שאלה כפרנית !!שמן פשתן

התחלתי לראות את הסרט  The Hitchhiker's Guide to the Galaxy 

שהרבה פה מדברים עליו בהערצה,

ו.........

(חוץ מהשחקן הראשי, שהוא אחד המוכשרים)

 

האם התבאסתי כי-

א. 'אין הסרט דומה לספר, לכי תקראי את הספר ואח''כ נדבר'

ב. 'כנראה זה לא הסגנון שלך'  

ג. אחר

The Hitchhiker's Guide to the Galaxy
The Hitchhiker's Guide to the Galaxy
The Hitchhiker's Guide to the Galaxy
The Hitchhiker's Guide to the Galaxy
אני לא נהנתי מהספרחפש
די לא הבנתי מה הוא רוצה חיי
התשובה היא 42 כמובןימ''ל

למה? ככה!

 

אפשר לומר שהספר "אינו מזיק ברובו" אבל חסר תועלת או תוכן ממשי בניגוד למה שהוא מתיימר להיות.

 

גם אני התחלתי לראות, באמת שהתאמצתי אבל פשוט לא יכולתי להמשיך...

הוא היה כל כך טיפשי ומייגע שזה כמעט הוציא אותי מדעתי (עוד קצת והייתי עלול באמת ליהנות ממנו... ).

 

אז החלטתי לנסות את הספר, ונוכחתי לגלות שגם הוא לא מוצלח בהרבה מהגרסה הוויזואלית שלו. 

 

בשניהם הפסקתי לצפות / לקרוא מקוצר רוח וחוסר עניין, נפרדנו כידידים: "היו שלום ותודה על הדגים". 

 

אוקיי אוקיי.שמן פשתן


לא צריך להתעצבן...ימ''ל

ההפך, נהניתי מתגובתך.שמן פשתן

חוק פו הזה. מי המציא אותו למען ה'!

טפו טפו טפוימ''ל

כתבתי בצחוק...

(אם בחוק פו עסקינן...)

 

ימ"ש של הפו הזה עם החוקים שלו.

גרוע כמעט כמו מרפי המנוול...

 

מי המציא אותו? אלן מילר כמדומני...

42לייק!!!בן של מלך
בלעכס לא אל תראי את הסרט!!!!אורה2x

אני גם לא הצלחתי לסיים את הסרט, באמת מייגע.. אבל הספרים טובים. 

 

והיצורים שם כל כך דוחים ויזואלית.. בעע מטורלל 

אצלי בראש הם היו חמודים יותר.

סליחה על הכפירה הכוללת- אני לא מבינה אנגלית! מה כתבת?נפש חיה.


המדריך לטרמפיסט לגלקסיה.ותן טל


אני מראה פה את בורותי ברבים.... מה זה וגם- על מה זה?נפש חיה.


זה בסדר.. לגיטימי. זה ספר (יותר נכון - סדרת ספרים)ותן טל

שנכתב, בעקרון על אדם שניצל מהשמדת כדור הארץ על ידי חבר שלו שמתגלה כחייזר. ואז הם מסתובבים בגקסיה ואיתם ספר שהוא "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" וכו' וכו'.. יותר מזה אין צורך להסביר.

 

אה כן, ו42. אם את תמהה שמזכירים את זה - זה, לפי מחשב העל שבנו במיוחד בשביל שימצא את התשובה ליקום ולכל השאר - התשובה ליקום.

 

 

מ ה? זה אמיתי?נפש חיה.


לא. זה ספר, זה לא אמיתי ותן טל


זה כמו הארי פוטר [שגם אני לא יודעת מה זה...לא קראתי מעולם]נפש חיה.


ההבדל הוא בז'אנר. הארי פוטר הוא בז'אנר פנטזיה (דהיינו - קסם,ותן טל

יצורים קסומים וכו'..) ואילו מדריך הטרמפיסט לגלקסיה זה  בז'אנר מדע בדיוני (טכנולוגיה עתידנית מומצאת, חייזרים...).

 

ומסתבר שיש כמה אנשים בעולם שלא קראו הארי פוטר ולא מכירים  

אני לא מבינה מה ההבדל...שוין.נפש חיה.


כמוני למשל ב"ה כמעין הנובע
אם כי ראיתי כמה דקות בודדות מאיזה סרט אחד של הארי פוטר והזדעזעתי מכך שאנשים יושבים לראות את השיעמום והשטות הזו (במחילה ) ועוד קוראים את כל הסדרת ספרים של זה.

לעולם לא אבין מה מושך/ מעניין פנטזיה/מדע בדיוני

אכן, יונית, עדות אנושית מזעזעתעוד סתם אחד

דברים כאלו כותבים בפורומים של אלכוהוליסטים אנונימיים, עדן, לא בריש גלי. 

לאט לאט תתגלה לכם האמת כמעין הנובע
הצחקת עם הכותרת!!
תקשיבו, אמנם לא התחברתי, אבל אני בהחלט מבינהשמן פשתן

מה יפה בזה.

לא העלילה העיקר, אלא הרעיונות, השריטות, ההמצאות ההזויות, והציניות המוסוות (או שלא ממש) המשליכה על התופעות והאנשים בעולם.

 

לגבי הארי פוטר,

עדן יקירתי. כנראה שעברת את הגיל של הספר הזה. הוא מיועד לנוער.

בנערותי הייתי חובבת הארי פוטר מושבעת, (עד כי בושות לספר איך השגתי ואיך קראתי את הספר השביעי) והיום? תשלמי לי ולא הייתי קוראת.  בדיוק כמו שלא יעניין אותי לקרוא עכשיו ספרי אן שרלי וכד'.

עברתי את הגיל לקרוא, אבל אני עדיין מרגישה שיכולה להצהיר שאני חובבת הארי פוטר, כי הזכרונות והחוויות לא עברו.

לא בטוח שזה קשור לגילעוד סתם אחד

את אח שלי הכרחתי לקרוא הארי פוטר כשהוא היה בסביבות ה-22, והוא התמכר בדיוק כמוני. גם אשתו התחילה בערך בגיל 20, והתמכרה אף היא, כך שלחתונה שלהם הבאתי להם סט הארי פוטר כמתנה... שלא לדבר על הגיל שבו אמא שלי התחילה לקרוא את זה (ומיותר לציין שהיא משתתפת פעילה בשיחות 'הארי פוטר' בבית שלנו). 

 

בקיצור - אני לא חושב שזה קשור לגיל. זה קשור לטעם. מי שיש לו טעם טוב - אוהב את זה (@עדן. - הכל מאהבה).

בוודאי שעכשיו לא אתאמץ גם להסתכל לכיוון של הספרכמעין הנובע
(סנובה מתנשאת )
דיברתי גם כן על גיל העשרה..
נראה לי שפספסת משהו -עוד סתם אחד

מי שקראו את הספר הם המתנשאים. את הנחותה  

 

 

 

מעניין מה שאת אומרת,פנסאי
כי בתיכון בהחלט אהבתי לקרוא את ארי פוטר והיום כמו שאמרת, ישלמו לי ולא אקרא...

זה מגיע אפילו לסוג של סלידה, ואני כבר לא יכולה לקרוא לעצמי חובבת ארי פוטר...

אבל את ספרי אן שרלי ובית קטן בערבה אני יכולה לקרוא עוד מליון פעם...

אני אוהבת את התמימות של הספרים האלו וסגנון של כתיבה מיושן למדי.
בעעעעעאילתי
לא קראת הארי פוטר?
א' ב' של הילדות😱
תודה על ההסבר רחפת..

אפשר לנשום לרווחה. 

יש באמת אנשים שקוראים את הדברים האלה??? +mp8

מצטרפת למועדון הבורים. גם את הארי פוטר אני לא חולמת לקרוא...

ראי תגובתי למעלה.שמן פשתן

אמפי והארי פוטר?

חה חה חה!!!

 

DON'T PANIC!מוטיבציה

ובארור ש- א'!!!!!! רוצי לקרוא!

נהניתי מהסרט רק כי קראתי את הספריםעוד סתם אחד

והרפרנסים היו ברורים לי. אבל ללא ספק הספרים הרבה יותר מוצלחים (רק ממש בשנים האחרונות מתחילים לעשות סרטים שעוקבים אחרי הספר כמעט מילה במילה - ואז פתאום גם סרטים נהיו מוצלחים מאד....). 

אנשים, תהיו לא בריאיםרב מג של מילים
"המדריך לטרמפיסט בגלקסיה"
הוא ה-ספר בה' הידיעה!!
אולי הספר החשוב ביותר שנכתב בתולדות האנושות אחרי התנ"ך!

וזה שאתם לא מבינים אתזה זה בגלל שאתם פרמטיבים
חשוכים וחסרי כל חוש הומור והבנה בסיסים÷!















ולמקרה שתהיתם:
לא, אינלי אתזה ביותר מתנשא...

מותר להגיב ברצינות?צריך עיון
ממש מפריע לי המקום שאנחנו נותנים לשטויות האלה...
לאיפה אנחנו שואפים?

(קראתם את מה שכתבו אורי אורבך וחיים ולדר? ואת התשובה של הרב הלל מרצבך?
למי שלא, הנה קישור - שווה קריאה!!!!!!!!!!!!!באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! - נוער וגיל ההתבגרות )
איזו תשובה יפה הוא ענה לו.מוטיבציה

חיי תורה, בעיניי, הם חיים מלאים. מלאים במדריך הטרמפיסט ומלאים בתורה, עבודה, מידות טובות ובלבד שיכוון ליבו לשמיים.

חיים של תורה לא מתבטאים בסגפנות או בבריחה מהכלל. ההיפך. הם חיים עם הכלל; יחד עם כל ההתמודדויות והאהבה שהם מביאים איתם.

כל זה נובע מהעובדה שהתורה היא תורת חיים, תורה עם חיים ולא בועה של לה לה לנד. הקב"ה נתן לנו אותה ויודע שאנחנו רק בני אדם.

 

 

לגבי ההכללות בהתחלה - יכולה רק לומר שטוב שהוא הגיב עליהן ולא אני

 

לא יודע אם אני חותםעוד סתם אחד

על הנימה האידיאולוגית שכתבת בה

 

אבל אני מסכים ש'חיי תורה' לא אומר שאסור גם לפעמים לתת מקום לשטויות. 

 

איך אח שלי אמר לי פעם? לכל אדם יש יצר לדבר שטויות. אתה פוגש אנשים שכל החיים שלהם בישיבה ואין להם מושג מה קורה בחוץ - ואתה שומע את השטויות שהם אומרים, וחבל, כי הם הופכים את התורה לשטויות. לעומת זאת אנשים שגם קוראים ספרים אחרים, שומעים מוזיקה חילונית ומתעניינים בפוליטיקה - אז השטויות שלהם סתם מצחיקות, וכשהם מדברים על תורה זה באמת דברי טעם... 

 

היכרות עם המדריך לטרמפיסט, ואף חיבה עזה אליו, לא הופכת את החובבים ל'אנשים שחיים חיי המדריך לטרמפיסט'. הם יכולים לחיות חיי תורה, ועדיין לאהוב מאד את המדריך לטרמפיסט. 

למה אתה חושב שזה שטויות?מוטיבציה

בהשוואה למה? בהשוואה לתורה? אבל הרי אין בכלל מקום להשוואה כאן.

התורה היא כל החיים. כל החיים. היא מקיפה אותי בכל דבר שאני עושה או לא עושה.

אני בטח לא אומרת שאני קוראת את המדריך לטרמפיסט מתוך איזה שהיא אידיאולוגיה שהנה, אני מקיימת מצווה. וודאי שלא, אבל זה חלק מהחיים שלי, שהם חיי תורה, ב"ה והם מורכבים מאלף דברים אחרים.

 

בכל ליבי אני מאמינה שכל דבר שאני עושה בחיים (בין אם זה בלימודים, או עם אנשים או חברות, או איך שאני מתלבשת ונראית או מה שאני אומרת לאחרים ולעצמי ומה שאני עושה בעבודה. ה-כ-ל) הוא חלק מעבודת השם שלי. גם דברים שלכאורה נראים "רגילים" וכלל לא מיוחדים או ייעודיים לכך.

בכל דרכיך דעהו. ממש בכל הדרכים.

'שטויות' לא התייחס לכל פעילות שאיננה לימוד תורהעוד סתם אחד

אלא באופן ספציפי למדריך לטרמפיסט. זה ספר נונסנס - אחד החזקים שבהם. כאמור, אין לי שום בעיה עם זה ואף להיפך. אני מת על נונסנס!! 

ובכל זאת קורא לו "שטויות" מוטיבציה

ואני לא! אבל זה כבר דובר על זה רבות...

 

לא חושב שזה אידאלי, אבל זה גם לא נוראצריך עיון
הבעיה שלי היא עם האיזונים
אם אתה קורא, נהנה ומבין שזה שטויות זה סבבה, אבל אם מתחילים לפתח דיונים של שעות ולהשקיע בזה זמן ומחשבה זה כבר מגיע על חשבון משהו אחר.
(לא נכתב ספציפית על השרשור הזה, מחשבות שלי לעצמי שקצת הסתדרו אחרי השרשור שהיה על שר הטבעות הארי פוטר והמדריך.)
מותר גם לדון בשטויות, אפילו שעותעוד סתם אחד

אני לא פותח שעון או בודק שניות כמה זמן אני לומד תורה מול כל פעילות אחרת (אני יודע שיש כאלו שכן עושים את זה. שיבורכו). לא רואה סיבה שדווקא העיסוק בשטויות יוגדר כ'נוראי' בעיניי. זה כיף, זה מצחיק, כיף להיזכר בזה - אז למה לא? 

..שמן פשתן

כתובים מעניין,  אבל-

אם לא היו כתובים בגישה של אנטי, מגזר נגד מגזר, היו יכולים להיות מאמרים מרגשים מאד.

התחברתי בעיקר למה שהרב הלל מרצבך כתבצריך עיון
חלק מזה כי הוא הציג את דעתו ולא ירד על האחר...
בפעם הראשונה שקראתי את הספר התפוצצתי מצחוקלשם שבו ואחלמה

ונהנתי מכל רגע עדי כדי הערצה לסופר

 

בפעם השניה אחרי הרבה שנים זה שיעמם אותי ברמות

ימ''לאחרונה

רק עכשיו גיליתי שהמדריך קיבל מקום של כבוד ברקע של וואצאפ. זהו, השתכנעתי, כנראה שהוא באמת היצירה האנושית החשובה ביותר ever.


אפשר שאלה?מחפש אהבה

במה אתם יותר מאמינים:

בזה שאפשר לקלקל,

או בזה שאפשר לתקן???

לתקן - חלק משאיפה מתמדת להשתפר, להתייעל, להחכים,פ.א.

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

אחי, בפשיטותמחפש אהבה
משאיר לך לבחור מה לקחת מהתגובה - המילה הראשונהפ.א.
מספיקה 
במושכל ראשון - שאפשר לקלקלמבקש אמונה

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

שניהם אפשרייםרקאני

לקלקל יותר קל

בשבילoo

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן


כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

מאה אחוז!נחלת
לתקןחתול זמני

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

אפשר גם וגם, מה השאלה?advfb
יותר קל לקלקלאני:)))))אחרונה
אבל בשניהם
סקר־צד לשוני מעניין...אלעזר300

עבורכם, האם למילה "בוהה" יש משמעות של...

1. "מסתכל בדבקות ובעניין רב", או של...

2. "אולי רואה משהו, אבל חולם בהקיץ"?

(אישית, מצביע 2)אלעזר300
אני דעת יחיד חתול זמני
החלק הראשון של מספר 2 לא ברור לי לגמרייעל מהדרום
לק"י

אני בוחרת 2.

בעצם גם וגםיעל מהדרום
יכול להיות 2, ויכול להיות משהו שונה הן מ-2 והן מ-1ריבוזום

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

(יכול להיות שהמשמעות השניה בהודעתי אינה "נכונה",ריבוזום

אבל היא בשימוש)

מעניין. אני חושב...אלעזר300

שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.

כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.

תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.

כמו שנקדימון צייןריבוזוםאחרונה

ההגדרה הראשונה שלך נשמעת מתאימה ל"התבוננות", שהיא בנחת, בתשומת לב לפרטים.

אבל בבהיה אין תשומת לב לפרטים, אין בחינה מדוקדקת, ואין נחת ומודעות. אלא הסתכלות לפרק זמן ממושך מהמקובל שמגיעה מתוך רגש חזק פתאומי שהתעורר ממה שעליו מסתכלים. מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את כוונתי.

נקודה יפהטיפות של אור

(באתי להצביע 2, אבל בעקבות ההודעה שלך חשבתי שאולי לבהות זה בעצם 'להסתכל בנקודה מסויימת בקיפאון, בלי לזוז או להזיז את המבט'. ככה זה תופס את שתי המשמעויות - גם לבהות באוויר, וגם לבהות במישהו מפתיע או מטיל אימה וכדומה)

2 - וגם זה לא ממש מדויקנקדימון

מה שמתאים למילה 1 שתיארת זה "התבוננות".

 

"לבהות" זה להסתכל מבלי להתמקד מנטלית בשום נקודה באופן ספציפי. שים לב, העיניים לא מתרוצצות אלא כן "נמצאות" באיזו נקודה אבל המוח לא ממש מסתכל על הנקודה עליה העיניים נחות. מה שאתה עושה עם עיני הבשר שלך בזמן כשאתה חולם בהקיץ זה נקרא "לבהות".

החיים וזהמישהי719

היי לכם

איך מתקדמים החיים שלכם?

אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?

האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?

מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...

חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
סבבה מאודחתול זמני

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

 

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

 

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

 

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

 

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

לא סבבה בכללנעמי28
אז מה בטעם בחיים? תחושות של גיל 119
נכון,חתול זמני

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
הממ.חתול זמני

זה לא ממש דיכאון כי אני לא סובל או משהו. זה לא שאין לי כוחות, או שאני לא נהנה מהדברים שאני בדרך־כלל נהנה מהם (מבחר מאוד מצומצם, אבל לא נורא).

פשוט אני מרגיש שכבר הספקתי את כל מה שרציתי ומעבר לזה, כך שכל השאר בונוס.

הרי אני כבן 70… כמו בסיפורי ההגדה של פסחפ.א.
כך אתה נשמע, שבע ימים וחוויות שהספקת לחוות בחיים הארוכים שלך…
תראה,חתול זמני

אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר שבו אפשר לחוות אינספור חוויות תוך זמן מאוד קצר, יחסית.

בעבר, בן־אדם היה חי בשטייטעל, מתחתן בגיל 18 עם רוח'לע, מוליד 50 ילדים, מדי פעם נוסע ללייפציג ליריד כדי לגרד כמה זהובים או אדומים, לומד גמרא, וזהו בערך. אולי מכיר קצת אנשים מהשטייטעל או מהעיירות הקרובות ומדבר איתם פעם באף־פעם. מקבל מכתב "גיה"ק הגיעני לאחר כמה חודשים..."

 

לא יודע, סיימתי לימודים, טיילתי כמעט בכל מקום בארץ, הייתי בחו"ל, קראתי הרבה ספרים, סיימתי את כל מה שרציתי ב"bucket list" שלי (באופי שלי אני מסתפק במועט)

אין לי עוד משהו מיוחד שאני משתוקק אליו

נשמע שאתה עם ציפיות ודרישות צנועות, תבורך 🌹פ.א.
אולי כמו שמיכלאנג'לו בואונרוטי אמרLavenderאחרונה

"הסכנה הגדולה ביותר עבור רובנו היא לא שהמטרה שלנו גבוהה מדי ונעצור לפני שנגיע אליה, אלא שהיא נמוכה מדי ואנחנו אכן משיגים אותה."

בקיצור, השמיים הם הגבול ואפשר לחלום בגדול ולהגשים בגדול, ככה לפחות עם בני האנוש, לא יודעת איך זה עובד עם חתולים זמניים(:

החיים שלי תותיםLavender

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

 

וואיהרמוניה

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

באמת להתחנן להשם.נחלת

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

 

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

 

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

 

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלת

יכולה לגרש חושך גדול.

 

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

ישoo

מטרות/ חלומות שהגשמתי

ויש שעדיין לפני


אם דלת אחת נסגרת

אני מחפשת את דלת אחרת

ובאופן כללי לא תלויה באחרים או בגורמים חיצוניים כדי להגשים חלומות 

צריך להיות שקוע במשהו אידאליסטינוגע, לא נוגע

להרגיש שחלק מהמטרות שלך זה שיהיה טוב לאחרים, ולצערנו לא חסר צער וכאב בעולם.

כמובן שרצוי גם במעשה, אבל לפחות לחיות בתודעה כזו.

לא להישאר בעולם הפרטי המצומצם מטבעו, אצל מי פחות ואצל מי יותר.


ברוח היום הקשה הזה, המטרות והחלומות לא יכולים להתגשם כל עוד לא הגענו ליום בו מלכות ישראל תהיה שלמה, ננצח את אויבינו, נבנה את מקדשנו, ויגיע יום תחיית המתים בו כל הכואבים יפגשו שוב את אהוביהם.

עצות לטסט!!!!מחפש אהבה

זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?

גם וגםל המשוגע היחידי

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

לגשת כאשר מוכניםאינגיד

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).


 

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרום

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.


בהצלחה.

מישו עבר בראשון?מחפש אהבה
אני - לדעתי תלוי איפה לומדים, מבחינת עומס התנועהזמירות
למדתי ונבחנתי בעיר רגועה ולא עמוסה בתנועה
אני. והופתעתי מזה...יעל מהדרום
לק"י

הרבה בהצלחה לך!

נכון יותר לשאול את מורה הנהיגה שלךנפשי תערוגאחרונה
הוא כנראה יותר מנוסה 
פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה

אבל באמת?

ואתם חשובים לו באמת?

ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?

אולי סוג של בגד בכם?

כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

כן.חתול זמני

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

נדיר מאדזיויק
אבל כן
כן, מתלבט בין ג'מיני לבין ג'פטומתוך סקרנות

אף אחד כמעט לא התקרב ללהבין אותי ברמה שהם מבינים .

 

אולי ניקים ספציפיים בפורום

לאמחפש שם
הרבה שנים חיפשתי מישהו שיבין אותי, וזה לא קרה... הסתובבתי עם כעס ואשמה על העולם שלא מבין אותי. הגאולה שלי החלה כשהתחלתי למצוא בתוכי משענת, כהתחלתי להבין שרק בכוחי לתת לעצמי אהבת אמת ושאני לא אמצא אותה בחוץ.
כןהפיאחרונה
זכרתי את הטוב ... וזה עזר לי למחול בלב שלם
זכריםמחפש שם

כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים? 

ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?

 

לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה

ואולי גם מהצד שלה חודרני

מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...

אז מתעניין

נראה לי שהכל מוצג כאן מאוד טוטלישלג דאשתקד

אפשר לדבר עם בנאדם ולהסתכל עליו, אבל לא חייב לתוך העיניים בצורה מאיימת. וזה בכלל לא קשור לצניעות, יש לנו שכן וחבר טוב שמדבר ומסתכל לתוך העיניים (סתם סוג של נימוס מעושה) וזה ממש לא נעים. גם באיגרת הרמב"ן כתוב לא להסתכל על בני אדם כשמדברים, זה מעצבןןן.

אבל גם לא צריך להסתכל הצידה, אפשר פשוט להסתכל לכיוון ולראות את הבן/ת אדם בלי לבהות או להתמקד בצורה לא נעימה.


 

יש כמובן מקרים וסיטואציות חריגים. אבל זה בדרך כלל לדעתי. יכול להיות שביישובים קהילתיים ןכדו יש יותר חששות ואי נעימויות.

וכן, יש גם אנשים שנורא מנסים להפוך כל שיח בין מינים לתחרות מי יותר מושך/דוחה. וזה נראה לי לפעמים סוג של דפקט.

באווירת היום..לא יודעתת
יש פה מישהו/י שרוצה לספר על אדם שנפל/נרצח? ומה נוכל ללמוד ולקחת ממנו?❤️
יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!

יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?

יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?

חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני

שהכל מותר להם?

אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
וגם מי שלא מקבל את הגבולות שכלשונך: "השם לא מסכים", יש לו איזשהם גבולות ערכיים/מצפוניים/חוקיים או פשוט מציאותיים - כמה שינסה לנופף בידיים ולעוף, הוא לא יצליח, כמה שינסה להכניס פיל בקוף של מחט - לא יצליח.

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.


אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
אתה לא באמת דתי והם לא באמת חילונים. כל היהודים חייבים במצוות, וחילוני שעובר על מצוות ה' נדפק בדיוק כמו אדם דתי.
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

 

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

 

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
משיחה אישית על נושאים מורכבים ובמיוחד על נושאים שהצנעה יפה להם.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!

מי שלא גבר

תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
אני באמת לא חושד ספציפית בך, כתבתי את זה לשניכם והייתי כותב זאת לכל מי שמציע שיח בפרטי על נושאים מורכבים.

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
לא יאמר אדם אי איפשי (אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערווה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
מה שבטוחמחפש שם

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

בוודאי. וגם לחוסר ההשלמה יש שם...נקדימוןאחרונה

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

אולי יעניין אותך