אפשר לנשק את היד לכבודו? 

(: 

ולא קראתי כלום אבל עשיתי 1+1 ורק אני אוסיף -(צריך גם לפרגן, לא?!) 

לראות בימים חמים כמו אלו בנות ששומרות על גדרי הצניעות, זה מדהים אותי כל פעם מחדש, 

וכמה שזה קשה, חם, זיעה. וכ'ו.  ה' לוקח את כל זה ןמנקה לכן את העוונות.. (בכלל יש?)

תהיו חזקות! ומי שבדרך להיות כזאת אשריה ואשרי חלקה.. 

גם הבנים צריכים להבין שגודל הכיפה/פתיל תכלת/סוג המכנסיים/נעליים/אורך הזקן והפאות-משפיעים אצלנו, למרות שאין הלכה מדויקת סביב הנושאים החיצוניים אצל בנים (חוץ ממכנסיים קצרים בתפילה לדוגמא-ובבקשה אל תתפסו אותי על המילה. מקווה שתבינו לבד למה אני מתכוונת)

אדם שהולך עם כיפה בגול זית - תאמיני לי שאני מאמין שהוא לבד יודע שזה קצת משדר משהו על הרצינות שלו כלפי הדת.

כי אני באמת לא מתייפיף כאן - אפשר להגיד מכאן ועד דמשק ששום דבר חיצוני לא קשר בכלל לעניין הפנימי ולהקפדה, אבל זה לא נכון - בהחלט יש בחלק גדול מאוד מהמקרים קשר בין המראה החיצוני לבין הבפנים וההקפדה.
תלמיד חכם ירא שמיים שמקפיד על קלה כבחמורה - נדיר מאוד שילך עם כיפה בגודל של כדור טניס, וגם להיפך - ערס רחוב מצוי שאומנם נקרא דתי אבל הוא בעצמו יודע שהוא לייט שבלייט ומחפף המון - הסיכוי שילך עם כיפה סרוגה ענקית ועם פתיל תכלת - הוא נמוך שבנמוכים.

ברור לי שעניין חיצוני זה לשני הצדדים.

"מקפידים" או "מורעלים" תקראי לזה, מה גם שצריך מעט אומץ הלכתי כדי ללכת עם פתיל תכלת שא כל הרבנים סבורים שבוודאות הוא התכלת האמיתי, ושלא כל הרבנים סומכים ידיהם עליו (למען הגילוי הנאות: אני עצמי לא הולך כיום עם פתיל תכלת. בעתיד, אולי, מי יודע...אני מודע לכך שגם אני מסוגל לשנות את דעתי מידי פעם בעקבות התפתחויות ) .

אבל אני מניח שלפחות את העיקרון שלי הבנת, כן? 

ותגידו לי מה הנפקא מינא בכך שאדם הולך עם פתיל תכלת?

מישהי שהולכת צנוע,וודאי שטמון בכך הרבה,אבל פתיל תכלת?בעיניי אין בכך כלום מלבד תיוג.

ותקנו אותי אם אני טועה,יכול להיות שהדברים נאמרו בכלל כבדיחה.

את האצבע על איזה בדיוק, אבל הוא כן מעיד מ-ש-ה-ו על הבחור. לא בקטע של צניעות, כמובן - זה לא השוואה אחד לאחד מהבנים לבנות, כן? 

הוא לא מוכרח ולא וודאי ולכן לא כל הרבנים (ואסתכן ואומר בלי מידע סטטיסטי בעניין - שרוב הרבנים לא הולכים איתו... - כבר בעבר חשבו שזיהו את התכלת המקורית ולאחר מכן גם רבנים שנתנו אישור לאותה תכלת חזרו בהם כשמשהו אחר התגלה וטענו שהתכלת הקודמת היא לא הנכונה, וכו' וכו'...

זה באמת דיון ארוך, אבל העובדה היא שכיום רוב הציבור הדתי (דתיים וחרדים) לא הולך עם תכלת כי בין יתר הדברים שאבדו לנו במהלך הגלות, גם זיהוי 100 אחוז של התכלת אבד לנו...

 

הקטע הסמנטי של "החמרה" או "הקלה" - ומנגד גם כאבתי בעיקר את הקטע של הקושי של הבנים הרבה פעמים למצוא אפילו את המינימום - שזה, כמו שכבר אמרתי, בסדר גמור ומרגע שהמשנ"ב פסק ככה זאת דעה לגיטימית בהחלט במרחב ההלכתי וזכותך וזכות כל אחת ללכת על פיה (למרות ש, אם רגע נתפרס טיפה - אם יש מישהי שהיא/משפחתה הולכים, נניח, לפי דרכו של הרב עובדיה - אזי הגיוני שגם בתחום הזה היא תלך לפי הרב עובדיה, לא ככה? נקודה למחשבה... - אבל שוב, כן, כמו שאמרתי, כשיש הלכה אז היא קיימת)

אני לא בטוח לגבי מה שאמרת ש"כיום רוב הרבנים פוסקים כמו המשנ"ב". זה דומה בערך לאמירה שרוב הרבנים בעד בני עקיבא מעורב. זה יותר ביצה ותרנגולת לדעתי שהשאלה היא מה בדיוק הביצה ומה התרנגולת ואידך זיל גמור... (וכמובן כמו שכבר כתבתי במקום אחר, "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה..." וכן הלאה) 

מנגד, שימי לב גם מה שעלול להשתמע בערך מדברייך (בתור הנגדה למה שכתבת על הצד השני) על מי שמקפידה ללכת לפי רוב השיטות בפוסקים, עם ארוך... כמובן שאת לא תתכווני לזה, אני יודע - אני מעט מכיר אותך - אבל זה עלול לצאת מזה...

ולא אמרתי שבנים לא "מקלים" אף פעם - ממש לא. זה לא העניין. ברור שכן. רק היה חשוב לי לדייק, כי לנסות לתת קונוטציה כאילו של "דוסיות יתר" ו"החמרה" למי שמקפידה על דעה שהיא ממש ממש מרכזית בהלכה - זה לא כל כך פייר, כאשר המציאות היא כמעט הפוכה, ודווקא דעת היחיד היא ה"מקילה". לגיטימית לחלוטין והלכתית ממש, כן, אבל היא היא הדעה המקילה ולא להיפך.

ויצאתי עם בנות כאלה, ואני לא חושב שהן חפיפניקיות, ומצד שני היו כמה וכמה בנות שבצער נאלצתי לדחות מראש כי חששתי על פי מה שראיתי/שמעתי, שהן ממש על הגבול ומשחקות עם זה יותר מידי, ואני, מחילה, אולי זה קושי אישי שלי, קשה לי עם זה...לא שאני מושלם, אבל אין לי בעיה ללכת עם מישהי בדעת המשנ"ב, כל עוד היא לא מקילה יותר מההקלה עצמה (נמשיל את זה בערך למה שקורה בישיבה מסויימת בארץ, מעדות אישית שמעתי, שרב הקהילה שם מאוד מאוד מאוכזב מהאברכים ובעיקר מנשות האברכים שם, שהולכות לעיתים כמעט גלויות ראש, ולקחו את ההלכה שלאישה עם כיסוי ראש מותר לגלות שתי אצבעות לרוחב הראש - הרבה הרבה יותר "בהקלה" ולבסוף הכיסוי שלהם הוא כמעט בדיחה. אז כן, רב הקהילה שם, בטח כשהוא מכיר אישית כל אחד מהאברכים שהם באמת אנשים יראי שמיים וחלקם תלמידי חכמים של ממש - מתפלא ולא מבין איך יכול להיות מצב כזה, איך יש ניגוד כזה... הוא לא צורח את זה בפני הנשים עצמן, כמובן, אבל אני שמעתי בהחלט את התמיהה הזאת ואת הצער שיש מדבריו לעניין הזה... אז כן, כיסוי ראש זה לא חצאית אבל אני מניח שהבנת בערך למה התכוונתי...). תגידי/תגידו "מה זה עניינו" וכו' - אז זהו, שהוא רב הקהילה, הוא גם זה שמלמד את כולם שם בכולל, והרמה הרוחנית של קהילתו ושל משפחות אברכיו בהחלט חשובה לו - וזה לא דבר מגונה בכלל. 

ולסיכום - לגבי מה שכתבת "הוא ביקש שלא נגיב" את יודעת כמוני שהתכוונתי לנקודה הספציפית של שאלה שנתתי לכל אחת שרוצה לחשוב עליה באופן אישי, סתם נקודה למחשבה למי שבא לה - שזה באמת כבר לא שייך לענות כאן בפורום... - אבל להגיב באופן כללי על הכל, מה שעולה בראש - זה בסדר לגמרי.

לא כועסת בכלל. לא כותבת את זה עם אמוציות כלל.

כותבת בצורה עניינית שזה פשוט לא שייך בכלל.

למעשה ברמה האישית הדבר לא נוגע לי כי כבר לקחתי על עצמי לפני כמה שנים ללכת עם חצאיות ארוכות.

אבל ברמה העקרונית, פשוט לא שייך שבן רווק יתעסק עם העניינים האלה.

שיתעסק בעבודת ה' האישית שלו.

ובהקשר הזה כתבתי את זה.

בנוסף, כאשר כותים הגדרות לא נכונות (כמו "החמרה") - לא נראה לי שיש בעיה שגם בן, ואפילו רווק (מה בכלל ההבדל בין בן רווק ללא רווק, שמשתמעת מדבריך?) - יעיר שההגדרה הזאת לא נכונה. בדיוק כמו בהרבה סוגיות הלכתיות אחרות - אם כותבים על משהו שהוא "החמרה" וזה לא נכון (וראיתי כבר כמה וכמה שכתבו ככה, גם בתקופה האחרונה וגם ברבים מהשרשורים האלו בשנה/שנים האחרונות...) - אזי הגיוני לגמרי ואין שום בעיה, לדעתי, להבהיר שלא מדובר ב"החמרה" אלא בדבר שהוא הבסיס על פי רוב מחלט של הפוסקים ועל כן קצת הזוי לקרוא דווקא לזה "החמרה", ולא להיפך, לקרוא למשהו השני "הקלה" (ונראה לי שעיקר מה שמפריע להרבה מהבנות זה שכאשר קוראים לדעה השנייה "הקלה" - אזי זה כאילו מוזיל מכבודן, ובגלל שיש הרבה כאלה, אז נוח פשוט להציג את זה כדבר הכי נורמאלי וכ"בסיס" ודווקא את מי שהולכת עם ארוך, כ"מחמירה").

בקיצור, באמת שלא היה כאן רצון להיכנס לעניינים פרטיים של עבודת ה' של כל אחת ואחת בפני עצמה, או ניסיון לדון בנושא לא צנוע ברמה גבוהה (וכאמור, בהינתן שהנושא הזה נידון המון פעמים בפורום הזה בצורות כאלו ואחרות - ברור שלא מדובר בדבר כל כך נורא...יש נושאים אחרים שבהחלט לא הופיעו כאן ואם יופיעו, יימחקו...) - אלא רק העמדת דברים על דיוקם, כמו גם העובדה שכתבתי גם בהקשר ספציפי אליי שקשה לי וכואב לי שאני לא מצליח למצוא המון כאלה (וכאמור - גם אמרתי מראש שייתכן שיש המון כאלו ואני פשוט לא "מסתובב" במקומות הנכונים ואני צריך יותר לדקדק בחיפוש המקומות הנכונים...אבל באמת שביומיום שלי, אני רואה המון המון בנות שלא עומדות במינימום אפילו של המשנ"C וזה חבל לי כל כך כי באמת שהן נראות הרבה פעמים בנות איכותיות ונחמדות מאוד שאולי הייתי יכול לצאת איתן - אבל בגלל שהנקודה הזאת (של מעל הברך, לכל הפחות) היא קו אדום בשבילי - אז זה לא הולך...).


ואגב, מי יודע - בעבר כבר לפחות מישהי אחת אמרה לי שהתחזקה מהדיבורים האלו ונטלה על עצמה להקפיד יותר בנושאים האלו. בלי שום קשר ספציפי אליי או לבן כזה או אחר אלא רק מפני שהיא פתאום הבינה עד כמה זה נושא חשוב שמשעותי לרבים. נכון, זה לפעמים נשמע "שלא לשמה" אבל אני לא רואה בדרך הזאת דרך "רעה" להגיע להקפדה.

החוש הטיבעי הנורמלי של מה צריך להתעסק איתו מתפוגג.

וזה בעייתי לענ"ד.

בן שרוצה אשה שמחוייבת להלכה לא ממש חושב על סוגיה כזאת בלי הדיבור הזה.
ואנלא מצדיק את השיח וההתעסקות, אבל כן לימוד עם מקורות וברור ההלכה.

והלוואי שאבחר באשתי רק בגלל המהות והפנימיות. ושהיא תהיהמחויבת ותרצה לשמור על ההלכה קלה כבחמורה מתוך הפנימיות. אבל שאוהב אותה עד אין קץ בגלל הפנימיות שלה ,האישיות והאופי.

הוא ראה דבר שחשב שצריך להסב את תשומת לבינו ועשה את זה בצורה יפה ומכובדת, עם כמות לא מבוטלת של התנצלויות. ותן טל,  נהנתי לקרוא, נכון וחשוב. שאפו!

תלך לרחוב החרדי ותראה שכמעט כולן לא הולכות עם חצאית עד הרצפה.

פעם שאלתי אחת מהן, והיא אמרה שהרב שלהן אמר (בשם גדולי הדור) שחצאית עד הרצפה - זה גנות!

גם בציבור שלנו, רוב הרבנים לא מחמירים על ציבור הנשים ללכת עם חצאית עד הרצפה.

אבל אני אשאל את בעלי כשיחזור מהנסיעה, כדי לוודא את העניין..

מאחרי הברך ומטה - וז-ה מה שהחרדיות עושות (כן, ראיתי...).

רוב הרבנים אולי לא קוראים את זה בקול גדול מידי כיוון שזה סוג של "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וכי "בתוך עמם הם יושבים" - אבל כל מיש עיניו (או עיניה, במקרה הזה) בראשם - קוראים את הפוסקים או הולכים באופן יחידני לרב ושואלים אותו מהן באמת הדעות והוא אומר.

החרדים לא הולכים עם ארוך כדי לא להדמות למזרוחניקים.

וברור לכל בר דעת שאימותנו הקדושות מכל העולם הלכו תמיד רק עם ארוך!!!

כאשר התחילה ההשכלה רבני אשכנז התירו לבנות שלא מסוגלות ללכת עם ארוך

ללכת עם חצאיות לא ארוכות, בתנאי שיכסו את הברך בכל מצב.

ולכן לספרדיות אין שום היתר.

והרבנים של היום לא כופים את זה כי הם יודעים שהציבור לא יעמוד בזה.

ולדעתי ברור שבת שהולכת עם חצאית ארוכה מעידה על עצמה שהיא לא סמרטוט שעושה מה שנח!

ישר כח על פתיחת השרשור

מעכשיו כל בנות ישראל הצנועות והחסודות יענדו נזמים!

(@אן_שרלי - הנה לך רעיון למם...)

התמונה התחתונה עם דה רוק כמה הייתי חוגג עליה בעבר.. 

כל שנינות יתר הייתי עושה איתה.. 

(: 

אתה כותב שהחיוב לכסות את השוק מבוסס על הגמרא של "שוק באשה ערווה", אבל זה לא ממש מדויק:

א. המקורות לכל דיני צניעות לנשים הם:

1. שילוב של הלאו מהתורה "לא תתורו אחרי עיניכם" ושל הלאו "לפני עיור לא תתן מכשול" (יש מקום לדון אם זה מכריח אשה לגדרי לבוש מסויימים כי ללאו של "לפני עיור" יש גדרים משלו ולא כל מעשה שיכול להחטיא נכלל בו, כמו להפקיר אוכל לא כשר למשל. לכאורה לבוש לא צנוע לא עומד בגדרי האיסור).

2. מנהג הנקרא בלשון חז"ל 'דת יהודית' "ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית... או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" (רמב"ם הלכות אישות פרק כד). דת יהודית תלויה במנהג, ולכן יש חשיבות לפסיקה המקובלת גם אם היא לא ע"פ רוב הדעות.

ב. המקור של "שוק באשה ערווה" בגמרא עוסק בדיני קריאת שמע ומשם הושאל לעניין צניעות (הסבר: החיוב לכסות את השוק נובע מהחיוב הכללי לצניעות שהוא כאמור משום "לפני עיור" ו"דת יהודית", ההלכה לגבי ק"ש רק מראה ששוק הוא אזור מכוסה, מאידך יש גמרא אחרת שמדברת על כך שנשים היו בשוקיים גלויות ברה"ר בשעה שעשו כביסה והאיסור הוא דווקא על הגברים שלא לעבור שם ולהסתכל). יש דעות שהמימרא של "שוק באשה ערווה" לא נפסקה כלל להלכה כי הגמרא סותרת אותה אח"כ ואומרת שאפילו "טפח באשה ערווה". וכן לעניין צניעות נאמר "אפילו אצבע קטנה" - ובאלו ברור שלא נובע מכך שיהיה חיוב לכסות אותם (כך גם לסוברים שהיא כן נפסקה קשה מדוע הם מכריחים ממנה חיוב כיסוי לאשה).

עוד דבר, לגבי דעת המשנה ברורה - יש כמה הבנות בשיטתו ויש שהבינו שגם לדעתו יש חיוב לכסות את השוק עד הקרסול (ולשונו: "וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" ומסבירים שכוונתו שבכף הרגל מותר עד השוק ששם אסור והשוק הוא החלק שהוא עד הברך).

ואחרי כל זה - החשיבות של הצניעות ברורה, אבל כל עוד יש דעה חשובה לסמוך עליה א"א להוכיח את מי שסומך עליה על כך, הדרך היותר נכונה במקרה כזה היא לדבר ולהסביר על החשיבות של הצניעות ולא במישור ההלכתי. שנזכה לקיים "והיה מחנך קדוש".

יש פה איזו תוכנה שלוקח לה כבר חצי שעה לרדת ונהיה לי משעמם...

אני לא אומר שמי שהולכת עם חצאית עד לאחר הברך ולא יותר מזה היא חלילה איזה "עוברת עבירה" או משהו - לא, כמו שאמרתי, כשיש את דעת המשנ"ב (או לפי ימ"ל, את ההסבר המסויים בדעת המשנ"ב. ולמען האמת את הדיוק המסויים שעשה בדעתו שלפיה גם הוא לא ממש מקיל, לא הכרתי, מודה) אז היא קיימת ולא ניתן להתכחש לה.

בואו נגיד שעיקר הבאסה שלי היא לא על אותן אלו שהולכות כמו המשנה ברורה - אלא על כל הרבות רבות שממש משחקות או מתעלמות לגמרי אפילו מהמינימום.

לא נעים לי להתעסק בזה אבל ברצינות - כאשר אני רוצה לצאת עם מישהי, אני רוצה לדעת שלכל הפחות את המינימום היא מקיימת, שזה אומר חצאית מעבר לברך בכל מצב ובכל הזדמנות - ואת זה אני יכול לראות רק דרך תמונה או ישירות בשאלה מפורשת אליה/אל מישהי אחרת - זאת מציאות. שלי ושל עוד רבים כמותי. 

אני מאמין שאין הרבה בנות שהולכות עם גבולי ממש (שנוטה לא פעם למעלה) או בכלל בלי להקפיד על הברך - שהיו רוצות שמישהו כמוני (ויש רבים רבין כמוני! מבטיח לכן! מהיכרות אישית!) יצא איתן בלי לברר את זה מראש כי לא נעים או משהו בסגנון, ואז יחתוך אחרי פגישה אחת על סיבה שהיה יכול להימנע מראש מלהפגש.

וכמו שאני ככה גם אני מבין היטב גם בחורה שאכפת לה אספקטים כאלה ואחרים בבחור שהיא יוצאת איתו - לחיוב ולשלילה (כן, כבר היו כמה וכמה בנות שפסלו אותי על סמך הפאות/זקן שלי, ומי יודע אולי גם על סמך הכיפה הגדולה שלי - ומנגד יש בהחלט בנות ששוללות בנים אחרים על כיפה קטנה מידי/סגנון לבוש נראה להן לא מכבד בן תורה וכן הלאה... - וזה ל-ג-י-ט-י-מ-י- וגם לגיטימי לדבר על זה ולהבהיר את זה.)

ולא מדובר כאן בניסיון לחנך או לכפות על בנות דעה מסויימת - בסוף כל אחת תעשה כפי הבנתה וכפי רצונה. רק היה חשוב לי לדייק בקטע של ההחמרה/הקלה, כי חרה לי שלא פעם ולא פעמיים כאילו הציגו (אולי בשוגג, אבל ככה זה היה נראה) את מי שהולכת עם כיסוי השוק התחתון, כ"מחמירה" לעומת "הנורמאלי" - ולא, זאת לא החמרה.

אני אישית יכול לצאת בהחלט גם עם כזאת שהחצאית שלה עוברת את הברך (אף שלא אכחיש, אני אכן מעדיף ארוך יותר) - אבל יש כאלה שגם בזה לא מוכנים להתפשר ורוצים כדעות שלא כהמשנ"ב - האם אתן מסוגלות להבין את זה ולא להחזיק בהם כ"מחמירים לשווא" וכו'?

ואת כל השאלות שכתבתי בהודעה הראשית - אמרתי מראש, זה שאלות נטו אליכן ואף אחת לא צריכה לענות עליהן מחוץ לעולמה הפרטי ולמוחה האישי. סתם נקודות למחשבה למי שבא לה.

אני יודע שזה נושא רגיש אבל הוא כבר נידון לא פעם בפורום ככה שאני לא עשיתי כעת משהו חסר תקדים מידי. אבל שוב, מחילה ממי שלוקחת אישי. כל טוב...

מתלבט בנושא הזה כי זה יכול להיות ממש גבולי... אבל הבנות שכן יצאתי איתן הן בסדר בנושא הזה פשוט כי הוא חשוב לי... מניח שגם לבנות יש את הנושאים קריטיים שלהם שעליהם הן בוררות...

ולא אמרתי שבהכרח בת שלא הולכת עם חצאית ארוכה עושה את זה 

שלא חידשתי שום דבר. בדיוק כמו שדנו בנושאים הלכתיים כאלו ואחרים שקשורים בבנים דווקא, כאן על גבי הפורום (והפותחת היא בת בשרשורים האלו...)
פעם הכנתי ארכיון שרשורים מסוגים שונים בלנ"ו, גם בתחום הזה יש לי דוגמאות רבות לכאן ולכאן, על הבנים ועל הבנות... מטבעו של הפורום הוא עוסק ביחסים שבין בנים לבנות ובנקודת ההשקה ובדברים שמפריעים לשני הצדדים...מה לעשות...

רק פחדתי שמישהי תיקח את זה אישי מידי או משהו - וזה כמובן לא הכוונה. אני לא שופט כאן אף אחת לא באופן  כללי ולא באופן פרטני.

כל טוב לך  

לכן אין מה להתרגש מזה.

זה קורה-


אפשר וצריך לעורר על זה.

וזה נושא שנידון אלף פעמים בפורום הזה, כוותיק פה אני יכול להגיד לך באחריות.

זה לא קשור ספציפית לפורום נשים כי א-נ-י- רציתי לספר על החוויה האישית שלי בעניין.

ותעשי לי טובה, במחילה, זה לא כאילו בנות לא פתחו שרשורי פריקה כאלו ואחרים על בנים והלכה ודברים כאלו... - את רוצה שאני אפציץ פה בקישורים בסגנון הזה?

זה פורום מעורב שעוסק בנושאים שבינו לבינה - כל עוד אין בעיית צניעות מטורפת בדבר (ואין) - אין שום סיבה שזה לא יוכל להופיע כאן ושבן (רווק) לא יוכל לפתוח על זה כאן.

בטח כאשר אני מגיב על זה בעיקר כי חורה לי שמנסים לפעמים להציג את הבסיס כ"החמרה" - מה שממש ממש לא נכון. זה הכל.

זו בדיוק שאלה שמעסיקה אותי מאז שהתחיל הקיץ. חשבתי לעצמי מתי יפסיקו לחשוב שאני מחמירה.

מאיפה רוב החברות שלי לוקחות את זה שלכסות את הרגליים זו החמרה? להיפך. זו ההלכה. ללכת עם רגליים חשופות זה ממש להקל.

אני לא מנסה להחמיר. אני פשוט משתדלת לקיים את ההלכה, כמו שאני שומרת נגיעה למשל או לא אוכלת אוכל לא כשר.

אז ככה אני משתדלת גם להתלבש כמו שההלכה מחייבת. וזה קשה לי לא פחות מלאף אחת אחרת.

אז למה אני צריכה להרגיש שמסתכלים עלי כצדיקה, מחמירה??

מה יש לכם, אני לא.

קודם כל הכבוד לך,וחשוב לי לומר

שבתור סטודנט באוניברסיטת הדתיים,כשאני רואה מישהי שהולכת בצורה שצריך ללכת,אני מעריך את זה מאוד,וזה אוטומטית משאיר עליי רושם עצום כי אני מבין שיש הרבה קושי שכרוך בעניין,מעבר לכך,זה מעיד על העולם הפנימי המשמעותי שיש לאותה אחת,שזה גם כן דבר עצום לכשעצמו.(אם כי לא תמיד מעיד).

ובעז"ה שכל בנות ישראל ילכו כך.

למה אני אמורה להרגיש מיוחדת כי ההלכה חשובה לי?

גמור (בהנחה שעושים את זה באמת בגללו ולא להיפך - עושים את זה ורק אז מחפשים מישהו שמתיר...).

זה בדיוק ההגדרה של "להקל" או "להחמיר" - בודקים מה עיקר הדין, מה הבסיס - והבסיס בפשטות הוא מה רוב הדעות בהלכה פוסקות - ומשם מי שעושה יותר - הוא מחמיר, ומי שעושה פחות - הוא מקל. גם אם זה בסדר גמור כי זה על פי פוסק כזה או אחר.

לא מאמין שתמצאי פוסק הלכה רציני אחד היום שלא יגיד לך שדעת המשנה ברורה היא החריגה וה"מקילה" בניגוד לדעות האחרות... כי זאת המציאות (ולדברי אחד פה, אפילו לא כל ההבנות במשנה ברורה הן לכיוון המיקל הזה ויש הבנות שהבינו רבנים בו שגם הוא סוף סוף לא כזה מיקל) . 
אבל זה לא אומר שהן לא נוהגות כהלכה.

האם מי שמקיל כדעת פוסק יחיד לא נוהג כהלכה?

רק העמדנו דברים על דיוקם.
 

מעוררים את העניין שלא לכסות הכל זאת דעת יחיד בעיקרון, כיוון שזה כבר לא תמיד משהו שהציבור (כולו) יכול לעמוד בו - אבל זה לא אומר שזאת לא ההלכה...

 

למרות שכבר היו כאן בנותש אמרו שאם אתה יוצא עם מישהי ומה שמפריע לך בהמשך זה העניין הזה של הצנעות/שמלה - אז הן דווקא היו חושבות שכדאי לדבר איתה על זה שזה מפריע ולראות איך מגשרים וכו'... אז אני את זה כנראה לא אצליח לעשות, לא מול מדוייטת. אני אעדיף לסיים קשר.

שבת שלום.

הם בשביל שלא יראו את השוק כי "שוק באשה ערווה", יש מחלוקת מה זה שוק - אם רק מעל הברך (הבנה אחת במשנה ברורה), אם מהקרסול ולמעלה, או כל הרגל כולל כפות הרגלים.

היה על זה שרשור ארוך פעם בצמ"ע כאן.

אם שוק זה החלק התחתון של הרגל, אז צריך חצאית ארוכה. למה גרביים זה מספיק טוב?

בשירשור שקישרת, לא ראיתי תשובה לזה (רק- "כי זאת ההלכה")

העיקר שלא יראו את הרגל עצמה.

"צורת רגליים" זאת סוגיה אחרת (ואם אני זוכר נכון אין לה מקור בחז"ל אלא רק מהראשונים והכוונה לצורת הירך דווקא).

מקור לכך שאם השוק זה החלק התחתון של הרגל אז מספיק שלא ייראו אותו (= מספיק גרביים/גרביונים)

אני אשמח

(למשל הילקוט יוסף בתגובה הראשונה).

אבל בפשטות - האיסור הוא לראות את השוק, ברגע שהוא מכוסה לא רואים אותו אלא את הגרב וממילא אין איסור.

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש