אזור מכוסה, מאידך יש גמרא אחרת שמדברת על כך שנשים היו בשוקיים גלויות ברה"ר בשעה שעשו כביסה והאיסור הוא דווקא על הגברים שלא לעבור שם ולהסתכל). יש דעות שהמימרא של "שוק באשה ערווה" לא נפסקה כלל להלכה כי הגמרא סותרת אותה אח"כ ואומרת שאפילו "טפח באשה ערווה". וכן לעניין צניעות נאמר "אפילו אצבע קטנה" - ובאלו ברור שלא נובע מכך שיהיה חיוב לכסות אותם (כך גם לסוברים שהיא כן נפסקה קשה מדוע הם מכריחים ממנה חיוב כיסוי לאשה).

עוד דבר, לגבי דעת המשנה ברורה - יש כמה הבנות בשיטתו ויש שהבינו שגם לדעתו יש חיוב לכסות את השוק עד הקרסול (ולשונו: "וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" ומסבירים שכוונתו שבכף הרגל מותר עד השוק ששם אסור והשוק הוא החלק שהוא עד הברך).

ואחרי כל זה - החשיבות של הצניעות ברורה, אבל כל עוד יש דעה חשובה לסמוך עליה א"א להוכיח את מי שסומך עליה על כך, הדרך היותר נכונה במקרה כזה היא לדבר ולהסביר על החשיבות של הצניעות ולא במישור ההלכתי. שנזכה לקיים "והיה מחנך קדוש".

יש פה איזו תוכנה שלוקח לה כבר חצי שעה לרדת ונהיה לי משעמם...

אני לא אומר שמי שהולכת עם חצאית עד לאחר הברך ולא יותר מזה היא חלילה איזה "עוברת עבירה" או משהו - לא, כמו שאמרתי, כשיש את דעת המשנ"ב (או לפי ימ"ל, את ההסבר המסויים בדעת המשנ"ב. ולמען האמת את הדיוק המסויים שעשה בדעתו שלפיה גם הוא לא ממש מקיל, לא הכרתי, מודה) אז היא קיימת ולא ניתן להתכחש לה.

בואו נגיד שעיקר הבאסה שלי היא לא על אותן אלו שהולכות כמו המשנה ברורה - אלא על כל הרבות רבות שממש משחקות או מתעלמות לגמרי אפילו מהמינימום.

לא נעים לי להתעסק בזה אבל ברצינות - כאשר אני רוצה לצאת עם מישהי, אני רוצה לדעת שלכל הפחות את המינימום היא מקיימת, שזה אומר חצאית מעבר לברך בכל מצב ובכל הזדמנות - ואת זה אני יכול לראות רק דרך תמונה או ישירות בשאלה מפורשת אליה/אל מישהי אחרת - זאת מציאות. שלי ושל עוד רבים כמותי. 

אני מאמין שאין הרבה בנות שהולכות עם גבולי ממש (שנוטה לא פעם למעלה) או בכלל בלי להקפיד על הברך - שהיו רוצות שמישהו כמוני (ויש רבים רבין כמוני! מבטיח לכן! מהיכרות אישית!) יצא איתן בלי לברר את זה מראש כי לא נעים או משהו בסגנון, ואז יחתוך אחרי פגישה אחת על סיבה שהיה יכול להימנע מראש מלהפגש.

וכמו שאני ככה גם אני מבין היטב גם בחורה שאכפת לה אספקטים כאלה ואחרים בבחור שהיא יוצאת איתו - לחיוב ולשלילה (כן, כבר היו כמה וכמה בנות שפסלו אותי על סמך הפאות/זקן שלי, ומי יודע אולי גם על סמך הכיפה הגדולה שלי - ומנגד יש בהחלט בנות ששוללות בנים אחרים על כיפה קטנה מידי/סגנון לבוש נראה להן לא מכבד בן תורה וכן הלאה... - וזה ל-ג-י-ט-י-מ-י- וגם לגיטימי לדבר על זה ולהבהיר את זה.)

ולא מדובר כאן בניסיון לחנך או לכפות על בנות דעה מסויימת - בסוף כל אחת תעשה כפי הבנתה וכפי רצונה. רק היה חשוב לי לדייק בקטע של ההחמרה/הקלה, כי חרה לי שלא פעם ולא פעמיים כאילו הציגו (אולי בשוגג, אבל ככה זה היה נראה) את מי שהולכת עם כיסוי השוק התחתון, כ"מחמירה" לעומת "הנורמאלי" - ולא, זאת לא החמרה.

אני אישית יכול לצאת בהחלט גם עם כזאת שהחצאית שלה עוברת את הברך (אף שלא אכחיש, אני אכן מעדיף ארוך יותר) - אבל יש כאלה שגם בזה לא מוכנים להתפשר ורוצים כדעות שלא כהמשנ"ב - האם אתן מסוגלות להבין את זה ולא להחזיק בהם כ"מחמירים לשווא" וכו'?

ואת כל השאלות שכתבתי בהודעה הראשית - אמרתי מראש, זה שאלות נטו אליכן ואף אחת לא צריכה לענות עליהן מחוץ לעולמה הפרטי ולמוחה האישי. סתם נקודות למחשבה למי שבא לה.

אני יודע שזה נושא רגיש אבל הוא כבר נידון לא פעם בפורום ככה שאני לא עשיתי כעת משהו חסר תקדים מידי. אבל שוב, מחילה ממי שלוקחת אישי. כל טוב...

מתלבט בנושא הזה כי זה יכול להיות ממש גבולי... אבל הבנות שכן יצאתי איתן הן בסדר בנושא הזה פשוט כי הוא חשוב לי... מניח שגם לבנות יש את הנושאים קריטיים שלהם שעליהם הן בוררות...

ולא אמרתי שבהכרח בת שלא הולכת עם חצאית ארוכה עושה את זה 

שלא חידשתי שום דבר. בדיוק כמו שדנו בנושאים הלכתיים כאלו ואחרים שקשורים בבנים דווקא, כאן על גבי הפורום (והפותחת היא בת בשרשורים האלו...)
פעם הכנתי ארכיון שרשורים מסוגים שונים בלנ"ו, גם בתחום הזה יש לי דוגמאות רבות לכאן ולכאן, על הבנים ועל הבנות... מטבעו של הפורום הוא עוסק ביחסים שבין בנים לבנות ובנקודת ההשקה ובדברים שמפריעים לשני הצדדים...מה לעשות...

רק פחדתי שמישהי תיקח את זה אישי מידי או משהו - וזה כמובן לא הכוונה. אני לא שופט כאן אף אחת לא באופן  כללי ולא באופן פרטני.

כל טוב לך  

לכן אין מה להתרגש מזה.

זה קורה-


אפשר וצריך לעורר על זה.

וזה נושא שנידון אלף פעמים בפורום הזה, כוותיק פה אני יכול להגיד לך באחריות.

זה לא קשור ספציפית לפורום נשים כי א-נ-י- רציתי לספר על החוויה האישית שלי בעניין.

ותעשי לי טובה, במחילה, זה לא כאילו בנות לא פתחו שרשורי פריקה כאלו ואחרים על בנים והלכה ודברים כאלו... - את רוצה שאני אפציץ פה בקישורים בסגנון הזה?

זה פורום מעורב שעוסק בנושאים שבינו לבינה - כל עוד אין בעיית צניעות מטורפת בדבר (ואין) - אין שום סיבה שזה לא יוכל להופיע כאן ושבן (רווק) לא יוכל לפתוח על זה כאן.

בטח כאשר אני מגיב על זה בעיקר כי חורה לי שמנסים לפעמים להציג את הבסיס כ"החמרה" - מה שממש ממש לא נכון. זה הכל.

זו בדיוק שאלה שמעסיקה אותי מאז שהתחיל הקיץ. חשבתי לעצמי מתי יפסיקו לחשוב שאני מחמירה.

מאיפה רוב החברות שלי לוקחות את זה שלכסות את הרגליים זו החמרה? להיפך. זו ההלכה. ללכת עם רגליים חשופות זה ממש להקל.

אני לא מנסה להחמיר. אני פשוט משתדלת לקיים את ההלכה, כמו שאני שומרת נגיעה למשל או לא אוכלת אוכל לא כשר.

אז ככה אני משתדלת גם להתלבש כמו שההלכה מחייבת. וזה קשה לי לא פחות מלאף אחת אחרת.

אז למה אני צריכה להרגיש שמסתכלים עלי כצדיקה, מחמירה??

מה יש לכם, אני לא.

קודם כל הכבוד לך,וחשוב לי לומר

שבתור סטודנט באוניברסיטת הדתיים,כשאני רואה מישהי שהולכת בצורה שצריך ללכת,אני מעריך את זה מאוד,וזה אוטומטית משאיר עליי רושם עצום כי אני מבין שיש הרבה קושי שכרוך בעניין,מעבר לכך,זה מעיד על העולם הפנימי המשמעותי שיש לאותה אחת,שזה גם כן דבר עצום לכשעצמו.(אם כי לא תמיד מעיד).

ובעז"ה שכל בנות ישראל ילכו כך.

למה אני אמורה להרגיש מיוחדת כי ההלכה חשובה לי?

גמור (בהנחה שעושים את זה באמת בגללו ולא להיפך - עושים את זה ורק אז מחפשים מישהו שמתיר...).

זה בדיוק ההגדרה של "להקל" או "להחמיר" - בודקים מה עיקר הדין, מה הבסיס - והבסיס בפשטות הוא מה רוב הדעות בהלכה פוסקות - ומשם מי שעושה יותר - הוא מחמיר, ומי שעושה פחות - הוא מקל. גם אם זה בסדר גמור כי זה על פי פוסק כזה או אחר.

לא מאמין שתמצאי פוסק הלכה רציני אחד היום שלא יגיד לך שדעת המשנה ברורה היא החריגה וה"מקילה" בניגוד לדעות האחרות... כי זאת המציאות (ולדברי אחד פה, אפילו לא כל ההבנות במשנה ברורה הן לכיוון המיקל הזה ויש הבנות שהבינו רבנים בו שגם הוא סוף סוף לא כזה מיקל) . 
אבל זה לא אומר שהן לא נוהגות כהלכה.

האם מי שמקיל כדעת פוסק יחיד לא נוהג כהלכה?

רק העמדנו דברים על דיוקם.
 

מעוררים את העניין שלא לכסות הכל זאת דעת יחיד בעיקרון, כיוון שזה כבר לא תמיד משהו שהציבור (כולו) יכול לעמוד בו - אבל זה לא אומר שזאת לא ההלכה...

 

למרות שכבר היו כאן בנותש אמרו שאם אתה יוצא עם מישהי ומה שמפריע לך בהמשך זה העניין הזה של הצנעות/שמלה - אז הן דווקא היו חושבות שכדאי לדבר איתה על זה שזה מפריע ולראות איך מגשרים וכו'... אז אני את זה כנראה לא אצליח לעשות, לא מול מדוייטת. אני אעדיף לסיים קשר.

שבת שלום.

הם בשביל שלא יראו את השוק כי "שוק באשה ערווה", יש מחלוקת מה זה שוק - אם רק מעל הברך (הבנה אחת במשנה ברורה), אם מהקרסול ולמעלה, או כל הרגל כולל כפות הרגלים.

היה על זה שרשור ארוך פעם בצמ"ע כאן.

אם שוק זה החלק התחתון של הרגל, אז צריך חצאית ארוכה. למה גרביים זה מספיק טוב?

בשירשור שקישרת, לא ראיתי תשובה לזה (רק- "כי זאת ההלכה")

העיקר שלא יראו את הרגל עצמה.

"צורת רגליים" זאת סוגיה אחרת (ואם אני זוכר נכון אין לה מקור בחז"ל אלא רק מהראשונים והכוונה לצורת הירך דווקא).

מקור לכך שאם השוק זה החלק התחתון של הרגל אז מספיק שלא ייראו אותו (= מספיק גרביים/גרביונים)

אני אשמח

(למשל הילקוט יוסף בתגובה הראשונה).

אבל בפשטות - האיסור הוא לראות את השוק, ברגע שהוא מכוסה לא רואים אותו אלא את הגרב וממילא אין איסור.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.