מכיוון ששמעתי סיפורים כאלו מחברים אני מנסה לברר עד כמה זה קורה אם בכלל.

מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהקונצנזוס הקיים על קרביים (בין במודע ובין שלא במודע) בעיקר בציבור הדתי לאומי, לכן יש למחשבה הזאת קצת היגיון כשזה מגיע לתחום הדייטים.

מדוע זה כ"כ חשוב לך ? 

תומך לחימה זאת הגדרה רחבה שנעה בין חייל שיושב בקריה במשרדים לבין חייל שנמצא בבסיס סגור עם לוחמים אבל לא מתפקד כלוחם (ז"א, יכול להיות בחמ"ל, בתפקיד מודיעיני או נהג מבצעי). 

ולא קיבלתי תשובות ברורות כ"כ לכן אני מנסה שוב...

יש כאלו שחוזרים פעם בשבוע-שבועיים ובהגדרה הם לא קרביים וכאלו שחוזרים כל יום.

את לא יודעת ובגלל חוסר הידיעה את פוסלת. אין לך מושג כנראה מה חיל המודיעין-תקשוב עושים 

כמה את מבינה בתפקידים העורפיים בצה"ל?

( שונא את המילה ג'ובניקים) אני מנסה להוכיח לך שבגלל שרמת הידע שלך בצבא מועט את פוסלת סתם, וכן קראתי את התגובות שלך.

קודם כל אני אציין אותך לטובה שאת כן מבררת מה הוא עושה בצבא ולא פוסלת על ההתחלה. הבעיה שאת חושבת שתפקיד בצבא באמת מסמל אם הוא "גבר" מספיק.

את יודעת מה? אני אשאל את זה אחרת- גם אם ה' ישמור ויציל הוא טבח, הוא פחות גבר? הוא יהיה בעל ואבא גרוע בגלל התפקיד בצבא? 

גם אני עונה ברוך השם ששואלים אותי מה שלומי,אבל לא תמיד ברוך השם טוב.

ענית על השאלה שלי, בטח אחרי המשפט האחרון שלך. בטח בעבר שלך שלא עשית שירות צבאי, אין לי עוד שאלות. שנה טובה ומבורכת שתהיה לך ולכול חברי הפורום ובעז"ה כול הרווקים והרווקות יתחתנו השנה! 

אבל קרבי זה מרשים ומוסיף להסכלות עליו כ"גבר" ובהערכה שלי אליו

שאפשרי או הגיוני "להסתיר" כזה דבר. זה נושא שעולה בפגישה הראשונה ופעמים שגם לפני בבירורים. 

מה לא סותר את מה?

למה שיהיה למישהי אכפת?

אני מתכוון,מה שהיה זה מה שהיה,וכל רגע הוא רגע חדש,וכל יום הוא יום חדש.

למה שמישהי תפסול אותך בגלל איפה ששירתת בצבא?

זה נושא כ"כ קריטי בציבור הדתי לאומי שאם לא נפגשת בו אז כנראה שאתה לוחם או שלא יצאת עדיין לדייטים או שפשוט זכית להפגש עם כאלו שלא היה אכפת להן כ"כ.

במציאות שלנו. אי אפשר להתעלם מהנפח העצום שהצבא תופס בשיח החברתי ובדימוי העצמי של כל אחד. קיימים מקומות עבודה סגורים ליוצאי יחידות מובחרות, חברות היי-טק לוקחות אנשי מודיעין וכו'.

באותה המידה, בנושא הדייטים, יש הווה אמינא רצינית מאוד (וכמו שניתן לראות - גם מבוססת ולא דמיונית, אבל ב"ה לא במימדים גדולים) לחשוב שיש בחורות שאופי השירות של הבחור איתו הן יוצאות - קריטי ומהותי בשבילן. 

כל מה שהיא ביקשה ממני זה שאני אלך לאיפה שלבי חפץ להיות בו.

אבל כן חשוב לי שישרת בצה"ל. לא משנה מה, העיקר שחשוב לו לשרת.

אומר לך שחסר יותר תומכי לחימה מאשר לוחמים. זה נתון בכלל לא חדש ולא מפתיע.

ויש הרבה אמת בהצבת המראה הזאת כששואלים אדם אם לצה"ל יהיה יותר חשוב לשים אותו בתפקיד אחר שהוא לא חשב או רצה אותו - האם בכ"ז ילך אליו או יתעקש על רצונו הפרטי. 

עם כמה בעלי דרגות שעוסקים בנושא (גם אותי השאלה סיקרנה) וקיבלתי מהם תשובה נחרצת שלוחמים לא חסר וזה קל להשלים את החוסר במידה ונוצר, מה שאין כן לגבי שאר התפקידים שמסביב. 

תוסיף לזה את האווירה והלחץ החברתי שדוחף רק לקרבי וזה מה שיוצא - אף אחד לא רוצה להיות כזה: חייל שאין לו נשק, אין לו סיכה שתופסת חצי מהחזה או כומתה מזהירה.

נוצר זלזול בכל מי שלא עבר הכשרה מעל 03-05, וגם אם מחמיאים לך - אתה בעצמך לא מאמין שאתה תורם כמו קרבי. אלו דברים שאני שומע כל הזמן מחברים והמציאות הזאת קשה. 

בוודאי שזה קורה. כל חטיבה יודעת ש-X חיילים שהגיעו ביום הגיוס לא יסיימו. כנ"ל לגבי עלייה לגדוד וחוסרים בסד"כ - זה תמיד קורה מטבע הדברים (פציעות בעיקר).

אני מדבר על זה שגולני/צנחנים לא צריכים להתחנן או בכלל לבקש שמישהו יבוא אליהם מכיוון שיש ביקוש עצום לכך. זה תקף לרוב מוחלט של החי"ר (מלבד מעטים שיש להם פחות ביקוש וזה רק מחזק את הטענה כי לא מעט הולכים בשביל הוואסח ופחות כי זה חסר וחשוב גם שם. ממה שריון פחות ? ממה מוד"ש פחות ? הרי שניהם קרבי ! נק' למחשבה...). 

שריון - לא שונה מחי"ר לבד מכושר ובעיקר ווסאח.

מוד"ש זה בסוף זה שעוזר ללוחמים.

בתור אחד שהתגייס ע"מ להלחם באויבים - לא הגיוני שארצה להיות זה שנותן את הכדור בראש של המחבל במקום זה שמכווין במצלמות את הכח המסתער? הגיוני מאוד. בלי לזלזל בתפקיד - הקריטי צריך לומר - של מוד"ש.

אצלנו (מודיעין כלשהו)

חסר בערך שליש מהתקן

ברוב החוליות יש חצי מהתקן ובמעטים 3/4

חוליות מלאות בקושי יש...

אני דיברתי בעבר עם ראש אכ"א, ה - מבין בענייני סד"כ

והוא הסביר לי.

כל מי שהיה בפלוגה לוחמת יודע שאין בעיה לדחוף 10 אנשים לא קרביים, להגדיר אותם כקרביים ו'להשלים סד"כ' ולסגור פינה. זה אומר שיש מספיק לוחמים?

אם אתה מוכן שאלו שילחמו ויגנו על הבית שלך יהיו אנשים חסרי כל יכולת מלחמתית - שיערב לך. בדיוק כמו שאני לא רוצה שמטומטם יקבל תפקיד בסייבר - כי זה יפגע בי, אני לא מוכן שיכניסו לוחמים שאינם לוחמים להגן ולהלחם.

גולני צריכים מאוד לוחמים. לך תסתכל בפלוגות המבצעיות שלה. צנחנים לא מכיר אישית את המצב שם.

אחי, לא תוכל להתעלם מהעובדה שהמון המון תפקידי ג'וב הם תפקידים שנוצרו בגלל סד"כ מיותר ולא בגלל צורך מציאותי בתפקיד. 

מה שקורה בפועל בגדודים עם החוסרים בסד"כ זה נושא אחר לגמרי.

עצם זה שחסר זה לא בגלל היעדר ביקוש ולא בגלל שחסר פיזית לוחמים לכלל צה"ל - אלא מכיוון שאנשים יוצאים מקרבי מכל מיני סיבות והצבא פשוט לא יודע איך להסתדר עם זה כמו שצריך (זה כבר דיבור על התייעלות והקצאות נכונות וריאליסטיות).

אני מדבר איתך על חוסרים לכתחילאים בתפקידי מפתח שאנשים פשוט מסרבים להגיע לשם. 

אני מסכים חלקית עם המשפט האחרון. מצד אחד אני רואה לא מעט חיילים שיושבים כל היום בבסיס ולא עושים כלום, אבל מצד שני יש הרבה שכן עושים והתפקיד שלהם חשוב.

לא אמרתי שזה לא גם וגם

אך זה לא שונה מג'וב...

האידיאל הוא ללכת לצבא ע"מ להגן על עם ישראל.

מטרת הצבא היא להלחם.

בצבא יש סוגים של תפקידים ברמות שונות.

לפעמים אין קשר בין הגדרת התפקיד (קרבי/לוחם) לבין התפקיד שאתה מבצע בפועל.

צריך לדון כל אדם-תפקיד באשר הוא.

השאלה שצריכה להשאל פשוטה.

האם הבחור הגיע לצה"ל לתפקיד בוא הוא יוכל למצות את יכולותיו ולתרום להגנת עם ישראל

או שהוא הלך עם הזרם/לעקוץ.

ואתה טועה, לצה"ל אין מספיק לוחמים. מידיעה.

למשפט האחרון לא עונה כי זה ויכוח על נתונים

אני מכיר כך, אתה מכיר אחרת... לא משנה לרעיון..

יצאתי גם עם כזה וגם עם זה (וגם עם אחד שעוד לא עשה וכשיעשה זה יהיה רק כמה חוד' לצאת ידיי חובה )

זה ממש לא מה ששינה. (מודה שהייתה ליי קצת עין עקומה על הגו'בניק ויותר הערכה לקרבי אבל ממש בקטנה) החלטתי לצאת איתם בגלל דברים אחרים 

בתור ג'ובניק. אני גם התחלתי בקרבי וצה"ל רצה אחרת (ואני ב"ה שמח במקום שאני נמצא כי אני מרגיש שהוא מאוד חשוב ותורם).

כל השאלה נובעת מתסכול שחוויתי ומחברים טובים שגם חוו את זה. 

הדבר היחיד שבאתי לבדוק הוא עד כמה המגמה הזאת רחבה. 

לא יזיק לבוא בפחות תוקפניות אחי.

שחיילים לא קרביים תורמים לא פחות בכלל ולפעמים גם מעבר לקרבי במקומות מאוד מסויימים.

אבל...

אתה לא יכול להתעלם מהדגש העצום שנותנים לקרבי בחברה הישראלית בכלל ובמגזר הדתי לאומי בפרט.

אתה יכול לראות את זה בדיבור בין חברים בישיבה, ביחס אל החיילים הקרביים לעומת אלו שלא כשמגיעים לביקור בישיבה או בכלל ברחוב.

תהיה בטוח שמסתכלים עלייך באופן אחר לגמרי אם יראו אותך עם מדים ונשק לעומת מצב דומה בלי נשק. 

אין אפשר להתעלם מהיוקרה העצומה שהציבור הדתי לאומי מיחס לשירות קרבי, יש לזה הרבה סיבות (חלקן כמובן מוצדקות), שלא ניכנס אליהן כרגע. אבל זה בהחלט המצב. לוחם או קצין קרבי, שלא לדבר על לוחם ביחידה מובחרת ממותג גבוה מאוד בציבור הדתי לאומי, לעומת "סתם" בחור צדיק טוב לב וירא שמיים שאיתרע מזלו או פרופילו והוא שירת ביחידה עורפית. האמת הפשוטה היא שלא צריך להסתנוור ממעלה אחת של הבחור, אלא צריך לשכלל בשום שכל את ככלל מעלותיו וחסרונותיו, ואת מידת ההתאמה האמתית שלו לבחורה ספציפית. למשל בחור יכול להיות קצין מעולה ביחידה מובחרת אבל יש בחורות שימצאו שהוא מחוספס מידי או לא מספיק רגיש לטעמן, או בחור ג'ובניק ופרופילניק אבל מאוד עדין, מתחשב, וקשוב לבת הזוג בצורה יוצאת מן הכלל. (כמובן שחלילה אין הכוונה להגיד שכל הקרביים לא רגישים מספיק וכ' זאת רק דוגמה הממחישה את הצורך לשכלל את כל המעלות והחסרונות ואת מידת ההתאמה הספציפית לכל בחורה.) ברכה והצלחה לכל הרווקים והרווקות שימצאו בע"ה בשנה הבאה עלינו לטובה אתן בן הזוג המתאים מהר בבריאות טובה והמון שמחה.

היי, בתור מישהי דתייה שהתגייסה לצבא ועוסקת כיום בהכנה לצהל,יוצא לי לעבוד עם כלל סוגי החיילים והמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון..)

אני מכווינה נערים מלש"בים לשירות הצבאי בהתאם ליכולות שלהם ולשאיפות שלהם.

אכן המון בנים דתיים במיוחד מכוונים לקרבי ואני תמיד עושה איתם עבודה של "לשם מה קרבי?" "האם זה הוואסח או או האידיאלים?" ומתגלים דברים מעניינים.

אם נדבר גלויות , אני אישית מאמינה כי מי שיכול שילך לשרת בקרבי. אני עוקבת אחרי התהליך מקרוב ורואה את האפקטים והאתגרים שהוא מביא איתו לכל בחור. יש חוסר בלוחמים ולכן מבחינתי מי שיכול וכשיר מבחינה מנטלית ורפואית שילך וינסה לפחות. הריחוק מהבית , ההתמודדות , וכן כן יש פה גם הזדמנות נפלאה להגשמת אידיאלים וערכים שחונכנו עליהם.

אך אבהיר כי זה לא מתאים לכל אחד,ואני רואה גם כי מי שלא מסוגל ומתאים באמת בסופו של דבר פורש . 

חשוב לי להדגיש כי אני לא רואה את הפרופילניקים (לא ג'ובניקים!) כחלשים או פחות גבריים חס וחלילה, אני תמיד אומרת כי האדם הוא שעושה את התפקיד ותפקיד הוא רק כותרת ולכן לא אפסול בחור שלא משרת/שירת בקרבי אך כן בגלל התהליכיות שאני בוחנת מהצד , אגיד כי זה יוסיף אצלי נקודות זכות לרזומה . 

עוד פעם, זה באמת עניין אינדיבידואלי וכל מקרה לגופו , לי נגיד קשה לסבול אווובר וואסח ולוחמים שעפים על עצמם ומרשים לעצמם כל מיני דברים. דיברתי כאן על לוחמים ערכיים שהצבא כן נתן את האפקט שאני מחפשת .

שנזכה לראות אנשים בזכות מי שהם ולא בגלל מה שהם .. חג שמח  

אני מסכימה עם זה שלצערנו קרבי עושה את לבנות...

אני אישית מעולם לא חשבתי על זה בדייטים.. בעיניי בחור שנתן את כל כולו ובא לתרום אז אם שימש כתומך לחימה, או עתודאי זה ממש בסדר, גם בחור שהחליט להמשיך לישיבה וללמוד זה בסדר לחלוטין. העיקר שאדם עשה את הטוב ביותר בשבילו.

ולא הגיע לצבא לשרוף זמן ..

אבל העיקר באמת זה המידות והאישיות של האדם, לי לא הפריע צבא או ישיבה בכלל. (בסופו של דבר בעלי מסיירת אני בכלל לא דיברתי אבל בעלי שירת וחברות היו מתפעלות מאיפה שהיה, ) אבל זה הדבר האחרון שעניין אותי, לא פסלתי גם בחורים מישיבה, חבל מאוד שזה נושא שמפריע לבנות. כי בסופו של דבר האישיות והאופי הטוב מלווים כל החיים.

בנות באמת תסתכלו על העיקר, המידות והפנימיות של האדם יכול להיות גם קרבי ואיכותי וגם תומך או בן ישיבה שיהיה בעל מדהים!

בחורה שמודדת אותך לפי איפה ששירתת היא לא בשבילך. 

תמתין בסבלנות לאחת והיחידה שתאהב אותך בפנימיות שלך בגלל מי שאתה!!  

אל תפחד, אתה בסוף תרוויח אישה שיש לה ראיה שגם כשתזדקן , תשמין אתה תראה בעיניה הכי מושלם שיש. 

תמתין בסבלנות!

ובהצלחה לכולם בבחירות שלהן ושלהם!!

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.