(סליחה שאני מגיב למרות שאני נער...)

יצר הרע של בנים זה ה-יצר!

ומכיוון שכך אסור להם לתת לו אפי' לו מקום הכי קטן. כי  משם תחילה כאורח וסופו בעל הבית...

שמירת העיניים הרמטית זהו דבר הלכה מחייבת מפורש ולא נתון בכלל לתפיסת עולם אידיאולוגית שמיהו/ מישהי תבנה עצמה ע"י מה שנשמע לה בריא.

וכן! אם מתחתנים זה אומר שהם נותנים את היצר למקום השייך לו.

והלכה היא שאדם תריך להתרחק מן העריות אז אי אפשר "לתת בגדר ההלכה" ההלכה היא דבר מאוד ספציפי. אין גמישות זה לא משחק. ומיה שנשמע נכון בכלל לא אומר שהוא ככה.

ובלי ללמוד את הלכות שירת נשים את לא יכולה להגיד כלום! (הרב עובדיה לא היה שומע שירת נשים! זו הוצאת שם רע על ת"ח. הוא היה שומע אישה שלא הכיר ברדיו. זה כבר לא היה נקרא שירת נשים. מבחינתו זה בכלל לא אותו המישור. כך הוא פסק והביא ראיות.

זה לא גמישות בתוך גדרי ההלכה. חס ושלום. להגיד שהרב עובדיה נתן מקום ליצר הרע באופנים כאלו זו הוצאת שם רע על ת"ח.

ולא! איננו נמנעים ודוחים את היצר. אנו מביאים איתו חיים! בבוא העת.

עד אז- זוהי לא דחיקה זה מיתון. גמור אבל מיתון.

חשבתי על זה וואי כמה חשבתי על זה... (ודרך אגב הסגנון כתיבה שלך חונק חח.. אפילו קצת הסתבכתי בהתחלה)

בייני לבין עצמי אני תוהה לעצמי מה הנכון... להיות מהנלחמים או מאלה שקורצים לייצר בגבורה. החלום שלי זה להיות מהגיבורים. חלום מתוק! 

להיות נלחם לדעתי זה הקלאסי כי יש פה מלחמה ובספרים מדברים על זה הרבה...

להיות מהגיבורים שמסוגלים לקרוץ לייצר- לדעתי זה נדיר, על עצמי אני יכולה להגיד שזה קורה פעמים נדירות אבל בהחלט לא באופן תמידי. 

מדחיקנים- לא מתחברת בעליל, ולא רואה טעם בחיים להיות מדחיק של הייצר. (הדחקה מבחינתי זה נצחון שלו, אלא אם כן זה זמני כי קרה/קורה משהו...אבל לא כדרך חיים!)

אבל בפרטי אני אספר לך משהו לגבי ה"גיבורים" חח 

אולי קודם כל תגדירי את שלושת הסוגים לדעתך .... 

ואז תסבירי איפה את עומדת לגביהם

מה את רוצה/שואפת

ומה בתכלס נראלך שתקבלי או מה בתכלס סגנון הבחורים שנפגשת איתם עד כה

לא מבין שיש התמודדות?

לפעמים זה דווקא כי הוא מבין..

ואגב, רוב נושאי הסמארטפונים למיניהם, כולל בעלי החסימה- הסמארטפון לא בהכרח עושה להם טוב מי יודע מה.. ואפילו אם זה סתם התמכרות או שיעבוד, בלי קשר לעריות..

אבל סתם נפלתי על הדוגמא שלך וזה גם לא באמת קשור לנושא אז לא נפתח את זה

כי זו בדיוק בדיוק ה-נקודה!!

למה זה בריחה?

אולי תשימי את הילד שלך בבי"ס מעורב של גויים? מה, לא?? מה, את בורחת??? תתמודדי!!

אז, נכון זו לא לגמרי דוגמה דומה..

אבל יש הרבה דברים שז לא קשור להתמודדות. דווקא בעיני להודות לפעמים בחולשה ולוותר על דברים טובים כדי לא ליפול בה- זה גדלות!

ווייז לא יעזור למי שאין סמארטפון? moovit לא יכול לעזור לו? וואצאפ לא חוסך הרבה ועוזר לתקשר בכל מיני דברים? וכו' וכו'..

ובכל זאת הוא מעדיף לוותר עליהם כי הוא יודע שיש פה סכנה גדולה. לא כי מדחיק. כי הוא מכיר בחולשות.. וזה נפלא.

הרוב רוצים להיות חזקים ולהצליח להתמודד..

בתכל'ס, יש הרבה דברים שהדרך הנכונה היא לא להתמודד איתם.

לא להיות גבר ולהלחם, אלא לעקוף..

וזו לא חולשה.

כנ"ל בדברים שקשורים לעריות. בעיני לא לשים חסימה- זו כסילות. לא גבורה..

יש לך בערך שלושה אנשים בעולם לנסות לצאת איתם לדייט..

פשוט דוד המלך כבר נפטר.. משה רבינו גם כן..

ואם אני לא טועה אז גם יוסף הצדיק.

למישהו שיחסום חסימה נפשית, בלי לחסום בפועל..

על זה הייתה מוסבת תגובתי.

שזה נשאר בכיוון שתכננת..

כי בהתחלה דיברת על מישהו שמדחיק או שלא מרגיש את היצר.

אח"כ זה איכשהו התגלגל ועבר למישהו מרגיש רק מתמודד בצורה עקיפה.

מדובר פה על אותו הדבר?

או שזה קצת התגלגל למחוזות אחרים?

מישהו שיכול להבין את היצר ובואי נגיד- גם הנפילות של האחר (ואולי על זה הדגש..)

רק תשימי לב שיהיו בנים שיהיה להם יצרים אחרים שאת לא תביני (אפילו לא קשור לנושאי עריות), ותצטרכי להכיל אותם.

בקיצור את רוצה בחור מכיל!

סחטיין עלייך!

אם תראי אדם שגונב- לא תזדעזעי?

למה להזדעזע? זה הרי נחמד! זה כיף כזה שפתאום יש לך משהו.. ועוד יש בזה אתגר.. זה יצר הרע.

את מבינה שמי שאין לו יצר הרע לגנוב הוא לא באאוט, אלא יש לו נורמליות מסויימת. מידה מוסרית שהושרה בקרבו

ולכן המעשה הזה דוחה אותו.

בדומה, יהיו בנים (גם דוסים מאוד) שבוודאי שיש להם יצר הרע בתחומים שונים וגם כלפי נשים שלבושות לא בצניעות וכד',

ומצד שני, יש כאלו שעם כל היצר הרע- השרישו קצת בקרבם את האיסור והבעייתיות שבזה- שכשהם רואים אישה לבושה לא בצניעות זה מגעיל אותם. כלומר התחושה של הפריצות גורמת להם לדחייה.

כמדומני כתבת פה (את או מישהי אחרת) באיזה שרשור של אחד שנישק גויה שאת מזדעזעת. למה? בסדר, יצר הרע כולה..

אז לא- יש דברים שאנחנו רחוקים מהם נפשית שגורמים לנו לא לרצות אותם או לחשוב עליהם בכלל..

התכוונתי דווקא להדגיש את הנקודה השנייה- שיש כאלו שבאמת יש דברים והתמודדויות שאצלם

פחות תופסות מקום ופחות חזקות..

אבל זה כתוצאה ממקום נפשי שבאמת נמצא במקום אחר. כמו שאצלך גניבה זו לא כ"כ התמודדות (אני מניח.. )

(למרות שידוע שאין אפוטרופוס לעריות ואדם לא יכול לסמוך על עצמו עד יום מותו כמאמרי חז"ל)

גם לפרוס פה לחם ולמרוח בטחינה גולמית..

דווקא סביר עד נחמד.. ;)

שירגיש דומה לחלווה..

שאני מאוד מעריכה את העבודה שלך. ממש. ממש ממש.

ובאמת כשאני הולכת עם אחי, הוא שם לב לדברים ברחוב שחשבתי שהם קיימים רק בסרטים מבויימים.

זה קטע שאתם באמת שמים לב לדברים שאנחנו ממש לא רואות... עיניים להם ולא יראו. כזה.

חח לא יודעת אם אמרתי "ללכת עם היצר יד ביד"... זה לקוח מאיפשהו? (כי כולם מדברים על זה פה)

לא התכוונתי לקרוץ לו בקטע של "להתחיל איתו"... אבל האמת שאין לי מושג למה כן התכוונתי. זה היה מזמן חח

א. על היצר הרע הזה שאני לא יודעת מי הוא בדיוק... אם הוא חיצוני או פנימי. אם הוא מלאך שעשוי מאש או כח שקיים בנו... אבל עכשיו אני נזכרת שזה גם וגם... כי אדם באכילה שלו מעץ הדעת בעצם הכניס אותו לתוכו.

ב.

ג. למה להכניס את הראש... שאלה טובה. לא רציתי להכניס את הראש. רק רציתי לדעת אם אני מבינה נכון. ואני שמחה ששאלתי ושאלתי בשביל הרמה המסויימת מאוד יחסית.

ולא התכוונתי לשאול אותו...

התכוונתי לזה (ואני מצטטת פה מישהו שאמר לי את זה באישי, ואני ממש מקווה שזה בסדר) 

"במילים אחרות - צריך להבדיל בין הדחקה מתכחשת להדחקה מודעת. יש מי שרואה משהו ונגעל ממנו, ונדמה לו שהוא באמת סולד מזה, ואילו אדם אחר מבין שהוא לא באמת נגעל, שלהפך, הוא נמשך, ושהגועל זאת הגנה נפשית מפני המשיכה, ודווקא לכן הוא צריך לא לתת מקום למה שמתעורר בו".
 

ותודה...

לא נראלי שאמשיך לדון בזה... כי אני מותשת מהדיון הלא מבורר הזה (אצלי)

אז מבטיחה לקרוא (בע"ה) אבל לא להגיב...

מדובר ברב אדא בר אהבה בכתובות י"ז ע"ב

לגבי התוכן - אני חושב שאתה טועה, אין "דוסים חמודים" שאין להם יצר הרע (ייתכן שההתמודדות שלהם קיימת ברמה גבוהה יותר, אבל ממש לא כמו שמסופר על רב אדא בר אהבה שהיה מותר לו לעשות מה שעשה עיין כאן - יבש משהו)

את מצפה שאני אענה לפי הכללים שלך,שביניהם זה לא לכעוס ולהאמין שאי אפשר להדחיק את יצר הרע.

אז לא,אני כועס.

שאת מצפה שגבר יהיה מושלם,כאילו הוא לא בן אדם...הוא לא טועה,אסור לו להדחיק את היצר הרע ואם הוא מדחיק אסור לך לצאת אתו חס ושלום לא עלינו אוי ואבוי.

את כל כך צדקנית שאת באמת מאמינה שאת יותר טובה ממישהו אחר.אף אחד לא יותר טוב ממישהו,מפני שלהיות טוב יותר מהשני לא נמדד בכישרון או בכח רצון,להיות טוב יותר מהשני היא שיהיה לך כוח רצון מצד אחד(כישרון לא חייב) ושלצד שאתה רוצה להיות יותר טוב ממנו לא יהיה כוח רצון או כישרון כלל(גם פה,הכישרון לא ידחוף אתו להצלחה כאשר אין כוח רצון).

למה?מפני שכוח רצון הוא דבר כמעט בלתי מוגבל,וזה לא משנה כמה אתה משקיע..אם הצד השני יחליט להשקיע יותר ממך..הוא יהיה טוב ממך...

אני מת מפחד מהיצר הרע...אבל אלו שמפחדים הם אלו שמתאמצים קצת יותר(רוקי בלבואה) לכן כאשר הוא מופיע אני לא נשאר אדיש..ובורח ממנו,אז כן,אני מדחיק את היצר הרע ואני לא רואה בזה שום דבר רע.

דמיונות של בת. זה לא נכון לגבי בנים.

אין ענין שבן "יקרוץ" ליצר שלו. וזו לא חולשה מה שאת קוראת "להדחיק". אדרבה, כמה שיותר בעניינים של ערכיות וקדושה ופחות בדמיונות היצר, יותר טוב.

אצל בנות, זה יותר הרצון לתחושת יחס - ויש מקום להבדלה בין הגסות החיצונית, לבין מציאות של נישואין.

וגם אצלן, עדיף לא לעסוק בכך יותר מידי. עלול לגרום תקלות. זו לא חוכמה גדולה.

עדיף לעסוק ברצון לקרבה הנפשית העמוקה מתוך נישואין והקמת משפחה - וממילא הצדדים השונים ימצאו את ביטויים בפרופורציה המתאימה בתוך הנישואין.

אני חושבת שלהדחיק זו חולשה. (אני מכירה מדחיקנים... סופם לעשות הכי הרבה שטויות)

אבל אולי אנחנו לא מדברים על אותה הדחקה...

קצת היה לי לא נעים השימוש ב"דמיונות של בת"... לתשומת ליבך

הרי שאלתי אם באמת אני מבינה נכון... ודווקא לא רציתי להיכנס לזה, רק להיות רגועה שזה לא כמו שאני מבינה.

(ואני חושבת שהשאלה היתה במקום).

בקיצור, המונח הזה לא כ"כ נעים... רק אומרת לפעם הבאה בע"ה...

לא קראתי את כל התגובות מקווה שלא פיספסתי איזו התפתחות.. חח

אני לא יודעת להגיד על בנים, דתיים, ובאמת מתוך עולמי מתקשה להבין איך הם מצליחים להתגבר. גיבורים.

אבל חושבת שהבנתי קצת.. יותר בעולם הבנות.

יש לי חברות שאף פעם לא עלה על דעתן לרצות להיות בקשר עם בחור כשהיו בגילאי האולפנה, בנות שאף פעם לא התלבטו אם להתלבש קצר, בנות שלא מעניין אותן לראות סרט שיש בו תכנים ככה ככה, בנות ששירים לועזיים או חילוניים מרגיש להם ממש לא בשבילן, בנות שליסוע לטייל בחו"ל מעולם לא היה בתוכנית שלהן, שאף פעם לא התלבטו האם הדרך של היהדות היא הנכונה, בנות שאף פעם לא התחשק להן ללבוש מכנסיים, שאף פעם לא עשו שטויות ואפילו לא חשבו בכיוון.

אומרים שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

אולי זו התשובה שלי בשבילך.

יש כאלה שהיצר שלהם לא כזה גדול (שוב, מדברת על מה שמכירה- בנות ולא בנים) ולא נדרשות כל כך הרבה תחבולות כשעושים נגדו מלחמה, וכך הם לא מתעסקים איתו כמו אחרים ופחות מכירים אותו משום כך. שלא כמו אצל מישהו שהיצר כל כך נוכח, כל כך קופץ כמו חלון של פרסומת שהאדם כבר לומד להכיר ולומד לסנן.

בעניין ההדחקה.. לדעתי יצר באמת גדול אי אפשר להדחיק אחרת הבנאדם משתגע לו לאיטו. אולי ביצר עד גודל מסויים יש אפשרות שהוא יודחק בתוך כללים מאוד נוקשים ודרך חיים מאוד מכוונת מטרה, וממש מבינה את הפחד- כי היצר בשורשו מכיל בתוכו כוחות חיים, את הניצוץ הזה, החדווה, הסקרנות. ובלי זה, מה? רובוט? מלחיץ

יש לי חברות ממש טובות שהדרך שלהן שונה משלי וההתמודדויות שלהן שונות משלי, וגם להן יש כמובן יצר והתמודדות ועבודת המידות, אבל שונה משלי.

כשם שפרצופיהם שונים וכו'.

נ.ב- אם השאלה היתה ספציפית על עולם הגברים- אני בטוחה שמה שכתבתי כן תקף גם שם, מבחינת מידות היצר, רק לא מתיימרת להבין

אני מכיר את השיר 'ספר לה עלי' של עדי כהן משנת 2008. לגמרי נוסטלגיה.

אמר פעם רבי זושא מאניפולי על דברי חכמינו זכרונם לברכה: 'עז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן'. רבי זושא פירש:

מי שהוא עז בקדושה יכול לרדת למדרגות התחתונות, כדי להעלות את השפל. יכול הוא לילך בשווקים וברחובות, ואין לו לירוא מיצר הרע השכיח שם. אבל מי שהוא בבחינת בושת פנים, שאינו עז כל כך בקדושה, עליו לעמוד במרומי גן עדן דווקא, ולעסוק בתורה ובתפילה, וצריך הוא לשמור את עצמו שלא לבוא במגע עם הרע'.

בקצרה אנחנו יכולים לומר שהדוסים יכולים להשאר להם ביישובים שלהם ועם הסינונים שלהם ושיעזבו את העולם בשקט, ועזי הפנים ילכו לגהנום.

הוכחנו בצורה יפה בשרשור הזה:

השטויות שאני כותב הן תופעות מוכרות וידועות - בית המדרש

שצדיקים מפילים את עצמם בכוונה לניסיונות כדי להעלות נפשות שנפלו לאותם דברים שנפלו. לצדיקים היה יותר קל ויותר נוח לו היה מניחים אותם לפרוש מן החברה. אבל הם מעורבים עם העולם ועם הבריות, אפילו שזה פוגם בהם מבחינה רוחנית. גם היה נוח להם ללכת בבחינת רצוא כל ימי חייהם, אבל הם יורדים ונופלים כדי ללמד אותנו, כדי להבין, כדי להחכים את עצמם, ובסופו של דבר, גם את ה' יתברך, כביכול.

כמו שנוח הוצרך בציווי ה' יתברך להכנס בתיבה, כך הוא הוכרח בציווי ה' יתברך לצאת ממנה. וזה רמז לכך שמגיע זמן שבו האדם צריך לצאת מן התיבה שלו, כי בוודאי כל מי שרוצה להתפתח ולצמוח ולשוב אל ה' יתברך היה מרוצה שיניחו לו לשבת בבית המדרש במקום קדוש ולעסוק בתורה ובתפילה, אבל ה' יתברך רוצה בקיום העולם הוא מסובב עם האדם שהוא יצא לעסוק בפרנסה ובשאר עניינים.

זה לא כיף, אבל זה ההכרח, כי ה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בזה העולם דווקא, וגם בני התיבה לא רצו לצאת מהתיבה כי אם בגזירת ה' יתברך. לשבת בבית המדרש ובקהילה דוסית כל החיים זה נחמד, אבל זה לא יוביל לשום התקדמות ולימוד אמיתי.

מי שבורח ומסתגר בגלל שהוא חושש או פוחד, הוא רק מזיק לעצמו.

כידוע עיקר יצרא דבישא הוא בעריות, אבל למי שלא יודע, עיקר פגם הברית הוא המחשבות הזרות ששוטפות את האדם בכל יום. זה נקרא בכתבי האר"י 'מצולות ים'. העיקר זה קדושת המחשבה, וכל בלבולי המחשבות הם בחינת מבול, כמו שאמר האדמו"ר מברסלב בתורה 'אתם נצבים'. כל מיני בלבולים ומחשבות זרות, כל האווילות והכסילות שחופים על המח, זה עיקר ושורש פגם הברית, מזה באים כל החטאים והפגמים שבעולם.

לכן עיקר תקון הברית תלוי במחשבה. יש כמה בחינות. הבחינה הראשונה היא בחינה גופנית, שהיא הכי קלה ופשוטה לתיקון והיא רק סימפטום. לאחר מכן יש את הבחינה הנפשית, שהיא קשה יותר לתיקון. ומשם אנחנו עולים לשורש, שהוא המחשבה.

לכן מה שעושים בתורות המזרח זה ריקון התודעה, ריקון הגאווה. כי כל המחשבות החזרתיות והכפייתיות שיש לאנשים בכל יום הן מיותרות, הן חסרות טעם. הן רק גוזלות זמן וכוח ואנרגיות, ומבזבזות את הזמן והכוחות והחיים של האדם. וכמו שאמר רבי צדוק הכהן מלובלין ב'צדקת הצדיק' , שורש דמחשבות זרות הוא הגאווה.

כל העבירות והפגמים הם רק סימפטומים לתופעה עמוקה יותר. אנשים הולכים למין, לסמים ולאלכוהול כי הם מחפשים חיות. תאוות נובעות מריקנות, מסבל, ממתחים, מלחצים, שקשורים יחד עם מה שנקרא 'מצולות ים' כל העולם מחפש חיות, אבל אין להם כלים לקבל חיות והנאה מצד הקדושה, לכן מה יעשה האדם ויחיה? הם מחפשים הקלה פסיכו-פיזית, לכן צריך לדון את כולם לכף זכות, הם באמת לא אשמים. לו כולם היו מקבלים הכשרה רוחנית לא היו תופעות כמו הטרדה מינית, זנות, ניאוף, אלכוהול, סמים, אלימות, רציחות, קנאה, וכן הלאה.

זה מה שניסו לעשות גדולי החסידות, כמו האדמו"ר פיאסצנה הי"ד והמגיד ממזריטש, לפתח טכניקות של השקטה, כדי שהאדם יחזור למצב הנורמלי והטבעי שלו, היינו אמונה.

אנשים תלויים בין עבר לעתיד, תמיד הראש שלהם משוטט באלפי מחשבות שונות ומשונות, זה בזבוז עצום של משאבים ואנרגיות וחיים, מה שגורם למה שאנחנו קוראים בשפת החסידות 'מיתת הלב'. והכל תלוי בלב בעולם הזה. לא נרחיב יותר.

שמחנו לעזור.

אבל השאיפה אצלי מסומנת.

ובאופן כללי תמיד טוב לבחון את דבריי, הישרו בעיניכם ואל תקבלו דעתי רק כי אמרתי.

אם הבנתי נכון את שואלת האם יש גבר שמצד אחד יש לו יצר לא מודחק ומצד שני אדם שאכפת לו מההלכה וקדושה באופן כללי.

קודם כל, האיסורים ההלכתיים- קבליים החמורים בכל הנוגע לעניינים של שמירת הברית וכדומה גורמים לרוב הבנים בגילאים צעירים ללחץ ופחד מכל מיני תשוקות ומשיכות שמתעוררות להם פתאום ואין להן פורקן,

ובגלל שהשיח בנושאים האלו בצורה נקיה וכנה לא מספיק מפותח בחינוך הדתי לאומי ובכלל, זה מוביל להדחקה ולחץ סביב הנושא.

עכשיו, זה קצת לא אורתודוקסי להגיד את זה (למרות שאחד הרבנים בישיבה שלי חוזר על זה הרבה)אבל, במידה והורים ומחנכים ידברו בלי בושה על כך שבפסיקת ההלכה הפשוטה(לא הקבלה) הנושא הזה הוא איסור דרבנן וזה מאוד טבעי ונורמלי להתעסק בעניינים האלו וזה והעולם לא נחרב אם נכשלים. לדעתי, שיח כזה יפתור הרבה מהבעיות של ההדחקה ודמוניזציה של התחום המיני.

ומעבר לתחום המיני ספציפית, ההבנה שאנחנו נמצאים על ציר שהוא לא שחור-לבן ,אלא יש הרבה באמצע והכיוון הכללי שאנו שואפים אליו זה חיים יומיומיים של קשר עם הקדוש ברוך הוא שהוא בלשון רבי נחמן "רצוא ושוב"=התרחקות והתקרבות שהיא טבעית והכרחית לכל מי שרוצה קשר אמיתי עם הקדוש ברוך הוא. לכן אני ממליץ להוציא מהטרמינולוגיה את המושג "נפילה", כי זה הופך את המציאות לאו שאתה צדיק גמור או רשע גמור. ולהתחיל לדבר בשפה שהיא פחות דיכוטומית ויותר תנועה על ציר של "רצוא ושוב".

לגביך, האם קיימים אנשים במודל שתיארת, אני חושב שיש והם יכולים להיות גם חבר'ה שמקפידים על קלה כבחמורה אבל לרוב הם לא יהיה בינישי"ם חמורי סבר. אם את מחפשת 'צדיק'(במלעיל) כמעט תמיד זה מגיע עם איזושהי רמה של מודחקות סביב עניניי היצר.

לילה טוב

וגם מה בדיוק הבנו לא נכון...

אם זה לא יותר מדי עבודה

^^^ - לקראת נישואין וזוגיות

בעיקר לגבי החפרנו

אבל ה"הכרחית" ממש צרם לי בעיניים. וחוץ מזה, אני לא חושב שזה טוב להוציא את המושג "נפילה", כי אז חושבים שזה בסדר גמור ליפול כי זה חלק מהמהלך הכולל של "נופל וקם". אז נכון שיש כאן מהלך כולל, אבל כמו שאמרת עכשיו זה רק מה שיוצא בדיעבד. התפקיד שלנו הוא להשתדל לא ליפול, ואז המהלך הזה בא לידי ביטוי בהתמודדות עם היצר, לפעמים הוא בוער ולפעמים נותן שקט (רעיון גולמי שעלה לי הרגע).

ולהגיד "נפילה" ממש לא הופך את המציאות לבוליאנית. "שבע יפול צדיק וקם" לא מדבר על "צדיק גמור או רשע גמור". הוא צדיק, והוא נופל. ובגלל שהוא צדיק הוא קם. וגם אינטואיטיבית זו המשמעות של נפילה.

@קלמן זלמן

בכל אופן הוא לא ציטט את הרב זצ"ל אלא את ר' נחמן, וגם ר' נחמן לא אמר את המילה "הכרחית", וגם לא אמר שצריך להוציא את המונח "נפילה" מהטרמינולוגיה. אז אני בסדר עם כל הרבנים

אולי לא הבנת אותי נכון? כי ברור שירידה היא לצורך עליה (לא אוטומטית! רק אם עובדים על זה קשה!) אבל סה"כ התכוונתי לומר שכמו שלא צריך להילחץ מנפילות ככה גם אסור להיות שאננים לגביהן.

תבדוק בספר המצוות אם יש איסור הוצאת שז"ל?

יש לי חבר שבדק, הוא מצא בסמ"ק, אבל ברמב"ם לדוגמא הוא לא מצא.

ביחס לקונספט של איומים בנושא הזה יש מאמר בבטאון של צהר (נראה לי כרך טז) של הרב יצחק רונס בנושא.

נידוי באופן כללי זה הגדרה של דרבנן.

שוב, חשוב להדגיש- יש כאן איסור, אבל כנראה שמדובר באיסור דרבנן (יש הסוברים דאורייתא, אבל זה המיעוט ממה שראיתי) וממילא צריך להתייחס לרמת החומרה בהתאם ולא להילחץ מנפילות בתחום יתר על המידה.

אם זה דרבנן, זה אומר שדאורייתא חמור יותר

שם הוא כותב שניסוח כזה דווקא מעיד על רמת חומרה פחותה שצריך לחזק.

אבל זה כבר מורכב מדי לפורום אינטרנטי, אשמח להרחיב באישי

ניתן לומר שהיא ה"עברה מדרבנן" החמורה ביותר.

אם לא, מדוע רק "מנדים" או נותנים "מכת מרדות" ולא "מלקות" הנחשב חמור יותר?

רמת החומרה היא דבר שניתן להוכיח

ובכל זאת אני רוצה להבהיר את כוונתי..

*בכוונה לא התייחסתי לרובד ההלכתי שברור שהמעשה אסור ואני לא בא ח"ו לערער על זה.

ואפשר להתעלם מזה שכתבתי שזה דרבנן(כתבתי שזה מדרבנן לא מתוך זלזול באיסור אלא כדי שילד בן 13 לא ייכנס לסרטים..) .

*"רצוא ושוב": רצוא- תנועה של הנפש לכיוון הקדושה "מוחין דגדלות". שוב- חזרה לעולם החומרי והאפור שלנו "מוחין דקטנות".

התכוונתי באופן כללי על המציאות שלנו ,בעולם שיש לנו מצבים של 'אורות' ויש זמנים של מציאות אפורה וגשמית, אני יכול להגיד על עצמי שהקשר בין שני הרבדים האלו הוא ממשי והם משפעים אחד על השני ושלרוב הרובד הנפשי משפיע על המעשה.

לכן אם אדם יבין שהתחושה של מציאות אפורה וחומרית היא נורמאלית ויותר מכך, הכרחית בקשר עם הקב"ה(ובאופן כללי בכל קשר) כשהוא ירגיש פתאום תשוקות ומשיכות לדברים גשמיים וחומריים הוא לא יבהל ויגדיר את עצמו כאדם שהולך אחר התאוות שלו והוא "בנפילה", אלא אדרבא יבין שזה המקום שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה עכשיו ומאותו מקום יעבוד אותו בלי אורות וריגושים...

אפילו שזה היה רק רעיון גולמי... אוקיי... - לקראת נישואין וזוגיות

אני פשוט כתבתי בקיצור נמרץ ובפסקה את היחס לקבלה.

מדוע זה לא אורטודוקסי לצאת כנגד שילוב קבלה בהלכה?

החת"ם סופר התנגד לשילוב קבלה בהלכה כשם להתנגד לרפורמים...

הרב עובדיה גם התנגד לשילוב קבלה בהלכה.

שישמח שיש בנמצא יהודיה שבאמת עושה את העבודה. שנגשת למלחמה (?) ביצר בנחישות וללא פחד, בבריאות ובאיזון- כי כך הוא חי בעצמו. הדבר דורש אישיות יציבה וקרקע בטוחה כזו שלא מצריכה את העומד לבדוק בחשש כל הזמן את הצורה והמיקום של עמידתו, ומתוך כך מעניקה לו את הביטחון הדרוש ללכת קדימה ברכות ובניצחון לפי הצורך. 

זכיתי ללמוד אצל הרב יורם אברג'ל זיע"א כמה דגשים לבניית אישיות כזו

א. קשרים משפחתיים= ילד-אמא ילד-אבא אבא-אמא וסה"כ -תקינים זורמים חיים ושמחים.

ב. 'כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר שלא יתפחד כלל' ציטוט (בערך) של רבי נחמן מברסלב שמדגיש הבחנה חיונית בין שני מושגים והם-'פחד' ו'זהירות'. אם העולם הוא גשר צר כל כך צריך כל הזמן להזהר ח"ו לא לנטות ימין ושמאל כדי לא ליפול, ולכאורה הפחד יכול לשמש אותנו נאמנה שהרי אם נפחד מספיק וודאי לא ניפול. כנגד זה מזהיר רבינו הקדוש להזהר בלי פחד. פחד הוא משתק, מצמצם, לעומתו הזהירות היא חיה שמחה ומדריכה.

ג. צדיק יסוד עולם. מידת היסוד. בניין חזק רק אם יסודותיו עמוקים וחזקים וכך אישיות של אדם (גבר בעיקר) חזקה ויציבה רק אם מידת היסוד שלו חזקה. וכתב רבינו ז"ל ששמחה וקדושת הברית תלויים זה בזה שאי אפשר לקדושה בלא שמחה ואי אפשר לשמחה בלא קדושה. קיצרתי מאד בגלל הפורום הציבורי ושכחציו נשי..

סיכום, ישנם בנים כאלה אבל 'ראיתי בני עליה והם מעטים' בברסלב קצת יותר מצויים..  בהצלחה!  

גם למי שלא הגבתי לו באופן אישי.

כולכם החכמתם אותי... שכוייח...

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ושוקולד הארץ ההיא טוב

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

אוף, זה נשמע שיש לי דרישות הזויות מידי?

לא יודע אם הזויות, יש תופעה שאנשים מוכשרים מעריכים את היכולות שלהם פחות ממה שהם באמת. רק אתמול מישהו החמיא לי שאני נראה חזק, אבל בתחושה שלי אני לא מרגיש ככה..

ובדר"כ אנשים לא מוכשרים מעריכים את היכולות שלהם יותר ממה שהן בפועל.

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי