אפשר לנשק את היד לכבודו? 

(: 

ולא קראתי כלום אבל עשיתי 1+1 ורק אני אוסיף -(צריך גם לפרגן, לא?!) 

לראות בימים חמים כמו אלו בנות ששומרות על גדרי הצניעות, זה מדהים אותי כל פעם מחדש, 

וכמה שזה קשה, חם, זיעה. וכ'ו.  ה' לוקח את כל זה ןמנקה לכן את העוונות.. (בכלל יש?)

תהיו חזקות! ומי שבדרך להיות כזאת אשריה ואשרי חלקה.. 

גם הבנים צריכים להבין שגודל הכיפה/פתיל תכלת/סוג המכנסיים/נעליים/אורך הזקן והפאות-משפיעים אצלנו, למרות שאין הלכה מדויקת סביב הנושאים החיצוניים אצל בנים (חוץ ממכנסיים קצרים בתפילה לדוגמא-ובבקשה אל תתפסו אותי על המילה. מקווה שתבינו לבד למה אני מתכוונת)

אדם שהולך עם כיפה בגול זית - תאמיני לי שאני מאמין שהוא לבד יודע שזה קצת משדר משהו על הרצינות שלו כלפי הדת.

כי אני באמת לא מתייפיף כאן - אפשר להגיד מכאן ועד דמשק ששום דבר חיצוני לא קשר בכלל לעניין הפנימי ולהקפדה, אבל זה לא נכון - בהחלט יש בחלק גדול מאוד מהמקרים קשר בין המראה החיצוני לבין הבפנים וההקפדה.
תלמיד חכם ירא שמיים שמקפיד על קלה כבחמורה - נדיר מאוד שילך עם כיפה בגודל של כדור טניס, וגם להיפך - ערס רחוב מצוי שאומנם נקרא דתי אבל הוא בעצמו יודע שהוא לייט שבלייט ומחפף המון - הסיכוי שילך עם כיפה סרוגה ענקית ועם פתיל תכלת - הוא נמוך שבנמוכים.

ברור לי שעניין חיצוני זה לשני הצדדים.

"מקפידים" או "מורעלים" תקראי לזה, מה גם שצריך מעט אומץ הלכתי כדי ללכת עם פתיל תכלת שא כל הרבנים סבורים שבוודאות הוא התכלת האמיתי, ושלא כל הרבנים סומכים ידיהם עליו (למען הגילוי הנאות: אני עצמי לא הולך כיום עם פתיל תכלת. בעתיד, אולי, מי יודע...אני מודע לכך שגם אני מסוגל לשנות את דעתי מידי פעם בעקבות התפתחויות ) .

אבל אני מניח שלפחות את העיקרון שלי הבנת, כן? 

ותגידו לי מה הנפקא מינא בכך שאדם הולך עם פתיל תכלת?

מישהי שהולכת צנוע,וודאי שטמון בכך הרבה,אבל פתיל תכלת?בעיניי אין בכך כלום מלבד תיוג.

ותקנו אותי אם אני טועה,יכול להיות שהדברים נאמרו בכלל כבדיחה.

את האצבע על איזה בדיוק, אבל הוא כן מעיד מ-ש-ה-ו על הבחור. לא בקטע של צניעות, כמובן - זה לא השוואה אחד לאחד מהבנים לבנות, כן? 

הוא לא מוכרח ולא וודאי ולכן לא כל הרבנים (ואסתכן ואומר בלי מידע סטטיסטי בעניין - שרוב הרבנים לא הולכים איתו... - כבר בעבר חשבו שזיהו את התכלת המקורית ולאחר מכן גם רבנים שנתנו אישור לאותה תכלת חזרו בהם כשמשהו אחר התגלה וטענו שהתכלת הקודמת היא לא הנכונה, וכו' וכו'...

זה באמת דיון ארוך, אבל העובדה היא שכיום רוב הציבור הדתי (דתיים וחרדים) לא הולך עם תכלת כי בין יתר הדברים שאבדו לנו במהלך הגלות, גם זיהוי 100 אחוז של התכלת אבד לנו...

 

הקטע הסמנטי של "החמרה" או "הקלה" - ומנגד גם כאבתי בעיקר את הקטע של הקושי של הבנים הרבה פעמים למצוא אפילו את המינימום - שזה, כמו שכבר אמרתי, בסדר גמור ומרגע שהמשנ"ב פסק ככה זאת דעה לגיטימית בהחלט במרחב ההלכתי וזכותך וזכות כל אחת ללכת על פיה (למרות ש, אם רגע נתפרס טיפה - אם יש מישהי שהיא/משפחתה הולכים, נניח, לפי דרכו של הרב עובדיה - אזי הגיוני שגם בתחום הזה היא תלך לפי הרב עובדיה, לא ככה? נקודה למחשבה... - אבל שוב, כן, כמו שאמרתי, כשיש הלכה אז היא קיימת)

אני לא בטוח לגבי מה שאמרת ש"כיום רוב הרבנים פוסקים כמו המשנ"ב". זה דומה בערך לאמירה שרוב הרבנים בעד בני עקיבא מעורב. זה יותר ביצה ותרנגולת לדעתי שהשאלה היא מה בדיוק הביצה ומה התרנגולת ואידך זיל גמור... (וכמובן כמו שכבר כתבתי במקום אחר, "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה..." וכן הלאה) 

מנגד, שימי לב גם מה שעלול להשתמע בערך מדברייך (בתור הנגדה למה שכתבת על הצד השני) על מי שמקפידה ללכת לפי רוב השיטות בפוסקים, עם ארוך... כמובן שאת לא תתכווני לזה, אני יודע - אני מעט מכיר אותך - אבל זה עלול לצאת מזה...

ולא אמרתי שבנים לא "מקלים" אף פעם - ממש לא. זה לא העניין. ברור שכן. רק היה חשוב לי לדייק, כי לנסות לתת קונוטציה כאילו של "דוסיות יתר" ו"החמרה" למי שמקפידה על דעה שהיא ממש ממש מרכזית בהלכה - זה לא כל כך פייר, כאשר המציאות היא כמעט הפוכה, ודווקא דעת היחיד היא ה"מקילה". לגיטימית לחלוטין והלכתית ממש, כן, אבל היא היא הדעה המקילה ולא להיפך.

ויצאתי עם בנות כאלה, ואני לא חושב שהן חפיפניקיות, ומצד שני היו כמה וכמה בנות שבצער נאלצתי לדחות מראש כי חששתי על פי מה שראיתי/שמעתי, שהן ממש על הגבול ומשחקות עם זה יותר מידי, ואני, מחילה, אולי זה קושי אישי שלי, קשה לי עם זה...לא שאני מושלם, אבל אין לי בעיה ללכת עם מישהי בדעת המשנ"ב, כל עוד היא לא מקילה יותר מההקלה עצמה (נמשיל את זה בערך למה שקורה בישיבה מסויימת בארץ, מעדות אישית שמעתי, שרב הקהילה שם מאוד מאוד מאוכזב מהאברכים ובעיקר מנשות האברכים שם, שהולכות לעיתים כמעט גלויות ראש, ולקחו את ההלכה שלאישה עם כיסוי ראש מותר לגלות שתי אצבעות לרוחב הראש - הרבה הרבה יותר "בהקלה" ולבסוף הכיסוי שלהם הוא כמעט בדיחה. אז כן, רב הקהילה שם, בטח כשהוא מכיר אישית כל אחד מהאברכים שהם באמת אנשים יראי שמיים וחלקם תלמידי חכמים של ממש - מתפלא ולא מבין איך יכול להיות מצב כזה, איך יש ניגוד כזה... הוא לא צורח את זה בפני הנשים עצמן, כמובן, אבל אני שמעתי בהחלט את התמיהה הזאת ואת הצער שיש מדבריו לעניין הזה... אז כן, כיסוי ראש זה לא חצאית אבל אני מניח שהבנת בערך למה התכוונתי...). תגידי/תגידו "מה זה עניינו" וכו' - אז זהו, שהוא רב הקהילה, הוא גם זה שמלמד את כולם שם בכולל, והרמה הרוחנית של קהילתו ושל משפחות אברכיו בהחלט חשובה לו - וזה לא דבר מגונה בכלל. 

ולסיכום - לגבי מה שכתבת "הוא ביקש שלא נגיב" את יודעת כמוני שהתכוונתי לנקודה הספציפית של שאלה שנתתי לכל אחת שרוצה לחשוב עליה באופן אישי, סתם נקודה למחשבה למי שבא לה - שזה באמת כבר לא שייך לענות כאן בפורום... - אבל להגיב באופן כללי על הכל, מה שעולה בראש - זה בסדר לגמרי.

לא כועסת בכלל. לא כותבת את זה עם אמוציות כלל.

כותבת בצורה עניינית שזה פשוט לא שייך בכלל.

למעשה ברמה האישית הדבר לא נוגע לי כי כבר לקחתי על עצמי לפני כמה שנים ללכת עם חצאיות ארוכות.

אבל ברמה העקרונית, פשוט לא שייך שבן רווק יתעסק עם העניינים האלה.

שיתעסק בעבודת ה' האישית שלו.

ובהקשר הזה כתבתי את זה.

בנוסף, כאשר כותים הגדרות לא נכונות (כמו "החמרה") - לא נראה לי שיש בעיה שגם בן, ואפילו רווק (מה בכלל ההבדל בין בן רווק ללא רווק, שמשתמעת מדבריך?) - יעיר שההגדרה הזאת לא נכונה. בדיוק כמו בהרבה סוגיות הלכתיות אחרות - אם כותבים על משהו שהוא "החמרה" וזה לא נכון (וראיתי כבר כמה וכמה שכתבו ככה, גם בתקופה האחרונה וגם ברבים מהשרשורים האלו בשנה/שנים האחרונות...) - אזי הגיוני לגמרי ואין שום בעיה, לדעתי, להבהיר שלא מדובר ב"החמרה" אלא בדבר שהוא הבסיס על פי רוב מחלט של הפוסקים ועל כן קצת הזוי לקרוא דווקא לזה "החמרה", ולא להיפך, לקרוא למשהו השני "הקלה" (ונראה לי שעיקר מה שמפריע להרבה מהבנות זה שכאשר קוראים לדעה השנייה "הקלה" - אזי זה כאילו מוזיל מכבודן, ובגלל שיש הרבה כאלה, אז נוח פשוט להציג את זה כדבר הכי נורמאלי וכ"בסיס" ודווקא את מי שהולכת עם ארוך, כ"מחמירה").

בקיצור, באמת שלא היה כאן רצון להיכנס לעניינים פרטיים של עבודת ה' של כל אחת ואחת בפני עצמה, או ניסיון לדון בנושא לא צנוע ברמה גבוהה (וכאמור, בהינתן שהנושא הזה נידון המון פעמים בפורום הזה בצורות כאלו ואחרות - ברור שלא מדובר בדבר כל כך נורא...יש נושאים אחרים שבהחלט לא הופיעו כאן ואם יופיעו, יימחקו...) - אלא רק העמדת דברים על דיוקם, כמו גם העובדה שכתבתי גם בהקשר ספציפי אליי שקשה לי וכואב לי שאני לא מצליח למצוא המון כאלה (וכאמור - גם אמרתי מראש שייתכן שיש המון כאלו ואני פשוט לא "מסתובב" במקומות הנכונים ואני צריך יותר לדקדק בחיפוש המקומות הנכונים...אבל באמת שביומיום שלי, אני רואה המון המון בנות שלא עומדות במינימום אפילו של המשנ"C וזה חבל לי כל כך כי באמת שהן נראות הרבה פעמים בנות איכותיות ונחמדות מאוד שאולי הייתי יכול לצאת איתן - אבל בגלל שהנקודה הזאת (של מעל הברך, לכל הפחות) היא קו אדום בשבילי - אז זה לא הולך...).


ואגב, מי יודע - בעבר כבר לפחות מישהי אחת אמרה לי שהתחזקה מהדיבורים האלו ונטלה על עצמה להקפיד יותר בנושאים האלו. בלי שום קשר ספציפי אליי או לבן כזה או אחר אלא רק מפני שהיא פתאום הבינה עד כמה זה נושא חשוב שמשעותי לרבים. נכון, זה לפעמים נשמע "שלא לשמה" אבל אני לא רואה בדרך הזאת דרך "רעה" להגיע להקפדה.

החוש הטיבעי הנורמלי של מה צריך להתעסק איתו מתפוגג.

וזה בעייתי לענ"ד.

בן שרוצה אשה שמחוייבת להלכה לא ממש חושב על סוגיה כזאת בלי הדיבור הזה.
ואנלא מצדיק את השיח וההתעסקות, אבל כן לימוד עם מקורות וברור ההלכה.

והלוואי שאבחר באשתי רק בגלל המהות והפנימיות. ושהיא תהיהמחויבת ותרצה לשמור על ההלכה קלה כבחמורה מתוך הפנימיות. אבל שאוהב אותה עד אין קץ בגלל הפנימיות שלה ,האישיות והאופי.

הוא ראה דבר שחשב שצריך להסב את תשומת לבינו ועשה את זה בצורה יפה ומכובדת, עם כמות לא מבוטלת של התנצלויות. ותן טל,  נהנתי לקרוא, נכון וחשוב. שאפו!

תלך לרחוב החרדי ותראה שכמעט כולן לא הולכות עם חצאית עד הרצפה.

פעם שאלתי אחת מהן, והיא אמרה שהרב שלהן אמר (בשם גדולי הדור) שחצאית עד הרצפה - זה גנות!

גם בציבור שלנו, רוב הרבנים לא מחמירים על ציבור הנשים ללכת עם חצאית עד הרצפה.

אבל אני אשאל את בעלי כשיחזור מהנסיעה, כדי לוודא את העניין..

מאחרי הברך ומטה - וז-ה מה שהחרדיות עושות (כן, ראיתי...).

רוב הרבנים אולי לא קוראים את זה בקול גדול מידי כיוון שזה סוג של "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וכי "בתוך עמם הם יושבים" - אבל כל מיש עיניו (או עיניה, במקרה הזה) בראשם - קוראים את הפוסקים או הולכים באופן יחידני לרב ושואלים אותו מהן באמת הדעות והוא אומר.

החרדים לא הולכים עם ארוך כדי לא להדמות למזרוחניקים.

וברור לכל בר דעת שאימותנו הקדושות מכל העולם הלכו תמיד רק עם ארוך!!!

כאשר התחילה ההשכלה רבני אשכנז התירו לבנות שלא מסוגלות ללכת עם ארוך

ללכת עם חצאיות לא ארוכות, בתנאי שיכסו את הברך בכל מצב.

ולכן לספרדיות אין שום היתר.

והרבנים של היום לא כופים את זה כי הם יודעים שהציבור לא יעמוד בזה.

ולדעתי ברור שבת שהולכת עם חצאית ארוכה מעידה על עצמה שהיא לא סמרטוט שעושה מה שנח!

ישר כח על פתיחת השרשור

מעכשיו כל בנות ישראל הצנועות והחסודות יענדו נזמים!

(@אן_שרלי - הנה לך רעיון למם...)

התמונה התחתונה עם דה רוק כמה הייתי חוגג עליה בעבר.. 

כל שנינות יתר הייתי עושה איתה.. 

(: 

אתה כותב שהחיוב לכסות את השוק מבוסס על הגמרא של "שוק באשה ערווה", אבל זה לא ממש מדויק:

א. המקורות לכל דיני צניעות לנשים הם:

1. שילוב של הלאו מהתורה "לא תתורו אחרי עיניכם" ושל הלאו "לפני עיור לא תתן מכשול" (יש מקום לדון אם זה מכריח אשה לגדרי לבוש מסויימים כי ללאו של "לפני עיור" יש גדרים משלו ולא כל מעשה שיכול להחטיא נכלל בו, כמו להפקיר אוכל לא כשר למשל. לכאורה לבוש לא צנוע לא עומד בגדרי האיסור).

2. מנהג הנקרא בלשון חז"ל 'דת יהודית' "ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית... או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" (רמב"ם הלכות אישות פרק כד). דת יהודית תלויה במנהג, ולכן יש חשיבות לפסיקה המקובלת גם אם היא לא ע"פ רוב הדעות.

ב. המקור של "שוק באשה ערווה" בגמרא עוסק בדיני קריאת שמע ומשם הושאל לעניין צניעות (הסבר: החיוב לכסות את השוק נובע מהחיוב הכללי לצניעות שהוא כאמור משום "לפני עיור" ו"דת יהודית", ההלכה לגבי ק"ש רק מראה ששוק הוא אזור מכוסה, מאידך יש גמרא אחרת שמדברת על כך שנשים היו בשוקיים גלויות ברה"ר בשעה שעשו כביסה והאיסור הוא דווקא על הגברים שלא לעבור שם ולהסתכל). יש דעות שהמימרא של "שוק באשה ערווה" לא נפסקה כלל להלכה כי הגמרא סותרת אותה אח"כ ואומרת שאפילו "טפח באשה ערווה". וכן לעניין צניעות נאמר "אפילו אצבע קטנה" - ובאלו ברור שלא נובע מכך שיהיה חיוב לכסות אותם (כך גם לסוברים שהיא כן נפסקה קשה מדוע הם מכריחים ממנה חיוב כיסוי לאשה).

עוד דבר, לגבי דעת המשנה ברורה - יש כמה הבנות בשיטתו ויש שהבינו שגם לדעתו יש חיוב לכסות את השוק עד הקרסול (ולשונו: "וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" ומסבירים שכוונתו שבכף הרגל מותר עד השוק ששם אסור והשוק הוא החלק שהוא עד הברך).

ואחרי כל זה - החשיבות של הצניעות ברורה, אבל כל עוד יש דעה חשובה לסמוך עליה א"א להוכיח את מי שסומך עליה על כך, הדרך היותר נכונה במקרה כזה היא לדבר ולהסביר על החשיבות של הצניעות ולא במישור ההלכתי. שנזכה לקיים "והיה מחנך קדוש".

יש פה איזו תוכנה שלוקח לה כבר חצי שעה לרדת ונהיה לי משעמם...

אני לא אומר שמי שהולכת עם חצאית עד לאחר הברך ולא יותר מזה היא חלילה איזה "עוברת עבירה" או משהו - לא, כמו שאמרתי, כשיש את דעת המשנ"ב (או לפי ימ"ל, את ההסבר המסויים בדעת המשנ"ב. ולמען האמת את הדיוק המסויים שעשה בדעתו שלפיה גם הוא לא ממש מקיל, לא הכרתי, מודה) אז היא קיימת ולא ניתן להתכחש לה.

בואו נגיד שעיקר הבאסה שלי היא לא על אותן אלו שהולכות כמו המשנה ברורה - אלא על כל הרבות רבות שממש משחקות או מתעלמות לגמרי אפילו מהמינימום.

לא נעים לי להתעסק בזה אבל ברצינות - כאשר אני רוצה לצאת עם מישהי, אני רוצה לדעת שלכל הפחות את המינימום היא מקיימת, שזה אומר חצאית מעבר לברך בכל מצב ובכל הזדמנות - ואת זה אני יכול לראות רק דרך תמונה או ישירות בשאלה מפורשת אליה/אל מישהי אחרת - זאת מציאות. שלי ושל עוד רבים כמותי. 

אני מאמין שאין הרבה בנות שהולכות עם גבולי ממש (שנוטה לא פעם למעלה) או בכלל בלי להקפיד על הברך - שהיו רוצות שמישהו כמוני (ויש רבים רבין כמוני! מבטיח לכן! מהיכרות אישית!) יצא איתן בלי לברר את זה מראש כי לא נעים או משהו בסגנון, ואז יחתוך אחרי פגישה אחת על סיבה שהיה יכול להימנע מראש מלהפגש.

וכמו שאני ככה גם אני מבין היטב גם בחורה שאכפת לה אספקטים כאלה ואחרים בבחור שהיא יוצאת איתו - לחיוב ולשלילה (כן, כבר היו כמה וכמה בנות שפסלו אותי על סמך הפאות/זקן שלי, ומי יודע אולי גם על סמך הכיפה הגדולה שלי - ומנגד יש בהחלט בנות ששוללות בנים אחרים על כיפה קטנה מידי/סגנון לבוש נראה להן לא מכבד בן תורה וכן הלאה... - וזה ל-ג-י-ט-י-מ-י- וגם לגיטימי לדבר על זה ולהבהיר את זה.)

ולא מדובר כאן בניסיון לחנך או לכפות על בנות דעה מסויימת - בסוף כל אחת תעשה כפי הבנתה וכפי רצונה. רק היה חשוב לי לדייק בקטע של ההחמרה/הקלה, כי חרה לי שלא פעם ולא פעמיים כאילו הציגו (אולי בשוגג, אבל ככה זה היה נראה) את מי שהולכת עם כיסוי השוק התחתון, כ"מחמירה" לעומת "הנורמאלי" - ולא, זאת לא החמרה.

אני אישית יכול לצאת בהחלט גם עם כזאת שהחצאית שלה עוברת את הברך (אף שלא אכחיש, אני אכן מעדיף ארוך יותר) - אבל יש כאלה שגם בזה לא מוכנים להתפשר ורוצים כדעות שלא כהמשנ"ב - האם אתן מסוגלות להבין את זה ולא להחזיק בהם כ"מחמירים לשווא" וכו'?

ואת כל השאלות שכתבתי בהודעה הראשית - אמרתי מראש, זה שאלות נטו אליכן ואף אחת לא צריכה לענות עליהן מחוץ לעולמה הפרטי ולמוחה האישי. סתם נקודות למחשבה למי שבא לה.

אני יודע שזה נושא רגיש אבל הוא כבר נידון לא פעם בפורום ככה שאני לא עשיתי כעת משהו חסר תקדים מידי. אבל שוב, מחילה ממי שלוקחת אישי. כל טוב...

מתלבט בנושא הזה כי זה יכול להיות ממש גבולי... אבל הבנות שכן יצאתי איתן הן בסדר בנושא הזה פשוט כי הוא חשוב לי... מניח שגם לבנות יש את הנושאים קריטיים שלהם שעליהם הן בוררות...

ולא אמרתי שבהכרח בת שלא הולכת עם חצאית ארוכה עושה את זה 

שלא חידשתי שום דבר. בדיוק כמו שדנו בנושאים הלכתיים כאלו ואחרים שקשורים בבנים דווקא, כאן על גבי הפורום (והפותחת היא בת בשרשורים האלו...)
פעם הכנתי ארכיון שרשורים מסוגים שונים בלנ"ו, גם בתחום הזה יש לי דוגמאות רבות לכאן ולכאן, על הבנים ועל הבנות... מטבעו של הפורום הוא עוסק ביחסים שבין בנים לבנות ובנקודת ההשקה ובדברים שמפריעים לשני הצדדים...מה לעשות...

רק פחדתי שמישהי תיקח את זה אישי מידי או משהו - וזה כמובן לא הכוונה. אני לא שופט כאן אף אחת לא באופן  כללי ולא באופן פרטני.

כל טוב לך  

לכן אין מה להתרגש מזה.

זה קורה-


אפשר וצריך לעורר על זה.

וזה נושא שנידון אלף פעמים בפורום הזה, כוותיק פה אני יכול להגיד לך באחריות.

זה לא קשור ספציפית לפורום נשים כי א-נ-י- רציתי לספר על החוויה האישית שלי בעניין.

ותעשי לי טובה, במחילה, זה לא כאילו בנות לא פתחו שרשורי פריקה כאלו ואחרים על בנים והלכה ודברים כאלו... - את רוצה שאני אפציץ פה בקישורים בסגנון הזה?

זה פורום מעורב שעוסק בנושאים שבינו לבינה - כל עוד אין בעיית צניעות מטורפת בדבר (ואין) - אין שום סיבה שזה לא יוכל להופיע כאן ושבן (רווק) לא יוכל לפתוח על זה כאן.

בטח כאשר אני מגיב על זה בעיקר כי חורה לי שמנסים לפעמים להציג את הבסיס כ"החמרה" - מה שממש ממש לא נכון. זה הכל.

זו בדיוק שאלה שמעסיקה אותי מאז שהתחיל הקיץ. חשבתי לעצמי מתי יפסיקו לחשוב שאני מחמירה.

מאיפה רוב החברות שלי לוקחות את זה שלכסות את הרגליים זו החמרה? להיפך. זו ההלכה. ללכת עם רגליים חשופות זה ממש להקל.

אני לא מנסה להחמיר. אני פשוט משתדלת לקיים את ההלכה, כמו שאני שומרת נגיעה למשל או לא אוכלת אוכל לא כשר.

אז ככה אני משתדלת גם להתלבש כמו שההלכה מחייבת. וזה קשה לי לא פחות מלאף אחת אחרת.

אז למה אני צריכה להרגיש שמסתכלים עלי כצדיקה, מחמירה??

מה יש לכם, אני לא.

קודם כל הכבוד לך,וחשוב לי לומר

שבתור סטודנט באוניברסיטת הדתיים,כשאני רואה מישהי שהולכת בצורה שצריך ללכת,אני מעריך את זה מאוד,וזה אוטומטית משאיר עליי רושם עצום כי אני מבין שיש הרבה קושי שכרוך בעניין,מעבר לכך,זה מעיד על העולם הפנימי המשמעותי שיש לאותה אחת,שזה גם כן דבר עצום לכשעצמו.(אם כי לא תמיד מעיד).

ובעז"ה שכל בנות ישראל ילכו כך.

למה אני אמורה להרגיש מיוחדת כי ההלכה חשובה לי?

גמור (בהנחה שעושים את זה באמת בגללו ולא להיפך - עושים את זה ורק אז מחפשים מישהו שמתיר...).

זה בדיוק ההגדרה של "להקל" או "להחמיר" - בודקים מה עיקר הדין, מה הבסיס - והבסיס בפשטות הוא מה רוב הדעות בהלכה פוסקות - ומשם מי שעושה יותר - הוא מחמיר, ומי שעושה פחות - הוא מקל. גם אם זה בסדר גמור כי זה על פי פוסק כזה או אחר.

לא מאמין שתמצאי פוסק הלכה רציני אחד היום שלא יגיד לך שדעת המשנה ברורה היא החריגה וה"מקילה" בניגוד לדעות האחרות... כי זאת המציאות (ולדברי אחד פה, אפילו לא כל ההבנות במשנה ברורה הן לכיוון המיקל הזה ויש הבנות שהבינו רבנים בו שגם הוא סוף סוף לא כזה מיקל) . 
אבל זה לא אומר שהן לא נוהגות כהלכה.

האם מי שמקיל כדעת פוסק יחיד לא נוהג כהלכה?

רק העמדנו דברים על דיוקם.
 

מעוררים את העניין שלא לכסות הכל זאת דעת יחיד בעיקרון, כיוון שזה כבר לא תמיד משהו שהציבור (כולו) יכול לעמוד בו - אבל זה לא אומר שזאת לא ההלכה...

 

למרות שכבר היו כאן בנותש אמרו שאם אתה יוצא עם מישהי ומה שמפריע לך בהמשך זה העניין הזה של הצנעות/שמלה - אז הן דווקא היו חושבות שכדאי לדבר איתה על זה שזה מפריע ולראות איך מגשרים וכו'... אז אני את זה כנראה לא אצליח לעשות, לא מול מדוייטת. אני אעדיף לסיים קשר.

שבת שלום.

הם בשביל שלא יראו את השוק כי "שוק באשה ערווה", יש מחלוקת מה זה שוק - אם רק מעל הברך (הבנה אחת במשנה ברורה), אם מהקרסול ולמעלה, או כל הרגל כולל כפות הרגלים.

היה על זה שרשור ארוך פעם בצמ"ע כאן.

אם שוק זה החלק התחתון של הרגל, אז צריך חצאית ארוכה. למה גרביים זה מספיק טוב?

בשירשור שקישרת, לא ראיתי תשובה לזה (רק- "כי זאת ההלכה")

העיקר שלא יראו את הרגל עצמה.

"צורת רגליים" זאת סוגיה אחרת (ואם אני זוכר נכון אין לה מקור בחז"ל אלא רק מהראשונים והכוונה לצורת הירך דווקא).

מקור לכך שאם השוק זה החלק התחתון של הרגל אז מספיק שלא ייראו אותו (= מספיק גרביים/גרביונים)

אני אשמח

(למשל הילקוט יוסף בתגובה הראשונה).

אבל בפשטות - האיסור הוא לראות את השוק, ברגע שהוא מכוסה לא רואים אותו אלא את הגרב וממילא אין איסור.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?