(סליחה שאני מגיב למרות שאני נער...)

יצר הרע של בנים זה ה-יצר!

ומכיוון שכך אסור להם לתת לו אפי' לו מקום הכי קטן. כי  משם תחילה כאורח וסופו בעל הבית...

שמירת העיניים הרמטית זהו דבר הלכה מחייבת מפורש ולא נתון בכלל לתפיסת עולם אידיאולוגית שמיהו/ מישהי תבנה עצמה ע"י מה שנשמע לה בריא.

וכן! אם מתחתנים זה אומר שהם נותנים את היצר למקום השייך לו.

והלכה היא שאדם תריך להתרחק מן העריות אז אי אפשר "לתת בגדר ההלכה" ההלכה היא דבר מאוד ספציפי. אין גמישות זה לא משחק. ומיה שנשמע נכון בכלל לא אומר שהוא ככה.

ובלי ללמוד את הלכות שירת נשים את לא יכולה להגיד כלום! (הרב עובדיה לא היה שומע שירת נשים! זו הוצאת שם רע על ת"ח. הוא היה שומע אישה שלא הכיר ברדיו. זה כבר לא היה נקרא שירת נשים. מבחינתו זה בכלל לא אותו המישור. כך הוא פסק והביא ראיות.

זה לא גמישות בתוך גדרי ההלכה. חס ושלום. להגיד שהרב עובדיה נתן מקום ליצר הרע באופנים כאלו זו הוצאת שם רע על ת"ח.

ולא! איננו נמנעים ודוחים את היצר. אנו מביאים איתו חיים! בבוא העת.

עד אז- זוהי לא דחיקה זה מיתון. גמור אבל מיתון.

חשבתי על זה וואי כמה חשבתי על זה... (ודרך אגב הסגנון כתיבה שלך חונק חח.. אפילו קצת הסתבכתי בהתחלה)

בייני לבין עצמי אני תוהה לעצמי מה הנכון... להיות מהנלחמים או מאלה שקורצים לייצר בגבורה. החלום שלי זה להיות מהגיבורים. חלום מתוק! 

להיות נלחם לדעתי זה הקלאסי כי יש פה מלחמה ובספרים מדברים על זה הרבה...

להיות מהגיבורים שמסוגלים לקרוץ לייצר- לדעתי זה נדיר, על עצמי אני יכולה להגיד שזה קורה פעמים נדירות אבל בהחלט לא באופן תמידי. 

מדחיקנים- לא מתחברת בעליל, ולא רואה טעם בחיים להיות מדחיק של הייצר. (הדחקה מבחינתי זה נצחון שלו, אלא אם כן זה זמני כי קרה/קורה משהו...אבל לא כדרך חיים!)

אבל בפרטי אני אספר לך משהו לגבי ה"גיבורים" חח 

אולי קודם כל תגדירי את שלושת הסוגים לדעתך .... 

ואז תסבירי איפה את עומדת לגביהם

מה את רוצה/שואפת

ומה בתכלס נראלך שתקבלי או מה בתכלס סגנון הבחורים שנפגשת איתם עד כה

לא מבין שיש התמודדות?

לפעמים זה דווקא כי הוא מבין..

ואגב, רוב נושאי הסמארטפונים למיניהם, כולל בעלי החסימה- הסמארטפון לא בהכרח עושה להם טוב מי יודע מה.. ואפילו אם זה סתם התמכרות או שיעבוד, בלי קשר לעריות..

אבל סתם נפלתי על הדוגמא שלך וזה גם לא באמת קשור לנושא אז לא נפתח את זה

כי זו בדיוק בדיוק ה-נקודה!!

למה זה בריחה?

אולי תשימי את הילד שלך בבי"ס מעורב של גויים? מה, לא?? מה, את בורחת??? תתמודדי!!

אז, נכון זו לא לגמרי דוגמה דומה..

אבל יש הרבה דברים שז לא קשור להתמודדות. דווקא בעיני להודות לפעמים בחולשה ולוותר על דברים טובים כדי לא ליפול בה- זה גדלות!

ווייז לא יעזור למי שאין סמארטפון? moovit לא יכול לעזור לו? וואצאפ לא חוסך הרבה ועוזר לתקשר בכל מיני דברים? וכו' וכו'..

ובכל זאת הוא מעדיף לוותר עליהם כי הוא יודע שיש פה סכנה גדולה. לא כי מדחיק. כי הוא מכיר בחולשות.. וזה נפלא.

הרוב רוצים להיות חזקים ולהצליח להתמודד..

בתכל'ס, יש הרבה דברים שהדרך הנכונה היא לא להתמודד איתם.

לא להיות גבר ולהלחם, אלא לעקוף..

וזו לא חולשה.

כנ"ל בדברים שקשורים לעריות. בעיני לא לשים חסימה- זו כסילות. לא גבורה..

יש לך בערך שלושה אנשים בעולם לנסות לצאת איתם לדייט..

פשוט דוד המלך כבר נפטר.. משה רבינו גם כן..

ואם אני לא טועה אז גם יוסף הצדיק.

למישהו שיחסום חסימה נפשית, בלי לחסום בפועל..

על זה הייתה מוסבת תגובתי.

שזה נשאר בכיוון שתכננת..

כי בהתחלה דיברת על מישהו שמדחיק או שלא מרגיש את היצר.

אח"כ זה איכשהו התגלגל ועבר למישהו מרגיש רק מתמודד בצורה עקיפה.

מדובר פה על אותו הדבר?

או שזה קצת התגלגל למחוזות אחרים?

מישהו שיכול להבין את היצר ובואי נגיד- גם הנפילות של האחר (ואולי על זה הדגש..)

רק תשימי לב שיהיו בנים שיהיה להם יצרים אחרים שאת לא תביני (אפילו לא קשור לנושאי עריות), ותצטרכי להכיל אותם.

בקיצור את רוצה בחור מכיל!

סחטיין עלייך!

אם תראי אדם שגונב- לא תזדעזעי?

למה להזדעזע? זה הרי נחמד! זה כיף כזה שפתאום יש לך משהו.. ועוד יש בזה אתגר.. זה יצר הרע.

את מבינה שמי שאין לו יצר הרע לגנוב הוא לא באאוט, אלא יש לו נורמליות מסויימת. מידה מוסרית שהושרה בקרבו

ולכן המעשה הזה דוחה אותו.

בדומה, יהיו בנים (גם דוסים מאוד) שבוודאי שיש להם יצר הרע בתחומים שונים וגם כלפי נשים שלבושות לא בצניעות וכד',

ומצד שני, יש כאלו שעם כל היצר הרע- השרישו קצת בקרבם את האיסור והבעייתיות שבזה- שכשהם רואים אישה לבושה לא בצניעות זה מגעיל אותם. כלומר התחושה של הפריצות גורמת להם לדחייה.

כמדומני כתבת פה (את או מישהי אחרת) באיזה שרשור של אחד שנישק גויה שאת מזדעזעת. למה? בסדר, יצר הרע כולה..

אז לא- יש דברים שאנחנו רחוקים מהם נפשית שגורמים לנו לא לרצות אותם או לחשוב עליהם בכלל..

התכוונתי דווקא להדגיש את הנקודה השנייה- שיש כאלו שבאמת יש דברים והתמודדויות שאצלם

פחות תופסות מקום ופחות חזקות..

אבל זה כתוצאה ממקום נפשי שבאמת נמצא במקום אחר. כמו שאצלך גניבה זו לא כ"כ התמודדות (אני מניח.. )

(למרות שידוע שאין אפוטרופוס לעריות ואדם לא יכול לסמוך על עצמו עד יום מותו כמאמרי חז"ל)

גם לפרוס פה לחם ולמרוח בטחינה גולמית..

דווקא סביר עד נחמד.. ;)

שירגיש דומה לחלווה..

שאני מאוד מעריכה את העבודה שלך. ממש. ממש ממש.

ובאמת כשאני הולכת עם אחי, הוא שם לב לדברים ברחוב שחשבתי שהם קיימים רק בסרטים מבויימים.

זה קטע שאתם באמת שמים לב לדברים שאנחנו ממש לא רואות... עיניים להם ולא יראו. כזה.

חח לא יודעת אם אמרתי "ללכת עם היצר יד ביד"... זה לקוח מאיפשהו? (כי כולם מדברים על זה פה)

לא התכוונתי לקרוץ לו בקטע של "להתחיל איתו"... אבל האמת שאין לי מושג למה כן התכוונתי. זה היה מזמן חח

א. על היצר הרע הזה שאני לא יודעת מי הוא בדיוק... אם הוא חיצוני או פנימי. אם הוא מלאך שעשוי מאש או כח שקיים בנו... אבל עכשיו אני נזכרת שזה גם וגם... כי אדם באכילה שלו מעץ הדעת בעצם הכניס אותו לתוכו.

ב.

ג. למה להכניס את הראש... שאלה טובה. לא רציתי להכניס את הראש. רק רציתי לדעת אם אני מבינה נכון. ואני שמחה ששאלתי ושאלתי בשביל הרמה המסויימת מאוד יחסית.

ולא התכוונתי לשאול אותו...

התכוונתי לזה (ואני מצטטת פה מישהו שאמר לי את זה באישי, ואני ממש מקווה שזה בסדר) 

"במילים אחרות - צריך להבדיל בין הדחקה מתכחשת להדחקה מודעת. יש מי שרואה משהו ונגעל ממנו, ונדמה לו שהוא באמת סולד מזה, ואילו אדם אחר מבין שהוא לא באמת נגעל, שלהפך, הוא נמשך, ושהגועל זאת הגנה נפשית מפני המשיכה, ודווקא לכן הוא צריך לא לתת מקום למה שמתעורר בו".
 

ותודה...

לא נראלי שאמשיך לדון בזה... כי אני מותשת מהדיון הלא מבורר הזה (אצלי)

אז מבטיחה לקרוא (בע"ה) אבל לא להגיב...

מדובר ברב אדא בר אהבה בכתובות י"ז ע"ב

לגבי התוכן - אני חושב שאתה טועה, אין "דוסים חמודים" שאין להם יצר הרע (ייתכן שההתמודדות שלהם קיימת ברמה גבוהה יותר, אבל ממש לא כמו שמסופר על רב אדא בר אהבה שהיה מותר לו לעשות מה שעשה עיין כאן - יבש משהו)

את מצפה שאני אענה לפי הכללים שלך,שביניהם זה לא לכעוס ולהאמין שאי אפשר להדחיק את יצר הרע.

אז לא,אני כועס.

שאת מצפה שגבר יהיה מושלם,כאילו הוא לא בן אדם...הוא לא טועה,אסור לו להדחיק את היצר הרע ואם הוא מדחיק אסור לך לצאת אתו חס ושלום לא עלינו אוי ואבוי.

את כל כך צדקנית שאת באמת מאמינה שאת יותר טובה ממישהו אחר.אף אחד לא יותר טוב ממישהו,מפני שלהיות טוב יותר מהשני לא נמדד בכישרון או בכח רצון,להיות טוב יותר מהשני היא שיהיה לך כוח רצון מצד אחד(כישרון לא חייב) ושלצד שאתה רוצה להיות יותר טוב ממנו לא יהיה כוח רצון או כישרון כלל(גם פה,הכישרון לא ידחוף אתו להצלחה כאשר אין כוח רצון).

למה?מפני שכוח רצון הוא דבר כמעט בלתי מוגבל,וזה לא משנה כמה אתה משקיע..אם הצד השני יחליט להשקיע יותר ממך..הוא יהיה טוב ממך...

אני מת מפחד מהיצר הרע...אבל אלו שמפחדים הם אלו שמתאמצים קצת יותר(רוקי בלבואה) לכן כאשר הוא מופיע אני לא נשאר אדיש..ובורח ממנו,אז כן,אני מדחיק את היצר הרע ואני לא רואה בזה שום דבר רע.

דמיונות של בת. זה לא נכון לגבי בנים.

אין ענין שבן "יקרוץ" ליצר שלו. וזו לא חולשה מה שאת קוראת "להדחיק". אדרבה, כמה שיותר בעניינים של ערכיות וקדושה ופחות בדמיונות היצר, יותר טוב.

אצל בנות, זה יותר הרצון לתחושת יחס - ויש מקום להבדלה בין הגסות החיצונית, לבין מציאות של נישואין.

וגם אצלן, עדיף לא לעסוק בכך יותר מידי. עלול לגרום תקלות. זו לא חוכמה גדולה.

עדיף לעסוק ברצון לקרבה הנפשית העמוקה מתוך נישואין והקמת משפחה - וממילא הצדדים השונים ימצאו את ביטויים בפרופורציה המתאימה בתוך הנישואין.

אני חושבת שלהדחיק זו חולשה. (אני מכירה מדחיקנים... סופם לעשות הכי הרבה שטויות)

אבל אולי אנחנו לא מדברים על אותה הדחקה...

קצת היה לי לא נעים השימוש ב"דמיונות של בת"... לתשומת ליבך

הרי שאלתי אם באמת אני מבינה נכון... ודווקא לא רציתי להיכנס לזה, רק להיות רגועה שזה לא כמו שאני מבינה.

(ואני חושבת שהשאלה היתה במקום).

בקיצור, המונח הזה לא כ"כ נעים... רק אומרת לפעם הבאה בע"ה...

לא קראתי את כל התגובות מקווה שלא פיספסתי איזו התפתחות.. חח

אני לא יודעת להגיד על בנים, דתיים, ובאמת מתוך עולמי מתקשה להבין איך הם מצליחים להתגבר. גיבורים.

אבל חושבת שהבנתי קצת.. יותר בעולם הבנות.

יש לי חברות שאף פעם לא עלה על דעתן לרצות להיות בקשר עם בחור כשהיו בגילאי האולפנה, בנות שאף פעם לא התלבטו אם להתלבש קצר, בנות שלא מעניין אותן לראות סרט שיש בו תכנים ככה ככה, בנות ששירים לועזיים או חילוניים מרגיש להם ממש לא בשבילן, בנות שליסוע לטייל בחו"ל מעולם לא היה בתוכנית שלהן, שאף פעם לא התלבטו האם הדרך של היהדות היא הנכונה, בנות שאף פעם לא התחשק להן ללבוש מכנסיים, שאף פעם לא עשו שטויות ואפילו לא חשבו בכיוון.

אומרים שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

אולי זו התשובה שלי בשבילך.

יש כאלה שהיצר שלהם לא כזה גדול (שוב, מדברת על מה שמכירה- בנות ולא בנים) ולא נדרשות כל כך הרבה תחבולות כשעושים נגדו מלחמה, וכך הם לא מתעסקים איתו כמו אחרים ופחות מכירים אותו משום כך. שלא כמו אצל מישהו שהיצר כל כך נוכח, כל כך קופץ כמו חלון של פרסומת שהאדם כבר לומד להכיר ולומד לסנן.

בעניין ההדחקה.. לדעתי יצר באמת גדול אי אפשר להדחיק אחרת הבנאדם משתגע לו לאיטו. אולי ביצר עד גודל מסויים יש אפשרות שהוא יודחק בתוך כללים מאוד נוקשים ודרך חיים מאוד מכוונת מטרה, וממש מבינה את הפחד- כי היצר בשורשו מכיל בתוכו כוחות חיים, את הניצוץ הזה, החדווה, הסקרנות. ובלי זה, מה? רובוט? מלחיץ

יש לי חברות ממש טובות שהדרך שלהן שונה משלי וההתמודדויות שלהן שונות משלי, וגם להן יש כמובן יצר והתמודדות ועבודת המידות, אבל שונה משלי.

כשם שפרצופיהם שונים וכו'.

נ.ב- אם השאלה היתה ספציפית על עולם הגברים- אני בטוחה שמה שכתבתי כן תקף גם שם, מבחינת מידות היצר, רק לא מתיימרת להבין

אני מכיר את השיר 'ספר לה עלי' של עדי כהן משנת 2008. לגמרי נוסטלגיה.

אמר פעם רבי זושא מאניפולי על דברי חכמינו זכרונם לברכה: 'עז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן'. רבי זושא פירש:

מי שהוא עז בקדושה יכול לרדת למדרגות התחתונות, כדי להעלות את השפל. יכול הוא לילך בשווקים וברחובות, ואין לו לירוא מיצר הרע השכיח שם. אבל מי שהוא בבחינת בושת פנים, שאינו עז כל כך בקדושה, עליו לעמוד במרומי גן עדן דווקא, ולעסוק בתורה ובתפילה, וצריך הוא לשמור את עצמו שלא לבוא במגע עם הרע'.

בקצרה אנחנו יכולים לומר שהדוסים יכולים להשאר להם ביישובים שלהם ועם הסינונים שלהם ושיעזבו את העולם בשקט, ועזי הפנים ילכו לגהנום.

הוכחנו בצורה יפה בשרשור הזה:

השטויות שאני כותב הן תופעות מוכרות וידועות - בית המדרש

שצדיקים מפילים את עצמם בכוונה לניסיונות כדי להעלות נפשות שנפלו לאותם דברים שנפלו. לצדיקים היה יותר קל ויותר נוח לו היה מניחים אותם לפרוש מן החברה. אבל הם מעורבים עם העולם ועם הבריות, אפילו שזה פוגם בהם מבחינה רוחנית. גם היה נוח להם ללכת בבחינת רצוא כל ימי חייהם, אבל הם יורדים ונופלים כדי ללמד אותנו, כדי להבין, כדי להחכים את עצמם, ובסופו של דבר, גם את ה' יתברך, כביכול.

כמו שנוח הוצרך בציווי ה' יתברך להכנס בתיבה, כך הוא הוכרח בציווי ה' יתברך לצאת ממנה. וזה רמז לכך שמגיע זמן שבו האדם צריך לצאת מן התיבה שלו, כי בוודאי כל מי שרוצה להתפתח ולצמוח ולשוב אל ה' יתברך היה מרוצה שיניחו לו לשבת בבית המדרש במקום קדוש ולעסוק בתורה ובתפילה, אבל ה' יתברך רוצה בקיום העולם הוא מסובב עם האדם שהוא יצא לעסוק בפרנסה ובשאר עניינים.

זה לא כיף, אבל זה ההכרח, כי ה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בזה העולם דווקא, וגם בני התיבה לא רצו לצאת מהתיבה כי אם בגזירת ה' יתברך. לשבת בבית המדרש ובקהילה דוסית כל החיים זה נחמד, אבל זה לא יוביל לשום התקדמות ולימוד אמיתי.

מי שבורח ומסתגר בגלל שהוא חושש או פוחד, הוא רק מזיק לעצמו.

כידוע עיקר יצרא דבישא הוא בעריות, אבל למי שלא יודע, עיקר פגם הברית הוא המחשבות הזרות ששוטפות את האדם בכל יום. זה נקרא בכתבי האר"י 'מצולות ים'. העיקר זה קדושת המחשבה, וכל בלבולי המחשבות הם בחינת מבול, כמו שאמר האדמו"ר מברסלב בתורה 'אתם נצבים'. כל מיני בלבולים ומחשבות זרות, כל האווילות והכסילות שחופים על המח, זה עיקר ושורש פגם הברית, מזה באים כל החטאים והפגמים שבעולם.

לכן עיקר תקון הברית תלוי במחשבה. יש כמה בחינות. הבחינה הראשונה היא בחינה גופנית, שהיא הכי קלה ופשוטה לתיקון והיא רק סימפטום. לאחר מכן יש את הבחינה הנפשית, שהיא קשה יותר לתיקון. ומשם אנחנו עולים לשורש, שהוא המחשבה.

לכן מה שעושים בתורות המזרח זה ריקון התודעה, ריקון הגאווה. כי כל המחשבות החזרתיות והכפייתיות שיש לאנשים בכל יום הן מיותרות, הן חסרות טעם. הן רק גוזלות זמן וכוח ואנרגיות, ומבזבזות את הזמן והכוחות והחיים של האדם. וכמו שאמר רבי צדוק הכהן מלובלין ב'צדקת הצדיק' , שורש דמחשבות זרות הוא הגאווה.

כל העבירות והפגמים הם רק סימפטומים לתופעה עמוקה יותר. אנשים הולכים למין, לסמים ולאלכוהול כי הם מחפשים חיות. תאוות נובעות מריקנות, מסבל, ממתחים, מלחצים, שקשורים יחד עם מה שנקרא 'מצולות ים' כל העולם מחפש חיות, אבל אין להם כלים לקבל חיות והנאה מצד הקדושה, לכן מה יעשה האדם ויחיה? הם מחפשים הקלה פסיכו-פיזית, לכן צריך לדון את כולם לכף זכות, הם באמת לא אשמים. לו כולם היו מקבלים הכשרה רוחנית לא היו תופעות כמו הטרדה מינית, זנות, ניאוף, אלכוהול, סמים, אלימות, רציחות, קנאה, וכן הלאה.

זה מה שניסו לעשות גדולי החסידות, כמו האדמו"ר פיאסצנה הי"ד והמגיד ממזריטש, לפתח טכניקות של השקטה, כדי שהאדם יחזור למצב הנורמלי והטבעי שלו, היינו אמונה.

אנשים תלויים בין עבר לעתיד, תמיד הראש שלהם משוטט באלפי מחשבות שונות ומשונות, זה בזבוז עצום של משאבים ואנרגיות וחיים, מה שגורם למה שאנחנו קוראים בשפת החסידות 'מיתת הלב'. והכל תלוי בלב בעולם הזה. לא נרחיב יותר.

שמחנו לעזור.

אבל השאיפה אצלי מסומנת.

ובאופן כללי תמיד טוב לבחון את דבריי, הישרו בעיניכם ואל תקבלו דעתי רק כי אמרתי.

אם הבנתי נכון את שואלת האם יש גבר שמצד אחד יש לו יצר לא מודחק ומצד שני אדם שאכפת לו מההלכה וקדושה באופן כללי.

קודם כל, האיסורים ההלכתיים- קבליים החמורים בכל הנוגע לעניינים של שמירת הברית וכדומה גורמים לרוב הבנים בגילאים צעירים ללחץ ופחד מכל מיני תשוקות ומשיכות שמתעוררות להם פתאום ואין להן פורקן,

ובגלל שהשיח בנושאים האלו בצורה נקיה וכנה לא מספיק מפותח בחינוך הדתי לאומי ובכלל, זה מוביל להדחקה ולחץ סביב הנושא.

עכשיו, זה קצת לא אורתודוקסי להגיד את זה (למרות שאחד הרבנים בישיבה שלי חוזר על זה הרבה)אבל, במידה והורים ומחנכים ידברו בלי בושה על כך שבפסיקת ההלכה הפשוטה(לא הקבלה) הנושא הזה הוא איסור דרבנן וזה מאוד טבעי ונורמלי להתעסק בעניינים האלו וזה והעולם לא נחרב אם נכשלים. לדעתי, שיח כזה יפתור הרבה מהבעיות של ההדחקה ודמוניזציה של התחום המיני.

ומעבר לתחום המיני ספציפית, ההבנה שאנחנו נמצאים על ציר שהוא לא שחור-לבן ,אלא יש הרבה באמצע והכיוון הכללי שאנו שואפים אליו זה חיים יומיומיים של קשר עם הקדוש ברוך הוא שהוא בלשון רבי נחמן "רצוא ושוב"=התרחקות והתקרבות שהיא טבעית והכרחית לכל מי שרוצה קשר אמיתי עם הקדוש ברוך הוא. לכן אני ממליץ להוציא מהטרמינולוגיה את המושג "נפילה", כי זה הופך את המציאות לאו שאתה צדיק גמור או רשע גמור. ולהתחיל לדבר בשפה שהיא פחות דיכוטומית ויותר תנועה על ציר של "רצוא ושוב".

לגביך, האם קיימים אנשים במודל שתיארת, אני חושב שיש והם יכולים להיות גם חבר'ה שמקפידים על קלה כבחמורה אבל לרוב הם לא יהיה בינישי"ם חמורי סבר. אם את מחפשת 'צדיק'(במלעיל) כמעט תמיד זה מגיע עם איזושהי רמה של מודחקות סביב עניניי היצר.

לילה טוב

וגם מה בדיוק הבנו לא נכון...

אם זה לא יותר מדי עבודה

^^^ - לקראת נישואין וזוגיות

בעיקר לגבי החפרנו

אבל ה"הכרחית" ממש צרם לי בעיניים. וחוץ מזה, אני לא חושב שזה טוב להוציא את המושג "נפילה", כי אז חושבים שזה בסדר גמור ליפול כי זה חלק מהמהלך הכולל של "נופל וקם". אז נכון שיש כאן מהלך כולל, אבל כמו שאמרת עכשיו זה רק מה שיוצא בדיעבד. התפקיד שלנו הוא להשתדל לא ליפול, ואז המהלך הזה בא לידי ביטוי בהתמודדות עם היצר, לפעמים הוא בוער ולפעמים נותן שקט (רעיון גולמי שעלה לי הרגע).

ולהגיד "נפילה" ממש לא הופך את המציאות לבוליאנית. "שבע יפול צדיק וקם" לא מדבר על "צדיק גמור או רשע גמור". הוא צדיק, והוא נופל. ובגלל שהוא צדיק הוא קם. וגם אינטואיטיבית זו המשמעות של נפילה.

@קלמן זלמן

בכל אופן הוא לא ציטט את הרב זצ"ל אלא את ר' נחמן, וגם ר' נחמן לא אמר את המילה "הכרחית", וגם לא אמר שצריך להוציא את המונח "נפילה" מהטרמינולוגיה. אז אני בסדר עם כל הרבנים

אולי לא הבנת אותי נכון? כי ברור שירידה היא לצורך עליה (לא אוטומטית! רק אם עובדים על זה קשה!) אבל סה"כ התכוונתי לומר שכמו שלא צריך להילחץ מנפילות ככה גם אסור להיות שאננים לגביהן.

תבדוק בספר המצוות אם יש איסור הוצאת שז"ל?

יש לי חבר שבדק, הוא מצא בסמ"ק, אבל ברמב"ם לדוגמא הוא לא מצא.

ביחס לקונספט של איומים בנושא הזה יש מאמר בבטאון של צהר (נראה לי כרך טז) של הרב יצחק רונס בנושא.

נידוי באופן כללי זה הגדרה של דרבנן.

שוב, חשוב להדגיש- יש כאן איסור, אבל כנראה שמדובר באיסור דרבנן (יש הסוברים דאורייתא, אבל זה המיעוט ממה שראיתי) וממילא צריך להתייחס לרמת החומרה בהתאם ולא להילחץ מנפילות בתחום יתר על המידה.

אם זה דרבנן, זה אומר שדאורייתא חמור יותר

שם הוא כותב שניסוח כזה דווקא מעיד על רמת חומרה פחותה שצריך לחזק.

אבל זה כבר מורכב מדי לפורום אינטרנטי, אשמח להרחיב באישי

ניתן לומר שהיא ה"עברה מדרבנן" החמורה ביותר.

אם לא, מדוע רק "מנדים" או נותנים "מכת מרדות" ולא "מלקות" הנחשב חמור יותר?

רמת החומרה היא דבר שניתן להוכיח

ובכל זאת אני רוצה להבהיר את כוונתי..

*בכוונה לא התייחסתי לרובד ההלכתי שברור שהמעשה אסור ואני לא בא ח"ו לערער על זה.

ואפשר להתעלם מזה שכתבתי שזה דרבנן(כתבתי שזה מדרבנן לא מתוך זלזול באיסור אלא כדי שילד בן 13 לא ייכנס לסרטים..) .

*"רצוא ושוב": רצוא- תנועה של הנפש לכיוון הקדושה "מוחין דגדלות". שוב- חזרה לעולם החומרי והאפור שלנו "מוחין דקטנות".

התכוונתי באופן כללי על המציאות שלנו ,בעולם שיש לנו מצבים של 'אורות' ויש זמנים של מציאות אפורה וגשמית, אני יכול להגיד על עצמי שהקשר בין שני הרבדים האלו הוא ממשי והם משפעים אחד על השני ושלרוב הרובד הנפשי משפיע על המעשה.

לכן אם אדם יבין שהתחושה של מציאות אפורה וחומרית היא נורמאלית ויותר מכך, הכרחית בקשר עם הקב"ה(ובאופן כללי בכל קשר) כשהוא ירגיש פתאום תשוקות ומשיכות לדברים גשמיים וחומריים הוא לא יבהל ויגדיר את עצמו כאדם שהולך אחר התאוות שלו והוא "בנפילה", אלא אדרבא יבין שזה המקום שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה עכשיו ומאותו מקום יעבוד אותו בלי אורות וריגושים...

אפילו שזה היה רק רעיון גולמי... אוקיי... - לקראת נישואין וזוגיות

אני פשוט כתבתי בקיצור נמרץ ובפסקה את היחס לקבלה.

מדוע זה לא אורטודוקסי לצאת כנגד שילוב קבלה בהלכה?

החת"ם סופר התנגד לשילוב קבלה בהלכה כשם להתנגד לרפורמים...

הרב עובדיה גם התנגד לשילוב קבלה בהלכה.

שישמח שיש בנמצא יהודיה שבאמת עושה את העבודה. שנגשת למלחמה (?) ביצר בנחישות וללא פחד, בבריאות ובאיזון- כי כך הוא חי בעצמו. הדבר דורש אישיות יציבה וקרקע בטוחה כזו שלא מצריכה את העומד לבדוק בחשש כל הזמן את הצורה והמיקום של עמידתו, ומתוך כך מעניקה לו את הביטחון הדרוש ללכת קדימה ברכות ובניצחון לפי הצורך. 

זכיתי ללמוד אצל הרב יורם אברג'ל זיע"א כמה דגשים לבניית אישיות כזו

א. קשרים משפחתיים= ילד-אמא ילד-אבא אבא-אמא וסה"כ -תקינים זורמים חיים ושמחים.

ב. 'כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר שלא יתפחד כלל' ציטוט (בערך) של רבי נחמן מברסלב שמדגיש הבחנה חיונית בין שני מושגים והם-'פחד' ו'זהירות'. אם העולם הוא גשר צר כל כך צריך כל הזמן להזהר ח"ו לא לנטות ימין ושמאל כדי לא ליפול, ולכאורה הפחד יכול לשמש אותנו נאמנה שהרי אם נפחד מספיק וודאי לא ניפול. כנגד זה מזהיר רבינו הקדוש להזהר בלי פחד. פחד הוא משתק, מצמצם, לעומתו הזהירות היא חיה שמחה ומדריכה.

ג. צדיק יסוד עולם. מידת היסוד. בניין חזק רק אם יסודותיו עמוקים וחזקים וכך אישיות של אדם (גבר בעיקר) חזקה ויציבה רק אם מידת היסוד שלו חזקה. וכתב רבינו ז"ל ששמחה וקדושת הברית תלויים זה בזה שאי אפשר לקדושה בלא שמחה ואי אפשר לשמחה בלא קדושה. קיצרתי מאד בגלל הפורום הציבורי ושכחציו נשי..

סיכום, ישנם בנים כאלה אבל 'ראיתי בני עליה והם מעטים' בברסלב קצת יותר מצויים..  בהצלחה!  

גם למי שלא הגבתי לו באופן אישי.

כולכם החכמתם אותי... שכוייח...

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: