מכיוון ששמעתי סיפורים כאלו מחברים אני מנסה לברר עד כמה זה קורה אם בכלל.

מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהקונצנזוס הקיים על קרביים (בין במודע ובין שלא במודע) בעיקר בציבור הדתי לאומי, לכן יש למחשבה הזאת קצת היגיון כשזה מגיע לתחום הדייטים.

מדוע זה כ"כ חשוב לך ? 

תומך לחימה זאת הגדרה רחבה שנעה בין חייל שיושב בקריה במשרדים לבין חייל שנמצא בבסיס סגור עם לוחמים אבל לא מתפקד כלוחם (ז"א, יכול להיות בחמ"ל, בתפקיד מודיעיני או נהג מבצעי). 

ולא קיבלתי תשובות ברורות כ"כ לכן אני מנסה שוב...

יש כאלו שחוזרים פעם בשבוע-שבועיים ובהגדרה הם לא קרביים וכאלו שחוזרים כל יום.

את לא יודעת ובגלל חוסר הידיעה את פוסלת. אין לך מושג כנראה מה חיל המודיעין-תקשוב עושים 

כמה את מבינה בתפקידים העורפיים בצה"ל?

( שונא את המילה ג'ובניקים) אני מנסה להוכיח לך שבגלל שרמת הידע שלך בצבא מועט את פוסלת סתם, וכן קראתי את התגובות שלך.

קודם כל אני אציין אותך לטובה שאת כן מבררת מה הוא עושה בצבא ולא פוסלת על ההתחלה. הבעיה שאת חושבת שתפקיד בצבא באמת מסמל אם הוא "גבר" מספיק.

את יודעת מה? אני אשאל את זה אחרת- גם אם ה' ישמור ויציל הוא טבח, הוא פחות גבר? הוא יהיה בעל ואבא גרוע בגלל התפקיד בצבא? 

גם אני עונה ברוך השם ששואלים אותי מה שלומי,אבל לא תמיד ברוך השם טוב.

ענית על השאלה שלי, בטח אחרי המשפט האחרון שלך. בטח בעבר שלך שלא עשית שירות צבאי, אין לי עוד שאלות. שנה טובה ומבורכת שתהיה לך ולכול חברי הפורום ובעז"ה כול הרווקים והרווקות יתחתנו השנה! 

אבל קרבי זה מרשים ומוסיף להסכלות עליו כ"גבר" ובהערכה שלי אליו

שאפשרי או הגיוני "להסתיר" כזה דבר. זה נושא שעולה בפגישה הראשונה ופעמים שגם לפני בבירורים. 

מה לא סותר את מה?

למה שיהיה למישהי אכפת?

אני מתכוון,מה שהיה זה מה שהיה,וכל רגע הוא רגע חדש,וכל יום הוא יום חדש.

למה שמישהי תפסול אותך בגלל איפה ששירתת בצבא?

זה נושא כ"כ קריטי בציבור הדתי לאומי שאם לא נפגשת בו אז כנראה שאתה לוחם או שלא יצאת עדיין לדייטים או שפשוט זכית להפגש עם כאלו שלא היה אכפת להן כ"כ.

במציאות שלנו. אי אפשר להתעלם מהנפח העצום שהצבא תופס בשיח החברתי ובדימוי העצמי של כל אחד. קיימים מקומות עבודה סגורים ליוצאי יחידות מובחרות, חברות היי-טק לוקחות אנשי מודיעין וכו'.

באותה המידה, בנושא הדייטים, יש הווה אמינא רצינית מאוד (וכמו שניתן לראות - גם מבוססת ולא דמיונית, אבל ב"ה לא במימדים גדולים) לחשוב שיש בחורות שאופי השירות של הבחור איתו הן יוצאות - קריטי ומהותי בשבילן. 

כל מה שהיא ביקשה ממני זה שאני אלך לאיפה שלבי חפץ להיות בו.

אבל כן חשוב לי שישרת בצה"ל. לא משנה מה, העיקר שחשוב לו לשרת.

אומר לך שחסר יותר תומכי לחימה מאשר לוחמים. זה נתון בכלל לא חדש ולא מפתיע.

ויש הרבה אמת בהצבת המראה הזאת כששואלים אדם אם לצה"ל יהיה יותר חשוב לשים אותו בתפקיד אחר שהוא לא חשב או רצה אותו - האם בכ"ז ילך אליו או יתעקש על רצונו הפרטי. 

עם כמה בעלי דרגות שעוסקים בנושא (גם אותי השאלה סיקרנה) וקיבלתי מהם תשובה נחרצת שלוחמים לא חסר וזה קל להשלים את החוסר במידה ונוצר, מה שאין כן לגבי שאר התפקידים שמסביב. 

תוסיף לזה את האווירה והלחץ החברתי שדוחף רק לקרבי וזה מה שיוצא - אף אחד לא רוצה להיות כזה: חייל שאין לו נשק, אין לו סיכה שתופסת חצי מהחזה או כומתה מזהירה.

נוצר זלזול בכל מי שלא עבר הכשרה מעל 03-05, וגם אם מחמיאים לך - אתה בעצמך לא מאמין שאתה תורם כמו קרבי. אלו דברים שאני שומע כל הזמן מחברים והמציאות הזאת קשה. 

בוודאי שזה קורה. כל חטיבה יודעת ש-X חיילים שהגיעו ביום הגיוס לא יסיימו. כנ"ל לגבי עלייה לגדוד וחוסרים בסד"כ - זה תמיד קורה מטבע הדברים (פציעות בעיקר).

אני מדבר על זה שגולני/צנחנים לא צריכים להתחנן או בכלל לבקש שמישהו יבוא אליהם מכיוון שיש ביקוש עצום לכך. זה תקף לרוב מוחלט של החי"ר (מלבד מעטים שיש להם פחות ביקוש וזה רק מחזק את הטענה כי לא מעט הולכים בשביל הוואסח ופחות כי זה חסר וחשוב גם שם. ממה שריון פחות ? ממה מוד"ש פחות ? הרי שניהם קרבי ! נק' למחשבה...). 

שריון - לא שונה מחי"ר לבד מכושר ובעיקר ווסאח.

מוד"ש זה בסוף זה שעוזר ללוחמים.

בתור אחד שהתגייס ע"מ להלחם באויבים - לא הגיוני שארצה להיות זה שנותן את הכדור בראש של המחבל במקום זה שמכווין במצלמות את הכח המסתער? הגיוני מאוד. בלי לזלזל בתפקיד - הקריטי צריך לומר - של מוד"ש.

אצלנו (מודיעין כלשהו)

חסר בערך שליש מהתקן

ברוב החוליות יש חצי מהתקן ובמעטים 3/4

חוליות מלאות בקושי יש...

אני דיברתי בעבר עם ראש אכ"א, ה - מבין בענייני סד"כ

והוא הסביר לי.

כל מי שהיה בפלוגה לוחמת יודע שאין בעיה לדחוף 10 אנשים לא קרביים, להגדיר אותם כקרביים ו'להשלים סד"כ' ולסגור פינה. זה אומר שיש מספיק לוחמים?

אם אתה מוכן שאלו שילחמו ויגנו על הבית שלך יהיו אנשים חסרי כל יכולת מלחמתית - שיערב לך. בדיוק כמו שאני לא רוצה שמטומטם יקבל תפקיד בסייבר - כי זה יפגע בי, אני לא מוכן שיכניסו לוחמים שאינם לוחמים להגן ולהלחם.

גולני צריכים מאוד לוחמים. לך תסתכל בפלוגות המבצעיות שלה. צנחנים לא מכיר אישית את המצב שם.

אחי, לא תוכל להתעלם מהעובדה שהמון המון תפקידי ג'וב הם תפקידים שנוצרו בגלל סד"כ מיותר ולא בגלל צורך מציאותי בתפקיד. 

מה שקורה בפועל בגדודים עם החוסרים בסד"כ זה נושא אחר לגמרי.

עצם זה שחסר זה לא בגלל היעדר ביקוש ולא בגלל שחסר פיזית לוחמים לכלל צה"ל - אלא מכיוון שאנשים יוצאים מקרבי מכל מיני סיבות והצבא פשוט לא יודע איך להסתדר עם זה כמו שצריך (זה כבר דיבור על התייעלות והקצאות נכונות וריאליסטיות).

אני מדבר איתך על חוסרים לכתחילאים בתפקידי מפתח שאנשים פשוט מסרבים להגיע לשם. 

אני מסכים חלקית עם המשפט האחרון. מצד אחד אני רואה לא מעט חיילים שיושבים כל היום בבסיס ולא עושים כלום, אבל מצד שני יש הרבה שכן עושים והתפקיד שלהם חשוב.

לא אמרתי שזה לא גם וגם

אך זה לא שונה מג'וב...

האידיאל הוא ללכת לצבא ע"מ להגן על עם ישראל.

מטרת הצבא היא להלחם.

בצבא יש סוגים של תפקידים ברמות שונות.

לפעמים אין קשר בין הגדרת התפקיד (קרבי/לוחם) לבין התפקיד שאתה מבצע בפועל.

צריך לדון כל אדם-תפקיד באשר הוא.

השאלה שצריכה להשאל פשוטה.

האם הבחור הגיע לצה"ל לתפקיד בוא הוא יוכל למצות את יכולותיו ולתרום להגנת עם ישראל

או שהוא הלך עם הזרם/לעקוץ.

ואתה טועה, לצה"ל אין מספיק לוחמים. מידיעה.

למשפט האחרון לא עונה כי זה ויכוח על נתונים

אני מכיר כך, אתה מכיר אחרת... לא משנה לרעיון..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בתור ג'ובניק. אני גם התחלתי בקרבי וצה"ל רצה אחרת (ואני ב"ה שמח במקום שאני נמצא כי אני מרגיש שהוא מאוד חשוב ותורם).

כל השאלה נובעת מתסכול שחוויתי ומחברים טובים שגם חוו את זה. 

הדבר היחיד שבאתי לבדוק הוא עד כמה המגמה הזאת רחבה. 

לא יזיק לבוא בפחות תוקפניות אחי.

שחיילים לא קרביים תורמים לא פחות בכלל ולפעמים גם מעבר לקרבי במקומות מאוד מסויימים.

אבל...

אתה לא יכול להתעלם מהדגש העצום שנותנים לקרבי בחברה הישראלית בכלל ובמגזר הדתי לאומי בפרט.

אתה יכול לראות את זה בדיבור בין חברים בישיבה, ביחס אל החיילים הקרביים לעומת אלו שלא כשמגיעים לביקור בישיבה או בכלל ברחוב.

תהיה בטוח שמסתכלים עלייך באופן אחר לגמרי אם יראו אותך עם מדים ונשק לעומת מצב דומה בלי נשק. 

אין אפשר להתעלם מהיוקרה העצומה שהציבור הדתי לאומי מיחס לשירות קרבי, יש לזה הרבה סיבות (חלקן כמובן מוצדקות), שלא ניכנס אליהן כרגע. אבל זה בהחלט המצב. לוחם או קצין קרבי, שלא לדבר על לוחם ביחידה מובחרת ממותג גבוה מאוד בציבור הדתי לאומי, לעומת "סתם" בחור צדיק טוב לב וירא שמיים שאיתרע מזלו או פרופילו והוא שירת ביחידה עורפית. האמת הפשוטה היא שלא צריך להסתנוור ממעלה אחת של הבחור, אלא צריך לשכלל בשום שכל את ככלל מעלותיו וחסרונותיו, ואת מידת ההתאמה האמתית שלו לבחורה ספציפית. למשל בחור יכול להיות קצין מעולה ביחידה מובחרת אבל יש בחורות שימצאו שהוא מחוספס מידי או לא מספיק רגיש לטעמן, או בחור ג'ובניק ופרופילניק אבל מאוד עדין, מתחשב, וקשוב לבת הזוג בצורה יוצאת מן הכלל. (כמובן שחלילה אין הכוונה להגיד שכל הקרביים לא רגישים מספיק וכ' זאת רק דוגמה הממחישה את הצורך לשכלל את כל המעלות והחסרונות ואת מידת ההתאמה הספציפית לכל בחורה.) ברכה והצלחה לכל הרווקים והרווקות שימצאו בע"ה בשנה הבאה עלינו לטובה אתן בן הזוג המתאים מהר בבריאות טובה והמון שמחה.

היי, בתור מישהי דתייה שהתגייסה לצבא ועוסקת כיום בהכנה לצהל,יוצא לי לעבוד עם כלל סוגי החיילים והמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון..)

אני מכווינה נערים מלש"בים לשירות הצבאי בהתאם ליכולות שלהם ולשאיפות שלהם.

אכן המון בנים דתיים במיוחד מכוונים לקרבי ואני תמיד עושה איתם עבודה של "לשם מה קרבי?" "האם זה הוואסח או או האידיאלים?" ומתגלים דברים מעניינים.

אם נדבר גלויות , אני אישית מאמינה כי מי שיכול שילך לשרת בקרבי. אני עוקבת אחרי התהליך מקרוב ורואה את האפקטים והאתגרים שהוא מביא איתו לכל בחור. יש חוסר בלוחמים ולכן מבחינתי מי שיכול וכשיר מבחינה מנטלית ורפואית שילך וינסה לפחות. הריחוק מהבית , ההתמודדות , וכן כן יש פה גם הזדמנות נפלאה להגשמת אידיאלים וערכים שחונכנו עליהם.

אך אבהיר כי זה לא מתאים לכל אחד,ואני רואה גם כי מי שלא מסוגל ומתאים באמת בסופו של דבר פורש . 

חשוב לי להדגיש כי אני לא רואה את הפרופילניקים (לא ג'ובניקים!) כחלשים או פחות גבריים חס וחלילה, אני תמיד אומרת כי האדם הוא שעושה את התפקיד ותפקיד הוא רק כותרת ולכן לא אפסול בחור שלא משרת/שירת בקרבי אך כן בגלל התהליכיות שאני בוחנת מהצד , אגיד כי זה יוסיף אצלי נקודות זכות לרזומה . 

עוד פעם, זה באמת עניין אינדיבידואלי וכל מקרה לגופו , לי נגיד קשה לסבול אווובר וואסח ולוחמים שעפים על עצמם ומרשים לעצמם כל מיני דברים. דיברתי כאן על לוחמים ערכיים שהצבא כן נתן את האפקט שאני מחפשת .

שנזכה לראות אנשים בזכות מי שהם ולא בגלל מה שהם .. חג שמח  

אני מסכימה עם זה שלצערנו קרבי עושה את לבנות...

אני אישית מעולם לא חשבתי על זה בדייטים.. בעיניי בחור שנתן את כל כולו ובא לתרום אז אם שימש כתומך לחימה, או עתודאי זה ממש בסדר, גם בחור שהחליט להמשיך לישיבה וללמוד זה בסדר לחלוטין. העיקר שאדם עשה את הטוב ביותר בשבילו.

ולא הגיע לצבא לשרוף זמן ..

אבל העיקר באמת זה המידות והאישיות של האדם, לי לא הפריע צבא או ישיבה בכלל. (בסופו של דבר בעלי מסיירת אני בכלל לא דיברתי אבל בעלי שירת וחברות היו מתפעלות מאיפה שהיה, ) אבל זה הדבר האחרון שעניין אותי, לא פסלתי גם בחורים מישיבה, חבל מאוד שזה נושא שמפריע לבנות. כי בסופו של דבר האישיות והאופי הטוב מלווים כל החיים.

בנות באמת תסתכלו על העיקר, המידות והפנימיות של האדם יכול להיות גם קרבי ואיכותי וגם תומך או בן ישיבה שיהיה בעל מדהים!

בחורה שמודדת אותך לפי איפה ששירתת היא לא בשבילך. 

תמתין בסבלנות לאחת והיחידה שתאהב אותך בפנימיות שלך בגלל מי שאתה!!  

אל תפחד, אתה בסוף תרוויח אישה שיש לה ראיה שגם כשתזדקן , תשמין אתה תראה בעיניה הכי מושלם שיש. 

תמתין בסבלנות!

ובהצלחה לכולם בבחירות שלהן ושלהם!!

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב