שאלה לביינישים וביינישיות וכל מאן דבעיאהבת ישראל!!

במשיבת נפש, ה. כתוב:

"כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת. הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה, יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד"

 

הירידה היא תכלית העליה. הכוונה בפסקה מובנת - יורדים ומתוך הירידה ניתן לעלות לדרגה גבוהה יותר. ואפילו הירידה עצמה תהפוך לעליה גדולה.

עכשיו שאלה:

תכלית זה מטרה. כשכתוב הירידה היא תכלית העליה, נשמע כאילו הירידה היא המטרה של העליה. יעני למה עולים? כדי לרדת... 

לכאורה היה אמור להיות כתוב 'העליה היא תכלית הירידה', לא??

למה כתוב בצורה שנשמעת שונה לגמרי??

 

תודה רבה! תזכו למצוות!

 

זה עיקרון קצת רוחני, אבל המשמעות שלו היא שכשעולים מביניםצקון לחש
עבר עריכה על ידי צקון לחש בתאריך כ"א בתשרי תשע"ז 06:06
עבר עריכה על ידי צקון לחש בתאריך כ"א בתשרי תשע"ז 06:06

שהירידה הייתה רק אשליה והיא בעצמה גם עליה.

 

הוא בודאי לא מדבר על ירידה ח"ו שאדם עושה במזיד, אחרת נגיד שאין תורה ואין כלום.

 

הכוונה היא לירידות שנכפו על האדם למרות המלחמה שלו ביצר וכדומה, ואז, בתנאי שהוא לא מתייאש, זה מעיד עליו כאלף עדים שאותה "ירידה" בעצם הייתה עליה שה' הסווה בפניו.

ואח"כ כשמגיעים לדרגה העליונה, שהיא העליה שאחרי הירידה, [לפעמים] ה' מראה לנו איך הירידה בכלל לא הייתה ירידה.
זה מבואר בהרבה ספרי חסידות וגם בליקוטי מוהר"ן, לא זוכר את המקור.

 

עריכה: שגיאת כתיב כלשהי והגהונת.

כי למעשה הכוונה האמיתית כאןmatan
עבר עריכה על ידי matan בתאריך כ"א בתשרי תשע"ז 08:30

היא שכל עלייה שלנו נועדה לו לעצמה אלא לירידה שתבוא אחריה.

אני אסביר ע"י משל-

התפיסה שלנו היא שכולנו נמצאים מתחת למים ותפקידנו לעלות לכיוון האוויר. לכן, נשמע לנו הגיוני שלפעמים יש לנו

ירידות שמלמדות אותנו כיצד לעלות טוב יותר למעלה. אבל למעשה תפקידנו הוא לא לצאת החוצה סתם, אלא ללקט

את הפנינים שנמצאות בתחתית. וככל שאנחנו מצליחים לעלות יותר ככה הקב"ה זורק אותנו במקומות קשים יותר

לעליה- ששם הפנינים נדירות וגדולות ויפות יותר(כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו). והעלייה היא לא מטרה בפני עצמה

אלא היא הדרך להצליח לרדת עמוק יותר ולמצוא פנינים ומרגליות מיוחדות ויפות וגדולת יותר.

זו דרך מסוכנת, כי יש בה כביכול צד של "עבירה לשמה" שהיא עניין קשה מאוד שהפיל רבים לתהומות חשוכים.

אבל למעשה כל אחד תמיד עובר תהליך כזה- התהליך הוא - הארה חיצונית, חשיכה חיצונית, הארה פנימית.

הקב"ה מאיר לנו- כדי שנגלה את עצמנו(התעוררותא דלעילא), ואז מחשיך, על מנת שנבוא להארה

פנימית(התעוררותא דלתתא). הקב"ה לא מעוניין שנתנק מהעולם הגשמי כדי למצוא אותו אלא שנמצא

אותו מתוך העולם הגשמי, זמני ההארה החיצוניים(העלייה) נועדו לתת כוחות וכיוון לזמני ההחשכה(ירידה) המביאים

להארה הפנימית.

אין הכוונה שמותר לאדם לחטוא. אלא שתכלית הזמנים שאדם מרגיש "מוחין דגדלות" היא כדי שיתמודד נכון

וטוב עם הזמנים שהוא מרגיש ב"מוחין דקטנות".

 

עיין היטב בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה (בעיקר החצי הראשון)בצל-אל

מבואר שם שכל מדרגה חדשה שהאדם עולה אליה, מפגישה אותו קודם עם הקליפה של אותה מדרגה ורק המעבר בשלום דרך כל הקשיים שהקליפה מציבה, מאפשר השגת אותה מדרגה.

לפי זה חיוני שאדם יגיע לסוג של נפילה אחרי כל עליה כדי להמשיך ולעלות עוד ואז מתברר שמה שנתן לו את הכוחות להתמודד עם אותה נפילה זה העליה שקדמה לה. או במילים אחרות הירידה היא התכלית של העליה.

על קצה המזלג ויש עוד הרבה להבין בסוגיא... 

ברור שהמטרה היא ירידהשפיפול

זה פשט מקבלת האר"י.

ללא הירידה הנשמה לא יכולה להתחבר לחלקים הנפולים שלה .

זו הסיבה היחידה לקיום של נשמה, העכולת שלה לרדת ולשקוע.

 

כמובן שאדם רוצה לשמוע שהמטרה שלו היא לעלות , אבל זה בדיוק ההפך. החומר היסודי של האדם הוא הגבוה ביותר, אין לו שום צורך שיעלה. רק היכולת לרדת היא נותנת טעם לאדם.

ערבבת דברים, זה נשמע קצת כמו שבתאות... המטרה היא לא ירידה!צקון לחש

המטרה היא להעלות את מה שלמטה, מה נעשה שכדי לעשות את זה צריך לרדת?

אבל אפשר גם לשלוח מקל ולהעלות, וזאת דרכם של הצדיקים שלא טעמו טעם חטא מעולם.

 

זאת לא הברירה היחידה, ובתור ברסלבר שמכיר את המושג נשמות שהיו אצל אדם הראשון קודם החטא ופרשו וכו', אתה לא אמור להגיד שהירידה היא תכלית! וגם לא שהחלק הנמוך הוא הגבוה יותר, אם למדת קצת פנימיות, אתה יודע שלהכל יש בחינות והשורש והעלה הם לא אחד בתכלס.

תראהתקוות עולמים

יש כאלה שמשננים ולומדים וזוכרים וחושבים שהם לומדים 'פנימיות'. בתכל'ס, קליפות וניצוצות ושורש זו סינית עתיקה עבורה. מי שמנסה ללמוד חסידות בדרך של מושגים ומטרות ולימוד עיוני כמו בגמרא, ישיג קדחת ולא ישיג פנימיות.

 

חיים של רק עליה הם חיים משעממים וחסרי טעם. חיי נעימות בימינך נצח הם לא חיים של אושר חמים ונעים. אלה חיים של סבל וירידות, ורק מדי פעם, עולים לנשום אוויר.

 

חשבתי על זה, ואני מניח שהייתי יכול לחיות חיים מאושרים ונוחים למדי לו הייתי רוצה בכך באמת. אבל כנראה שאני לא באמת רוצה, ואני מעדיף לתת להכל להכות בי. כל משבריך וגליך עליי עברו. רק כך אני יכול להבין, רק כך אני יכול לחיות. וממילא, אני שמח, כי אני בחרתי בכך.

 

הצדיקים בהחלט מפילים את עצמם בכוונה. זאת אומרת, זה לא בדיוק בכוונה, אבל הם מכסים את עצמם ויורדים למטה. הם צריכים לחוות, הם צריכים לבדוק, הם צריכים לבחון את עצמם ולנסות את עצמם. קל מאד לחשוב שהשגת משהו כשאתה עוסק בעבודה רוחנית. הדרך היחידה היא לבחון את הדברים במצבים אמיתיים, ואזי תדע מה פעלת באמת.

 

יש תיעוד וסיפורים על צדיקים שהיו מכניסים את עצמם לכל מיני ניסיונות, בפרט בתחום המיני. המפורסם שבהם הוא כנראה רבי נחמן מברסלב.

 

אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם נכשל בהם. מגניב

 

אוי ואבוי לך ולשטויות שאתה כותב. לא כתוב בשום מקום על אףצקון לחש

צדיק שהכניס את עצמו לנסיון ובטח לא בתחום המיני, רח"ל.

חז"ל אמרו, וזאת הלכה, שגם אם יש לך רחוב שתעבור בו וודאי שלא תכשל ב*ראיה*, ואפילו שהוא יותר קצר, רק שיש שם כובסות, ויש רחוב אחר גרוע יותר וארוך יותר, והלכת בקצר הלא צנוע גם בלי להכשל אתה נקרא רשע.

 

אין שום מקור בשום מקום לאף צדיק שהכניס את עצמו לנסיון בכוונה, חזור בך!

 

נ.ב,

אין לי מושג מאיפה הבאת את הדמיונות האלה, אני מקווה שלא מתוך לימוד תורה בחברותא עם היצר הרע בנסיון לכסות על עבירות, אבל אתה מוזמן לקרוא בנועם אלימלך על מה זה ה"עבירה לשמה" של שאול עם הריגת הגג שהוא היה אמור לעשות, כדי להבין בכלל מה המשמעות של עבירה לשמה, שהיא בכלל לא עבירה אלא מצווה שקשה מצד מידות הנפש העדינות לעשות.

זה ניק עם דעות משונות, אל תתרגש ממנו יותר מדיצריך עיון
אה אם זה דבר מפורסם וידוע אני רגועצקון לחש

שבתאי צבי 2 מישהו?

מה שהוא כותב , זו ברסלביות קלאסיתשפיפול
ואלו עקרונות ידועים ובנאליים ברסלב.
רק מה? אם אתה מצפה שכתבי רבי נחמן יתאימו למה שסיפרו לך בישיבה, אתה תמשיך לכתוב שאלו שטויות.
נראה לי שלא למדת רבי נחמן בחיים שלך, מתוקיצקון לחש

נ.ב,

לפי סגנון הכתיבה שלך נראה שאתה משתמש בשני כינויים לחזק את השטויות שאתה כותב.

אבל ייתכן וניחשתי לא נכון

זו גמרא מפורשת במסכת סנהדריןשפיפול
שדוד המלך הביא עצמו לניסיון בכוונה.
אם אתה טוען כמו שטענת שזה לא כתוב בשום מקום, זה מסביר הרבה דברים.
תביא מקור, כי נראה לי שאתה סתם לא יודע ללמוד פשט גמראצקון לחש


חחחח אתה מדבר על הגמרא המפורשת שאוסרת להביא את עצמך לנסיוןצקון לחש

בתור ראיה שלהביא את עצמך לנסיון ועוד הגמרא מצטטת שם את דוד המלך שנכשל....???????

 

חחחחחחחחחחחחחחחחחח אמא'לה, לא הבנתי על מה אתה מדבר מרוב שאין קשר. יא הזויייייייייי!!!!!!

בגמרא כתוב שדוד המלך הביא את עצמו לניסיון בכוונהשפיפול

אתה, כתבת את השטות הבאה " לא כתוב בשום מקום על אף צדיק שהכניס את עצמו לנסיון ובטח לא בתחום המיני, רח"ל."

 

זאת אומרת שהטענה שלך סותרת את מה שכתוב בגמרא.

אם אתה לא מסוגל להבין את ההבלים שאתה כותב בעצמך, ממילא לא יועילו עוד מקורות להוכיח את חוסר ההבנה שלך.

השטויות שאני כותב הן תופעות מוכרות וידועותתקוות עולמיםאחרונה

לנסיונות שעוברים צדיקים יש השפעות ישירות על הנפשות שכלולות בהם ותלויות בהם ועל העולם.

כידוע לפי תורה נ"ו בליקוטי מוהר"ן, לכל אחד יש בחינת מלכות, וכל הנשמות קשורות בצורה שיטתית. שורש כל הנשמות כמובן הוא הצדיק בחינת משה שבו כלולות כל הנשמות וכל הנקודות.

 

בבחינת המלכות שיש לכל אחד יש שתי בחינות - מלכות באתגלתיא ומלכות באתכסתיא. מה שרבי נחמן אומר לנו בתורה הזו, שהחלוקה קבועה מראש. לצדיק יסוד עולם קשורות כמה נשמות גדולות של צדיקים, ולנשמות האלה כמה נשמות פחות גדולות, ולנשמות בינוניות קשורות כמה נשמות וכן הלאה. אפשר לדמיין עץ שיטה מלבינה, זה בדיוק כך.

 

בקיצר, כל ישראל ערבים זה לזה. העניין הזה הוא חשוב מאד, כי ככל שהנשמה גדולה יותר יש לה יותר השפעה ויש יותר נשמות תחתיה.

 

כשהצדיקים או סתם נשמות גבוהות מפילים את עצמם לניסיונות ומבררים בירורים הם ממשיכים את הדברים האלה לנשמות שקשורות בהם. כשהם משברים תאווה כלשהי או מבררים דרך חדשה או עצות חדשות, המחשבות והעצות האלה נמשכות ומחלחלות למטה, לנשמות שמתחת.

 

לכן בנקל היום לשבור תאוות ניאוף, משום שהצדיקים בדורות שעברו עשו דרך כבושה והם כבר יגעו וטרחו ובררו ושברו את התאווה הזאת. הצדיקים הקדמונים שלטו במוחותיהם ולבבותיהם, הם טבעו טביעות ענק. אנחנו רק הולכים בעקבות העצומים האלה ומקווים להטביע את העקב הקטן שלנו.

 

כשנשמה גדולה עושה תשובה, נמשכים הרהורי תשובה בהעלם גם לנשמות שמתחת. זה דבר פשוט וידוע, שאפשר לראות אותו בחוש. ככל שהנשמה גבוהה יותר, כך היא תראה שהעולם נמשך על פי המחשבות שלה, והרגשות שלה, וכן הלאה. הרהורי תשובה, מחשבות, רעיונות, הכל מוליד דברים דומים במי שיש להם שייכות והתקשרות כלשהי לנפש הפועלת.

 

זה מנגנון רוחני, כך הדברים עובדים. כל הנשמות בכנסת ישראל קשורות אחת בשנייה, ולכל אחד יש ממשלה, זו מערכת אורגנית.

 

כמישהו מברר עצה חדשה, או דרך חדשה, או משבר תאווה, זה לא הולך לאיבוד. זה ממשיך הלאה, זה עושם רושם בעולם.

 

כשרבי נחמן אומר שתאוות ניאוף זה רוח שטות ושגעון גדול, הוא יודע על מה הוא מדבר, כי מה לעשות, הוא התקרב מספיק קרוב כדי לראות, וכידוע ראייה מקרוב זה בינה, ועליה נאמר הלב מבין. הלב מבין רק כשמתקרבים קרוב.

 

שמחנו לעזור.

 

=============================

וְכָל זֶה הוּא סוֹד נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁאָז מַפִּילִין אֶת עַצְמָן בְּכַוָּנָה לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן נוֹפְלִין אָז עַל פְּנֵיהֶם, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת וְהַעֲלָמַת וְכִסּוּי בְּחִינַת הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת ( קֹהֶלֶת ח) חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( שָׁם ז), הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', כִּי בְּכָל הַמַּאֲמָרוֹת יֵשׁ חָכְמָה בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְהַוֶּה הַמַּאֲמָר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בִּבְחִינַת כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ ( מִשְׁלֵי ג) וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, אֲבָל בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּ"ה, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, שָׁם הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפָּנִים בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע וְזֶהוּ בְּחִינַת סוֹד נְפִילַת אַפַּיִם, בְּחִינַת ( בַּמִּדְבָּר כ) וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁהַצַּדִּיקִים מַפִּילִין עַצְמָן וּמְכַסִּין וּמַעֲלִימִין וּמְסַלְּקִין פְּנֵיהֶם שֶׁהוּא חָכְמָתָן וּמוֹרִידִין עַצְמָן לִבְחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הַנַּ"ל שֶׁשָּׁם אֵין רוֹאִין כְּבוֹדוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת פָּנִים, אֲבָל הֵם גַּם שָׁם מְבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין בִּבְחִינַת אַיֵּ"ה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה וּמַעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת יְרִידָה עוֹלִים תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עוֹלָם לִבְחִינַת אַיֵּ"ה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה, שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְכַנַּ"ל, שֶׁעַל -יְדֵי זֶה עִקַּר גְּמַר הַיִּחוּד שֶׁל כָּל הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל:

 

 

20161027193007.pdf

השבתאות אמרה דבר הפוךשפיפול
היא חילקה את עולם העשייה לשני חלקים נפרדים עולם התיקון ועולם הגולם, שהוא מין עולם קליפות כזה, שרק המשיח מסוגל לתקן.

בגלל העיקרון הזה, אבל לא רק בגללו, הקבלה השבתאית מאומצת בחום על ידי כמה ממנהיגי החסידות ואצל רבנים רבים בימינו.

התפיסה שאתה מציג , היא מין שעטנז בין השבתאות לבין שברים ידועים יותר שלמהקבלה הלוריאנית, אבל צריך לזכור שהדבר החשוב אצל האר"י הוא אותו דבר שאתה לא מבין, שאצל האר"י הנשמה מאוד אינרטית, ואילו אני , שאני תומך בגישה של רבי נחמן, טוען אחרת.

השאלה המקורית התייחסה לטקסט ברסלבי, ואי אפשר באמת להבין את ברסלב, בלי לקחת בחשבון שרבי נחמן, ציפצף לגמרי על קבלת האר"י כשהתחשק לו.


אתה מדומיין רציני חביבי. נתפלל עליך. מחאה על ביזוי ת"ח.צקון לחש

עד שלא תביא ראיה ל"צפצופים" של רבי נחמן, אני אמחה בתוקף על ביזוי ת"ח!

לא זכור לי מעודי שלמדתי רבי נחמן והייתה סתירה לאריז"ל.

 

נראה לי שהצצת ונפגעת, חביבי היקר.

זה שלא זכור לךשפיפול
עדיין לא אומר כלום.
לא זכור לי זאת דרך עדינה לומר שאתה ממציא הזיות נוראיותצקון לחש

אם אתה לא רוצה שאהיה מנומס, לא אהיה מנומס.

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך